## Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 232 ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:1 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:1](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:1) שאין אונאה. פי' דדוקא באונאה בשיווי המקח הוא עד שתות מטעם שא"א לצמצם שיווי המקח משא"כ במדה ומשקל (סמ"ע): ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:2 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:2](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:2) חוזר לעולם. פי' משלים לו החסרון ודוקא בדבר שאפשר לו להשלים אבל מכר לו קרקע ואמר שהיא ארוכה כ' אמות וחסר חצי אמה וא"א לו להשלים בקרקע שבצדו המקח בטל לגמרי כמו בסי' רי"ח סעיף ז' ח' ול"ד לאומר כור עפר מדה בחבל דמנכה לו מן הדמים דשא"ה כיון שאמר מדה בחבל הוי כאמר בפי' שמכר לו לפי המדה (סמ"ע): ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:3 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:3](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:3) כולה מתנה. פי' אם נמצא ו' או ח' אין אומרין שהי' ויתלה בטעות והמותר כמתנה אלא אמרי' הכל במתנה ואם בא אח"כ הנותן ואמר טעיתי בחשבון מחלוקת הפוסקים אי צריך להחזיר (סמ"ע וש"ך) וכ' עוד המלוה לחבירו ואינו תובע הלוואתו אין הלוה חייב לשלם לו דאמרינן במתנה נתן לו ומסיים בצ"ע: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:4 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:4](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:4) לא יהיו במנין החמשיות פי' כגון שיש שמנה חמשיות ומצא שמנה יתירים דאז אמרינן דנתן לסי' לכל חמשה א' ואח"כ נתערבו: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:5 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:5](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:5) אם נשתמש בו וה"ה אם הוא דבר שהלוקח יכול להבחינו או לטועמו ולא הקפיד אינו חוזר וע"ב דזה הוא דוקא ג"כ כשנשתמש בו אחר שהיה יכול להבחינו ואם לא היה יכול להחזירו כגון שאין המוכר בביתו והוא דבר שעושה ואוכל יכול לחזור בו אפילו נשתמש בו כדי שיעשה ויאכל ובאונאה כשהוא יותר משתות דמי למום ובשתות ל"מ אם נשתמש בו כיון שקנה אותו ובשלו הוא משתמש: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:6 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:6](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:6) הרשות ביד המוכר ואם המוכר רוצה לחזור בו תליא בפלוגתא דבר"ס רכ"ז אי המאנה יכול לחזור בו ע"ש ואם כבר נתרצה הלוקח בהמום לכ"ע א"י לחזור: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:7 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:7](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:7) שהרי בית מכר לו. פי' כל שיכול לתקן המום שיחזור לקדמותו בהדמים שינכה לו ולא יהיה נחשב כפנים חדשות שיהיה נחשב כדשלב"ל מנכה לו מן הדמים אבל בכותל שלם ונמצא רעוע כשיתקן אותה ויבנה פנים חדשות באו לכאן והוי כדשלב"ל לכך המקח בטל: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:8 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:8](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:8) אפילו היו בה כל המומין היינו המומין שאינן ניכרין ומה שסיים שלא הזכיר לו אלא המומין שבה היינו המומין הניכרין שאם הזכיר לו הרבה מומין ניכרין בשקר אף שמקצתן אמת מ"מ המקח בטל ול"ד להא דבסעיף ח' דבנמצא מקצתן המקח קיים שא"ה שיש הרבה מומין שאינן גלוים יכול לומר כשם שבמומין הגלויים מקצתן אין בו כך יהיה במומין שאינן גלויים ולא יהיו רק מקצתן והש"ך חולק וכתב דאפילו בכה"ג המקח קיים: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:9 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:9](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:9) אבל משחק בקוביא. לשון שאינו מדוקדק הוא דהי"א ל"פ רק אגונב נפשות ובשאר דברים כתב המחבר גם הי"א מודים: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:10 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:10](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:10) לטובחה. וה"ה אם קנאה לחרישה הוי מום משום שאינה בחזקת בריאות ודוקא כשהיא ודאי טריפה אבל כשהיא רק ספק טריפה אינו בטל המקח דיכול לומר אייתי ראיה אבל כשקנאה לשחיטה אפילו טריפה שהוא רק מחמת חומרא בעלמא מבטל המקח כיון דמ"מ אינו ראוי לאכילה כמבואר בסעיף י"ב: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:11 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:11](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:11) ואם לא יפסיד כיון דברשותו נולד הספק וע' בסי' רכ"ד: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:12 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:12](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:12) שאנו אוסרין מחמת ס' וה"ה חומרא בעלמא: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:13 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:13](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:13) אם השביח פי' אם קנאה בי' דינרין ומכח המום אינו שוה כ"א ח' ומחמת התפירה הוא שוה ט' צריך להחזיר לו מלבד האונאה האונאה של התפירה: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:14 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:14](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:14) מחזיר לו כל הפירות לאו מטעם רבית דהא הוא א"ר דא"י בדיינים רק הטעם כיון דהמקח בטל אם כן הפירות שאכל הם כגזל בידו וע"פ דאפילו אם הוא גברא דלא עביד למיגר רק שהחצר קיימא לאגרא משמע דג"כ חייב וצ"ע: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:15 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:15](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:15) המע"ה ול"ד למוכר בהמה ונמצאת טריפה דסעיף י"ד שא"ה דיש לבהמה חזקת הגוף משא"כ בגבינה דהכא שדרך להתליע ואין לו חזקה: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:16 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:16](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:16) ישבע המוכר מיירי שכבר נתן הדמים שהמוכר הוא מוחזק וכשלא נתן עדיין הדמים ישבע הלוקח: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:17 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:17](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:17) ישבע הלוקח שהתנה עמו וכו' ושזה הוא השמן וכו' ובתשו' הרא"ש מבואר שהמעשה היה שלא בירר המוכר טענתו אם שלא הבטיחו בצלול כלל או שאמת שהבטיחו בצלול רק שטוען שהלוקח החליפו בעכור ע"כ כשבא הלוקח לישבע צריך לישבע על שניהם שהבטיחו בצלול ושלא החליפו אבל כשהמוכר נשבע א"צ לישבע רק שנתן לו שמן כמו שהתנה עמו: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:18 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:18](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:18) ואם ירצה הלוקח היינו כשהמוכר ג"כ מרוצה אבל ודאי דאין אחד יכול לכוף את חבירו בקיום המקח דהא הוי כמו מום במקח דשניהם חוזרין: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:19 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:19](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:19) ואינו משהה. משא"כ בעה"ב המוכר מסתמא השהה כבר הבהמה אצלו והאכילה דברים דקים וידע כבר מהמום [סמ"ע]: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:20 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:20](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:20) ויהיה הספסר מחזירו ללוקח ראשון ע"ב דהיינו דוקא כשפירש לו שלקחו לרדיא אבל כשלקחו סתם ממילא לא היה יכול להחזירו להמוכר הא' ואין לו טענה ומחויב הספסר לשלם להלוקח אם הלוקח פי' שלקחו לרדיא או כשלוקחים הן יתומים שסתמייהו לרדיא זביניה: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:21 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:21](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:21) וי"ח דאפילו הסירסור צריך לשלם ע"ב דהיינו דוקא שלא פשע כגון דאוקמא בהדי תוראי אבל כשפשע הלוקח חייב והספסר פטור: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:22 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:22](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:22) נשבע שא"י אף שאין נשבעים על טענת שמא מ"מ כיון שהלוקח אמר ברי לי שהיה בו בדיל הוי כאומר ברי לי שאתה חייב לי והלה משיב א"י דחייב לישבע [ש"ך] והסמ"ע תירץ דכאן מיירי שטוענין עליו שציוה בעצמו לצורף לעשות כך: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:23 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:23](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:23) שלא זכה בו הסירסור ע"ב דהיינו דוקא בכה"ג שאין דרך להתוודע אבל מצא דבר שמוכרך במטלית ומסרו לאחר זכה הנמצא ראשון: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:24 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:24](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:24) מקח טעות וכן אם התנה שיתן לו מביצים שנולדו ונתן לו מביצים שנמצאו במעי תרנגולת או שהתנה שיתן לו מביצים הנולדים מתרנגול ותרנגולת ונותן לו מביצים דספנא מארעא הוי מקח טעות [סמ"ע] ועש"ך דמי שפרע לאחד ואחר כמה ימים מצא המלוה ביניהם מטבע מזוייפת והלוה טוען א"י אם הוא שלי הוי כטוען א"י אם פרעתיך וע"ל סי' ע"ה והט"ז חולק ע"ז: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:25 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:25](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:25) חייב באחריותן אף שכבר נתקלקל כל הזרע הוי פסידא דהמוכר אבל הוצאות שהוציא הלוקח בזריעה אינו חייב המוכר להחזיר [סמ"ע]: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:26 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:26](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:26) ואפילו אבד או נגנב ואם היה לו שהות להודיע חייב הלוקח באחריות גניבה ואבידה כל שלא הודיעו וע"ב שכן עיקר: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:27 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:27](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:27) ואינו חייב אלא בהוצאות החזרה. וה"ה הטיפול של החזרה על המוכר סמ"ע: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:28 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:28](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:28) ואם לא הודיע וע"ב דאם הלוקח הוא ממ"א או שדרך סחורה זו להוליכה למ"א הוי כהודיעו וה"ה אם חטף א' מחבירו חפץ להוליכו למ"א ואם לא נתכוין לגזול לעצמו רק להזיק לחבירו וכן לזה שעקר דירתו למ"א חייב להחזיר מה שחטף או הלוה פרעונו על הוצאות למקום חבירו אבל גזלן א"צ להוליך הגזילה להנגזל מפני תקנת השבים אם לא כשנשבע לשקר: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:29 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:29](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:29) ה"ה ברשות הלוקח ע"ב דבכ"מ דהלוקח חייב א"צ לשלם רק כפי מה ששוה בשעת גניבה כדין שומר וכן הדין לעיל בלא הודיעו: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:30 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:30](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:30) ברשות הלוקח. היינו כשהיה לו שהות להודיעו ולא הודיע להסמ"ע ולהש"ך אפילו לא היה לו שהות: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:31 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:31](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:31) ואם היה לו להודיעו היינו כשיש תועלת בהודעתו כגון שהיה יכול לעשות תקנה הא בלא"ה פטור הלוקח (סמ"ע): ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:32 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:32](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:32) ונמצא נגחן. דאז אסור לקיימו חי: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:33 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:33](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:33) כגון שנתייקר הבשר פי' בשעת מכירה דאז אין ראיה מהדמים: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:34 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:34](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:34) כי הדדי נינהו. ע"ב דאפילו אם רובא קונין לשחיטה ג"כ לא מיבעיא להוציא ממון מיד הלוקח: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:35 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:35](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:35) והמוכר מכירו. אבל אם אינו מכירו לא הוי מקח טעות: ###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:36 [Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 232:36](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/232:36) אם יש הוכחה בדמים דדוקא גבי צמד בקר שהדמים מכחישין את עיקר הלשון דב"א קורין לעול בלא בקר צמד מבואר לעיל בסי' ר"ך דאין הדמים ראיה אבל הכא כיון דבין לשחיטה ובין לרדיא קורין שור הולכין אחר הדמים (סמ"ע) ולענין אי תפיסה מהני בדין זה ע"ב: