## Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 123

###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:1
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:1](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:1)

**(סימן קכ"ג בט"ז ס"ק ז') וא"כ תמוה כו'.**לק"מ כמ"ש בש"ך על ס"ק כ"א ע"ש:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:2
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:2](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:2)

**(שם ס"ק י"ד) ומיירי בגת שאינה סתומה כו'.**ז"א דמדסתם משמע דבכל גוונא מיירי ומ"ש הטעם שמא יגע כו' היינו משום דגזרינן קודם המשכה אטו לאחר המשכה דהוי יין גמור ואסור כשיגע וכן מ"ש ומ"מ יש גמגום בדברי רמ"א שכתב או בגיגית כו' לק"מ דגיגית דנקט היינו דומיא דגת וק"ל:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:3
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:3](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:3)

**(שם ס"ק ט"ו) שאני הכא שהישראל דורך עמו כו'.**לא היה צריך לזה דבלא"ה שאני הכא כיון דטרוד בדריכה:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:4
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:4](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:4)

**(שם ס"ק ט"ז) יש להקשות כו'.**לק"מ דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ובפרט במלתא דרבנן ובפרט דאפילו היה המשכה ליכא אלא ספיקא דשמא נגע ועוד דהעובד כוכבים ודאי לאו דינא גמירי שיודעים שלא יקנה הישראל מאותו כלי:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:5
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:5](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:5)

**(שם ס"ק י"ז) דהא לא נגע אפילו ברגל.**ולי נראה דאיירי אפילו בנגע ברגל בדריכה ולא נגע בו דקאמר שלא מחמת דריכה וכן משמע בכסף משנה:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:6
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:6](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:6)

**(שם) אלא דק"ל אי מיירי כאן שאפילו לא נגע בו אסור כו'.**בהדיא מיירי הטור שאפילו לא נגע בו אסור מה שנמשך משום כחו ומ"מ לא דק דודאי טירדא לא מתיר אלא בהנאה מטעמא דכיון דטרוד א"כ אין כוונתו לנסך ואפילו נגע בגופו שלא בכוונה שרי בהנאה אבל לענין כח שלא בכוונה בעינן שלא יהא כוונתו שיצא היין אבל אם כוונתו שיצא היין מכחו אע"פ שהוא טרוד בדריכה כיון שהוא יודע שהוא יין נסך אסור בשתיה דמה בכך שהוא טרוד בדריכה ואין כוונתו לנסך אפי' אין כוונתו לנסך בשתיה מיהו אסור והיינו מ"ש הטור והמחבר לקמן ר"ס קכ"ה ואם הוא כחו שלא בכוונה שלא ידע שהוא יין מותר אפילו בשתיה אלמא דוקא כחו שלא בכוונה שלא ידע שהוא יין וכ"ש כשיצא מכחו בלא כוונת כחו דשרי אפילו בשתיה אבל לא כשידע שהוא יין אלא שאין כוונתו לנסך. וראיה ברורה לזה ממעצרתא זיירא דהיינו גת שדורכין בה בקורה אם דרכה העובד כוכבים אסור מה שיצא לחוץ וכדאיתא בש"ס בהדיא ובכל הפוסקים וכדלקמן ר"ס קכ"ה בטור ובב"י ע"ש והא כיון דטרוד בדריכ' אין כוונתו לנסך ואם כן ה"ל כחו שלא בכוונה. ואין לחלק דהתם שאני כיון שהוא דורך בידו דהא מוכח באשר"י ופוסקים להדיא דאפילו נוגע בגופו שלא בכוונה מותר בשתיה כמו דורך ברגליו אלא ודאי כדפרישית וז"פ לדעתי: **שוב**מצאתי שהוא בעצמו מתרץ כן בסימן קכ"ה אות י"ז אלא שנראה מדבריו שם כאילו תירוץ זה הוא דוחק ובאמת הוא פשוט ומוכח מההיא דמעצרתא זיירא וכדפי'. ולפי הנראה שכח בההיא דמעצרתא זיירא ולא עיין בטור ר"ס קכ"ה אלא בסופו והיינו שהוצרך להקשות ממ"ש הטור ס"ס קכ"ה דכחו שלא בכוונה מותר בשתיה שהוא לשון הרשב"א ולא הקשה ממ"ש הטור כן בפשיטות בר"ס קכ"ה והוא ש"ס ערוכה ומוסכם מכל הפוסקים גם לא ה"ל להקשות קושייתו על הטור דסי' קכ"ג אלא על הש"ס גופא דמעצרתא זיירא וכל הפוסקים אלא לא עיין בטור ר"ס קכ"ה ונעלם ממנו כל מ"ש הטור שם:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:7
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 123:7](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/123:7)

**(שם ס"ק י"ח) ומזה אני תמה מאד על רמ"א שפסק בס"ס קי"ג כו'.**לק"מ דט"ס הוא בהעתקה זו של תשובת הר"ן שבב"י והמעיין בתשובת הר"ן עצמו יראה דאדרבה בדין של הרא"ה בבישל לחולה כ"ע מודו וכמ"ש בש"ך ס"ק נ' ע"ש: