## Nachalat Ya'akov, Genesis

###### Nachalat Ya'akov, Genesis 44:18:1
[Nachalat Ya'akov, Genesis 44:18:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov/s/Genesis/r/44:18:1)

ויגש אליו יהודה וגו' פרש"י שדבר אתו קשות לכאורה נראה שהוא תמוה שמתחלה פסקו את הדין בעצמם שיהי' כולם עבדים וכמו שאמרו והיינו עבדים לפרעה גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו וכו' וכי משום שהטיב עמם ושחרר כולם ולא לקחם לעבדים רק אותו שנמצא הגביע בידו דיבר אתו קשות. ועוד שמתחלה פסקו את הדין שאותו שנמצא הגביע בידו יומת ואחר כך פוחת והולך ואמר שכולן יהי' עבדים ואח"כ שיחרר אותם רק אותו שנמצא הגביע בידו ודיבר ואתו קשות. ולתרץ זה נראה דהנה אף שהי' בידם להרוג את פרעה ועמו עם כל זה היו נכנעים לו ומדברים בהכנעה וחשבו כי אלהים מצא עונם ובעוונם הם נתפסים. וכמו שאמרו מה נצטדק אלהים מצא עון עבדיך וראו השבטים עון של עצמם והוא מכירת יוסף ולכך פסקו עליהם דין מיתה כי הגונב נפש ומכרו מות יומת ואם מכירת יוסף עון הוא. ממילא אותו שהתחיל בעון וחטא הלא המה שמעון ולוי חייבים מיתה שזממו להמיתו כמ"ש לכו ונהרגהו וחשבו שמסתמא יסבב בעל הסיבות שימצא הגביע ביד מי שנתחייב מיתה ולכך פסקו עליו מיתה ועל כולם פסקו עבדות כי בהסכמות כולם נמכר לעבד ואח"כ כשראו שנמצא הגביע באמתחת בנימין שהוא אינו חייב במכירת יוסף מאומה חזרו ודנו דין אתר וחשבו שהתחיל השעבוד מצרים ולכך פסקו על כולם שיהיו עבדים ואח"כ כשראו שאמר להם ואתם עלו לשלום על אביכם, וראו שעדיין לא הגיע להם השיעבוד מצרים וגם במכירת יוסף לא חטא בנימין מאומה וכיון שלא הי' להם לתלות בשום דבר לקיחת בנימין לעבד דיבר אתו קשות ואמר שיהרוג אותו ואת עמו ויקח יו את בנימין:


###### Nachalat Ya'akov, Genesis 44:19:1
[Nachalat Ya'akov, Genesis 44:19:1](https://torahapp.org/share/book/Nachalat%20Ya%27akov/s/Genesis/r/44:19:1)

אדני שאל את עבדיו לכאורה תמוה. מה צורך היה ליהודה לספר הדברים שהי' ביניהם הלא יוסף הי' יודע זה ולא הי' ליהודה לומר רק ונפשו קשורה בנפשו ונראה כי יהודה הי' חושב שמא באמת הוא יוסף וחושב שיעקב לרוב זקנתו כבר מת והשב ישיב להם כל גמולו כדכתיב פ' ויחי ויראו אחי יוסף כי מת אביהם וגו' וזה הוכיח יהודה שאביו עדיין חי וז"ש אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או את שמלת לאמר הוא מיותר וכוונתו בזה שאדוני שאל את עבדיו לדברים אחרים בכדי שנאמר במסיח לפי תומו שאבינו עדיין תי ואמרנו לו על פי הדברים במסית לפי תומו שאבינו עדיין חי ועוד הביא ראי' מהעיכוב שנתעכבו כי לולי התמהמהנו כי עתה שבנו וגו' ע"כ הי' אביו קיים והוא הי' המעכב ובזה הי' בטוח שכשיוודע לו שאביו קיים ודאי לא ינקום מהם כמו שכתב בפ' ויהי ויראו כי מת אביהם וייראו משמע שקודם לכן לא נתייראו: