## Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3

###### Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3 7:1
[Narboni on Guide for the Perplexed, Part 3 7:1](https://torahapp.org/share/book/Narboni%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%203/r/7:1)

**מכלל** מה שצריך לידע קשירת השגת המרכבה בשנה ובחדש וביום ובקשרה במקום אמרו כי רצה בזה כי כלל בו רוב המציאות כי השנה והחדש ירמוז על השמש והירח והיום על הגלגל המקיף והמקום על העולם השפל וזה מה שאין ענין בו ראשונה כי לא יכלול העליון ולא כל האמצעי והשני כי הוא תואר הנה משיגי המשיג לא משפטי המושג כמו שנראה באמרו קשר הנה השגת המרכבה בשנה ובחדש וביום וקשרה במקום והחכם אשר עמדתי לפניו בעת התחלת הלמוד ר' משה השאלה ע"ה אמר כי רצה בזה כי הזמן והעת והמקום סבת ההשגה ואיכותה וכפי מולדו ומפרשים המרכבה זולתו הלכו בזה הדרך או קרוב אליו כי פרק השנה יפרק האדם ומקומו ועמידתו אם בשמחה אם במקבילה יעזרו או ינגדו אל השלמות גם מעמד הירח ושאר הכחות הגלגליות וכאלו ספר המקרים המנגדים גלות וארץ טמאה על צד ההתרשלות אם יעורב בו קצור ההשגה כמו שספר העוזרים בבחרות וחום העת כי החום מיוחד לחכמה וצריך להתבונן עם זה אמרו קשרו השגת המרכבה כי נראה שהשגת המרכבה ביחוד מבין שאר ההשגות תצטרך אל זה הקשר והנראה אלי שרצה בזה גם כן כי למה שהיתה השגת המרכבה השגה שנבהל אליה יחזקאל כמו שאמ' והיתה נוראה בעיניו והיה מבני כפר שראה את המלך ומספר לבני הכפר חשש כי אולי יחשוב אדם שהיה ענין שאירע חוץ לנפש ושנראו החיות והאופנים על הדמיון הדמיוני לעין ולשמור מזה הדמיון באר וקשר השגת המרכבה בשנה ובחדש וביום וקצרה במקום שזה מה שצריך לבקש לו ענין ולא יחשוב שהוא דבר אין ענין בו והענין המכוון בו לבאר כל אלו האישים כדי שיובן שהענין ההוא כולו הוא במראה הנבואה לא השגה מוחשת כי לו היה זה לא ימנע שלא יושג לרבים זולתו ר"ל אם נקרעו השמים ונראה הבריאות המבהילות ההם וזהו אמרו אחר כן וממה שצריך להסתכל בו והוא מפתח שהכל בו אשר בו יובן לזה קשר הקשר הזה ותוכן אמתת ההשגה ההיא כולה על עניניה הוא אמרו נפתחו השמים הרצון בזה שהשיג במראה הנבואה המרכבה ההיא כולה והוא כי כאשר זכר החיות אמר דמות ארבע חיות ולא אמ' ארבע חיות לבד כי לא ידע במוחלט אם הם יותר וכן אמ' ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא כי הגלגל היומי פשוט ובלתי מצויר ר"ל אין כוכב בו ולא עמד עליו מופת והנה מן החכמים הראשונים מי שהניח שהגלגל המזלות הוא המתנועע היומי אלא שחסר מסבובו מעלה למאה שנה והוא סבוב שלם לששה ושלשים אלף והחכם ר' אברהם אבן עזרא ז"ל אמ' עליו שאינו גוף לפי שאינו מוקף וכן אמר במראה אבן ספיר דמות כסא נראה עליהם והוא הגלגל אשר יניחוהו רבים על גלגל ערבות יקראוהו שמי ההצלחה ולפי שהוא כדמות מחשבה לא ידיעה אמ' בו דמות וכן אמ' דמות כמראה אדם כל אלו אמ' בהם דמות כאלו אמ' כמדומה לי וכבר ידעת מה שספקו בנפרד ואבן סיני מהם וכבר התיר החכם אבן רשד זה הספק כמו שאמרנו בפירושנו לכונות ובפרושנו לחי בן יקטאן וממה שיורה לך על פרושי אמתת פירושי זהו אמרו אבל האופנים לא אמ' בהם דמות אופן ולא דמות אופנים אבל הגדה מוחלטת בתאר נמצא כפי שהם כי היסודות יודעו בו ידיעה שלמה לא במחשבה ולא יטעך אמרו דמות אחת לארבעתם שאינו בזה הסדור ולא כפי הענין הרמוז אליו כי אין הרצון בזה הספוק אבל הנרצה בו שארבעת צורתם קפאונית ושההיולי הראשון נושא להם ובא בהשגה האחרונה היותר שלמה וחזק זה הענין ובארו יותר וזכר הרקיע סתר בלי קשור כאשר התחיל לזכרו בפרט אמנם הכסא אמרו גם כן בשנית דמות הכסא נראה עליהם להורות על הקדמת השגת הרקיע תחלה בלי ספוק בזאת המראה השנית ואחר כן נראה עליו דמות כסא והבינהו כי אף בשנית נשאר הדמות בכסא ואם סולק מן הרקיע וסדרם תחת כנפיהם והבן זה כי אחר הכנפים שהם סבות התנועה ראה להם ידי אדם ר"ל טעם זה שהיו החיות כרובים משכילים לא יפעלו בזה המציאות התחתון כי אם מצד התנועה כי הפעל מצד הציור אמנם ייוחד לנפרדים על שישפיעו זולתם והסתכל איך באר במאמר האופנים לעומתם ואע"פ שלא תארם בצורה ר"ל שעם כל זה שלא תארם בהשגה השנית בצורה הנה כלל ואמ' שהם לעמת החיות כי רוח החיה באופנים אמר גם כן במראה הקשת אשר יהיה בענן והוא המקבל ר"ל כמו שיתרשמו המראים המתחלפים בענן המוכן ביום להראות ניצוץ השמש כי השמש הוא הפועל ההכאה כי הלחות נותן ההכאה בענן לקבל הרושם ההוא כי יתהפך מעין אל עין נכחי ובו יראה הקשת בעל דרכים כן מראה הנוגה סביב וכו' שהוא השפע האלהי החל על הנביא הנוצץ מן השכל הפועל אשר הוא במדרגת השמש על נפש הנביא מתהפך מעין אל עין על השכל תחלה אחר כן על הכח המדמה בדרכים ובמשלים מתחלפים מוחשים וזהו אמרו חמר הקשת המתואר ידוע באמרו בענן ביום הגשם ואמתתו וזה נפלא בדמוי ובהמשלה מאד כי ענינו הוא בלי ספק בכח נבואה שהוא כבוד יי' והבינהו ותיוחד נפש הנביא בזה מבין שאר השכלים כמו שיוחד הענן ההוא ויוכן מצד הלחות והוא הגשם כן תחול הנבואה על נפש הנביא למה שהיא מוכנת אל השלמות ההוא בתחלת היצירה ויעמוד לפני יי' בכחו בלמוד וביציאה מן הכח אל הפועל ולא יראה זולת האל ומלאכיו וממה שצריך שתתעורר עליו חלקו דמות אדם שעל הכסא דע כי כמו שעל הכסא שהגלגל בכללו אחר כן הנפרדים בכללם אחד ומי שיאמר הפך זה נקרא בלשון חכמים קוצץ בנטיעות ולכן אמר בספר יצירה וכולן קשורות זו בזו כשלהבת קשורה בגחלת הנה קרא הנבדלים בשם שלהבת ואחדם בקשר ולמה שהשתתפו השכלים הנבדלים בציור הראשון השתתפו הגלגלים בתנועה הראשונה היומית ולכן ראיה על דמות הכסא והם השמים העליונים באמרו ית' השמים כסאי דמות כמראה אדם וחלק דמות אדם שעל הכסא והעליון שבו כעין חשמל והוא הבהיר שבשלהבת האש והתחתון כמראה אש העלה לשם חשמל והעלול כמראה אש אחר שנקרא הכל בשם חשמל כאמרו וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה וכו' וממראה מתניו וכו' וממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה וזאת מלת חשמל אמרו מאי חשמל חיות אש ממללות וחי מדבר הוא האדם בארו שהיא מורכבת משני ענינים חש מל כלומ' המהירות והאיחור המהירות המורה על חיות וההפסק המורה עליו מל הכונה התחבר שני ענינים חלוקים בבחינת שני צדדים עליון ותחתון על צד הדמוי אמרו המתחכמים בזה הספר שרצה בעליון ותחתון הנה עלה ועלול ואני אומר כי הוא כבר באר זה בשאמר שהעליון שבו כעין חשמל והתחתון כמראה אש אחר כן באר שהחשמל מצד הוראתו המיוחדת ר"ל אף מצד שמורה על העליון ביחוד הוא מלה מורכבת תורה על התחברות שני ענינים בבחינת שני צדדין עליון ותחתון הנה אחר שיחד מלת חשמל על העליון ואם הוא נאמר על כל דמות האדם בכללו אמר שהחשמל בעצמה יורה על היות בו בעצמה עליון ותחתון והוא אחד בנושא שנים בבחינה ובמאמר מהו עליון ובבחינה מה הוא תחתון ר"ל החשמל בעצמו והרצון בו כי העליון שבדמות אדם עליון וזה בבחינה שהוא עלה למה שלמטה ממנו ותחתון בבחינה שהוא נברא עלול מן העלה הראשונה שהוא רוכב לו מן המרכבה ואי אפשר לי מבלתי שאגלה אליך סודו ואומר כי כל אחד מן הנבדלים בו הרכבה מה והעליון שבהם ימצאו בו שני ענינים בבחינת הצד האחד יאמר חש ובבחינת הצד האחר יאמר עליו   בכלל עליון ותחתון עד שימצאו בו שני ענינים חלוקים וזה כי השכל הראשון אשר הוא כבוד מלכותו ישכיל עצמו ומצד צרופו אל העלה הראשונה ישכיל עלתו ואיך שיהיה הצרוף נכנס בו ולכן לא יהיה בו השכל והמשכיל והמושכל אחד בשווי עם העלה הראשונה והשכלת הצורה הראשונה במדרגת הצורה והשכלת עצמה במדרגת ההיולי כי לא ימצא עצמו מחויב אלא מצד זולתו הנה בו בעצמו שני ענינים חלוקים ר"ל בחשמל עצמו עליון ותחתון על צד הדמוי וכבר העירונו הערה שנית המכון בה הכונה הראשונה אלא שחלקי המלה יתחלפו בהוראה שחש יורה על השתיקה ומל על הדבור תחתון ועליון על צד הדמוי ואין ספק שאמרם פעמים חשות פעמים ממללות ר"ל כפי בחינת השני צדדין אמנם הוא על דבר נברא אחר שנאמר בלשון רבים חשות ממללות ושמורה על הרכבה חשות ממללות וראה איך בארו לנו שזה דמות אדם שעל הכסא החלוק אינו משל עליו ית' מכל הרכבה ורבוי עד שיחלק אבל משל על דבר נברא אשר הוא דמות האדם הבורא כי דמו צורה ליוצרה וכן אמ' הנביא הוא מראה דמות כבוד יי' וכבוד יי' אינו יי' הפך המקובלים התורנים עד שאמרו שהשכינה אינה דבר חוץ מאמתת הבורא וכל מה שהמשיל באלו ההשגות כולם הם כבוד יי' ר"ל המרכבה כי מורה על עלויו ושבחו ומדרגת מציאותו שהיא עליונה על שישפע ממנו המציאות כולו על סדורו לא הרוכב שהוא היוצר הצורה כי לא ימשילהו ית' כי לא יגיע פעל הכח המדמה לזה והבן זה וכשתשתכל כל מה שאמרנו בפרקי זה המאמר ירמוז ביחוד על ההערות וההבנות שהבין לזה בתחלת החלק השני כי כמו שאמ' בהישרה בהבנת זה המאמר צריך להשיב פרקיו זה על זה ולזה הישיר הנה שלא תחשוב שעדין ירמוז על אלו הדרושים כי כבר קדם כל מה שרצה לאמרו ולרמוז עליו והוא אמרו ולא תקוה ולא תוחיל אמר משה ראיתי להעירך הנה על דרוש אינו קטן אצלי ונחתום בו דברינו במרכבה לא ראיתי אחד מן החכמים דבר בו לא מי אשר ראיתים ודברתי עמהם פנים בפנים ולא אחד מן הקדומים אשר הגיעו ספריהם אלי והוא זה הלא ראיתי כי החכם האלהי המורה כתב פרק ח' מן החלק השני כי מן הדעות הקדומים המתפשטים אצל הפילוסופים ורוב האנשים שלתנועות הגלגלים קולות נוראים עצומים מאד וכי זה הדעת מפורסם באמונתנו גם כן וכי זה הדעת נמשך אחר אמונת גלגל קבוע ומזלות חוזרים והוא אשר בו נצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל וזה אמת וכל מה שכתב הרב ז"ל בפרקים ההם אמנם הכונה בו לבאר מעשה מרכבה ורמז הרב בזה כי חכמי ישראל וראשוניהם היו מאמינים זה הדעת וכי מה שאמ' יחזקאל מספור הקול אמנם הוא נמשך אחר זה הדעת באמרו וקול כנפי הכרובים נשמע עד חצר החיצונה כקול אל שדי בדברו ואל תתמה מזה כי יהושע אמ' והוא מה שאני מבין באמרו שמש בגבעון דום וירח וכו' כי אחר שהיתה השמש כפי הדעת הקדום מוליד קול גדול בעת מרוצתה בגלגל והיה מצוה יהושע שיעמד השמש והירח אמ' שידומו כאלו אמר שיעמדו כי אחר שלא יולידו קול לא ירוצו גם כמאמר דוד ע"ה בלי נשמע קולם רמז אצלי על העלה בהיותנו בלתי שומעים הקולות וזה מקום פלא גדול איך יאמר הנביא או חכמי ישראל המקובלים מהנביא דבר שהתאמת סותרו במופת ומה שצריך שתדעהו מה שאשיבך עליו והוא שורש אתנהו לך יתיר אלו הספקות ומה שישתרג מהם והוא זה ואומר דע כי הנביא אמת ותורתו אמת ומה שישיג אמת בלתי מעורב בו שקר כלל כמו שאמר הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת ולא יקרא חלום מה לתבן את הבר נאם יי' כי התבן כבר קדם אל הבר אמנם אחר השלמו הבדילו התבן והתברר הדגן והובדל ככה משפט הנבואה עם החלום כי כל קנין ענין ואין כל ענין קנין ודבר השם כאש ידביק הדומה ויפריד הבלתי דומה ר"ל שיפריד התבן מן הבר ויברר האמת ויבדילהו מן הכזב ומן הדומה הבלתי מסכים עם המציאות וישלים המדומה הצודק בהשפיע עליו אור השכל המשפיע מן השכל הפועל הנה שהנביא לא יראה רק אמת אבל אין נבואה מאיר מה שאינו דרוש כי מה שידרוש הנביא ויבא לו נבואה עליו תודיעהו האמת גם אם יהיה לו דרוש ונבואתו יראה הדבר ההוא הנבואה לא תראהו בו רק האמת אמנם אם יאמין הדבר בחלוף מה שהוא בו ותנוח דעתו עליו ולא יחשוב בו ולא ידרוש עליו ותבא לו נבואה על דבר מה אינו מוכרח שנאמר שאחר שהתנבא כבר יראה הכל והתירה לו מה שלא ספק עליו והודיעהו מה שלא דרשו אני רואה שיחזקאל אם היה מסופק אם גלגל קבוע ומזל חוזר או הפך והיתה באה לו נבואה עליו היה רואה בנבואה הגלגל חוזר ומזל קבוע אמנם כשהיה מאמין גלגל קבוע ומזל חוזר ובלתי דורש בו שמע קול כנפי הכרובים ואפשר שעל מרוצת המזלות אמ' והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק: