## Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot Chapter 5

###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:1:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:1:1)

**כל ז׳ ימים.** ובמ"ק דף כ"א איתא אבל כל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה אפי׳ עני המתפרנס מן הצדקה מכאן ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו ע"כ וא"כ משמע דדוקא שלשה ימים הראשונים אסור במלאכה והכא קתני כל שבעה. כבר כתבו תוס׳ שם בד"ה מכאן ואילך ושם הביאו תוס׳ ראיה מברייתא זו וכתבו דדוקא לעני מותר מכאן ואילך אבל בעשיר שיש לו במה לפרנס אסור כל ז' לכן משמע מלשון הגמרא דבג׳ ימים הראשונים אפי' לעני אסור ומכאן ואילך עושה בצנעה קאי נמי על העני ותוס' הביאו דעות אחרות בזה ועיין בב"י סי׳ ש"פ שהביא כל הדיעות ואסיק דדוקא לעני מותר לאחר ג׳ ימים אבל לעשיר אסור כל שבעה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:1:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:1:2)

**לעשות מלאכה.** בגמ׳ אסמכוהו אקרא דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה והטעם שהחמירו בג׳ ימים הראשונים יותר מבשאר ימים כתבו הפוסקים לפי דאמרינן שלשה לבכי ואם יעסוק במלאכה יבטל מבכי ובירושלמי דמ"ק הובא טעם אחר וע"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:1:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:1:3)

**ובניו ובנותיו.** כתב הרמב"ן בספר תורת האדם וכ"כ הב"י סי׳ ש"פ דדוקא בסמוכים על שלחנו דמעשה ידיהם שלו אבל באינם סמוכים על שולחנו הוי כאחרים ודיניהם כמבואר בהלכות דלקמן שמותרים לעשות לו מלאכה דבר האבוד וכ"כ בשו"ע סי׳ ש"פ:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:2:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:2:1)

**גורפין לו חביותיו.** בכל הפרק של מי שהפך לא מצינו לשון זה ולכאורה נראה שהיא לשון סתימה שאם היו חביותיו ממולאים אצל הגת סותמין אותו דאם אינם סותמין יפסיד היין:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:2:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:2:2)

**זיתיו הפוכין.** שהזמין את זיתיו כדי ליתנן בבית הבד להוציא מהן שמן:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:2:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:2:3)

**טוען קורה הראשונה כלומר נותנו על גבי בית הבד וסוחט עליהם את הקורה פעם אחת דאי לא עביד הכי איכא פסידא יתירא אבל יותר מקורה הראשונה אסור אלא לאחר אבילתו גומר וסוחט הכל.** ור׳ יוסי סבר דמותר לסחוט הכל בימי אבלו דס"ל דהוא דבר האבוד ופלוגתא דר"י ור׳ יוסי מיירי דוקא ע"י אחרים אבל ע"י עצמו ס׳׳ל לר"י ור׳ יוסי דאפי׳ בדבר האבוד אסור וכן כתב רש׳י להדיא בריש פרק מי שהפך. והא דקתני הלכה ב׳ ואם אין שם אחרים מסלק בצנעה הוא דעת רשב׳׳ג בגמרא כמו שאבאר לקמן אבל לר"י ור׳ יוסי ע׳׳י עצמו אסור אפי׳ בדבר האבוד:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:3:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:3:1)

**פשתנו לעלות מן המשרה.** זהו דעת רשב"ג בריש פרק מי שהפך. והא דקתני פשתנו לעלות כו׳ לאו דוקא אלא בכל מידי דדבר האבוד ס"ל לרשב׳ג דאם אין אחרים מותר לאבל לעשות בעצמו והכי איתא להדיא בריש פרק מ"ש רשב"ג אומר זיתיו הפוכין ואין שם אומן אלא הוא כדו לגוף ואין שם אומן אלא הוא פשתנו לעלות מן המשרה צמרו להעלות מן היורה ואין שם אומן אלא הוא הרי זה יעשה בצנעא עכ׳ל ועיין בב"י סי׳ ש"פ שהביא מחלוקת הפוסקים בזה. אי קי"ל כרשב׳׳ג או לא:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:3:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:3:2)

**מסלקין בצנעה.** כצ׳׳ל מסלק בצנעה דהא אפילו אבל עצמו מותר לעשות אם אין אחרים עמו לעשותו:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:4:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:4:1)

**בדו לגוף.** צ׳ל כדו לגוף או בורו לגוף וכ"ה בגמרא' ופרש׳׳י כדו לגוף מגופת החביות. והיינו שיסתום את החביות ר׳ יהודה אומר עושין לו לימודין ולאחר אבילות יגמור וכן הוא הגירסא הכתובה בגליון הגמרא ופירושו שאינו יוכל לגוף כדרכו אלא שיתפם היינו לימודין בשביל שלא יחמיץ שאם אינו סותמו מחמיץ:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:5:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:5:1)

**מרביצין שדה לבן שלא לזורעה.** הלשון שלא לזורעה מגומגם ובגמרא גרסי׳ הכי ומרביצים את שדהו משתגיע עונת מים שלו פרש"י כשהגיע זמנו להשקות שדה שכך היו נוהגים כל אחד ואחד משקה כל השדות שבבקעה איש יומו או שבוע אחד ר"י אומר אף זורעין לו שדה ניר ושדה העומדת לפשתן פירש רש׳׳י שאם לא תזרע עכשיו מכאן ואילך אינה ראוי לפשתן אמרו לו אם לא תזרע בבכיר תזרע באפיל אם לא תזרע פשתן תזרע מין אחר ע"כ. ועפ"ז יובן כל הלכה זו. ותיבת שלא לזורעה דקתני הכא מיותר. או שכצ׳׳ל מרביצין שדה לבן שלו לזורעה. ואפשר לקיים גירסא שלפנינו ע"פ מ׳׳ש הטור סי׳ ש"פ על הא דקתני מרביצין לו שדהו	כו׳ פי׳ הרמב"ן דהך השקאה מיירי בהשקאה מועטת שעושין	לשדה לבן קודם זריעה לזורעה מיד בזמנה ודבר האבוד הוא שאם אין מרביצין אותה בעונתה באין ימות הגשמים ושוב אינה נזרעת בשנה זו אבל אם היא זרועה אסור להשקותה. ורבינו יצחק פי׳ דמיירי אפי׳ זרועה ולא משום פסידא דזרעים דלא שרינן להשקות אלא בית השלחין אלא משום פסידא דמיא שהמים חלוקין לבני הבקעה כל אחד ואחד יומו עכ"ל הטור. וא"כ י"ל ברייתא דהכא ס"ל כפי' הר"י שהביא הטור ומשו"ה דייק שלא לזורעה ר"ל אע"פ שאין רוצה לזורעה שדהו לפי שכבר נזרע אפ"ה מותר להשקותו משום פסידא דמיא וזהו ממש כשיטת הר"י:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:5:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:5:2)

**ברביעית.** כצ"ל ברביעה ר"ל משתגיע עונת המים:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:5:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:5:3)

**וחכ"א לא זרעה פשתן כו׳.** אתרוייהו פליגי אפשתן קאמרי דיוכל לזרוע מין אחר ומאי דשרי ת"ק לרבץ שדהו אמרי רבנן אם לא זרעה בשבת זה יזרענה בשבת אחרת:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:6:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:6:1)

**היה נחתום בעיר.** גם זה הוא דעת רשב"ג בריש פרק מ"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:6:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:6:2)

**מפני כבוד העם.** ר"ל הואיל שהוא צרכי רבים מותר אפי׳ בפרהסיא דהא הכא לא שייך בצנעה כיון שכל בני עירו באין אצלו לקנות וכן פרש׳׳י גבי ספר ובלן:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:7:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:7:1)

**שהיה ספר כו'.** בריש פרק מי שהפך קתני זה בשם רשב"ג ודוקא בזמן הרגל ואין שם אומן אלא הוא הוא דמותר:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:8:1)

**הרי זה יגמור.** הב׳׳י בסי' ש"ץ כתב בשם המרדכי הטעם דגדול כבוד הבריות ומשו"ה מותר בין המספר הוא אבל ובין שהמסתפר אבל וכן הוא בירושלמי דמסכת שבת:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:8:2)

**בתוך ביתו אסור כו׳.** ומיירי בדבר תלוש ומשו"ה מותר חוץ לביתו שאינו ניכר שהוא מלאכתו של אבל וכ"כ הטור סי׳ ש"פ:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:8:3)

**שכר יום בין כך כו׳.** פרש"י הואיל שבידו לחזור כדאמר נן במסכת ב"ק דף קט"ז פועל חוזר אפילו בחצי היום ומשו"ה אסור בכל ענין:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:4
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:4](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:8:4)

**שכר הקיבולת.** שקיבל עליו לזמן פלוני לשמור השדה בסכום כך וכך בין יהיה הרבה או מעט רש"י בפ' מ"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:5
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:8:5](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:8:5)

**במחובר לקרקע כו׳.** לפי שידוע הוא לכל שמלאכתו של אבל הוא ומשו"ה אפי׳ חוץ לביתו אסור אבל בעיר אחרת מותר אפילו במחובר לקרקע לפי שאין שם בני אדם הרואים וכ"מ מסוגיא דמ"ק דף י"ב אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר וכפי׳ התוספות שם דמיירי לענין אבל ולא כפירש"י דשמואל מייר׳ לענין שבת גם הטור בסימן ש"פ כתב כשיטת תוס׳ אבל הרמב"ם השמיע דין זה וכתב הב"י דס"ל כשיטת רש"י דשמואללענין שבת איירי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:9:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:9:1)

**בסכין ובמספרת כו'.** נראה הא דקתני הכא ובמספרת היינו תער והכי איתא להדיא בפרק א"מ דף י׳׳ז ובמסכת תענית דף י׳"ג אבל שתכפוהו אביליו זה אחר זה הכביד שערו מקיל בתער ומכבס כסותו במים ומפרש רב חסדא בתער אבל לא במספריים. במים ולא בנתר ולא באהל עכ"ל. ופרש׳׳י מקיל בתער דשקיל פורתא מנייהו ובתער דרך שינוי. והב"י בסימן ש׳׳ן כתב בשם רב האיי להקשות על זה הלא בתער איכא יותר השחתה מבסכין וע"ש שדחק עצמו מאד. אמנם הרמב"ן כתב ליישב קושייתו דהכא במקיל משער ראשו ומסתפר ממנו קצת עסקינן כדאמר בהדיא והדבר ידיע שהחותך מן השיער מקצתו אין דרכו בתער ואי אפשר לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספריים משום שהוא שלא כדרך המתגלחין ובשינוי מותר בסכין ובמספורת שהתער כאן בסכין הוא וע"ש בב"י וא"כ משמע להדיא שאינו אסור אלא בזוג של מספריים אבל בתער מותר כמו בסכין וכמ"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:10:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:10:1)

**בדרך בדרך מותרין כו׳.** הכי אמרינן בהדיא במסכת מ"ק דף ט"ו ובמסכת תענית והטעם לפי שקשה להן לילך יחף על הדרך ומשו"ה אינן אסורין בנעילת הסנדל אלא בעיר:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:11:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:11:1)

**בתענית צבור.** היינו אותן תענית שגזרו על הגשמים שיש בהן כל חומר תשעה באב כעכן. שהשליכו אבנים הרבה כדכתיב ויעמידו עליו גל אבנים גדול אלא שנותנו על ארונו אבן אחת והכי איתא במ׳׳ק דף ט"ו ובמסכת עדיות פ׳׳ה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:12:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:12:1)

**מנודה לא קורא כו׳.** יש לתמוה דבמסכת מ׳׳ק דף ט"ו קתני איפכא מנודה קורא וקורין עמו שונה ושונין עמו. לכן נ"ל שיש כאן ט"ס וחסר בבא אחת וכן צ"ל מנודה קורא וקורין עמו שונה ושונין עמו מוחרם לא קורא ולא קורין עמו לא שונה ולא שונין עמו וכן הגי׳ בגמרא. והתם מפרש נמי מה מנודה ומהו מוחרם כשאינו רוצה לשלם לחבירו או שעשה אפקירותא מנדין אותו לאלתר (שאומרים פלוני יהא בנידוי) ושונין לאחר למ"ד יום כלומר אם לא ציית עד שלשים יום מנדין אותו עוד פעם אחת ומחרימין לאחר ששים יום (שאומרים פלוני יהא בשמתא) ועיין בטור ובב"י סימן של"ד ואפשר ליישב גירסא שלפנינו ע"פ מ"ש הב׳׳י בסי' הנ"ל וז"ל כתבו בקונדריסיס הא דמנודה מותר בד"ת ה"מ לממונא אבל למילי דשמיא אסור לקרות בתורה אבל אינו נראה כן מדברי הפוסקים שסתמו דבריהם ולא חילקו עכ׳׳ל הב"י ולפ"ז י׳׳ל ברייתא דהכא ס"ל כדעת הקונדריסיס ומיירי כאן שנידוהו למילי דשמיא ומש"ה קתני לא קורא ולא קורין עמו כו׳. אכן לפ"ז קשה למה השמיט גמרא דהכא הדין של מוחרם ועוד דה"ל לפרש דמיירי דוקא בנידוהו למילי דשמיא אלא מחוורתא כמ׳׳ש שנשמט כאן הדין של מותרם והמדפיסים טעו וכתבו הדין של מוחרם גבי מנודה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:13:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:13:1)

**כדי שינעל הדלת לפניו.** הלשון כדי שינעל קשה להבין אדרבה כיון דשוכרין אותו ונשכרין לו ליכא נעילת דלת. ונ"ל דכצ׳׳ל כדי שלא תנעול דלת לפניו. ר"ל דלת התשובה משו"ה לא מחמרינן עליו כולה האי כבמוחרם שלא לשוכרו דא"כ לא יעשה תשובה ולא יציית דינא דמה יש לו לעשות עוד משום הכי מקילינן קצת במנודה להיות נשכר ונשכרין לו כדי שישים אל לבו ויאמר אם לא ישוב יחרימו עוד ויהא אסור בכל אלה ולא יעמוד במרדו. ואפשר ליישב גירסא שלפנינו וכמ"ש בהלכה י"ב שחסר כאן בבא של מוחרם וכצ"ל מנודה שוכרין אותו ונשכרין לו מוחרם לא שוכרין אותו ולא משתכרין אבל עושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו וכן הגי׳ בגמרא ומפרש רבא עלה כגון מיא בפקתא דערבלת ופי' הב"י שהוא דבר מועט כדי שיהא לו פרנסתו בצמצום וע"ז שייך שפיר טעמא דהכא לא בשביל הנאת עצמו כלומר הא דשרינן לו חנות קטנה אינה להנאותו אלא כדי שינעול הדלת לפניו ולא שרינן ליה להשתכר אלא פרנסתו בצמצום כדמפרש רבא כגון מיא בפקתא דערבלת:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:14:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:14:1)

**מנודה לעירו כו׳.** חסר כאן בבא אחת וכצ"ל מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת לא מנודה לעירו וכן הוא להדיא כמס׳ מ"ק דף ט"ז נדא וכ"כ הטור סי׳ של"ד וע׳׳ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:14:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:14:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:14:2)

**לא מנודה לחכמים.** במ"ק ד׳ ט"ז גרסינן הכי מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב מנודה לרב מנודה לתלמיד אמנם היא היא דבגמרא איירי מלשון יחיד שהוא מנודה מתלמיד אחד אינו מנודה לרבו והכא מיירי בלשון רבים משו"ה נקט אינו מנודה לחכמים. וכתב שם הרא"ש דוקא כתלמיד שנדהו לאחד מפני שזלזל לכבודו הא דאינו מנודה לרב אבל אם נידוהו משום מילי דשמיא מנודה לכל ישראל וכ"כ הטור והב"י סי׳ של"ד:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:15:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:15:1)

**מת אחד כו׳.** בגמרא איתא סתם שלשה שנידוהו לאחד אין השנים יכולים להתירו אא"כ יתן להם השלישי רשות. וממילא נשמע מזה דאם מת אחד מהם אין השנים מתירין לו אם לא נתן להם בחייו רשות להתירו. ואח"כ מצאתי בב"י שכ׳׳כ להדיא בשם הקונדריסין וז"ל ג׳ שנדו ומת אחד מהן אם נתן רשות לחבירו מתירין לו כו' עכ"ל:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:16:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:16:1)

**ואין נזיפה כו׳.** נזיפה הוא אם אדם גדול גוער בו ואומר כמה פלוני חצוף וכיוצא בו ומשפטו הוא שיהא מתחבא ויושב בביתו ויהא נכלם ולא יראה פנים למי שמכלימו ולא יעמוד לפניו בגילוי הראש וימעט בשחוק ובדיבור ואם נהג נזיפה זמן נזיפה מותר ממילא וא"צ להתירו וכ"כ הטור בסי׳ של"ד ובגמרא יליף לה מקרא דנזיפה שבעה ימים שנאמר ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ובגמרא מסקינן דנידוי שלנו בנזיפה שלהן דהיינו נידוי של בני בבל הוי כנזיפה של בני א"י:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:17:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Semachot 5:17:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Semachot/r/5:17:1)

**כל שפשטו בו ב"ד.** ר"ל מי שנדהו הב"ד אע"פ שחזרו וקרבו אינו יוצא בשלום מן העולם ובגמרא דף י"ז איתא קצת בלשון אחר רשב"ג אומר כל מי שנתנו חכמים עיניהן או מיתה או עוני. וכתב הב"י דוקא כשלא התירו בדעת נוחה אלא מפני היראה אבל כשהתירו בדעת נוחה יוצא בשלום מן העולם והיינו הא דאמר רשב"ל בגמרא דף י"ז כשם שנכנסת ברמ"ח איברים כן כשהיא יוצאת יוצאת מרמ"ח איברים. כשהיא נכנסת דכתיב והיתה העיר חרם חרם בגימטריא מאתים וארבעים ושמנה וכשהיא יוצאה דכתיב ברוגז רחם תזכור רח"ם בגימטריא הכי הוי: