## Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot Chapter 1

###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:1)

**ויהי בחצי הלילה כו׳.** יש לדקדק למאי הביא הך דרשה להתחלת מסכת זו כיון דאין בזה הדרוש נפקותא לענין דינא. ונ"ל ליישב דמן דרשה זאת יש סמך וראיה להתחלת מסכת זו. והוא ע"פ גמרא דסנהדרין דף ל"ט ע"א שאל האי מינא לר' אבהו אלהיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה כי קבר למשה במאי טבל וכ"ת במיא הא כתיב מי מדד בשעלו מים א"ל בנורא דכתיב כי הנה ה׳ באש יבא ומי סלקא טבילותא א"ל אדרבה עיקר טבילותא בנורא הוא דכתיב כל אשר לא יבא באש תעבירו במים ע"ש פרש"י. וכתבו תוספות הא לא קשה ליה האיך נטמא דישראל נקראו בנים למקום ע"כ. ולפ׳׳ז יש להקשות גבי מכת בכורים דכתיב וה׳ הכה כל בכור שהוא בעצמו ובכבודו המית אותם כדרשות המגיד אני ה׳ ולא השליח א"כ קשה קושית תוס׳ האיך טימא עצמו וע"ז לא שייך תירוץ תוספות. אמנם אי אמרי׳ דגוסס הוי כחי לכל דבר א"כ לק"מ כיון דמכח רומיא דהני קראי מוכח דהקב׳׳ה שווי' גוססים א"כ לק"מ קישית תוספות דהרי לא טימא להן במותן. ומעתה מקושר ומחובר הדק היטב דרשה זו להתחלת המסכת כיון דההחיל במסכת זו הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר וקשה מנ"ל הא לכן הקדים דרשה זו דמוכח מרומיא דקראי דהקב׳׳ה שווי' גוססים א"כ מוכח דגוסס הוי כחי דאם לא כן תקשה קושית תוס׳ האיך טימא להן אע"כ דגוסס הוי כחי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:2)

**כחי לכל דבר.** הלכה זו הביא הרי"ף פרק אלו מגלחין והטור ביו"ד סי׳ של"ט.והא דקתני גוסס הוי כחי לכל דבר מפרש הר"ן דהיינו לענין גט דאם רמז ליתן גט לאשתו נותנין ולענין מתנה ולענין שכהן מותר לכנוס בבית שיש בו גוסס עכ"ל.אמנם במסכת קדושין דף ע"ח ע"ב מחולקין רש"י ותוש׳ בגוסס לענין מתנה והטור אה"ע סי׳ קכ"א הביא מחלוקתם. וכן לענין כהן אי מותר לכנוס בבית הגוסס תליא בחילופי גרסאות במס׳ נזיר דף מ"ג ע׳׳א וע"ש וריב הפוסקים הסכימו דאסור לכנוס הכהן בבית שיש בו גוסס ועיין בהרי׳"ף והרא׳׳ש הלכות טומאה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:3)

**זקוק ליבום.** נ"ל שצ׳׳ל זוקק ליבום. פי׳ אם מת אחיו כשהוא גוסס ואין לו אח אחר אשת אחיו אסורה לשוק כל זמן שהוא גוסס. וכן פוטר מן היבום אם מת אביו כשהוא גוסס ואין לאביו בן אחר אפ"ה אמו פטורה מן היבום דהוא נחשב כחי ואע"פ שאח"כ מת פטורה מן היבום כמו תינוק בן יום אחד דפוטר מן היבום כדאיתא במסכת נדה דף מ׳׳ג ע"ב:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:4
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:4)

**ומאכיל בתרומה.** אם היתה אמו בת ישראל הנישאת לכהן אוכלת תרומה בשבילו כל זמן שהוא גוסס:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:5
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:5)

**ופוסל בתרומה.** אם היתה אמו בת כהן הנשואה לישראל אסורה לאכול בתרומת בית אביה כל זמן שהוא גוסס דנחשב כחי וכתיב וזרע אין לה ושבה אל בית אביה וא"כ כל זמן שבנה גוסס הוי כחי ואסורה לאכול בתרומת בית אביה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:6
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:6)

**ונוחל ומנחיל.** נ"ל דנוחל ומנחיל חדא הוא וה"פ נוחל מן האם כגון אם מתה אמו בשעה שהיה גוסס יורש הוא מן אמו ואם אח"כ מת הוא מנחיל את הנכסים מאמו לאחיו מאביו משא"כ א׳ אמרינן דגוסס הוי כמת הוי שקלי לנכסי אמו קרובי אמו. והכי איתא נמי במסכת נדה דף מ"ד ע׳א במתני׳ תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה כו׳ ונוחל ומנחיל ומקשי בגמרא נוחל ממאן מאביו ומנחיל למאן לאחיו מאביו אי בעי מאבוה לירתיה ואי בעי מיניה לירהיה פרש"י אפי׳ חשיבא ליה כמאן דליתא. ירתי אחר מיפת אביהם ואיהו מאי אהני ומשני רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב וע"ש פי׳ רש"י והיינו ממש כמ"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:7
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:7)

**כאבר מן כחי.** דיש חילוק בין אבר שפירש מן המת לאבר שפירש מן החי דאבר שפירש מן המת כזית בשר הפורש מאותו אבר מטמא כמת אבל כזית בשר הפורש מאבר מן החי טהור כדאיתא בפ׳׳ה דעדיות וכ"כ הרמב"ם פ"ב מהל׳ טומאת המת ואם כן אבר הפורש מגוסס דינו כאבר שפורש מהחי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:8
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:8)

**כבשר מן החי.** דקי"ל בשר הפורש מן המת טמא ובשר הפורש מן החי טהור וא"כ בשר הפורש מגוסס דינו כבשר הפורש מהחי וטהור:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:9
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:1:9)

**וזורקין על ידו כו׳.** דקי"ל חטאת שמתו בעליה למיתה אזלי ובאשם ירעה עד שיסתאב אבל כל זמן שהוא גוסס מותר לזרוק דם חטאתו ואשמו דלא הוי כחטאת שמתו בעליה ואין להקשות מהא דאיתא בגיטין דף כח השולח גט לאשתו והניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים וכן השולח חטאתי ממדינת הים מקריבין אותו בחזקת שהוא קיים ואמר רבה עלה ל"ש אלא חולה כו' אבל הניחו גוסס אין מקריבין אותו שרוב גוססין למיתה. אבל לק"מ דודאי כ"ז שהגוסס לפנינו מחזיקין אותו בחזקת חי אבל כשעברו איזה ימים אמרינן מסתמא מת כיון דרוב גוססין למיתה וכ"כ בטוי"ד סי׳ של"ט בשם מהר"ם מרוטנבורג מי שאמרו לו ראינו בנך או אחיך גוסס היום ג׳ ימים הוא בחזקת שמת וצריך להתאבל עליו וכן כתב המרדכי והרא"ש פרק ואלו מגלחין:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:2:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:2:1)

**אין קושרין כו'.** שהיה דרכן לקשור לחייו כדי שלא יפתח פיו וכן לפקוק נקביי שלא יכנס הרוח ויתפח ומה"ט מניחין נמי דבר המיקר על כריסו כ׳׳ז אסור בגוסס והטעם שלא יקרב את מיתתו כדאיתח בש"ע סי' של"ט:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:2:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:2:2)

**עד אשר כו׳.** מסיפא דקרה מייתי ראיה דכתיב ותשבר כד על המבוע ודרשינן במסכת שבת זה הכרס שמתבקע לאחר מיתה ומש"ה דרך להניח דבר המיקר על הכרס כדי שלא יתפח וכן מבואר להדיא במס' שבת דף קנ"א ע"ב:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:3:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:3:1)

**ע"ג החול כו׳.** כדי שיצטנן ולא יתפח וכן ע"ג מלח כל זה אסור עד שעה שימות:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:4:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:4:1)

**אין מעמידין כו׳.** נ"ל שצ"ל אין מעמצין את עיני הגוסס וכן קתני להדיא במתני' דשבת שהיה ר׳׳מ אומר מושלו כו'. צ"ל שהיה רמ"א משל לנר וכן הוא בגמ׳ דשבת:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:5:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:5:1)

**ואין חולצין שבימיהם היה דרך האבלים לחלוץ הכתף כל אלו אסור כשהוא גוסס.** וכתב הר"ן ס"פ ואלו מגלחין הטעם בכל אלו שאסורין כדי שלא להבעיתו ועי"כ יתקרב מיתתו:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:6:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:6:1)

**אין משמעין עליו.** אין מקבצין בני אדם כדי להתעסק עמו והוא מל׳ הקרא וישמע שאול וכן אין משננין את מעשיו לספר בשבחו. והני נמי טעמא הוא כמו ברישא שלא להבעיתו:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:6:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:6:2)

**רי"א אם חכם.** נ"ל טעמא דר"י דת"ח בלא"ה רגילין לספר ממעשיו הטובים ומש׳׳ה אין מבעיתין אותו בכך:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:7:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:7:1)

**אין שואלין כו׳.** לא מצאתי דין זה ברי"ף והרא"ש גבי גוסס ונ"ל דט"ס הוא ואין כאן מקומו אלא מילתא באפיה נפשיה הוא וה"פ אין שואלין בעיר זה את זה. כשיש מת בעיר אין אדם שואל בשלום חבירו ודוקא בבא בכפר קטן שהכל יודעין כשיש מת בעיר אבל עיר גדולה מותר. וכ"כ הרמב"ן להדיא בספר תורת האדם וז"ל תניא באבל רבתי אין שואלין שלום זה לזה והמת בעיר בד"א בכפר קטן אבל בעיר גדולה שואלין עכ"ל:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:7:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:7:2)

**מהותך מסורת כצ"ל מחותך מסורס.** פי׳ שהוציאו הוולד מן הבטן איברים איברים וכן היוצא הפוך שאינו יכול לחיות וכן הנפלים דהיינו בן שמונה אפילו חי אפ"ה הוי נפל דאינו יכול לחיות או בן תשעה מת בכל אלו אין מתעסקין להספידם הר"ן ס"פ א"מ:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:8:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:8:1)

**כותי ועבד.** ר"ל כותי ועבד הקנוין לישראל אין מתעסקין עמהם להספידם:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:8:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:8:2)

**ר"י אומר הוי טובי.** הוי לשון גניחה וצעקה. והא דקתני הוי טבי לאו דוקא אלא כיון שעבדו של ר"ג היה שמו טבי לכך נקט הוי טבי. ובמסכת ברכות פרק היה קורא קתני לה בשם רבי יוסי ולא בשם רבי יהודה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:9:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:9:1)

**נכוין בפושרין.** כלומר סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט שראיתם אותי סר מעליכם כשנכנסתי לחצר וראיתי שאפילו ברותחים אין אתם נכוים שהלכתי לבית כדי שלא תבואו לנחמני ואין אתם מבינים כוונתי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:9:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:9:2)

**חשובים כבהמה.** ומסיים בגמרא כשם שאומרים על שורו וחמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים על עבדו ושפחתו שמתו המקום ימלא לך חסרונך:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:12:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:12:1)

**כשר היה.** ויש לתמוה מאי מהני לענין תפלין דכשר הוא בשלמא לענין קבלת תנחומין שהוא מפני הכבוד א"ש דעבדים ושפחות היו חשובין כבהמה ומש"ה אין מקבלין עליהן תנחומין אבל טבי עבדו דכשר היה ראוי לכבדו ולקבל עליו תנחומין אבל לענין תפילין דנשים ועבדים פטורים מדאורייתא דמצות עשה שהזמן גרמא היא אם כן מאי נ"מ דכשר הוא אפ"ה פטור דלא עדיף מנשים. ונ"ל דאיתא בעירובין דף צ"ו אשתו של יונה עלתה לרגל ולא מיחו בידה חכמים מיכל בת שאול הניחה תפילין ולא מיחו בידה חכמים וכתבו תוספות שם בפסיקתא תניא דגבי מיכל בת שאול מיחו בה חכמים ופירשו תוס׳ הטעם דקי"ל תפילין צריכין גוף נקי ונשים אינן זריזות עכ"ל וא"כ י"ל מהאי טעמא נמי אסור לעבד להניח תפילין אע׳׳ג דקי"ל בכל מ׳׳ע שהזמן גרמא אם רצו להחמיר על עצמן ולעשותם אין מוחין כמ"ש הרא"ש סוף פ"ק דקדושין אבל בתפילין כיון דצריכין גוף נקי ועבדים קלי הדעת הם מחינן בהו ולפ׳׳ז שפיר השיב ר"ג על טבי עבדו דכשר הוא ואינו מקלי הדעת כשאר עבדים ויודע להזהר בהן ומשו"ה לא מיחו בו:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:13:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:13:1)

**אבא פלוני.** פי' רש"י לא בבניהם קאמר אלא בשאר בני אדם כעין שקורין עתה מרי פלוני מרת פלונית כך היו רגילין לומר לבני אדם חשובים אבא ואימא אבל על עבדים ושפחות אין קורין להן אבא ואימא:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:13:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:13:2)

**ולאימא טביתא.** צ"ל של בית ר"ג היו קורין לאבא טבא ולאימא טביתא וטביתא אפשר ששפחתו של ר"ג היתה נקראת כן והכי איתא להדיא במדרש רבה ספר ויקרא פרשה י"ט טביתא אמתיה דר׳ג כו׳ אבל בגמרא דברכות גרסינן בפשיטות של בית ר"ג היו קורין אבא ואימא:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:14:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/1:14:1)

**** הלשון בהלכה זאת אינו מדוקדק אבל בגמרא דברכות גרסי׳ הכי אין קורץ אבות אלא לשלשה דהיינו אברהם יצחק ויעקב ואין קירין אמהות אלא לארבע שרה רבקה רחל ולאה עכ"ל וכן ראויה להיות הכא: