## Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 315

###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 315:1
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 315:1](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/315:1)

**(סימן שט"ו בש"ך ס"ק ג') שכיון שהישראל כו' עד ועליו להביא ראיה.**כ"כ העט"ז אבל מדברי התוספות בפ"ק דמציעא דף ו' ע"ב ופ"ב דכתובות דף כ' ע"א והרא"ש והמרדכי והאגודה שם והסמ"ג עשין צ"ה דקפ"ג ע"ג ותשו' מיימ' לספר משפטים סי' ל"ט ושאר כל הפוסקים משמע דלא ס"ל טעם זה שהקשו שם מספק בכור לשאר ספיקות ואי הוה ס"ל טעם זה לא היה קשיא מידי ע"ש ומכל מקום אפשר דדברי העט"ז נכונים ליישב קושייתם בזה. ומיהו לענין דינא נראה דלא פליגי הפוסקי' הנ"ל על העט"ז דאף על גב דמשמע להדיא בתוספות פ"ק דמציעא ואגודה שם דלמ"ד אין מוציאין היינו דוקא במכירי כהונה א"נ אינו יכול לתבעו רק טובת הנאה למ"ד טובת הנאה ממון ואם כן למאי דפסקו שם כמ"ד מוציאין היינו אפילו הכהן רוצה לשלם לו הטובת הנאה מ"מ אפשר דגם העט"ז מודה לזה והכי קאמר כיון שהישראל יש לו עכ"פ חזקה דטובת הנאה מתחילה קודם שמשלם לו הרי היא בחזקתו והכהן לעולם הוא המוציא ודוק. שוב הארכתי בזה בספרי תקפו כהן והעליתי דהרבה פוסקים ס"ל כהעט"ז ע"ש: