## Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 264

###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:1
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:1](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:1)

שאבידתו קודמת. ואם הוא חפץ אם הלה רוצה לשלם לו דמי החפץ ע' בסעיף ה' אבל בהפסד ממון אם ירצה הלה לשלם לו הפסדו ודאי חייב להשיב:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:2
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:2](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:2)

של רבו. היינו רבו שלומד עמו בחנם אבל אם אביו שוכר לו מלמד של אביו קודם וה"ה אם אחר השכיר לו מלמד של האחר קודם לרבו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:3
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:3](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:3)

שכר הראוי. היינו מה שרוצה אחר בשביל הטרחא כדי להציל החמור מהמים ואין בו משום דמי השבת אבידה דכיון שיש לפנינו הצלת חמורו אינו מחוייב להציל של חבירו ויכול ליטול שכר אבל דמי הפסד חמורו א"צ ליתן לו משום דהא מיירי שהבעלים כאן והיה לו להתנות עמהם. ומדלא התנה מחל א"נ משום דיכול חבירו לומר אם לא היית מציל הייתי מהדר אחר א' שהיה מציל בשכירות כזה משא"כ כשאין הבעלים שם צריך לשלם לו דמי חמורו וכמ"ש מור"ם בהג"ה וה"ט דאמרינן דמסתמא ניחא לחבירו בזה והא דאינו מזכה לו שיווי השכר טרחא שהיה צריך לטרוח אחר חמורו דהא טרחא הצלת חמורו והצלת חמור של חבירו שווין הן (סמ"ע) וע"ע פרטי דינים בביאורים ס"ק א':


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:4
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:4](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:4)

שהתנה כן בפני ב"ד. קשה כיון דמיירי בהיו הבעלים שם א"כ ממ"נ אם הסכימו או אפי' שתקו הבעלים א"כ הוי לי' כאלו התנו בעצמם ואם הבעלים מוחים היאך יכולין הב"ד לחייבם ונראה דמיירי שהיו הבעלים שם דק שעמדו מרחוק אז א"צ לרוץ להבעלים רק שכיון שגילה דעתו להב"ד סגי דאמרי' דמסתמא ניחא ג"כ להבעלים:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:5
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:5](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:5)

מיהו הוא הפקר וכל הקודם בו זכה. ע"ב דלא הוי הפקר רק כשזכה האחר קודם שנתוודע להמציל שחמורו עלה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:6
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:6](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:6)

ודוקא שהתנה היינו אפי' לא פי' אם לא יציל יהי' לו שכרו אלא שהתנה סתם אם אציל מ"מ חייב ליתן לו שכרו וע"ב הטעם:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:7
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:7](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:7)

עלה חמורו מאיליו. מיירי שהתנה עמו אבל אם הבעלים היו שם ולא התנה עמם אפילו שכירות אין לו ובכל הדינים הנ"ל ל"ד שהתנו ה"ה אם לא היו הבעלים שם אף דלא התנו הוי כאלו התנו (סמ"ע) והסמ"ע חולק על הרמ"א וס"ל דבעלה מאליו אף אם הבעלים היו שם אם התנו נוטל כל שכרו משלם והש"ך בשם מהרש"ל מסכים עמו וע"ב דנראה עיקר כהרמ"א:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:8
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:8](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:8)

הואיל ולא התנה. אבל אם התנה נהי דאין צריך ליתן לו כל הוצאותיו מ"מ צריך ליתן לו כפי מה שנהנה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:9
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:9](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:9)

ואם לא יצא רק ע"י השתדלות. ואז חייב ליתן לו כל הוצאותיו כיון שלא היה יכול לצאת בלעדי הוצאות כאילו וע"ב ואם נתפס על עסק ממון אז א"צ ליתן לו רק כדי דמיו ואם בעסק נפשות צריך לשלם לו אף יותר ובספרים צריך לשלם יותר משווין משום הספר:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:10
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:10](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:10)

כפי מה שנהנה. זה קאי רק כשידוע שהאמת אתו ואז שמין כמה אדם רוצה ליתן שלא יהיה צריך להשתמש באלמות:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:11
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:11](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:11)

בשבילו לבדו. ובזה פטור אפי' אם לא אפשר להנצל בלתי הוצאת כאילו


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:12
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:12](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:12)

ירד ע"ד שניהם וע"ב דדוקא כשא"א להנצל בלא הוצאת כאילו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:13
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:13](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:13)

בחנם עשית עמדי. ע"ב:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:14
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:14](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:14)

ונסדק. שיש עדיין תקוה להצילו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:15
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:15](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:15)

אלא שכרי. כגון שבעל הדבש היה כאן אבל אם לא היה כאן צריך לשלם לו דמי יינו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:16
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:16](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:16)

וי"ח. היינו משום שיכול לומר ניחא לי ביין שלי אבל כשהוא פועל ורוצה לשלם לו דמי שכר מלאכתו מחויב להשיב לכ"ע (סמ"ע):


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:17
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:17](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:17)

שכרו הראוי. היינו שכר טירחא ושכר כליו ומיירי שיש לו הפסד שכירות ממקום אחר א"נ אפי' אין לו הפסד מ"מ צריך ליתן לו שכרו כיון דבכל השנה נוטל שכרו ממלאכה זו וה"ה באומנתו בכך והוי כמו מעבורת ורפואה דבסמוך דחייב ליתן שכרו דאינו בדין שיהי' זה עדיף משום צורך הצלת ממונו או גופו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:18
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:18](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:18)

כל מה שהתנה. אפילו אין נראה לעינים שהיה לו ריוח כ"כ כיון דאפשר שהיה עולה במצודתו כ"כ דגים כשיעור הפסיקה מש"ה צריך לו הכל ואם אחד הבטיח לחבירו להשתדל דבר מה בעדו בחנם ואח"כ חוזר בו ולא רצה להשתדל כ"א בשכר ונתן לו ואח"כ תפס משלו ל"מ תפיסה וצריך להחזיר (סמ"ע):


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:19
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 264:19](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/264:19)

ובשדכנות. וה"ה בסירסור (ש"ך) וע"ב דה"ה בפועל ובכל הנך דוקא שנתאנה יותר משתות אז יכול לומר משטה אני בך ודוקא שלא הי' בקנין אבל אם היה קנין מהני אפי' נתאנה הרבה כיון שיודע וקיבל ק"ס ודוקא בהנך אבל במידי דמצוה כגון בטול דינר והעבירני או בהשבת אבידה אפי' קנין ל"מ אם לא שכבר נתן ובשדכנות וסרסורים דאינו נותן לו אלא שכרו דוקא כשיש קצבה אבל במקום שאין להם קצבה נותן להן כל מה שהתנה: