## Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 190

###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:1
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:1](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:1)

**(סימן ק"צ בט"ז ס"ק ד') העתיק**דברי מהרש"ל וכבר הקשיתי עליו בש"ך ס"ק ג':


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:2
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:2](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:2)

**(בט"ז ס"ק ה') דבריו**דחוקים דהא הט"ו כתבו סתמא כמה ימים ועוד דהחוש מעיד ע"ז דא"א שתהיה שופעת כמה ימים כלומר ג' או ד' ימים או אפילו ב' ימים ותחיה:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:3
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:3](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:3)

**(בשו"ע סעיף ה') נדפס**טעות בספרים כ"ד שערות וגם בספרו נדפס בטעות ולא השגיח לתקן המעוות ובש"ך תקנתיו:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:4
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:4](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:4)

**(בט"ז ס"ק י"א) אין**דבריו מוכרחים כמ"ש בש"ך ס"ק י"ז:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:5
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:5](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:5)

**(ט"ז סקי"ז) השיג**על הב"ח ולפע"ד דברי הב"ח נכונים וכמו שאבאר ומ"ש הב"ח והכי משמע בתוספות לא קאי אבאין לשאול בבת אחת טמאות אלא המעיין בב"ח יראה להדיא דקאי אפילו נתעסקו זא"ז טמאות וז"ל הב"ח ב' נשים שנתעסקו כו' ונראה דאתא לאשמעינן אפילו היכא דלא נתעסקו בצפור כאחד אלא בזא"ז ואם היתה נשאלת הראשונה היינו מטהרי' אותה הואיל ונתעסקה אפ"ה כיון שבאו לשאול כאחת שתיהן טמאות והכי משמע בתוספות ע"כ לשונו הרי כדפרישית ומ"ש כיון שבאו לשאול כל א' היינו משום דקים ליה דגם בעלמא קי"ל הכי דבאו לשאול בזו אחר זו תולין להקל וכמו שפסק לעיל סי' קי"א ס"ה. ומה שהביא ראיה מהרשב"א בתה"א דף קע"ח ע"ב לאו ראיה היא כלל דהרשב"א לטעמיה אזיל דגם לעיל סי' קי"א אוסר אבל למאי דקיי"ל שם להקל בזא"ו וכמ"ש שם בשפתי כהן סעיף קטן י"ט אם כן הוא הדין הכא וזה דעת רבותינו הצרפתים והרמב"ן שהביא בתה"א שם ומביאו בית יוסף דף ר"ה ע"א ד"ה וכתב הרשב"א יש מרבותי כו' וזה לשונו ואם תאמר מ"ש עד שאינו בדוק מהא דתנן בפ' האשה שהיה עושה צרכיה שלש נשים שלבשו חלוק אחד ונמצא עליו דם כולן טמאות כבר תירצו רבותינו הצפרתים ז"ל דהתם נמי בדין היה לטהר את כולן אלא דכיון דתלויות בחלוק זה הו"ל כההיא דב' שבילין דאם באו לשאול בבת א' שניהן טמאים בזה אחר זה שניהן טהורים ולא נתחוורו דברים אלו אצלי דאם כן שאלה חלוקה אף לכותית שלא ראתה ואי נמי ראתה כתם א' מן הג' נשים לאחר שאלה נטהר את האחרות דהא איכא חד מנייהו דאינה באה לישאל ודברי הרמב"ן ז"ל קרובים לדברי התוספות כו' עד כאן לשונו ומה שהקשה הרשב"א מכותית שלא ראתה לא ירדתי לסוף דעתו דהתם כיון שלא ראתה היאך נתלה בה גם מה שהקשה דהא איכא מנייהו דאינה באה לישאל יש לומר דאין הכי נמי דלדעת התוספות וסייעתם בכהאי גוונא מטהרין לכל חדא וחדא כיון דבאו בזה אחר זה והא דלא חילקו בש"ס בכך היינו משום דלא אתא אלא לאשמעי' עיקר דינא דבכתם כולן טמאות ואפשר לזה כיון הרא"ה בבדק הבית שהשיג על הרשב"א בזה. ומה שחילק בין חמץ ושבילין להך דהכא לא מחוור כפי שאבאר גם מה שהשיג על הדרישה שכתב דדוקא במידי דרבנן אמרינן הכי כו' דלא דק דאף במידי דאורייתא אמרינן כן בפסחים לענין שני שבילין והלך באחד מהן כו' וכן בפ"ב דכתובות לענין היתר אשה כו'. הוא לא דק דהיאך יעלה על הדעת לומר באיסורא דאוריי' הכי והא לא שרינן ליה אלא משום ספיקא לקולא וספק דאורייתא לחומרא הוא ואדרבה כולה סוגיא בפסחים שם מוכח דדוקא בדרבנן אמרינן הכי והכי מוכח מפירש"י שם שפירש אהא דקאמר בשיש צבור אחד של חמץ ולפניו ב' בתים בדוקים ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי להאי עייל אי להאי עייל היינו שני שבילין כו' פירש"י וז"ל אם נשאלו כל א' בפני עצמו טהור ואין ב"ד יכולים לטמאו כדקי"ל ספק טומאה ברה"ר טהור כו' וגבי בתים נמי אם באו לשאול זה לעצמו וזה בפני עצמו אמרינן ליה לכל חד אי אתה צריך לבדוק דכיון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לקולא עכ"ל אלמא דדוקא במידי דרבנן תולין להקל משום ספק דרבנן לקולא וכן גבי שבילין דספיקו ברה"ר טהור אבל לא באיסור דאורייתא והא דתלינן בפ"ב דכתובות להקל היינו דוקא בשבויה דהקילו בה טובי כדאי' שם בש"ס ולפי זה מוכח דהכא נמי תלינן להקל דכי היכא דבחמץ תלינן להקל משום דבדיקת חמץ מדרבנן כלומר דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ורבנן הוא דאצרכוה בדיקה אם תמצא כתם בגופה טהורה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה ורבנן גזרו על הכתם היכא דליכא למתלי. במידי הלכך היכא שבאו לשאול בזה אח"ז טהורו':


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:6
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:6](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:6)

**(בט"ז ס"ק י"ח) כבר**קדמוהו כל האחרונים בזה כמ"ש בש"ך ס"ק ל"ז:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:7
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:7](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:7)

**(בט"ז ס"ק כ"ו כ"ז) עיין**מה שהקשתי ע"ז בש"ך ס"ק מ"ה:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:8
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:8](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:8)

**(בט"ז ס"ק ל') עמ"ש**בש"ך ס"ק מ"ז ותראה שא"צ לזה:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:9
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:9](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:9)

**(בט"ז ס"ק מ') הקשה**על הראב"ד מח"מ סי' ע"ט ומתוך זה הוציא דאם הוא זמן רב טמאה. לא קרב זה אל זה דהתם אמרי' לאו אדעתיה ואפשר דמכ"מ אמת שפרעו אבל הכא הא אומרת ברי לי ורמיא עלה ואי לאו דודאי קושטא קאמרה איסורא קעבדה ודאי דלא בעי למיעבד איסורא ובלאו הכי נמי לא דמי מכמה טעמים וק"ל:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:10
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 190:10](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/190:10)

**(שם ס"ק מ"א) השיג**על תשובת רמ"א ויש לדחות כל ראיותיו מיהו דינו מסתבר ודו"ק. כתב רבינו ירוחם נתיב ט"ו חלק ב' פשוט הוא כי לעולם אין חוששין למעלה מן התורפה כו' עד אם נמצא הכתם על חלוקה ועל בשרה ולא עברה בשוק של טבחים מחגורה ולמטה טמאה מחגורה ולמעלה טהורה עד כאן לשונו ומ"ש בסוף מחגורה ולמעלה על כרחך מיירי בנזדקרה וכדמיירי מעיקרא ואפילו הכי טהורה וכדעת הרשב"א דאם לא כן אפילו הכתם על בשרה טהורה וכדמשמע מריש דבריו וכדמוכח בגמרא ר"פ הרואה דפריך ואי מחגור ולמעלה על בשרה אמאי טמא והתנן ראתה דם על בשרה שלא כנגד בית התורפה טהורה והיינו ע"כ בלא עברה בשוק של טבחים היא כדמיירי מתניתין דראתה דם כו'. ועוד דהא אכתי לא אסיק אדעתיה מאי דמשני כגון שעברה בשוק של טבחים ועוד דאם איתא מאי פריך ואמאי לא משני נמי לעולם מחגור ולמעלה וכשלא עברה בשוק של טבחים והלכך על בשרה טמא ועל חלוקה טהורה. ומתניתין איירי בעברה אלא ודאי למעלה מן החגור כשלא נזדקרה אפילו לא עברה בשוק של טבחים ואפילו על בשרה טהורה וכן דעת כל הפוסקים אלא ודאי מיירי כשנזדקרה נ"ל: