## Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai

###### Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 1
[Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Bechukotai/r/1)

א. **ה' עזי ומעוזי ומנוסי וגו'.** אפשר לפרש במ"ש בחולין דף מ"ו ההוא פולמוסא דאתא לפומבדית' ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא א"ל ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה ופירש הרב כתנות אור במ"ש המגיד דכזית במקום מרה להגן מהמקטרגים דליהוי כזית חוצץ באפיהו וז"ש ערוקאי מהאי פולמוסא שהם מהסט"א כדי שלא תשלוט עליכם כשם דכזית במקום מרה להפסיק מהמקטרגים כך צריכתו למערק כדי שלא תשלוט בכם סט"א עכ"ד. ואני עני פירשתי דכונת ר' זירא לו' דלא יפה עושים למערק דהלא כזית חוצץ וכ"ש שהתורה חומה נשגבה ואצולי מצלא כי אין פורענות בא אלא בשביל עמי הארץ זהת"ד בקצור כמ"ש בשמחת הרגל פסח דף ט' עש"ב ויצטרף לזה דת"ח מופלג יש בו ניצוץ משה רבינו ע"ה וניצול מהשמ"ד כי משה אות יתר על שמד כמ"ש באורך במ"א וז"ש ה' עזי שהיא התורה ומעוזי כחי ועוצם ידי ומנוסי ביום צרה דבמקום לברוח מהעיר אני בורח ועוסק בתורה ויכולה שתגן להפסיק ביני לסט"א כמדובר וזהו ומנוסי שאני בורח לתורה. א"נ במ"ש הרב מהרי"ד ז"ל בס' צמח דוד דף רל"ד משם הרב כלי יקר פ' מקץ וז"ל שבחר הקב"ה באותיות הויה לשמו להורות ענותנותו ולהסיר מלב המכחישים השגחתו בתחתונים לכן בחר באותיו' אלו כי הם המעט בחשבון מכל אותיות התורה שהרי כל אותיות יעלו בקריאתם לחשבון רב כגון אלף גי' קי"א בית תי"ב ואין לך אותיות שחשבונן מועט כאלו. ולי נראה הטעם לפי ששם הויה מורה גדולתו שהוא מהוה הויות לכן השם מורה ענותנותו והנה הבוטח באדם הוא מחמת שמכחיש השגחתו בתחתונים וא"כ אינו מסתכל באותיות שם הויה שהם חשבון מועט מכל האותיות וז"ש ארור הגבר אשר יבטח באדם ומן ה' יסור לבו ר"ל יסור דעתו שאם היה נותן דעתו באותיות השם לא היה בוטח באדם עכ"ל. גם אמרו בתנחומא פ' עקב שלא בחר הקב"ה בישראל משום שמקיימים מצות שגם הגוים מקיימים מצות ולא משום שהם משבחים לשמו כי הגוים משבחי' ולא בחר אלא משום הענוה ע"ש ואפשר שלכן פתח הקב"ה אנכי ה' אלהיך לרמוז אנכי ה' שרוצה בענוה ולכן שמו ה' שהם אותיות שמספרם מועט והוא משגיח בתחתונים. וזהו אלהיך אשר הוצאתיך וכו' וזה עיקר התורה הענוה רמז היום לעשותם והיה עקב תשמעון וכו' שתקיימו המצות היום לעשותם ותסתכלו והיה שהוא צירוף משם הויה שהם האותיו' שמספרם מועט וזהו עקב לשון עקב ענוה כמ"ש רבינו אפרים ז"ל שאז תכירו השגחתו בתחתונים ואז תקיימו המצות. וז"ש והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי הלא מראש תסתכלו והיה צירוף שם הויה שמורה ענותנותו ואז אם שמוע אם תבינה שם הויה שהוא מורה יכולתו וענותנותו והשגחתו בתחתונים. תשמעו אל מצות כי עיקר הכל ענוה. ועל דרך זה יש לרמוז בכמה מקראי קדש כאלו וכיוצא וכן יש לפרש פסוק הכהנים לא אמרו איה ה' דהשגחתו בתחתונים כמו שידוע משמו הקדוש שאותיותיו מספרם מועט ותופסי התורה שעיקר התורה ענוה לא ידעוני שלכן נקרא שמי ה' ועל כן הם תופסי התורה התורה ולא יודעי התורה כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ונשארו תופסי תורה בבלי דעת. ומלבד מ"ש שממספר אותיות השם ניכר הענוה עוד ראיתי בס' ארץ החיים מז' קי"ג כי השם הויה גימט' כ"ו ובמ"ק ח'. שני פעמים הויה ב"פ ח' במ"ק גימטריא י"ז במ"ק ז'. שלשה פעמים הויה ג"פ ח' כד במ"ק ז'. ארבעה פעמים לב במ"ק ה'. חמשה פעמים ח' הם מ' במ"ק ד'. ששה פעמים ח' מח במ"ק ג'. שבעה פעמים ח' נ"ו במ"ק י"א במ"ק ב'. שמנה פעמים ח' ס"ד גי' י' במ"ק א'. נמצא יותר שמתרבה שם הויה מתמעט וז"ש בכל מקום שמצינו גדולתו מצינו ענותנותו עכ"ד וזה תוספת יופי ברמז פסוקים הנז' וכיוצא בהם רמשם הויה מזרח כב יכול ענותנותו והשגחתו בתחתונים וז"ש שויתי ה' לנגדי תמיד אשר מורה ממנו הענוה ואסוק בתורה כי מימיני בל אמוט וכן פסוקים רבים. וזה רמז ה' עזי אין עז אלא התורה וה' שמורה הענוה כמבואר הוא עם התורה שעיקרה ענוה. ומזה מורה השגחתו בתחתונים ולכן הוא מעוזי ומנוסי ביום צרה כמש"ה והבוטח בשם וה' ימלט.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 2
[Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 2](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Bechukotai/r/2)

ב. **אך שקר נחלו אבותינו וגו'.** אפ' במ"ש רז"ל שהחזיר הקב"ה התור' לעשו אמר מה כתיב בה לא תרצח ואמר שאינו יכול שברכתו ועל חרבך תחיה לישמעאל ושאל מה כתיב בה לא תנאף ואמר שאינו יכול דכתי' והוא יהיה פרא אדם ומשו"ה לא קבלו התורה ומקשים דהם בכלל ז' מצות ותירצנו בעניותנו דהם סברו דנהי דאדם ונח נצטוו אך לא היו יכולים לחייב דורות הבאים. והבל יפצה פיהם דהם מצות ה' וחייבין. ועוד הם באים מכח נחלת ועל חרבך והוא יהיה פרא אדם. ומחזיקים בזה ובז' מצות אומרים שאין יכולים לחייבם. ולעת"ל יבואי הגוים ויתודו ויאמרו אך שקר נחלו אבותנו לומר שיש להם נחלה ועל חרבך והוא יהיה פרא אדם והוא הבל ואין בם באבותנו מועיל לו' שהנחילנו ז' מצות.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 3
[Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 3](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Bechukotai/r/3)

ג. **לכן בפעם הזאת וגו'.** אפשר עם מ"ש לעיל דשם הויה מורה שהוא משגיח בתחתונים כמו שנתבאר לעיל וז"ש אודיעם את ידי ואת גבורתי שאני משגיח בתחתונים וידעו כי שמי ה' ובחרתי בשם זה להודיע שהשגחתי בתחתונים כמו שנתבאר לעיל.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 4
[Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 4](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Bechukotai/r/4)

ד. **חטאת יהודה וגו'.** אפשר במ"ש בספרי כי עון צבור חטא קרי ליה אמנם כתב מז"ה ז"ל בחס"ל שחטא ישראל ח"ו פוגם במדות אך חטא הגוים אינו פוגם אלא בש"ר להם וז"ש חטאת יהודה להיותם צבור אני אומר חטאת. אך הוא בלשון נקבה שהוא פרה ורבה וגם החטא שלהם היה מרבה חטאות אחרים ולכך נקראת חטאת ולא חטא בלשון נקבה שפרה ורבה. ודא עקא שאינו דומה לחטא א"ה אלא כתובה בעט וכו' שהם כ"י פוגמים במדות ח"ו.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 5
[Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 5](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Bechukotai/r/5)

ה. **קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט וגו'.** פירש הרב צמח דוד ז"ל שזה הוא משתדל להעתיד כדי לזכות לחיים שאומר בדעתו כד יהיב רחמנא שבעא לחיי הוא דיהיב ולא ידע שזה כשעושה עושר במשפ' אבל בלא משפט בחצי ימיו יעזבנו ולכן באחריתו יהיה נבל ולא חכם שהוא חשב להתחכם והוא טפשות עכ"ד ואפשר להסמיך כאן מוסר לעשירי אם שעושי' צדקות ומרבים לתת לת"ח ופתאום יבוא אידם ואבד העושר ההוא בענין רע וישתומם האדם איה אפה כמה הבטחות לעושי צדקה וגומלי חסדים מתנ"ך ומרז"ל והתשובה כי זה הנותן גונב וגוזל ומזה עושה צדקות הרבה ולא בחר ה' בזה ואדרבא הוא לרעתו. וז"ש קורא דגר וכו' כמו הקורא זה מאסף עניים ות"ח ונותן בעין יפה מאד אך עושה עושר ולא במשפט. לא יועיל הון שנתן לצדקה בחצי ימיו יעזבנו בעה"ז ואחריתו יהיה נבל לעה"ב כי נבל הוא כילי הפך נדיב. וזה שהיה נראה נדיב כיון שהיה ממון גזל לעה"ב יהיה נבל כמו הכילי שלא עשה צדקה כי כל צדקותיו לשיכים בצידו וכבר אני עני בצוארי שלל הבאתי משם הרב נאמן שמואל ז"ל שפירש ב' זה בגונב חידושים מאחרים ע"ש. ולי הדל אפשר לומר בסגנון אחר והוא דשמעתי שאמרו הטבעיים דיש שלשה מיני חכמים אחד דומה לעכביש דהכל משלו אך הוא רעוע והוא קל להשבר וכן יש חכם שמחדש מדעתו אך אין החידושים מיוסדים ואמיתיים ובקל יהרס הבנין כי אין לו ע"מ לסמוך והשני דומה לדרוד שגונב מאחרים וזה יותר רע. והשלישי דומה לדבורה שמלקטת עשבים טובים וקולטת הסלת ומהפכ' לדבש וזהו הטוב עכ"ד וזה רמז קורא דגר ולא ילד שהוא גונב מאחרים והשני עושה עושר ולא במשפט כלומר שהוא עושה העושר ויצא מדעתו החידוש. אך לא במשפט שלא העמיק ליסד החידוש ההוא כראי מוצק ודומה לעכביש שהוא משלו אך נח להשתבר וכן חידושיו בנקל החידוש פורח באויר. ועל כת ראשון אמר בחצי ימיו יעזבנו שנאבד ממנו כמ"ש בירושלמי. ועל השני שהוא כעכביש אמר ואחריתו יהיה נבל שחידושיו בשב"ר אשר שוברי"ם יתפרסם כי אין בו חכמה ויהיה שמו נבל ודוק.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 6
[Nachal Sorek, Haftarah of Bechukotai 6](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Bechukotai/r/6)

ו. **רפאני ה' וארפא וגו'.** כלומר שאני עניו ולמדתי משמך המיוחד שאתה עניו כמו שכתבנו לעיל והענוה מבטלת גזרות ומוחלת עונות כמ"ש במ"א מסוד חכמים ונביאים. ולז"א רפאני ה' הגם שאיני כדאי מ"מ רפאני ה' וארפא ותמחול עונותי הושיעני וכו' כי הענוה היא יסוד הדת כמו שכתבנו לעיל.