## Noam Yerushalmi on Bava Kamma Chapter 3

###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:1:8:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:1:8:1)

**שם** (ה"א) מילתא דר"י אמר בור של נזקין פטו' בו על הכלים ואם בדרך הטחה הטיח על נזקי צלוחיתו חיי' עיין לעיל (פ"א ה"א):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:2:2:1)

**שם** (ה"ב) נשברה כדו בר"ה והוחלק א' בחרסות כו' ר"א אומר בשעת נפילה נחלקו אבל לאחר נפילה כל עמא מודו שחייב אמר ר' יוחנן בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה היאהמחלוקת (פי' דבשעת נפילה פליגי בנתקל פושע דלר"מ דפושע הוא חייב כל כמה דלא הו"ל פנאי לסלק קרי שעת נפילה ולאחר נפילה פליגי במפקיר נזקיו ואפי' לאחר נפילת פשיעה כגון ששיבר במתכוין דרבנן דפטרי סברי דלא חייבה תורה אלא בור דאית לי' בעלים כגון הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו או חפר בור סמוך לרה"ר (וכן כתבו התוס' בב"ק ד' כ"ט) מתיב ר' יוחנן לר"א אם בשעת נפילה פטור אינו ק"ו לאחר נפילה (פי' וא"כ איך אמר ר"א דלאחר נפילה כל עמא מודו שחייב) ולמה פטור בשעת נפילה נראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) לאחר נפילה שכן אדם מפקיר נזקיו ברה"ר (פי' דבור אינו חייב אלא בור ברשותו וכמו שביארתי לעיל (פ"א ה"א) על הא דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ה דב"ק ה"ו) דקאמר וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברה"ר נראה שצ"ל וכי אין לו רשות להפקיר נזקיו ברה"ר והוא לר' יוחנן שסובר דבור אינו חייב רק ברה"י (והוא דלא כמו דאמרינן בש"ס דילן (ד' כ"ט) איתמר מפקיר נזקיו ר' יוחנן ור"א חד אמר חייב וחד אמר פטור ואמרינן שם תסתיים דר"א אמר חייב דאמר ר"א ב' דברים אינם ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואמרינן התם ומדר"א אמר חייב ר' יוחנן אמר פטור כו' ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן החופר בור ברה"ר ונפל שמה שור כו' חייב אלא לעולם ר' יוחנן אמר חייב ור"א אמר פטור כו' ולשיטת הירושלמי סובר ר' יוחנן דבור בר"ה פטור והא דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן החופר בור ברה"ר כו' ע"ז מקשה התם בירושלמי ואין לו רשות להפקיר נזקיו בר"ה וע"ז משני אמר ר"י בר בון תיפתר כר' יוסי בר בון דאמר ג' דברים שהם סמוכים לרשות כרשות דמי (ונראה שצריך לומר ג' טפחים ועיין לקמן) (פי' דמיירי בג' טפחים שהם סמוכים לרה"ר וא"כ יש רשות לבני רה"ר להלוך שם משום דג' טפחים שהם סמוכים לרשות כרשות דמי ואעפ"כ חייב משום דהבור הוא שלו והוא כמו דאמרינן הפקיר רשותי' ולא הפקיר בורו והא דלא משני הירושלמי הכי איפשר שזהו כמו שכתב רש"י בב"ק (ד' נ') בבור ברשותו וכתבו התו' פי' בקונטרס דקסבר ר"י דכי אפקרינהו רשותאי לא ליחייב אנא בהיזיקא אפקריני' כו' וכתבו התוס' שם דהטעם הוא משום דא"ל תורך ברשותי מאי בעי שלא הי' להתקרב כל כך אצל רשותי שתפול בבור. וע"כ משני בג' טפחים הסמוכים לרה"ר שאינו יכול למחות שלא ילכו בג' טפחים ואעפ"כ הוי הבור שלו):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:2:2:2)

**וע"ז** אומר אית מתניתא מסייע לדין ואית מתניתא מסייע לדין דתני מודים חכמים לר' יהודא במניח אבנו סכינו ומשאו ברה"ר ובא אחר ונתקל בהן פטור שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ הא אם לא הנחיל יהושע לישראל את הארץ ע"מ כן חייב (פי' וא"כ מוכח דמפקיר נזקיו ברה"ר חייב דמסתמא מיירי לאחר שפנינהו ונשארו אבנים והפקירן ואפ"ה חייב אי לאו שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ) ונדחקו המפרשים אהא דקאמר אית מתניתא מסייע לדין ואית מתניתא מסייע לדין:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:2:2:3)

**ע"כ** נראה לי שנתחלפו השורות וצ"ל מיד אח"ז ר' זירא ור' לא תריהון אמרין (פי' שמסיימין הברייתא דבזה מודה ר"י לחכמים שחייב) וע"ז מסיימין מודה ר' יהודא לחכמים במפקיר שור שנגח ברה"ר שחייב לא דומה נזק עומד לנזק מהלך וא"כ מהך ברייתא מוכח כר' יוחנן דפליגי בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה א"כ פליגי בבור ברה"ר ור' יודא סובר דבור בר"ה פטור ואינו חייב רק בבור ברשותו). וע"ז אמרי (פי' שהוא ברייתא) מודה ר"י לחכמים במפקיר שור שנגח ברה"ר שחייב לא דומה נזק עומד לנזק מהלך וא"כ מוכח דפליגי במפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה נמי כמו ר"י דלר"א שאומר בשעה נפילה נחלקו אבל לאחר נפילה כל עמא מודו שחייב דמפקיר נזקיו חייב אפי' בבור וא"כ איך יתיישב הא שהביאו הברייתא דמודה ר"י לחכמים במפקיר שור שנגח ברה"ר שחייב לא דומה נזק עומד לנזק מהלך וא"כ משמע דבבור ברה"ר סובר ר' יהודא דפטור ולא כמו ר"א שסובר דלאחר נפילה כל עמא מודו דחייב:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:2:2:4)

**והא** דקאמר על דעתי' דר' יוחנן במתכוין לחרסין (צ"ל אח"כ) דהיינו לאחר נפילה במתכוין לזכות אבל אם אינו מתכוין לזכות א"כ הוי מפקיר נזקיו ברה"ר ומפקיר נזקיו פטור על דעתי' דר"א במתכוין להזיק (פי' לר"א דאמר בלאחר נפילה כל עמא מודו שחייב ולא פליגי אלא בשעת נפילה דר"מ סובר דנתקל פושע הוא ור' יהודה סובר דנתקל לאו פושע הוא וא"כ הא דקאמר ר' יהודא במתכוין להזיק אבל בלאו"ה נתקל לאו פושע הוא):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:3:2:1)

**שם** (ה"ב) רב הונא אמר בשנחבט בקרקעו עיין לעיל בפ"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:3:4:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:3:4:1)

**שם** (ה"ג) והגודר גדרו בקוצים אמר ר"י תיפתר ד"ה במפריח (פי' דאל"ה צריך לומר שהעמיד הגדר במקום ר"ה דאלו אם העמיד ברשותו הא אין דרך בני אדם להתחכך בכתלים אלא ודאי דהעמיד על מקום רה"ר וכיון דהעמיד על מקום רה"ר א"כ הוי הפקר וא"כ קשה לר"י שסובר דמפקיר נזקיו אפי' לאחר נפילת פשיעה פטור לר' יהודא) וע"ז אומר במפריח ודברי הכל (פי' דלעולם עומד ברשותו ואינו מפקיר אלא דמפריח לרה"ר ובזה כ"ע מודו): והנה בש"ס דילן אמרינן בב"ק (ד' ל') ומי א"ר יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ והגודר גדרו בקוצים כו' ואמר ר' יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל מצמצם פטור לאו משום דהוי בור ברשותו מכלל דחיובא דבור ברה"ר הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב הוא משום דבש"ס דילן אמרינן אמר ר' יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור א"כ הא דקאמר מפריח הוא לאפוקי מצמצם וע"כ מוכח מזה דהש"ס סובר דבור ברשותו פטור וע"כ קאמר דווקא מפריח. אבל הירושלמי אינו מסיים בדברי ר' יוחנן במצמצם א"כ אדרבה אתי לאפוקי אם עשה ברה"ר דכיון דעשה ברה"ר מסתמא מפקיר להו. וא"כ לא מיחייב ע"ז. וע"ז קאמר ר"י במפריח ודברי הכל (פי' דמפריח מן הגדר שלו וזה אינו מפקיר) וע"ז אמר ר' בון בר חייא ולמה לון פתרין כר' יוסי בר"י דאמר ג' שהם סמוכים לרשות כרשות (פי' שזהו ר"י בר"י דאמרינן בב"ק (ד' נ') והחופר בורות ברה"י הסמוכה לרה"ר כגון אלו החופרין לאושין פטור וריב"י מחייב עד שיעשה מחיצה עשרה או עד שירחיק ממקום דריסת רגלי אדם כו' ארבעה טפחים ולשיטת הירושלמי הוא ג' טפחים (וכה"ג אמרינן בירושלמי (פ"ו דעירובין) לענין שבת שכל ג' וג' שהם סמוכין למחיצה כמחיצה כו' שכל ג' הסמוכין לגג כגג הן וע"ז אומר ריב"י לענין נזקין שכל ג' שהם סמוכים לרה"ר כרה"ר ודלא כהפ"מ שנדחק בזה לפרש בענין אחר) וא"כ אינו מפקיר להו דהא הוי ברשותו אלא שיש רשות לבני רה"ר להלך שם וע"ז אומר ומה ביש לך דאתא ר"י מימר לך תיפתר ד"ה במפריח והוא דהירושלמי אזיל לטעמי' דהמפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה פטור לר"י ועיקר חיובא דבור היינו דווקא אם הוא שלו (ודלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק (ד' ל') לר' יוחנן דמסיק שסובר דבור ברה"ר חייב מהא דתנן החופר בור ברה"ר ונפל לתוכו כו' חייב וא"כ סובר ר' יוחנן דרי בא דבור ברה"ר היא ולשיטת הירושלמי משני לקמן (פ"ה ה"ו) דפריך וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברה"ר וכבר כתבתי שנראה לי להגיה וכי אין לו רשות להפקיר נזקיו ברה"ר (פי' דהא ר' יוחנן סובר דהמפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה פטור וע"ז משני התם דאמר ר"י בר בון תיפתר כריב"י דאמר ג' דברים שהם סמוכים לרשות כרשות (ונראה לי שצ"ל ג' שהם סמוכים לרשות כרשות והיינו ג' טפחים וכמו שביארתי:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:2:1)

**(ה"ד) המוציא** את תבנו ואת גפתו לר"ה כו' וכל הקודם בהן זכה כו' ובגמ' במה זכן דבית ר' ינאי אמרי בשבחן שמואל אמר בגופן חזקי' אמר והוא שהפכה על פני' לזכות בה מילתי' דחזקי' אמר המטלטלין נקנין בהפיכה אלא המטלטלין מהו שיקנם בגרירה אמר ר' בון בר חייא נראין דבריו בעמודין ובעורות קשין אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה אמר רב אחא ליידא פשטה על שיטתן דרבנן (פי' שזהו תפשוט מהך דלקמן) בן סורר ומורה מהו שיהא חייב בתשלומי כפל בגניבה ראשונה או מאחר שהוא בהתריית מיתה יהא פטור (פי' דמיבעי' ליה דבן סורר ומורה אם חייב בתשלומי כפל בגניבה ראשונה דבגניבה ראשונה ליכא עדיין חיוב מיתה אלא דאם יגנוב אח"כ איכא חיוב מיתה אך התחלת מיתה מתחלת מגניבה ראשונה וע"כ מיבעי' לי' אליבא דר"מ דאמר לוקה ומשלם וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דשבועות ה"ו) לית הדא פליגא על ר"ל דאמר אין ממון אצל מכות (פי' ולר"ל אפי' לא התרו בו נמי פטור וא"כ אמאי תנן ושהדליק גדישו ביוה"כ פטור הא פטור מחמת שאינו לוקה ומשלם) ומשני ע"ז פתר לה כר"מ דאמר לוקה ומשלם:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:2:2)

