## Motar Kinnim Chapter 1

###### Motar Kinnim 1:1:1
[Motar Kinnim 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:1:1)

**חַטַּאת.**למטה י[י]מצה אל יסוד המזבח שהשירי[י]ם מתמצין אל יסוד המזבח ולא אל הסובב:


###### Motar Kinnim 1:1:2
[Motar Kinnim 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:1:2)

**לְמַעְלָה** דכתיב קרנות:


###### Motar Kinnim 1:1:3
[Motar Kinnim 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:1:3)

**לְמַטָּה** דכתיב בה יסוד:


###### Motar Kinnim 1:1:4
[Motar Kinnim 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:1:4)

**עוֹלַת הָעוֹף [נַעֲשֵׂית] לְמַעְלָה** והקטיר ונמצה מה הקטרה בראש המזבח אף מיצוי ומליקה בראש המזבח:


###### Motar Kinnim 1:1:5
[Motar Kinnim 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:1:5)

**פָּסוּל** מליקה כשירה בכל מקום במזבח אבל הזאה דחטאת עוף עשה למעלה פסול:


###### Motar Kinnim 1:2:1
[Motar Kinnim 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:2:1)

**יָמוּתוּ** דבעלי חיים אינם בטלין:


###### Motar Kinnim 1:2:2
[Motar Kinnim 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:2:2)

**חַטָּאת** מפורשת **שֶׁנִּתְעָרְבָה** בשני קינים שהם סתומים שכל ארבע פרידות הם סתומים ביחד ונתערבו הקינין כשר שני חטאת (=חטאות, וכך במשך הפירוש יש הרבה ווין חסרים – א.פ.) ולא עולה דאם יקריב עולה דילמא לוקח חטאת מפורשת ומקריבה עולה ואם ילקח שלשה חטאת דילמא מאלו שני קינים של חובה מקריב שלשה חטאת והם אינם אלא שני חטאת ושני עולת. וכן **עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה** פסולים כל החטאות שלא יקח עולה ויקריבה חטאת ושני עולת יקריב ממ"נ דכל זמן שהם סתומים יכול ליקח שני עולת את מה שירצה:


###### Motar Kinnim 1:2:3
[Motar Kinnim 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:2:3)

**שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה** אם קן אחד מפורש עולת נתערב בכמה קינין של חובה אף מאה חובה שדינן מאה עולת מאה חטאת החטאת פסולים ועולת יקריב מאה ממ"נ דהרי סתומים הם אבל מאה ואחד לא יקח דאם לקח מאה עולת ניקבעו השאר למאה חטאת ושמא לוקח חטאת ומקריב עולה ולכן אסור ליקח אלא מאה עולת וכן להיפוך קן אחד סתומה חובה שדינה אחד חטאת ואחד עולה ואם מקריב חטאת ניקבע השני לעולה מפורשת וכן להיפוך ניקבע חטאת מפורשת שנתערבה הקן באלף עולת נדבה אין כשר אלא עולה אחת דאם יקריב שני עולת דילמא מקריב מן אותו הקן כל שני עולת והקן סתומה דינה אחד חטאת ואחד עולה ואם הקריב ממנה עולה הוקבע השני לחטאת והוא שמא מקריב החטאת לעולה ולכן לא יקריב אלא עולה אחת:


###### Motar Kinnim 1:3:1
[Motar Kinnim 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:3:1)

**אַחַת [לָזוֹ] וְאַחַת [לָזוֹ]** אומרים לו הקרב חטאת ועולה ממ"נ אם מקן אחד כשר אם משני קינין כשר דהרי כל אחת הוא קן סתומה: וכן **שְׁתַּיִם לָזוֹ** וכל הארבע פרידות סתומת הם:


###### Motar Kinnim 1:3:2
[Motar Kinnim 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:3:2)

**וּשְׁתַּיִם לָזוֹ** ונתערבו מקריב ארבע פרידות ממ"נ שתי חטאת ושתי עולת אבל לא יקריב לא שלשה חטאת ולא שלשה עולת דילמא יהיה מארבעה הפרידות שלשה עולת או חטאת ואי אפשר לעשות מארבע סתומת אלא שתים חטאת ושתי עולת:


###### Motar Kinnim 1:3:3
[Motar Kinnim 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:3:3)

**אַחַת לָזוֹ** שיש קן אחד סתום שדינו אחד חטאת אחד עולה ונתערב עם מאה קנים סתומים ביחד אבל דינם מאה חטאת מאה עולת לא יקריב אלא אחד חטאת ואחד עולה דאם יקריב שני חטאת דילמא לוקח שניהם מקן אחד הסתומה שדינה אחד חטאת ואחד עולה וכן שני עולת אסור להקריב מחשש זה וכן עשר סתומים שנתערבו במאה סתומים יקריב עשר קנים ממ"נ דהיינו עשר חטאת ועשר עולת אבל אחד עשר חטאת לא יקריב דילמא לוקח מעשר הסתומים שדינם עשר חטאת ועשר עולת והוא מקריב אחד עשר חטאת וכן אסור להקריב אחד עשר עולת ואין כשר אלא עשר חטאת ועשר עולת ממ"נ וזהו המועט כשר:


###### Motar Kinnim 1:4:1
[Motar Kinnim 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Motar%20Kinnim/r/1:4:1)

אין הקנין מתפרשין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן דאם יש כאן עשרים פרידות סתומת, דהיינו עשר קנים, והקריב הכהן עשר חטאת, נתפרשו עשרה השניים שהם עולת מפורשת. ואם שני נשים לקחו קניהן בעירוב שכל ארבע פרידות הם סתומת וכיון שלא נתפרשו בלקיחת בעלים נתפרשין בעשיית כהן וכהן מקריב שני עולת למעלה אחת לשם רחל ואחת לשם לאה וכן ב' חטא' למט'. וא"א לומר שמא עשה קן של רחל למעל' וקן של לאה למט' ובדאורייתא אין ברירה שהרי כיון שביד כהן לעשות קן שלם ב' עולת וקן א' שלם שתי חטאת א"א כלל שיהיה קן אחת של אשה אחת והוה כאלו התנו בתחלה שהכהן יעשה כמו שירצה. ואין זה תלוי בדעת כהן שאותו שיעשה יתברר שהוא שלם כיון שהתורה תלוהו בדעת כהן שיוכל לעשות מארבע סתומת משתי קינין סתומים יכול לעשות שתי עולת מקן אחד ושתי חטאת מקן אחד ושתי נשים חשובים כאחת בהכרח ואין זה ענין ליש ברירה ואין ברירה כלל. זהו שיטת הרמב"ם ורש"י והוא מתוק. אבל בזה מודה הרמב"ם ורש"י שאם שני נשים לקחו קניהן בעירוב ופירשו כל קן איזה מהם חטאת ואיזה מהם עולה ולא פירשו הבעלים שאסור הכהן להקריבן עד שיתפרש שם הבעלים ולא אמרינן הוברר הדבר ולא מהני אף הותנו בזה. וגמרא כשמשני הותנו כוונתן גם כן על הא דרב חסדא, אלא דהמקשן לא הבין דבריו והוקשו מאי למימרא ומתרץ לו כדרב חסדא דאז הוה כהותנו. ודברי הברטנורא תמוהים מאוד ודוק היטב בסברת הרמב"ם כי סברא נכונה הוא. ועיין כ"מ היטב כיון שהתורה תלה בדעת הכהן אף בשל שתי נשים סתומת שיעשה איזה מהן שירצה עולה או חטאת. א"כ גם בהכרח שם בעלים ניתלה בסתומים בדעת הכהן, דאל"כ היאך יכול להקריב קן אחד למעלה שתי עולת? אלא ודאי כששתי נשים לקחו הקנין בעירוב יכולין ליתלות גם שם הבעלים בדעת הכהן. וזהו התירוץ כשהתנו כפירש"י, והמקשה סבר התנו כדעת התוספת והוקשה מאי למימרא ומתרץ לו קמ"ל כדרב חסדא, וזהו הותנו בעצמו כשעשו כדעת רב חסדא שיתפרשו הקנין על דעת הכהן בהכרח ששם בעלים נתפרש גם כן בדעת כהן והוה שתי נשים כאשה אחת. וזה קמ"ל ר' יוסי ודוק: