## Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 391

###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 391:1
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 391:1](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/391:1)

**(סימן שצ"א בט"ז ס"ק א') ואף אם השנה כו'.**מדבריו מבואר שלא היה כתוב דין זה בש"ע שלפניו וכן נראה ממ"ש בש"ך ס"ק ב' וכן הוא בש"ע דפוס אמשטרדם ושאר דפוסים ובש"ע הישנים כתוב דין זה בש"ע בהדיא והמדפיסים חבורי ש"ך הדפיסו מתוך הש"ע הישנים והדפיסו כן בפנים וגם הדפיסו מ"ש בשפתי כהן ולא כוונו יפה:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 391:2
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 391:2](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/391:2)

**(בט"ז ס"ק ג') תמוה לי כו'.**לא קשה מידי דהמעיין בתשו' מהרי"ל עצמו סי' קכ"ג (כי הב"י הביאו בקוצר) יראה לעינים דלא מתיר לו באביו ואמו שכתב ואבל על אביו ואמו בעל ברית אם מותר לכנוס לסעודה מתוך לשונך משמע שהוא תוך י"ב מסקנת הראב"ד דכשהשמחה תלויה בו כגון משיא יתום ויתומה דשרי לאכול אפילו בסעודת נשואין דחשיב שמחה שלו וסעודת מצוה ונראה דהאי בעל ברית נמי ל"ש כיון די"ט שלו הוא כו' וכן מסיים וכן כתב בתשב"ץ להדיא דמותר הבעל ברית והמוהל לאכול שם ויליף לה מההיא דהראב"ד כו' אלמא דלא שרי אלא לאחר שלשים כההיא דהראב"ד. ומ"ש שם בשם הרא"ש דתוך ל' של אביו היה בעל ברית ורחץ מ"מ לא סבירא ליה להקל בזה כמהרי"ל א"נ רחץ שאני דמותר מדינא מיד לאחר ז' כדלעיל סי' שפ"א:


###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 391:3
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 391:3](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/391:3)

**(שם) דא"כ היה לו לומר אסור כל ל' אלא דעל אביו ואמו קאי ובשאר קרובים אפילו תוך ל' שרי אחר ז' ימים והוא תמוה כו'.**נ"ל שיש חסרון בדבריו וכך צ"ל אלא דעל אביו ואמו קאי ומו"ח ז"ל כתב דעל אביו ואמו קאי ובשאר קרובים אפי' תוך ל' שרי אחר ז' ימים והוא תמוה כו' אלא שקשה לי עליו למה מביא אח"כ באות ד' בסתם דברי מו"ח ז"ל דבתוך ל' בשאר קרובים מותר ביתום ויתומה. ועיין בש"ך ס"ק ג' וה':