## Netinah LaGer, Genesis

###### Netinah LaGer, Genesis 32:4:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:4:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:4:1)

**מלאכים, אזגדין.** ר"ל שלוחים, ולא ת' "מלאכיא" כלעיל בפסוק ב', משום שפי' כפשוטו וכן פירשו רוב המפרשים.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:9:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:9:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:9:1)

**והכהו והיה המחנה, וימחנֵהּ ויהי משריתא.** יותר נראה הגי' **וימחנַהּ ותהי**, כי מחנה תרגם בלשון נקבה, לא כהעברי אשר ישמש בו זכר ונקבה כמ"ש רש"י פה, וכמ"ש הראב"ע בכמה מקומות, כי כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו ואפשר נכונה ג"כ גירסת "ויהי" וכווונתו על הזכרים אשר הם במחנה, וכן מצינו כ"פ בתרגומו.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:11:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:11:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:11:1)

**קטנתי, זְעֵיָרן זָכוּתִי"** ר"ל זכיותי קטנות יותר מהחסדים.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:11:2
[Netinah LaGer, Genesis 32:11:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:11:2)

**מכל החסדים ומכל האמת, מכל חסדין ומכל טבון.** הקשה בעל ס' מיני תרגומא, מדוע שנה לתרגם פה מדרכו לתרגם תמיד "טבון וקשוט" ? ואפשר משים שכתיב פה "חסדים" בל"ר ע"כ תרגם גם טבון בל"ר. ויותר נכון משום שהכא אמר הכתוב "מכל" ולא שייך לומר "מכל קשוט" שיורה שיש ח"ו במאמרו ית' דברים בלתי נאמנים וזה חרוף, ולכן ת' טבון, וממילא. הוכרח לת' חסדים "חסדין" וערמב"ן שכתב כי חסדים הוא הצלת נפשו ואמת היא הצלת העושר והרכוש.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:11:3
[Netinah LaGer, Genesis 32:11:3](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:11:3)

**במקלי, יחידי** ת' הטעם ולא המלות.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:22:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:22:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:22:1)

**על פניו, על אפוהי.** לא תרגם "קדמוהי" אפשר שכיון למ"ש רז"ל בב"ר פ' ע"ו "אף הוא בעקא".


###### Netinah LaGer, Genesis 32:23:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:23:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:23:1)

**מעבר יבק, מעבר יובקא.** הוא שם נהר או נחל מים בעבר הירדן מזרחה. ע' במדבר (כ"א כ"ד), ובדברים (ג' ט"ז) נקרא "יבק הנחל" ות' "יובקא דנחלא".


###### Netinah LaGer, Genesis 32:25:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:25:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:25:1)

**איש, גברא.** דלא כפרש"י שפי' מלאך וכמו שת' לקמן פסוק כ"ט. ומה שת' לקמן פסוק ל"א "ראיתי אלהים, חזיתי מלאכא דה'", אפשר שכוונתו על המלאכים שפגעוהו הנזכרים לעיל בפסוק ב' ששם ת' הוא ג"כ מלאכיא דה'.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:25:2
[Netinah LaGer, Genesis 32:25:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:25:2)

**עד עלות השחר, עד דסליק צפרא,** הוא כפי' הב' מהראב"ע, ובחנם טען בעל נתה"ש על פירוש הא', כי עלה בעברית הוא כמו סלק בארמית, וטעמו סר ובא למעלה ובאמת מתורגם הפעל עלה בארמית, בשני פעלים "סלק וסק" ואונקלוס ת' תמיד בעבר "סלק" ובעתיד "אסק, תסק" וראה והבן.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:29:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:29:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:29:1)

**כי שרית עם אלהים, ארי רב את קדם ה'.** עזב פשט הפסוק לכבוד ה', גם לא רצה לת' "מלאכא" (כלעיל פסוק ב' ולקמן פסוק ל"א שת' אלהים "מלאכא" ועושה אוחו חולין נגד הלכה, ע' במס' חולין דף צ"ב) כי גם את ההגשמה הזאת כי אדם יתאבק במלאכים רצה להרחיק.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:29:2
[Netinah LaGer, Genesis 32:29:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:29:2)

**ועם אנשים, ועם גובריא** הי' צ"ל "קדם גובריא" אפשר מפני כבוד ה' לא ת' כן לבלי להשוות היצור ליוצר ועי' באוג"ר.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:31:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:31:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:31:1)

**פנים אל פנים, אפין באפין.** רק במלאך ת' כן, וכן במשה בסוף התורה אבל "פה אל פה" (במדבר י"ב ח') ת' בחזוון.


###### Netinah LaGer, Genesis 32:33:1
[Netinah LaGer, Genesis 32:33:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/32:33:1)

**ויזרח לו השמש, ודנח ליה שמשא,** וכן וזרח בחשך אורך (ישעיה נ"ח י') ת' "וידנח בחשוכא נהורך" "שמש זרחה" (נחום ג' י"ז) ת' "שמשא דנחא" "אור זרוע" שהוא כמו "זרוח" (תהלים צ"ז י"א) ת' "נהור דנח" והוא כמו בעברית "זנח" והא דת' זריחת השמש בפעל "דנח" וביאת השמש בפעל "עאל" אף שלפי הנראה צ"ל בהיפך. היינו משום דכוונתו "דנח מסטר מדנחא ועאל סטר מערבא" כמו שהאריך יב"ע בתרגומו ע"פ וזרח כשמש (קהלת א' ה').