## Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim Chapter 21

###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:1:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:1:1)

**מפסיקין לפורים.** קאי אפרק י"זדקתני שם מפסיקין לפורים וקתני שם בקוצר איזה דינים מפורים ומעתה חוזר לפרש כל דיני פורים בארוכה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:2:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:2:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:2:1)

**ולמה אין כו׳.** הלכה זו והלכה שאחריה הביא הטור בא"ח סימן תכ"ט וכתב שם הב"י וכיון שיצא רוב החודש בקדושה לכן אין מתענין כלל בכל חודש ניסן:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:3:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:3:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:3:1)

**והצנועין בשביל המצה.** ר"ל הצנועין מתענין גם כן בע"פ כדי שיאכלו המצה מבערב לתאוה כדאיתא במסכת פסחים דק"ח וע׳ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:3:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:3:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:3:2)

**והתלמידים מתענין בו כו׳.** כתב הטור בסימן הנ"ל היינו לאחד הפסח כמו שרגילין באשכנז להתענות בה"ב אחר הפסח וסוכות ודע שהטור הביא הגירסא במסכת סופרים והתלמידים מתענין בו שני וחמישי ושני שלשה ימים וע"ז הקשה הב"י איך אפשר בניסן שאחר הפסח להיות בו שני וחמישי ושני ותירץ כיון דעכ"פ שנים מצינו להתענות בניסן והוי רובא בניסן מש"ה בו קרי ליה. אמנם לפי הגרסא שלפנינו דקתני רק שני וחמישי לא קשה כלל קושית הב"י וע"ש בב"י שמפרש פירוש אחר על הא דקתני והתלמידים מתענין בו כו׳ כלומר התלמידים שרגילין להתענות תמיד בב׳ וה׳ מפני חילול השם ומפני כבוד ההיכל כמבואר בש"ע סימן תק"פ גם מתענין ב׳ וה׳ ופירוש זה יתיישב נמי לפי גירסא דהכא:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:4:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:4:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:4:1)

**ק׳ שקלי ישראל.** ט"ס הוא וכצ"ל שקלי ישראל ותיבת ק׳ מיותר גם באגודה לא גרם אלא שקלי ישראל. ומדי דברי בו בעניינא דשקלים זכור אזכרנו דבר נאה ומתקבל אף שאין דרכי להאריך בחדושים אכן איידי דאתא מדרשא חביבה עלי ואכתוב בסיום של מס׳ סופרים מה שחדשתי בזה דאיתא במס׳ מגילה דף ט"ז ע"א על הא דאמר המן למרדכי אתא קומצא דידכו ודחי עשרת אלפי ככרי כספא דידי וכתבו שם תוספות וז"ל שמעתי שעשרת אלפי ככרי כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל שהיו ת"ר אלף כשיצאו ממצרים ואמר המן שיתן לאחשורוש כל פדיונן ודוק ותשכח עכ"ל וכבר התעוררו בדיבור תוספות זה כל בעלי תריסין וקדמאי דקדמאי שהחשבון רחוק כרחוק מזרח ממערב הלא בפרשת פקודי כתיב מפורש דשקלים של ת"ר אלף היו עולים למאת ככר כסף ומהם נעשה מאה אדנים ככר לאדן וכ"כ רש"י בחומש וכיון שהמן רוצה לתת כנגד שקלי ישראל היה די במאת ככר כסף. ונ"ל ליישב על נכון. רק נדקדק תחלה בל׳ התוס׳ שסיימו בסוף דבריהם ואמר המן שיתן לאחשורוש כל פדיונן ולכאורה שפת יתר הוא. ונ"ל ליישב הכל על נכון. ונקדים מ"ש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל בפ' כי תשא וז"ל ונחזור על ענין המקראות והתכתם באומרו מחצית השקל בשקל הקודש פי׳ רש"י ז"ל שהוא בשקל האמור בערכין והנה הקשינו למה תולה הקודם במאוחר ולא עוד אלא שכאן מפורש עשרים גרם השקל ולמה יתלה במקום אחר. אמנם כוון הכתוב לתרץ קושיא נופלת על הפסוק והוא הלא כל רואה כופר נפש הלז יתחמץ לבבו באומר מה זאת כי הלא הוא יתברך האומר בערכין ואם מבן עשרים שנה וגו׳ והיה ערכך הזכר חמשים שקלים ואם ערך זכר מבן עשרים הוא חמשים איככה נוכל וראינו כופר נפש איש מבן עשרים ומעלה חצי שקל באופן יהא נדון בקרבו אולי יש הפרש בין שקל לשקל ולזה בא הוא יתברך ואמר דע איפ׳ בני כי שקל זה הוא בשקל הקודש האמור בערכין ואל תתמה על החפץ כי תשובתך היא תרומה לה׳. והוא כי משתי תרומות שהן תרומה גדולה ותרומת המעשר לא נאמר בתורת שיעור רק לתרומת המעשר כי על כן בגדולה חטה אחת פוטרת הכרי ועל כן אומר כי על שיעור המפורש בתורה ידבר הוא תרומת מעשר שהיא אחד ממאה כי ממאה סאין נוטל הלוי עשר ומעשר נותן אחד תרומה לכהן נמצאת התרומה אחד ממאה וזהו אומר דע איפ׳ כי מחצית השקל הוא בשקל הקודש האמור בערכין ואל תתמה היות פה ערך הכופר מחצית השקל כי התרומה בלבד מערכו שהיא אחד ממאה הוא לה׳ בזה אני מתפייס כי חצי שקל הוא אחד ממאה חצאי שקל שהם חמשים שקלים וזהו תרומה לה׳ עכ"ל הצריך לענינינו. למדנו מתורת רבינו משה אלשיך ז"ל שכל הפדיון מאדם היא ג׳ שקל שהם ק׳ חצאי שקלים אלא שהקב"ה חס על עמו והתרצה והתפייס בכופר נפש איש אחד ממאה מפדיונו שהוא חצי שקל כנ"ל. ומעתה לפי החשבון של רש׳י ז"ל שת"ר אלף חצאי שקלים עולים מאה ככר כסף לפ"ז אם יתנו ת"ר אלף כל פדיונם דהיינו מאה חצאי שקלים לכל אחד יעלה מאה פעמים מאה ככר כסף שהם י׳ אלפים ככר כסף ומה נעמו דברי תוספות באמרם שעשרת אלפי ככרי כסף עולין חצי שקל לכל אהד מישראל שהיו ת"ר אלף כשיצאו ממצרים רק ע"ז קשה הלא אין החשבון מכוון דת"ר אלף חצאי שקלים לא עלה רק מאת ככר כסף על זה סיומו במתק דבריהם ואמר המן ליתן לאחשורוש כל פדיונם. הן אמת כי הקב"ה חפץ חסד הוא ולא ביקש מישראל רק אחד ממאה של פדיונם אבל המן חישב ליתן כל פדיונם דהיינו נ׳ שקל לכל אחד מישראל ויעלו לעשרת אלפים ככר כסף. והצעתי דבר זה לכמה חכמים וקלסוהו. ועפ"ז היה אפשר ליישב גירסא שלפנינו הא דקתני ק' שקלי ישראל דהיינו אחד ממאה שקלי ישראל כנ"ל אכו פשטא דברייתא לא משמע שכוונו לזה ודו"ק היטב:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:4:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:4:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:4:2)

**משום קובלין כו׳.** באגודה גרס הכי משום מתנות עניים ותיבת קובלין ליתא:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:5:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:5:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:5:1)

**בי"ד ובט"ו כו׳.** במתניתין דשקלים קתני סתם בט"ו בו שלחנות יושבין במדינה ואינו מחלק בין י"ד דכפרים לט"ו דכרכים ואפשר דטעמא דהכא כיון דכפרים זמן קהלה דידהו בי"ד לקרות המגילה וזמן קהלה דכרכים הוא בט"ו מש"ה יושבין השלחנות בכל אחד בזמן קהלה שלו [וידוע דעיירות קורין בי"ד והכפרים מקדימין וכפרים דנקט לאו דוקא והכרכים היינו דהוקפו מימות יהושע]:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:1)

**שאין בה ט׳ פסוקים.** כצ"ל אע"פ שאין בה אלא ט׳ פסוקים ואכן קי"ל ר"לא יפחתו לשלשה הקוראים פחות מיו"ד פסוקים אפ"ה קורין ויבא עמלק וטעמא כיון דסליק עניינא כדאיתא במסכת מגילה ולקמן בהלכה ז׳:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:2)

**בוישמע יתרו.** אין אומרים דכהן ולוי יקראו פרשת ויבוא עמלק והשלישי יתחיל מוישמע יתרו כדי להשלים עשרה פסוקים לא אמרינן הכי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:3)

**ויעש יהושע.** ט"ס הוא וצ"ל וידי משה ואפשר ליישב על סי מ"ש הב"י בסימן תרצ"ג דכופלין הפסוק האחרון כדי להשלים עשרה פסוקים א"כ י"ל דגמרא דהכא ס"ל דכופלין פסוק ויעש יהושע אלא דעדיין קשה דהו"ל לחשוב נמי פסוק וידי משה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:4
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:4](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:4)

**כי יד ה׳ על כו׳.** כצ"ל ויאמר כי יד על כס כו׳:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:5
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:6:5](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:5)

**שאין לך קריאת וכו׳.** כצ"ל שאין לך קריאה כו׳. לכאורה נראה דברייתא דהכא סבר׳ שא"א קדיש אחר קה"ת מיד אלא בשבת וי"ט כיון שמפטירין בנביא מש"ה אומרים קדיש להפסיק בין הקרואים לחובת היום ובין המפטיר אבל כשאין מפטירין א"א קדיש רק לאחר חזרת ס"ת למקומה כמו שאנו עושין בשבת במנחה ועפ"ז יובן ברייתא זו אלא שיש בה איזה טעיות וכצ"ל שאין לך דבר שטעון קדיש קודם שיחזיר אלא בשבת בלבד מפני המפטיר בנביא אבל בר"ח ובתענית כו׳ עד שמחזירן ס"ת במקומו אבל אנו אין נוהגין כן אלא שאומרים בכולם קדיש לאחר קה"ת וכמו שהובא בש"ע א"ח סימן רפ"ב זולת בשבת במנחה ובמנחה של תענית אנו אומרים הקדיש לאחר חזרת ס"ת במקומו וכ"כ בש"ע סימן רצב וע"ש בלבוש הטעם למה נשתנה אלו משאר קה"ת:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:7:1)

**הראשון יהי רקיע.** כצ"ל ביום הראשון בראשית ויהי רקיע וגבי מעמדות מיירי דתנן בסוף פ"ד דתענית דאנשי מעמד היו קורין כל יום במעשה בראשית וקתני התם דביום ראשון היו קוראין פ׳ בראשית ופ׳ ויהי רקיע ובשתי פרשיות אלו ליכא רק תמניא פסוקי וקשיא לרב הונא:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:7:2)

**חוזר לשני פסוקים.** ר"ל הלוי קורא שני פסוקים מקריאת הכהן כדי להשלים מספר עשרה פסוקים:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:7:3)

**חותך ויהי ערב כו׳.** ר"ל כאילו נחתך הפסוק לשנים וא"כ בפ׳ בראשית בפסוק ויקרא אלהים עד ויהי ערב נחשוב לפסוק אחד ומן ויהי ערב עד סופו נחשוב ג"כ לפסוק והוי בס׳ בראשית ששה פסוקים וכן בפ׳ יהי רקיע בפסוק ויקרא אלהים לרקיע שמים עד ויהי ערב נחשוב לפסוק ומויהי ערב עד סופו לפסוק אחר והוי ד׳ פסוקים בפ׳ יהי רקיע וא"כ לפי האמת הן עשרה פסוקים:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:4
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:4](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:7:4)

**בשני יהי רקיע.** ביום שני של מעמדות היו קורין ויהי רקיע ופרשת יקוו המים שהם בין כולם ח׳ פסוקים ובפ׳ יקוו המים כבר הוי הפסק ויהי ערב פסוק בפ"ע וא"כ בשלמא למ׳ד חוזר א"ש די"ל הכא נמי דהלוי חוזר וקורא שני פסוקים שקרא כבר אלא למ"ד חותך אפילו חותך לית בהון ר"ל דלא סגי בהכי אפילו אי נימא דפסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום שני נחשוב לפסוק בפ"ע אכתי לא הוי אלא ט׳ פסוקים והניח בקושיא. אמנם למסקנא לק"מ דמשני גבי פ׳ עמלק כיון דסדורא דיומא (היא) מותר לקרות ט׳ פסוקים וא"כ ה"נ אי אמרינן חותך מ"מ תשעה הויין וסגי בהכי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:5
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:7:5](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:7:5)

**התיב ר"א בר מקום.** קושיא אחריתא הוא על ר"ה וכוונת הקושיא מבואר יותר בירושלמי דמגילה פ׳ הקורא עומד בירושלמי דמסכת תענית וה"ג שם התיב ר"א בר מקום והא תניא המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים ויהיו כ"ג תלתא עשרה תלתא עשרה וחד ג׳ עכ"ל ופירש בקרבן העדה דקס"ד הא דאמר ר"ה שלש קריות כו׳ ר"ל דלכל שלשה מהם בעי׳ עשרה פסוקים וא"כ לשיתא גברי בעינן עשרים ולשביעי שלשה פסוקים והוי כ"ג ואם כן הו"ל למפטיר להפטיר כ"ג פסוקים כנגד שבעה קרואים שצריכין לקרות לפחות כ"ג אע"כ דסגי בט׳ פסוקים וא"כ לשבעה סגי בכ"א פסוקים ומשו"ה אינו מפטיר רק כ"א והדרא הקושיא לר"ה והניח גם זה בקושיא. אמנם באמת י"ל קושיא זאת דדוקא כשקורין רק ג׳ אז בעינן י׳ פסוקים אבל בשבת שקורין שבעה ובלא"ה קורין יותר מן עשרה פסוקים לא בעינן י׳ לכל תלתא מינייהו ומש"ה סגי למפטיר בכ"א פסוקים. ומ"ש תו הכא מדלגין בנביא כו׳ עד סוף הלכה שפת יתר הוא ואין כאן מקומו וכבר קתני לעיל פי"א אלא אגב דמותיב ממתניתין דמפטיר בנביא מייתי לה בקוצר אבל עיקר הקושיא הוא מרישא כמ׳"ש ובאמת בירושלמי דמסכת תענית איתא כל הלכה זו והך דמדלגין בנביא וכו׳ לא קתני שם:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:8:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:8:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:8:1)

**מקום שנהגו כו׳.** הא דנקט הפא שני ימים היינו (בין) בי"ד ובין בט"ו מקום שנהגו לקרות בימים לבד קורין ובמקום שנהגו לקרות גם בלילות קורין:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:8:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:8:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:8:2)

**בלשון הקודש.** היינו למי שאינו מבין שום לשון חייב לקוראה בלה"ק ואפ"ה יצא אבל מי שמבין אחד משאר לשונות מותר לקרותה בשאר לשון כדתנן אבל קורין אותה ללועזות בלעז וכן כתב בש"ע סימן תר"ץ:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:1)

**האדם הגדול בענקים.** פסוק הוא ביהושע סימן י"ד. היה אברהם אבינו גבוה יותר מענק בענקים. כל זה מיותר ובספר אגודה גרס הכי האדם הגדול בענקים זה אברהם אבינו וכ"ה במדרש ילקוט יהושע:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:2)

**שהיה גבוה קומתו כו׳.** בילקוט יהושע גרסינן הכי האדם הגדול בענקים זה אברהם ולמה קורא אותו גדול שפסיעותיו של א"א היה שלשה מילין כו׳ וע"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:3)

**עוג הוא אליעזר.** הכי איתא בפרקי דר"א סוף פט"ז וז"ל זקן ביתו של אברהם היה עבדו אליעזר ומאין היה עבדו אלא כיון שיצא מאור כשדים עמדו כל גדולי הדור ונתנו לו מתנות ועמד נמרוד וכתב עבדו לאברהם וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחירות ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעולם הבא והקימו למלך והוא עוג מלך הבשן עכ"ל פדר"א:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:4
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:4](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:4)

**האיך אלא הוא.** כצ"ל האיך הוא על האבן האחת ראובן וכו׳:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:5
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:5](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:5)

**אורים ותומים עמדו.** כצ"ל לא עמדו:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:6
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:6](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:6)

**שכן דרכן של מלכים.** ובמדרש ילקוט איתא שבתואל היה מלך בעירו:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:7
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:7](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:7)

**ולפי שלא שמע אביה כי׳.** וקשה האיך תליא זה בזה ואפשר ליישב על פי מדרש ילקוט שהובא שם כל בתולה קודם שנישאת לבעלה היתה נבעלת לבתואל שהיה מלך ואפשר שקודם שלש שנים לא היה רוצה לבעול אותה שעדיין אינה ראויה לביאה ולפ"ז כיון שלא שמע מלידתה עד לאחר שלשה ימים א"כ לפי חשבונו כשנעשה בת שלש שנים עדיין היה סבור שאינה בת שלש שנים ובאותו זמן לקחה עבד אברהם מבית בתואל וניצלה רבקה שלא בעל אותה אמנם בילקוט הובא הנס בע"א שבני עירו היו מצפין ואומרים שאם לא יבעל את בתו יהא הורגים אותו ובתו ונעשה נס שמת באותו לילה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:8
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:8](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:8)

**עשרים שנה.** ט"ס הוא וצ"ל שש שנים דהיינו שש שנים שהיה אצלו בשביל הצאן נענש אבל על י"ד שנים שעבד בשתי בנותיו לא נענש שקיים בזה מצות פו"ר:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:9
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 21:9:9](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:9)

**יוסיף המבין דעת.** לא בינת אדם לי להבין מה שטמנו חז"ל ברמז דבריהם ומ"מ נראה שכוונו על הא דאיתא בפדר"אפרק ל"חוזיל מה עשה שכם בן חמור הביא משחקת נערות חוצה לה מתופפות בתופים יצאה דינה לראות בבנות המשחקות ושללה ושכב אותה והרה וילדה את אסנת ואמרו בני ישראל להרגה שעכשיו יאמרו כל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב מה עשה יעקב הביא ציץ וכתב עליו שם הקדוש ותלה על צוארה ושלחה והלכה לה והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך והורידה למצרים לביתה של פוטיפרע שהיתה אסנת ראויה ליוסף לאשה והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת וכשירד יוסף למצרים לקחה לו שנאמר ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע לו לאישה עכ"ל. ומעתה נ"ל דגמרא דהכא התחיל בתחילת דברי פדר"א והשמיט מה שיעקב כתב שם הקדוש וגם הא דקתני התם בהדיא שע"פ הקב"ה ירד מיכאל והוליכה לבית פוטיפרע ולפי שכבוד ה' הסתר דבר לכן השמיט הגמרא דברים הללו בכוון ולא הביאו רק אפס קצהו ממאמר ההוא וע"ז קתני הכא מכאן ואילך יוסיף המבין דעת כנלפע"ד: