## Nimukei Yosef on Bava Metzia Daf 37a

###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:1
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:1)

**קני כשיעור זוזך.** והשאר לכי מייתית קני זה אוכל פירות הקרקע המגיע לדמים שנתן והמוכר אוכל השאר:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:2
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:2)

**קני מעכשיו.** שניהם אסורים כדפרישית לעיל:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:3
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:3)

**מוכר מותר וכו'.** עד דמייתי הוי שדה של מוכר:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:4
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:4)

**קני לך מעכשיו.** כיון דאקנייה מעכשיו הרי היא של לוקח ואם היה אוכל מוכר היה שכר המתנה:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:5
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:5)

**וזוזי ליהוי הלואה גבך.** כתב הרשב"א ז"ל מסתברא דלאו למימרא שיהא צריך לומר כן בפירוש דמסתמא נמי דינא הכי כל שהחזיק בקרקע או קנה כראוי זוזי מלוה על פה הוו על הלוקח כל דלא עייל ונפיק אזוזי וכדמוכח פ"ק דבבא בתרא (דף ה.) גבי סמך לו כותל אחר מגלגלין עליו את הכל בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:6
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:6)

**אמר** המחבר נ"ל שאין דעת הרב לומר שאפילו לא יפרע יהיה חוב על המחזיק וחייב לפרוע על כרחו דאדרבה כל שהוא מוחזק בקרקע מרצון בעליו הוא בחזקת שנתן כדאמרי' התם פ"א דב"ב דארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן אלא הכא לענין איסור רבית הוא דכ' הרב ז"ל כן דלא תיסק אדעתין דאם לא יפרע ההלואה שלא הקנה לו הקרקע מעכשיו אלא כלומר ולכי מייתית כיון שידוע לנו שלא נתן לו אלא מקצת דמיו [ושניהם אסורים עד שיפרע דלא היא דכל היכא שהקנה לו בקנין גמור אע"ג דידעינן שלא נתן לו אלא מקצת דמיו] השאר ודאי חוב הוא וכולו קנוי לו מעכשיו ומהא דארבע אמות שכתבתי הוא מביא ראיה שהיא רישא דההיא דסמך לו וכו' לפי דעתי עד כאן:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:7
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:7)

**תניא משכן לו בית כו' בדמים הללו.** פסק לו בפחות משוויו ונתן לו דמים מועטים להוסיף על מעות ההלואה לתשלום הפסק:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:8
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:8)

**אסור.** דצד אחד ברבית איכא (אם ירצה למוכרה) שהרי מרויח בשכר המתנה אם ירצה למכרה [צריך למכרה] לו בכך אבל ודאי אם רוצה למכרה לאחרים בדמים יתרים מדמים אלו רשאי ואפילו הקנה לזה בקנין דטענת אונס בממון טענה כדאמרינן במס' ע"ז פ' השוכר (ד' עב.) ההוא גברא דא"ל לחבריה אי מזבנא להאי ארעא לדידך מזבננא במאה זוזי אזל זבנה במאה ועשרים אמר רב כהנא קנה קמא מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד האי זוזי אנסו כלומר דאי לאו דיהבי ליה ק"כ לא הוה מזבן ליה ופסק הרי"ף ז"ל פרק בית כור כרב יעקב מנהר פקוד ועל כרחך בשקנו מידו מעיקרא מיירי דאי לא היכי קאמר רב כהנא קנה קמא במאי קנאה ומשמע דאילו [לא מכרה] ביותר דודאי קנה קמא דהא ליכא אונס אבל [הכא כתב] הרמב"ן ז"ל דאפילו מכרה לאחר בדמים הללו אסור למכרה לזה הכא גבי משכון דכיון דהתנה ע"י הלואה מיחזי כרבית:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:9
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:9)

**מכר לו בית ואמר לו מוכר ע"מ כן אני מוכרה לך שכשיהיו לי מעות תחזירם לי וטול מעותיך אסור.** דנמצא דאין זה מכר דעל כרחו צריך להחזירה הלכך כשאוכל פירות שכר מעותיו נוטל:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:10
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:10](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:10)

**לכשיהיו לך.** אם הלוקח אומר לו כך מאיליו מותר:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:11
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:11](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:11)

**דאמר ליה מדעתיה.** כלומר דכיון דמעצמו הוא אומר כאילו אמר ליה בפירוש אני אחזירם לך מדעתי אם ארצה (אחזירם) ולא שתתבעני בדין הילכך מותר דאם חזר וקבל מעותיו היינו כחוזר ומוכרה לו אבל עד עכשיו שלו היתה וראוי לפרש דהא דאמרינן מדעתיה לא מיירי בשעת המכר דאילו בשעת המכר כ"ע מודו דל"ש אמר מוכר ול"ש אמר לוקח ודאי ע"י כן נגמר המכר ואסור דעל כרחו צריך להחזירם וכן אם התנו לאחר שנגמר המכר אפי' התנה מוכר מותר שהרי זה חוזר ומוכר לו אלא הכא מיירי בשהתנו לאחר שהתחיל ועדיין לא נגמר כגון דנתן מעות ועדיין לא נכתב השטר ובאתרא דכתבי שטרא וכיוצא בו ולפיכך כשא"ל לוקח מעצמו אין המוכר סומך על דבריו דסבר פטומי מילי בעלמא נינהו וראיה שאלולי כן היה לו למוכר לחלוט הדבר ממנו ולחזקו ולומר כן על דעת כן אני עושה ולפיכך נשאר הדבר ברצון הלוקח לבד וכמי שחוזר ומוכרו הוא ולפיכך מותר וכן פירשו המפרשים ז"ל בהני תרי עובדי דבסמוך הראב"ד והרשב"א ז"ל:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:12
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:12](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:12)

**ההוא גברא דזבין שלא באחריות.** שאם יטרפנה בעל חוב שלי לא אחזיר לך כלום וכגון דפריש ליה הכי בהדיא בשטרא דאי בסתמא הא אוקימנא [דף יד. ודף טו:] כשמואל דאחריות טעות סופר הוא:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:13
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:13](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:13)

**ומגבינא לך שופרא.** מעדית שבנכסי אפרע לך:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:14
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:14](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:14)

**שבחא.** אף השבח שהשביח:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:15
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:15](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:15)

**ופירי.** והפירות שיטרפו ממך:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:16
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:16](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:16)

**פטומי מילי.** אין אלו אלא דברי תנחומין בעלמא לפטם את לבו וכדפירשנו לעיל שהמוכר סבור כן ולפיכך אין [הלוקח] סומך על זה כלל וכמאן דלא א"ל מידי הוא:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:17
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:17](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:17)

**דא"ל מדעתו.** משמע דאי לא א"ל מדעתו בפירוש על כרחיה ה"ל לקיים תנאיה ולאו פטומי מילי הוא והוי ס"ד דרב אשי למימר הכי משום דכיון דעדיין לא נגמר המקח כדאמרינן לאו פטומי מילי נינהו:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:18
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:18](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:18)

**נעשה כאומר לו מדעתו.** אחזירם לך וכדפירשתי כיון שאין הלוקח חולט הדבר מפיו לחזקו ודאי לא סמיך ביה וכפטומי מילי נינהו:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:19
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:19](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:19)

**ההוא ש"מ דכתב לה גיטא.** שלא תזקק ליבם ולא כתבו על תנאי אם מתי אם לא:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:20
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:20](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:20)

**אלא פטומי מילי.** אין אמירתה זו קבלת תנאי אלא לנחמו ואם תרצה תנשא לאחר והא דאיצטריך ליה לרב זביד למימר הכי כדפרישית לעיל דמיירי שהגט נכתב ומסרו לשליח ליתנו לה ועדיין לא נתן כשאמרה היא כך וכדאמרינן מהו דתימא וכו' דמשמע דעדיין לא נתן לה והא קמ"ל רב זביד שאז היה לו לחזק דבריה ולומר על דעת כן אני נותנו וכשלא אמר כן לקח דבריה לפטומי מילי בלבד:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:21
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:21](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:21)

**בדידה קיימא.** בתמיה הגט אינו אלא מדעת האיש ואם הוא לא התנה בשעת נתינה תנאי שלה אינו כלום ואפילו אמרה קודם לכן ולא דמי לממון דמשעבד נפשיה בדיבוריה זה לשון פרש"י ז"ל:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:22
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:22](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:22)

**אמר** המחבר צ"ע אם אמרה קודם כתיבה אי אמרינן אדעתא דידה קא גמר ויהיב דהשתא לא שייך למימר פטומי מילי לפי הטעם שכתבתי בפנים בשם מפרשים ז"ל ע"כ:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:23
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:23](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:23)

**הלוהו** על שדהו כו' (בשעת מתן מעות) (אומר ליה) לוה מעכשיו קני הקרקע אם לא אתן לך עד ג' שנים והשתא לא הוי אסמכתא אלא קנין גמור הוא [שע"מ מכר גמור הוא] החזיק בה מעכשיו בדמים הללו ואוזולי הוא דאוזיל גביה וזה קבל עליו שאם יחזיר לו עד ג' שנים יקבלם ויחזיר לו הקרקע והפירות לרבנן משלשים אותם אבל אי לא אמר מעכשיו הוי אסמכתא ואפילו לא היה השדה שוה יותר מהמעות שקיבל משום דקי"ל כל דאי לא קני ולקמן בסוף פרקין יתבאר בע"ה טעמא מאי הוי אסמכתא כיון דלא גזים בכלום:


###### Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:24
[Nimukei Yosef on Bava Metzia 37a:24](https://torahapp.org/share/book/Nimukei%20Yosef%20on%20Bava%20Metzia/r/37a:24)

**והא** דאמרינן הכא דמעכשיו ליכא אסמכתא ואילו בפרק ארבעה נדרים (ד' כז:) אמרינן אסמכתא קניא והוא דקנו מיניה בב"ד חשוב דאלימי לאפקועי ממונא ובכל קנין ודאי איכא מעכשיו דאל"כ לאחר זמן במה קנה הא הדר סודרא למריה וכן דעת ר"ת והרשב"א ז"ל אלא ודאי אע"ג דאיכא מעכשיו הוי אסמכתא ולא קניא אלא בב"ד חשוב וי"ל דאסמכתא דהתם שניא דהויא אסמכתא דבי דינא ולא מנפשיה ומדעתיה קא מתנה אבל הכא דמדעתיה ומנפשיה קא מתנה אפילו שלא בב"ד חשוב קניא. הרשב"א ז"ל: