## Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans

###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:1
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:1](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:1)

באו. בבא מציעא דף ע"א. והעתקתיו לעיל בריש פרק ה', עיין שם.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:2
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:2](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:2)

והעני. כמו שכתב באגודה לענין כנעני וישראל והבאתיו בפרק ה' סעיף ג', עיין שם.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:3
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:3](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:3)

ואפילו וכו'. דסתמא אמרו: עני ועשיר - עני קודם, ולא חילקו בזה אם הוא קרובו ומעירו. והטעם הוא דאצל העני כשמלוהו, מצוי שמקיים גם כן המקרא דומטה ידו והחזקת בו, וגבי עשיר אינו מקיים, כי אם מצות אם כסף תלוה וגו'. ומסתברא דהעני קודם אפילו לרבו מובהק. ודע עוד דברמב"ם ושולחן ערוך (חושן משפט סימן צ 'ז ס"א) נזכר דלהעשיר יש גם כן מצוה להלוותו, ולא נזכר שהוא מצות עשה [ואך בסמ"ע שם בסימן צ"ז (ס"ק א') נזכר דיש מצות עשה], ובתחלת המאמר הזכיר מצות עשה להלוות לעניי ישראל, משמע דעיקר המצות עשה הוא על עניים ובעשירים הוא רק מצוה בעלמא, משום מאי דאמרינן בעלמא (סוכר מ'ט): גמילות חסדים נוהג בין לעניים בין לעשירים, דהכונה המדה קדושה של חסד נוהג לכל, אבל אינו מוכרח דהוא מצות עשה, דומיא דמאי דאמרינן שם, דהוא נוהג בין בגופו וכו', ופירש רש"י, מלוה לו בדרך אף דהיא מצוה רבה כדאמרינן בסוכה שם, אבל אינו מצות עשה, וכן לענין הספד המתים וכהאי גונא, וגם אפשר דקאי הגמרא על חסד שבגופו דהוא נוהג אף לעשירים, אולם באמת יש הוכחה דהוא מצות עשה והדין עם הסמ"ע הנ"ל, מהא דאמרינן במכילתא (פ' משפטים פרשה י"ט): כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג', וזה אחד מהן. אם כסף תלוה חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות תלמוד לומר: והעבט תעביטנו, חובה ולא רשות. הרי אף דהעבט תעביטנו מיירי בעניים, מכל מקום מזה הוכחה דהאי אם חובה. ואם כן הלא בפסוק זה כתב גם כן את עמי, דהוא קאי על עשיר, כדמשמע בגמרא (ב"מ ע"א), ואם כן ממילא תרוייהו חובה. וכתב שניהן להראות דהעני קודם לו במעלה אבל חובה הוא בשניהן. [ולפי זה ניחא מאוד לישנא דגמרא שם עני ועשיר עני קודם, משמע דעשיר לחודיה יש בו גם כן מצות עשה, אלא דאם מתרמי נגד העני, העני מקדימו. ומה דאמר בגמרא שם, עמי וכנעני עמי קודם לאו דוקא, דבכנעני ליכא מצוה להרבה פוסקים אפילו בריבית, ואפילו לדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות מלוה ולוה ה"א) הוא דוקא בריבית, אבל בלא ריבית בודאי ליכא מצוה כלל וכמעט איסור עשה, עיין שם בספר המצוות (עשין קצ', ח), ואם כן מאי קאמר "קודם" לפי הסלקא דעתך דגמרא שם בבבא מציעא דאיירי הברייתא בלא ריבית. ואם כן על כרחך האי לישנא דקודם, לאו דוקא ונקטיה אגב אידך]. אך לישנא דהרמב"ם שכינוהו לזה בשם מצוה, ולא כתבו מצות עשה, קשה. ומצאתי פשר דבר לעניות דעתי בזה שיש חילוק בדבר, והוא אם העשיר דחוק למעות אלו של הלואה, כי לפעמים באיזה מקרה דחוק להעשיר בעניניו גם כן על סך גדול כמו להעני על סך קטן, ואז יש על זה גם כן מצות עשה גמורה, כמו אם מלוה להעני. ועל זה כתבה התורה: אם כסף תלוה את עמי את העני - להורות דבין לעמי בין לעני יש חיוב דאורייתא להלוות לו, כיון שהוא גם כן דחוק עתה למעות. אבל אם אינו באופן זה, הוא רק מצוה בעלמא מפני מדה הטובה של חסד. ומצאתי סעד לדברי בדברי החינוך (מצוה תע'ט) העתקתיו לעיל בסוף הפתיחה (נתיב החסד אות ט'), עיין שם, שמוכח בהדיא לסברתו שם דלהעשיר בעת דחקו יש מצות עשה גמורה להלוותו, ואף על פי כן הקדימו התורה להעני גם באופן זה, דבאופן זה הלא מיירי הכתוב דאם כסף תלוה וכמו שכתבתי, ואף על פי כן כתב הכתוב את העני להורות דהוא קודם וכדאיתא בגמרא.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:4
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:4](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:4)

הוא וכו'. גמרא שם. ונראה לי אפילו קרובו צריך המעות רק לכסות, ושאינו קרובו צריך למזון, אפילו הכי קרובו עדיף, כל שאין בו חשש סכנת נפשות. וראיה ממה שפסק בחידושי רע"א (יורה דעה סימן רנ"א סעיף ג') דהקרוב קודם, אפילו לתלמיד חכם, ובתלמיד חכם הלא כסותו קודם למזון עם הארץ, אם כן, כל שכן בקרוב. אך מתשובת חתם סופר יורה דעה סימן רל"ד נראה לכאורה בהפכו, ובעל כרחך דהוא פליג על חידושי רע"א, וצריך עיון.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:5
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:5](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:5)

כל ששהה וכו'. מהא דאיתא ביורה דעה בסימן רנ"ו סעיף ה', ועיין שם בבית יוסף בשם הירושלמי דהוא הדין לענין עני המקבל צדקה, שיהיה נקרא קבוע בעיר זו, צריך י"ב חודש, וממילא דהוא הדין לענין הלואה שגילתה התורה דעניי העיר קודמין, ואף דרמ"א הגיה שם דיש אומרים ל' יום, הלא המקור הוא מן הסמ"ק שכתב, ועתה מרוב הגלות נהגו העם ל' יום. ונראה לי, דזה אין שייך כי אם בצדקה, מפני שמצוי רוב עניים שצריך לפרנס אותם, ועל כן שינו את הענין בשבילם, וזה אין שייך כל כך במצות קדימת עניי העיר לענין הלואה. ועוד דשם גופא אין פסיקא כל כך איך לנהוג אם כהשולחן ערוך או כהרמ"א, עיין בשולחן ערוך אורח חיים סימן תכ"ט באליהו רבה ופרי מגדים שם, ואם כן הבו דלא להוסיף עלה.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:6
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:6](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:6)

ואם קנה וכו'. בבא בתרא דף ח':


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:7
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:7](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:7)

או שדעתו. שולחן ערוך יורה דעה שם.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:8
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:8](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:8)

הקרוב קודם. כן מוכח בגמרא ורש"י בב"מ שם, עיין שם.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:9
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:9](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:9)

דהוא וכו'. וקצת ראיה מכתובות ס"ז.: יתום ויתומה שבאו להתפרנס, מפרנסין את היתומה ואחר כך היתום, מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים, ואשה אין דרכה לחזור, הרי דמשום שיכול להשיג במקום אחר, על כן נדחה אף דבאמת איש חשוב מאשה לענין השבת אבידה, והוא הדין לעניננו.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:10
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:10](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:10)

הוא קודם. וראיה ממאי דקיימא לן לענין השבת אבידה, דהשבת אבידת אביו קודם לחבירו, ולא אמרו אלא דרבו קודם לו, והוא הדין לענין שאר טובות אשר בין אדם לחבירו, וממילא דהוא הדין לשאר קרובים, ועוד ממה דכתיב (ישעיה נ"ח ז'): ומבשרך לא תתעלם. ולענין אם אחד מעירו ואחד מעיר אחרת יש לעיין, דלכאורה זה שמעירו הוא קודם, ויש לדחות דבשלמא לענין עני הצריך התורה לזה שמעירו, דמוטל על הבעל הבית להשגיח יותר על העניים שמעירו לפרנסם וגם להלוותם כדי להחזיק ידם שלא יתמוטטו לגמרי. מה שאין כן בעשיר אפשר דשניהם שוה. ואין להביא ראיה ממה דאיתא בחושן משפט סימן קע"ה סעיף נ', דשכן העיר קודם לענין מכירת קרקע, דעל כרחך שם אינו דומה לעניננו, דשם דוחה מעלת שכן אפילו למעלת קורבה, ובעניננו בודאי מי שהוא קרוב עדיף משכן, וצריך עיון.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:11
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:11](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:11)

באו וכו'. נלמד מהא דיורה דעה סימן רנ"א סעיף ט', עיין שם.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:12
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:12](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:12)

או עניים. והם צריכים כולם למזון או לכסות. דאי אחד צריך למזון ואחד לכסות, כבר כתבנו לעיל בסעיף א' דהצריך למזון הוא קודם, מהא דיורה דעה הנ"ל סעיף ז'. וגם בספרי (פרשת ראה פסקא קט"ז) איתא לענין צדקה דהתאב תאב קודם [והובא ברש"י בחומש (דברים ט"ו ז')], ומסתמא דהוא הדין לעניננו. ומטעם זה נראה לי עוד, דאם שניהם צריכים ההלואה למזון או לכסות, ואחד עני ואחד אביון [אביון הוא המדולדל ביותר, ועל כן צריך מאוד להדבר, ומשום זה נקרא בשם אביון, שהוא תאב לדבר, עיין בבא מציעא קי"א ע"ב וברש"י שם], האביון קודם להעני, כי הוא צריך יותר, דאף דלענין תשלומי שכר שכיר איתא בבבא מציעא קי"א ע"ב דעני קודם להאביון, שם הטעם משום דאביון הורגל לבושת ולא כסיף למתבעיה להבעל הבית עבור שכרו, מה שאין כן לענין הלואה מסתברא דדמי לצדקה לדבר זה כיון דהוא צריך יותר. ונראה לי עוד דמשום הכי לא נקטה התורה בקרא דאם כסף תלוה ענין הלואה לאביון, משום דקרא איירי אפילו בלי משכון, ורק שיהיה בטוח אצלו, וכנזכר לעיל בפרק א' סעיף ח', וזה אינו מצוי באביון שהוא המדולדל ביותר, אבל היכא דהביא לו משכון או שנזדמן שהוא בטוח אצלו, הוא קודם להעני, כן נראה לעניות דעתי.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:13
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:13](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:13)

אחד מהם וכו'. שם ביורה דעה סימן רנ"א סעיף ט' ובסימן רמ"ב סעיף ל"ד.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:14
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:14](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:14)

דהוא הדין שאר קרובים. ולענין עניי עירו הביא בפתחי תשובה יורה דעה בסימן רנ"א ס"ק ג' בשם תשובת שמש צדקה, דהם קודמין אפילו לתלמיד חכם. ולעניות דעתי יש לעיין בזה טובא, אחד ממה דפסק בתשובות חתם סופר יורה דעה סימן רל"ד, דהא דעניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת, דוקא אם שניהם צריכים למזון או לכסות, אבל אם אחד צריך ללחם צר ואחד צריך לכסות, מי שצריך ללחם הוא קודם. ובתלמיד חכם הלא קיימא לן דכסותו קודם למזון עם הארץ, וכדאיתא בירושלמי דהוריות, הרי דמעלת התלמיד חכם גדולה יותר ממעלת עניי עירו, וממילא יש לו דין קדימה נגדם [ועיין במה שכתבנו לעיל בסוף סעיף קטן ד']. ועוד ממה שפסק ביורה דעה סימן רנ"ב סעיף ד', דתלמיד חכם מותר לפדותו אפילו בדמים מרובים, ואין חוששין אצלו מפני תיקון העולם, והטעם דעל מה שאנו מסייעין לתלמיד חכם, אין לך תיקון העולם יותר מזה, שממנו יוצא הוראה לישראל, ובעניננו גם כן אין לנו להקדים לעניי עירו נגדו.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:15
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:15](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:15)

באו. יורה דעה סימן רמ"ב סעיף ל"ד לענין השבת אבידה, והוא הדין לענין הלואת ממון.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:16
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:16](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:16)

ואם. שם. ולענין מפרק משאו שאני, כדי שלא להשהות המשא על אביו.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:17
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:17](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:17)

וכל זה וכו'. שם בהג"ה.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:18
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:18](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:18)

יוכל להשמיט וכו'. מקורו מהא דאיתא ביורה דעה סימן רנ"א סעיף י"א לענין עם הארץ ותלמיד חכם, והוא הדין לענין קרוב ושאיננו קרוב. ועיין לעיל בפרק ה' בנתיב החסד סעיף קטן ט', שביארתי הדבר בארוכה. ודע דלפי המתבאר שם דמצוה של הלואה לעשיר אינו כי אם כשבא לפניו, וכל זמן שלא בא לפניו [וגם לא גילה לו על ידי שלוחו], אין עליו לעת עתה חיוב הלואה כלל. אם כן בעניננו, אם היו שניהם עשירים ואחד קרובו ואחד איננו קרובו, יש לדון בה טובא, דאפשר דמחויב להלוות לאינו קרובו, כשבא מתחלה לפניו, אף שיודע שלבסוף יבוא קרובו, כיון שעדיין לא בא לפניו, אין חל עליו חיוב ההלואה דקרובו, ואין לו לפטור את עצמו מחמת זה ממצות חסד לשאינו קרובו. ואולי דמשום ומבשרך לא תתעלם איכא, אף שלא בא עדיין לפניו, וצריך עיון.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:19
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:19](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:19)

אבל אם וכו'. דלא אתי ספק ומוציא מידי ודאי מצות עשה.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:20
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:20](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:20)

מוטב יותר. דעל הקרובים מוטל יותר שייטיבו עמו, דבשני מקומות חזינן דפרטה התורה להקדים קרובים: אצל הלואה, וכדכתיב (שמות כ"ב כ"ד): את העני עמך, ודרשו (ב"מ ע א) ענייך קודמין לעניי עירך. ואצל צדקה, וכדכתיב (דברים ט"ו ז'): מאחד אחיך וגו'. וכי היכי דלענין צדקה נפסק הדין ביורה דעה סימן רנ"ז סעיף ח', דהחיוב מוטל העיקר על הקרובים, עיין שם, כן נראה לכאורה דהוא הדין לענין הלואה. ומה שכתבנו דאם הוא צועק וכו', כן כתב בחכמת אדם (כלל קמ"ז הלכה י') בשם הרדב"ז לענין צדקה, עיין שם, והוא הדין לעניננו.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:21
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:21](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:21)

אין וכו'. מסימן רנ"א סעיף ה': מי שנתן ממון לגבאים לצדקה וכו', עיין שם. והוא הדין לעניננו. וכבר כתב בנודע ביהודה תניינא חלק חושן משפט סימן נ', דאם מסר מנה לאדם, אף שאינו גבאי קבוע, ואמר תן מנה זו לעניים כפי רצונך בזה, באמת נעשה כגבאי צדקה למעות אלו, כיון שיש לו טובת הנאה לחלק לעניים כפי רצונו, ואין לו דין שליח אלא דין גבאי ממש, עד כאן דבריו.


###### Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:22
[Netiv Chesed on Ahavat Chesed, Part I, Laws of Loans 6:22](https://torahapp.org/share/book/Netiv%20Chesed%20on%20Ahavat%20Chesed/s/Part%20I,_Laws%20of%20Loans/r/6:22)

על איזה וכו'. דלענין כנעני וישראל הלא נאמר (ויקרא כ"ה י"ד): וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה וגו', ואמרו חז"ל בספרא (פרשת בהר פרשתא ג, א): אם תרצה למכור, מכור לישראל חבירך, והוא הדין לענין קנין. והוא הדין לענין שכירות, דשכירות ליומא ממכר הוא. ולענין קרוב, ושאינו קרוב, הלא כתיב (ישעיה נ"ח ז'): ומבשרך לא תתעלם, ולענין עני ושאינו עני, איתא באבות (פרק א' משנה ה'): ויהיו עניים בני ביתך, ועיין בפירוש המשנה להרמב"ם שם והובא זה ביורה דעה סימן רנ"א סעיף ו', וגם משנה זו גופא הובא לענין להקדים לשכור ישראל לכנעני בבבא מציעא (ס) סוף פרק הזהב, עיין שם.