## Narboni on Guide for the Perplexed, Part 2

###### Narboni on Guide for the Perplexed, Part 2 19:1
[Narboni on Guide for the Perplexed, Part 2 19:1](https://torahapp.org/share/book/Narboni%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/19:1)

**שהוא** יראה שזה המציאות הוא מאצל הבורא ית' על צד החיוב ר"ל חיוב המושכל לשכל כי ישכילהו באופן משובח ובשיעור מתיחס לאשר הווה על שיאצל ממנו לכן לא נאמר לעולם בכללו למה נמצא כמו שלא נאמר בו ית' למה נמצא או איך נמצא כן כי הוא למציאותו ית' כן כי זה כלו מחויב שימצא כך העלה ועלולה ואין התיחדות בעלול כמו שאין התיחדות בעלה אחר שהעלול נאצל מן העלה כן במה הוא נמצא כן ואי אפשר בהם העדר כלל ולא שנוי ממה שהם עליו על אופן מה שהם ולו ישתנה העלול ישתנה העלה בהכרח ועל כן יתחיב מזה הדעת חיוב התמדת כל דבר על טבעו ושלא ישתנה בשום פנים דבר מכל הדברים מטבעו בבחינת המציאות אשר לו בעלה הראשונה וכבר קרה לי ויכוח עם חכם נפלא מחכמי הרומיים שמע עליו שמעתי עליו ונתקבצו עלינו אנשי העיר לשמוע מה יהיה דברינו והיה יום עב וענן ומטר מועט ופתח בדברו על צד הבחינה עלי ואמר הממטיר עתה ויאמרו לו הן שנה ושלש ויאמרו לו הן אמר אני אומר שאם כן הוא שהוא ממטיר עתה אם לא ימטיר עתה לא יהיה האלוה אלוה ויבהלו כל השומעים ואבין כי להבחין ולהתחיל בויכוח אמר זה ואען ואומר אליו שני מובנים יש למאמרך כפי המובן הראשון שקר נמנע כפי השני צדק ואמת הכרחי הראשון שהמטר במה הוא מטר אם לא ימטיר לא יהיה האלוה אלוה והוא שקר נמנע כי לו לא יהיה מטר ויבטלו הנמצאות כולם לא יבטל הוא ית' שהם צריכים לו והוא אינו צריך אליהם. האופן השני שהמטר במה הוא נמצא מן העלה הראשונה ומסודר ממנה באמצעות הסבות עד העלה הראשונה הראשון ית' שהוא סבה הראשונה למטר הנה אם לא יהיה העלול המגיע ממנו במה הוא מגיע ממנו לא יהיה העלה ומשל בזה אם לא יהיה המטר לא יהיה העלאת האידים ואם לא יהיה העלאת האידים לא יתנועע השמש על הארץ ואם לא יתנועע הגלגל לא ימצא המניע גלגל השמש ואם לא ימצא המניע ההוא לא יהיה עלתו ואם לא יהיה עלתו לא יהיה עלת עלתו וכן עד העלול הראשון ואם לא יהיה העלול הראשון במה שהעלה הראשונה עלאו במה הוא עלה ראשונה הנה לא ימצא הראשון ית' והוא ית' נמצא הנה המסודר נמצא הנה המטר נמצא ואם לא ימצא במה הוא נמצא ממנו הנה לא ימצא הממציא אמרנו לו רצית זה במאמריך אמרת האמת הפלא השתומם אחרי כן אמר הבנת דברי וזהו מה שרציתי בו ומעטים אשר יבינו זה וכבר אמרתי זה בפני חכמים אחרים או אשר יחשבו שהם חכמים והיו נפלאים עליו כי לא הבינו ואחרי כן דברנו בענינים אחרים בחכמת האלהות וחכמת הטבע והתאמצנו בויכוח עד באחרונה עשה הקש כבר סתרנו ואומר לו אין זה מן הפילוסוף ותמה ושמח ויאמר כן הוא ונפרד המעתיד ספרתי לך כל זה יען תבין הבנת כוונת הרב ז"ל ותעמוד על סודו וכאלו הוא משל למה שאמרנו לקרב המושכל אל המוחש ולפי זה הדעת יהיה שנוי דבר מהנמצאות מטבעו נמנע אומר אני מטבע הנמצאות השנוים בקצת העתים כי הדברים הטבעיים מאדיים לא הכרחיים ולכן לא יהיו הנפלאות מכת הנמנע ואפי' לפי זה הדעת וכבר יחזיק הרב ז"ל בזה במה שיבא אלא שאין הפרש אצלם בין התיחד זה הצמח באדמימות מבלתי הלובן או במתיקות מבלתי המרירות או התיחד השמים במה שהם עליו מן התכונה מבלתי הרבוע והשלוש כאלו היו התכונות המתחלפות ההן אפשריות בגלגל והיה נעדר מכל אחת מהן ויחדו האל במיוחדות אליו כאלו הגלגל עץ השדה מי הוא מייחד אלו הנושאים ומכינם לקבל צורות מתחלפות ירצה כי אין שם מזג יהיה עלת התחלפותם במין והתשובה בזה הדעת באחרית הפרק אמנם מה שיראה בתחלת המחשבה שנשיב על זה הוא מה שאמר למטה ויראה לי כי אשר אמרו בספר מה שאחר הטבע מהניח שכל נפרד לכל גלגל הוא מפני זה הענין גם כן עד שיהיה דבר ייחד כל גלגל כתנועה אחת כי הוא כאלו הוא דרוש אחר ר"ל יחוד הצורה ויחוד התנועה למה שהתנועה נמשכת מהצורה באמת והנני אעירך על שכל ארסטו' ואיך לחצתו זאת הקושיא ירצה והוא אחר שאמר שחמר הגלגלים אחד אחר שתנועתם סבובית למה היו אלו החלופים הנמצאים בגלגלים בצורותיהם ותנועותיהם וזה שהוא השתדל לתת עלה בהיות הגלגל מתנועע מן המזרח ולא יתנועע מן המערב אמר משה מקום שאמרו להאריך כפי טבע הדרושים וכפי טבע מה שנוסר עליו ומעלתו אין רשאי לקצר ושני אלו קובצו בכמו אלו הדרושים כי אלה הטענות נפלאות בעצמן והן לקוחות מעצמי השמים ותנועתו וצדד התנועות והם דרושים יקרים עד תם המעלה האנושית על כן ראוי לנו להרחיב גבולם ולבאר אמתתם וראיתי לכלול לך הנה מה שאי אפשר הבנת הרב ז"ל על שני הדרושים על אמתתם בלתם השכלת הדרושים בעצמם ויהיה זה הישרה למעינים והזכרה ליודעים ואומר דע כי השרש אשר הלך בה ארסטו' לדעת כל אלה הבקשות הוא למה שידע שבגשם השמימיי הוא בעל נפש אחר שהיה מתנועע מעצמותו ואחר שהיה בעל נפש הבחין אלה הבקשות בבעל נפש והשיג אמתתם בגשם השמימי בספוק כענין בנפש ואמר כי אמנם יתנועע הגשם השמימי מן המזרח אל המערב לפי שהוא צד ימין והמשיל זה כשאמר נחשב שנדמה אדם הקיף על עצמו הגלגל והוא מניע אותו מן המזרח אל המערב מתחת הארץ ולמעלה מן הארץ שראוי שיהיה ראש זה האדם אל קוטב הדרומי מוטה בדרום והוא המעלה ורגליו אל מול צד הצפון והוא המטה והארץ הדום רגליו וימין באופן המזרח ושמאלו במערב שלו' בשמאלי ושלו' בימיני ופניו אל אמצע השמים והתהום האחור על כן יניחו ספרי הנביאים האלוה ית' כאלו הוא אדם ויאמרו פני אדם עיני יי' ויהיה התחלת הנענוע מזה הגלגל באופן המזרחי בהכרח ויהיה נענוע אל אמצע השמים כי הימין הוא אשר יניעהו הבעל חיים על הכונה הראשונה והשמאל אמנם יניעהו על צד הרצון בו כדי שתשוב תנועת הימין וכן יראה שאופן המזרחי מכלל העולם הוא מקום התחלת תנועת השמים והוא ימינה והוא אופן המערב שמאלה ואמנם יצטרך כך כדי שתשוב התנועה לאופן המזרח ותכלית זאת התנועה הוא אמצע השמים אשר הוא פנים ועל זה הצד אפשר שיחשב לזאת התנועה התחלה ותכלית מצד המניע לה ואע"פ שתהיה מתנועעת בסבוב או בלתי התחלה זמנית ושיהיו צדי הגלגל מתדמים אם כן ענין הימין הנמצא לגלגל הוא שימצא לו מקום נגדר ממנו התחלת המניע ר"ל השכל הנבדל על הכוונה הראשונה וענין פנים שימצא לו מקום אליו תכלית המניע לו על הכונה הראשונה והוא אמצע השמים כי שם המניע אחר ששם סבת התנועה ועצמותה ואם אינו כח בו שם אמתתו ר"ל בעגולות הממהרות יותר אשר בגלגל ר"ל הגדולות ויי' שם היה ואין התחלות ממנו בחלקים נגדרים כי החלק מהגלגל אשר אפשר שנחשבהו ימין באופן המזרח ישוב שמאל בהיותו באופן המערב וכן פנים ואחור אבל האופן לא יתחלף כי המקום נגדר ואם אין החלק מן הגלגל נעדר בימין ובשמאל פנים ואחור ואמנם יראו פעלם במקומות ממנו נגדרים וראוי היה להיות כן כי כח המניעי אותו אינו מתחלק כהתחלק הגשם עד שיהיה בחלק ממנו בלתי חלק הנה זהו העלה בהיות הגרם השמימיי האלהי הכולל מתנועע מן המזרח ולא יתנועע מן המערב וישתדל לתת עלה בהיות קצתם ממהרים התנועה וקצתם מאחרים ושזה מחויב לסדר הנחתם מן הגלגל העליון כי כל אשר ירחק יהיה יותר ממהר עד שתהיה חלק עלת ההתיחדות בחלוף תנועותיהם כענין התחלף היסודות בהנחתם ר"ל כפי קרבם ורחקם מן המקיף וזה המספר הגדול לגלגל אחד זאת היא השאלת השנית מן שני השאלות אשר עליהם אמר נרצה עתה לחקור על שתי שאלות חקירה מספקת כי מן הראוי שנחקור עליהם ויען תראה איך נשלם לו זה אבאר לך את שתיהן כי לשתיהן יחד אל דרושנו ואחר כך אתיר לך הספק. השאלה הראשונה למה היו הכוכבים הנבוכים מה שהוא קרוב מהם אל הגלגל הראשון והוא מתנועע תנועה אחת בלבד ולא יתנועע תנועות רבות הראשון והיותר רחוק תנועות מועטות ומשיב על זה שהדבר החשוב בתכלית החשיבות מדרכו לקנות המעלה אשר התיחד בו בלא מעשה ובלא פעולה וזהו דרך העלה הראשונה כי שלמותה בעצמותה והגשם הראשון ישיג המעלה הקרובה מן המעלה השלמה בפעולה אחת בלבד והקרוב לו בפעולות רבות או לא ישיג המעלה ההיא אבל יקנה מעלות רבות ממנה בפעולות רבות ויעמוד הרבוי במקום השלמות באיכות והרחוקים מן הגשמים השמימיים להם תנועות מועטות למה שאי אפשר שיקנו המעלות הרבות או למה שהמעלה שיקנוה שפלה ולזה יקנוה בפעולות מועטות והשרש בזה שאי אפשר שתהיה המעלה הזאת בעצמה קנויה לנכבד ולמעט נכבד בפעולות משתוות במספר. השאלה השנית למה היה בגלגל הראשון כוכבים רבים והוא אחד ובשאר הגלגלים כוכב אחד ומסבבים אותו גלגלים רבים ומשיב על זה שתי תשובות האחת כי למה שהיה המניע לכולם בתנועה היומית הוא הגלגל הראשון ואם הוא הגדול שבגשמים בשעור ובכח הנה הוא בעל תכלית הכח אשר מצד המהירות והאחור והנה אם היה בשאר הגלגלים כוכבים רבים היה משיגו בהתנענעם לאות ויגיעה לא מצד שיש במתנועע הפכות למניע רק מצד שכל מניע בטבע יש לו מתנועע נגדר הכמות בטבע וכשיהיה יותר גדול תהיה תנועתו יוצאה מן הטבע וכשתהיה יוצאה מן הטבע ישיגה הלאות והיגיעה מצד ההכפלה ר"ל מצד הכפלת המתנועע על השעור אשר לו בטבע שיתנועע מן המניע השנית שהגלגל הראשון למעלתו וקרבתו מן ההתחלה הראשונה והיותו התחלת המציאות והחיים היה כחו גדול ויניע כוכבים רבים ושם הטבע תנועות רבות לאשר לו כוכב אחד לבד להחליף בזה מה שאבד כשלא שם בו כוכבים רבים כדי שיהיה כל גשם מהם על תכלית מה שבטבעו לקבל השלמות ישתבח יוצר הכל כי כאשר זכר ממהירות התנועה הכללית ואיחור גלגל הכוכבים העומדים להיותו בחלוף הצד הוא על הנפלאה ואמר שכן יתחייב שכל מה שירחק מן הגלגל השמיני יהיה יותר ממהר התנועה אלא שזה לא ימשך כמו שבארתי לך דע כי אבן רשד באר זה החדוש כאלו גלגל הכוכבים העומדים הוא הגלגל היומי כאלו אין שם גלגל בלי כוכב ורבינו משה הניח זה על שהגלגל היומי הוא כעין הקרח הנורא בלי כוכב ואין בזה הפרש על הדרוש בזה כי כולם מסכימים על שחלוף הצד הוא הסבה באחור הגלגל אשר אחר היומי וכן כפי קרבם ורחקם ממנו אמנם אמרתי לך זה שלא תתבלבל בו וכי נמשכתי לדברי אבן רשד במה שקדם שקראתי גלגל המזלות הגלגל הראשון אמנם איך היה חלוף הצד באיחור הקרוב ליומי הוא רמז מה שאמר הנה הכוכבים היו קצתם יותר ממהרים מקצת והגלגל הראשון יותר ממהר מכולם שהגלגל הראשון הוא המתנועע מעצמו מבלי מכריח אל תנועה המקבלת כי הכל פועל בזולת ואין זולת רושם בו וכחו גדול מכח כל גשם כמו שהוא גדול מכל גשם ולכן הוא היה היותר מהיר מכל זולתו אמנם שאר הגלגלים מפני שהם מתנועעים תנועה מתחלפת לתנועת הגשם הראשון המתנועע בכל התנועה היומית היה ראוי שתהיה הסבה באחורם ומהירותם רחקם וקרבם מן הגשם הראשון וזה שכל מה שיקרב מן הגשם הראשון יהיה הכח המניע לו מן הגשם הראשון המניעו בחילוף תנועה יותר חזק ומה שירחק ממנו יהיה הכח בו יותר חלוש ויהיה כל מה שיקרב הכוכב מן הגשם הראשון יהיה המניע לו מתנועתו יותר חזק וכל מה שירחק יהיה יותר חלוש ואע"פ שאין שם מונע כי אין בנצחות הפכות על דרך האמת ואמנם שם תשוקה ובחירה וכל מה שתהיה תשוקתו ובחירתו להמשך אחר המניע יותר תהיה תנועתו למתנועע המיוחד בו יותר מאוחרת ומה שאמר רבינו משה שזה לא ימשך כמו שבאר ירצה בזה במה שקדם שמן הגלגלים מהם מה שממהר התנועה למעלה מן המתאחר ומהם בהפך ומהם שוים ומה שאמר ויותר גדול מזה הגלגלים גם כן יתנועעו מן המזרח למערב וכו' הוא מה שרמז עליו למעלה באמרו וענינים אחרים עצומים מאד בחק בחינת היות הענין על צד החיוב והתר זה כי זה הספק היה מתחייב לו היו הכחות המניעים שוים והדרך אשר עליו יתנועעו שוה ואמנם כשהיה מתחלף הנה אלו החלופים יבטלו בהיות חוזק המגיע לו מהמניעו בחלוף תנועתו והמונע מתנועתו ואבן רשד התיר זה הספק גם כן על זה האופן ואמר בספר השמים והעולם זה לשונו אבל כבר יקשה המקשה על ארסטו ויאמר אלו היתה זאת הסבה אמתית ראוי שיהיה הענין הזה נמצא בהם על סדר ואין הענין נמצא כן כי אם נודה שהשמש תחת כוכב ונוגה לפי מה שיראו הקדמונים מחכמי הכוכבים מה אמר אם כן בכוכבים האחרים ואנחנו נאמר שזאת הקושיא אמנם היתה מחויבת לכן אלו הצענו הכחות המניעים המיוחדים בכוכב כוכב מאלו הכוכבים ר"ל המניעים להם חלוף תנועת הכל משתוים בכח ואנחנו הצענו הרחקים משתנים גם כן ואמנם כשנציע כחותם המיוחדים מתחלפים והמרחקים מתחלפים לא יתחייב שיראה בהם זה הענין לכן נאמר שאחת מהסבות בחלופים במהירות והאיחור עם זאת הסבה הוא חלוף הכחות המניעים להם וחלוף המרחקים ואם הדבר כן סבת המהירות והאיחור הנמצאים בהם מחוברות מג' דברים מחלוף הכחות המניעים המיוחדים בהם ומחלוף חולשת הכח המונע להם בחקם ומחלוף המרחק אשר עליו יתנועעו וידמה שהוא אמנם הפריד זאת הסבה במאמר אם מפני שהיא הסבה החזקה בזה הענין או מפני שהיא היותר נעלמת או מפני שקבץ השני ענינים יחד ואלו יכול ארסטו' לתת לנו טעם התחלף תנועות הגלגלים על שיהיה על סדר הנחת קצתם כמו מקצתם כמו שחשב היה זה נפלא וכבר גלינו לך סוד היכולת והאלהים יודע והיתה עלת ההתאחדות בהתחלף תנועותיהם פעלת התחלף היסודות בהנחתם ירצה שיהיה חלוף השמים בתנועותיהם וצורותיהם נמשך אחר הנחתם מהגשם האלהי המקיף בכל אשר הוא משכן לכל כענין ביסודות בהנחתם בין המרכז והמקיף ר"ל שכל עוד שירחקו מן המקיף יהיו יותר ממהרי התנועה אלא שלא ילך הענין על הסדר כמו שבארתי לך וכבר הראנוך הסדר ית' המסדר אמנם אני איני אומר מעט אבל מתחלף מאד מאד שאני לא אלמד הראיה מן הספירות אבל מן התנועות בזה הטעה הרב ז"ל לא שנחשוב שטעה גם לא כוון להטעות אבל כונתו באלה המאמרות ההתראות והראות הספקות כדי שיתירם המשכיל ורע מעט בשביל טוב הרבה טוב ואופן ההטעאה בזה כי הכוכבים נבדלים בהארה לבד במה שהם החלק המשובח שבגלגל ולא יתחלפו בתנועה והמנוחה כי הם חלקי הכל המתנועע בכללו ומתנועעים תנועת החלק בכל כמשפט שאר חלקי הגלגל הנה הכוכבים אינם חלקים נפרדים בעצמותם ואם הם נבדלים לשאר חלקי הגלגל בהיותם מאירים כי זה אינו אלא במה שהם החלק היותר נכבד שבגלגל כאלו הם עיני הבעלי חיים העליונים האלהיים שבעה אלה עיני יי' משוטטים בכל הארץ אבל הם חלקי הגלגל נקשרים בגשם הגלגל אשר הם חלקים ממנו ולכן לא יולידו קול