## Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 8

###### Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 8:7:1
[Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/8:7:1)

**נמצאת כולה שתי ערוגות ואין לה חיתוך אזנים טריפה.** ותמה הרב כס"מ למה כתב זה רבינו אחר שכתב דין נמצאו שתי האונות כאונא אחת ה"ז חסירה וטריפה דבמכל שכן אתיא. ונראה דיש ליישב ע"פ מ"ש הש"ך ביו"ד סוף סי' ל"ה לחלק בין כשכל הריאה דבוקה לשלא נדבקה רק אונא אחת דהתם מהני היכר בסימנים שהן שתי אונות דבוקות ע"י סמפון וכה"ג משא"כ כשכל הריאה דבוקה לא מהני היכר בסימנים רק בסדק וחיתוך עיי"ש. וכן יש לדייק מלשון רבינו דגבי נמצאו ב' אונות כאונא אחת כתב אם היה ביניהן כמו עלה הדס כדי שיוכר שהן ב' דבוקות מותרת ואם יש היכר בסימנים הרי ניכר שהן ב' דבוקות ואילו גבי נמצאת כולה ב' ערוגות ואין לה חיתוך אזנים כתב סתם טריפה משמע דלא מהני היכר סימנים בלא חיתוך כלל. וא"כ אתי שפיר ולק"מ מה שתמה הכס"מ דלפ"ז על כרחך הוצרך רבינו לאשמועינן זה כאן דלא אתיא מדין נמצאו ב' אונות כאונא אחת כמ"ש:
**ובזה** נסתלקה נמי קושיית הלח"מ שהקשה לקמן בפ"י אמאי שמנה רבינו במנין הטרפות חסרה הריאה ממניין האונות. נמצאת הריאה בלא חיתוך אזנים. דהא היינו הך וכל שכן הוא. ולפי מ"ש לאו היינו הך דאתי לאשמועינן מאי דליתא בהך דחסרה הריאה ממניין האונות:
**וע"פ** מ"ש נסתלק מ"ש הכ"מ לקמן בסוף דין ח' שטעם רבינו שפסק דשיעא כאופתא הוי ודאי טריפה הוא משום דאמר רבא ה' אוני אית לה לריאה אי חסר טריפה דלפי מ"ש לא דמי כלל ההיא דשיעא לדרבא. תדע דלפי דברי הכס"מ קשיא לההיא לישנא דמפרש דברי רפרם הכי דמאי אתי לאשמועינן הא מדרבא אתיא אלא ש"מ דלא דמי לההיא דרבא. ומה שדקדק הכ"מ דאמאי לא כתב רבינו בזה דהוי ספק טריפה כדכתב באינך לישני דרפרם י"ל דשאני התם דלישנא דשיעא הוי לישנא בתרא משו"ה חשיב ודאי:


###### Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 8:12:1
[Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/8:12:1)

**וגידים הרכים אין חשובין כבשר.** הכ"מ נדחק דאמאי לא חילק רבינו בין גידין שסופן להקשות לאין סופן להקשות כמו שאמרו בגמ'. ול"נ די"ל דרבינו סמך עצמו אמ"ש בפ"י מהל' קרבן פסח דין י' גידין רכין שסופן להקשות וכו' אין נימנין עליהן. ובגמ' מדמה טריפות לפסח:


###### Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 8:24:1
[Nachal Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 8:24:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/8:24:1)

**אבר שנאמר בו אם ניטל טריפה וכו' אם נבראת חסירה אותו אבר ה"ז מותרת.** מה שהקשה על זה התבואות שור בסוף סי' כ"ט מסוגיא דנדה (דף כ"ד) גם הכרתי ופלתי הרגיש בזה בסי' נ' ויישבו עיי"ש. אכן מ"ש שם דאדרבא שיש להביא ראיה לדעת רבינו מסוגיא הנזכר ויישב בזה קושיית הכס"מ על רבינו בפ"י דאיסורי ביאה. אין דבריו מוכרחין דיש ליישב דברי רבינו דהל' איסורי ביאה בדרך אחרת כמ"ש שם ובהל' גרושין:
**ועפ"ז** יש לדחות ג"כ מה שהכריח שם מדברי התוס' דפ' אלו טריפות (חולין דף נ"ז סוף ע"א) דס"ל כרבינו דניטל גרע מחסר שכתבו דליכא מאן דפליג דניטל ירך וחלל הוי נבילה דלא תקשי מסוגיא דנדה דאיכא למ"ד גבי מפלת גוף אטום שחסר הירך וחלל דלא הוי נבילה ולפי מ"ש בהל' איסורי ביאה דיש לחלק בין אדם לבהמה בלא"ה דברי התוס' אתי שפיר. [וזה דלא כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ש"ה דנראה דס"ל דאדם נמי טריפה אינו חי וכ"כ בספר מראות הצבואות (אות קכה) ואין דבריהם מוכרחים כמ"ש שם. גם מה שהקשה שם בסוף סי' ל"א על דברי הפמ"ג בסוף סי' נ"ז דחסר רגל ושאר טריפות מן הבטן יכול לחיות ובנדה אמר דלר' זכאי כשנברא חסר למעלה מהארכובא טריפה ואינו חי אף באדם וכל שכן בבהמה ולק"מ דנהי דלר' זכאי הכי הוא אבל מ"מ למ"ד התם דחיה על כרחך הוא אפי' למ"ד בעלמא אינו חיה דהא אליבא דרבי איירי התם דנדה ואיהו ס"ל אינה חיה. ולדעת הפוסקים דלא מחלקי בין אדם לבהמה על כרחך צ"ל דחסר מברייתו ס"ל דחיה]. ועוד דנראה דאף רבינו לא קאמר אלא אבר שנאמר בו אם נטל טריפה בחסר מותר אבל אבר שנאמר בו אם ניטל נבילה אף בחסר הכי הוי. שהרי הוכחת רבינו הוא מדמנו במנין הטריפות נטולה וחסורה בשתים וא"כ דבר שלא נמנה במנין הטריפות אלא שנאמר בו דאם ניטל נבילה מהיכא תיתי לומר דאם חסר לא הוי נבילה וא"כ בניטל ירך וחלל דהוי נבילה בבהמה הוא הדין בחסר. ולא כהכרתי ופלתי הנזכר וכן מדברי הרב בנודע ביהודה חלק יו"ד סי' ה' משמע דלרבינו רק ניטל הירך הוי נבילה ולא חסר ואינו מוכרח ומיהו ביתר לכו"ע לא הוי נבילה כמ"ש בנוב"י שם. ועוד דלהרשב"א אמר דיכולה לחיות וא"כ עדיף משאר טריפות ובודאי לא הוי נבילה אף דאמר כנטול דמי:
**ובזה** יישבתי סוגיא דפ' המקשה (דף ע"ד) דאמר תני שנוצר טריפה מן הבטן ואפ"ה שחיטתה מטהרתה ומשכחת לה בבעלת ה' רגלים. ולא נקט בעלת ג' רגלים משום דאז הוי נבילה כשחללה ניכר. [וראיתי בספר מנחה חדשה שכתב דספק טריפה פטור מפדיון משום דמיעוט חי רק רוב אינו חי י"ב חודש ובממון אין הולכין אחר הרוב וזה אינו לפי מ"ש ס' הפלאה ריש פ"ג דכתובות דאם נפק"מ ג"כ לעניין איסור והוחזקו לילך אחר הרוב הולכין ג"כ לעניין ממון]: