## Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic

###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 1
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 1](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/1)

ה' קנני ראשׁית דרכו קדם מפעליו מאז (משלי ח' כ"ב)


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 2
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 2](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/2)

**א גדר ההיות באיכות.**


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 3
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 3](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/3)

**פתח** דבר. כבר אמרנו, כי נושא **חכמת האמונה**, הוא בעצמו האמונה התוריית, אך כמו שהיא נשכלה בשכל, ר"ל, שהתוכן הנמצא באמונה בציור מחשביי ובהרגש נפשיי, הוא התוכן שימצא בחכמת האמונה, אולם נעתק מצורת ההרגשה והציור לבד אל צורת מושגים שכליים כוללים. וזה לפי שבאמונה התוריית ובלב המחזיקים בה,‏ יש כבר ציורים והרגשות מן השב"ה מתאריו, והצטרפותו אל העולם בכללו, ובפרטיו מן נפש האדם ותעודתה, מן הטוב והרע וכיוצא. ומעשה חכמת האמונה אינו כ"א להשכיל באמתתם של הציורים ההם, היינו להפשיטם מפרטיותם, ולעשותם כוללים ומושגים שכליים. ועל כן מאז החלו קדמונינו לעמוד על שרשי הדת וסודות התורה (בצינעה ובראשי פרקים עכ"פ מאמצע זמן בית שני, ובגלוי ובסדר נמשך, מימות רב סעדיה וראשוני המקובלים),‏ נולדו להם מושגי מחשביות חדשים, לפי מראות העין, והוכרחו להגבילם ולסמנם במלות, כמו ענין אין־סוף, ובעל־הגבול, ענין מחויב ואפשר המציאות, ענין הנצחיי והזמני, היש והאין, הגשמי והרוחני, הבחירה והגזרה, הקיום והאבדון ודומיהם לאלפים. וכלם נמצאים בכח באמונה התורית, ואינם חדשים באמת, אלא למדענו שהפשיטום החכמים, ועשאום למחשבות כוללות בשכל. והנה **האמונה** בשם ובתורתו, היא בלא ספק ראשית המדע והלמוד והחנוך לאדם. ולזה היא קודם בזמן ובטבע; אולם חכמת האמונה היא אחרונה בזמן אך קודמת במעלה, כיתרון מעלת הבינה, היינו השכל האלהי הכולל, הנטוע באדם, על מעלת ציורי תחלת המחשבה, ואצ"ל על מעלת הרגשת הלב. – והנה להיות חכמת האמונה על האמת מקפת כל מדע נכבד והשגה, וחותמת אותם בכללותם; לא נמנעו החכמים מעולם ליקח המושגים והשמות שזכחנו, שהצטרכו להם בדרישתם מחכמות אחרות, וביחוד מן הפילוסופיאה ההגיונית, שכל עקר נושאה יחוד והבדלת המחשבות והמושגים השכליים, ובכל דור ודור הביאם ההכרח,‏ להציע עיונים והקדמות, שכבר צמחו והבשילו בשדה אחר של נחלת הרוחני, שניתן בהרחבה מבלי מצרים למין האנושי להמוני ולסגולותיו, ולהשתמש בהם, בכדי לגלות על ידם מצפוני התורה וסודותיה, דרכה, וכונתה האחרונה, שזוהי חכמת האמונה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 4
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 4](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/4)

ודע והבן, שכשם שלא יפחית מעלת למוד התורה, היותנו צריכים ללמוד מקודם לה צורת האותיות והתנועות ומבטאם, שמושי הפעלים ומשקלי השמות, שזה כלו ממלאכה הדקדוק; כן אין ראוי להפלא, על היותנו מקדימים לחכמת אמונה **צרופה**, גדרים והצעות מחכמת הפילוסופיאה, ואין קדימה זו קדימת המעלה. וכן דבר הרב ז"ל על ספרו הנכבד: כי ענין המאמר הזה **כלו**, וכל מה שהוא **ממינו**, הוא חכמת **התורה** על האמת, הגם שבאו בו פרקים הרבה שהם פילוסופיים בלבד.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 5
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 5](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/5)

אולם מה שיניא הרבה מזה הדרך לבב המאמינים, הוא באמת רק מפני המקרה שקרה, שנתודעו ההקדמות והעיונים ההם בעם אחר זולתנו, ולזה יהיה זר בעיניהם שנשתמש באותן הדברים בעניני האמונה בתוריות. אולם התשובה על זה הזרות המדומה, היא: ומי יודע אם לא היו גם באומתנו מלפנים אותן המדעים והגדרים הפולוסופיים? ונאבדו מאתנו ע"י התלאות הרעות אשר מצאונו, ובסבת שהיו רק חלק ומנה ליחידים וסגולות מפה לאזן, וכמו שראה הרב להתנצל על זה הקושי בפרק מיוחד המתחיל: דע כי החכמות שהיו באומתנו וכו' (מורה חלק א' פ' ע"א). זה האחד. ועוד שהחכמות וביחוד הפילוסופיאה, כמו שהיא בימינו אלה, כבר נעזרו עזר לא מעט מן עיקרי האמונה התוריית, שקבל מאתנו החלק הנבחר שבמין האנושי, זה זמן קרוב לאלפים שנה. וכמו כן החכמה הפילוסופית, שאצל היונים אנו יודעים בבירור, כי ראשיתה מזמן כורש מלך פרס, ומקור מחצבתה מארצות המזרח א"י וסביבותיה. והחוקר המבין ידון וישער כמה נשפע עליה בעזר וכח האמונה התוריית והמשלים הנבואיים. ומה גם בזמן המאוחר ליונים, שנעתקו ונתודעו להם ספרי הנבואה בכללם, וחברו חכמי אומתנו בלשון היונים ספרים רבים בחכמת האמונה, שהקצת מהם עודם אתנו. קצרו של דבר נאמר: כמו שהוא מעיקרי האמונה התוריית, שכל המין האנושי ישוב אחד בדעת אלהים, ואך לבד **באחרית הימים** (וכמו שבא בזה הרבה ביעודים ובתפלות); כן בחכמת האמונה אין ראוי לנו כבר ליתן מקום לקנאה זו. ולא עוד אלא שפעמים הרבה ימצאו בדבור קדמונינו עיקר תורף עיונם של אחרונים באמתיות היותר מחוכמות, ישתאה עליהם הבוחן המעמיק ויודה, שאין לאחרונים ‏יתרון, ‏כי אם בהרחבת הענין ובירורו, הגם שיתן תודה ושבח לאחרונים, שעל ידם פקחנו עין, למצוא הדבר בקדמונים, שראו אותו בכללותו בהשקפה זכה שלהם; אלא שלא היה בידם די מלות ודבורים נבדלים, בכדי לברר להם ולנו את המושג והמצויר. וזה מה שיבואר מאתנו בראיות נכוחות בהמשך זה המאמר, ומעתה נתחיל במה שיעדנו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 6
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 6](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/6)