ואיזה תמה יש בזה הקבוץ מה הסבה המיחדת לזאת האחרונה בעשרה כוכבים ומיחדת לאחרת להעדר הכוכבים וכן ביחוד חלק מן הגלגל להיות בו הכוכב נמצא בו מן החלק האחר והתשובה בזה כי אחר שנתבאר שהם בעלי חיים ר"ל בעלי נפש להיותם מתנועעים לעצמותם כמשפט הבעלי חיים נאמר בו טבע החלק נתן זה כדי שיהיה החלק הנכבד בחלק הנכבד הנאות לו כמו שהתיחד הימין בהיות ימין למה שבטבע הצד ההוא גזר בעצמו שיהיה ימין כי היותר נכבד בצד הוא הימין ורבינו משה הוא היה אשר רמז בזה באמרו ולא ישאר מקום חקירה אלא אמרך מה הסבה בכונת זה שיש לכל זה סבה ואם לא נדעה והוא אמרו ואשר יודע על הכלל שזה כלו לענין לא נדעהו ואין זה הפועל בטלה ולא כאשר יזדמן והביא ראיה על זה מגידי הבעלי חיים ועצביו ושאר חלקיו כן בבעלי חיים האלהיים אלא שאמר שרחוק שיהיה על צד החיוב אלא בכונה בשיש שם סבה בזאת הכונה וארסטו' יאמין בסבה ולא יאמין בכונה הנה הכונה אינה רושמת רושם כלל בסבה בזה החלוף בחוזק או בחולשה אבל על שהוא מפועל האל ויחודו אחר שלא תהיה הסבה ההיא עלה לזה החלוף הנמצא בשמים על דרך החיוב כחיוב העלול לעלה לא סר ולא השתנה ולא אפשר שישתנה וכבר קדם בפרק י"ח בפירושנו לדרך השני כי פעלו מסודר מידיעה והוא הנרצה ברצון אצלו ית' לא שיש שם רצון וכונה על שיתפעל כי הוא ית' מסולק מן ההתפעלות והשנוי ורצונו ובחירתו וכונתו הוא ידיעתו והוא אמרו בחיוב המושכל מהשכל הנה כל אלה הספקות אשר ספקם וכבר השיבונו עליהם הוא התירם בשאמר כי יש שם סבה בעצמו נדעה או לא נדעה ואלה הספקות אמנם יגדילו עלינו החסרון בידיעתנו לא ראיה בששם רצון מיחד לאחד מן האפשריים לבלתי הנמצא כי הסבה אשר יתנה התוריי על שבעבורה כוון הראשון ית' זה החלוף יתן הפילוסוף על שחייב זה החלוף זה יאמר ברצונו וזה יאמר בידיעתו אשר הוא עצמו ושאי אפשר שישתנה העלול אלא אם השתנה העלה וככה בענין החלוף וכבר כלל הרב ז"ל כל זה ירמז על כל מה שגליתי לך כשאמר בפרק כ"א הנה כבר התבאר הענין ויגיע ממנו המאמר על החקירה על זה החלוף הנמצא בשמים אשר התבאר במופת שאי אפשר לו מבלתי סבה האם הסבה ההיא עלה לזה החלוף וכן התחייב ממציאותה או היא היא הפועלת לזה החלוף המיוחדת לו ירצה האם הסדור אשר בראשון וידיעתו ית' אשר הוא עצמו הוא עלה לזה החלוף התחיב בהקשר העלול לעלה ביסודם הנכבד משני הפנים וכן יתחייב ממציאותה או הסבה ההיא היא הפועלת לזה החלוף המחדשת אותו המיחדת אחר שלא היה ועוד באר שזה החלוף יהיה סבתו השם ית' אם על שהוא פועל או על שהוא מיחד אין הבדל בזה אלא אם סר או לא סר ולכן תהיה הסבה ביחוד הוא סבה בחיוב מה שפעלה הסבה הראשונה או חיבה כמו שבארתי לך אמנם החלופים הנמצאים בגלגלים וכוכבים ירצה בתנועותם וצורותם מי הוא מיחדם כי אם השם ית' ולמה זה יתנועע זה הגלגל תנועתו התשוקית לבד שכלו הנפרד לצד המזרח ואחר למערב התשובה כבר קדם כי למה שהם היה להם ימין והוא האופן המזרחי לכן היה הגרם השמימיי בכללו מתנועע מאותו הצד אמנם למה ייוחד קצתם למזרח וקצתם למערב לפי שיוחדו שהיה צד ימין לקצתם וצד שמאל לקצתם וכבר היה עם זה החלק האחד מהם יתנועע בהם בשני הצדדים כאיש שישלוט בשתי ידיו וכמו שיוחד הימין בחי בהיותו ימין והשמאל בהיותו שמאל אין לזה סבה אלא שטבע הצד הנקרא ימין גזר בעצמו שיהיה ימין ושלא יהיה שמאל ושהיותר נכבד לבד היותר נכבד כן יוחד צד הגלגל היומי הימין בהיותו ימין וצד השמאל בהיותו שמאל כפי טבעו בהפך בגלגל הכוכבים הנבוכים למה שהצד הנכבד התיחד בשמים הנכבד והפחות בפחות כענין האש למעלה והארץ למטה וצדק הרב ז"ל במה שאמר ואי אפשר בהכרח בלתי שיאמר שטבע זה הגלגל ועצמו חייב שיתנועע לזה הצד ירצה במה הוא הגלגל ההוא מצד צורתו המינית כמשפט כל פעל המיוחד לנמצא במה הוא הנמצא ההוא וככה אמר אבן רשד וייוחד כלי ההליכה לכל אחד מהם וביאורו בתכלית הביאור והוא זה הגרמים השמימיים אינם בזה אחדים במספר אבל רבים במין כאלו הם בעלי חיים לא ימצא מהם אלא איש אחד מן מין ומין ולכן היו הקטבים שהם אברי ההליכה במקומות מיוחדים אינם בזה כמו בזה ואין הבדל בזה החי הכדורי הגשם והבלתי הכדורי אלא שבכדורי יתחלפו בכח לבד ובבלתי כדורי בתמונה ובכח וזאת השאלה בעינה למה היו השמים מתנועעים לצדדים מתחלפים וזה שמצד שהם בעלי חיים חייב שיתנועעו מצדדים מוגבלים כענין בימין ושמאל ופנים ואחור אשר הם צדדים מוגבלים בתנועה אלא שהם בבעלי חיים המתחלפים מתחלפים בתמונה והכח ובשמים בכח לבד הנה חלוף הגרמים השמימיים בצדדי התנועות הוא להתחלפם במין והוא דבר ייחדם רצו' שהם יתחלפו מיניהם בחלוף צדדי תנועתם וידומה הגרם השמימיי הראשון בעינו שפט לו טבעו במה שהוא היותר טוב שבמתנועעים הצד היותר טוב והוא שיתנועע בכל חלקיו ותנועה אחת מן המזרח אל המערב ושאר הגלגלים ישפטו להם טבעיהם שיתנועעו בחלוף זאת התנועה הנה מי שדמה שהתנועה המזרחית אפשר שתהיה לזולת הגלגל הראשון כמי שידמה שצד התנועה בסרטן אפשר שיהיה צד התנועה באדם לא שלא יקרא זה הדמיון באדם והסרטן בעבור החלוף התמונה בשניה ומי שידמה אלה הדמיונות בפעולים הוא סכל בפעולים ובפעל ולא ישקיף מלכות שמים הנה כבר שבנו למה שהיינו תחלה בו ונאמר אחר שהיה חמר שלהם כלם אחד באי זה צד התיחד זה בטבע מבלתי טבע האחר והיתה בו תשוקה אחת וכו' הנה כבר שבנו באמרנו שבטבע הגלגל ועצמו חייב זה החלוף במה הוא הנמצא ההוא ובעל הצורה ההיא אל מה שהיינו בו תחלה והוא אחר שהחמר אחד ולכן ייחדו בתנועה הסבובית בכללם מה הסבה בשייוחד זה הגלגל בטבע וצורה נותן תשוקה מחייבת לזה החלוף בצד התנועה ומהירותה והתשובה בזה חייב זה חלוף המקומות כמו שהשיב הוא על החמר הראשון בקבלו צורות היסודות המתחלפות כי הסמוך ממקיף העולם היה יותר נכבד ומיוחד מזולתו לקרבתו אל הגשם האלהי הכולל הדומה אל הנמצא הראשון אשר מדמיונו ההקף בכל והתיחד תארי השבח בו ודע כי כדומה אלה השאלות אשר עשה הרב ז"ל כבר עשאם אבוחמד אל גזאלי שבחר הרב מהם או במה שמצאם בדברי המדברים מה שנאות אליו כפי כונתנו ולא יעלם מהרב האמת באלה הדרושים כי הרב ז"ל כמו שאמר אחד מן הפילוסופים על אחד מן המאמינים אשר יבקעו השער במחשבתם במושלבות כל שכן כי הראתיך בדרכיו מה שיורה על מקומות ההתר וירמוז בקצרה על מה שגלינו לך בארוכה וכבר נעתק הזמן ואנשי הדורות אל הטבע אופן נוכל להרחיב נקבי המשכיות באמתות יותר מאשר היה בעובר למה שאיננו חולק בזה העת המפורסם על המושכל כמו בשעור אשר היה חולק בעובר והרב ז"ל היה הסבה הראשונה בזה כי הוא השיב האמת לישנו וסדר כונת התורה אחר העמידה על התורה ומפיו אנו חיים ומימיו אנו שותים כי מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל לסעד הנפש ועליהו לתרופה לכסות הפרי לאשר לא טעם מעץ החיים והשביע נפשו מעץ הדעת טוב ורע דאלמלא עליא לא מתקיימי אתכליא וכבר כתב אבן רשד בהפלת ההפלה אחר ספורו לכמו אלו השאלות דבר זה לשונו ואולם אלה השאלות הנה רובם לפי שהם יחשבו שכבר הלאו הפילוסופים בם והסבה בזה סכלותם במיני הדרכים הדרוכים בתת הסבות והשיעור אשר ידרש מהם לתת דבר מן הנמצאות כי הוא יתחלף בחלוף טבעי הנמצאות וזה שהדברים הפשוטים אין להם סבות במה שיסודר מהם אלא נפש טבעיהם וצורותם וזולתם מן הענינים המורכבים ימצא להם סבות פועלות זולת צורותם והם אשר חייבו הרכבתם וחבור חלקיהם קצתם אל קצת דמיון זה שהארץ אין לה סבה בשתרד אל מטה אלא תאר הארציות ואין לאש סבה בשתעלה אל מעלה אלא עצם טבעה וצורתה ובזה הטבע נאמר שהוא הפכי לארץ וכן המעלה והמטה אין לה סבה הנה אחד מהשני צדדין עליון האחר שפל אבל זה בשפיעת טבעם וכאשר יחויב חלוף הצדדים לעצמם וחלוף התנועות לחלוף הצדדין אין הנה סבה שתנתן לחלוף התנועות אלא חלוף הצדדין אשר אליהם יתנועעו המתנועעים וחלוף הצדדים לחלוף טבעיהם ר"ל שקצתם יותר נכבד מקצת מן השמים להם ימין ושמאל בהכרח כענין בחי בהכרח והשמאל נמשך לימין ויוחד צד הימין לקצתם כי הנכבד יוחד לנכבד כענין בהתיחדות האש למעלה והארץ למטה ואולם היות השמים מתנועעים השתי תנועות המתהפכות לצד התנועה היומית הנה להכרח התהפכות התנועות הנה רצונו תנועת ההויה וההפסד ואין בטבע השכל האנושי שישיג יותר מאלה המאמרים בזה המקום אמר משה וכבר רחבנו הבאור באלה הדרושים להעלמתם וכי המעט מהאלהי יותר נכבד מהרבה מהגשמי וכבר הניעני החריצות בהטבת הלמוד עד כמעט שהיה כולל זה אמתת עצם הגלגל ומהותו ומה שאפשר שיצויר בראשון ויחסו אל המתחיב ממנו: