## Nachal Eitan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release Chapter 4

###### Nachal Eitan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:8:1
[Nachal Eitan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:8:1)

**הכל בלשון הקודש שנאמר ככה בלשון הזה.** ויש לי להקשות טובא על דברי רבינו שכתב ראיה זו דככה דהרי לפי הסוגיא דסוטה (דף ל"ג) מבואר דרק ר' יהודה דריש מככה שיהא בלשון הקודש אע"ג דאיצטריך גם כן לעיכובא לומר דמעשה דחליצה ורקיקה מעכב וכמ"ש רבינו בדין י"ד דדריש כה וככה אבל לרבנן לא משמע להו למידרש מככה רק עיכובא אבל שיהא בלשון הקודש לא ילפי מככה אלא ילפי מגזירה שוה עניה ואמירה דגבי חליצה מעניה ואמירה דכתיב גבי ברכה וקללה דלוים והכי תנן במתניתין דהתם (בדף ל"ב) וא"כ אמאי שבק רבינו דרשא דרבנן וסתם מתניתין ונקט לדרשא דרבי יהודה:
**ויש** לי ליישב דעת רבינו דטעמו ונימוקו עמו על פי הא דאיתא בריש פ"ז דברכות (דף מ"ה) דאמר ר' שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן המברך שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין תלמוד לומר בקול אלא בקולו של משה. וזה לא אתיא אלא אליבא דר' יהודה בסוגיא דסוטה הנזכר. דאילו לרבנן הא מסיק התם דאיצטריך להו בקול גבי משה למילף אלוים גופייהו דהוה בלון הקודש בגזירה שוה דקול קול ממשה וא"כ איך אמר ר' שמעון בן פזי שאין תלמוד לומר בקול גבי משה הא איצטריך לגז"ש. אלא על כרחך אליבא דר' יהודה קאמר דלדידיה לא איצטריך לגז"ש אלוים דהא יליף להו עניה ואמירה מחליצה כדאיתא בסוגיא דסוטה. וכיון דר"ש בן פזי דהוא אמורא סבר כר' יהודה משום הכי נקט רבינו לדרשא דידיה:
**ובהכי** אתיא לי שפיר גם כן מה שכתב רבינו בהלכות תפלה פי"ד גבי ברכת כהנים דין י"א דמשמע דיליף דהוי בלשון הקודש ממשמעות דכה והיינו כר' יהודה בסוטה (דף ל"ח) ולא כרבנן דילפי מגזירה שוה מברכת לוים. והיינו משום דאזיל לטעמיה שכתב כאן כר' יהודה וכבר נתבאר טעמו ונימוקו בזה ועוד כתבתי בהל' תפלה:


###### Nachal Eitan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:17:1
[Nachal Eitan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:17:1)

**יבם שרגלו הימנית חתוכה אינו חולץ בשמאל ואם חלצה בשמאל חליצתה פסולה.** והנה הצל"ח בפ"ז דברכות ובנודע ביהודה מהדו"ת חלק אה"ע סי' קנ"ו פירש לדעת רבינו שלא פסל חליצה בשמאל בדיעבד רק כשרגל הימנית חתוכה שאינו ראוי לעמוד דהא עיקר עמידה הוא בימין כמ"ש רש"י בבכורות (דף מ"ה) וכיון שאינו ראוי לעמוד מעכבת אבל אם הוא שלם ברגליו דראוי הוא לעמידה בימין אפשר דאף אם חלצה בשמאל כשר דיעבד. והטעם משום דמספקא ליה דשמא הלכה כר' יוחנן דאמר בפרק מצות חליצה אמתניתין דתנן חלצה בשמאל פסולה ור' אלעזר מכשיר דמוחלפת השיטה ות"ק הוא המכשיר ור"א פוסל והלכה כת"ק. ואע"ג דרבא אמר לא תיפוך ולדידיה ת"ק פוסל שמא הלכה כר' יוחנן נגד רבא דאין הלכה כבתרא רק לאחר רבא עכ"ד. ואין זה מחוור דנראה דאין לספק בזה דודאי ליתא לדר' יוחנן דאמר דלר' אלעזר הוא דפסול חליצה בשמאל. והיינו משום דיליף רגל דגבי חליצה מרגל דמצורע דכתב ביה ימנית אע"ג דאינו מופנה רק רגל דגבי מצורע ואיכא למפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב וכו' סבר דמופנה מצד אחד למידין ואין משיבין. ואילו סוגיא דגמרא אזלא בכמה דוכתי דר"א סבר דמופנה מצד אחד למידין ומשיבין וכדאיתא בריש פרק הערל (יבמות דף ע' ע"ב) ובשבת (דף קל"א) דקאמר דשמעינן ליה לר"א דאמר דמופנה מצד אחד משיבין. והיינו מההיא דמכשיר חליצה בשמאל ולא יליף רגל רגל ממצורע. וא"כ מוכח דסתמא דגמרא לא סבר לה להא דר' יוחנן דמחליף לפלוגתא דת"ק ור"א דמתניתין אלא דקמה מתניתין כמו שהיא שנויה דר"א מכשיר ות"ק פוסל וכוותיה קיי"ל:
**ועוד** יש לי להוכיח דעל כרחך ר' יוחנן גופיה דקאמר מוחלפת השיטה לאו אמתניתין קאי אלא אברייתא דמייתי התם דר' אלעזר יליף גזירה שוה ממצורע. וא"כ ר' יוחנן נמי מודה דלת"ק הוא דילפינן ממצורע ופסלינן חליצה בשמאל והלכה כוותיה ואע"ג דאינו אלא מופנה מצד אחד אין משיבין דהכי סבר ר' יוחנן גופיה בזבחים (דף פ"ו ע"א) ע"ש ובכורות (דף ל"ב) אלא דאפשר דסבר לחלק דהתם הלמד מופנה וגבי מצורע הוי המלמד מופנה וזה גרע כמ"ש בס' יבין שמועה. ועוד דבעל הצל"ח גופיה נסתר מחמתו שכתב בספרו דורש לציון דרוש י"א דמוכח מזבחים (דף מ"ט ע"ב) דר' יוחנן סבר דמופנה מצד אחד למידין ואין משיבין. וא"כ איך כתב דלר' יוחנן חליצה בשמאל כשרה ולא ילפינן ממצורע משום דאינו מופנה רק מצד אחד ומשיבין. ועוד יש להוכיח דגם רבינו סבר דמופנה מצד אחד אאין משיבין לפי מ"ש בס' הנזכר דמאן דאמר בזבחים (דף נ') גבי למד מן הלמד בקדשים דאזלינן בתר מלמד אם הוא קדש או חולין לדידיה על כרחך הוכיח שם דסבר אין משיבין וא"כ רבינו דסבר דאזלינן בתר מלמד וכדמוכח ממ"ש בפ"א דהלכות תמורה ע"ש ולפ"ז על כרחך סבר דאין משיבין וא"כ יליף רגל רגל חליצה ממצורע ופוסל חליצה בשמאל דיעבד ודלא כס' הנזכר: