## Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 396

###### Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 396:1
[Nekudot HaKesef on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 396:1](https://torahapp.org/share/book/Nekudot%20HaKesef%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/396:1)

**(סימן שצ"ו בט"ז ס"ק ב')**האריך להוכיח כהרא"ש ולא מטעמיה מפ' נגמר הדין. ולפענ"ד אין משם ראיה כלל דהתם לא היה המת ראוי כלל להתאבל עליו שום אדם בעולם והלכך כיון דכבר נתבטל האבלות ממנו בשעה הראשונה שהוא עיקר המרירות שוב אין מרירות להתאבל עליו ולכך אמרינן הואיל ואידחי ידחה ורש"י דמקשה מרגל היינו דמדמי דרגל נמי אין המת ראוי לשום אדם בעולם להתאבל אבל הכא הרי המת ראוי להתאבל ומרירות לבו עליו מיד והולך אם כן מרירות לבו עדיין בו אלא שהקטן אינו בר חיובא וכשיגדיל הרי הוא בר חיובא וזה ברור ודוק. מיהו מה שחילק בין הבדלה לכאן נכון הוא וכן כתוב בש"ך שבקל יש לחלק ביניהם ע"ש: