## Netinah LaGer, Genesis

###### Netinah LaGer, Genesis 3:2:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:2:1)

**מפרי, מפירי.** ולקמן פסוק ו' ת' **מֵאִבֵּהּ** ואפשר שבמקום שהפרי מחובר בלשון עם העץ ת' פרי כמו עץ פרי או פרי העץ אבל פרי לבד ת' **אָבָּא** כמו לקמן ויקרא י"ט כ"ג פריו **אִבֵּהּ**. ויותר נראה כי בתחלת גדלו בעודו **באִבּו** נקרא אבא אבל בגמר פרי נקרא גם בלשון ארמי פרי ולכן בפסוק ו' שהיה נחמד למראה כדרך הפרי **באבּו** ת' **באבּה** ועיין בת"י בנביאים איביה ביו"ד או אנביה בנו"ן.


###### Netinah LaGer, Genesis 3:5:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:5:1)

**כאלהים, כרברבין.** הנה הגדולים נשיאים ומלכים נקראין רברבין לקמן כ"ג ט"ז ואח"כ דיינים וכן לקמן ו' ב' בני האלהים בני רברביא ר"ל בני השרים ושופטים כמ"ש רש"י, ובפסוק הזה כוונתו על המלאכים עיין במורה ח"א פ"ב.


###### Netinah LaGer, Genesis 3:6:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:6:1)

**תאוה לעינים, אסי הוא לעינין,** לרפואה. לא ת' רגג כמו שת' לא תתאוה תרגג ולא רעי כמו שת' תאוה נפשך תתרעי נפשך שק' לו דא"כ למה כפלה התורה לומר ונחמד העץ להשכיל שתרגם לאסתכלא (ועיין בב"ר פ' י"ז ריב"ז פי' שמוסיף חכמה לתרץ קו') ולכן תרגם אסי שנותו רפואה לעינים:


###### Netinah LaGer, Genesis 3:7:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:7:1)

**ויתפרו, וחטיטו.** שרש חטט הוא חפירה לעשות נקב וכן תופרי בגדים עושים נקב במחט.


###### Netinah LaGer, Genesis 3:8:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:8:1)

**לרוח היום, למנח יומא,** זו היא מערבית, כמ"ש רז"ל (והובא ברש"י) שסרחו בעשירית ; ושני מיני פעלים הם בל' ארמית, **מָנַח** ודנח, הראשון ל' מנוח, כמו "מנוח לכף רגלה" (לקמן ח' ט') שת' **מְנַח** לפרסת רגלה, ומורם על שקיעת החמה, והשני הוא כמו זרח בעברית המורה על זריחת השמש כמו (לקמן ל"ב ל"ב) ויזרח לו **וּדְנַחְ** ליה:


###### Netinah LaGer, Genesis 3:15:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:15:1)

**הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב, הוא יהי דכיר לך מה דעבדת ליה מלקדמין ואת תהי נטר ליה לסופא:** ר"ל האדם יזכר לך מה שעשית לו וישוף לך ראש, היינו בתחלת הזמן ואתה (הנחש) תשמר לו בנשיפה לעתיד לבא בעקבא דזמניא עיין ת"י. או ר"ל האדם פעל ועשה בגלוי ולפנים ואתה נושך בסתר ויפל רוכבו אחור.


###### Netinah LaGer, Genesis 3:20:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:20:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:20:1)

**כי היא היתה אם כל חי, ארי היא הות אמא דכל בני אנשא,** לא הוסיף פה "ארי אמר" כלקמן (ד' כ"ה) כי פה היא נבואה שתהי' **אֵם** לכל הנולדים לעתיד לבוא (ואי משום דשם מלת לי הוא לשון חוה לא איריא כי בשמות י"ח ד' לא ת' כי אמר אף שנאמר אבי בעזרי, וע' תרגום אונקלוס ע"פ פן יהרגני לקמן כ"ו ז').


###### Netinah LaGer, Genesis 3:21:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:21:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:21:1)

**כתנות עור, לבושין דיקר על משך בשריהון.** ערש"י ונ"ל שיש פה ערבוב פירושים פי' א' הוא על משך בשרהון ר"ל מדובקין על עורן, ופי' ב', לבושין דיקר, ר"ל מדבר הבא מן העור, כמ"ש רש"י; ואפשר עוד פי' ג' כבתורתו של ר"מ כתנות אור באל"ף, וכמ"ש הרמב"ם במורה כי האור נהפך לחומר, וזהו לבושין דיקר. ודע כי מה שמצאנו כמה פעמים שנויים מובאים מתורתו של ר"מ במלות שיש בהן הברות שיות כמו פה "עור ואור" וכן לעיל בב"ר טוב מאד מות (וכן במ"ר שמות פל"א קצפת עלינו עד מאד הכה אותנו עד שנמות) וכן ב"ר פ' צ"ד בתורתו של ר"מ מצאו כתוב ובן דן חושים וכן בירושלמי פ"ק דתענית הלכה א' בספרו של ר"מ מצאו כתוב, משא דומה משא רומא, לא ששנה ח"ו או עקם את הכתובים, אלא שדרשם לאסמכתא, ולא היה לפניו שום שנוי (ואפשר שמ"ש בב"ר פ"א "באנכי דר"מ" כוונתו שספרו היה מתחיל באנכי).


###### Netinah LaGer, Genesis 3:22:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:22:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:22:1)

**לדעת טוב ורע, למידע טב וביש,** ולא ת' למחכם, עמ"ש למעלה ב' ט' וע' נתה"ש.


###### Netinah LaGer, Genesis 3:24:1
[Netinah LaGer, Genesis 3:24:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/3:24:1)

**מקדם, מלקדמין;** ולא מקדמיתא כמו לקמן (י"א ב') ולא ממדינחא כלקמן (י"ב ח'), ע' הרא"ם. ואפשר שסובל מקום וזמן.