## Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 42

###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:1
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:1](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:1)

אפי' לגבות בו לאלתר. ואפי' עידי מסירה לפנינו ויודעים מה היה כתוב בו פסול מגזה"כ דבעינן למען יעמדו ימים רבים והש"ך פסק דיכול לומר קים לי כר"ח דמכשיר לאלתר ע"י עדי מסירה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:2
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:2](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:2)

שטר אקנייתא. פירוש שכ' על החרס שדי מכורה לך ומסרו בפני ע"מ כשר כשמע"מ בפנינו אבל בלא"ה יכול הלה לטעון דבר אחר היה כתוב בו וזייפת וכתבת עליו שטר דלא כהש"ך. ועי' ביאורים אם מסרו בינו לבינו דחתם בו עידי חתימה מהכי לקנות בו ש"ך וסמ"ע:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:3
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:3](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:3)

וי"ח הש"ך כ' דכ"ע מודים בשטר מקושר דפסול כיון שהעדים אינם חתומים אלא מבחוץ:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:4
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:4](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:4)

לא טענינן ליה. פי' דאם ד"מ מרגיש הדיין שהי' כתוב בשטר שלש וזייף ועשה שלשים או אם הבעל דין לא טען כך רק טען אמנה וכדומה לא טענינן ליה הזיוף הנ"ל אבל אם הבע"ד טוען לא נתחייבתי רק ג' אף שאין הבע"ד מרגיש בזיוף אנן טענינן ליה הזיוף:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:5
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:5](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:5)

משלש ועד עשר לאו דוקא דשמנה יכול לכתוב אם לא בלשון תרגום דהיינו תמני דיכול לכתוב תמנין אבל אחד עשר יכול לכתוב דאם ירצה לזייף ולעשות אחד ועשרים צריך להוסיף וי"ו ויהיה ניכר הזיוף סמ"ע:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:6
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:6](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:6)

שלשים ואם כתוב בסוף שיטה אין לחוש דילמא היה כתוב שלש והוא עשה שלשים דחזקה על העדים שעשו כהוגן ולא כתבו בסוף שטה שלש:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:7
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:7](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:7)

ואם נזדמן. פי' הסמ"ע דהא דצריך להחזיר ואין כותב שלשה משום דהיא נגד דקדוק הלשון לכתוב שלשה לשון זכר אמספר אמות שהוא לשון נקיבה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:8
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:8](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:8)

מחזיר הדבר. אבל אם כתב למעלה שלש מ"מ אין לכתוב אח"כ בסוף שיטה שלש ג"כ דאולי יכתוב אח"כ שלשים ונלך בתר התחתון ב"ח דלא כש"ך:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:9
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:9](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:9)

גימטריאות. ואם כתוב י"ב אין לחוש דילמא היה כתוב ב' והוא הוסיף י' ונעשה י"ב דלא חיישינן שהניח ריוח ש"ך:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:10
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:10](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:10)

ואפשר לקיים שניהם. כ' הסמ"ע דאפי' בדוחק מיישבין. והש"ך חולק רק דאם ב' הלשונות מרוחקין זה כתוב בראש השטה וזה בסופו מיישבין ול"א דהוי חזרה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:11
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:11](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:11)

אחר התחתון. דודאי חזרה הוא מהעליון:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:12
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:12](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:12)

בשיטה אחרונה. ע' בסימן מ"ד מזה באריכות:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:13
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:13](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:13)

דיד בעה"ש על התחתונה. ואם יש בו איסור שבועה) (אז אם טוען ברי נאמן ואם יש בו ספק בלשון ספיקו להקל. וע"ב ועט"ז בשטר דכתוב בו וקנו מיניה ול"כ בו במנא דכשר למקניה ביה אז אם הוא דבר שנקנה בק"ס כשר דמסתמא נעשה בדרך רוב קנייני' ואם הוא דבר שאינו נקנה בק"ס כגון מטבע כ"א שהיה בקנין המועיל כגון משיכה וכיוצא אלא תלינן שהיה בק"ס ופסול וכן עיקר דלא כסמ"ע:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:14
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:14](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:14)

ילמד תתתון מעליון. כי אות אחד דרך הסופרים להשמיט או להמתק) (וע"ב דדין זה ל"ש רק בשם המלוה או הלוה אבל חסרון או מחק בסך המעות אפי' אות אחת אין למדין. ועיין מה שכתבתי) (דבשם המלוה נותנין לחנני אפי' השטר ביד חנן אבל בחסרון או מחק בשני תיבות בעליון התחתון עיקר ואם יש מחק בשני תיבות בתחתון כל השטר פסול מספק דאימור מחקו כדי לפסלו ואפי' השטר ביד העליון או התחתון א"י להוציא ממון רק השטר א"י להוציא מידו כיון שהוא מוחזק בו או"ת:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:15
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:15](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:15)

שתים. ואם למעלה כתוב חנן ולמטה כתוב חנני לא אמרינן דילמדו זה מזה ולמעלה חסר ביו"ד ולמטה חסר החי"ת וכאלו כתוב חנני הוא איבעיא דלא איפשטא והממע"ה ולא ינתן לא לנני ולא לחנני ואם כתבו הרשאה זה לזה גובין) (אבל חנן אפילו בהרשא' אינו גובה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:16
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:16](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:16)

ספל נוטריקון ספ"ל הוא סאה ופלגא. קפ"ל הוא קב ופלגא:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:17
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:17](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:17)

אי תפס. כיון דטוען ברי מהני תפיסה בעדים אפילו שלא ברשות ועיין בכללי תפיסה ודוקא מטלטלין אבל בקרקע אפילו בפירות קרקע ל"מ תפיסה שנולד ספק בגוף הקרקע או הפירות אבל כשנולד ספק בדבר אחר ותפס פירות של קרקע מהני תפיסה ועיין ביאורים:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:18
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:18](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:18)

דלא כי"א. עיין כללי התפיסה חילוקי דינים בשובר:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:19
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:19](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:19)

לפרעו בפסח. והרבה פוסקים סברי דאפילו בלאו הך טעמא צריך לפרוע בפסח הבא ראשון הואיל ולא פירש זמן פירושו פסח ראשון ש"ך:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:20
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:20](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:20)

וי"א היינו. הש"ך כתב דכ"ע מודי בזה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:21
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:21](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:21)

לשון דלא מהני כגון בש"מ שאמר לשון הנחה דאיכא פלוגתא אי מהני אם כן יש לומר דטע' וחשב דמהני ואם אמר לשון דלא מהני לכ"ע כגון אתן דעת הסמ"ע דג"כ נתבטל השטר והש"ך כתב כיון דליכא למ"ד דמהני אין תולין בטעות וצ"ע מהך דלעיל סי' ל"ט סעיף י"ב דג"כ ליכא למ"ד דמהני וצ"ע או"ת:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:22
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:22](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:22)

כולל יותר. מי שהשכין בית וכתוב שהשכין מתחתית הבית עד סוף עליונה ואח"כ טען ראובן שלא השכין לו רק עליה אחת שעל גבי הבית והסופר אמר שכוונתו היה על כל העליות הדין עם המלוה סמ"ע:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:23
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:23](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:23)

אין לו אלא שנים. אם המלוה טוען יותר והלוה אומר רק שנים נשבע) (היסת ועי"ב דאם הלוה אומר שלש חייב שבועה דאורייתא:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:24
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:24](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:24)

ונשבע לו היסת. דלא הוי מודה במקצת דה"ל הילך וגם ש"ק:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:25
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:25](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:25)

ואי תפיס. היינו בעדים דבלא"ה נאמן במגו דלהד"מ או החזרתי:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:26
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:26](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:26)

מפקי' מיניה. וה"ה בכתב דאינון ונמחק לא מהני תפיסה דלעולם דנין המחק לגרע דאימר מחקו בעצמו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:27
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:27](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:27)

הקטן שיצא שם. ואם לא ניכר המקום אזלי' בתר מקום שתובעו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:28
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:28](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:28)

דינר כסף. הכלל הוא סתם דינרי הוא דינרי זהב ודינרין הוא דינרי כסף ואם מפורש דינרי כסף הרי מפורש ואם נכתב כסף בדינרי אמרי' כסף ששוה דינרי זהב:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:29
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:29](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:29)

ולא אתפרש. פי' דנאמר בו מטבע כגון סלעים או דינרין ולא איתפריש בו אי סלעים של א"י שהן כבדין או של בבל שהן קלין ולכך גובה ממקום שנזכר בהשטר דמסתמא באותו מקום מטבע הלוהו ואי לא נזכר מקום השטר אמרי' באותו מקום שתובעו מאותו מטבע הלוהו:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:30
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:30](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:30)

ישבע המלוה ויטול והיינו שטען השבע לי דגרע מטענת פרעתי וכן כשהמלוה טוען ללוה מטבע כבידה הלויתיך ממה שאתה פורע לי כפי מקום התביע' נשבע הלוה היסת משא"כ כשנזכר בשטר מקום ההלואה הוי כודאי שהלוה מאותו מטבע ואין הלוה יכול להשביע להמלוה כמו בטענת אמנה וכן אם אפילו באו עדים ואמרו דהי' ממטבע קלה הוי כתרי ותרי:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:31
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:31](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:31)

אם הביא הלוה ראיה. ואם הביא ע"א ה"ל כע"א מעיד פרוע ונשבע ואם כתב הזמן בניסן וכ' בשטר שם המטבע שהלוה וניכר בשטר שהקפיד לכתוב שם המטבע לשלם לו דוקא במטבע זו כגון שכתוב בשטר לשלם לו ברענדליך או ברובליס וקודם זמן הפירעון נשתנה המטבע הולכין אחר זמן הלואה בין הוקרו בין הוזלו ול"ש ריבית במטבע דהוי כיצא השער בשעת הלואה דמטבע יש לו שער ידוע אבל אם לא נזכר בשטר רק שהלוה לו מאה זהובים שבדרך העולם לסוכם הכל בשם זהובים ואין בו קפידא כלל באיזה מטבע ישלם אף שבשעת הלואה הלוה לו במטבע רענדליך ועכשיו הוקרו כיון שלא הקפיד הוי כקצץ המבואר בב"מ דף ע"ה ברש"י וקוצץ לו וכיון שקצץ על זהובים הוי כהלוה לו זהובים ופורע לו במטבע גרוע הנקרא זהובים וע"ב בסימן ע"ד:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:32
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:32](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:32)

כההוא שטרא דכתיב בי' שית מאה. ודוקא שכתוב בו וזוזא שאינו פירוש על השית מאה רק הוא שם בפני עצמו אבל אם כתוב בו מאה וחמשים זהובים או אדומים כיון שהזהובים או האדומים נכתב לפרש הסך שלמעלה אף המאה הן זהובים או אדומים כמו החמשים וע"ב:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:33
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:33](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:33)

שאין עושין סכום חשבון. אלא מצטרפין אותן לאיסתרי או לזוזי:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:34
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:34](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:34)

לשון שרגילים. עמ"ש בסי' ס"א מזה:


###### Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:35
[Netivot HaMishpat, Hidushim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 42:35](https://torahapp.org/share/book/Netivot%20HaMishpat%2C%20Hidushim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/42:35)

הואיל וגדלוהו. ואפילו יש לו בנים אמנם אם שם הבן כשם היתום שגידלו ונכתב על היתום בני פ' פסול דהוי שטר שיכול לזייף או"ת וכתב הסמ"ע ה"ה אם כ' על חמותו אמו כשר: