## Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol

###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 1
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 1](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/1)

נותן לבריותיו סימן הניכר להם כדי לסבר 
את האזן, מה שהיא יכולה לשמוע: 
ספרי מכילתא (יתרו פ' ד'.)


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 2
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 2](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/2)

דע שכל אמונת דת היא ברוחניי, עד שאפילו בדת היותר גרועה של פראים למודי מדבר וערבה, לא תהיה יראתם דבר גשמי במה שהוא גשם פרטי בעל גבול ואובד, כ"א הכח המעמידו, היינו הרוחניי שבו, שהוא העומד לבדו קיים בשינויי תמורות הגשמי כולל ובלי גבול, וכעין שאמרו, שהמשתחוה להר, כוונתו לגדא דהר, ולחמה, כוונתו למלאך המנהיגה (בגמרא חולין מ"ם ותוספות שם). ולזה האמונות והעבודות הרבות הנקראות אצלנו בשם כולל, עבודה זרה, עיקרם הכחות הרוחניות המושגים רק למחשבה, ואחוזים או נאחדים באופן מה, ידוע או נדרש לחכמים, ביצורי הגשמות המושגים לבד לחוש, ואנחנו קהל ראשוני מחזיקי היחוד על טהרת אמתתו, מאמינים‏ ויודעים, שכל הדברים הגשמיים חולפים ואובדים, ואינם כלום, לפי שאינם על אמתת המציאות, ושגם הרוחני המושג לנו בקשורו עם כל הגשמים, ומתגלה יותר במין האדם ומאיר בסגולותיו, אין עמידתו ואמתת מציאותו כ"א בהשם יתעלה, שהוא לבדו הצור התמים, מעון לנו בדור ודור, היינו סבה כוללת ביחודה כל מיני הסבות, ואמתת מציאות כל היש, שאין אמתת מציאותו ואמתת קיומו אלא בו, ושאלו היה חוצה ממנו, אמתת מציאות וקיום לשום דבר בעצמו, היה הוא האלוה, וזה עומק סוד המקרא: אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. – ודע שכל מה שיחזיקו האלהיים ליסוד מוסד לסבב הכל אל השם, וד"מ יאמרו: שכל המצות ואפילו השכליות אינם אלא גזרות השם, ושההכרח להאמין בהם הוא רק מפני ‏שגילה אותן בטובו לבני אדם. כל זה החזוק אינו אלא לקיים הפנה הזאת, שאין אמת ויסוד קיים כ"א להבורא יתב'. – ודע עוד כי הפנה הגדולה ההיא שהחזיקו בה האלהיים בקבלתם, היא בעצמה אותה שנתקשו בה גדולי חכמי המחקר, פעם תתראה ופעם תתעלם להם, והגיעו אליה אחר עומק העיון והתבונה, ואחר שעברו דורות הרבה וחכמיהם. ויותר נפלא מזה, שהיא הפנה בעצמה שיעמוד עליה – אך לא בברור שכלי – כל בעל הדת ירא ושומר מצוה לש"ש, עפ"י דעת אלהים הנטועה בלבו וקשורה עם נפשו, וכמש"ה: וכל בניך למודי ד'. (ושרא ליה מאריה להדיין החסיד המביא כמקיים בספרו (שער היחוד פרק ו') המאמר: לא יעבור עלת העלות כ"א נביא הדור בטבעו או הפלסוף המובהק במה שקנהו מן החכמה, וזולתם עובדים זולתו) כי השגת המאמין, שהכל אפס ותהו חוץ מה שיסמך על הבורא יתב', היא **דעת אלהים**. והשגתו שהוא בעצמותו וברוחניותו חביב לפניו ומתקרב אליו, ושעי"ז יתקיים הוא עבודת **האלהים**, וע"ז נאמר: דע את אלהי אביך ועבדהו. וזכור זה והבינהו מאד. אמנם ההשגות הללו הגם שהן נטועות בלב כמו שאמרנו; עם כל זאת הם צריכים לעבודה ולשמירה, היינו שיתעוררו אליהם כחות הנפש ע"י הלמוד בתורה, והחנוך במעשה המצות, ומורא ושמירת המקדש והקדשים עוד מזמן הילדות, וכמו שהוכפל בתורה הצווי על הלמוד והשנון לבנים, התשובה על שאלותיהם, שנשתדל לעוררם אליהן.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 3
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 3](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/3)

מכל האמור יצא לנו **גדר האמונה התוריית, והוא היותה דעת האמת המוחלט – השם ב"ה – ודעת מה שיש לו קיום ועמידה בו – הרוחני – כפי מה שהיא נטועה במדע ובלב כל איש כגדול כקטן, בהתעורר** כחות נפשו לאֱלֹהַּ. וזהו שאמרנו למעלה (שער ב'); כי הציורים התוריים הם אצל רוב הגדול מאנשי הדת ציורי תחלת המחשבה, נעלים הרבה מציורי החושים ועד ציורי השכל, ואף כי מושגי ומחשבות הבינה עדן לא באו. ובארנו ג"כ כמה קשה היא עשיית המושגים והמשפטים הכוללים, אף במעשה המצות על אפנם – וכמו שאמרו: ד"ת קשין לקנותן ככלי כסף – ומה גם באמונות ודעות. ולזה ישארו אלה אצל הרוב על התואר של ציורי תחלת המחשבה. והנה הגם שבציורים התוריים האמת אחד בעצמו, הן לפי המחשבה, והן לפי מושג הבינה, וכמו שבארנו בזה, הנה יהיו אצל המחשבה ואצל השגתה, צורות ודרכים שאינם עצמיים להשגה המוחלטת, כ"א עוזרים להבנה ולידיעה ואל הכניסה בנפש; קצתם


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 4
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 4](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/4)

מיוסדים בטבע המחשבה, וקצתם החכימה אותנו בהם התורה האלהית בעצות כוללות ונאמנות, להגיע בהם אל התכלית והבהירות בידיעה ועבודה. ולזה נשכיל ונאמר: שכמו שהחכמה בכללה היא להפוך ציורים למושגים שכליים ותבוניים, כן גם בדרושנו זה הגענו ליחס וערך **האמונה התוריית** לחכמת האמונה – קרא אותה עם הרב: **חכמת התורה על האמת**, או עם המקובלים: **סוד היחוד והאמונה**, או **פילוסופיא של הדת**, עם האחרונים – והיות גדרה ההשגות והמחשבות הללו של דעת אלהים ועבודת אלהים אך בעצמיותם ובכל רוחניותם.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 5
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 5](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/5)

ולבאר עומק הכוונה, נקח לדוגמא ציור תוריי ראשיי, שבא לרוב בבריאת עולם ובנבואה, והיא ענין הדבור והאמירה, ונראה מה הנכלל בו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 6
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 6](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/6)

**א** יש בתוכן עניני דחיקות ורשמים שיעשו הלשון ויתר כלי המבטא באויר הקרוב, והוא בסמוך לו, עד הגיעו אל אזן השומע וידחקנו, וזו פעולה טבעית לבד, נעשית ככל יתר הפעולות הגופניות המיכאנקיות,‏ עפ"י החוקים הנודעים לבעלי הטבע.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 7
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 7](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/7)

**ב** אולם לבעלי הנפש המרגשת – הב"ח – שבו הדחיקות האלו הנפרדות לענין אחד מורגש, והוא **הקול**, וכבר שבו מפעולה מיכאנקיות **לסימן**, יורה על רגשת הנפש לשמחה, עצבון, והשתוממות, ויתר ההתפעלות הנפשיות.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 8
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 8](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/8)

**ג** אמנם לחי המדבר ישובו הדחיקות והקול המתאחד מהם, לחתוכי הברות **ולמאמר שלם** מיוחד בחלקיו. והנה יכלל ענין הדבור להחושב בו, העתק מה שבלב לזולתו, ע"י סמנים נעשים בכלי המבטא. והמעיין יותר יוסף להשתמש בשכלו בדרך ההוא ויבין תחלה, שיש סימנים קודמים בטבע, אך לא במעלה, להנזכרים, והם הרמיזה באברים אחרים, בראש, אצבע ועין, ורשמי הפנים, זעומות צהובות חולניות וכדומה.:ושיש עור סייגים להעתקה המבוקשת, מאוחרים בטבע, אך לא במעלה, להסימנים הקוליים הנזכרים, והם **האותיות** שהם סימנים לסימני ההברות. וע"י השקפה זו יגיע השכל לבירור, שאין הפה והאזן עקריים בזה, זולת שהם כלים מוכשרים להעתיק מה שברוחו לרוח זולתו, ושכבר גבר השכל **להעתיק גם הסימנים** מן הכלים ההם שהם קבועים בו, וזה בעשותו סמנים שניים, לקול במלאכת המוזיק"א, ולהברות ודבור במלאכת הכתיבה. וזה המושג השכלי מן הדבור והאמירה, שכבר הפשיט הענין שבתחלת המחשבה ועשאו יותר כולל והיא התגלות מה שבפנימות חי משכיל למשכיל זולתו ע"י סימנים חושיים, וזהו הכל מדרגת הציור השכלי.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 9
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 9](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/9)

**ד** אולם מי שהגיע למעלת הבינה, לא יעמוד גם בזה הגבול, אלא יתבונן תחלה שזה הכח לעשות **סימנים**, הוא מיוחד לעצם הרוחני ורק נגד רוחני זולתו. ויתבונן עוד, שכל עיקר פעולת הרוחני הם רק כמו פתוחי חותם לפתח בהם עצמותו, ושזו הסבה היות האדם נבדל וניכר מחברו, לא לבד בשלשה שזכרו חז"ל, כ"א גם בתמונת רוב אבריו, פסיעותיו, בכתיבתו ובכל עניניו למכיר בהם היטב. ומזה יצעד להשגה יקרה, שגם **לעצמו** יתודע הרוחני אך ורק ע"י פעולותיו, בבירור מוסיף והולך מן השינה והתרדמה עד ההשכלה הנקיה, ושרק בהשכילו בפעל הוא מתגלה לנפשו בעצמותו. – ומעתה יבין שההשכלה היא שלימות הדבור הפנימי; היינו **התודע הרוחני לעצמו**, כמו שהסמנים בשלמותם הם שלימות הדבור החיצוני, היינו **התודעו לרוחני זולתו**. וכמו כן יתבונן שלבלתי רוחני הסמנים באמת אינם כלום, אולם רק אצל הרוחני הנם **נעתקים מגשמותם** הקדומה – דחיקות תנועות אותיות – אל ענינים רוחניים – התגלות קול, דבור, מאמר – עד **שבכללות העיונים** האלה יגיע להשגה, שאין ברוחני עצמותו דבר אחד, וידיעותו דבר אחר, והתודעו דבר שלישי, אלא שכל עיקר **עצמותוּ** והארתו של הרוחני אינו כ"א להתודע לעצמו, ולהתגלות לרוחני זולתו בפעולה אחת בעינה. כמו שגם האור הגשמי מגלה ומאיר עצמו וסביבותיו בפעולה אחת מיוחדת. וזהו שנקראהו ציור התבוניי מן הדבור והאמירה. ויתבארו הדברים עוד בפנים אחרים אי"ה, ובכאן אין להאריך לפי כוונת השער.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 10
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 10](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/10)

ודע שאלו ארבעה הענינים שזכרנו הם מדרגות המוטבע, המורגש, המושכל ורום הנעלם, שזכרו בחירי המקובלים הקדמונים במאמריהם הקצרים שהגיעו אלינו. ודע ג"כ שזהו עיקר פעולת חכמתו של הרב בפרקי שמות המושאלים. שהוא מעיר על הוראת השם במובן המחשביי וממנו למובני השכלי, ומזה על הוראתו בציור התבוניי, בדיוק רב או מעט. ד"מ **אכל** הנחתו הראשונה על אכילת המזון. השניה הפסד דבר ע"י זולתו המפסיד בו. השלישית קיום דבר אחד בהתאחדו עם זולתו. – ממה שבארנו יתבונן המשכיל, כי ההשאלות כולם אינם בהסכמה למניחי או מרחיבי הלשון, כ"א מיוסדות בשכל ובטבעו של הרוחני, שהוא כולל,‏ ומיד כשהוא מתגלה ועושה פתוחי סמניו, הם כלולים בעצמם מן החוש השכלי והתבוניי. וע"כ נמצא כמעט כל ההשאלות שוות בלשונות השונות, ויראה עוד שזה שיקרא הרב, שם **מושאל**. ומה שיקראוהו טובי המקובלים **רמז**, ויאמרו, שהכתוב ידבר בתחתונים וירמוז בעליונים, ומה שקראנוהו אנחנו **הדבורים הסימנים**, הוא דבר אחד בעצמו, אותו שבארנוהו.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 11
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 11](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/11)

והנה מלבד איזה דבורי הסימן לציורים תוריים, כמו אור וחשך, רוח ובשר, תום וחטא, שיבוארו במקומותם במה שיבוא, נציג הנה עוד שניים ראשיים לראיה על האמור; היינו שסגולה נפלאה היא לציורים התוריים, היותם אחד בעצמותם למאמין ועובד הפשוט ולמשכיל המעמיק, ונפרדים רק כצורת ותואר ההשגה.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 12
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 12](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/12)

**הקדש והחול**. הוראתם ידועה ומורגלת. אולם יסוד הוראת **קדש** לשון זמון מיוחד וקיים, והוא תואר הרוחני שהוא העומד והקיים, והפכו **החול**, שהוא לשון עובר וחולף – וכן הוא בערבי – והוא התואר לגופני. והנה כל קדש ודברי הקדשים, וקדשי הקדשים, שזכרה ויסדה התורה, הם כולם רמזי הרוחני, ועצות ואמצעיים להעיר אותנו אל הרוחני, וסדרי הרוחני הנמצאים בעולם. יקרא השם יתב' קדוש בכפילת המלה ג' פעמים, להורות על הרוחני המוחלט, ונעלה על כל רעיון, ומחשבת קדש. ונקראו הצדיקים קדושים ובתוכם ה', במה שהם משיגים ומתנהגים על הסדר הרוחני ־ סדר המוסרי היותר נעלה במעשה בדבור ובמחשבה. – ויקראו המקומות המיוחדים לידיעה ועבודה, אדמת קדש, הר הקדש, מקום קדוש. והעתים המיוחדים להסיר לב האדם מעבודת האדמה – החומרי – ולמשכו לעבודת השם – הרוחני – זמנים מקודשים. והבנינים והחפצים והמלאכות הרומזים בתבניתם, בהדרם ובחוזק השמירה בהם אל הרוחני ומעירים אליו, יקראו גם הם קדש, בית, ארון, בגד, כלי, לחם, בשר, ספר קדש – וכשיתגלה במקרה יחיד או רבים סדר רוחני נעלה מן מנהג עולם בחומריים, ומהרגשות הנפש החיונית ויכונה אצבע


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 13
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 13](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/13)

אלהים, ויד ה', יאמר כי נקדש השם בכבודו, בקרובי אקדש, בהקדשי בכם לעיניהם. וכשיעשו הצדיקים מעשים עוברים כח הגשמי, ומעידים על התגבר הרוחני בתוכם, בחרפם נפשם למות על האמת והטוב, וכדומה, מעזוזי פעולת הנפש המשכלת, ויכונה בהיות יד ה' או בלבישת רוח ה', יאמר כי הקדישו השם, יען לא האמנתם בי להקדישני – זה ציור עומק הבינה מן הקדש.


###### Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 14
[Moreh Nevukhei HaZeman, Gate 6; Spiritual Sign and Symbol 14](https://torahapp.org/share/book/Moreh%20Nevukhei%20HaZeman/s/Gate%206%3B%20Spiritual%20Sign%20and%20Symbol/r/14)

**הטמא והטהור**, גם בהם הציור המחשביי נודע לכל. אולם טמא מלשון אטומה אזנם. וכמו שדרשו חז"ל על ונטמתם בם – וציור תוריי זה הוא סימן לא לגשמי בכלל, כמו ענין החול, כ"א לחומר עב ועכור בגשמיותו, שאין הרוחני מתגלה וניכר בו בתחלת השקפה. והוא כלל הדומם. **טהור** מלשון כעצם השמים לטוהר, ובארמית טהירו, טהר יומא, והוא סימן לחומר הדק ומזדכך **לבהירות**, והיא כללות הצמח (ואף כי מה שלמעלה ממנו במדרגת המציאות), שהרוחניי כבר מתגלה וניכר בו, לפי שהוא בעל פרקים, שומרים תמונה וסדר שכלי, וחמרם מזדכך מן השרש העב, השרוי במקום חושך, עד הגזע השואף לאורה, ועד הפרח הדק בעל הגוונים, שהם אינם אלא אור שנתגלה. וזהו ציור התבוניי למשכיל בענין הטהרה והטומאה. והוא התעלות הדברים החומריים לרוחניותם, או ירידתם בשפל מדרגת המציאות החושי, ודי בזה. מלבד דבורי הסימן וחפצי גבוה שזכרנו, יש בתורה כמו כן **מצות מעשיות**, סימנים לרוחני ומעוררים אליו, כשביתת השבת והמילה והתפלין והתרועה, וכל המצות שהן זכר ליציאת מצרים, והם הנקראים מצות **האות והזכרון**. וכתב הרמב"ן ז"ל (סוף פ' בא) כלל טעם מצות רבות, וזה קצת לשונו שם: כי הקונה מזוזה בזוז אחד, וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה, כבר הודה בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו וגם בנבואה. מלבד שהודה שחסד הבורא גדול יותר מאר על עושי רצונו, שהוציאנו מעבדות לחרות וכבוד גדול, ולפיכך אמרו: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שכולן חמודות וחביבות מאד, שבכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו וכו'. כללות דבריו, שאלה המצות כלם מרמזים מעירים ומשכילים את הלב אל הרוחני, או אל מאורע שהוא סימן לעד ראשי, על המצא הרוחני וסדרי הרוחני בעולם. ולזה יהיו **המעשים** האלו **בעצמם קדש**. היינו סימני הרוחני הבאים מן פנימיות הנפש באמצעות הלשון והאברים, למציאות החיצוני. והנה אמרו החכמים ע"ה (עיין מגלה דף כ"ו ע"ב): תשמישי קדושה אינן נזרקין, תשמישי מצוה נזרקין. הכוונה להם, שחפצי גבוה אחר שנתקדשו בפה ובמעשה, עשתה התורה אותם קדש, היינו סימן לרוחני עומד קיים. וצותה בחוזק השמירה בהם ובמשמשיהן, והזהירה, שלא יתנם להפסד נבזה כ"א להתעלות (סוד **השרפה** היינוּ הוראתה בציור התבוניי נכבד וידוע לחכמים). ואין כן במעשה המצות שהם באים לטהר המחשבה, ולהורות על האמונה, **ובבחינה** זו העשייה בהם קדש, לא בבחינת החיצוני **והמוחש** מהם, ואצ"ל בבחינת הדברים המוחשים הצריכים אליהם. ואלו היה היכולת בידי ההדיוט לעשות קדש, היה הדבר מביא להפסד גדול בדת, להפוך מצות ה' ברה, למעשה הכשופים בהאלילים החשוכים, ואמונות טפלות וכמו שכבר רמזנו (שער א'). וקרוב לזה ג"כ טעם אמרם: אסור להתרפאות בד"ת, ולהגן התירו, היינו שאם נשים כלל דבריה נגד פנינו ונזכרנו בלבבנו, יגן עלינו. ודעהו ויתבאר עוד.