דע כי מה שאנו קוראים היום פילוסופיאה תפרד לשלשה חלקים ראשיים:


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 7
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 7](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/7)

א) הפילוסופיאה **ההגיונית**, ונושא שלה הם המחשבות השכליות, היינו ציורי תחלת המחשבה מושגי השכל, ומחשבות הבינה. ואנו חוקרים על טבעם ומהותם שלכל אלו, במה שהם מחשבות לבד, ומשקיפים בעין בוחנת, מה הנמצא במחשבות הללו, הסדר והיחס הנמצא ביניהם, ואיך נולדו ונשתלשלו זו מזו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 8
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 8](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/8)

ב) נסתכל במה שימצא למחשבות הללו ענין חיצוני ונוכחי להן, ומחוץ לנפש שהוא העולם והטבע, ואנו מוצאים אותן המחשבות השכליות בטבע, ומשכילים על ידיהן‏ באמתת העולם כמו שהיא לעיני השכל מופשט מהחוש והדמיון. וזו תקרא פילוסופיאה **של הטבע**.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 9
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 9](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/9)

ג) הנפש וכחותיה הראשיים: החוש, והדמיון, השכל, והרצון, והבינה. התהוות כלל המדע הרוחני האלהי בקרב רוחני, השתלשלותו, מעלותיו, ומדרגותיו, כללותו ואחדותו, ויחודו, בבינת בעלי הבינה, בכלל העולם, ובדת ובמדעים השונים, ובכל מלאכת מחשבת ובקורות המין האנושי, בעלי הצלם הרוחני; כל אלה יוכללו בשם פילוסופיאה‏ **של הרוחני**, ופרטיה מחלקות רבות, לפי רוב הענינים הנזכרים, על כל חלקי החכמה, כמו שרמזנו עליהם בזה, אנו עתידים לדבר בשערים הבאים, כפי הצורך למבוקשנו הראשי וכפי היכולת בעזר החונו דעת ולשון למודים. – ועתה אין עסקנו אלא בחלק הראשון ממנה, וזה לבאר התהוות ותכונות המחשבות, במה שהם מחשבות לבד, והמלות שהונחו לסמן אותם בהם. ודע והבן, שזה שער גדול כולל הכל, והמתבונן בהם היטב, יבין ביחוד פרקי התארים אשר להרב, ושאר פרקים סתומים שכמו זה, וכמו כן הם לבד ולא זולתם הם המפתח, לעמוד על השרשים היסודיים של חכמת ישראל הקדמונה, היא חכמת הספירות. ומה שיבואר מאתנו באלה השערים הבאים, הוא אבן בחן ופנת יקרת לכל הנאמר בענינים אלה הנזכרים, כי העיונים הבאים האלה הם…. ואחר הצעה זו הארוכה מעט, אך שראינוה הכרחית, נבוא לענינינו המבוקשים. וכבר בארנו שמה שיש באמונה במחשבה ובהרגש נפשיי, הוא בעצמו התוכן שנמצא בחכמת האמונה, אך נשתנה מצורת המחשבה והרגשה לצורת ההשכלה, וכאשר הגיע ההשכלה להפשיט ולהשכיל ציורי האמונה, והוכרחו החכמים להשתמש בחכמת אמונה במלות **רוחני, אין־סוף**, רצון ובחירה, והפכיהם הגשמי, ובעל תכלית, הכרח, גזרה, יש ואין, חפץ ותכלית, קיום ואבדון ודומיהם, ענינים הרבה שהפשיטום מן האמונה ודבריה המקובלים, כבר הוכרחו כמו כן, לבאר המלות האלה בגדריהם, ומה הנכלל בהם, שזה הנושא של הפילוסופיאה ההגיונית.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 10
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 10](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/10)

כבר בארנו, שנושא חכמת האמונה, הוא נושא האמונה בעצמו, אך כמו שהיא נשכלת בשכל. וע"כ הנה היא צריכה בהצעה לה לבאור ענין המחשבה השכלית בכללה ובפרטיה, ונתחיל ונאמר: שתחלת מחשבת השכל כפי הנראה, היא מחשבות **הישות והמהות**, היינו שהשכל גוזר על דבר, שהוא ישנו, ושואל מהו? ותבוא התשובה שהוא כך וכך. והנה יש לנו בזה שתי בחינות ענין **הוא** וענין **הכך**, ואם נפשיטם למחשבות כוללות נמצא שכל מחשבת יש או מה מורכב משני חלקים:


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 11
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 11](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/11)

א) **ההיות** המשותפת לכל המחשבות.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 12
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 12](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/12)

ב) הגבלות תאר מיוחד, שעל ידו שבה מחשבת ההיות לישות, או מהות מושגת. והנה על פי זאת הבחינה תהיה מחשבת ההיות ראשית המחשבות השכליות. ונראה מה שיש להשכיל באמתת מחשבה זו, היא כוללת וקודמת, לא בלבד לכל מחשבות מציאות בפעל, כ"א גם לכל הגבלה ויחוד, וכוללת אפילו ההעדר, כמו החשך והעורון והסכלות, שעל כלם נחשוב במחשבת ההיות, ונאמר: החשך **הוא** העדר לבד, וע"כ אין לומר במחשבה זו לא איכות ולא תאר, או לכנות בשם אחד‏ מן ההגבלות השכליות, הנודעות בשם **מאמרים** שנכללו לקדמונים בעשרה ולאחרונים במספרים זולתם, **והחיות** מופשטת מכלם; ועם זאת שאין הציור תופס בה כל עיקר, הנה הוא יסוד וראשית לכל מחשבה שאחריה. ונשכיל עוד, כי מחשבת **האין והאפס**, הגם שהיא בלי ספק מתנגדת למחשבת ההיות; עם כל זאת על אותו הדרך שהיא תפוסה במחשבה, היינו שאנו חושבים את האין למשולל מכל עצם ושאר הגבלות השכליות הנה היא מצד זה אחד עם מחשבת ההיות ונכללת בה. וגם על האין נאמר ד"מ **שהוא** בלתי נמצא. ואל יהא עיון זה קל בעיניך, ואולי יהי זה בעיני המתחיל הנמהר לזרא, שאנו אומרים, שהאמת הוא, **שההיות והאין** הפכים ועם זאת המה אחד, לא יצויר ביניהם, שום הבדל, לפי שאין בשתי המחשבות שום הגבלה, בכדי שתהיינה תפוסות למחשבה לצורך הבדלה זו המבוקשת, ויחשוב, שמלבד שגם בזה שני הפכים בנושא אחד, הנה ימנע השכל מלקבלו, שההיות אין, והאין היות. ובאמת הסתירה והנגוד שבין ההיות והאין, לפי שהוא הנגוד הראשון שבמחשבה, ובלתי מתמצע, הנהו כל כך נגלה. לעין, עד שיתגבר החושב לאחוז בציור ההיות,‏ שלא יעבור בציור ‏האין כפי שדימו, בשביל לצייר **השינוי**, היינו שדבר אחר נעשה דבר אחר. והנה יש כאן ציור, שדבר אחד נפסד, ודבר אחר הווה. ובשביל לצייר השינוי, דימו שהחומר והוא ההיולי נשאר תמיד, והוא רק פושט צורה ולובש צורה אחרת. אולם גם ציור החומר ההוא איננו כבר ההיות מופשט מכל יחוד והגבלה, שאותה אנו מבקשים, שכבר היא מוגבלת היות, שעומדת בעינה בכל השינוים והצורות העוברות, ואנחנו רצינו ההיות בעצמה בלתי הגבלה. ובאמת שההיות והאין השקפות חלושות ונקודות התחלות גמורות, ולזה בעצמו השכל הישר נוטה לצאת מהן להלן, היינו לתולדות המחשבות הנולדות ויוצאות, שיבוארו שהם בלתי נפשטות וערומות, והתושיה והקנין הולכת ומתרבה בהן. והנה מחשבת ההויה היא אותה האחדות הזרה, שבין ההיות והאין, וכל אדם יש לו ציור מן ההויה ויודה, שהוא רק מחשבה יחידה, ויודה עם זאת שיש בה ביחד אין והיות בסקירה אחת. וכיוצא בו מחשבת ההתחלה, שהדבר מתחיל ואיננו עוד וכבר הוא, אולם בהתחלה אנו רואים שהיא רק בערך אל הבא להלן, שלא יקרא תחלת דבר כי אם בערך אל המשכתו. והנה גם בהויה יהיה הצעד במחשבה, ולא תעמוד בו, כי אם תתהווה לדבר הווה והיא הישות. ודע עוד שאף אנו אומרים באחדות ההיות והאין, עם זאת אין אנו שוללים הבדלם, וזה מונח במלות שהם שני דברים היות והאין. – אולם האמת ששתי המחשבות הם הפשטות השכל בלבד, לא נמצאות ולא עצמיות ולא מושכלות שלמות; ועל כן לא תוכל לעמוד בהם המחשבה, שהם באמת לבד הפשטות ערומות מכל תושיה וקנין, והם רק ראשית המחשבה ותפיסה ראשונה לרוח השכלי, ומהם הוא צועד לכל המחשבות והציורים והמושכלות שאחריהם, שהם **תושיה**, היינו מלאות קנין עצם ומושכל בהיפוך מן המחשבות הראשונות ההנה, שכל עיקרן ההפשטה מן **התושיה**, ולזה הסתירה והנמנע מבוארים ונגלה בהן בתחלת ההשקפה. והנה כשאמרו חכמינו ז"ל: עשה **אינו** ישנו, דברו מן האין על דרך **ההיות**, וכן כשאמרו: טוב לו לאדם שלא נברא, דברו מן ההיות על דרך האין. ולהיות סתירה בשתי המחשבות הללו גלויה הנה תצעד המחשבה לקשרם יחד, ובאה למחשבת **ההויה**, והיא **אמתתן** של שתיהן, שיש בה **אין** השב אל **ההיות**, וכן לעומתה מחשבת **ההפסד**, ההיות השב אל האין. והנה יתבונן במחשבה זו תנועה ויגיעה,‏ ע"ד ש"ה "כל הדברים יגעים" (קהלת א' ח'), תחת שבמחשבות התחליותיהם שובתים נחים במקומם, לא יקרבו זה אל זה, והיא ההתנגדות שבהם, אולם במחשבת **ההויה** שבו לחלקי מחשבה אחת שלמה, לא לחלקים שובתים, שוכנים זה אצל זה, כ"א למתנועעים. ונקרא החלקים ההם, בכדי לציינם בהפרד, בשם **רגעי** מחשבת **ההויה**, לפי שיש במובן המלה ההיא התנועה והמנוחה יחד (וגם הרגעים שבזמן מעין זה שיקח החלק הקטן מהזמן השוטף במרוצה תמידית, ונאחז בו במחשבה, הגם שהוא בעצמו נרדף הוה ונפסד, היינו מורכב **מהיות ואין**). העולה לנו, שההיות והאין שתיהן הפשטות שובתות בפני עצמן, ולזה שתיהן נמנע והבל, ואמתתן **ההויה** ששבו להיות רגעים בה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 13
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 13](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/13)

המחשבה **השנית** היא אותה, שהתחלנו בה למעלה, והיא מחשבת **הישות** או **המהות**, ונשכיל על מה שיש במחשבה זו. הנה גם היא שובתת נחה אין בה תנועה ולא העברה מענין אחד אל חבירו הפכו. אולם אחר העיון נמצאנה, כמו שבבר רמזנו, מרכבת מן מחשבת ההיות אך בהגבלה מיוחדת, היינו איכות מה, לפי שלא נוכל לחשוב שום מה או יש, כי אם כאשר נגביל אותו באיכות, אדום, לבן, ארוך, כבד, טוב, צריך וכיוצא. כלן תשובות על שאלת מה הוא הדבר. ולזה כל **מהות** עם איזה **הגבלה** שהיא איכותו של ההיות, כמו שאם נשכיל את ההיות כאילו הוא עצם נסמנה במלת הוא; כן תתראה לנו ההיות והאיכות עמה, שהיא הישות בדמותה בעצמה לענין מה או **יש**. והנה אחר ההתבוננות נמצא שכל הגבלה הוא כשמה גבול ושלילה שאנחנו נותנים למחשבת, ההיות שהיא הכוללת‏ ובלתי נתפסת במחשבה איזה גבול שוללי לכללות ההיות, בכדי לתפוס במחשבה זו **ההיות** של האיכות המיוחדת. ועל כן גדר המהות או הישות הוא המצא בה קנין והעדר, היינו ההיות ששב כאן קנין, והאיכות שהוא כאן שלילה. ולזה אם נתבונן אף היש בבחינת ההיות, נמצא ע"י האיכות שבו, היות שבו, והיות אחרת שאינו בו, והיא **הזולת**. ואם נתבונן בו בבחינת הגבלתו, נמצא באיכות ההיא בעצמה קנין של היות, כמו עצם האדמימות, אך בכדי להתפיס אותה במחשבה, תוגבל ע"י העדר, והוא הגבול והסוף שבכל איכות בעצמה. ולזה יצא לנו הלימוד שכל **יש** הנתפס במחשבה הוא:


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 14
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 14](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/14)

א) מוגבל, היינו שהוא כולל היות והעדר היות.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 15
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 15](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/15)

ב) משתנה היינו שבתפיסת המחשבה בו כבר יכלול היותו והיות אחר זולתו, והיא היא מחשבת **ההשתנות**. העולה לנו מזה שמההויה שהיא תנועה צעדה המחשבה להישות, שהיא שובתת ונחה בלתי עוברת חוצה לעצמה, ונראית כאילו היא רק ברגע האחד של רגעי ההויה היינו **ההיות**; אולם באמת להיותה היות מוגבלת וניכרת רק בהגבלתה, כבר נתיחדו בה שני הרגעים **היות ואין** כאמור.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 16
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 16](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/16)

ואם נעיין במחשבת הגבול וההשתנות, נמצא שענינה כי הַמָּה עובר מן גבול המיחדו באיכותו להיות אחרת, אך שניה לו – וזה באמת שורש שם **השתנות** שהדבר יוצא לשני אליו. – אולם זה השני להיותו גם הוא בגבול מיוחד, היינו מורכב מההיות ואין, יעבור בהכרח גם הוא הגבול החוצץ בו אל היות שניה לו, וכן ילך הענין תמיד עד לבלי תכלית. ונראה אם כן שמן מחשבת השינוי‏ תשתלשל מחשבת **הבלי תכלית** והפכה **התכלית**. אמנם אחר העיון האמתי נראה שבהלוך זה אין לנו הבלתי תכלית האמיתי, והיש או המה שהוא היות עם גבול נעשה תמיד מוגבל אחר, ואין היוצא בלתי־תכלית, וההילוך הנזכר אינו כולל בתוכו רק הענין **שראוי** לנו לבקש הבלתי־תכלית, בכדי להמלט מן הסתירה של ההיות והאין; אולם לא נשיגהו בזה לעולם, והסתירה נשארת תמיד במעשנו זה, לפי שהיש הנולד הוא ג"כ בעל גבול ועובר גבולו ביחד. אמנם אם נוסיף העיון במשתנה ובמה שכלול במחשבה זו, נמצא שמיד בשינוי הראשון כשאנו אומרים שהמהות נשתנה לשני לו, והשני לשני לו, לא נשתנה ההיות, כ"א במה שהוא אחר ושני לזולתו, וכל היות נעשה אחר, והאחר משתנה לאחר; אולם היות נשאר ועומד בעינו ובבחינת עצמו, הוא הוא בפני עצמו, והאחר עובר עליו בסור זה אחר זה. ואם אנו תופשים במחשבה העברה זו היינו שלא נעמוד רק אצל ההיות, בבלתי שינויו, ולא אצל הנודע מהשינוי, כ"א אצל המחובר משתי הבחינות האלה, שהם רגעי היש המשתנה; אז נעמוד על מחשבת **האין־סוף** האמתית (והוא הנקרא למקובלים הראשונים **אחדות השוה** שהוא שוה לדבר ולתמורתו). או בקיצור: הַמָּה (הוא) היות עם גבול, והגבול הוא החוצץ בינו ובין היות אחרת, וכבר יש בגבול, שהוא א"כ נערך וביחוס להיות הזולת, וע"כ באמרנו **הגבול** כבר אמרנו: שֶׁהַמָּה הוא אחר, היינו שלילה, לפי שכל גבול שלילה; ובאמרנו **השינוי** כבר שללנו אותו האחר, היינו אותה השלילה, ובשלילת השלילה נשאר הקיום האמתי זהו **האין־סוף** או הבלתי־תכלית, שאנו רואין בהם שלילת שלילה, ובזה הגענו הענין האמתי שבמחשבת אין־סוף או בלתי־תכלית, שהיא השלישית שבמחשבות, היינו שמחשבת **ההיות** נגבלה בשלילה, עד ששבה למחשבת **המהות והישות**, וע"י ענין הגבול והשינוי, שהוא שלילת השלילה, חזרה ההיות אל עצמה, והנה יש לנו מחשבה שלישית, היינו ההיות החוזר אל עצמו במצער **הישות והמהות**, והחזרה ההיא בלתי־תכלית, לפי שכל מה שתרצה להגביל **בהיות**, בכדי שיהיה **למהות** ותפיסה תמיד תשלול ממנו; ולזה נקראנה ההיות הנמשכת אל עצמו משיכת בלתי־תכלית, והיא מה שנודע למחשבת היות **בפני עצמו**. וזה ההבדל שבין ראשית המחשבות **ההיות** לבד, שהיא להיותה ראשונה, היא רק **עצמה** לבד ובלתי מתמצעת מאחר, וההיות **בפני עצמו**, כבר היא מתמצעת ע"י עצמה, כשהיא אחרת במחשבת המהות, ועל ידי חזירתה אל עצמה על ידי שלילת הגבול והשינוי, שהוא ההיות והאין הנאחד במהות, ולזה המחשבה הזאת ענין רק בפני עצמו היא מתמצעת ע"י שלשלת המחשבות: היותו הבלתי מתמצע, והיותו הזולת, והיותן עם זה **בפני עצמו**, ושלשלת המחשבות המה רגיעי מחשבה זו האחרונה. וכבר בענין הפעולה ידע זה גם השכל הפשוט, שיש ענין התפעל ויש לו אפילו בדקדוק הלשון בנין מיוחד,‏ וכולל כמו כן שלשה ענינים, היינו הפועל קודם שהוא פועל, ואיך שהוא בהיותו פועל, ואיך שהוא כשכבר קבל הפעולה. אולם לא יאבה זה **בהיות**, שהוא אצל השכל המשותף נח ושקט בלתי פעולה, אולם למחשבת הבינה גם ההיות הנח ושקט אינו אלא הפשטת שכל בלבד, ולזה כמוה כאין, ואין אמתתה אלא כשהיא מתמצעת ע"י היות לאחר, והחזרה להיות בפני עצמה, ואין באמתות, היינו מה שיהיה **קנין**, ובלתי הפשטה לבד, כ"א הענין המתמצע ברגעיו כמו שבארנו. וגם ענין מחשבת הפעולה וקבלת הפעולה וההתפעלות בעצמה, המה ג"כ מאמרי התמצעות הענינים והמחשבות שעוד נבארם להלן; ולזה באמת אין היות בלי פעולה מה, ואם נחשוב היות דבר, בלי שום פעולה, הנה היא באמת רק מדומת השכל, היינו הפשטה לבד.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 17
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 17](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/17)

מעתה הנענו אל מחשבה חדשה. והיא מחשבת **ההיות בפני עצמו** או **היות לנפשו**, ונדון מה שיש בה. והוא שאנו נשכיל אל דבר היותו בפני עצמו ולבדו, ואין להיות אחר שום הצטרפות עמו, וע"כ לא נחשוב בו כמו כן, שום המשכה וחלק, ולא נחלקהו לחלקים מתפשטים, לפי שאלו הם כבר היות אחר, כי אם אנו חוזרים לאחור וממשיכים את ההיות לעצמו ולו לבדו. ולזה הגענו בזה ג"כ למחשבת **האחד הפשוט**. ד"מ במחשבתנו **אדם** הנה לא נחשוב במתשבתנו זה את חלקי גופו ואבריו, שהם רבים, כי אם אנו חוזרים מהם ומהיותם אל המחשבה היחידה היות האדם. וכן תמיד באמרנו דבר מורכב, הנה במלת מורכב נחשב ברבוי, שהם החלקים שמהם הורכב, ובאמרנו **דבר** כבר העתקנו החלקים והחזרנום אל היות אחד והוא הדבר; ולזה נקרא זה ההיות היות־בפני־עצמו או היות לנפשו. והוא כמו כן מחשבת האחד הפשוט. ואם נעיין עוד בחזירה זו, נמצא בה שהאחד חוזר לעצמו, ודוחה מעצמו כל היות אחר זולתו, ובזו הפעולה בעצמה, כבר הניח היות זולתו, היינו היות אחר שכל אחד מהם הוא ג"כ היות־בפני־עצמו או אחד. ובאנו בזה לאחדים רבים, והיא מחשבת **הריבוי**. אולם להיותנו כאן בשער המחשבות הראשונות, ואין אנחנו יודעים עדיין משום הבדל אחר בין הדברים, כי אם **היות והישות**, שהוא היות עם גבול ויוצא ולהיות אחר – משתנה – וחזירתו לעצמו, שהוא האחד, הנה יהיו האחדים שדחה בחזירתו, שוים ודומים. לו מכל וכל, ולא למחשבה תפיסה בהבדלם, והם אם כן במחשבה אחד עם האחד הראשון, היינו כמו שההיות־בפני־עצמו דוחה את האחרים, כן הוא מושך אותם אליו, ונעשים במחשבה אחת והיא היא מחשבת **הדחייה והמשיכה, הפירוד והחבור** שאנו משכילים בנמצאות. ולזה אם נחשוב בדבר מה, ונאמר שהוא הדבר ארוך אמה, או מורכב מיסודות, ‏או שהוא בעל איכיות, או שהוא בעל תארים כך וכך, כבר השכלנו בו שהוא היות **אחד**; ועם זאת הוא מתפשט להיות רבים, היינו שנדון בו הפירוד והחבור כאחד. והם כמו שהזכרנו שני רגעי המחשבה הזו, שהם מתנגדים זה לזה, ונשכילם רק באחדות ובהעתקם זה לזה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 18
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 18](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/18)

ומכאן תבין ענין עצם הפרדי, או חלק שאינו מתחלק עוד, שזכר **הרב** לדעת **המדברים**, שהם אמרו: שכל עצם מורכב בהכרח נוכל לחלק אותו עכ"פ במחשבה, עד שנגיע אל החלקים הפשוטים שמהם הורכב. וכן כל מתפשט בחבורו, נפרידנו לעולם, ונגיע אם כן לעצמים פשוטים אחדיים, היינו שאין להם הרכבה ולא חבור כלל, היינו שאין לאחר מהם כמות כלל. והנה לקחו ההיות־בפני־עצמו,‏ כמו שהוא בציור המחשבה, היינו שהיא היות נח ושקט בלתי מתמצע ברגעיו, ולזה גזרו במציעות חלקים כאלה לפי שהפשיטו רגע הדחייה מן רגע החבור שבמחשבת היות־לנפשו. אולם באמת שניהם הרגעים מחוברים נאחדים בנושא. וכמו שהישות נמצא מתמצע מרגעי ההיות והאין, והוא המצויר למחשבה ע"ד גבול, וכן הגבול מתמצע בשלילת הגבול, והוא המצויר בהיות־בפני עצמו; כן זה ההיות־לנפשו מתמצע ע"י פעולות הדחייה של אחדיים אחרים, שפעולה זו עצמה כוללת ההתלות והיחס שיש לאחד עם האחרים, והוא המצוייר במשיכה וחבור, ולזה לא יפרדו באמת שני אלה הרגעים של האחד והרבים הפירוד והחבור. ואפילו השכל הפשוט יבין, שעל דברים נבדלים לגמרי לא נוכל לומר רבים, כ"א במה שהם אחד. לא נאמר על סוס ועל גמל ועל חמור רבים כי אם בהיותנו חושבים בהם רק החיות שהיא האחדות להם. וכן לא נשכיל שום פירוד בלי חיבור,‏ כי כשנאמר פירוד, כבר הנהנו החבור; וכן להיפוך, כשנשכיל החבור, כבר הנחנו הפירוד. אולם להיות השכל הפשוט בלתי מבין אמתת המחשבה, לא השכיל, שההיות־בפני־עצמו הוא בעצמו ההעברה זו של הרגעים השנים, שהוא חוזר מן הישות אל ההיות־לנפשו והוא האחד, וממנו אל הישות שהוא הרבוי וההתפשט והחבור³⁴.

footnotes:
³⁴ ג (שבת פ"ח) ההוא מינא דחזייא לרבא וכו' א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו וכו' ברישא איבעי לכו למשמע אי מציתו קבליתו, ואי לא לא קבליתו. א"ל: אנן דסגינן בשלימותא, כתיב בן: תומת ישרם תנחם, אתון דהניתון בעלילותא, כתיב בכו, וסלף בוגדים ישדם. (וזה ידוע בטענת המינים כלם, שהתורה ניתנה למשה, ושאנחנו העומדים באחור לפני הכתוב: "ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה"), והשיב לו שאנו המרבים בהשלמת ו מסירת הנפש והבטחון כי לא נתנה תורה לתקלה, כי אם לחיותנו כהיום הזה. ולשון רש"י: התהלכנו עמו בטוב לב, כדרך העושים מאהבה, וסמכנו עליו, שלא יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו. ומהרש"א פירש: שיסייע מן השמים גם כי קשה עליהם לעשות, וזהו תומת ישרים תנחם, וההפך בוגדים יוליכם דרך סלוף וישדם, ועוד הבא לטהר מסייעין אותו, והבא ליטמא פותחין לו. – ואמנם וכוחי ריב"ח עם סבי דבי אתונא ווכוחו עם האפיקורסים (חגיגה ה', ב') על דרך הנימוס כנראה היו עם הרומיים ולא עם היודעים המתנצרים.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 19
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 19](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/19)

עד הנה דברנו מן מחשבת ההיות, כפי מה שהוא הגבלה **באיכות** מה, והגיע ההיות להתיחדות שלמה במחשבת האחד, אולם ע"י השלילה הטמונה בו, שב אל הניגוד עם הרבוי. ובזה הגענו לסוג מחשבה חדשה והיא **הכמות**.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 20
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 20](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/20)

כבר בארנו כי ענין הישות או המהות הוא היות עם הגבלה איכותיית, תהיה הגבלה בקיום או אפילו בשלילה, כמו מחשבת העורון הקור והסכלות; אולם אם יהי ההיות מוגבל בזה האופן, שהגבלתו איננה מוכרחת, כ"א נוכל להסירה ולהחליפה באחרת תחתיה ממינה, עד שתהיה הגבלה לא מושללת לגמרי, כ"א מוסרת ומוחלפת, אזי יקרא להגבלה זו בשם כמות, וכבר גדרו חכמי ההנדסה את השיעור, שהוא מה שביכלתו לקבל תוספת או מגרעת; וזו מה שאמרנו, לפי שמחשבת הבית או האדום תשאר בעינה, אם נוסיף על הבנין או על האדמימות או אם נפחית ממנו. והנה ראינו שהכמות באמת מחשבה מתמצעת מן שני רגעים, היינו החזרה לנפשו, ושלילת כל אחד, והיא **הדחייה**, ויחוסו בשלילותו זאת עם האחד, והיא **המשיכה**. והכמות מתמצע מן שני הרגעים הללו. אמנם להיות לציור המחשבי מחשבה פשוטה, ע"כ התראה לו בציורו לשני מיני כמות, הכמה **המתפרד** כמספרי תפוחים, שהחבור בהם לאחד אינו כ"א במחשבה, והכמה **המתדבק**, כמו הקו והשטח והגוף שחלקיו דבוקים זה בזה, ואין לצייר בהם הרבוי, כ"א במחשבה. אולם באמת אין להפריד בין שני הרגעים, שההתמצעות שלהם היא אמתת המחשבה, וכל כמה מתפרד שתצייר הנהו גם כן מתדבק, שהתפוח הוא גם כן בעל שיעור מתדבק בחלקיו, וכן כל חלק ממנו; והכמה המתדבק נשכילנו, שהוא דבוק מחלקים, והם אם כן אחדיו. והמתפרד הוא רק מתפרד ביחוסו אל האחדים, וזה הוא דבוקו עמם; וכל המתדבק דבוק מאחדים, ואין להשכיל מחשבה האחת, בלתי בהשכילנו נגודה עמה. ולזה על האמת אין המתפרד והמתדבק שני מינים נבדלים בכמות, אלא אמתת הדבר הוא שהמחשבה האחת, המתמצעת בתמותה בשני רגעיה, יקח אותה הציור והשכל פעם באחת תכונותיו, שהיא ברגע האחד והדחייה, ופעם בשניה לה, שהוא רגע הריבוי והחבור³⁵.

footnotes:
³⁵ גם זו הידיעה בנפשות נראה שלקחוה המינים מחכמי ישראל, שנראה דעתם מוסכמת לעיקרה. אמרו בנפש האצולה, על המקרא, "עם המלך במלאכתו ישבו שם", בנפשותיהם של צדיקים נמלך וברא את העולם. ובחגיגה מנו תחלה נפשותיהם של צדיקים (בלי זכר בריאה, והראיה שכך הנוסחא ולא "ונשמתן", כמו שהוא בקצת נוסחאות, הראיה מהמקרא "והיתה נפש אדוני" וגו'), ואחר נשמות ורוחות שעתידין להבראות. ואמרו: הנשמה אומרת לנפש, והנפש אומרת למלאך. ועל נפש זו בכללותה אמרו: ורוח אלהים מרחפת זו רוחו של משיח. ועל המקרא "ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר", זרע הבא ממקום אחר, ואיזהו? זה מלך המשיח. ואמרו בגמרא (ב"ב ק"ד): אמר שר של גיהנם: זננו מזרעו של שת. אמר הקב"ה: אין לך חלק בהם. ולא נמצאו מאמרים הרבה בנפש זו לחז"ל, אולי להעלם הסוד. – ובנשמה המלאכיית אמרו, שנוצרה לארבעים יום, ובשלשה שותפין. הקב"ה נותן בו רוח ונשמה, היינו להמון בני אדם בתחלת יצירתם ואמרו (שבת קנ"ב ע"ב): על נשמת הרשע, זוממת והולכת, ועל נשמת הצדיק, כלי ינתנו לאוצר, או גניזה תחת כסא הכבוד, הוא המקום הממוצע לכחות. וכן רוב דברי חז"ל בנשמה. – וברוח החומריי נראה דעתם מן הספור של שתי רוחות מספרות (בברכות). ועוד אמרו, כי דומה, הוא הומר ושר עליהם, ונידע שהיא המלה היונית בעצמה הונחה על רוחני בשפל המדרגה (ואל תתמה שקראו למלאך בשם יוני, כי כן מטטרון גם סנדלפון וזולתם, ונראה שסמכו בזה על מאמרים שמות המלאכים עלו עמהם מבבל, היינו שהם שמות ארמיים). ואמרו: "תוצא הארץ נפש חיה" זו רוח של אדם הראשון, היינו כלל הרוחות החומריות, וחלילה שתהיה זו הנפש שנאמר בה "ויפח באפיו". אולם מזה וגם ממה שאמרו, שהרוחות אומרת לדומה: שומר מה מלילה, נראה שאין דעתם ברוח האדם כדעת המינים, כ"א שהוא שומר עד היום האחרון תחת הפרגוד. וגם זה השם נמצא לכתות, הונח להם על החלק היותר נקי שבהיולו, שמשכתו האחכמות עמו בעלותה, ונעשה מסך מבדיל בין ההיולי ובין מקום האומן, המקום הממוצע. ובכלל נראה ברור שדעת חז"ל, שיש לכל אדם בשוה שתי הנפשות, וגם כחו ורשותו על השלישית אם ירצה, ושאין חילוק בנפשות בתולדותם, ויצירת בני אדם כדעת המינים. אמרו (סנהדרין כ"ב): ארבעים יום קודם וכו' ואלו צדיק ורשע לא קאמר (נדה ט"ז, ע"ב). וזה נוסד על דעתם בבחירה מוחלטת. ובזה תבין המשנה בברכות האומר: יברכוך טובים. הרי זה דרך המינות. וכפירוש הראשון של רבינו יונה באלפסי שם. – ונראה שעפ"י ההנחה הנזכרת, וכשתתיישב הגירסא הנכונה, יבוארו היטב דברי חז"ל בנפש, שנראין כסותרין זה את זה הרבה. וכבר הרגיש קצת הענין הרמב"ן ז"ל בהשקפתו הזכה (הוא האומר כמו כן, כי הסוד, המקובל לו בענין הבל, גדול מאד).


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 21
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 21](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/21)

לפי המבואר היות גדר הכמות ההיות בהסרת הגבלת האיכות, הנה יהי בעל איכות מה, אלא שאנחנו הסרנוהו והעלמנו עין ממנו, ולזה יהי הכמות בכלל בעל הגבלה, וכל כמות הוא א"כ **שיעור**, היינו היות מיוחד בהגבלתו. וע"כ כל כמות שיעור מה, ר"ל הכמה המיוחד בהגבלתו, ויש לו גבול בהכרח, וכמו שאמר הרב (הקדמה א' תחלת ח"ב) שמציעות שעור אחד אין תכלית לו שקר. יחוד הכמות הוא **המספר**, ויסודו האחדות והמנין, היינו שאנו מקבצים חלק הכמות במחשבתנו וחושבים אותו לאחדות והוא גבול הקבוץ… ד"מ טפח, ולוקחים איזה מנין,‏ ד"מ שלשים, והיא גבול הפירוד, ואומרים, שזה הכמות מספרו שלשים טפחים, ואם יהי הקבוץ משלשה טפחים (אמה), יהי מנין לאחדות ‏זו עשרה. ומספר הכמות שוה באמת לראשון. ולזה כל מעשה החשבון אינו, אלא הערך שבין האחדות והמנין וגבולותם. ושניהם מפעולת הרגעים שבכמות שזכרנו, ואילולי רגע הדבוק, שהיא המשיכה, לא הגענו לקבוץ הטפח או האמה, והיה הכל אחדים נפרדים לא **מספר**, ואלולי רגע הפירוד, שהוא הדחייה, לא היה מנין, ושב כל הכמות אחדות לא מספר.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 22
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 22](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/22)

והנה ידוע שיש שני מיני הכמה המיוחד או השיעור:


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 23
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 23](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/23)

**א** המתפשט בחיצוניותו והוא שחלקיו הם זה אצל זה כמו במקום, או זה אחר זה כמו בזמן.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 24
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 16; Boundaries and Suggestions for the Wisdom of Faith Taken from Philosophy and Logic 24](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%2016%3B%20Boundaries%20and%20Suggestions%20for%20the%20Wisdom%20of%20Faith%20Taken%20from%20Philosophy%20and%20Logic/r/24)

**ב** המתפשט בפנימיותו לבד, ד"מ כמות החום, שאנו נבחין בו הפחות והיתר, וכן אדמימות גדולה או קטנה, וכן מהירות התנועה, שכלם הם כמויות, אך חלקיהם אינם נמצאים זו חוץ לזה, רק מדרגות מתחלפות משוערות בשכל, באופן, שאם נרכיב מדרגות פחותות מהחום הנמצאות בפעל, לא יעלה לנו מדרגה שוה לקבוצם, ויהי נמצא כמו כן בפעל. כי אם נשפוך מים בעלי מדרגה אחת מהחום אל מים אחרים ג"כ בעלי מדרגה א' לא ישובו בעבור זה בעלי ב' מדרגות, כ"א ישארו בעלי מדרגה אחת כמו שהיו, ועם היות שיתוסף כמות המים, שהוא מתפשט חיצוני, לא יתוסף כמות החום שהוא מתפשט פנימי, ולזה גדרו **המדרגה**, שהוא כמות האיכות לא כמות עצם הדבר. ככה הפריד השכל בין שני מיני כמות הפרדה גמורה. אולם אחר העיון התבוניי נמצא שהם כמו כן מחוברים ברגעים, ולא יושכלו להבינם אחד בלתי חבירו. הנה ראינו שהמספר המתהווה ע"י האחד, והמנין שב אחד בכללותו, ובזה כבר אנו רואים אצל העיון ההעברה מן המנין, היוצא תמיד חוצה לעצמו אל הגבלה אחדיית ופשוטה. – אולם גם אצל הציור המחשבי תחזור השיעור אל האחדות בהשיעור הפנימיי הנוכר, שבו הגבול עם השיעור אחד ונקרא כנזכר מדרגה³⁶.

footnotes:
³⁶ ובזה יבין המשכיל מימרא (בשבת קמ"ט, א'), או מהתוספתא (פרק י"ח): כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת, ודיוקנא עצמה אפילו בחול אסור, משום "אל תפנו אל האלילים". מאי גמרא? אמר ר' חנין, אל תפנו אל מדעתכם, נראה שדרש אלילים בחלוף א' בח' כמו חלילים, וכמו שפירש רש"י, אך הכונה על העגולים שמהם הדיוקנאות, ומדעתכם רומז אל כלל השטה הנקראת לו מדעה במשקל נקבה, אולי להשוותה אל המלה היונית גאנזיס, שהונחה על כלל שטות אלו.