## Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3

###### Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3 20:1
[Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3 20:1](https://torahapp.org/share/book/Narboni%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%203/r/20:1)

**ונטה** קצת בעלי העיון לאמר שהידיעה נתלית במין ומתפשטת על שאר אישי המין בענין אחד אי זה מן המדברים אמ' והוא אמרו והוא דעת כל בעל תורה ואמרו ולא ידע אם כן אלא הדבר הקים אשר לא ישתנה רמז בזה על אבן סיני שהראשון ישכיל עצמו התחלה לשפע מה שישפע ממנו וישכיל הנמצאות כולם במיניהם שכל כולל לא חלקי כדי שלא יחיב שנוי אחר שידיעתם קימת עוד אמ' וכמו שיש עצם מחויבת המציאות מאתה התחיב תמיד כל נמצא מצד עצמה או היא הפועלת כל אשר זולתה אחר העדר לפי דעתנו כן נאמר שהעצם ההוא משגת כל אשר זולתה ובזה חיבה או פעלה לא יעלם ממנה דבר בשום צד מכל מה שהמציא והמשיג הוא המושג והשיג עצמו הוא השיג זולתו וכאשר ידע עצמותו ידע מה שהוא לו התחלה מבלי שיכנס הזולת בעצמו ומבלתי רבוי ועלילויות והפילוסופים האמתיים לא יצטרכו אל זאת התוכחת כי הם יורו זה והם אשר יאמתוהו על האופן אשר אמרו אותו אמרו הצורות אמנם היא בלתי יודעות לפי שהם בחמרים הנה הנמצא אשר אינו בחמר הוא בעצמו ידיעה וזה שאנו נמצא הצורות אשר הם בחמרים כשהופשטו בנפש היו שכל וידיעה כי השכל אינו דבר יותר מהצורות המופשטות מן החמר וכאשר היה זה כן במה שאינו מופשט בשרש טבעי הנה אשר הוא מופשט בעצמותו ושרש טבעו הנה הוא יותר ראוי שיהיה ידיעה ושכל ובעבור שהיה השכל אינו דבר יותר מהשגת המושכלות ומושכלי הדברים הם אמתות הדברים ומהיותיהם הנה השכל ממנו הוא הדבר המושכל ואין שם שנוי אלא מצד שהוא מושכל דבר איננו בטבעו שכל ואמנם ישוב שכל בהפשיט השכל צורתו מן החמר הנה הנפרד מן החמר השכל ממנו הוא הוא המושכל מכל הצדדים אחר שהיה המושכל הוא בטבעו מושכל לא מושכל היולאני ישוב מושכל מצד פעל הזולת בו וכאשר היה זה כן והיה השכל אינו דבר זולת השגת סדור הדברים ומדרגותם הנה יחויב שהשכל הנפרד מצד שהוא נפרד והוא הוא המושכל שישיג הסדור מצד עצמו ושלא ישען בהשכיל הנמצאים אל הדברים הנמצאים ויתאחר מושכלו מהם כי ימשך שכלו לסדור הנמצא בנמצאות וישלם בו ויקצר במה שישכילהו מטבעי הנמצאות וסדורם כמו שנקצר אנחנו ממה שיגזרוהו טבעי הנמצאות מן ההדרגה וסדור הנמצא בם ואם הוא הולך על משפט השכל למה שישכילנו מוצא מהם ואין לאל ידו להוציא כל מה שנמצא בנמצא הנה מחויב שיהיה הנה ידיעה בסדור והדרגה במה שהוא שכל בעצמו הוא אב מלאכות והוא הסבה בסדור והדרגה והסכמה הנמצא בנמצא נמצא ולכן לא תתואר השגתו בכוללים כל שכן בחלקיים לפי שהכוללים מושכלים נמשכים לנמצאים ומתאחרים מהם וזה שהשכל הנמצאים נמשכים לו