## Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 341

###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:1
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:1](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:1)

בכל עת שירצה. ☜ ע"ב דכ"ז שלא תבעו מותר להשתמש וחייב באונסין לעולם:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:2
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:2](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:2)

משתמשים בה. ☜ ע"ב דדוקא בבניו שהם סמוכים עדיין אבל בלא"ה יכול לומר אתם לא מהימני בשבועה. והא דהמקבל עיסקא שמת יכול הנותן לסלק' ע"ב הטעם ואם שאלו למלאכה ידועה כלי זמן משתמשים בה אותה המלאכה (סמ"ע):


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:3
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:3](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:3)

חייבי' עליה כש"ש ☜ ע"ב דדוקא כשידעו שהיא שאולה אבל כסבורין שהיא של אביהם פטורין אפי' מפשיעה ובש"ג כתב דחייבין כפשיעה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:4
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:4](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:4)

אפי' לא נשתמשו ודוקא שואל אבל שוכר פטור כשנגנב (ש"ך) . ☜ וע"ב דדוקא כשעדיין לא שילם השכירות ולא הניח אחריות נכסים אבל כשכבר שילם השכירו' חייבין ובלא שילם והניח להם נכסים תליא במחלוקת הפוס' לעיל בסי' של"ד דלמאן דס"ל דחייבין היורשי' לשלם חייבין ג"כ ולהפוטרים שם פטורין גם כאן:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:5
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:5](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:5)

שומעין לו. דאדעתא דהכי בא בשאלה ליד אביהם ומש"ה גם הם לא ישתמשו אם לא קיבלו עליהן אונסין (סמ"ע):


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:6
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:6](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:6)

והעור ישלמו כולו. ומחזיקין העור לעצמם ומשלמין רק דמי שוויו שקנאוהו בשינוי טביחה ☜ וע"ב שהוא תמוה מאוד:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:7
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:7](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:7)

נכסים. אפי' הוא מטלטלין:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:8
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:8](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:8)

וטבחוה משלמין דמיה. ואם מתה להרמב"ם חייבין לשלם אם הניח נכסים דס"ל דהשיעבוד חל על נכסים והרא"ש ס"ל דפטורין במתה דס"ל דהשיעבוד אינו חל אלא משע' אונסין רק בטבחוהו חייבין משום דהא פשע (אביהם) שהיה לו להודיעם והרמב"ם ס"ל דזה לא הוי פשיעה. ☜ וע"ב דבש"ח וש"ש פטורין אפי' באכלוהו אפי' הניח להם נכסים:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:9
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:9](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:9)

משתמש בו לעולם. והיינו דוקא כשידוע שהמשאיל איש טוב ואינו מקפיד לעולם (סמ"ע) ☜ וע"ב דאם נאנס אינו משלם לו רק שיווי השברים וכן אם שאל חפץ מחבירו ופי' שלא ישתמש בו אחר איזה ימים אין המשאיל יכול לחזו' וליטול קודם שצריך השואל להשתמש עם הכלי וכן כל שואל המשלם אחר שנאנס מנכה דמי שיווי הזמן מה שהיה שאול אצלו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:10
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:10](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:10)

וי"א דהאומר השאילני. כתב הסמ"ע דמר אמר חדא (ומא"ח) ולא פליגי ☜ וע"ב דדין דבטובתך הוא מחלוקת הפוס' והממע"ה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:11
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:11](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:11)

החזירו להמשאיל. דין זה הוא דוקא באומר השאילני בטובו דהכלי אבל בטובתך לא (סמ"ע) ☜ וע"ב דהיינו שא"צ להחזיר לו כלל כשהיה בקנין ואמר בטובתך ואם החזיר לו בתורת שאלה ודאי דמחוייב המחזיר להשאיל לו ואם החזיר לו בתורת חזרה שלא יהיה עליו דין שואל כלל לענין חיוב אונסין ודאי דא"צ המשאיל לחזו' וליתן להשואל:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:12
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:12](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:12)

אפי' הוא כמוהו. ודאי דין דלכתחילה יכול לשנות לדבר שהוא כמבואר בסי' ש"ח וסי' שי"א רק שכוונת המחבר הוא לענין שאם נשבר מחמת מלאכה השניה חייב לשלם (סמ"ע) ובסמ"ע סי' ד"ש כתב דדוקא כשיש איזה ענין לתלות אונס השבירה בשינוי כזה ☜ וע"ב דהעיקר דדוקא שוכר יכול לשנות למלאכה שהוא כיוצא בה דאומדנא דמוכח הוא שמשכיר לכל מלאכה שכיוצא בה כדי ליטול שכרו משלם אבל בשואל בחנם אז כשאמר המשאיל זה הוי קפידא ואסור לשנות וכששינה חייב באונסין אבל כשאמר המשאיל סתם מותר לשנות למלאכה שהוא כו':


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:13
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:13](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:13)

פרדסים הרבה. ובטור כתב דאפי' אמר כרמי' סתם חופר בו אפי' הרבה כרמים שהן שלו אבל לא של אחרים דא"כ אין לדבר סוף משא"כ ברישא באומר כרם סתם דאין לו רשות לחפור אלא כרם א' מש"ה חופר בו אפי' אין שלו (סמ"ע) ☜ וע"ב דה"ה בכל ספק שיש בזמן שאלה ושכירות ומטלטלין הוי שואל מוחזק להטור:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:14
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:14](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:14)

חוזר ובונה. ☜ וע"ב דמ"מ א"י לכוף להמשאיל ליתן לו שוקת אחר לחזור ולבנות רק השואל בעצמו יכול לבנות ולהשתמש בו ואחר כלות ימי השאלה מחויב המשאיל ליתן לו הוצאת דמי הבנין כשצריך להשוקת:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:15
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341:15](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/341:15)

בונה בכ"מ שירצה. היינו שחופר זה אחר זה עד שימצא מים אבל ודאי דהמשאיל יכול ליתן לו איזה מקום שירצה דיד בעל השטר (על) התחתונה (סמ"ע):