## Netinah LaGer, Genesis

###### Netinah LaGer, Genesis 31:2:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:2:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:2:1)

**פני לבן, סבר אפי,** ר"ל סבר פנים יפות, כמו במס' אבות (פ"א משנה ט"ו).


###### Netinah LaGer, Genesis 31:19:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:19:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:19:1)

**ותגנוב רחל.** בנוסח אותה מדויקות **וכסיאת רחל**כמו בפ' שאח"ז "ויגנב יעקב" ת' "וכסי יעקב" ובפ' כ"ז "ותגנב את לבבי" ת' "וכסתא מני" משום כבודם של רחל ויעקב, ואולי הונח הפעל "גנב" כן בעברית כן בארמית, רק במקום שהגנב חפץ להשיג הדבר לתכלית טובת עצמו, ופה נראה שכל כוונת רחל היתה רק להרחיק את אביה מע"ז, לכן ת' "וכסיאת".


###### Netinah LaGer, Genesis 31:19:2
[Netinah LaGer, Genesis 31:19:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:19:2)

**את התרפים, ית צלמניא.** ר"ל הציורים. וכאשר מצינו בש"ס מ"ק כ"ה ע"ב "אשתעו צלמניא והוו למחלציא". ומשמע שסובר שהיה להן צורת אדם, ולדעת לבן קראם "אלהיך".


###### Netinah LaGer, Genesis 31:20:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:20:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:20:1)

**כי ברח הוא, ארי אזל הוא.** אולם בפסוק שאח"ז "ויברח" ת' "ערק" כמו "מפני שרי גברתי אנכי ברחת" (לעיל ט"ז ח') או לקמן (שמות ב' ט"ו) "ויברח משה" אפשר שהוא משום כבודו של יעקב, או משום דערק הוא בחפזון ואזל הוא בנחת.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:26:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:26:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:26:1)

**ואשלחך, ושלחתך.** ובנוסחאות המדויקות **"ואשלחך פון"** "פון" בתרגום הוא כמו "קא" שבתלמוד ואפשר להורות שהוא פעל תלוי או להורות התנאי כאשר מצאנו לעיל ע"פ "כמעט שכב" שת' "כזער פון" וכן לקמן (ויקרא י"א מ"ג) "ונטמתם בם ת' "ותסתאבון פון" ומלת "קא" היא קצור מלת "קאים" שהוראתה על המציאות.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:32:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:32:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:32:1)

**עם אשר תמצא, עם די תשכח.** ובכ"י **"עם אתר די תשכח"** ויותר נראה כת"י, שלא קלל את הגוף, רק במקום שימצאנו יעשה נקמה, ומלות "לא יחיה" הוראתן כמו "היחיו את האבנים" (נחמיה ג' ל"ד), כי כן דרך העברי ליחש את החיות גם אל עצמים בלתי בעלי חיים, וכאשר מצאנו בתלמוד "כלים שבירתן זו היא מיתתך.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:32:2
[Netinah LaGer, Genesis 31:32:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:32:2)

**גנבתם. נסיבתהין.** גם הכא לא ת' בלשון גניבה, מפני כבודה של רחל.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:33:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:33:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:33:1)

**אלהי, דחלתי.** ע' בהקדמה כוללת שהבאתי ראיות שת"א אינו מדבר בגנות ע"ז אשר נחשבה בעיני עובדיה.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:34:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:34:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:34:1)

**לקחה, נסבת.** המת' נקט פה בכוונה "נסב", ולא "דבר" שהוא בבע"ח להורות שלהע"ז שלו אין שום חיות.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:39:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:39:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:39:1)

**אנכי אחטנה דהות שגיא ממנינא.** ר"ל מה שהיה חסר לסכום הצאן, והוא כמ"ש הרשב"ם שהוא כמו "אחטאנה" ולא תרגם "אנכי" כי רק העברי יכפול מלת הגוף ואות מאותיות האמנתי"ו הבאות ג"כ תחת מלות הגוף זה אח"ז, כידוע להמדקדקים, לא כן הארמי כי יצג ביניהן את הפעל, והראיה כי "אנכי אערבנו" (לקמן מ"ג ט') ת' "אנא מערבנא" ולא "אנא אערב" ודע כי אונקלוס לא אבה ליחש החסרון הזה אל יעקב, כאלו יעשה זאת בכוונה, אף כי ישלם אח"כ ללבן, כאשר מצינו בש"ס (ב"מ ל"ד ע"ב) כי גם לשומר שמשלם כדינו, משביעין שאינה ברשותו, משום דחיישינן שמא עיניו נתן בה, ע"כ ת' "דהות שגיא ממנינא" ר"ל ע"י איזו סבה, ולא "דאשגית ממנינא".


###### Netinah LaGer, Genesis 31:39:2
[Netinah LaGer, Genesis 31:39:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:39:2)

**גגבתי יום וגנבתי לילה, נטרית ביממא ונטרית בליליא.** לכאורה מלת נטרית צ"ע, וחשבתי שהוא ט"ס וצ"ל "נטלית" בלמ"ד, כמו נטל הלב או נטל הכבד וכדומה, אבל ראיתי במחברת מנחם בן סרוק הנדפסה מחדש באות "נטר" שכתב על התרגום הזה הוא בל' סגי נהור, ולדעתי הוא לשון כסוי והעלמה, אבל עדיין קשה דא"כ היה צ"ל גנבתי בקמץ הג', ונראה כי גם לפרש"י שפי' כמו גנובת יום קשה דא"כ היה צ"ל מלעיל ולא מלרע, גם הי' צ"ל גנבתי התי"ו בדגש כמו **אֹהַבְתִּי** לדוש (הושע י' י"א) וע"כ צ"ל שהוא כמו **גְנֻבָתִי** יום. ר"ל שמה שיגנב ביום ובלילה היה הכל על חשבוני, ואונקלוס תרגם רק הטעם ולא המלות.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:47:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:47:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:47:1)

**יגר שהדותא, יגר שהדותא.** אף שבפ' הקודם ת' "גל" בתיבת "דגורא" שהוא משה "דגר" לא רצה לשנות פה השם, ומה שלא ת' שם "גל" במלת "יגר" יען כי הת"א איננו לשון כשדים וגם לא לשון סוריא, רק מעורבת משניהם, כמו שהארכתי במ"א. ואפשר, שתיבת "יגר" הוא מל' "גירים" והוא כמו "השלכה" בעברית.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:49:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:49:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:49:1)

**והמצפה, וסכותא.** לכאורה קשה הלא לפרש"י ופי' הרמב"ן היא "מצפה" אשר בהר הגלעד, ומדוע שנה בארמית מבעברית ? ודוחק לומר כי גם נמצאו איזו שמות ע"פ מתורגמים, ויותר קשה על התיב"ע שת' "וסכותא אתקרית" לכן נראה לדעתי לומר שמצפה ומצבה אחת היא, כידוע שבל' ארמית באה הפ' תחת הב' כמ"ש הרמב"ן ע"פ "בקרת תהיה" (ויקרא י"ט כ') ואמר כי לכבוד יעקב קרא לגל גלעד, כי גם המצבה אשר בלשון ארמית היא "מצפה" תעיד על דבריו, ולכן כפל אח"כ "עד הגל הזה ועדה המצבה" ולא הזכיר "מצפה" יען כי היא היא, וזה מ"ש התרגום "סכותא" שהיא נראה למרחוק, ואם לא כוון הת"א על זה, אפשר לומר בפי' הפסוק אשר באמת הוא מוקשה מאד. שלבן הביא בתוך דבריו המצפה, והמצבה לא הזכיר ? כי הוא אמר בלשון ארמית "המצבה אשר יצב ה'" ורק בלשונו נתחלפה הב' לפ', וכוונתו על המצבה בלבד, **וַיִצַב** הוא כמו **"יַצִיב"** ובארמית שרש "יצב" הוא כמו "יסד" ודו"ק.


###### Netinah LaGer, Genesis 31:53:1
[Netinah LaGer, Genesis 31:53:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/31:53:1)

**אלהי אביהם, אלהא דאבוהון.** מהתרגום משמע שהוא קדש והוא כדעת התנא בב"ר שהוא קדש.