## Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim Chapter 9

###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:1:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:1:1)

**ופשוטין אותיותיו כו׳.** ר"ל שצריכין להיות גדולים קצת משאר אותיות. אכן הא"ת כתב שהבי"ת לבד צריך להיות רבתא ולא שאר אותיות של התיבה וכן ראיתי בכל ספרי תורות שהבי"ת לבד היא גדולה משאר אותיות. ובאמת ראיתי בקצת ספרים כתוב בזה הלשון ופשוטין אותיותיו משאר אותיות ולא גרסינן של תיבה וא"כ משמע להדיא דקאי רק על הבי"ת לבד. ואי גרסינן על הבי"ת לבד אתי נמי שפיר הטעם דקתני הכא שהיא תקום לעולם ר"ל לרמז שיתקיים העולם לפי שהבי"ת לשון ברכה כדאיתא במ"ר ולכן באה הבי"ת גדולה לדרוש שיהא גדול ויתקיים לעולם:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:1:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:1:2)

**שהיא תקום לעולם.** ככר פרשתי בסימן א׳ ואף לפי גירסא שלפנינו דקאי על כל האותיות של בראשית אתי נמי שפיר לרמז שיתקיים לעולם ועיין בספר מגלה עמוקות אופן קס"ו טעמים הרבה על כל האותיות קטנות וגדולות שבתורה ובספר מכתב מאליה פרשח שמות:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:2:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:2:1)

**וי"ו דגחון.** ר"ל שצריכה להיות גדולה קצת אבל לא גדולה יותר מדאי שלא תדמה לנו"ן פשוטה וכ׳"כ הא"ת בהדיא בפ' שמיני:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:2:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:2:2)

**דרש בסוף כו׳.** דרש הראשון צריך לכתוב בסוף השיטה ודרש השני כראש השיטה והכי איתא במסרה פ' שמיני דרש דרש חצי התורה בתיבה דרש מכא ודרש מכא עכ"ל. ובזה מצאתי טעם לשבח בכתבי אא"מ ז"ל בשם מג"ע וז"ל בסוף דבריו ומזה הטעם כותבין בס"ת והנה דרש דרש משה דרש אחד בסוף שיטה ודרש השני בתחלת שיטה להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודותיה כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגות ובא עד סוף תכונותם חוזר ומתחיל בראש לכן מלת דרש הב' בתחל' שיטה שלאחריה לרמז שהוא מתחיל בראש עכ"ל ודפח"ח:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:3:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:3:1)

**וישחט כו'.** לא מצאתי בשום מסרה מזה גם לא ידעתי איזה וישחט שצריך להיות גדול. אבל במסכת קדושין איתא והתגלח הוא חציין של פסוקים ולכך הגימ"ל גדולה ובמסרה איתא וישם עליו את החשן הוא חציין של פסוקים אבל על תיבת וישחט לא מצאתי רמז בשום מסרה. ונראה דכוונת הגמרא דהכא על תיבת וישחט האמור בפרשת צו והוא בסימן ח׳ פסוק ט"ו וישחט ויקח משה כו' שהוא איזה פסוקים אחר הפסוק וישם עליו את החושן. ואין זה תימה כ"כ דבלא"ה פליגי המסרה אגמ׳ דידן דבגמ׳ קתני והתגלח הוא חציין של פסוקים והוא מרחק רב בין וישם עליו את החושן. מכ"ש דאיכא למימר דפליגי אי החצי הוא בפסוק וישם את החושן או בפסוק וישחט שהוא הפרש מועט וכן משמע כקדושין דאנן לא בקיאין בפסוקי ומייתי ראייה דכי אתא ר"א בר אדא אמר במערב' פסקו לי' להאי קרא לתלתא פסוקי ויאמר ה׳ אל משה הנה אנכי בא אליך ב עב הענן כו' עכ"ל:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:4:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:4:1)

**פשוטין.** ר"ל גדולים קצת משאר אותיות:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:5:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:5:1)

**למ"ד דוישליכם כו׳.** לא כתכ טעם למה. וראיתי בבעל הטורים פרשת נצבים שכתב וז"ל וישליכם למ"ד גדולה וחסר יו"ד לומר שאין השלכה כזאת ליו"ד שבטים. וכתב אא"מ ז"ל בפירושו עיטור בכורים וז"ל לפע"ד כוונתו ע"פ מה דאיתא ברכות פרשת ויצא וז"ל ותקרא שמו יוסף לאמור יוסף ה' לי בן אחר אחר לגלות אר"י ב"ר סימון לא למקום שגלו יו"ד השבטים גלו שבט יהודה ובנימין עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון שבט יהודה ובנימין מפוזרים ככל הארצות עכ"ל המדרש. הרי שהשלכה של יהודה ובנימין היה גדולה מהשלכת יו"ד השבטים עכ"ל אדוני אבי מורי זצ"ל:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:6:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:6:1)

**ה"א דהלה׳ כו׳.** ר"ל כאילו היא תיבה בפ"ע ונכתבות קצת רחוק מן לה׳ ועיין כא"ת פרשת האזינו שהאריך בזה. ובמ"ר פ' בשלח פרשה כ"ד משמע להדיא שהיא נכתבת קצת רחוק משאר אותיות. אף שכתוב שם שצריכה להיות למטה כבר כתב הא"ת דהאי למטה לאו דוקא אלא קצת רחוק וכאילו משמע הוי לה' תגמלו זאת כלומר שיש להתקונן שגמלו כל זאת לה' וע"ש במתנת כהונה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:7:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:7:1)

**יו"ד של תשי כו׳.** גם בזה ראיתי טעם נכון בבעה"ט פרשת האזינו וז"ל תשי יו"ד קטנה נתן בך עשרה דברים וניסתו אותו בעשרה נסיונות. ר"ל שהקב"ה נותן לאדם בשעת יצירה עשרה דברים כדאיתא פ׳ המפלת ואפ"ה נסית' אותו בעשרה נסיונות וכתב אא"מ ז"ל ונכון לרמז זה ביו"ד כי כל אלו נותן הקב"ה במעי אמו בעודו בקטנותו ועיין עוד במ"ר סוף פ׳ אחרי טעם על יו"ד קטנה שבתשי וע"ש:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:7:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:7:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:7:2)

**צריך להיות גדול כו'.** טעות הניכר יש כאן. ונראה שכצ"ל יו"ד של ועתה יגדל צריך להיות גדול מכל יו"ד שבתורה וכ"כ הא"ת ובעה"ט פ' שלח לך וכן האמת שהיו"ד דיגדל היא כתובה גדולה בכל ס"ת ועיין הטעם בבעה"ט:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:7:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:7:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:7:3)

**ולמ"ד שלו כו'.** ר"ל גדולה קצת משארי האותיות. אכן בס׳ א"ת לא קחשיב הלמ"ד בכלל אותיות הגדולות:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:1)

**כתובים ולא נקראין.** כלומר כתובים לגנאי אבל לא נקראין לגנאי אלא לשון שבח והכי איתא להדיא במגילה דף כ"ה ע"ב ת"ר כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:2)

**כתיב בעפולים כו׳.** דעפולים מפורש יותר לגנאי מבטחורים ושניהם בנקב בית הרעי. רש"י שם במגילה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:3)

**כתיב תשגלנה.** ט"ס וכצ"ל כתיב ישגלנה וקרי ישכבנה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:4
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:4](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:4)

**רובע דביונים כו׳.** כצ"ל כתיב חרייונים וקרי דביונים. פרש"י חורי לשון ריעי דביונים הזב מן יונים שלא לפרש שהיו ישראל אוכלין גלליהן בשומרון:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:5
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:5](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:5)

**כתיב שינהם כו׳.** הלשון מגומגם ומפורש יותר בגמרא כתיב לאכול את חוריהם ולשתות את מימי שינהם וקרי' לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם. ופרש"י חוריהם ריעי היוצא דרך הנקב:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:6
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:6](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:6)

**מימי** שינהם שינים יש לכרכשתא וצואה לחה ורכה קרוי מימי שינהם:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:7
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:7](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:7)

**למחריהם.** כצ"ל כתיב למחראות וקרי למוצאות. גבי ע"ז כתיב בס' מלכים כי חור לשון מוצא ריעי הוא ומש"ה קרי׳ למוצאות שאין כ"כ גנאי:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:8
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:8](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:8)

**מנין שאין מכנין כו׳.** הלשון מגומגם ונראה שכצ"ל מנין שאין מכנין לעריות דתנן המכנה לעריות משתקין אותו ומתני׳ היא במסכת מגילה דף כ׳יה ע"א: א"ר יונה כו׳. ר' יונה אתא לפרושי מהו המכנה בעריות עז"א בעריות דאבוה ובעריות דאימיה. כך הוא לשון הירושלמי דמגילה ופירושו כשמגיע לפסוק ערות אביך לא תגלה אינו רוצה לתרגם בלשון נוכח שנראה לו כמבזה אחד מהציבור או הקורא אלא מתרגם ערות אביו לשון נסתר וכן בעריות כולן זהו פירושו דהמכנה. אמנם בבבלי מפרש בגוונא אחריתא והכי איתא שם המכנה בעריות תני רב יוסף קלון אביו וקלון אמו. פרש"י שדורש פרשת עריות בכינוי ואומר לא ערוה ממש דבר הכתוב אלא כינה הכתוב בלשונו וקרא אותו ערוה המגלה קלון אכיו וקלון אמו ברבים:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:9
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:9](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:9)

**האומר מזרעך כו׳.** קיצר הגמרא ואינה מפרש תחת איזה פסוק הוא שאומר כן. אבל מבואר במס' מגילה וז"ל האומר מזרעך לא תתן להעביר למולך לא תתן לאעברא בארמיותא. פרש"י שמפרש' הכתוב לא תבוא על הכותית ותוליד בן לע׳"זב:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:10
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:8:10](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:10)

**משתקין אותו בנזיפה.** שעוקר הכתוב ממשמעו שהוא עבודת חוק לאמוריים להעביר בניהם לאש ונותן כרת לבא על הכותית ומחייב חטאת על השוגג ומיתת ב"ד על המזיד בהתראה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:9:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:9:1)

**מעשה ראובן כו׳.** פסוק וישכב ראובן את בלהה פלגש אביו נקרא בבהכ"נ ולא מתרגם מפני כבודו דראובן:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:9:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:9:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:9:2)

**מעשה תמר לא נקרא ולא מתרגם.** במס׳ מגילה קתני איפכ׳ במתני' מעשה תמר נקרא ומתרגם ומפרש טעמא בגמרא ולא חיישי׳ לכבודו דיהודה אדרב' שבחי׳ הוא דאוד׳ וא"כ קשה הא דקתני הכא מעשה תמר לא נקרא ולא מתרגם וביותר קשה האיך מצינו למימר בענין הכתוב בתורה שאינו נקרא. בשלמא גבי מעשה אמנון או בהודע ירושלים דלקמן שייך שפיר אינו נקרא דאין מפטירין בענין זה דהא מצינו להפטיר בענין אחר אבל על מעשה הכתוב בתורה איך שייך לומר אינו נקרא דאסור לדלג אפי׳ תיבה אחת בתורה. ואפשר לדחות ולומר הא דקתני הכא מעשה תמר היינו מעשה אמנון ותמר וכן פי' הר"ע מברטנורה במשניות. אלא שהתוי"ט השיג עליו דהל"ל מעשה אמנון כמו גבי ראובן וי"ל דגמ' דהכא לא ס"ל זהו לדיוק. אלא דעדיין קשה דלפ"ז הא קתני לקמן מעשה דוד ואמנון לא נקרין ולא מתרגמין וא"כ קשה תרתי ל"ל. וי"ל דבגמ׳ פרכי׳ רישא דברייתא אסיפא דברישא קתני מעשה תמר ואמנון נקרא ומתרגם ובסיפא קתני לא נקרא ולא מתרגם ומשני הא דכתיכ אמנון בן דוד הא דכתיכ אמנון סתמא א"כ י"ל הא דקתני בסיפא מעשה דוד ואמנון לפרושי רישא קאתי הא דאמרי׳ תמר ל"נ ול"מ היינו מעשה דוד ואמנון היכא דכתיב אמנון בן דוד. ובפירוש המשניות להרמב"ם כתב נמי הא דקתני במתני' מעשה תמר היינו אמנון ותמר אלא שהוא גורס כגי' המשנה נקרא ול"מ. כנ"ל לפרש בלא הגה"ה ולומר דצ"ל נקרא ומתרגם:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:9:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:9:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:9:3)

**מעשה עגל ראשון.** בהלכה שאחריה מפרש מהו עגל ראשון ועגל שני והטעם שא"מ עגל שני כדי שלא יאמרו ממש היה בו מדכתיכ ויצא העגל הזה:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:10:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:10:1)

**מאנא חטא העם כו׳.** בגמ׳ אמרי׳ איזהו מעשה עגל שני מן ויאמר משה עד וירא משה. ובאמת יש לתמוה על גמ׳ דהכא דמ"ט לא מתורגם מאנא חטא העם כו׳ בשלמא לפי גי׳ גמ' דמגילה א"ש דבאותן פסוקים כתיב ויצא העגל הזהב. אבל לפי גמ׳ דהכא לא ידעי' כלל מ"ט לא יהא מתורגם מאנא חטא העם כו'. ואפשר ליישב דהרמב"ם כתב בפ' י"ב מהל׳ תפלה כפי גי׳ הגמ' דמגילה וכתב עוד דגם הפסוק ויגוף ה׳ את העם על העגל אשר עשה אהרן ג"כ לא מתרגם משום כבודו דאהרן וכן איכא מ"ד בירושלמי דס"ל הכי וכתב המפרש שם דהירושלמי לא ס"ל משום דאתא למטעי אלא דחיישי׳ ליקרא דאהרן ובפסוק זה מפורש אשר עשה אהרן מש"ה ל"מ. וא"כ י"ל דגמ' דהכא ס"ל כדעת הירושל׳ והרמב"ם ומש"ה מאנא חטא העם עד גמירה ל"מ ובתוכ׳ הפסוק שכתב הרמב"ם ויגוף ה׳ כו':


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:10:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:10:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:10:2)

**ברכת כהנים.** ומפרש טעמא בגמ׳ דכתיב ביה ישא ה׳ פניו אליך ויאמרו שהקב"ה נושא פנים ודרש הגמ׳ אינן ידעין. והא דקתני הכא גבי ברכת כהנים ל"נ ול"מ. באמת כך הגיר׳ במשנה שבמשניות. אבל במשנה שבגמ׳ גרסי׳ ברכת כהנים נקרא ול"מ וכ"כ הרמב"ם פי"ב מה"ת וכ"נ דמה"ת לומר שיהא התורה נקראת שלא בשלמותה וכמ"ש התוי"ט כפ׳ הקורא עומד. וע"כ צ"ל דכצ"ל כאן ברכת כהנים נקרא ול"מ:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:10:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:10:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:10:3)

**מעשה דוד ואמנון.** כבר פרשתי בהלכה ט׳:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:11:1
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:11:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:11:1)

**אין מפטירין במרכבה.** פרש"י שם דלמא אתא לשיולה ולעיונא בה. והא דנקט הכא ורבי מתיר ובגמרא גרסינן ור"י מתיר:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:11:2
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:11:2](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:11:2)

**בהודע את ירושלים.** פרשה היא ביחזקאל:


###### Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:11:3
[Nachalat Ya'akov on Tractate Soferim 9:11:3](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:11:3)

**ויודע בתועבותיה של אמו.** ר"ל יבדוק בתועבת אמו כך הגי' בירושלמי. ובבבלי גרסי׳ הכא מעשה באדם א׳ כו׳ א"ל עד שאתה בודק בתועבות ירושלים צא ובדוק בתועבות אמך בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול: