## Netinah LaGer, Genesis

###### Netinah LaGer, Genesis 33:5:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:5:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:5:1)

**אשר חנן אלהים, די הס ה'.** ולקמן פסוק י"א "כי חנני" ת' "ארי רחם עלי" הכל להבנת הענין.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:9:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:9:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:9:1)

**יהי לך אשר לך אצלח בדילך.** לא ת' "יהי לך די לך" בלא יראה כמסרב בברכות, ות' הויה בל' הצלחה כמו שדרשו רז"ל ע"פ "איש אשר יתן לכהן לו יהיה [במדבר ה' י'] "לו יהיה ממון הרבה".


###### Netinah LaGer, Genesis 33:10:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:10:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:10:1)

**אל נא, בבעו.** שהיה קשה לו מלת השלילה הלא בקש לו לקחת מידו מנחה, ולכן פי' כמו שת' (לעיל י"ט י"ח) אל נא אדני, בבעו כען רבוני "וכמו שפי' שם הראב"ע בשם ר"ש הספרדי הנגיד שהוא מגזרת הואל וכאלה רבות. אבל רש"י מפ' הפסוק בחסרון הפעל "תאמר" ר"ל אל נא תאמר כאשר אמרתי "יהי לך אשר לך"וקח מנחתי, והחדוש על רש"י שבכל המקומות השתדל א"ע לבחור בפי' הת"א, ובזה בחר לו פי' אחר אף שהוא מסכים עם הפשט וכמ"ש לעיל י"ט ז'.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:10:2
[Netinah LaGer, Genesis 33:10:2](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:10:2)

**כראות פני אלהים, כחיזו אפי רברביא.** הוא דלא כרש"י שסובר שהוא מלאך, ודלא כשאר מפרשי' שפירשו שהוא קדש, ופי' **כָּאֵל** שהוא נושא עון ועובר על פשע, רק כסברת הש"ס (מס' סופרים פי"ד) שהוא חול.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:12:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:12:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:12:1)

**נסעה, נטל.** כ"ה ברוב הספרים וכן בחומש רוו"ה, אבל ק' מאד, הלא רש"י מוכיח שהוא כמו שמעה סלחה, והנו"ן הוא יסוד בתיבה והסמך נרפה כדין ות' של אונקלוס טול, וע' בחומש עם פירוש רוו"ה(שנדפס רק עד סוף מקץ) שגרס טול כמ"ש רש"י וע"ש בבאורו.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:13:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:13:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:13:1)

**עלות עלי, מניקתא עלי,** הוא כמ"ש רש"י מגדלות עולליהם, או כמ"ש הרד"ק שהמניקות נקראו עלות על בניהם שהם עולות עליהם. ודלא כהראב"ע שעלו עליהן העתודים. ומה שק' מבעל הטעמים כי הפריד "הבקר" מן "עלות" ע' בנתה"ש.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:18:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:18:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:18:1)

**שלם, שלים.** הוא כדעת רש"י שלם בגופו שלם בממונו כו' וכ"ה בת' ירושלמי "שלים בכל דיליה" אבל "שלמים הם אתנו" (לקמן ל"ד כ"א) ת' "שלמין אנון עמנא" **"שַׁלְמִין"** הוא מל' **שְׁלָמָא**.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:19:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:19:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:19:1)

**קשיטה, חורפן.** ערש"י שכ' "ותרגומו חורפן טובים חריפים בכ"מ כמו עבר לסחר" וכ"כ בעל נתה"ש באריכות, ולענ"ד לא מרש"י יצאו הדברים האלה, כי חורפן הן צאן וטלאים כמו שת' "כבשות הצאן, שבע כבשת (לעיל כ"א כ"ח כ"ט) "שבע חורפן" וכבשה נקראת חורפא, מפני שחרף בארמית הוא ילדות, כמו בימי חרפי (איוב כ"ט ד') שת', "ביומי חריפותי" והוא ההיפך מן "אפילות" שהוראתו על הדבר המאחר לבוא, כמו "הא בחרפי הא באפלי (תענית דף ג' ע"ב) וכן ע"פ "כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ" (קהלת י"א ב') ת' "אי חרפי נצחן אי אפילי". וגם ע' זקנים תרגמו Hekaton amnon וש' קשיטה, הוא "קשט" שהוא כמו תכשיט ועדי, וע' ערוך ערך קשט מה שהביא מב"ר פ' ע"ט "אשאול לי קשיטך אפיק חדא אימרתא" ואל תתמה שת' נגד מה שאמרו רז"ל (ר"ה כ"ו ע"א) אר"ע כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה, כי אולי היתה על המטבע קשיטה צורת צאן, כמו שנמצא באמת על מטבע קופרוס ולכן בל' רומי Pecunia ובל' אנגלי Pig of lead מל' צאן, ולכן ת' "במאה קשיטה" (יהושע כ"ד ל"ב) ג"כ "מאה חורפן" ואולי נקראו ג"כ "מעין" מל' "עאן" ובאמת כבר תיב"ע "מרגלין" שהיא אבן יקרה, וכל שלשת התרגומים הובאו בב"ר (פ' ע"ט) "מאה אונקיות, מאה טלאים, מאה סלעים" ודרשי נוטריקון, ואונקי הוא מרגלית, וע' ערוך בערכי "קשט, שקל" ואין להאריך. ואפשר מ"ש רש"י "חורפן טובים חריפים היינו לפמ"ש בב"ר שם "אמר ר' אבא בר כהנא במאה אונקיות במאה טלאים במאה סלעים, ולכן כ' רש"י לפי הפירוש השלישי שהם סלעים חורפן היינו חריפין, אבל האמת שכוונת התרגום על טלאים.


###### Netinah LaGer, Genesis 33:20:1
[Netinah LaGer, Genesis 33:20:1](https://torahapp.org/share/book/Netinah%20LaGer/s/Genesis/r/33:20:1)

**ויקרא לו, ופלח עלוהי,** הרמב"ן כ' "לו" כמו "בו" ול"נ שהוא כטעם "על" כטעם על פניו שהוא כמו "לפניו" לדעת אונקלוס, או כמו "אמרי לי אחי הוא" שהוא כמו "בעבורי".