## Noam Yerushalmi on Avodah Zarah Chapter 5

###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:5:1)

**הי'** עושה עמו חצי יום באיסור וחצי יום בהיתר הי מוכר חולין ושני בכרך א' כו' כבר ביארתי זה הירושל' בב"מ (פ' השוכר את האומנין) וביארתי שם דלא כהפ"מ עיין שם:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:7:1)

**עוד** שם אסי אמר דמי יין נסך ביד עו"ג אסור דמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים ר' יונתן אמר מותר ר' יוחנן אמר אסור ונראה לי דהא דקאמר דמי יין נסך ביד עו"ג אסור היינו שכרו דאע"ג דר' יונתן אומר דדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר אך הוא כמו דאיתא בע"ג (ד' ס"ב) א"ר יוחנן קנס הוא שקנסו חמרין בחמרים וביין נסך ועוד איפשר לומר דדמי יין נסך ביד עובד כוכבים אסור הוא כמו דתנן לקמן בע"ג (דף ע"א) ובירושלמי לקמן (ה"י) המוכר יינו לעו"ג פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין והוא משום שנעשה יין נסך עד שלא קנאו העובד כוכבים וא"כ שקיל ישראל דמי יין נסך שהוא עדיין של ישראל (ודלא כהפ"מ שכתב שזה תלוי בפלוגתא שאומר אח"כ בדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים דפליגי בזה ר' יונתן ור' יוחנן):


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:7:2)

**עוד** שם מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין מתניתא מסייע לר' יוחנן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל לא יאמר לו המתן עד שאמכור יין נסך עד שאמכור עבודת כוכבים ואתן לך אני אומר שמא החליף (ופי' הפ"מ כלומר שעשה כמו שאמר והחליף עבודת כוכבים בדמים הללו דס"ל דדמי עבודת כוכבים שמכרן הוי כחליפי עבודת כוכבים ואסורין והיינו כר' יוחנן) מתניתא מסייע לר' יונתן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל ה"ז מוכר יין נסך ונותן לו עבודת כוכבים ונותן לו מפני מראית העין (ופי' הפ"מ מפני מראית העין כלומר ואין בו אלא מפני מראית העין בלבד אבל מדינא מותר לקבל ממנו) והוא דוחק:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:7:3)

**ע"כ** נראה לי שנתחלפו השורות (וכצ"ל) מתניתא מסייע לר' יוחנן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל לא יאמ' לו המתן עד שאמכור יי"נ עד שאמכור עבודת כוכבים ואתן לך אני אומר שמא החליף והוא ט"ס ונתחלפו השורות ובכאן צריך לומר מפני מראית העין (פי' דלא תקשי לר' יונתן מהך ברייתא דהא ר' יונתן אומר דדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר). וע"ז אומר מפני מראית העין (פירוש דכל האיסור הוא רק מפני מראית העין אבל מדינא מותר וכמו דאיתא בע"ג (ד' ס"ד) איבעיא להו דמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים מי תפסת דמי' ביד עובד כוכבים כו' מ"ט משום דקא סבר דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר):


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:4
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:7:4)

**עוד** שם מתניתא מסייע לר' יונתן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל ה"ז מוכר יין נסך ונותן לו עבודת כוכבים ונותן לו מפני מראית העין (והוא ט"ס וצ"ל בכאן אני אומר שמא החליף) והוא דלא תקשי מהך ברייתא לר' יוחנן דאמר דדמי ע"ג ביד עו"ג אסור. וע"ז משני שמא החליף והוא דהירושלמי סובר דאין קנין חליפין בעובד כוכבים וכמו שהקשו התוספות בבכורות (ד' י"ג) בד"ה אימא כו' ואם תאמר דילמא בחליפין דהוא מקני ממונא כמו דאמרינן בקידושין (דף ח') מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואין נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין ובעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים מיירי כו' ואם כן מוכח דעובד כוכבים יש לו קנין חליפין וזהו דווקא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי לית ליה קנין חליפין בעובד כוכבים. דהא איתא בירושלמי (פ"ק דקידושין ה"ב) והי' כסף ממכרו בכסף הוא נגאל ואין נגאל בתבואה וכלים בכל אתר את עביד שוה כסף ככסף והכא לית את עביד שוה כסף ככסף שני' הכא ששינה עליו הכתוב כסף מכסף אף ר' חייא בר אדא יודה שאם ביקש לגרוע שמגרע ויוצא אפי' בתבואה אפי' בכלים וא"כ הוא דלא כשיטת הש"ס בקדו' (ד' ח') דאמרי' שם מנא אמינא לה דתני' מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואין נקנה בתבואה וכלים האי תבואה וכלים היכי דמי אילימא דלא מקני בהו כלל ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף כו' ואידך הכי קאמר בתורת כסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים מאי ניהו חליפין וא"כ מוכח דשיטת הש"ס דילן דיש לו קנין חליפין כמו שכתבו התוס' אבל לשיטת הירושלמי אין ראי' דהא אומר דמכסף מקנתו ואינו נקנה בתבואה וכלים משום דשוה כסף לא הוי ככסף בזה משום ששינה עליו הכתוב ורק לענין גרעון כסף אומר שאם ביקש לגרוע מגרע ויוצא אפי' בתבואה אפי' בכלים ולפי"ז איפשר שסובר הירושלמי דעובד כוכבים לית לי' קנין חליפין וע"ז אומר בירושלמי אני אומר שמא החליף וכיון דלית בהו קנין חליפין א"כ הוי כנותן זה לזה במתנה ע"כ אינה תופסת הדמים אבל במכירה דקנין במשיכה לר' יוחנן שסובר דבישראל מדאורייתא כסף אם כן עובד כוכבים הוא במשיכה וא"כ הדמים נתפסין ודמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים אסור משום שתופסת הדמים אפי' בידי עובד כוכבים נמי:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:5
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:7:5)

**[ועוד** איפשר לומר שהוא כמו דאיתא בעבודת כוכבים (ד' ס"ב) דבי ר' ינאי יזפי פירות שביעית מעניים ופרעו להם בשמינית אתו אמרו לי' לר"י אמר להן יאות הן עבדין וכנגדן באתנן מותר כו' וכתבו התוס' בד"ה יאות כו' ומכאן דקדק הרב ר' אלחנן הלכה למעשה שאם יש ביד ישראל יין נסך ועבוד כוכבים כו' ומכרן לעובד כוכבים בהקפה ומכרה העובד כוכבים לאחר קודם שיתן לזה הישראל הדמים מותרים ועוד הוסיף ר"י שאפי' לא מכרם העובד כוכבים אלא כיון שמשכה אצלו קודם שנתן הדמים דקיי"ל משיכה בעובד כוכבים קונה והוי כמו בא עלי' ואח"כ נתן דאתננה מותר וע"ז אומר בירושלמי אני אומר שמא החליף (פי' שנתן העבודת כוכבים קודם שלקח הדמים וכמו דאיתא בחולין (דף ע"ו) סתמא דמילתא כמה דלא יהיב טבח דמי לא יהיב לי' חיותא). וע"ז אומר אני אומר שמא החליף (פי' שנתן תחילה העבודת כוכבים לעובד כוכבים ואח"כ לקח המעות וע"כ לא הוי דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:8:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:1:8:1)

**עוד** שם הכל מודים בחליפין שאסורות חליפי חליפין מהו מחלוקת ר' ישמעאל ורבנן ופי' הפ"מ הכל מודים בחליפי עבודת כוכבים שלא מכרה אלא החליפה בדבר אחר שאסור לא נחלקו אלא במוכרה כו' עיי"ש ופירושו דחוק (ע"כ נראה לי דקאי אישראל שחליפין אסורות ולא נחלקו אלא בחליפי חליפין מהו אמר ר' חנינא מחלוקת ר' ישמעאל ורבנן והוא כמו דאיתא בעבודת כוכבים (ד' נ"ד) א"ר יוחנן אעפ"י שאמרו המשתחוה לבעלי חיים לא אסרן עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן כי אתא רבין אמר פליגי בה ר' ישמעאל ב"ר יוסי ורבנן דחד אמר חליפין אסורין וחליפי חליפין מותרין וחד אמר אפי' חליפי חליפין אסורין כו'.


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:3:3:1)

**שם** (ה"ג) מתניתין יין נסך שנפל ע"ג ענבים ידיחם והם מותרו' ואם היו מבוקעות אסורות מעשה בבייתוס בן זונין שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברו חריות של יין נסך על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו זה הכלל כל שהוא בהנייתו בנותן טעם אסו' וכל שאינו בהנייתו בנותן טעם מותר כגון החומץ שנפל לגריסין ובגמ' מה את עביד לה כיין ביין או כיין לתבשיל אין תעבדינה כיין לתבשיל דברי הכל אסיר ואין תעבדינה כיין ביין מחלוקת ר"מ וחכמים והנה הפ"מ פירש כיין ביין או כיין לתבשיל כו' אין תעבדינה כיין לתבשיל אם אנו מדמין דין זה ליין שנפל לתוך תבשיל וזהו שמכשירו לאכילה וכדאמרינן לקמן גבי יין נסך שנפל לבור דמודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור כו' דכיון דמדמית לה ליין בתבשיל ודאי נותן טעם לשבח ואין תעבדינה כיין ביין א"כ תלי בפלוגתא דר"מ ורבנן אם נותן טעם לפגם אסור או נותן טעם לפגם מותר:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3:2
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:3:3:2)

**והנה** פירושו דחוק דכיון שאומר אין תעבדינה כיין ביין א"כ אינו נותן טעם לפגם כמו שיין ביין אינו נותן טעם לפגם א"כ יין בענבים נמי אינו נותן טעם לפגם ועוד דאיתא בשבועות (פ"ג ה' ב') מה אנן קיימין אם בטוע' טעם יין לתבשיל והלא הטעם לפגם אלמא דיין בתבשיל הוא נותן טעם לפגם ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי ונתחלפו השורות וכצ"ל למה את עביד לה כיין ביין או כיין לתבשיל אין תעבדינה כיין לתבשיל מחלוקת ר"מ וחכמים ואין תעבדינה כיין ביין דברי הכל אסור (פי' דמיבעי' לי' אם הוא כיין ביין ואינו נותן טעם לפגם ע"כ דברי הכל הוא ולא תלי במחלוקת ר"מ ור"ש אבל אם הוא כיין לתבשיל שפוגם א"כ הלוי במחלוקת ר"מ ור"ש) והנה איפשר לפרש עוד דמיבעי' לי' אי אזלינן בתר שמא או בתר טעמא דאי אזלינן בתר שמא כרבא הוי כיין לתבשיל דהא האי יין והאי ענבים אבל אי אזלינן בתר טעמא אם כן יין בענבי חדתי שוין בטעמיהון וסובר הירושלמי כמו שכתבו התוס' בעבודת כוכבים (ד' ס"ו) בד"ה מכלל יש שהיו מפרשים דכל איסור דהוי במשהו אפי' נותן טעם לפגם אסור כו' והתוס' דחו זה אם כן איפשר דהירושלמי סובר כמו שכתבו היש מפרשים וע"ז אומר אין תעבדינה כיין ביין דברי הכל אסור דאפי' הוי נותןטעם לפגם דהוי מין במינו אי אזלינן בתר טעמא והוא כאביי שם א"כ אפי' נותן טעם לפגם נמי אסור ואין תעבדינה כיין בתבשיל מחלוקת ר"מ וחכמים:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3:3
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:3:3:3)

**ומה** שכתב הפ"מ דהכי מוכח לקמן (ה' י"ג) דאיתא שם ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור א"כ מוכח דהיין מכשיר לתבשיל שיהא יפה לאכילה לקמן יתבא' בזה דהוי נותן טעם לפגם:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:4:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:3:4:1)

**עוד** שם א"ר יוחנן הדא דאת אמר ברותחין כו' ר' יסא בשם ר' יוחנן ר"מ היא עיי"ש בפ"מ ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ק דערלה) מה שביארתי שם.


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:2:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:2:1)

**שם** (ה"ח) מתניתין בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות ובשעת כו' אילו ואילו מותרות שאין כנאי לנסך ובג' בשעת הגזירה הכל אסור שאי איפשר שלא הי' שם ישראל שלא עבדה על כרחו הדא אמרה עבודת כוכבים שעבדה ישראל אינה בטיל' לעולם א"ר יוסי ואת שמע מינה עבודת כוכבים שעבדה ישראל על כרחו אינה בטילה לעולם (פי' שמוכיח עוד דאע"ג שהישראל עבדה באונס ע"י עובד כוכבים א"כ אפי' אי באונס נמי הוי מעשה אפ"ה כיון שהאונס הוא ע"י עובד כוכבים א"כ יוכל לבטלה ע"ז מוכיח דאע"ג דהוי באונס אפ"ה הוי כמו שעבדה ישראל ואינה בטילה לעולם ועיין בעבודת כוכבים (ד' נ"ד) א"ל רבנן לרבא תני' דמסייע לך בימיסאות של עובדת כוכבי בשעת הגזירה אעפ"י שהגזירה בטילה אותן בימיסאות לא בטלה אמר לי' אי משום הא לא תסייען אימור ישראל כו' ופלח לה ברצון:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:1)

**עוד** שם א"ר יוחנן לית כאן אסורות אלא מותרות אמר ר' זעירא אית כאן אסורות דאין מטא ביה הוא מודע לי' ואי לא מטא ביה לא מודע ליה דלא יהא שלים ליה טיבו (והנה הפ"מ פירש לית כאן אסורות אלא מותרות כלומר הא דקתני בשעת מלחמה אלו ואלו מותרו' לפי שאין פנאי לנסך מפרש לה ר' יוחנן דלעולם מותרו' הן ולא תמצא כאן אסורות והיינו דאפילו הניחן סתומו' ומצאן פתוחות כו' וכן כתב במראה הפנים ע"כ אי איפשר לפר פלוגתי' אלא קל הסיפא בשעת מלחמה כדפרישית כו') והנה פירושו דחוק מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:2
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:2)

**ע"כ** נראה לי דר' יוחנן קאי ארישא אהא דתנן בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות ע"ז אמר ר' יוחנן לית כאן אסורות אלא מותרות והוא כמו שכתבו התוספות בעבודת כוכבים (דף ע') בד"ה פתוחות אסורות משמע אפי' טובא כו' אדעתא דממונא פתחו כדאמרי' לעיל גבי פולמוסא והיינו משום דפולמוסא באים לגבות מס כו' ואיכא למימר דלשם ממונא פתחו אבל בולשת אינם באים כי אם דווקא לאכול ולשתות:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:3
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:3)

**והנה** איתא בעבודת כוכבים (ד' ע') הני גנבי דסלקי לפומבדית' ופתחו חביתא שרי כמאן כר' אליעזר דאמר ספק ביאה טהור דתנן הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית ואמר הלכתי במקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה אם לא נכנסתי ר"א אומר ספק ביאה טהור ספק מגע טמא לא שאני התם כיון דאיכא דפתחו לשום ממונא הוי לי' ספק ספיקא:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:4
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:4)

**וע"ז** א"ר יוחנן לית כאן אסורות אלא מותרות דכיון דיש ספק שמא לא נכנסו לשם א"כ ה"ל ספק ביאה וספק ביאה טהור כ ועוד לפי מה שכתבו התוס' בעבודת כוכבים (ד' ע') בהא דאיתא שם ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא פתחו חביתי טובא כי אהא רב דימי אמר עובדא הוה קמי' דר' אלעזר ושרא ולא ידענא אי משום דסבר כר"א דאמר ספק ביאה טהור או משום דסבר רובא דאזלי בהדי פולמוסא ישראל נינהו ופריך אי הכי האי ספק ביאה ספק מגע הוא כיון דמפתחי טובא אימא אדעתא דממונא פתחו וכספק ביאה דמי וכתבו התוס' בד"ה ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא כו' לכן פי' ר"ת לפי שיטתו דלעיל שפירש דר"א מטהר משום ספק ספיקא והכי פי' הכא ספק ביאה ספק מגע הוא פי' נהי דהוי ספק אם הפולמוסא הם עובדי כוכבים או ישראל כו' מ"מ אם הם עובדי כוכבים ודאי נגעו וליכא רק חדא ספיקא דלא דמי לההיא דגנבים דלעיל דאמרינן דהוי ספק מגע אם נגעו או לא היינו משום דסתם גנבים אדעתא דממונא אתו אבל פולמוסא סתם באים לאכול ולשתות כדאמר (פ"ב דביצה ד' כ"א) ושחטנו להם עגל והאכלנום והשקום וא"כ הוי ספק מגע משום דליכא אלא חדא ספיקא ובחדא ספיקא לא א"ר אלעזר ומשני כיון דפתחו טובא יותר מכדי שתי' אימור אדעתא דממונא פתחו וא"כ הוי ספק ספיקא ספק שהם עובדי כוכבים או ישראל כו':


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:5
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:5)

**[והנה** בירושלמי סובר ר' יוחנן כמו ר' אלעזר דאמר ספק ביאה טהור וגם כמו שפי' רש"י דר"א סובר ספק ביאה טהור אע"ג דליכא אלא חדא ספיקא וכמו שהביאו התוס' בב"ב (ד' נ"ה) בד"ה ר' אלעזר אומר או כמו שפירש רשב"ם דר"א שאומר דספק ביאה הוי כספק ספיקא ורבנן אמרי דלא הוא אלא ספיקא אחת ועיין בהקדמת ספרי עצת יהושע שביארתי שם דר' יוחנן סובר כר"א דאמר ספק ביאה טהור והוא דהוי כמו ספק ספיקא עיי"ש מה שביארתי בזה הירושלמי פ"ק דנדה אהא דקאמר נשאר כל הנשים טהורות בביאה וטמאות במגע דהיינו שטהורות בספק ביאה (ועי' לקמן ברפ"ק דנדה) וגם ביארתי שם דר' יוחנן לטעמי' דסובר כמו דאיתא בירושלמי (פ"ח דפסחים) דנזיר שנטמא בספק רה"י דאין הנזיר מגלח וא"כ כיון דהא דספק טומאה ברה"י אינו רק מתורת ספק וע"כ מהני ס"ס אבל שיטת הש"ס דילן הוא דספק טומאה ברה"י הוא טמא ודאי ע"כ לא מהני ס"ס והוא כמו שכתב בס' הפלאה דהטעם דספק טומאה ברה"י אפי' ס"ס נמי טמא הוא דכיון דהתורה עשאה הספק כודאי ע"כ לא מהני ס"ס משא"כ לשיטת הירושלמי לר' יוחנן דאינו רק בתורת ספק ע"כ מהני ספק ספיקא]:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:6
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:6)

**וא"כ** כיון דר' יוחנן סובר כר"א דספק ביאה טהור ע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן אסורות אלא מותרות והוא דחולק על מתניתין שהוא כחכמים דפליגי אדר"א ור' יוחנן סובר כמו ר"א דספק ביאה טהור וע"כ אומר דלית כאן אסורות אלא מותרות (וכן הוא ביבמות (פ"י ה"ב) א"ר יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת ועיין שם בספרי נועם ירושלמי שהוא דלא כהפ"מ שכתב דר' יוחנן סובר דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב דאדרבא (הירושלמי בפ"ק) דהוריות חולק על שמואל דאמר דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב אלא הטעם הוא משום שאין זה הוראה אלא טעות וכמו דאמרינן ביבמות (ד' צב) אמר זעירא ליתא למתניתין מדתני כו' דתני הורו ב"ד ששקעה חמה ולבסוף זרחה אין זו הוראה אלא טעות וא"כ הא דאמר לית כאן פטורה אלא חייבת אינו מפרש המשנה אלא שחולק על המשנה מחמת הברייתא) ועוד איפשר לומר דלית כאן אסורות אלא מותרות שמפרש המשנה והוא כמו דאיתא שם בע"ג (ד' ע') כיון דאיכא דפתחי טובא אימר לשם ממונא פתחו וע"כ הוי ספק ספיקא דדילמא לא נכנסו ואפי' נכנסו אימר לשום ממונא פתחו וא"כ כ"ע מודו וכמו דאיתא שם (ד' ע') הוה עובדא בנהרדעא ואמר שמואל חמרא שרי כמאן כר' אלעזר דאמר ספק ביאה טהור דתנן הנכנס לבקעה בימות הגשמים כו' ר"א אומר ספק ביאה טהור ספק מגע טמא. לא שאני התם כיון דאיכא דפתחי לשום ממונא ה"ל ספק ספיקא ועיין בתוס' בד"ה פתחו חביתא טובא וכתבו התוס' הכא לאו דווקא טובא כיון דתלינן בישראל אבל בסמוך הוי דווקא כיון דפתחו טובא כו' וע"ז אומר לית כאן פתוחות דא"כ משמע אבי' טובא וכיון דאיכא טובא א"כ אימור לשום ממונא פתחו וה"ל ספק ספיקא וע"ז אומר לית כאן אסורות אלא מותרות כו' זהו רק בחבי' אחת ולא בחביות טובי וא"כ יהי' הא דאמר לית כאן אסורות אלא מותרות פי' על המשנה (והוא כמו דאיתא בירושלמי (פי"א דשבת) לית כאן פטור אלא מותר והוא פירוש על המשנה):


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:7
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:7)

**וע"ז** אומר אמר ר' זעירא אית כאן אסורות דאין מטא בי' הוא מידע לי' ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל דאין מטא בי' הוא לא מודע לי' (פי' אם מטא בי' הוא לא מודע לו) ואם לא מטא בי' מודע לו (והוא ט"ס וצ"ל) מודע לי' דלא יהא שלים לי' טיבו (פי' שלא יחזיק לו טובה שלא שתהמה חבית שלו וע"כ מודיע לו שלא הגיע לביתו ולא יחזיק לו טובה. וא"כ מוכח מדלא הודיעו שבודאי נכנס לביתו וע"כ לא הוי ספק ביאה וע"כ בחביות פתוחות אסורות)].


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:8
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:8:3:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:8:3:8)

**וע"ז** אמר ר' אמי בשם ר' יוחנן בשלום בולשת ובמלחמת בולשת (פי' שיש להם שלו' עם העיר ואינם נכנסין רק להנאת עצמן לאכול ולשתות וכמו שכתבו התוס' בבולשת) וע"כ אמר ר' יוחנן דלית כאן אסורות אלא מותרות משום דהוי ספק ביאה ודלא כר' זעירא משום דאם לא הי' נכנס לביתו הי' מודיעו שלא יחזיק לו טובה דכיון דבשלום בולשת אדרבא אינו מודיעו אעפ"י שנכנס לביתו כדי שיחזיק לו טובה וע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן אסורות אלא מותרות והא דאמר ר' יוחנן בשלום בולשת ובמלחמת בולשת איפש' דקשי' לי' הא דמקש' בש"ס דילן בע"ג (ד' עא) ורמינהו עיר שכבשוה כרקום כל כהנות שבתוכה פסולות וא"כ אמאי תנן דאלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך ע"כ מפרש דבמלחמה היינו במלחמת בולשת (פי' עם העיר וע"כ אין פנאי לנסך) אבל במתניתין שעירשכבשה כרכום היינו במלחמה שיש להם עם אחרים ע"כ כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות ועיין בכתובות (ד' כז) כאן בכרכום:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:9:2:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:9:2:1)

**שם** (ה"ט) מתניתין אומנין ישראל ששילח להם כו' חביות של יין נסך מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה אם משנכנס לרשותן אסור ובגמ' ואין אסור משום יין נסך תני בר קפרא במשלח בבתים והנה בספרי נועם ירו' הבאתי על הא שפי' הפ"מ דמשלח בבתים כמו דכתיב בקרא עשרת הבתים חמר האיפה והבת וכלומ' דמיירי ששלח להם כך וכך מידות בלא פיסוק דמים כו' והוא דחוק מאד ע"כ נ"ל שהפי' הוא דמקשה שאין אסור משום יין נסך דהא שלח להם ע"י שליח וא"כ בחוב הולך כזכי דמי וא"כ זכו בהיי"נ וא"כ איך מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה ועיין בתוס' ב"מ (ד' ע') דבכה"ג כיון דאין שליחות לעובד כוכבים א"כ נעשו שלוחים של הנותן העובד כוכבים לזכות לישראל וע"כ לא מהני' זכי' בכה"ג אך הירושלמי סובר דאע"ג דאין שליחות לעובד כוכבים אעפ"כ יש לו זכי' להמקבל שהוא ישראל וכן משמע מהירושלמי (פ"ב דקידושין ה"א) א"ר זעירא נעשה החנוני שלוחו של בעה"ב לזכו' א"ר הילא פועל זוכה לבעה"ב מה נפיק מבינייהו היה החנוני חרש כו' ועוד דהכא לא נעשה שליח רק לזכות של המקבל אבל אעפ"כ המשלח חייב באחריות וא"כ קשה דהא נעשה יי"נ של ישראל ע"י השליח דה"ל הולך כזכי וע"ז אומר תני בר קפרא במשלח בבתי' (והוא ט"ס וצ"ל במשלח בכותי' דהיינו בעובד כוכבים היא מתניתא) וע"כ כיון שאין שליחות לעובד כוכבים ע"כ לא זכה הישראל ע"י השליח ועי' בירושלמי (רפ"י דדמאי) אתם עושין שליח ואין כו' ודכותי' אין כו' עושה שליח כו']:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:10:2:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:10:2:1)

**שם** (ה"י) מתניתין המוכר יינו לעו"ג פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין כו' ובגמ' ר' בא רב הונא בשם רב ואהן דנגד בזיקא והיא מביזעא בידי' לא חייב בה אמר ר"י ב"ר בון לכן צריכה אפי' מעל לה גו חנותא ולא אתכוין אלא דלא יזכה בה חורין עיין בפ"מ ובמראה הפנים כתב דין זה פשוט הוא ונלמד ג"כ מהברייתא דפ' הספינה (ד' פ"ו) פירקן והכניסן לתוך ביתי פסק עד שלא מדד כו' דדווקא בפסק הוא דסמכה דעתי' אבל בלא פסיקת דמים אפי' הן ברשות הלוקח לא קנה כדכתבו הפוסקים וממילא אינו חייב באחריותן והכא מלמדנו דאפי' כשער הפחות כו' עיי"ש והי' לו להביא הא דאיתא בב"ב (ד' פ"ח) גופא אמר שמואל הנוטל כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב והני מילי הוא דקייצי דמי' וע"ז אמר הכא ר' בא רב הונא בשם רב ואהן דנגד בזיקא והיא מבזעה בידי' לא חייב בה (ועי' ברא"ש (שם) דאי קייצי דמי' הוי כלוקח אבל אי לא קייצי דמי' לא הוי אפי' כשואל להתחייב באונסין) וע"ז אמר ר' יוסי בר' בון לכן צריכא אפי' לגו חנותא דלא אתכוין אלא דלא יזכה בה אחר וע"כ פטור על האונסין וע"ז אומר מהו שתקנה לו בשער הפחות דבזה ודאי נתרצה מתחילה להיות כלוקח. וע"ז אמר ר' חגי קומי ר' יוסי מתניתא אמרה שאינו נקנה לו בשער הפחות]:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:11:2:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:11:2:1)

**שם** (הי"א) מתניתין יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא יין ביין ומים במים בכל שהוא כו' חזקי' אמר הדא דתימר במקום שאין המים נמכרין במדה אבל במקום שהמים נמכרין במדה כיין ביין הן עיין בספרי נועם ירוש' (פ"ג דערלה) דהא דאמר חזקי' הדא דתימר במקום שאין המים נמכרין במדה אבל במקום שהמים נמכרין במדה כיין ביין הן דהא מ"מ מתהנה מאותם המים ואע"ג דהוי מין בשאינו מינו וא"כ בטל אעפ"כ לענין הנאה לא בטיל דכיון שהמים נמכרים במד' א"כ מתהנ' במה שנתרבה ע"י המים ועיין שם שהארכתי בזה דסובר חזקי' דחומר הוא ביין נסך דאמרינן דכמאן דאיתא דמי ועיי"ש מה שהארכתי בכל הלכה זו של הירושלמי


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:12:11:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:12:11:1)

**שם** (הי"ב) ר"י בן חנינא בעי איסורי הנאה מהו שיבטלו בצירוף כו' עיי"ש (רפ"ג דערלה) מה שביארתי על זה:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:13:2:1)

**שם** (הי"ג) מתניתין יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהניי' רשב"ג אומר ימכר כולו לעו"ג חוץ מדמי יי"נ שבו ובגמ' א"ר יסא חד רבנן נפיק מבית וועדא אמר אתפלגון ר' יוחנן ור"ל חד אמר הלכה כרשב"ג וחד אמר אין הלכה כרשב"ג ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור ר' בון בשם רב מודין חכמים לרשב"ג בחבית בין חביות למכור כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו א"ר זירא קומי רבמי עד דלא איתאמרת הדא מילתא לא הוינן ידעין דו כן לא אתאמרת אלא מודין חכמים לרשב"ג או דילמא לא אתאמרת אלא מודה רשב"ג לחכמים א"ר יודן ידע הוה ר' זעירא דו כן אלא כאינש דשמע מלה ומקשה עלה:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:2
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:13:2:2)

**והנה** הפ"מ כתב דמודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור כולו בהנאה וטעמא דהיין מכשיר להתבשיל שהוא יפה לאכילה וכבר ביארתי לעיל (פ"ג ה"ו) דיין בתבשיל הוא פוגם רק אי נותן טעם לפגם אסור א"כ כיון שהוא מין בשאינו מינו א"כ טעמו נרגש וכיון שטעמו נרגש ע"כ אסור למכור לעו"ג חוץ מדמי יי"נ שבו אך אי נותן טעם לפגם שרי א"כ הוא בודאי מותר:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:3
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:13:2:3)

**וע"ז** אמר ר' בון בשם רב מודים חכמים לרשב"ג (פי' שהביא ברייתא דמודי רשב"ג לחכמים ביין לתבשיל שהוא אסור. אך רב אומר דלא איתמר אלא מודים חכמים לרשב"ג בחבית בין החביות למכור כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו אבל לא שמודה רשב"ג לחכמים ביין בתבשיל שהוא אסור דהא כיון שהוא נותן טעם לפגם שרי


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:4
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:13:2:4)

**וע"ז** אמר ר' זעירא קומי רבמי עד דלא איתאמרת הדא מילתא לא הוינן ידעין דו כן לא אתאמרת אלא מודין חכמים לרשב"ג (פי' בחבית בין החביות) אבל לא ביין לתבשיל מפני בהוא פוגם) או דילמא לא אתאמרת אלא מודי רשב"ג לחכמים (פי' ביין לתבשיל שהוא אסור ואיפשר דסבר כר"מ דנותן טעם לפגם אסור וא"כ אין ראי' דלא איתאמרת מודה רשב"ג לחכמים) א"ר יוחנן ידע ר' זעירא דו כן (פי' דידע דאתאמרת מודה חכמים לרשב"ג ולא דמודה רשב"ג לחכמים אלא כאינש דשמע מלה ומקשי עלה (פי' כר' זירא אמר שאפי' לא אתאמרת הוינן ידעין שמודה רשב"ג לחכמים דאי מודה רשב"ג לחכמים יש להקשות דהא נותן טעם לפגם שרי ע"פ אמר דאי לא אתאמרת נמי ידע דמודין חכמים לרשב"ג אבל מ"מ אינו מוכרח דהא איפשר לומר כמ"ד נותן טעם לפגם אסור וע"כ צריך לומר דר' זירא ידע דאתאמרת מודים חכמים לרשב"ג וא"כ לפי מה שביארתי אדרבא מוכח מזה דיין בתבשיל הוא נותן טעם לפגם):


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:5
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:13:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:13:2:5)

**[ועוד** איפשר לומר דביין לתבשיל אסור למכור לעובד כוכבים חוץ מדמי יי"נ שבו דחיישינן שמא ימכרנו לישראל וכמו שכתב הר"ן הביאו התוי"ט (פ"ג דעבודת כוכבים מ"ט) דהא דתנן תבשיל שנתבשל בקליפי ערלה ידלק ונא דימכר חוץ מדמי איסור שבו היינו דווקא בתבשיל שהוא נאכל כמו שהוא חי כו' וע"כ ידלק וה"נ מודה רשב"ג לחכמים דאסור למכיר כולו לעו"ג חוץ מדמי איסור שבו דילמא ימכור לישראל וכמו דאיתא בירושלמי (ספ"ג דעבודת כוכבים) אמר ר' חגי כד נחתית כו' ר' יעקב בר אחא יתיב מקשה נטל הימנה כרכר אסור בהנאה ארג בו את הבגד כו' ותנינן ימכר כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו אמר ר' יעקב חגי קשיתא כו' מאי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח מן העו"ג ברם הכא דרך בני אדם ליקח מן העו"ג ומה שאמר ר' זירא שבודאי לא אתאמרת אלא מודין חכמים לרשב"ג ולא מודה רשב"ג לחכמים הוא מפני שהוא נותן טעם לפגם בתבשיל וכמו שביארתי]:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:1
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:15:2:1)

**שם** (הט"ו) מתניתין הלוקח כלי תשמיש מן העובד כוכבים את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן כו' ובגמ' הלוקח כלי תשמיש מן העו"ג דברים שיודע שעושין בהם אוכל נפש כו' וכולן שהשתמש אע"פ שלא הגעיל כו' תני ר' הושעי' צרי' להטביל כהדא רבמי סליק עם ר' יודן כו' ושאלון כסף מן אילין דאוסינוס שאלין לר' ירמי' אמר צריך להטביל מפני שיצאו כו' ונכנסו לקדושת ישראל יצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעין ר' יעקב בר אחא כו' בשם ר' יוחנן לא שנו אלא לוקח אבל שואל מות מעתה אפי' כלים ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:2
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:15:2:2)

**והנה** הפ"מ פירש מעתה נלמד דאפי' בכלים עשויין הדין כן דהא ר' יוחנן אמתניתין קאי וקתני הלוקח כלי כו' ואפי' בכלים דווקא לוקח אבל לא שואל. ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן (פי' הפ"מ וכן הי' ר' הושעי' נוהג כשהי' לוקח כלים מהן הי' מטבילן אבל לא בששאל כלי מהם) ופירושו דחוק מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:3
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:15:2:3)

**ע"כ** נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי וכצ"ל כהדא רבמי סליק עם ר' יודן כו' ושאלון כסף מן אילין דאוסינוס שאלין לר' ירמי' אמר צריך להטביל לפי שיצאו כו' ונכנסו לקדושת ישראל ובכאן צ"ל מעתה אפי' כלים (פי' אם כלי' שאולין נמי צריך להטביל דהא במעשה דרבמי סליק עם ר' יודן הי' המעשה ששאלו מן אילין דאוסינוס ועשאום כלים ואמר ר' ירמי' דצריך להטביל התם שאלון כסף ועשאום כלים ע"כ איפשר לומר דצריך להטביל לפי שאומן קונה בשבח כלי וזהו דווקא מחמת ששאלום כסף ועשאום כלים אבל כלים גמורים אינו צריך להטביל בשאלה או שאפי' כלים גמורים נמי צריך להטביל אפי' אם שואל נמי (ועיין ברא"ש שכתב והנותן כסף לאומן עובד כוכבים לתקן לו כלי יש שרוצים לומר למ"ד אומן קונהבשבח כלי טעון טבילה ופליגי בי' אמוראים פרק הגוזל קמא (ד' צט) ובעל הלכות פסק כרב אשי דאמר אומן קונה בשבח כלי ורב אלפס פסק כרבא דדחי התם דכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי ואם כן הכא נמי בשאולין אם עשאן כלים אם אומן קונה בשבח כלי הוי כמו שלקח ועיין בירושלמי (פרק ט' דב"ק ה"ד) רב הונא אמר והוא שקבע בו מסמר האחרון כדי לזכות לכליו (ופי' הפ"מ דאם לא כן הי' פטור מלשלם משום דאומן קונה בשבח כלי וכמו דאמרינן בב"ק (ד' צ"ח) אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעוץ בהן מסמר ונעץ בהם מסמר ושיברן אבל נתן לחרש עצים לעשות שידה תיבה ומגדל כו' פטור מ"ט אומן קונה בשבח כלי וכן ביארתי בירושלמי (פ"ח דסנהדרין ה"ד) אמר ר' יוסי בר בון תיפתר דהות נסבת דיודין כו' וביארתי שם דהטעם משום דהאומן קונה בשבח כלי וע"כ הכא נמי אם שאל כסף ועשאם כלים הוי כלוקח כיון שאומן קונה בשבח כלי:


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:4
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:15:2:4)

**ע"כ** צריך לגרוס בכאן מעתה אפי' כלים נמי (פי' אם כלים שאולין נמי צריך להטביל או רק בההיא עובדא דהת' ששאלו כסף וע"כ כיון שאומן קונה בשבח כלי ע"כ אמר ר' ירמי' דצריך להטביל אפילו בשאלה אבל לא בכלים גמורין):


###### Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:5
[Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:15:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5:15:2:5)

**ואח"ז** צריך לגרוס יצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעין ר' יעקב בר אחא כו' בשם ר' יוחנן לא שנו אלא לוקח אבל שואל מותר (פי' דבכלים גמורים אין צריך טבילה בשאלה) וע"ז אומר ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן (פי' ששאל כלים ונסתפק אם צריך טבילה או לא וע"כ לא הי' מטבילם לחוד דא"כ לא הי' יכול לברך) וע"כ זבין כלים ומטבילן (פי' שהי' לוקח עוד כלים בכדי שיוכל לברך על כל הכלים) וכמו שכתב הרא"ש בסוף ע"ג ומשכנתא בעי' היא ולא אפשיטא ועבדין לחומרא ומטבילן בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטביל שניה' ביחד ויברך וה"נ הי' ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן (פי' ביחד עם שאולים כדי שיטבילם בברכה) ודו"ק: