## Nachal Eshkol on Ruth Chapter 3

###### Nachal Eshkol on Ruth 3:1:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:1:1)

**ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש וגו'.** המפרשים פירשו כי האם לבתה שמת בעלה מבקשת להשיאה עם אחר אמנם לכלתה שמת בעלה שהוא בנה רע בעיניה שתשא לאחר במקום בנה אבל צדקת נעמה שרוצה שתשא רות לאחר במקום בנה וז"ש ותאמר לה נעמי חמותה בתי אני עושה לך כאלו את בתי שמת בעלה ומבקשת להשיאה לאחר כן אני עושה לך גם שאני חמותך עכ"ד ויש לרמוז כפי מ"ש המקובלים דנעמי סוד לאה ורות דבקה בה ליקח מבחי' אורות לאה וזה רמז בתי הלא אותיות לאה דבבחינת שאת לוקחת ממני מבחי' לאה הרי את בתי:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**Naomi, her mother-in-law, said to her, “Daughter, I must seek a home for you.** The commentators explain that while a mother seeks to find another husband for her daughter who has been widowed, it is grievous to a mother-in-law to see her daughter-in- law married to another man in place of her son. When, “Naomi, her mother-in-law, said to Ruth, “My daughter,” she was saying, ‘I am treating you as if you were my own daughter whose husband died and who now seeks to marry to another. So shall I do for you though I am only your mother-in-law.
Some say that, ‘My daughter,’ alludes to what the Kabbalists said: Naomi is the mystery of Leah and Ruth cleaved to her in order to receive the lights of Leah.³⁸ This is hinted at in the words, *biti halo*, “My daughter, must I not…” The letters of the word *halo*, “Must I not…” are the same letters that make up the name of Leah. Since you take from me the aspect of Leah, so you are my daughter.

footnotes:
³⁸ In the Sephirotic system, Leah is associated with the Sephirah of Binah and Rachel with the Sephirah of Malchut. Because Malchut “has no light of its own” and receives its light from above and from Binah in particular, Ruth, who is associated with Rachel/Malchut cleaves to Leah/Binah.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:3:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:3:1)

**ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליו וגו' אל תודעי לאיש וגו'.** אמרו במדרש ורחצת מטינוף ע"ז שלך וסכת אלו מצות וצדקות ושמת שמלותיך עליך אלו בגדי שבת הראשונים פירשו דקשיא להו לרז"ל דמאחר דלא זכר שתפשוט בגדיה קודם ורחצת וסכת דהוא דבר שאין צריך הכתוב לאמרו. כן לא היה צריך לומר ושמת שמלותיך דפשיטא שלא תשאר ערומה לכן דרשו שהם בגדי שבת. ואפשר לומר במ"ש ילקוט ראובני פרשת וישב משם ס' התמונה דנשמת רות היתה נשמת ישראל ובחטאה באה בא"ה והיא בת זוג בעז ע"ש באורך. ועתה כבר נתקנה נשמתה ומוכנת לבא אל הקדש ראש הסנהדרין בועז וז"ש לה נעמי ורחצת מטינוף ע"ז כלומר שנשמתך נשמת ישראל וזכית עתה להתגייר הא גופא רק איזה לכלוך ע"ז סריך וסביך לכן רחצי הזכי ואח"כ גופך ונפשך שעלו מן הרחצה יאירו המצות והצדקות שעשית בהיותך נשמת ישראל עתה דכבר נתקן החטא ושמת שמלותיך דמהמצות נעשה חלוק' דרבנן וזה רמזו בגדי שבת כלומר בגדים רוחניים המועילים לעולם שכלו שבת. ואחר כל השבח הזה וירדתי הגורן זכיתי תרד עמך ומ"ז אל תודעי לאיש וגו' ואפשר במ"ש רז"ל בשוחר טוב חצות לילה אקום להודות לך אני מודה על מה שעשית לזקנתי רות בחצות לילה שלא קללה בועז וז"ש וירדתי כתיב ואמרו רז"ל זכותו תרד עמך פי' שלא יקללך בעז והיינו דקאמרה אל תודעי לאיש מלשון ויודע בהם אנשי סוכות כלומר אל תתיסרי לאיש שלא יקללך ויענישך בעז ואפשר שמלבד זכות האשה רבה הזאת נעמי ההולכת אתה. עוד זאת הגינה על רות שלא קללה והענישה בעז על שהחרידה אותו ועשתה מעשה זר כזה. היינו דאהניא לה זכות דוד הע"ה שעתיד לצאת ממנה הגבר הוקם על חצות לילה תדיר. וזכות חצות לילה שקם דוד כל ימיו אגוני מגנא בחצי הלילה הזו. ואפשר שזה רמז מ"ש רז"ל מאי רות שזכתה שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות כלומר מאי רות שנשאר לה שם רות ולא נשתנה שמה כאשר נתגיירה או כאשר נעשו לה כמה נסים ונפלאות לז"א שיצא ממנה דוד כלומר רמוז בשמה הצלחה מעונש בועז שלא תכוה בגחלתו ולא קללה ולא הענישה בזכות דוד המלך ע"ה שיצא ממנה וזכותו הגין עליה ויצאה בדימוס ובמקום קללה בעז ברכה ותחת אשר שכבה מרגלותיו היתה שוכבת חיקו ותהי לו לאשה על כן נקראת רות רמז על דוד המלך ע"ה שריוה להקב"ה בחצות וכפר עליה על מה שעשתה בחצות. נמשך לזה נבין פסוק דבר הימ' (א' סימן ד') ומשפחו' בית עבוד' הבוץ לבית אשבע ויוקי' ואנשי כוזיבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישובי לחם והדברי' עתיקים. ואבאר בסגנון חדש ועיין בשמחת הרגל (דף י"ב ודף מ') ואפשר במ"ש שם שנסתפק הרב מוצל מאש רת (סי' מ"ו) במי שבא על אשת איש שבעלה במדינת הים והם כיונו לעבירה ובסוף נודע שבעלה כבר היה מת אי מותרת לבועל ואני עני הסכמתי דמותרת והשתא במחלון וכליון באנו לספק זה דהם כיונו לאיסור וסברי דמואבית אסורה ולפי האמת דק"ל מותרת נמצא דלא עשו איסור אמנם כתב הרב שפתי כהן על התורה דכך רצה ה' דהמאבית יהיו אסורות עד נשואי רות לבעז שהותרו משום כבוד דוד הע"ה ולפ"ז היו אסורות למחלון וכליון וז"ש ומשפחות בית עבודה הבוץ דהיינו דוד הע"ה כמשז"ל בילקוט על פסוק זה שדוד הע"ה עסוק בפרוכת. וזכותו גרם לבית אשבע בעז שנשבע ליצרו ויוקים שנתקיימה רות ולא קללה והענישה בועז בזכות דוד הע"ה שקם בחצות וכמש"ל ואנשי כוזיבא דואג וסיעתו שרצו לפסול דוד המלך ע"ה שבא מרות והוא פסול והוא שקר דמואבית הותרה והשתא יקשה למה נתחייבו מחלון וכליון והלא לפי האמת מותרות והוי כנדון הרב מוצל מאש ממש לז"א ויואש ושרף אשר בעלו למואב ר"ל שלהם גם באמת היו הנקבות אסורות כזכרים וז"ש בעלו למואב ל' זכר דעד בעז היו הנקבות אסורות עד וישובי לחם רות שנדבקה בבית לחם ונשאה לבעז בבית לחם יהודה והוא נצוץ קדש ששב אלינו כמש"ל אבל עד הזמן ההוא הנקבות היו אסורו' ודוק היטב."

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**So wash, anoint yourself, dress up… Do not disclose yourself to the man:** The *Midrash³⁹* explains, “wash” away the taint of idolatry “and anoint yourself,” with *mitzvot* & acts of righteousness⁴⁰, “And dress up,” in *Shabbat* clothing*.* The *Rishonim⁴¹* explain that this verse is difficult since it doesn’t say “Take off your garments,” before, “Wash and anoint yourself,” And it is unnecessary to say “Wash and anoint yourself.” Also it didn’t need to say dress up; since this was obvious; she was not about to remain naked. The *Midrash* explains that “dress up” refers to Sabbath clothing. This might be explained according to the *Yalkut Reuveni, Parshat Vayeshev*,⁴² in the name of *Sefer Temunah.⁴³* Ruth had a Jewish soul and she carried the sin of the first human being. She was meant to be partnered with Boaz. This soul was now ready to become holy by marrying Boaz, head of the Sanhedrin. So Naomi told her, “Wash away” the taint of idolatry. That is, “Your soul is already Jewish and you deserve to convert. Only your body is still tainted through its association with idolatry. Therefore, you must purify it so your body and soul will arise from the washing filled with the light of the *mitzvot* and acts of charity that you performed. When the sin has been repaired, you can put on the cloak of commandments, the garments of the sages. This is alluded by the garments of*Shabbat*, the spiritual garments that are fitting for a world that is all Sabbath.
After all this praise, “When you go down to the threshing floor;” (Ruth 3:4) (it literally says) “My merit will go down with you.”⁴⁴ What does it mean when it says**,** “Do not disclose yourself to the man?” This can be explained by what the sages said about a verse in *Shocher Tov,* “I rise at midnight to praise You;” (Ps. 119:62) David said, “I will give thanks for what You did for my grandmother, Ruth, at midnight when Boaz did not curse her.⁴⁵ It is written, “When you go down…” The sages commented, Her merit ⁴⁶ will go down with you so that Boaz does not curse you. The statement, “Do not disclose (*Al Tivad’*i) yourself to the man,” comes from the expression, “and he punished (*vayoda*) the people of Succoth with them.” (Judg. 8:16) In other words, do not be chastened because Boaz will not curse or punish you. It is because of the merit of this great woman, Naomi, that you have come.
Another interpretation: Ruth was protected so she was not cursed or accused by Boaz for startling him or acting strangely.⁴⁷ That is, the merit of King David benefited Ruth, because in the future he would rise nightly to offer praise and prayer… this is hinted at in what the sages said: Why did Ruth merit to be the progenitor of King David? Because he would satiate God with songs and praises. Ruth’s name did not change when she converted and after miracles and wonders were performed for her because King David would be born through her line. Her name hinted that she avoided Boaz’s punishment and that she was not burned by his anger. Boaz did not curse or condemn her through the merit of King David, of blessed memory, who was born of her lineage. Through his merit, King David protected her. In place of a curse from Boaz gave her a blessing…in place of lying at his feet she resided in his soul and became his wife. That is why she was called Ruth, alluding to the fact that King David would satiate (*riva*) the blessed Holy One in the middle of night and atone for what she did at midnight.
Continuing with this, we can now understand the statement in l Chronicles 4:21-22, “And the families of the linen factory at Beth-ashbea; and Jokim, and the men of Cozeba and Joash, and Saraph, who married in Moab and Jashubi Lehem.” I will explain these verses in a new way (see *Simchat HaRegel*). It would seem that what was written there was doubted by the author of *Mutzal M’eish*. He asks, if one had intimate relations with a married woman with intention to sin while her husband was overseas, and then it became known that her husband had already died, is it now permissible for the couple to marry? In my youth, I argued that it was permitted. A similar doubt arose with regard to Mahlon and Kilyon. They intended to have forbidden relations and they presumed that a Moabite woman was forbidden but actually this relationship was permitted. It would appear that they did not transgress a prohibition. However, the author of the *Siftei Kohen*⁴⁸** wrote that Moabite women were prohibited until Ruth’s marriage to Boaz. Then it would become permitted because of King David. Such a relation was prohibited to Mahlon, Kilyon, and “And the families of the linen factory (*beit avodat habutz*) at Beth-ashbea…” That is, it refers to King David who worked on the curtain of the ark, as the *Yalkut*⁴⁹ wrote on this verse. His had great merit caused “the house of Eshbea,”⁵⁰ (אשבע) that is, Boaz swore not to follow his inclination. “And Yokim” (l Chr. 4:22) was another name for Boaz who upheld (*kayam*) Ruth and did not curse or condemn her due to the merit of King David, of blessed memory, who later rose at midnight, as the sages say. “And the men of Kozeba,” (l Chr. 4:22) refers to Doeg⁵¹ and his companions who came to disqualify King David who was a descendent of Ruth. He lied by saying that if a Moabite is permitted, then why should Mahlon and Kilyon be found guilty - they were permitted to marry Moabite and Ammonites just as the author of *Mutzal Mei’eish* said. “Joash, and Saraph, who married into Moab.” (l Chr. 4:22) They married Moabite women who were forbidden just like Moabite men. “Who were married into Moab,” they had relations for until Boaz the Moabite women were forbidden until “*Yashubi Lehem*,” (l Chr. 4:22), that is until Ruth cleaved to *Beit Lechem* and married Boaz in *Beit Lechem Yehuda*. He was the holy spark that returned to us, as the sages said. But until that time the women of Moab were forbidden. Look carefully!

footnotes:
³⁹ Ruth Rabbah 5:12
⁴⁰ Tzedakah is often translated as charity.
⁴¹ The early decisors of Jewish law, who lived before the Shulchan Aruch.
⁴² By Rabbi Yaakov Reuven Hakohen Sofer Written in the 1700's, this vast compendium of Midrashim is derived from the nigleh level(the oral tradition contained mainly in the Talmud) and nistar level(the esoteric tradition of Kabbalistic writings). Arranged according to the order of the weekly parasha and subject matter.
⁴³ Sefer HaTemunah was probably written anonymously in the 13th or 14th century, but it is pseudepigraphly attributed to Nehunya ben HaKanah and Rabbi Ishmael, tannaim of the 1st and 2nd centuries] According to Hebrew Manuscripts in the Vatican Library Catalog, the work was composed in the 1270s. The first extant edition was published in the city of Korzec in Poland in 1784. Aegidius of Viterbo, a 15th-century cardinal, was influenced by Sefer HaTemunah, as can be seen in his writings Shekhinah and On the Hebrew Letters
⁴⁴ See Rashi Ruth 3:3-4
⁴⁵ Ruth Rabbah 6:1 - “The trembling that Ruth induced in Boaz, as it is stated: “The man trembled and flinched” (Ruth 3:8), and by right, he should have cursed her. “But, one who trusts in the Lord will be exalted” – You inspired him to bless her, as it is stated: “Blessed are you of the Lord, my daughter.”
⁴⁶ As Rashi understands this verse. Not certain about translation. It actually says zechuto, His merit. One reading of Ruth 3:3 has Naomi saying, “ When I go down to the threshing floor, “ implying that Naomi’s merit would be with Ruth.
⁴⁷ Ruth Rabbah 6:1
⁴⁸ Shabbatai ben Meir HaKohen (1621–1662) was a noted 17th century talmudist and halakhist. He became known as the Shakh (Hebrew: ש"ך), which is an abbreviation of his most important work, Siftei Kohen (Hebrew: שפתי כהן) (literally Lips of the Priest) on the Shulchan Aruch. (Wikipedia)
⁴⁹ Actually, the citation appears in Ruth Rabbah 2:2 and not in the Yalkut: Rabbi Shmuel bar Naḥmani interpreted the verses as referring to David: “The sons of Shela, son of Judah: Er, father of [avi] Lekha” (I Chronicles 4:21) – the President of the Court [Av Beit Din] of Lekha. “And Lada, father of [avi] Maresha” (I Chronicles 4:21) – the President of the Court [Av Beit Din] of Maresha. “And the families of the house of those who wrought fine linen,” – this is David, who was engaged [in preparing] the Tabernacle curtain…
⁵⁰ The name Ashbea contains the root word for swearing Shavuah.
⁵¹ Doeg was an Edomite, chief herdsman to Saul, King of Israel.He is mentioned in the Bible book of First Samuel, chapters 21 and 22, where he is depicted as an antagonist of David responsible for the deaths of a large number of priests.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:5:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:5:1)

**כל אשר תאמרי אלי אעשה.** אפשר לרמוז במ"ש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל בכוונת הפסוק ביחזקאל ט"ז ותבטחי על יפייך ותזני על שמך שיש קליפה אחת המפתה בני אדם לזנות ושם הקליפה לר"י סוד לאה רחל יעקב שביטל זו הקליפה ופ"ד שנים לא ראה קרי וז"ש ותזני על שמך ר"ל אותיות שמך שאותיות הקדומות לאותיות שמך רל"י והוא שם הקליפה לר"י והגיד להם הנביא שהקליפה החליקה אמריה בפתוייה שיחטאו בזנות עכ"ל ובמקומו אני עני כתבתי איזה רמזים בהקדמה זו. והשתא אפשר שז"ש נעמי וירדת הגורן וכתיב וירדתי בתוספת יו"ד כלומר זכיתי תרד עמך ואפשר כי רות היתה בחינת רחל ולקחה שפע מנעמי בחינת לאה והא (כא) כח לבטל הקליפה הזו ל"ר שרות בחינת רחל לאה וחסר יוד שיהיה לר"י דקדושה לבטל קליפה זו לכן כתיב וירדתי בתוספת יוד כלומר זכיתי תרד עמך ומשו"ה כתיב וירדתי ביוד להשנים בקדושה לר"י דהיינו רחל לאה יו"ד דוירדתי שהוא זכות נעמי ובזה תנצל מקליפה זו וזה ס"ת כל אשר תאמרו לר"י כלומר אחר שאמרתי וירדתי ביו"ד וכיונת שבצירוף בחינת לאה רחל ויוד רמז לזכות שלך והיו לאותות לר"י ומתבטלת הקליפה כל אשר תאמרי ס"ת לר"י שתשנה ויכולני לעשות כל אשר תאמרי כי רוח ה' דיבר ביך ואלים זכותך:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**“I will do everything you tell me.”** This alludes to what the holy Rabbi Shimshon of Ostropoli⁵² explained regarding the verse, “But confident in your beauty and you went astray because of your fame *(shimeich*).”⁵³**** (Ez. 16:15) There is a husk that seduces people to engage in harlotry. But לר"י; the mystery of Leah-Rachel-Jacob vanquishes this husk. 84 years passed without a nocturnal emission by Jacob and his wives. This is the meaning of the verse “and you went astray because of your fame*(shemeich)*.” The letters that precede the letters of שמך are לר"י. The prophet said to them that it spoke smoothly, using words to seduce others to sin.
In my poor youth I wrote allegorical interpretations about this introduction. Now, in Naomi’s statement, “Go down to the threshing floor” (Ruth 3:3) “go down” is written וירדתי with an extra *yud,* so** that it implies “I will merit to go down with you,” זכיתי תרד עמך. It was with Ruth who carried the aspect of Rachel and received divine abundance from Naomi, the aspect of Leah, giving her the strength to lessen this husk - Leah-Rachel. For Ruth was the aspect of Rachel-Leah but she lacked the *Yud* that makes up לר"י of holiness - that is, Leah-Rachel and the addition of the *Yud* from the word *vayarditi.⁵⁴* In other words it now implies that I have the merit to go down with you. The *yud* symbolized the merit of Naomi that saved her from this husk. This is alluded to in the final letters of the words כל אשר תאמרי**** I will do everything you say… the final letters of these words spell לר"י. In other words, Ruth then said, “After you said “Go down” with a *yud*, and I implied that this combination of Leah-Rachel-Yud alludes to your merit and spells out the word לר"י that shall change things And I will be able to do all that you for have said the spirit of God speaks in you and it is your merit.

footnotes:
⁵² Samson ben Pesah Ostropoli (died July 15, 1648), was a Polish rabbi from Ostropol who was martyred at Polonnoye, Volhynia, during the Khmelnytsky Uprising. When the Cossacks laid siege to Polonnoye, Samson, with 300 of his followers, arrayed in their shrouds and praying-shawls, went to the synagogue, and stood there praying until the enemy came and butchered them all. Ostropoli was a noted kabbalist. He was the author of a commentary on the kabalistic work Ḳarnayim. (wikipedia)
⁵³ The meaning of the verse is unclear. In the new JPS translation it is translated, But confident in your beauty and fame, you played the harlot: you lavished your favors on every passerby; they were his.
⁵⁴ In Kabbalistic thought Leah is Binah, Rachel is Malchut and the Yud is either Chochma (So that Leah and Yaakov are the primordial parents and Rachel represents the completion of the other sefirot) or it is tiferet and the Yud connects Binah with Malchut.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:8:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:8:1)

**ויחרד האיש וילפת.** אמרו רז"ל במדרש התחיל ממשמש בשערה א"ל רוחות אין להם שער א"ל מי את וכו' ובשה"ר הקשתי מדאמרו בערובין (דף ק') מגדלת שער כלילית ופירש"י שד אלמא יש להם שער. ועמ"ש אני עני שם. ואחר זמן ראיתי שהרב החסיד מר זקנינו הרב בחסד לאברהם ז"ל בעין גדי מעין ז' נהר כ"ב עמד בזה וחלק דלילית שאני שהיא קליפה. ומה שהקשה שם המגיה דאמאי לא חש בעז שהיא פ' בעצמה. לק"מ דאין דרכה לבא כך רק בחלום ח"ו נאחזת ועיין בזהר הקדוש ח"א (דף נ"ד ע"ב ודף קס"ט ע"ב) ועוד שקרא ק"ש ועסק בתורה ואהני להצילו מהפ':

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**In the middle of the night, the man gave a start and pulled back:** The *Midrash*⁵⁵ says, “He began to touch her hair. He said (to himself) “Spirits do not have hair!” He said to her, “Who are you (a demon or a woman)?” But I questioned this since it is stated in Eruvin 100b, “She grows her hair long like Lilith.” Rashi explains, “Like a demon.” Therefore spirits do have hair. See what is written there…. After some time I saw what my grandfather, author of *Hesed L'Avraham*⁵⁶ (*Ein Gedi*, Seventh Well, the 22 River) concluded that Lilith was different from other demons since she is a husk (and not a spirit).... What the reader asks is about the verse itself since it is not her way to appear except in a dream and to grasp ahold. See the Zohar, Vol,1 pages 54b and 169b. Further Boaz said the *Shema* and studied *Torah* which would have saved him.

footnotes:
⁵⁵ Ruth Rabbah 6:1
⁵⁶ Author of several Kabbalistic works, most notably "Chesed L'Avraham". Born in Morocco, Abraham actualized his dream of emigrating to the Holy Land in 1610. Upon arrival in Egypt, the ship he had traveled with sank after all the passengers had disembarked. In commemoration of this miracle, his signature from that point on is in the shape of a ship. He had many prominent descendants, the most famous being Chida — his great- great- grandson.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:8:2
[Nachal Eshkol on Ruth 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:8:2)

**והנה אשה שוכבת מרגלותיו.** אמרו במדרש והנה אשה טהורה מכל הנשים שוכבת מרגלותיו. והנה הרב ט"ז הקשה דבעיא ז' נקיים ותירץ דהא דתבעוה לינשא צריכה ז' נקיים היינו דוקא דתבעוה לינשא אח"כ אבל אם תבעה ותכף בא אליה אינה צריכה לשמור ז' נקיים וה"ט דרות ותמר ע"ש בי"ד (סי' קצ"ב) והרב מהר"י בכרתי ופלתי הביא ראיה לסברתו מדברי התוס' ביומא (דף י"ח) ויבמות (דף ל"ו) והיא ראיה טובה כאשר יראה המעיין וכ"כ הריטב"א בחידושיו והרא"ש בתוספותיו שם ביבמות ע"ש. ומה שדחה הרב כרתי ופלתי ראיתו דהתוס' אפשר דסברי כראבי"ה עמו הסליחה דאין ליחס לתוס' סברת ראבי"ה שדחויה מכל הפוסקים כמ"ש מרן בב"י ומה גם שהוכיח מדברי הרא"ש דסובר דלא כראבי"ה והרא"ש כתב כדברי התוס' כמו שכתבנו ומ"ש עוד הרב כו"פ דמאי קשיא ליה לט"ז מבועז דלא בא אליה אז והוא תוקפו של בעז. הדבר קשה עליו ועל הרב ט"ז מפשט הכתובים ובפרט ממדרשי רז"ל משמע דבלילה שאחריה נשאת ואיך לא העיר בזה הרב ט"ז ומאי קאמר הרב כו"פ דלא ק' מבועז. ומה שהקשה הרב כו"פ על דוד הע"ה ע"ש מדברי רש"י בשבת (דף נ"ה ע"א) מוכח דפעם ראשונה נקראה ב"ש ולא באה. ואח"כ בפעם שניה באה ואימור דשמרה ז' נקיים ומאי דהקשה ותירץ בש"ס יש להשיב עליו. ואח"כ ראיתי בהגהת שער אפרים (סי' ע"ה) מ"ש על הרב ט"ז ויש לדקדק על דבריו ומה שהקשה בתחילה לק"מ ומה גם דכתב דיהודה ובעז סברי כראבי"ה ועדיין לחלוחית הדין קיימת דסבר' ראבי"ה דחויה היא ואין כמ"ל ועיין מ"ש בשה"ר ובמשג"ב (דף צ"ו ע"ב) ושיורי ברכה י"ד (סי' קפ"ח) ודוק היטב כי קצרתי:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**Behold! There was a woman lying at his feet!** The *Midrash⁵⁷* says, “Could there be one ritually pure woman from all the women lying at his feet?” The *Taz*⁵⁸ questioned this (how could she marry Boaz) since she needed seven pure days (before she could enter into a marriage.) He answers that a woman who had an offer of marriage must have seven pure days - specifically she had to have seven days to marry after the offer of marriage.⁵⁹ However, if she had an offer to marry immediately, she didn’t have to wait seven pure days. This is the reason that Ruth and Tamar (could have relations with Boaz and Judah) (see Yoreh Deah, S. 192).
Rabbi Yonathan Eyebeshutz⁶⁰ offered a proof for his point of view in *Kareti U”Feleti* from the *Tosafot in Yoma (18)* and*Yevamot (36).* The reader will see that it is a good proof! The *Ritba⁶¹* in his novella and the *Rosh⁶²* in his addenda to *Yevamot* write this as well…. When Rabbi Eyebeshutz rejects the idea of the *Tosafot*, it is possible that he agrees with the *Raavya*h⁶³....
What is the question here for*Taz* since Boaz did not enter into relations with her until the next day - this was Boaz’s great strength. This matter is difficult for the Taz based on the plain sense meaning of the veses and in particular based on the *Midrash* of the sages which imply that on the night afterwards she was married. Why didn’t the Taz comment on this,...⁶⁴.

footnotes:
⁵⁷ Ruth Rabbah 6:12
⁵⁸ David ha-Levi Segal (c. 1586 – 20 February 1667), also known as the Turei Zahav (abbreviated Taz (ט"ז‎)) after the title of his significant halakhic commentary on the Shulchan Aruch, was one of the greatest Polish rabbinical authorities. (Wikipedia)
⁵⁹ See Yevamot 37b
⁶⁰ Rav Yonatan Eybeschütz (1690 – 1764) was a Talmudist, Halachist, Kabbalist, holding positions as Dayan of Prague, and later as Rabbi of the "Three Communities": Altona, Hamburg and Wandsbek. With Rav Jacob Emden, he is well known as a protagonist in the Emden–Eybeschütz Controversy. (Wikipedia) The work mentioned here is a commentary on Yoreh Dea. (wikipedia)
⁶¹ Yom Tov ben Avraham Assevilli (c. 1260 – 1320), commonly known by the Hebrew acronym as the Ritva, was a medieval rabbi and rosh yeshiva of the Yeshiva of Seville, known for his commentaries on the Talmud. (Wikipedia)
⁶² Asher ben Jehiel (1250 or 1259 – 1327) was an eminent rabbi and Talmudist best known for his abstract of Talmudic law. He is often referred to as Rabbenu Asher, “our Rabbi Asher” or by the Hebrew acronym for this title, the Rosh. (wikipedia)
⁶³ Eliezer ben Yoel HaLevi of Bonn (1140–1225) was a Rabbinic scholar in Germany. He had a significant influence on Asher ben Jehiel (the ROSH). As a Rishon, he was prominent amongst the Tosafists of the middle-ages, and was a signatory to the Takkanot Shum. (Wikipedia)
⁶⁴ I am leaving this passage only partially translated - I have been unable to figure it out - only a few parts have been added.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:9:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:9:1)

**אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה.** אפשר במשז"ל על פסוק מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני שנצנצה בה רוח הקדש שיכירה בדרך כל הארץ וגם בסמוך כתבנו משם ס' התמונה שהיתה רות נשמת ישראל ובת זוגו של בועז ובהכי ניחא שלא שינו שמה כשנתגיירה כדרך הגרים שמשנים שמם לגמרי או איזה שינוי וזו שמה אשר יקראו לה רות כי ידעה נעמי וכל קדושים עמה דנשמתה נשמת ישראל וז"ש אנכי רות אמתך דידוע דהשם נקרא לנשמה כי היא עיקר ולא הגוף ורמוז בשם כל בחינות וחלקי נשמתו איזהו מקומן בעולמות ובמדות כמ"ש במקומות אחרים משם הזהר הקדוש והרב האר"י ז"ל וזה פירשו הראשונים מאמר ה' יאסף אהרן אל עמיו דהיינו נשמתו. וז"ש אנכי רות דלא נשתנה שמי דנשמתי היא רות נשמת ישראל ורמוז בשמי שרשי וחלקי נשמתי כלם אחוזים למעלה ועוד אמתך בת זוגך איכו השת' ופרשת כנפיך נשואין על אמתך. וכי תימא קטלת תרי מחלון וכליון לדעת קצת כי אחר מחלון נשאת לכליון ושמא תאמר שאני קטלנית. לא כדא דלפי שאני בת זוגך לכך נפטרו ונבראתי בשבילך וז"ש כי גואל אתה ואם אין אתה גואלני אין אחר גואלני כי אני בת זוגך. ויש לרמוז ופרשת כנפיך ר"ת גי' ה' המיוחד דאיש ואשה שזכו שכינה ביניהם ועוד רמז כנפך על אמתך ר"ת גי' שמות הויה אדני בחיבור דיהיה יחוד ע"י חופה וקדושין וז' ברכות:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**“I am your handmaid, Ruth. Spread your robe over your handmaid, for you are a redeeming kinsman.”** This might explain what the sages said⁶⁵ about the verse, “Why are you so kind as to single me out, [*lehakireni*] when I am a foreigner? (Ruth 2:10),” it teaches that it was revealed to Boaz through the Holy Spirit that He was destined to marry and have relations with her [*lehakirah*] in the way of the world. Also, adjacent to this we wrote in the name of *Sefer Temunot* that Ruth had a Jewish soul and that she was destined to be Boaz’s soulmate. That is why her name was not changed like other converts. This was because Naomi and other holy people knew that her soul was a Jewish soul. When she said, “I am Ruth, your handmaid,” it was already known that her soul was called by this name. The name was part of her essence and not connected to her physical being. It referred to all the aspects and part of her soul, its place in the world and its qualities as has been said in other places in the name of the holy *Zohar* and by the Ari, of blessed memory. This is what the *Rishonim⁶⁶* wrote regarding the verse, “Let Aaron be gathered to his kin,” - that is, his soul.”
When she says, “I am Ruth,” she is saying, “My name has not changed because my essence is Ruth and I have a Jewish soul.. My name alludes to the roots and part of my soul all of which are attached above. Further, I am, “Your handmaid,” I am your partner. “Spread your robe over your handmaid,” spread the robe of marriage over your handmaid. And if you say, “You killed Mahlon and Chilyon; for according to some after being married to Mahlon, Ruth was married to Chilyon. Perhaps you think I am a murderer!” This is not so for I was meant to be your soulmate, and that is why they died! I was created for you! The statement continues, “For you are a redeeming kinsman,” If you don’t redeem me, no one will for I am your soulmate. The numerical value of the first letters of, “Spread your robe…” is 26, the same as the name of God, for a man and a woman who are worthy marry, the divine presence dwells with them. Furthermore, the first letters of “Your robe over your handmaid,” (כנפך על אמתך) has the numerical value of *YHWH Adonai,* when they are united, is 91; when the couple is united by *chuppah, kiddushin* and the seven marriage blessing.

footnotes:
⁶⁵ Ruth Rabbah 5:2
⁶⁶ See footnote 41


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:10:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:10:1)

**הטבת חסדך האחרון מן הראשון וגו'.** אפשר דהכוונה הטבת חסדך שעשית עם נפשך כדכתיב גומל נפשו איש חסד וזה חסדך האחרון הגדלת לעשות דנתקיים ענין הגרות שהיה לשם שמים גמור בלי שום פניה כלל וסופך הוכיח לבלתי לכת אחרי הבחורים והוא עד כי כל מעשיך לשם שמים:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**Your latest deed of kindness is greater than the first:** The point of the expression, “You latest deed of kindness is greater,” is that you performed with your very soul, as it says, “A kind soul benefits himself,” (Prov. 11:17) This latest act of kindness is even greater than your first acts for you shown that there is conversion for the sake of heaven without any conditions. You have shown that you did not follow the other men and that all your deeds are for the sake of God.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:11:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:11:1)

**כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את.** אפשר דרמז לסנהדרין זקני שער שהם הכירו מעלתך דעד עתה היינו סוברים דמואביות אסורות. ועתה נראין הדברים דבשבילך האיר ה' עינינו וידענו דעמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית שלא נתחדשה הלכה זו אלא שני ימים קודם שבאת ודברי אמת ניכרין ועיניהם ישיתו מאן דקמן וידעו כי אשת חיל את ומרוב חשיבותך נתגלית הלכה זו לכבודך דוקא. ומחלון וכליון בחטאם היו מעכבים שאפי' לך עדיין לא נתגלית. אך במותם בעבורך נפתח הסתום אי נמי דעד עתה היו אסורות לפי האמת לשיטת הרב ש"ך כמש"ל. ועוד אפשר לומר במ"ש הרב מהר"י בהפטרת חקת דמה שאמר לה בעז היינו שהיא בעלת מזל וז"ש כי אשת חיל את ע"ש שפירש לפי דרכו. וכלפי מ"ש דטעם איסור קטלנית הוא שאין מזל כמ"ד הכי בגמרא והרא"ש בתשובה כתב דאיש שמתו לו שתי נשים אין לומר שהוא קטלן ולא ינשא דגבי אשה ה"ט דמזל גורם ומזלה שימות בעלה ולא יהיה לה מזונות אבל האיש דרכו של איש שנושא ונותן ויש לו מז"ל עכ"ד. וכלפי שאמרה ופרשת כנפיך כי גואל אתה ופירשנו בעניותנו דרמזה לו שאינה קטלנית על זה אמר לה כי בודאי אינה קטלנית דמזל גורם והיא בעלת מזל ומחלון וכליון מתו בעונם:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**“For all the elders in the gates know what a fine woman you are.”** “The elders in the gates,” is an allusion to the *Sanhedrin*, who recognized Ruth’s virtues despite the fact that they thought that Moabite women were forbidden in marriage. Now they see that because of you God has opened their eyes and we now know that the Torah applies to Ammonite men and not women as well as Moabite men and not women. They did not change this law more than two days before you came because they recognized the truth. Their eyes were opened and they knew what a fine woman you are and because of your great importance the law was revealed in your honor!
Mahlon and Chilyon were prevented from you because of their sins which have not been revealed even to you. But with their death what was closed was opened; until now Moabite women were forbidden to marry Israelite men, according to the *Shach*, as stated above. It is also possible according to *Mahari* on the *Haftorah* for *Parshat Chukkat* when he said to her that she was a recipient of luck (good and bad)⁶⁷. And the statement that she was, “A fine woman,” see what he wrote there according to his approach.
Regarding the prohibition of marriage to a woman who has lost two husband, due to her being “a murderer.” She simply has no luck in marriage, as is said in the *Talmud.* The Rosh writes in a responsa that if a man has two wives pass away one should not call him “a murderer” and that he can not marry. So too, with a woman. This is caused by luck, and if she doesn’t marry she will not have food, while a man can always earn a living so he has “*Mazal*.” Since she said, “Spread your robe over me for you are a redeemer,” I wrote in my poor youth that Ruth was not considered a murderer since it is caused by bad luck and not by Ruth. She is the recipient of luck (good and bad). Mahlon and Chilyon died because of their own sins.

footnotes:
⁶⁷ Baalat Mazal can be taken either as a lucky person or an unlucky person. She was simply a recipient of luck just like the rest of us.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:12:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:12:1)

**ועתה כי אמנם כי גואל אנכי.** כתוב כי אם גואל אנכי ולא קרי אם אלא אמנם כי גואל אנכי. אפשר דרמז לה דודאי הוא הגואל והספק שיש אינו ספק ולכן אם כתיב ולא קרי ובעז בדברו עמה היו דבריו באופן שתדע שזה ספק נופל אבל מפני ההמון צריך לעשות כן לכל מראה עיני ישראל אבל הוא היודע שהוא ישאנה ודאי:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**But while it is true I am a redeeming kinsman…**


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:13:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:13:1)

**חי ה' שכבי עד הבקר.** ר"ת שעה כלומר לפי שעה דוקא והרמז שעה גימטריא שלמה דשלמה יצא ממך וכמו שהתפלל עליה ותהי משכורתך שלמה דשלמה יצא ממך כמו שאמרו רז"ל במדרש רבתי בדעות:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**“As Adonai lives! Lie down until morning.”** The first letters of the expression, *shichvi ad haboker, “*Lie down until the morning*,”* spells *sha’ah* (hour)*.* That is, at this exact hour. The word *sha’a*h has the same numerical value as *shleimah,* perfect/whole,** because a perfect child shall come forth from you. This is similar to the way Boaz prayed when he said, “May you have complete (*shleimah*) recompense,” (Ruth 2:12) because a *shlomo*, a complete child, shall go forth from you, as is said in *Midrash Rabbati*.⁶⁹

footnotes:
⁶⁹ See Pesikta D’Rav Kahanah 16:1


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:14:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:14:1)

**ותקם בטרם יכיר איש את רעהו.** אמרו רז"ל במדרש בטרום כתיב והוי"ו רמז לששה שעות שנשתהית שם. ואפשר דטעם דכתיב בטרום בוי"ו מלבד דברי רז"ל הוא לרמוז דבעבור דוד הע"ה שעתיד לקום תדיר בחצות שהם בו' שעות בטרם שיבא בעולם דעי"ז גורם יכיר איש את רעהו כ"י שהוא משתתף בזווג עליון איש את רעהו קבה"ו וזהו יכיר וכמו שפירשו בזהר הקדוש במעלות הקם בחצות. אהניא לרות שניצולה ולא נענשה והיה לה חיים הרומז לאות וי"ו דהוא סימנא דחיי כמ"ש בזהר הקדוש ע"פ ונחתם לי אות אמת. ולפי דברי רז"ל שהוא רמז לששה שעות שנשתהית שם א"ש מ"ש אל יודע כי באה האשה הגורן ואמרו רז"ל במדרש שהיה משטתח בעז ומתפלל אל יודע כי באה האשה הגורן שלא יהיה חילול ה' ח"ו. הכוונה בזכות ששה שעות שנשתהית וכבש את יצרו יהא רעוא אל יודע כי באה האשה הגורן:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**She rose before (*biterem*) one person could distinguish another…** The sages comment in the Midrash⁷⁰: “Before [*beterem*] one could distinguish” — *beterom* [with a *vav*] is written, teaching that she stayed there six hours, corresponding to the numerical value of *vav*. Besides the statement of the sages, there are those who say that the extra *vav* is a hint that it was because of King David who in the future would rise up every night at the sixth hour before the day began. In this way he helped his neighbor recognize that God joins the blessed Holy One and the *Shechina* in a primordial coupling, as is explained in the *Holy Zohar* in the rising up at Midnight. Because of it Ruth was saved and was not punished and she was given life as is hinted by the letter *vav* which is a sign of life. The Holy *Zohar⁷¹* states when explaining the verse, “Provide me with a reliable sign.” (Josh. 2:12) According to the sages this is an allusion to the six hours that she tarried there, so that, “Let it not be known that the woman came to the threshing floor.” (Ruth 2:14) In the *Midrash,* the sages explained that all that night Boaz prostrated himself and prayed that it should not be known that a woman had come to the threshing floor, lest it be a desecration of God’s name, God forbid. It was through the merit of the six hours that Boaz controlled his inclination that it was God’s will that it not be known that there was a woman in the threshing floor.

footnotes:
⁷⁰ Ruth Rabbah 7:1
⁷¹ See Zohar 2:2a- שְׁאַל לְךָ אוֹת, אוֹת מַמָּשׁ. דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ נַטְלִין בְּרָזָא דְּאַתְוָון. וְכֵן בְּרָחָב מַה כְּתִיב, (יהושע ב׳:י״ב-י״ג) וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת, דָּא אָת ו', דְּדָא אִקְרֵי אוֹת אֱמֶת. וְאִי תֵּימָא שְׁאָר אַתְוָון לָאו אִינּוּן אֱמֶת. אִין, אֶלָּא אוֹת דָּא אוֹת אֱמֶת אִקְרֵי.


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:15:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:15:1)

**וימד שם שערים וישת עליה.** רמז בזה שהקב"ה ישלם לרות מדה כנגד מדה בזכות דוד הע"ה שהיה קם בחצות וגורם זיווג עליון כן יגמור לטובה זיווגה עמו וגם בזכות שקבלה תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן שהם גימט' שערים שעולה תר"ך. וז"ש וימד שעל פי מדת דוד המע"ה ירחם עליה וימד מדה כנגד מדה. שש בזכות דוד הע"ה הרומז לשש שהיה קם תדיר בשש שעות וגם שערים גימ' תר"ך רמז לתר"ך מצות שקבלה וישת עליה יצא לטעו"ן המצות האלה עליה. ועי"ז ויבא העיר תזכה להזדווג כדת עמו ויב"א העי"ר. וזה כיוון בדבר זה עשאה וימד שש שערים וישת עליה. ולפי הרמז שרמזתי אני עמי מילין לצד עילאה בשמחת הרגל (בדף ל"ג ע"א) ע"ש ובהשמטות יש לרמוז כי תיבת שערים רמז ש"ע נהורין דא"א ר' הוא רמז ראשית חכמה כמו שרמזו בזהר הקדוש על אות ר' בכמה דוכתי ים הוא רמז לן' שערי בינה ודוק וא"ש ההי"ב:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**He measured out six measures of barley (*se’orim*), and he put it on her back.** In this way the blessed Holy One repaid Ruth measure for measure. It was for the merit of King David, of blessed memory, who would rise at midnight and cause a heavenly coupling that God caused a goodly coupling of Ruth and Boaz.It was also a reward for her acceptance of the 613 commandments and the seven rabbinic commandments.⁷² Together they have the same number as the word *se’orim* - equals 620. “He measured out,” God had compassion on Ruth according to the qualities of King David and rewarded her measure for measure. Six were for the sixth hour when King David arose and also *se’orim* was for the 620 commandments that she accepted. “He laid it upon her,” (Ruth 3:15) so she could carry the commandments. And in this way, “She went back to the town,” she merited to partner with the law of Boaz’s people, coming to the city. This fits with what she did, “He measured out six measures of barley and he placed it upon her…” This fits with the allusion I made in *Simchat HaRegel* (P. 33a) - see what is stated there. Also if we break down the word *Se’orim* שערים the first letters - *shin ayin* are equal to 370 lights of our forefather Abraham. The*reish* alludes to *Reishit Chochma*, the beginning of wisdom to which the *Zohar* alludes as well as other places. *Yud mem* is an allusion to the fifty gates of understanding (*binah)*.

footnotes:
⁷² The Torah empowers and charges the Rabbis with the responsibility to create “fences'' to protect the Torah, and we are likewise charged with the obligation to follow their instructions. Accordingly, we find countless examples of Rabbinic decrees mentioned in the Talmud. Based on the above verse the Rabbis were given license to create Rabbinic mitzvot as well. These mitzvot are: Hallel, Purim, Chanuka, washing the hands (before eating bread), lighting Shabbat candles, and saying blessings (such as when eating food, and more) — seven in total. See https://ohr.edu/this_week/the_anatomy_of_a_mitzvah/7768


###### Nachal Eshkol on Ruth 3:16:1
[Nachal Eshkol on Ruth 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Eshkol%20on%20Ruth/r/3:16:1)

**ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש.** אפשר כלפי מה ששאלה מי את בתי ואמרו רז"ל אם פנויה או אשת איש לזה השיבה בחכמה ותגד אין הגדה אלא חכמה. ומה היא החכמה שספרה ואמרה כמה עשה עמי כלומר שלשעבר אמרתיו שם האיש אשר עשיתי עמו דכשהיתה עניה היא היתה עושה עם בעל הבית. ועתה אינה בסוג זה כי היא כמעט נשואה עם בעז ויצאה מכלל עניה ועתה זאת אומרת כל אשר עשה לה האיש דכל חסדיו עתה נאמרים באמת שעשה עמה דכבר הבטיחה לישא אותה. ולפי פשוטו אפשר דרמזה שליוה אותה מן השדה עד בית נעמי כמ"ש רז"ל על פסוק ויבא העיר:

**Rabbi Mark Greenspan, 2022:**
**She told her all that the man had done for her.** When Naomi asked, “How is it with you, daughter?” the sages said she was asking, “Are you still single or are you a married woman?” To this, she wisely answered and told (*v’taged*) her… The verb*haggadah (taged)* is only answering wisely. What was the wsideom? She told her and said how much he did for me. That is, first, he was described as “(the man) whom she had worked,” when Ruth was poor and she had worked for the householder. But now, this was not how he was described because she was nearly married to Boaz and she was no longer in the category of a needy person. Ruth then said, “She told her all that the man had done for her,” speaking of all his acts of kindness. Now she could truthfully speak of what he did for her because he promised to marry her. According to its plain meaning it might hint that he followed her home from his field to the house of Naomi as the sages⁷³ comment on the verse, “He (She) got back to the town.” (Ruth 3:15)

footnotes:
⁷³ See Ruth Rabbah 7:3