## Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh

###### Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh 1
[Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh 1](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Re%27eh/r/1)

א. **עניה סוערה לא נוחמה.** ר"ת גימטריא רדו רמז כי גזרת בין הבתרים ת' שנה וישבו רד"ו וגלות בבל ע' שנה וגלות זה הארוך והמר ולזה נוחם יסתר מעיניה. ואמר לה הקב"ה הנה אנכי מרביץ בפוך וגו' כלומר הגאולות ע"י בשר ודם והיו אחריהם שעבוד אבל עתה גאולה שאין עוד שעבוד ועל ידי ולכך היה אורך הגלות כדי לזכות לזה וז"ש הנה אנכי בעצמי מרביץ בפוך וכו' דברים נפלאים על ידי ובעבור זה היה הגלות ארוך מאד. וגם לזכות למעלה גדולה וכל בניך לימודי ה' כמשז"ל שנלמוד תורה מפיו.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh 2
[Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh 2](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Re%27eh/r/2)

ב. **בצדקה תכונני.** אפשר במשז"ל אין ירושלם נפדית אלא בצדקה שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וז"ש בצדקה תכונני. ולא תפחדי שעבירה מכבה צדקה תדעי רחקי מעושק שאין עבירה מכבה מצוה ולא תיראי שסט"א יעשוק מה שעשית צדקה. וגם אז"ל אין אדם מעני מן הצדקה וז"ש וממחתה כי לא תקרב אליך.


###### Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh 3
[Nachal Sorek, Haftarah of Re'eh 3](https://torahapp.org/share/book/Nachal%20Sorek/s/Haftarah%20of%20Re%27eh/r/3)

ג. **הוי כל צמא לכו למים.** אפשר כמ"ש במנחות דף ז' אבימי אתעקרא ליה מסכתא ואתה קמיה דרב חסדא תלמידיה לאדכורי גמריה ולשלח ליה וליתיה גביה סבר הכי מסתייעא מילתא טפי. וז"ש הוי כל צמא אם שכחת איזה הלכה לא תשלח להביא ליודעה אצלך אלא אתה תלך אצלו וזהו לכו למים אתם לכו אצל היודעים שיש להם המים התורה. ולפי פשוטו אפשר במשז"ל דהתורה נמשלה למים שהם מצויים מאד ובזול וכן החפץ ללמוד הרי היא מצויה ובזול. וזו טיבותא יתירה ומתוכה יש עונש לביטולה שהיא כ"כ מצויה ובזול ואפ"ה מבטלה. וז"ש הוי יש צער והוי למה שאני אומר כל צמא לכו למים שהיא מצויה ובזול. ויש הוי שאינם הולכים. ודרך דרש אפשר להסמיך בפ' זה מ"ש חכמי המוסר ויש להם ראיות מרז"ל דהרי המצו' תרי"ג והם שיעור קומה ומה יצדק אנוש לקיימם ויש תיקון לזה ללמוד בדיני המצות ומי של ידע לקבל עליו כלום ולבסוף לשמור כשיגיעו לידו. וז"ש הוי כל צמא לקיים המצות כי אין בידו לקיים כמה וכמה מצות. לכו למי תלמדו דיני המצות. והעסק בתורת המצות נחשב כקיומם. ואשר אין לו מי שאינו ת"ח ללמוד בדינים. כסף יהיה לו תאוה לקיימם כי נכספה גם כלתה נפשו לקיימם וזו המחשבה בהכנה לקיימם כשיזדמנו. אלהים חשבה כאלו קיימם. או יאמר ששמעתי הקדמה משם המפרשים שהתורה נמשלה לאש ולמים ויש באש שני ענינים א' שאינו מקבל טומאה וא' שיש בו גאוה ועולה למעלה ובמים יש שני ענינים א' שהולך למקום נמוך ונלמד מזה הענוה וא' שהם עלולים לקבל טומאה למי שיש בו גאוה א"כ מורה דנמשלה התורה לאש שהת"ח יהיה לו גאוה. וא"כ לא נשאר לימוד שאינו מקבל טומאה ושכ"י שוכן אתם בתוך טומאתם וז"ש רז"ל שנגאה דוחק רגלי השכינה שכיון שיש לו גאוה א"כ מה שנמשלה למים אינו משום ענוה אלא שהם עלולי' לקבל טומאה ולא יש לנו לימוד דכ"י שוכן בתוך טומאתם ולכך הוא דוחק רגלי השכינה י"כ שמעתי. ויש להשיב דמהאש נלמוד הגאוה ואינו מקבל טומאה. אמנם יראה לי הדל לישב הקדמה זו במ"ש בתיקונין תקון ל"ב רף ע"ו ע"ב וז"ל ואוריתא אתיהבת לישראל ממיא ואשא דאינון תרין לשזבא לישראל מס"מ ונחש דאינון ממיא ואשא עכ"ל. ולפ"ז נראה דבאש יש גאוה ובמים מקבלים טומאה ואלו הם בחיו הפ' ונחש. ונתנה התורה ממיא ואשא לבטל שתי בחינות האמורות מסט"א. כי בקדושה האש אינו מקבל טומאה והמים הולכים לנמך ולמדנו הענוה ונמצא דהגאה נדבק בסט"א ולכך דוחק רגלי השכינה דבאש ומים יש ב' בחינות א' מסט"א וא' מקדושה ושתיהן לא יכונו וזה הרמז הוי כל צמא ששלט בו הפ' שגימט' צמא. לכו למים כשם שהולכים המים לנמוך וזהו לכ"ו למים ומסתמא תשרה שכינה דאש אינו מקבל טומאה כי אלו הם הבחי' של קדושה דאש ומים ודוק כי קצרתי.