והוא משכיל בהכרח לנמצאים בשכלו מעצמותו לא מעצמותם והסדור וההדרגה הנמצאים בנמצאות בסדור אשר הוא סבה לא שיעלל וישג בם ואין בשכלו דבר חוץ מעצמותו כי יהיה השלם אשר אין עלה לו עלול מהנמצא אשר ישכילהו ומקצר וכאשר הובן זה מסברת הפילוסופים הבנה שהשכל הנפרד לא ישכיל אלא עצמותו ושהוא ישכיל עצמותו בהשכילו כל הנמצאות אחר ששכלו אינו דבר יותר מהסדור וההדרגה אשר בכל הנמצאות ואותו הסדור וההדרגה הוא אשר יקבלוהו הצורות הפועלות בעלי הסדור וההדרגה הנמצאים בכל הנמצאות רוחה נוצצה בם והוא אשר יקראוהו הפילוסופים הטבע כי יראה שכאשר נמצאו כחות פועלות הועלתה על סדור השכל והדרגתו אי אפשר שיהיה בצורה ואי אפשר שיהיה מפני שכל דומה בשכל אשר בנו כי הוא מקצר ועלול מהסדור וההדרגה הנראה בם אבל מפני שכל יותר עליון מכל הנמצאות וראש הראשים מנהיג ומצוה למנהיגים ואינו לא כולל ולא חלקי נקי מן הרבוי המשיג אל מושכלינו ולא יצויר בו שנוי בין המשיג והמושג ולא בין השיגו עצמו והשיגו שהוא התחלה לו והשיג עצמו והשיג זולתו והותרו כל הספקות ולא ניחס לאל חסרונותינו ואולם אשר בנו הנה השיגו עצמות הדבר בלתי השיגו שהוא התחלה לדבר ובין השיגו זולתו בלתי השיג עצמותו באופן מה אבל בו דמות באותו השכל ואותו השכל הוא אשר הקנה לו אותו הדמות והשלמות מה הנמצא בנו הוא לשלמותו האמתי המשל בזה שהשכל אמנם ישוב הוא המושכל מצד שהוא משכיל לפי שהנה שכל הוא המושכל מכל הצדדים כי כל מה שנמצא בו תאר חסר הוא הוא נמצא לו בהכרח מפני נמצא מה בו אותו התאר שלם כמו החם החסר מפני החם השלם והוא האש והחי חסר מפני חי שלם והוא הגלגל משכיל בשכל שלם ואם היו פועלות כל הנמצאים פעולות שכליות שלמות מתוקנות ואינם בעלי שכלים הנה שכל בעבורו היו פעולות הנמצאים פעולות שכליות ומי שלא יבין זה מחלושי החכמים הוא אשר ידרוש ההתחלה הראשונה תשכיל עצמותה לבד או תשכיל דבר חוץ מעצמותה ואם תשכיל דבר חוץ מעצמותה הנה תשלם בזולתה ואם לא ישכיל אלא עצמותה הנה הוא שכל בכל מה שברא והפלא מאלה האנשים שסלקו תארי הבורא מן החסרונות אשר השיגו בתארים ההם בברואים ושכחו זה בשכל נשמר שכלו דומה בשכלינו והוא יותר ראוי מכל הדברים לסלק החסרונות ממנו כי הוא עצמותו ואין שתוף בין ידיעתינו לידיעתו כמו שאין שתוף בין עצמינו ועצמו אחר שהיה השכל והוא עצמינו ועצמו ובכלל השכילו ית' הוא בשתוף השם עם שכלינו מפני שהוא פועל לא מתפעל ומשלים לא נשלם ושכלנו מתפעל לא פועל נשלם לא משלים ולכן לא יעתק המשפט משכלנו על שכלו והנה כלל הרב ז"ל והבדיל שכלו משכלנו בארבעה הבדלים. תחלת זה בהיות המדע האחד יאות וישוה לידיעות רבות מתחלפות במנין כי לא תתרבה ידיעתו ברבוי הידועים כי היא במה היא אחת תקיף בכל הענינים ואינו נמנע בו ית' ההפרדה בידועים עם התיחדות הידיעה וכאשר מנעו ממנו הפרדת הידיעה בעצמו והידיעה בזולתו לא עשו כן מצד שיהיה שם רבוי הידיעות אבל על שלא ישכיל זולתו כמו שאמרנו במה הוא זולת כדי שלא תהיה העלה עלול מעלולה ונשלם בה ואשר נמנע בו גם כן הוא שידע לא בעצמו אבל בידיעה נוספת על עצמותו זה הרבוי ר"ל מנשוא ונושא נמנע בו גם כן לא רבוי בידועים עם התאחדות בידיעה עד שאין רבוי בידועים בידיעתו כענין רבוים בידיעתנו וזה כי רבוי הידועים בידיעה האנושית הם מצד הצורות הדמיוניות אשר נעתקו אל טבע המושכלות וכאלו זה רבוי מקומי ועם זה רבוי שני גם כן והוא רבוים בעצמם בשכל מצד התחלק הסוג המושג אל מיניו הנמצא אל המאמרות העשרה כי שכלנו הוא אחד מצד הנמצא הכולל המקיף כל הנמצאות ומתרבה בהתחלק הכולל אל המיוחד וכאשר היתה הידיעה הראשונה מסולקת מן הכולל כל שכן מן החלקי אחר שהיו הכוללים מוצאים ונמצאים מהאישים וידיעתו ית' בלתי עלולה חויב שיסולק זה הרבוי המשיג מצד המינים וישאר שם רבוי לא ישיגהו אלא האחר כי יהיה שכלנו הוא ולכן אמרו האנשים שלשכלנו גבול יעמוד בו והוא הנקרא מעמד השכל והוא מה מאויך זה הענין וציורו. השני בהתלותו במה שלא נמצא והוא יתלה בנמצא כי לא יתפעל כל שכן שלא יתלה בבלתי נמצא כי האמת שלא ישכיל מעצמותו אלא עצמותו לא ענין מצטרף והוא היותו התחלה אבל עצמותו היא השכלים גם כל הנמצאות באופן יותר שלם ויותר נכבד מכולם ולו השכיל היותו התחלה השכיל מה שהוא התחלה על המין מן המציאות אשר הוא עליו וישלם הנכבד בפחות כי המושכל הוא שלמות המשכיל כל שכן שלא ישכיל הבלתי נמצא אבל כמו שבהשכילו עצמו יגיעו כל מצויריו כי ציורו הנמצאות הוא הדמות הצורה אשר בנפש האומן ומן הצורה ההיא מגיעים כל העשוים ככה לא יעלם ממנו תעלומה אפי' גרגיר דוחן אחר שהוא נמצא ומציאותו מגיע מציורו וכן אשר ימצא ידוע אצלו על זה האופן אחר שכבר ימציא ומציאותו אמנם הוא במה הוא בנפש האומן ודע זה. השלישי הקפו במה שאין תכלית לו כבר ידעת כי הידיעה בכולל ידיעה בכח כי הכוללים נמצאים בכח בענינים לא נמצאים בפועל כי אם היו נמצאים בפועל לא היו מהויות לאישים ואם לא היו נמצאים בכח היו טובים הנה הכוללים נמצאים בשכלים ר"ל בפועל לא בענינים רק בכח ולפי שהיו הכוללים בכח באישים היתה הידיעה בכוללים גם כן נכנס בם הכח להולד בו חלקיים הנה כל אשר היתה ידיעתינו יותר כוללת היתה יותר נכנסת בשער הידיעה בכח והכח חסר מן הפועל הנה לא תמצא בידיעה הראשונה ידיעה בכח כי היא ידיעה חסרה וידיעה בהיולי אבל היא ידיעה בפועל ואין שם כולל כלל כי הוא עלה לא עלול ולא רבוי נולד מכח אחר שאין שם כולל ולא חלקי הנה הבעל תכלית והבלתי בעל תכלית משפטם בו שוה כי אמנם נמנע אצלנו השגה בלתי בעל תכלית בפועל לפי שהידועים אצלנו נפרדים קצתם מקצת בידיעה והידיעה מתרבת בהם אולם ידיעתו ית' אשר יתאחדו בה הידועים כולם והיא אחת ובפעל שלם כמשפט צורת מראה אשר המראה מקפת הכל ושלמה אשר אין חוץ ממנה דבר כאלו היא כתר אחד בו יוכתר הכל הנה הבעל תכלית ובלתי בעל תכלית הכל שוה בחקו כי הוא התחלה פשוטה והוא ידיעה ושכל בפועל בו הכל והוא אשר הקנה העולם על שיהיה נמצא ומושכל ומסודר לא שיהיה הוא המשכיל מצדם ולכן התאחד בו הכל וישוה הבעל תכלית והבלתי בעל תכלית אצלו ואיוך זה הענין וציורו מיוחד לו הנה ידיעתו ית' המקפת לכל ואם אינה כוללת ולא אישית הוא יותר דומה בידיעתנו האישית למה שהיא הידיעה בפועל וכאלו היא הידיעה בפועל וכאלו היא הידיעה אישית בלתי מתוארת בתכליתי ואני אומ' על זה כי למה שהיה הוא ית' בלתי בעל תכלית לא יעלם ממנו הבלתי בעל תכלית כי לא יעדיף הבלתי בעל תכלית על הבלתי בעל תכלית וזהו שרמז ישעיהו ע"ה בהיתר ספק לא זכרו ואמ' הלא ידעת אם לא שמעת וכו' אין חקר לתבונתו ר"ל הלא תוכל לדעת במופת אם לא שמעת בקבלה אלהי עולם יי' שהממציא העולם הוא מתמידו ומנהיגו בורא קצות הארץ ר"ל כל מה שיגבילהו קווצותיו לא ייעף בהנהיגם ולא ייגע בהשגחתם ואם האישים בלתי בעלי תכלית במספר והכללים בלתי בעלי תכלית בקיום ועמידה כי אין סוף לתבונתו והבלתי בעל תכלית יגיע מאתו הבלתי ב"ת ולא יעדיפהו הבלתי בעל תכלית ודע זה כי הוא מאד נאה ומשובח עם היותו צודק אמתי כשיובחן על אופנו כאשר העירונו עליו. הרביעי בהיות מדעו לא ישתנה בהשיג המחודשים ואם ישתנה הידוע ונראה שידיעת הדבר עתיד להמצא אינו הידיעה בו שכבר נמצא אבל הנה תוספת אחת והוא שמה שהיא בכח שב בפועל אחר כן כשיעדר תוספת אחרת והמשל בזה שהשמש תלקה אחר שלא היתה לוקה אחר כן תלקה תגלה ויגיעו ללקות ג' ענינים ענין בו היה מקנה המציאות ר"ל שיהיה וענין הוא בו נמצא ר"ל הווה וענין שלישי הוא בו נעדר אבל היה קודם ולנו כנגד אלו הג' צדדים מן האופנים ג' ידיעות מתחלפות ויחיבו שנוי העצמות היודעת כי אין ענין לשנוי היודע אלא חלוף היודע והוא ידע ראשונה שהלקות נעדר ושנית שהוא הווה ושלישית שהוא היה ואינו הווה עתה אמנם אחר שהיתה ידיעתו בנמצאות לא תתואר בכולל ולא בחלקי כי אינה שכל מתפעל ועלולי ומאשר היא ידיעה בלתי מתפעלת לא ישכיל זולתו ואם מצד מה ישכיל זולתו מאשר הוא עצמותו ידיעה פועלת הנמצאות כי יתלה שכלו בם אחר שאי אפשר שיתלה בהעדר הנה אמנם תתלה בם בצד נכבד ומשובח בצד לא תתואר בחדוש והשנוי כי כמו שלא היו הידועים סבת ידיעתו כי הוא פועל לא מתפעל ככה לא יתנו שנוי בשנוים ולא תתחדש ידיעתם מצד חדוש הידועים כמו שהנראים חדושם עלת חדוש השגת הראות כי תהיה ידיעתו על הקש ידיעתנו וידיעתנו עלולת הנמצאות וידיעתו עלתם הוא מחדש ואינו מתחדש. החמישי שידיעתו ית' לא תכריח אחד השני אפשריים הלא קדם לך כי היות האדם בעל יכולת ושהשם ידע כל דבר מבואר הוא במעט התבוננות שיביא אל הסתירה וככה המשפט בשאר האפשריים אבל למה שהיה עצמותו ית' ידיעה פועלת והסדור אשר בו סבת הסדור וההדרגה אשר בנמצאות והיה מהסדור אשר בטבע הנמצאות שמהם הכרחיות ומהם אפשריות הנה ידיעתו ית' לא תכריח האפשר אבל הסדור אשר בו יתן שהאפשר יהיה אפשר ובמה שידיעתו באישים לא תתחיב שנוי ואם אין ידיעתם קימת כי לא תתואר ידיעתו בכולל ולא בחלקי והיא הידיעה אשר אלה הענינים מחויבים לה עם שלא יעלם ממנו דבר אחר שהם נמצאים והנמצאים מגיעים מידיעתו ככה ידיעתו באחד מן האפשריים לא תכריח האפשר כי לא תתואר ידיעתו בחלקי אפשרי עם שלא יעלם ממנו האפשר המתחדש אחר שהוא נמצא והנמצא מגיע מהידיעה הפועלת הבלתי נשלמת בפעלים ויקבל כל נמצא הסדור במה שבטבעו שיקבלהו ולזה היה הכל צפוי והרשות נתונה כמאמר ר' עקיבה האלהי וראוי היה שיוחס אליו זה המאמר וכל מה שיראה בכלל אלה הדברים מסתירה הוא לפי בחינת מדענו אשר לא ישתתף עם מדעו כי אם בשם לבד והוא מבואר שידיעתו ית' לא יחלקו בה הצדק והכזב המקבילים אשר יחלקו הצדק והכזב על ידיעת האדם דמיון זה שהאדם יאמר בו אם שידע הזולת ואם שלא ידעהו על שהם סותרים וכאשר צדק האחד כזב האחר והוא ית' יצדקו עליו השני ענינים יחד ר"ל אשר ידעהו ולא ידעהו ר"ל ידעהו בידיעה תשפוט חסרון והיא הידיעה האנושית וידעהו בידיעה לא תשפוט חסרון והיא הידיעה שלא תשיג איכותה אלא הוא וכן הענין בכוללים ובחלקיים יצדק עליו ית' שהוא ידעם ולא ידעם וכן ידיעתו ית' הכרחית במשפט הידיעה ולא תכריח האפשר ואם ידעהו כי כל מגיע יגיע מידיעתו וידיעתו החלקיי והאפשריי בידיעתו החלוף וכן החלקיים הבלתי בעל תכלית זהו אשר ישפטהו שרשי הפילוסופים הקודמים מהם וכבר הלך הרב ז"ל בזה הדרך הישרה והעמיק עד סופו ואנחנו הרחבנו גבולו ליוקר הדרוש ואולם מי שהבדיל ואמ' שהוא יודע הכללים ולא ידע החלקיים בלתי מקיף בסבתם ולא מחויב לשרשיהם כי אלה התפעליות לידיעה המוצאת מן הנמצאות הנה כבר ספרנו סברת האנשים בהסכמה בין מאמרם שהוא לא ידע אלא עצמותו ושהוא ידע כל הנמצאות ושאם היו מה שישכילהו מעצמו הוא זה הסדר היו הנמצאות יותר שלמות ממנו ויותר קודמות בטבע על צד שיוקדם המושכל ממנו לשכל והיה עצמו מפני אלו הנמצאות כענין במה שישכילהו העושה מעשיו והוא מבואר שהנמצאות בעבורו לא הוא בעבורם ושאם היה לא ישכיל אלא עצמו ושבה הנמצאות לא ישכילם בפנים מן הפנים והיה הסדר הנמצא בכאן נאמר בשתוף השם עם הסדר הנמצא בעצמו ומה שישכיל מעצמו הוא סדור אחר נצחי בלתי זה הסדר לא יהיה מה שישכיל מעצמו סבה לזה הסדר המושכל ולא לשום סדר כלל ולא יהיה עלה לנמצאות וזה כולו מגונה ובטל וחלוף מה שהתבאר קודם הנה יחויב שישכיל הנמצאות כלם אך במה הם ידועים לו הוא ידוע אחר והוא עצמו הפשוט ושיהיה הסדר אשר בעצמו נאמר עם הסדר אשר בכאן בהתיחסות והקדימה ואיחור כענין בשם החום אשר יאמר על האש ועל הדברים החמים ובכלל בשאר העלות הנמצאות בזה העולם אשר השם סבה לחסר התאר ההוא הנה הסדר בכאן עלול מאותו הסדר בהכרח כי הוא מטבע הנמצאות וסדרם וידוע בפנים מה לו יותר שלמים מהפנים אשר עליו נמצאים והנמצאות כולם בעלי נפש או בלתי בעלי נפש אמנם ישתדלו וישתוקקו בטבע להתדמות לאותו הסדר אלא שאי אפשר בטבעם שיקנו ממנו אלא שעורים מה והוא משערם במשפט הראשון בכל סוג ויש לנמצאות זה על זה יתרון כפי קרבתם ורחקם במציאות ממנו וכפי מה שיתערב בם ההיולי והם אשר אי אפשר בטבעם שיקבלו הסדר על השלמות וזה כמו ההפסד והכלוי וזולת זה מן הרעות אשר ישיגו בעולם ההיולאני לא שהרע מעורב בסדר אשר בנמצא הראשון ולא שיכוין הנמצא ההיולאני אל הרע אבל שאי אפשר בטבעם זולת זה והענין בזה כמו שאמ' אבן רשד דומה במנהג בני חורין והעבדים הנה כמו שהבני חורין ימציאו פעולותיהם כמו מה שיצום הנימוס והעבדים ימציאו מעט פעולותיהם על בלתי מה שיצוהו הנימוס כן הענין בדברים אשר יתערב בם ההיולי לא לפי שהנימוס והוא אשר נמשל אליו הסדור אשר בנמצא הראשון התערב בו רע ולא לפי שהעבדים היה אפשר בטבעם במה שיוכיחם סדור הדת והנימוס שלא יפעלו הרע וקצר הנימוס לזכרם אבל לפי שאי אפשר בטבעם זולת זה זהו ענין הרעות המתחדשות הנה עם מציאות ההתחלה הראשונה והגעת הטוב ממנה ר"ל כמו שמצות המלך לא יקבלנה אנשי המדינה בשוה כן הטוב השופע מן הראשון ית' לא יקבלוהו חלקי העולם בשוה ולנמנע טבע קים ולזה יעדנו האל אחר אשר שמנו בני חורין והוציאנו מהיותינו עבדים להיותנו מקבלים מהנימוס אשר בו המסודר בנימוס המגיע על יד נביאנו ובכלל תורתנו הקדושה ולכן נקראת אלהית כי היא בדמות הסדור המחוקה ממנו ית' ושנקבל הטוב בלי הרע ואמ' והיה אם שמוע תשמעו וכו' כי אני יי' רופאך והוא סבת הטוב והסדור אשר הוא סבת הנמצאות כולם ובכלל הנה בעצמים אחד בלתי מתחלק בעצם טבע פשוט הוא מטבע סוג הנמצאות הוא המשער מיני הנמצאות וסבה להם בשני הפנים יחד ר"ל במציאות וידיעה הענין בכל מאמר ומאמר שבו אחד בלתי מתחלק בטבע הוא התחלה בסוג ההוא והוא המשער לכל הנמצאים בסוג ההוא כענין בלובן לכל מיני המראים כי ממנו הורכבה עם העדר הלובן כי השחרות כאלו הוא העדר הלובן וזה בשכל אחד מהמראים אמנם יודע טבעו במה שבו מהלובן והעדרו אשר הוא השחרות ככה כל העצמים יודע טבעם במה שלקחו משלמות העצמות ופשיטות והכרחיותם ושכחם אשר הגשמות והכחניות והחסרונות הוא העדר שלמות העצמות והכרחיות ושלמותו המוחלט הנה הוא ית' הוא הנמצאות כלם בצד יותר שלם וכל הנמצאות הוא בצד יותר חסר והוא היודע בנמצאות הידיעה הקדושה השלמה אשר לא תעלם מידיעתו בגרגיר חרדל לא בשמים ולא בארץ וכל הצורות והכחות אמנם קנו הסדור וההדרגה ממנו ית' והוא מדריגם ותשואות חן חן לנבואת חנה כי הפליאה המאמר קצר לגלות כי אלו הסתרים ולכלול כל מה שבארנוהו הנה לפני כל אנשים שנראה באמרה אין קדוש כיי' ואין צור כאלהינו והבן זה: