## Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors

###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:1
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:1](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:1)

סימן ז


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:2
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:2](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:2)

על דבר ברייתא קדמוניות (משנה חיצונה) ויקרה. ובאור פסקא אחת שׁבה "עזרא כתב ספרו ויחוס דברי הימים עד לו".


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:3
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:3](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:3)

**א** בסדר כתבי הקדש ובסופריהם, שכתבום לראשונה על התאר שהם בידינו, משנה אחת מסורת בידינו; מתחלת עהה בדבור **סדרן**: של **נביאים** וכו' (ומן הראיה מן הבבא השניה ממנה. ומי כתבן? משה כתב ספרו וכו' נראה שהיה עיקר התחלתה בסדר חומשי התורה), ומסדרי הגמרא הבבלית מסרוה לנו במסכת בבא בתרא (דף י"ד ב'). ולהיותה מובאת בסימן תנו רבנן, לא תניא או תנא וכו', הנה היא מן המתורצות ונשנות לחכמים בישיבה, והיא קצרה במלותיה כדרך כל ההלכות הישנות. וגם זולת זה ניכר מתוכה, שכל דבריה דברי קבלה קדמונית הרבה. והנה קדמותה וקצורה הן הנה המטילות עלינו החובה לעיין בה היטב, בכדי להבין כוונותיה וטעמיה כפי היכולת; ואם נחדל מזה, הנה נפסיד שכר קבלת חמדה זו, ותשאר נעלמה וכאבודה ממנו; ובפרט שלא נתפרשו רק קצת מדבריה בגמרא, ולפעמים ע"ד אגדה, בחלוף מה שרגיל להם לדקדק בבאור ברייתות של הלכה. והטעם בזה לדעתנו, מפני שיש בה דברים שהיו אז מן הסתרים, ושנשנו לקדמונינו בראשי פרקים לבד, וכמו ששערנו בהערה הקודמת, בענין סדור לישעיה אחר ירמיה ויחזקאל. כי על כן בעזר הש"י נעמיק כפי יכלתנו בכל בבותיה, ונשתדל לחקור עליהן, ולבארן אחת אחת כאשר תבאנה לידינו במקומות מיוחדים מזה המאמר, ולפי דרך עסקינו בשער בפעולות הטובות של עזרא הסופר, נבאר כאן הפסקא הנרשמת למעלה: עזרא כתב ספרו ויחס דברי הימים עד לו. והמפרשים כלם, יעוין עליהם נלאו לפרשה. ונאמר, דבר נודע כי עזרא ונחמיה ספר אחד הם, וכן נחשבו לעולם לאחד במספר כ"ד ספה"ק, גם אצל חז"ל גם אצל כל הסופרים הקדמונים. ובאמת החילוק בהם זר ונכר לנו במוחלט כחילוק הקאפיטולי, וכחילוק ספר שמואל גם מלכים לשנים. אמנם עם היות הדבר כן, הנה יתכן שיהיו כל חלקיו ופרשיותיו נכתבים בעיקר וראשונה מסופר האחד בעצמו, וזה לפי שאחר קפיטל י' ולהלן, נחמיה הפחה הוא המדבר בו בעד נפשו, ושם רשום מבואר דברי נחמיה בן חכליה, וכמו שאמרו שם בגמרא על זה הספר: ומאן אסקיה (השלימו)? נחמיה בן חכליה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:4
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:4](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:4)

**ב** הרי אין ספר עזרא סופר הזמנים וקורותם לפי סדר המשכם ותכיפתם זמן אחר זמן, כמו שהוא בספרי נביאים ראשונים, כי אם אוחז פרקי זמנים נבדלים חלוקים,‏ בדלוג הזמן האמצעי שעבר בין פרק ופרק המסופר; מתחיל בספור רשיון כורש ותחלת עלות הגולה, ובא מיד **מגלת יוחסין** של העולים הראשונים והיא בלי ספק היתה מכתב בפני עצמו אשר הועלה בספר זה. והעד שנחמיה מעתיק המכתב כמו כן בדבריו ואומר עליו ואמצא ספר היחש העולים בראשונה, ואמצא כתוב בו אלה בני המדינה וגו' (והנה וי"ו של ואלה שבעזרא הוסיפו לו בהעלאתו בספר זה). אחר הספר הולך ומספר הכנת המזבח על מכונותיו, והעלות הקרבנות, וחגיגת הסכות, והתחלת בנין הבית, ובטולו ע"י כח הזרוע של שכניהם צרי יהודה ובנימין; ובכאן נשלם הספור בהדבור: וסוברים עליהם יועצים להפר עצתם,‏ כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס. והנה זו **רשימה ראשונה** כוללת בספורה פרק זמן, מן שנת אחת למלכותו הכללית של כורש (מלכותו החלקית שקדמה, אינה נמנית לו בכתובים, כ"א לבבל ולמדי) עד שנת שתים לדריוש, שבה החלו שוב בבנין המקדש. והנכלל בה בסך שנים אינו מבואר בכתובים, אבל נדע בדיוק מספיק על פי סופרי קורות פרס ומלכיה, וכמו שיבוא. – אחריה ואגבה, בא בספר **זכרון קצר**, שבמלכות אחשורוש בתחלתו נכתבה איזו שטנה על יושבי יהודה וירושלים, וזכרון **שני**, שבימי ארתחששתא נכתב כמו כן שטנה למלך פרס זה על בנין העיר **וחומותיה**, שהתחילו העם לעשות בה. והמזכיר מעתיק השטנה בלשונה הארמי, שהלשינו אותה רחום ושמשי בשם העם המעורב (כותיים) שבשומרון ובכל עבר הנהר, גם תשובת המלך שנאות להם, ושהלכו העם הנזכר לירושלים, והשביתו‏ המלאכה בזרוע וחיל (וכנראה בא ענין זה על כל הפנים שלא במקומו). בזה נקשר (עזרא ד' כ"ד) **רשימה שניה** מחדוש המלאכה **לבנין הבית** בשנה שתים לדריוש, ואגרת השאלה על זה למלך מפאת עבר הנהר, ורשיונו במכתב מיוחד, ותשלום הבית וחניכתו בחדש אדר שנת שש לדריוש. עד כאן הספור בלשון ארמי,‏ ואך לבסוף הרשימה חותמת בעברי בספור קצת בעשיית הפסח הראשון בעת ההיא, וחג המצות בשמחה; ובדבור, כי שמחם ה' והסב לב מלך אשור עליהם, לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל. זמן רשימה זו מבואר בכתוב, שתכלול ארבע שנים, משנת שתים עד שנת שש לדריוש; ובאותן שנים היו נבואות חגי וזכריה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:5
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:5](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:5)

(מכאן עזרא ז') מתחיל ענין עזרא יחוסו ושבחו, וביאתו מארץ עם קהל גולה חדש, ומעשהו שם בהוצאת הנשים הנכריות, המספר בו עזרא בלשון מדבר בעדו, ואף הפסוקים הראשונים הם בלי ספק לעזרא עצמו, הגם שמדובר בהם מעזרא בלשון גוף שלישי נסתר, מה שהוא ראוי בהתחלה ובספור שבח, והכל בעברי, חוץ מכתב הרשיון והחסד שנתן לו המלך שבזמן, שמו **ארתחשסתא** (אינו **ארתחששתא** של השטנה הנזכרת שהעתיק עזרא בלשונו הארמי); **ומרשימה שלישית** זו מבואר בכתובים, שלא תכלל לבד שנה אחת, היא שנת השביעית לארתחשסתא; ובה הספר מפסיק ומדלג **לאחריו** שתים עשרה שנה, כמו שדלג **מלפניו** הזמן שמן שש לדריוש עד שבע לארתחשסתא בן בנו, ומתחיל **ברשימה רביעית** המסומנת בבאור **דברי נחמיה** והמדבר בה נחמיה בעד נפשו, ומזכיר את עזרא חברו בתיקונים הטובים, ואת **אלישיב** לכהן גדול שבזמנו, ומונה בעצמו (נחמיה ה' י"ד) ומן י"ב שנה שהיה הוא הפחה בארץ יהודה, משנת עשרים לארתחשסתא, שבה בא לירושלים, עד שנת שלשים ושתים למלך זה. ואומר עוד (י"ג ו') שבשנה הנזכרת חזר אל המלך, ושאחר איזה זמן בלתי מוגבל בכתוב, בקש רשות מאת המלך הזה ושב לירושלים, וכה"ג עודנו **אלישיב**. ומזכיר עוד איזה תקוניו החדשים, ותכלל **רשימה** זו לפי הנזכר, זמן י"ב שנה ועוד סך מסוים שנים, שלא היה למרבה כי אם עשרה; והספר נפסק א"כ בשנת מות ארתחשסתא אוהבם של עזרא ונחמיה, שמלך כנודע ברור ארבעים ושתים שנה. – והנה מכל זה ניכר, כי עיקר טופס ספר עזרא, מחובר מן רשומים אחדים ומגלות נפרדות בתחלה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:6
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:6](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:6)

**ג** ואולם יש בהספר (נחמיה י"ב) כמו כן קצור זכרון יחוסי כהנים ולוים שמהם ‏עכ"פ **הראיה ברורה**, שלא נשלמו הרשימות עד ימי עזרא ונחמיה וארתחשסתא, וזה לפי שבא בהן (י"ב י) שלשלת **ששה** כהנים **גדולים**, שכהנו בבית שני בתחלתו **רצופים אב ובנו אחריו**, מן יהושע בן יוצדק הכהן הראשון בבית; עד נכדו אלישיב הכהן השלישי בימי עזרא ונחמיה, ועד **ידוע** הכהן הששי, אותו שבסוף ימיו בא אלכסנדר המוקדוני עם היונים, וכבשו כל ארצות המזרח, והשביתו מלכות הפרסיים. וזה נודע ומסופר גם בשער. ואין לומר שזה המקרא לבדו נוסף על הספר, בשביל להשלים שלשלת הכהונה גדולה עד זמן בוא היונים לארץ, שהרי באו עוד שם ביוחסין אלו הדבורים; ובימי **יויקים** (הכהן השני) היו כהנים ראשי אבות וגו', בני לוי ראשי אבות כתובים על ספר דברי הימים ועד **ימי יוחנן בן אלישיב** (הכונה נכדו, והוא הכהן הרביעי בבית); הלוים בימי **אלישיב, יוידע, יוחנן וידוע** (הכהן הג' הד' הה' והוי"ו), כתובים ראשי אבות על מלכות **דריוש הפרסי**; זה בלי ספק **דריוש האחרון** שנפל ביד אלכסנדר, שבימיו כהן **ידוע** כנזכר, ולפי זה הנה נמשך הספר במקצת רשימות,‏ עוד שלשה דורות אחר עזרא ונחמיה שבזמנם כהן אלישיב, הכהן השלישי לבית, **וגבול זמן הפסק הספר הוא באמת גבול הפסק מלכות פרס ובוא היונים**.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:7
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:7](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:7)

ובענין ספר דברי הימים, יש לנו להעיר בהנוגע לדרישתנו בזה, שני דברים:


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:8
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:8](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:8)

**א** שנראה נכון שבאסיפה הראשית והראשונה לסה"ק על יד עזרא וחבורתו, אסיפה שקדמה הרבה לזמן החתום האחרון לסה"ק, שיבואר ענינו ויוגבל זמנו לפנינו, היו רשימות היוחסין והזכרונות שבספר דברי הימים שלנו, מדובקות ונחשבות לספר אחד, עם אותן הזכרונות והיוחסין שבספר עזרא שבידינו ולכלן כאחד היה מקורן, זכרונות למקדש ולמשרתיו ולחגיגותיו הגדולות; ועוד יותר, **מגלות כתבי היחש**, שעמהן נלוה תמיד איזה זכרון קצר למעשים ולקורות, גם ערך יחוסי המשפחות השונות להתנחלם וישובם בירושלים ובשאר הערים והפרזים; **כתבי זכרון** שנשמרו כלם במקדש, ובידי הסופרים הלוים, שהיתה אחת מן משמרות פקודתם בעם, חלף המעשר, להנהיג מגלות היוחסין בעם כלו בכתב ובע"פ, ולפיהן גבולי המשפחות בנחלתם (ויבואר כל זה במקום הראוי; ונמצא דוגמאות לזה ביחוסי הערביים הקדמונים).


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:9
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:9](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:9)

והנה הראיה הגדולה באחדות שני הספרים, היא שאחר כן בחתום המוחלט ובהפרד הספרים לשנים, הכפילו את הפסוקים, ובשנת אחת לכורש… אלהיו עמו ויעל, ועשאום חתימה לספר דה"י והתחלה לספר עזרא;‏ מה שנראה לעין בהפסק דה"י במלת **ויעל**, ובהתחלת עזרא בט"ז **ובשנת**, הקשים גם שניהם במוחלט בזולת ההנחה הנזכרת בעיקר אחדות הספרים. ולדעתנו יש בזה עוד ראיה, והיא שבלשון יוני נמצא עוד נוסח קדמון מספר עזרא, והוא משונה קצת מנוסח הקדש שבידינו; וכנראה היה בידי היהודים היונים שבאלכסנדריא עוד מקודם לזמן החתום האחרון, נוסח אחר עברי מספר עזרא, שממנו תרגמו לראשונה הנוסח היוני הנזכר; ואחר שנכתב הספר כתוב יושר דברי אמת, הועתק גם הוא להם ונמצא עוד היום.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:10
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:10](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:10)

והנה לפי אותו הנוסח הקדמון, כבר היה הספר נפרד לשנים, אך בשינוי זה שהספר מתחיל בזכרון חגיגת פסח יאשיהו, היינו שבנוסח ההוא, שתי פרשיות האחרונות של דברי הימים הם לראשונות בספר עזרא.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:11
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:11](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:11)

**ב** בזכרון היחש של דוד (דה"א ג', י"ט – כ"ד) נמשך בזרע זרבבל, הפחה הראשון שעלה עם יהושע הכהן הראשון ברשיון כורש, שלשלת יוחסין, והוא של שבעה דורות לכל הפחות איך שנמנה אותה; ובא שם אחד בשם **חטוש**, וכנראה מאד הוא אותו שהזכיר עזרא בתוך הבאים עמו (עזרא ח' א): ואלה ראשי אבותיהם והתיחשם העולים עמו מבני דוד **חטוש**; והנה אחר **חטוש** זה נמשכה השלשלת עוד שלשה דורות, שוה מעט למספר הדורות שמן אלישיב הכהן בימי נחמיה עד ידוע הכהן האחרון המוזכר בסה"ק; ונמשכה א"כ גם שלשלת יוחסין של בית דוד, כמו איתה של הכהנים הגדולים, עד כלות מלכות הפרסיים ובוא היונים וממשלתם.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:12
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:12](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:12)

עפ"י כל הדברים האלה צריכין ורשאין אנו לומר, שהספר הכולל דברי הימים ועזרא, היה ראשית מקורו זכרונות המקדש ומגלות יוחסין של קצת דורות הטובים, עם קצורי זכרונות הבאות עמהן ונשמרות בידי הסופרים בני לוי. והוסד הספר לראשונה על יד עזרא **ראשון לסופרים**, מן המגלות והרשימות שמצאן כתובים ותקן אותן. והסופרים שאחריו הוסיפו בו מרשימותיו של נחמיה שרשם לעצמו, ומן מגלות יוחסין ורשימות של הכהנים והראשים שאחר נחמיה (ובאמת היו הכהנים הגדולים בעצמם ראשי העם אחר נחמיה כמובא בשער). ונמשך זה עוד שלשה דורות רצופים עד נפילה פרס ובוא אלכסנדר. והספר נשלם ונחתם אז.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:13
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:13](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:13)

ואתה כשהערוך **חמשת הרשימות** שבספר עזרא, והזמן שבינותן כמו שחלקנום, עם חשבון השנים המדויק למחשבי העתים למלכי פרס; תמצא כי פרק הזמן של הראשונה, היינו מן שנת אחת למלכות הכללי של כורש עד שנת שתים לדריוש כ"ב שנה; וזמן רשימה שניה ארבע; ובינה לבין רשימה שלישית של עזרא היינו מן שש לדריוש עד שנת השבע לארתחשסתא בן בנו, עברו נ"ד שנה; וזמן השלישית שנה אחת; ובינה לבין רשימה רביעית של נחמיה עברו י"ב שנה; ופרק זמן הרביעית, היינו מן שנת עשרים לארתחשסתא עד שנת מותו כ"ג שנה; הרי הסך מתחלת עלות הגולה עד אחר עזרא ונחמיה, מאה ושש עשרה שנים, שבהן שמשו בכהונה גדולה אב ובנו שלשה כהנים: **יהושע, יויקים, אלישיב**. ופרק הזמן הגדול של הרשימה החמישית אך למקצת; יוחסין, היינו מן מות ארתחשסתא עם בטול מלכות פרס, היא תשעים וחמש שנה, ובהן כהנו כמו כן שלשה כהנים מזרע יהושע: **יוידע, יוחנן, ידוע**, ובימיו בא אלכסנדר; ודע וזכור זה שבו צורך גדול להרבה דרושים בקדמוניותינו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:14
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:14](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:14)

והנה בזכרון היוחסין, ראינו מן הפסוקים המובאים למעלה, שנתקצרו לגמרי בספר עזרא שבידינו, והסופר מרמז עליהן כי המה נמצאים כתובים במקומות אחרים. אולם גם על הרשימות לזכרונות קורות ומעשים אין לתמוה שבאו כל כך מועטים זעיר שם בזמנים ארוכים כאלה, יותר מן מאתים שנה, לפי שיתכן שהקצת מהם נספחו גם המה לחבורים אחרים, שנאבדו בשגוש הומנים הבאים במלחמות הרבות של יונים ומצוקותם, ואולי ג"כ, שקצת מהרשימות שבאו באמת ע"י הרושמים הראשונים בספר הכולל זה עצמו, נעזבו מאת החכמים בעת החתום האחרון לספה"ק, ולא קבלום לקדש והיו מן הגנוזים. וקצת ראיה להשערתנו בזה, מזכרון הקצר (עזרא ד' ו') שהוא ענין מגלת אסתר, ונרמז כאן במקרא אחד ועל דרך מיוחד. גם ממה שהנוסח הקדמון שזכרנוהו היותו בידי היהודים היונים, מאיזה זמן לפני החתום האחרון, עודנו נמצא בו ספור ארוך נודע מתשובת זרבבל לדריוש הראשון בונה הבית.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:15
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:15](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:15)

ולפי הדרך הזה, נחוה דעתנו גם בענין השטנה האחרת הרשומה שם, שהיתה בזמן **קסערקסעס** בן דריוש בונה הבית, והיה ראוי להיות שמו במבטא העברי **חששתא**, כמו שם בנו, לפי מכתב עזרא ונחמיא **ארתחשסתא**, ובשניהם הפילו הרי"ש להקל וכנהוג בערך העברי אל הארמי. והנה הענין, שעוד מימי קסערקסעס אבי ארתחשסתא של נחמיה, רצו העם לבנות העיר והחומה, ומנעום אויביהם בכח השטנה. והנה נפל המעשה אחר בנין הבית בימי דריוש, ובאותן נ"ד שנה שבין תשלום הבית לביאתו של עזרא; והיה לפי זה ראוי להזכר אחר הרשימה השניה. וכבר הרגיש החכם ר"מ יאסט בקורות ישראל שלו, שבא זכרון זה שלא במקומו; ובאמת הבאנו ראיה בשער, שעוד בימי דריוש, מיד בהחלם בהערת הנביאים בבנין הבית, היה מחשבתם לבנות גם חומות העיר, אלא שמנעם מזה זכריה בנבואתו; כי אחר שאמר בתחלה, וקו ינטה על ירושלים, גם נראה לו בחזיון מדידת העיר למכון חומותיה,‏ נאמר להמלאך (זכריה ב' ו'): רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה, ר"ל תמורת היות בנוהג, עיר פרוצה לחרפה להעם היושב בה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:16
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:16](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:16)

ונשוב לענין ונאמר: כי לו יהיה הדבר ברשימות ספר זה על הדרך שאמרנו, הנה יתכן מאד שזה המאורע מן מנשה אחי הכה"ג ידוע, המסופר ליוסף ומובא בשער, שהיה קשה לישראל בתולדותיו, הוא המרומז בשנים הכתובים האחרונים של הספר שלנו, ורשם אותם **ידוע** הכהן האחרון המוזכר בסה"ק, והעלים שם אחיו לכבוד עצמו, כמו שהשמיט לגמרי הריגת יוחנן אביו לישוע אחיו במקדש, והלחץ שבא על זאת להעם מאת פחת עבר הנהר, מאורע שספרו יוסף ומובא בשער. ויתכן גם כן שמה שלא זכר כי אם המרת אחיו ובריחתו,‏ ולא בגידתו הגדולה בבנות המקדש לכותים בהר גרזים, לפי שזה היה באמת לזמן מאוחר במעט, ברשיון אלכסנדר והספר חותם בדיוק, כמו שאמרנו, עם בטול ממשלת פרס. – הכלל, שאם כדרך שאמרו חז"ל (בגמ' שם) על קצת הספרים שהשלימום יותר מאחד, כמו על יהושע דאסקוהו אלעזר גם פנחס, כן נאמר אנחנו על ספר זה דאסקיה גם ידוע כמו שאמרו עליו דאסקיה נחמיה, הנה יסורו ויותרו כל הקושיות והלחצים שנלחצו בהם רבים, וביחוד החכם ר"ע מן האדומים ז"ל בספרו מאור עינים, האף אמנם שבהנוגע להשטה המכוונת בברייתא דסדר עולם במספר מלכי פרס ובאורך ימי הבית עד בוא היונים, (והוא שהונחה ליסוד בכל תלמודנו) ובסתירתה הגדולה למחשבי העתים ולהוראת פשט הכתובים, הרבה חכם זה בדברי חן ושכל טוב דרכו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:17
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:17](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:17)

מעתה ועם כל האמור, תתבאר לנו היטב הפיסקא "עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו" בענינה ובלשונה. המשנה תכלול בבאור שני הספרים לאחד כמו שהיה בראשיתו, ותאמר, שמה שבא בספר **דברי הימים** הכולל, לרשימות וליוחסין עד זמן עזרא, תיקן הוא וכתבם על הסדר שהוא לפנינו עתה. ומה שמצא כתוב במגלות היוחסין, הקצת מימות דוד, והקצת מימות המלכים הצדיקים יותם, חזקיהו, ויאשיהו, ומצאם ברובם בערבוב ובחסרון ובטשטוש המכתב (וכמו שכתוב עליהן בבאור פעם אחד **והדברים עתיקים**), נתן הוא לכל הנמצא, בתקון האפשרי, גם המשיך הכל עד לזמן עצמו, האמנם שלסבות וגלגולים, נעלמים מאתנו, שעברו על **הספר הכולל**, לא נמלט **היוחסין** שבו מן ערבוב ושגוש גדול, ואולי בא זה לסבת מה שהוכרחו לקצר אותן בזמן המאוחר; ונעורר בזה לבד על ערבוב מגלה אחת של יחס ראשי בתי האבות בערך אל הנחלה והישיבה בירושלים ובשאר הערים, הבאה בדברי הימים (ט' ב') ובאה בדומה לה בנחמיה (י"א ג'), ערבוב שהעירו עליו גם חז"ל על פי דרכם הנודע להם באגדה, ואמרו לא ניתן ד"ה אלא לידרש.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:18
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:18](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:18)

ואמנם בכח מאמר ולשון המשנה "עד לו" ובלתי הזכירה כלל לנחמיה, יוכלל הדבר השני שאמרנו, שמקצתן של יוחסין גם של רשימות קורות, היו נמשכין והולכין בספר הכולל, עד בטול מלכות פרס, ומהנה נשאר עוד בשני הספרים (כמו שהם בידינו עתה) זכרון יוחסין, גם רשימות מאורעות, שהבאנום למעלה, ובארנו היותן בהכרח או בקרוב אל הדעת, מאוחרות לזמן עזרא ונחמיה כזמן המשך שלשה דורות.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:19
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:19](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:19)

בבאור פסקא אחרת הבאה בברייתא הזכורה "אנשׁי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, שׁנים עשׂר, דניאל, ומגלת אסתר".


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:20
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:20](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:20)

מדי הארכנו בשער בפעולת הטוב והצדק שעשו לקיום האומה בזמני וברוחני, החבורה הנכבדה הנקראת בשם **כנסת הגדולה**, כל משך שנות זמניה, יכון לנו זה המקום לבאר עוד פסקא של הברייתא הזכורה לנו בסימן הקודם, והיא בלשונה "אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, שנים עשר, דניאל, מגלת אסתר" וכנראה הציבו בעלי הגמרא והסימן קנד"ג לזכירת הקבלה וליקרתה. – והצורך מביא, בטרם נבוא אל הבאור, לשנות בקצרה העולה מדברינו בשער, על תכונת הכנסיה הקדושה ההיא. וזה, שאחר בוא עזרא ונחמיה לירושלים, ונשלם בנין החומה לעיר בחדש אלול שנת עשרים לארתחשסתא, קבצו בחדש תשרי כל כהני העם ושריו וגדוליו, ועשו המועדים, וקראו בתורה כמשפט, ובכלות החג, כרתו ברית לפני האלהים, וכתבו כתב אמנה, ובאו בו על החתום, ללכת בדרכי התורה, ולגדור פרצת הזמן, שפרצו בקהל שבי הגולה במשך איתן ששים שנה ויותר, שעברו מעת הוקם הבית, ואשר בהן כבר רבו ונהיו לעם גדול. והנה קראו חזל לאסיפה הקדושה ההיא בשם **כנסת הגדולה** (מטעמים שבארנו שם), וקבלו שהיו בעת ההיא בין הכל מאה ועשרים כהנים, ובהם עוד כמה נביאים. ובאמת לא בלבד ראשיתה של הכנסיה, והויתה‏ בזמן עזרא ונחמיה ואלישיב‏ הכהן הגדול שלישי שבבית, מרומז במקרא (נחמיה ח' י"ג), שאחר שסיפר הכתוב, שקראו את התורה בראש השנה לפני הצבור, מפורש ושום שכל (וזהו ראשית תקון קריאת התורה מתורגמת בשבתות ובמועדים), יזכיר עוד: וביום השני (בחול) **נאספו ראשי** האבות לכל העם **הכהנים והלוים** אל **עזרא הסופר** (בביתו), **ולהשכיל אל דברי התורה**. אכן גם ביתר פעולותיה ותקוניה הטובים המבוארות בקבלה, בארנו בשער, היותם נרמזים במקראות, ונתברר שם עוד, כי נשארה כנסיה זו קבועה איזה סך דורות, באופן שהנפטרים לחיי עד, נשלמו תמיד ‏עם חכמים סופרים אחרים, תלמידי עזרא וחבורתו, הסופרים הראשונים. ושנמשך על זה הדרך ארבעה **דורות** עד ידוע הכהן האחרון בכתובים. שבימיו באו היונים, העולים בשנים ערך מאה ושש עשרה שנה, ועוד ארבעה דורות שלמים תחת מלכות היונים, עד דור שמעון השני בן חוניו השני, ערך שנת מאה ועשרים לתאריך יונים ושטרות, והוא הנקרא שמעון הצדיק לחז"ל, והוא ואנטיגנוס תלמידו, **אחרונים לסופרים וראשונים לשוני הלכות**. ובימיהם פסקה הכנסיה של סופרים, לפי שמאז ואילך החלו המצוקות תחת ממשלת היונים שבסוריא, וסמוך להם השמד הנורא של אנטיוכוס הצורר.‏ וימי המלחמה לחירות. ואחר שנצחו החשמונאים משנת ק"ס ואילך, עד שפרקו לגמרי עול היונים מעליהם בשנת ק"ע ליונים הוסד באותן השנים בית דין לחכמינו בשם בית **דין של חשמונאי**, ונמשך עד שנת מאתים בערך. – והנה קראו חכמינו הדורות הראשונים של הסופרים הנזכרים תלמידי עזרא, שהיו עוד בזמן מלכות פרס, עיקר **כנסת הגדולה**, ולדורות האחרונים שהיו תחת מלכות היונים, קראו **שיירי** כנסת הגדולה‏ וזה שמעון שכהן סמוך לימי מצוקה היונים, ‏היה **מאחרוני שיירי הכנסיה**⁵ דע והבן וזכור כל אלה, לפי שבהם פתח ומבוא להסרת ספיקות‏ הרבה, ולהישיר על דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ומדברים שבע"פ, ואחר זאת ההצעה במובן דבור אכנה"ג, תהי ההתחלה בבאור ענין כתיבת שנים עשר.

footnotes:
⁵ להיות זה דבר עקריי, וציר יסובב עליו הרבה במדרשות שעליהן כוונתנו, ראינו נכון להזכיר גם כאן בפני המשכילים הטענה היותר נראית, שיוכל המתנגד לטעון עלינו בזה, נודה לך במה שאמרת בשנות מלכי פרס ובסדר הכהנים גדולים שבבית שני עד ימי השמד והמלחמה, אמנם הלא לפי הנודע לחכמינו בכל ספריהם והעיקר בברייתא דמגלת תענית, ומובאת גם בגמרא (יומא ס"ט א'): שמעון הצדיק בימי אלכסנדר. ואם כן יהי נא שמעון הצדיק ידוע הכהן עצמו, ההולך לקראת אלכסנדר בעברו למצרים, לפי דברי יוסף. או יהיה עכ"פ שמעון ראשון נכד ידוע, שבזמנו החל המנין בשטרות ליונים, והתאריך מתחיל י"א שנה אחרי מות אלכסנדר, וזה הוא הנקרא ליוסף בספרו בכינוי הצדיק. ומאי לך לומר שזה שמעון הצדיק המוזכר במשנת אבות לאחד משיירי כנסת הגדולה הוא השני בשם זה? עד שיצא לך מזה בהכרח, שנמשכה הכנסיה או בלשונך דורות הסופרים, עד ערך שנת ק"ב ליונים, ועל זה נשיב שלפי האמת, הענין, שעליו הרמז במגלת תענית ובגמרא הנזכר, מורה בהחלט, שאי אפשר שיהיה המלך המוזכר שם אלכסנדר המוקדוני, שלא היה כלל סבה לחורבן הר גרזים, ונהפוך כי ראשית הקמת הבמה בהר ההוא היה על פיו, וברשיון שנתן על זה למנשה הבוגד, אחי ידוע, והראשון שהחריב מקדש הכותיים, הוא יוחנן הורקנוס, וכל זה לידע ברור, ובעל כרחנו נאמר, שזו הברייתא מן המשובשות, בשבוש קדמון. אולם גם שיהיה בזה איך שיהיה, הנה אין עלינו כי אם החיוב לברר בראיה, שזה שמעון הצדיק שהמשנה באבות מביאתו, ומזכירתו לאחד משיירי כנסת הגדולה, הוא אותו שמעון שחי בשנת ק"ב ליונים, ושאינו הכהן ידוע ולא שמעון הראשון, שחיו בעת בוא היונים ובשנות תחלת מלכותם; ועל זה הנדון כבר יש בידינו ראיות נוצחות בשער אם למסורת ההלכה שבחבורנו כ"י. ונזכיר בזה מהנה רק שתים לבד: א תלמידי שׁמעון זה כבר אנטיגנוס, שם יוני ממש, ובלי ספק לא היה נער בעת קבלו התורה מרבו. גם במאמר מוסרי הרגיל בפיו, כבר בא הכנוי שמים על השם יתעלה, מה שלא נמצא בכל המקרא, ולקוח בלי ספק מן דרך הלשון היוני, ואיך אפשר שיתפשט בישראל ובארצם, לשון היונים ושמותיהן בשעור גדול כזה בזמן קצר כל כך. כמו שהיה מוכרח אם תהיה במשנתנו הכוונה על ידוע הכהן או אפילו על שמעון ראשון בארבעים שנה הראשונות למלגות היונים? ב יוסי בן יועזר שקבל התורה מאנטיגנוס וגם מרבו שמעון (כפי הגרסא הנכונה יוסי בן יועזר וכו' קבלו מהם), נהרג בזמן השמד ע"י בכחידס היוני בהסתת יקום איש צרורות. וזה מבואר במדרשות. והיה זה בשנת קנ"א ליונים כמפורש בדה"י לחשמונאים, מזה מוכח, כי זה שמעון, שזכרה משנתנו לאחד מאחרוני כנסת הגדולה, הוא שמעון השני בן חוניו השני או אותו הכהן שמיצה ימיו עד סמוך לימי השמד והמלחמה. והנה גם הרב בעל סדר הדורות ראה וחשב וכתב: ולפי זה לא יהיו אנשי כנה"ג בזמן ובדור אחד, רק לפחות שמונה דורות אלא שטעה במ"כ בהתחילו למנותם עם יהושע ראש המשפחה, ואין למנות השמונה דורות כי אם מאלישיב נכדו וכמבואר.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:21
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:21](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:21)

**א** הגם שאין ספק כי עזרא עצמו יחשב גם הוא בכלל הכנסיה הגדולה, והוא המיסדה, הנה בזו המשנה המובן המיוחד, בדבור כנסת הגדולה, רק על הכנסיה או הסופרים שבדורות שאחרי עזרא; וזה להיותה מחלקת בפירוש במנין הכותבים לסה"ק, בין עזרא כותב ספרו ודה"י ובין אנשי כנסת הגדולה. ואל יטעה אותנו היותה הַפסקא אָכנה"ג כתבו וכו' קודמת כאן לפסקא עזרא כתב וכו', שהרי יקדם כאן ג"כ ירמיה לחזקיה וסיעתו; אלא ודאי אין המוקדם והמאוחר בסדור חלק זה של המשנה המתחיל "ומי כתבן" לפי זמן חיי הכותבים, כי אם לפי קדימת סדר הספרים הנמנים ראשונה לכתיבה בפסקא פסקא, ולהיות יחזקאל קודם בסדר כתבי הקדש לספר עזרא על כן קדמה כאן פסקא אכנה"ג כתבו יחזקאל וכו' לפסקא עזרא כתב ספרו וכו'. – והנה בלי ספק יהי דבר שאי אפשר לשמוע לומר שדורות הסופרים שאחר עזרא, היו הראשונים לכתוב נבואות אלו על הספר מפי הזוכרים בע"פ, ובחבקוק נאמר בבאור כתוב חזון ובאר על הלוחות, הכוונה **בענין הכתיבה** שאותן הנבואות הקטנות בכמותן, לנביאים ידועים, בשמותם שנמצאו מפוזרות בידי הסופרים, אחת אחת לבדה או בחבורים קטנים שונים, הן הנה שקבצו אותן אכנה"ג או הסופרים שמימות עזרא ואילך, וחברום לספר אחד שלם, בשביל שלא יאבדו בפירודם (כמאמר הגמרא שם) וסדרו את הנודעים מהם בזמנם, לפי סדר חייהם, מן הושע אצלנו הראשון אחר מרע"ה שיש לו נבואות מיוחדות בחבור בפני עצמו, עד מלאכי חותם הנביאים הידועים ומפורסמים בשמותם לנבואה; גם **תקנום** ברוח הקדש שבקרבם, שהיו צריכין בזה לעזר אלהי, בפרט באיזה מהן לרוב יושנם וקדמות לשונם (היות להסופרים יד בתקון מכתב הספר, קצת ראיה שם המלך דוד שבא פעם בהושע ושני פעמים בעמוס, שניהם מן הנביאים הראשונים, ועם זאת כתוב דויד מלא יו"ד כמו שהוא לבד בעזרא ודה"י, גם בנבואות אחרונות שבזכריה ששה פעמים).


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:22
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:22](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:22)

והנה אם נבקש סמוכין לקבלה זו בדרך הדרישה מתוך הספר עצמו, היינו כי **האסיפה הכוללת** לספר שנים עשר, כפי מה שהיא עתה בידינו, היא מעשה דורות הכנסיה בזמן מאוחר לעזרא, הנה יובן לנו בנקל שאי אפשר ליחס המעשה לזמן הגלות, וקודם שנבנה הבית, לפי שבאו בספר נבואות חגי וזכריה, שנתנבאו משנת שתים לדריוש, והם שהיו מבוני הבית. גם לא תיוחס האסיפה לחגי וזכריה עצמם אחר נבואתם, לפי שבא בה גם נבואות מלאכי, שניכר מתוכה שהיה הבית עומד בנוי קודם לזה הרבה. ובאו בזאת הנבואה תוכחות לכהנים שהשחיתו, ועל נשואי נשים נכריות, ועל עשקם המעשר והתרומה, והכל מסכים לימות עזרא ונחמיה, לא בא מאלה בחגי וזכריה. וכבר הזכרנו כי מן שש לדריוש שנשלם הבית, ‏עד ביאתו של עזרא בשנת שבע לארתחשסתא, עברו וחלפו חמשים וארבע שנה שבהן שבו לעם, אחר היותם בראשיתם קהל קטן; אך גברו גם השחתות שונות, שתקנו אותם עזרא ונחמיה הפרנסים הטובים; ועוד יותר המקרא (מלאכי ג' י'): הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי נא טרף בביתי, מורה שכבר הנהיגו אז להביא המעשרות אל לשכות המקדש, וזהו תקון חדש, לא היה בישראל לפני עזרא ונחמיה. ואפילו בכתב הברית והאמנה, לא תקנו רק שיהיה גם לכהנים חלק במעשר שלוקחים הלוים בכל עיר. ואך אחר זה נעשה על ידם התקון בהבאת המעשרות ללשכות המקדש, ושיחולק ע"פ ממונים כהנים ולוים, וזה המנהג נעזב בימי היות נחמיה בפרס, ושוב החזיק אותו בשובו משם, וזה המבואר לנו בשער בישוב הכתובים והמחלקות בדברי החכמים. ועל כן אם קבלה היא (לא מדרש אגדה בלבד) ביד האומר (מגלה ט"ו) מלאכי זה עזרא, נקבלנה בסבר פנים, ונאמר שרצה עזרא לשום גבול והפרד בין פעולתו בקדש כתורת סופר ומורה, לבין פעולתו הנביאית כמוכיח ומתנבא על העתיד, וכינה לעצמו בשם מלאכי, להיות נקרא הכהן מלאך פעמים בנבואה זו. אמנם איך שיהיה בזה, הנה נראה בעליל, שאין להקדים נבואת מלאכי ואף כי האסיפה הכללית האחרונה לשנים העשר; על כל פנים מן אמצע ימי עזרא ונחמיה, וסוף ימי ארתחשסתא. והנה עדיין לא נמלטנו מן השאלה, למה לא ייחסו האסיפה לעזרא בסוף ימיו, ואחרוה לימות הסופרים שבאו אחריו? ישמע נא הקורא המשכיל השערתנו בזה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:23
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:23](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:23)

אמת פשוטה לחכמינו במקומות רבו מלספור, כי משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נחתם חזון ופסקה נבואה מישראל; ודברם זה יציב ונכון בלי ספק, בהיות הכונה על המפורסמים בנבואה, בחונים וידועים בשמותם לנביאי השם ועל דרך שאמר הכתוב, וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה'; ועם זאת יתכן, וקרוב אל הדעת לפי טבע הענין, כי עוד נגלה דבר ה' ליחידים מאהוביו, ותנח עליהם הרוח בהזדמן או גם בהתמיד זמן מה, ושנמשך זה עוד כמאה שנה ויותר ובדורות ארבעה. והנה יכיר המתבונן בדבורים שברשימת נחמיה, וגם **נביאים** העמדת לקרוא עליך וכו'; ואכירה והנה לא אלהים שלחו, כי **הנבואה** דבר עלי, **וגם לנועדיה הנביאה** וליתר **נביאים אשר היו מיראים אותי**; בדבורים כמו אלה יוכר למתבונן, שאם כבר לא היה אז חזון נפרץ, עדיין לא אבד, ושהיתה הנבואה האמיתית; ולסבת זה גם הטענה בנבואה, רגילה עוד בישראל, הגם שהנבואה המוחזקת היתה מתמעטת והולכת באין ספק⁶. ועל פי הנחה זו לא יהי אפוא רחוק, כי ימצאון בתוך אסיפתנו זאת, גם איזה דברי נבואה שנתנבאה בזמן המאוחר לעזרא, וקבלת ברייתא זו, המיחדת האסיפה להכנסיה בכלל, תהי בזה לראיה לנו.

footnotes:
⁶ ובברייתא הובאה בגמרא מגילה (י"ז ב') הדבור על כנסת הגדולה: ק"כ זקנים, ובהם כמה נביאים תקנו שמנה עשרה ברכות על הסדר; ובירושלמי דמגילה פ' ראשון, בא לשון זה: "שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים; ולפי הדרך נאמר במספר פ"ה הסתום, שנראה שהכוונה על החותמים בכתב האמנה והברית ביום יסוד הכנסיה, ומספר הבאים על החתום עתה פ"ג לפנינו. אך נראה לעין כי שם (י' י') חסרים שני שמות, והשלימו בברייתא המספר ק"כ עם נביאים, והגירסא צ"ל שם, עמהם, לפי סברתם, שגם חגי וזכריה היו שם במעמד, ואינם מן הבאים על החתום, וגם עזרא ואלישיב הכה"ג אינם מן החתומים לפנינו. ובאמת לפי הפשט והחשבון חגי וזכריה כבר הלכו לעולמם בשעת המעמד ההוא.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:24
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:24](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:24)

וצריך שנודיע, כי עיקר צרכנו לכל זה, הוא בעבור נבואות מיוחדות הבאות לאחרונה בזכריה ובחלק שני ממנו (זכריה ט' י"ד), שכל קורא מבין יתעורר עליהן היותן סתומות מאד, והיות סגנון שלהן ומליצת לשונן משונה מכל וכל מסגנון ולשון נבואת זכריה שקדמו להן בספר, ושלא ידמו כלל גם לדברי מלאכי שבא אחריהן באסיפה. ושייכות אם כן לנביא בפני עצמו, שאין שמו נודע לנו. – ואם נשים עין בפירושי אלה הנבואות, נמצא, שכל גדולי המפרשים הקדמונים ז"ל, רש"י, הראב"ד מטוליטולה בספר קבלתו, הר"ד קמחי והראב"ע, כלם כאחד פירשו אותן, לפי פשוטן של מקראות, על דברי בית שני, וביחוד על מלכי היונים והמאורעות שארעו אותנו עמהם; אלא שקצתם ממשיכים בפתרונם ענין פרשיות ההם עד החרבן, וקצתם רק עד נצחון בני חשמונאי. ולדעתנו שאי אפשר לבארה כאן בפרטות, תמשך זאת הנבואה, כמה וכל כמה שיש בה משלים ורמזים מפרטי מעשים ומעושיהם, עד מלכות אנטיוכוס הגדול; הוא שנצח, בשנת מאה וארבע עשרה ליונים, את מצרים ומלכה,‏ תלמי החמישי עודנו נער. ומן אז והלאה באה ארץ ישראל תחת ממשלת מלכי היונים שבסוריא, תחת היותה מלפנים יותר מן מאה שנה תחת מלכי היונים שבמצרים; ענין ותמורה גדולה בקורותינו בזמן ההוא, המסופר ברמז גם בדניאל (י"א ט"ו): ויבוא מלך הצפון (סוריא)… וזרעות הנגב (מצרים) לא יעמודו… ויעמוד בארץ הצבי (י"א ט"ז) וכלה בידו, וכמבואר בשער בקצת רוחב.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:25
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:25](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:25)

ודע עוד כי ראש ועיקר מה שהניע המפרשים כלם לפתרונם הנזכר, היא המקרא המבורר (זכריה ט' י"ג): ועוררתי את בניך ציון על בניך יון; ועל זה הדרך פירשו כלם הדבור (י' ג') "על הרועים חרה אפי על מלכי יון; ובמקרא (י' י"א) "והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור". הנה היוצא מכלל דבורם, הוא שהנביא כינה למלכי יון הסילוקיים שבסוריא בשם **אשור**, ומלכי יון התלמיים שבאלכסנדרי בשם **מצרים**, וזה אמת ברור: וכמו כן במקרא (ט' י"ג) כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים; אמרו, שאלה כינויים לישראל שבארץ יהודה, ולישראל שבעבר הירדן ובגליל ובארץ העמים, וגם זה נכון ודאי.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:26
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:26](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:26)

וראוי לעורר לבב המשכיל עוד על התוכן שבתחלת קאפיטל י"ג, בהפסק הנביאים לגמרי בעת קרובה, ושיהיה הטוען בה בסכנת נפשו, לא בלבר מצד המושלים והמנהיגים, כ"א גם מצד משפחתו, עד שהפליג לומר: ודקרוהו אביו ואמו יולדיו בהנבאו; והמקרא הסתום והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו; אולי יהיה גם הוא מוסב על איזה טוען בנבואה מסופקת שחשב להעיר את העם, ונהרג באותו הזמן. ויש לזה סמך מן המסופר ברמז בדניאל בקורות זמן אנטיוכוס הגדול (דניאל י"א י"ד): ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב, ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:27
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:27](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:27)

הכלל הברור לדעתנו, שכל הקושי והסתימה הגדולה בנבואות הללו, הכל בא מפאת היותן כוללות ברמז פרטי קצת מאורעות, שאירעו לעם ולמנהיגיו‏ בארץ, במאה שנים הראשונות למלכות היונים; כמו שלשת הרועים שמתו בירח אחד (בזמן קצר; והרמז לדעת טובי המפרשים על שלשה כהנים גדולים מנהיגי העם באותו הזמן); מקל הנועם ומקל החובלים; שלשים הכסף המושלכים אל אוצר המקדש, הרועה האוילי; והגם שרש"י ז"ל ועוד קצת מפרשים בחרו יותר לפרש אותן הרמזים הפרטיים לשעבר, באופן שיהיו מושלים על מעשי מלכי בית ראשון כדרך משלי יחזקאל, הנה לא נמצא הפתרון עולה כלל בבאור הפסוקים.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:28
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:28](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:28)

מעתה נעמוד ונתבונן, שלפי הכלל המבואר בהערה הקודמת לזו, לא יתכן כלל כי תהיינה נבואות אלה לזכריה או לאחר בזמנו זמן, דריוש בונה הבית, ומלכות פרס באבה ובהצלחתה; עד שלא נודע לפרס זמן טוב וגדולה כזמן ההוא. והאיך היו ישראל מבינים אפילו אחת מאלף מן המשטמה שיהיו להם עם אחת המלכיות היוניות שבארץ או עם שתיהן יחד, וכמעט שנודע להם עדיין מציאות ושם עם היונים לאומותם? וזה שבא בכתוב (יואל ד' ו): ובני יהודה ובני ירושלים מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם; הנה מלבד שיש ראיות למבין, שגם נבואות יואל אינו מן הקודמות, ושעכ"פ לא נתנבאו מקודם לזמן עזרא, מה שיארך באורו כאן, ואין בו הכרח למטרת חפצנו, אין נראה מזה הכתוב, זולתי שנחשבו אז היונים לגוי רחוק במדינות הים, מאין אפשרות להתחבר עמם. – והנה פירש רש"י ז"ל על המקרא (ט' י"ב י"ג): גם היום מגיד משנה אשיב לך כי דרכתי לי יהודה וגו' קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון; עוד היום אני מגיד לך בשורה שניה לבד זו של בנין; ומה היא הגדה השניה, שאני שב לשנות לכם? כי דרכתי לי יהודה וגו'; **סוף שבני יון יטלו המלוכה מיד מלכי פרס וירעו** לכם, ואני אדרוך יהודה להיות לי בקשת מלחמה, וילחמו ביונים בימי חשמונאים, הנה הרגיש הקושי ובקש לעזור בלשונו הזהב, כמו שבקש להמלט מן המבוכה ברמזי מעשים פרטיים, ופירשם לשעבר; ומה נעשה שאין במקרא זה, ולא באלה הנבואות האחרונות שבזכריה שום רמז ורושם ניכר על מפלת פרס, והמסר מלכותם לידי היונים עם רחוק, מה שהיה עכ"פ. ראוי לזכרון מועט, בכדי להבין דבר את העם, שומעי הנבואה בזמן דריוש הכשר בונה בית מקדשם, או אפילו בזמן מלכי פרס שבאו אחריו שלא הרעו עמנו, כנודע וכמו שרמז גם רש"י ז"ל בדבריו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:29
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:29](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:29)

והנה זה הוא דבר הלחץ הגדול וההכרח המכריחנו לומר, כי הנביא שהתנבא נבואות אחרונות אלה שבזכריה, חי אחר מות אלכסנדר,‏ וכבר פשטה מלכות היונים בארצות המזרח, וכי נטפלו נבואותיו להאסיפה הכוללת, ע"י אנשי כנסת הגדולה, וזה **שייריה**; והאסיפה נחתמה ונתיחסה בצדק אליהם.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:30
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:30](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:30)

**ב** דניאל, בכנויו איש החמודות, חי בבבל, והיה מן הגולים היותר ראשונים בשנת שלש ליהויקים. בתחלת יסוד המלכות הכללית לכשדיים (הקושי על פרט זה המסופר, וישובו הנכון, יעויין במפרשים), ומיצה את ימיו עד סוף מלכותם, כמבואר ביחוד בראש ספר זה (דניאל א' כ"א), ויחי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך; ואין בזה קושי כלל, ובידענו שבא לבבל ועודנו נער, וניתן לו לאריכות ימיו לבד שמונים שנה, יש בידינו לפרנס עמהן כל שנות מלכות הבבליים. – יחזקאל הנביא, שהיה מן הגולים השניים עם יכניה, כבר מזכיר דניאל בשנת י"א לגלותו, היא שנת חרבן המקדש בנבואתו על מלך צור (כ"ח, ג), לחכם מפורסם לא יקשה ממנו כל סתום; ולפי הנראה מן הדימוי שם, לחכם בפתרונים וחזיונות בעתותי המלכים והמלכיות קורותם ועתידותיהם, שזו היתה עיקר חכמת הכלדיים בימים ההם, ומפורסמת גם בזמנים מאוחרים בכל המזרח; וגם בספר זה כתוב עליו ועל רעיו שהיו מן המפוארים לראשונים בחכמה זו (דניאל א' כ) וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטומים האשפים אשר בכל מלכותו. –־ אולם מזכירו עוד בנבואתו לאיש צדיק ואהוב לאלהים, ולמוצל מצרה וסכנה (כנראה קרוב מן רדיפות בהיכל מלכי בבל); וזה (יחזקאל י"ח י"ד) והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם וגו'. והנה עם כל זה הפרסום לאיש, תייחס ברייתא שלנו כתיבת הספר הנקרא כשמו לאנשי כנסת הגדולה; וכבר ידענו רוחב שם זה, הגם שידענו כמו כן, שהמובן בכתיבה בכאן, הוא לבד על האסיפה והתיקון ויושר המכתב. – האמנם כאשר נשים עיוננו על הספר עצמו הנקרא דניאל כשם האיש המדובר עליו בתחלתו, גם המדבר בו בעצמו על הרוב, נמצאהו לפי מה שהוא עתה לפנינו, **מחובר מן איזה מגלות, מגלה מגלה לבדה**; באופן שבלשון ודרך חבורן, אין אחת מהן קשורה ואדוקה‏ לא למגלה שלפניה ולא לאותה שלאחריה, הגם שבתוכן הספורים, יש לפעמים מקצתן על קצתן, רמיזה והוראה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:31
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:31](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:31)

**מגלה ראשונה**, חלום נבוכדנאצר מצלם מורכב מאברים ומתכיות שונות, ופתרון דניאל, וחותמת בדבור: ודניאל בתרע מלכא.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:32
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:32](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:32)

**מגלה שניה**, הצלת שלשת הרעים מכבשן האש בימי נבוכדנאצר. וחותמת בדבור, באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל; ואין בה זכר לדניאל.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:33
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:33](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:33)

**מגלה שלישית**, כוללת אגרת ששלח נבוכדנאצר לכל גויי האדמה, והמספר במגלה זו על פני כלה, הוא המלך בעצמו בלשון אגרת שלוחה, תחלתה: נבוכדנאצר מלכא לכל עממיא… שלמכון ישנא (ומה שבא באמצעיתה, לשון, כאלו אחר מספר על המלך בגוף שלישי, המבין יראה שזהו רק תיקון לשון מפני הכבוד להיותו מדבר על קלקלתו).


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:34
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:34](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:34)

**מגלה רביעית**, מספרת משתה בלשאצר המלך בליל כבוש בבל, ואיך שפתר לו דניאל הכתב הרמזיי שבהיכלו, ומסיימת בהריגת בלשאצר בלילה ההוא וקבלת המלכות על יד דריוש המדי.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:35
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:35](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:35)

**מגלה חמישית**, הצלת דניאל מגוב האריות, בימי דריוש הנזכר, שקבל המלכות בבבל לפני מלוך כורש; ומסיימת בדבור **ודניאל דנה** הצלח במלכות דריוש **ובמלכות כורש פרסיא**. חמשת מגלות אלו הם בלשון ומליצה ארמית בלול עם איזה מלות יונית, ומסודרות בסדר הזמנים, ימי נבוכדנצר, בלשאצר ודריוש המדי. הגם שכאמור אין להן קשור כלל אחת עם חברתה, אלא בכל אחת **ההתחלה והסיום ניכרים**, יהיה מה שכתבן לראשונה אדם אחד או יותר מאחד; צד שוה בהן עוד, שבכלן דניאל איננו המספר על עצמו בלשון מדבר בעדו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:36
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:36](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:36)

**מגלה ששית** עודנה בלשון ארמי, אך בסדר הזמן תשוב לאחור לשנה ראשונה של בלשאצר, שכבר הריגתו מסופרת במגלה הרביעית; התוכן, חלום דניאל עצמו מארבע חיות, ופתרון המלאך אליו; ומשונה עור זאת המגלה בדבר אחד שיש לה ראש ציון מן כותב אחד, בשנת וגו' דניאל חלם חזה וגו'… באדין חלמא כתב ראש מלין אמר, ענה דניאל ואמר; ומכאן ואילך דניאל הוא המספר על עצמו חזה הוית וגו'. – עתה יבאו עוד **שלש מגלות חזיונות** שלשתן בעברי. והולכות בסדורן כסדר הזמנים, והן **בזה** בקשור עם המגלה הששית שלפניהן; וזמן ארבעתן, אחת לבלשאצר, שלש לבלשאצר אחת לדריוש המדי, שלש לכורש; והמספר בשלשתן ג"כ דניאל עצמו בלשון מדבר בעדו התוכן שלהן.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:37
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:37](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:37)

**מגלה שביעית** חזון מן האיל ומהצפור ומקרניהם, והבנת החזון ע"י המלאך גבריאל.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:38
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:38](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:38)

**מגלה שמינית** תפלה על אורך זמן חרבות ירושלים, והיות עוד העיר והעם והר הקדש לחרפה לכל סביבותם, אחר שהבין **בספרים** שכבר כלה קץ השבעים שנה מפי ירמיה, ומענה בחזון אליו מאת המלאך גבריאל, כי מספר השבעים אינם שנים פשוטות, אך שבעים שמטות שנים לפדות שלמה. ולבסוף מגלה **תשיעית האחרונה** ובה חזון ארוך; ועל דבר תוכנו צריך אתה לדעת היות עיקר הרמזים ועצמותם, גם במגלה הראשונה גם בארבעת מגלות האחרונות, ענין שוה ואחד לגמרי, היינו ארבע מלכיות נכר, שישראל כבושים תחת ממשלתם הגדולה: בבל, פרס, אלכסנדר המקדוני, ומלכיות היונים שבסוריא, ובה ובמלכיה הוא מרחיב קצת, באיזה פרטים עד אנטיוכוס עפיפנוס צוררנו וסופו הרע, וחותם בחזיון קצר לעתיד לבוא; ואך במגלה זו האחרונה, מתחיל באמצע ימי פרס, ומקצר בספור אלכסנדר, והולך ומרחיב חזיונו, מה שמגיד לו האיש לבוש הבדים, פרטי דברים של מלכי הצפון ומלכי הנגב, היינו מלכי יון הסיליקיים שבאנטוכיא, ומלכי יון התלמיים שבאלכסנדריא; מלחמותם וקורותם בבית, והצטרפותם עמנו, שזה עקר הכונה, וכמו שאמר ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים; ומרחיב יותר מעט באנטיוכוס הצורר ובסופו, ומסיים בקצת עתידות; וכבר בא בשער באורי רוב הרמזים הפרטיים.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:39
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:39](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:39)

והנה אם נתבונן כראוי בהנאמר למעלה, ונצרף לזה עוד מה שכבר נודע, שהיהודים היונים קבלו עוד שלש מגלות בדניאל, והם: בל, תנין, ושושנה (אם לקדש בקדושת הכתובים, או במדרגה פחותה הימנה: אולם עכ"פ לקדושה מה, ואין זה המכוון עתה); הנה תתחייב לנו ההנחה, שהיו נמצאים ומתגלגלים, על דניאל ועל שלשת רעיו, בידי העם, מגלות כמה; מקצתן כללו מעשי נסים, שנעשו להם בהיכל מלכים, ודברי חכמתם וצדקתם, ומקצתן חזיונות ומראות בקורות אומתנו ומושליה, המלכיות הארבע. והיו החכמים הצדיקים האלה מפורסמים בכל אלה אצל העם, עוד מימות הגולה בבבל. וכשבאו **הסופרים בעלי אסופות**, אספו וקבצו גם אותן המגלות; ואחר שהבדילו את השלש שהם אצל המקרא היונית הנזכרות, ומי יודע כמה עוד ספורים וחזיונות מיוחסים לדניאל ועליו, שהיו בעיניהם לזרא, והניחום **חיצונים**, אספו רק תשעת המגלות שבידינו, אל תוך הכתובים ספרי קדש. ובסדורם עשו כך: התחילו במגלת חזון לעתיד, מיוחסת לשנת שתים לנבוכדנאצר, ואחרִיה הציגו כמו כן מימי נבוכדנאצר שתי מגלות מעשי נסים בלי חזון לעתיד, ואגבן‏ סדרו עוד שתים מגלות מעשי נסים שבהן לבד בחרו, האחת מסוף ימי בלשאצר והריגתו, והשנית מימות דריוש. ועתה חזרו שוב למגלות החזיונות שבחרו, והציגום כסדר חיי המלכים אחר נכוכדנאצר, שתים מיוחסות לימי בלשאצר, אחת לימי דריוש, ואחת לימי כורש, והנה חברו בדרך זה אותן המגלות המקובלות אליהם, והיו בידם לספר אחד נשמר מכל הוספה וזיוף, והציגו בתחלתו תולדות דניאל ושלשת רעיו, כפי מה שהיה מפורסם מהם באותו הזמן, איך באו להיכל המלך, ואיך נשארו צדיקים, בהיותם נשמרים ממאכלי עכו"ם; ואיך השיגו לחכמת הכלדיים ולרוב תפארתם בה. ופתיחתם זאת חתמו הסופרים בהודעה, שדניאל זה חי עד **שנת אחת לכורש** (ועוד השלימו קצת מה שהיה חסר או משובש בתחלת מגלה ראשונה, או לסבר אחרת, להביאה בקשור נאה לפתיחתם). והנה התימה הגדולה שהחזיון האחרון שבספר, הוא משנת **שלש לכורש**. אולי נאמר שנספחה זו המגלה להספר, זמן מועט אחר הקבוץ הראשון לסופרים; אולם יקשה עוד הסיום במגלה החמישית, **ודניאל דנה** הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:40
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:40](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:40)

ועל פי דברינו אלה יאמר לנו מאמר אחר בדברי קדמונינו ז"ל (בראשית רבה פ' פ"ה): ודכוותה (פרשה שנכתבה שלא במקומה) ביה בלילא קטיל בלשאצר מלכא כשדיא, ודריוש מדאה קבל מלכותא, והן הוא, בשנת שלש למלכות בלשאצר המלך (?) (אין ספק שיש כאן טעות השמטה; וכך צ"ל: והן הוא בשנה חדה לבלשאצר מלך בבל והן הוא בשנה שלש למלכות בלשאצר המלך; והכוונה על הזרות בסדר, שהערנו עליה, וסברנו בה טעם לפי הפשט, היות המגלה הששית והשביעית חוזרות לאחור לשנה ראשונה ולשנה שלישית של בלשאצר, אחר שהוזכר הריגתו במגלה הרביעית); ר' הונא אמר: שלא יאמרו **דברי פיוטין הם, כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקדש**; רבנן אמרו (בלשון אחר): כדי **לסרג על הספר כלו, שאמרו ברוח הקדש**. הנה הדורש רצה להוכיח בפני הצבור, גם על צד האגדה, מפאת שלא נסדרו המגלות כסדר שנות המעשה שלהן, שכך ובסדר זה קבלום הסופרים, וכתבום ברוח הקדש, **ושאינם ספורים פיוטיים בלבד**, במו שהוא הדבר בודאי באותן מגלות החיצונות של דניאל, שלא נתקבלו אלינו ושנתגלגל עם זאת, גם בזמנים מאוחרים, בידי העם שומעי הדרשה, כמו שבארנו זה מהערה בבאור המשנה אף הקורא בספרים החיצונים. – ויתבונן ‏המשכיל בלשון מדרש הזה, שהכוונה בדבור, **שאמרו הרוח הקדש**. על הסופרים אנשי כנסת הגדולה שאמרוהו; היינו שכתבוהו וקבלוהו בין כתבי הקדש (וכן כונתם בדבורם **אסתר ברוח הקדש נאמרה**, וכמו שיבא להלן), ואינו מוסב בכלל על איש חמודות הקדמון בעצמו. והנה כל זה הנהו כמו כן מבאר בברייתא שלנו, כי אנשי כנסת הגדולה (ויתכן מאד שהיו אחרוני שייריה) כתבו דניאל; הכונה שאספו אותן המגלות, שראו לבחור בהן ותיקנו אותן וחברום באגודה וקבעום לקדש, כקדושת הכתובים. וגם בזה עשו השלמים באותו העזר האלהי עצמו, שבו נפעלו להם כל פעולותיהם הטובות, שבהן נתנו חיים לאומה עד העולם; והוא הוא העד הנאמן שהעיר עליהם השם בקרבם את רוח קדשו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:41
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:41](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:41)

**ג** ובענין מגלת אסתר, הגם שדעתנו נוטה, למה ששמענו מדעת אחרוני חכמי הנוצרים, להקדים עוד זמן המעשה, מאשר הורגלו לחשבו ער כה; הנה אין ליחס עם זאת כתיבת המגלה הנוכחית שבכתבי קדשנו, לא למרדכי ואסתר ולא לזמן עזרא, כי אם לאנשי כנסת הגדולה, **ובבירור גמור לשייריה**. וזה לפי שיש ראיות נוצחות מן המקרא, גם רשמים ניכרים למאד ברברי רז"ל, שהמגלה כמו שהיא עתה בידינו,‏ היא מהדורא ונוסחא שניה למגלה שקדמה אליה, והיא שוה אל הראשונה בהתוכן, אך מעולה הימנה ברוה"ק, וביותר תיקון וכתיב יושר,‏ גם שכתיבתה של זו הנוכחית ועמה קבלתה בין הכתובים, מאוחר בזמן הרבה לזמן המעשה ולנוסח הראשון, שהקרוב הוא שהיה בלשון ארמי. – ולהיות הקצור נאות בדבר ברור, נביא רק קצת פסוקים ועליהם הערות סגורות (ט' י'). על כן היהודים הפרזים עושים וגו' (הנה הסופר האחרון נותן טעם להשינוי הנראה בימיו, שקצתן עושין בי"ד וקצתן בט"ו באדר); (כ) ויכתוב מרדכי את הדברים האלה (כתיבתו של נוסח ראשון); וישלח ספרים וגו' (אגרות לגליות ישראל בזמן הקדמון, על קבלת היום וקיומו; (כג) וקבל היהודים את אשר החלו לעשות (שנמשך איזה זמן, ליסוד וקביעות הפורים, וזה לפי טבע הענין); על כן קראו לימים האלה פורים (הערת הסופר האחרון) על כן על כל דברי האגרת הזאת…. קימו וקבלו וגו' (נוסח הראשון מהמגלה נקרא **אגרת הפורים**. ומה שאנו קוראים אגרות, נקרא במגלה זו בשם **ספרים**, וגם רז"ל דרשו אגרת הפורים על עצם המגלה); (כח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וגו' (הערת הסופר האחרון על התמדת הפורים עד ימיו) וימי הפורים האלה לא יעברו (הבטחה ברוה"ק לעתיד); (כט) ותכתוב וגו' …. לקיים את **אגרת הפורים הזאת השנית** (היינו קיום לענין כפי הנוסח הנוכחי שבכ"ד, ומתוך שהוא שוה בעיקר התוכן לנוסח ראשון, ונעלה ממנו, ברוה"ק שבו נכתב, העלו גם כתיבה זו על שם אסתר ומרדכי); (ל) וישלח ספרים וגו' (אגרות שניות בימי הסופרים על הקיום); (לא) לקיים… כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וגו' (זה הכתוב לעד על יושר דברינו); (לב) ומאמר אסתר קים **דברי הפורים האלה ונכתב בספר** (בפתחות הבי"ת הידוע מחלקה השלישית מכ"ד סה"ק). והנה בפסוקים אחרונים אלו קיום אחד ואחרון לכלל דברי הפורים: גם להתוכן והחיוב המוחלט לשמוח ולשמח את הכל בימים אלו; גם לאגרת הפורים השנית או המגלה הנוכחית, שתתקבל לקדש בין הכתובים, ושתהיה נקראת בצבור בזמניה. וכל זה בלי שום ספק מאת הכהן גדול ובית דינו ראשי הסופרים, או השם האחר שיירי כנה"ג שבאותו הזמן האחרון. – ומלבד שיש זכר לקיום האחרון הנזכר בד"ה שני לחשמונאים, ומאגרת שנכתבה בשביל זה ליהודים היונים, בוא ואראך אמתת הדברים, שגם חכמינו הרמיזו הענין למבינים,‏ גם חלקו הדבר לשנים: קביעות הפורים הקדמון, ובלי ספק עפ"י איזה נוסח כתוב, בלתי מקובל עדיין לקדש וכתיבת המגלה שלנו בכתב יושר, וקבלתה בין הכתובים: שהרי אמרו (מגלה ז' א') שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות; שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי פרס (אולי יורמז בזה דבר הנוסח הראשון, שאמרנו שהוא קרוב, שהיה בלשון ארמי, המורגל גם לפרסיים בכתבי מדינותיהם אז, כנודע; ויש בזה קצת ראיה מן הדבור **יהודי**, שבא בהכפל רב על מרדכי ועל עמו, גם במגלה המתוקנת שבידינו. סימן לדבר: כי מרדכי היהודי גדול ליהודים) ואמרו שם עוד: שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות (ובע"י הגירסא כתבוני בספר, ונראית נכונה); שלחו לה: הלא כתבתי לך שלישים, שלישים ולא רבעים, עד שמצאו לה מקרא כתוב בתורה: כתוב זאת זכרון בספר וכו' יעו"ש. – עיקר כונת המאמר הזה ופירושו, אחר הפשטת מלבוש הציור וההלצה ההגדית, מה שחיוב תמיד לנבונים, כך הוא: ענין הפורים וחגיגתו היה רצוי וחביב מאד בעיני העם כמו שהוא עד היום (בחילוף ימי החנוכה לחשמונאים, שאין משים אותם על לב כראוי, הגם שראשוני קדמונינו ז"ל כונו בהיפך, וקבעו להחנוכה הודאה והלל, ולהפורים הודאה קצרה בלבד, ועל כן לא חתמו בה וקבעו … **להודות ולהלל**). ולפי שלסבה נעלמת מאתנו, לא היה ברצון הסופרים בעלי רוה"ק להזכיר במגלה שום שם משמות הקדש, ולא ליחס בנגלה הנס אל השם כלל, וכמו שאנו רואים במגלה בעינינו; הנה היה המבוקש הנכסף, **שתכתב המגלה**, היינו בתיקון, **ושתחשב ספר**, היינו שתקובל עכ"פ הגם במדרגה פחותה לקדושה ממעלת יתר הכתובים; ונגד זה היה הקושי והמונע הגרול, שכמו שלא היו רשאין כבר להוסיף ספר בקדש כקדושת הכתובים, כן אין להוסיף עוד **מדרגה רביעית** לקדושת ספרים על שלש המחלקות, שעשו בזה עיקרי כנסת הגדולה עפ"י רוח השם שבקרבם (ובירושלמי הלשון מבואר יותר שהזקנים היו מצטערים על הדבר), עד שלבסוף מצאו לה סמך מן התורה, **ועלתה להם ההסכמה**, וכתבוה ונתנו לה מקום בין הכתובים עוד; ויש ראיה בידינו, שמקודם לזה הזמן היה ספר קהלת, האחרון שנתקבל לקדש בין הכתובים, ונביאנה בסימן הבא⁷.

footnotes:
⁷ פירוש רש"י ז"ל במה ששלחו לה הלא כתבתי לך שלשים, שלישים ולא רבעים, במ"כ אינו, כי מה ענין זכרון מחייתו של עמלק להכתוב הלא כתבתי לך שלשים, שנודע היותו נדרש תמיד על שלש המחלקות לסה"ק, והרב מהרש"א ז"ל, ואחריו נמשכו מפרשים זולתו, קולט כדרכו בשכלו הזך, ונגע באמתת מובן הדבר שלישים, אלא שנעלם ממנו ענין הנוספים שבמקרא היונית, ועל כן לא הושג למובן הדבור, ולא רבעים, ונעלם מאתו ענין המדרגה הרביעית לקודש, כמו שנעלם מכל המפרשים הקדמונים, המובן האמתי של ההלכה, ר' עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים, שבמשנתנו, ולא מהות איסור הקריאה בהם וגבולה, שהוא לבד בצבור ובמדרש כל אותן הספרים. וכמו שבארנו בהערה קודמת. ואך במקומות מהספר הנכבד אלה המצות (להרב ר' צבי חיות ז"ל) מטיב לדבר לאשורו גם בזה הענין ע"ע שמה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:42
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:42](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:42)

וכאשר נתבונן עוד שם בגמרת מגלה הנזכרת, גם בגמרת יומא (כ"ט א') ובסנהדרין (ק') נמצא שדעת קצת חכמינו בזאת המגלה (כמו ר' יהושע ושמואל) היתה, שנאמרה ליקרות ברוח הקדש ולא נאמרה ליכתב ברוח הקדש והפירוש הנכון בזאת הדעה, הוא שבעליה בקשו לעשות עוד חלוקה בדבר, שהגם שחבור מהדורא זו של המגלה, ורשות גם חיוב קריאתה והמדרש בה בצבור, הכל הוא מזמן הסופרים אנשי כנסת הגדולה (ותדמה בכל זה א"כ לשאר כתבי קדש); עם זאת תהיה **כתיבתה**, הינו החלט קבלתה בין הכתובים ובתוך הכ"ד, איננו ברוח הקדש (בלשוננו מימות הסופרים),‏ כי אם **מדרבנן**, היינו רק מזמן החתום האחרון ע"י **החכמים**, בית דינו של חשמונאי (וזה הענין יתבאר בהערה מיוחדת). ולפי דעת זו יהיה הבדל בין הספרים שנתקבלו לקדש ע"י הסופרים אנשי כנסת הגדולה, ‏ובין אותן שנתקבלו בין הכתובים ע"י החכמים שאחריהם; הגם שרק היא המגלה יחידה בכלל זה וקדושתה תהיה לפי זה, רק במדרגה יתירה לא הרבה מן מגלת תענית ומגלת בית חשמונאי (המובאות בהלכות גדולות כאילו ראה אותה, ואומר עליה שכתבוה זקני הלל ושמאי, ולדעתנו היא בעצמה ספר דברי הימים הראשון לחשמונאים שבנוספים), שגם הנה ניתנו ליכתב מדרבנן באותו הזמן האחרון הנזכר, ומגלת תענית ניתנה אפילו לידרש, כמו שבא במסכת תענית (י"ח א'). זה הפירוש **במאמר קצר הזה**. וכנראה הוא גם הציר, שעליו תסובב המחלוקת הידועה לראשונים בקצת הספרים בכתובים, לענין טומאת ידים; וכן הבינוהו גם התוספות שם, עיין עליהם ותבינם, שאין להאריך יותר. אבל מה יעשו בעלי דעה זו בהכתוב **ונכתב בספר** "ובנקודו בפת"ח המורה ברור על החלט קבלתה בין הכתובים בזמן הכתבה על הצורה שהיא עתה בידינו, מידי הסופרים אנשי כנה"ג? ולזה פשיט בגמרא, שכונת המאמר הקדמון, אסתר ברוח הקדש נאמרה, על הקבלה ‏בין הכתובים; ואפילו על תיקון ימים שונים לקריאת המגלה מיום י"א עד יום ט"ו באדר, אמרו בתחלת גמרת מגלה, שהם כמו כן מזמן אכה"ג, היינו מדברי סופרים שכתבוה, ושרמזו זה בהמקרא לקיים … בזמניהם; וגם מזה ראיה שהמקרא מוסב על אגרות הקיום האחרון, שכתבום הסופרים, כמו שאמרנו למעלה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:43
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:43](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:43)

**ד** ואולם בדבר ספר יחזקאל, הנה קבלת משנה זו, שכתבוהו אנשי כנסת הגדולה, סתומה, ואין בידינו טעם למה ועל מה איחרו כל כך זמן כתיבתו, ומהו היושר והתיקון שהיה צריך לו? והרי כל הנבואות הבאות בו, כולל בסגנון אחר, המציינו ומבדילו למדי מכל נביא זולתו, והלשון שוה ומובן, לא קדום ולא חדש ביותר; גם דרך כתיבתו אינו דומה לדרך כתיבת הסופרים, כפי מה שנוכל להכיר בהן; וד"מ החת שנכתב בשנים העשר **דויד** כמו בעזרא ובדה"י, בא ביחזקאל **דוד**, חוץ מפעם אחד הנמסר במסורה בין החמשה המלאים בספרים הראשונים על דרך זרות; ותמורת דניאל, הכתוב בהספר הנקרא בשמו, ביו"ד ובציר"י תחתיו על מתכונת המכתב הארמי, הנה בשלשת הפעמים שנזכר זה השם ביחזקאל, הנה כתוב בסגנון יו"ד, ובציר"י תחת האל"ף, על דרך מכתב העברי הקדום; הכלל, גם אחדות הנביא גם הסכמת הציור הלשון והמכתב לזמן מקום ומעמד **יחזקאל, כהן ונביא** מארץ יהודה בתוך הגולה בארץ כשדים, ניכר על פני הספר כלו מתחלתו ועד סופו, ואין ממש ברברי האומרים הפך זה. גם סדור הספר נכון מאד. הוא מונה השנים לגלותו עם יכניה, י"א שנה קודם שנחרב הבית, וסודר נביאותיו על הסדר שנתנבאוּ מן השנה החמישית, שאז נגלה אליו השם במראה מיוחדת ונשגבה עד מאד, עד עשרים וחמש לגלותו, שנת החתום לנבואותיו הגדולות ומראותיו לעתיד; ואין בו שינוי מסדורו, זולתי מה שהקדים לסדר נבואת צור, שהיתה בשנת י"א, לנבואת מצרים, שהתחילה בשנת י'. והסבה גלויה בזה; בשביל שלא יצטרך להפסיק באמצע נבואות מצרים הנותרות שנתנבאו בשנת י"א וי"ב. וחוץ מזה עוד נבואה קטנה מאוחרת לכל נבואותיו, בשנת כ"ז לגלותו, והיא על מצרים, ביחס אל מלחמת נבוכדנאצר הידועה נגר צור; אותה ספח אל סוף נבואה הראשונה על מצרים; וזה מה שאין בו קושי גדול למבין. – סוף דבר נעלם הטעם, למה נמנעו מליחס כתיבת הספר על התאר שהוא עתה בידינו, ליחזקאל עצמו שהוא המדבר בו מתחלתו ועד סופו בלשון מדבר בעדו? כי אם אחרו כתיבת יושר שלו עד לאנשי כנסת הגדולה; וכבר ידענו רוחב שם זה. אולם אף אם נקח גבול תחלתו שנת עשרים לארתחשסתא, שנת יסוד הכנסיה הקדושה, הנה עברו משנת חתום נבואת יחזקאל עד הזמן ההוא, אפילו לחשבון תופש המיעוט שאפשר של ברייתא דסדר עולם, לא פחות מן שבעים שנה, ולחשבון המדויק לכל מחשבי הדורות אצלנו ואצל זולתנו, לכל המעט מאה וחמשים שנה; וכבר בארנו למעלה שבברייתא זו אין הכונה בדבור אכה"ג על תחלת זמנה בימי עזרא ונחמיה, כי אם על הדורות שבאו אחריהם עד כמאתים ויותר. – והטעם שנתן רש"י ז"ל בזה אינו מספיק אפילו לשלילת כתיבת הספר מיחזקאל עצמו, וכ"ש מסופר קרוב לזמנו בתחלת עלות הגולה. וכבר דחוהו התוספות יעו"ש. ויתכן שהיה לקדמוני חכמינו ע"ה טעם כמוס על קבלתם זאת והעלימוהו; ודברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:44
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 11; Inquiry of the Ancestors 7:44](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2011%3B%20Inquiry%20of%20the%20Ancestors/r/7:44)

ובזה נשלם באור פסקא זו למשנה הקדמונה, ואם תהי האמת נכונה בידי בענין ובפירוש, ברוך החונן לאדם דעת; ואם שגיתי בהמה, האל הטוב יכפר בער השוגה בתם לבב ובכונה לפעולה רצויה.