**וע"כ** מיבעי' ליה דבן סורר ומורה מהו שיהא חייב כפל בגניבה ראשונה או מאחר שהוא בהתריית מיתה יהא פטור. והנה הפ"מ הקשה דהאיך איפשר שיהא בספק אם משלם כפל או לא שהרי אין נעשה בן סורר עד שיגנוב משל אביו בין בגניבה ראשונה ובין בשני' והשתא היכי דמי הכא אם לא גנב אלא בראשונה ולא חזר וגנב להיות נידון א"כ ודאי משלה כשאר הגונב משל אביו דמשלם כפל כדתנן בפ' מרובה ולא שייך כאן בהתרי' מיתה דאיך איפשר בגונב כיס בשבת והטמין ולא הוציא שיש להסתפק מאחר שאלו הי' מוציא הי' חייב מיתה ויהא פטור מתשלומין אלא ודאי כשחזר וגנב בשניה דבר מיתה הוא ומסתפקא ליה על גניבה ראשונה וא"כ קשה למי ישלם הא בלאו"ה כל נכסיו לאביו ועיין שם שתירץ דמיירי שמחל לו אביו דקיי"ל בסנהדרין (ד' פ"ח) דיכול למחול (וכן הוא בירושלמי (בפ"ח דסנהדרין ה"ו) שלשה הן שאם בקשו למחול מוחלין ואלו הן סוטה ובן סורר ומורה וזקן ממרא:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:2:3)

**ובזה** ניחא לי הא דמיבעי' ליה בירושלמי מהו שיהא חייבבתשלומי כפל דאמאי מיבעי' ליה בתשלומי כפל ואמאי לא מיבעי' לי' על הקרן של הגניבה אם חייב לשלם ע"כ נראה לי דעל הקרן ליכא למיבעי' דכיון דמיירי שמחל לו אביו וא"כ יש בכלל המחילה הזו המעות שגנב ג"כ. וא"כ בודאי דא"צ לשלם הקרן אך דמיבעי' לי' על הכפל והוא דהירושלמי לטעמי' בכתובות (פ"ג ה"ז) דפריך על הא דתנן המפתה פטור ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו (פי' דקנס אינה ברשותו עד לאחר העמדה בדין ואיך תנן המפתה פטור דהא אין בידה למחול וע"כ מיבעי' ליה דוקא בתשלומי כפל של גניבה ראשונה דאף שמחל לו על הקרן אעפ"כ על הכפל אין בידו למחול דכל זמן שלא הי' העמדה בדין אינו יכול למחול דהוי דבר שאינו ברשותו) ואע"ג דליכא קרן וא"כ אין כאן כפל וכמו דאמרינן בכתובות (ד' ל"ד) גנב וטבח בשבת פטור שאם אין גניבה אין טביחה ומכירה (פי' כיון פטור על הקרן פטור נמי מכפל ותשלומי ד' וה' התם אין קרן כלל משום דקם לי' בדרבה מינה אבל הכא הא דפטור על הקרן הוא מפני שמחל לו והוי כמו תשלומין וא"כ חייב כפל וע"כ מיבעי' לי' אם חייב כפל וע"כ מיבעי' לי' בן סורר ומורה מהו שיהא חייב בתשלומי כפל בגניבה הראשונה או מאחר שהוא בהתריית מיתה יהא פטור:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:2:4)

**והנה** הא שאומר אמר ר' אחא ליידא פשטה על שיטתהון דרבנן הוא בפשיטות כמו דמסיק הי' גורר ויוצא פטור שחלו עליו מיתה ותשלומין כאחת הא אם לא חלו עליו שניהם כא' חייב בתשלומין (פי' וא"כ מוכח דקני בגרירה וש"מ דגרירה הוי קנין) וכמו דאמרינן בכתובות (דף ל"א) אי דאפקי' לרה"ר איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא דמשיכה בלא הגבהה לא קני ברה"ר וכן איתא בירושלמי (רפ"ח דשבועות) ר"ח אמר ר' בון אף בגניבה אינו מתחייב אלא דרך קנין וא"כ מוכח דגרירה הוי קנין ומטלטלין נקנין בגרירה וע"ז אמר ר' יוסי בר בון תיפתר כגון דהוי אילין כיס יא רברבין שדרכן לקנות בגרירה ולית שמע מן הדא כלום:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:2:5)

**אך** בספרי נועם ירושלמי ביארתי יותר דאל"כ הי' לי' להביא הראי' בקצרה מהא דתני' אם הי' גורר ויוצא פטור שחלו עליו מיתה ותשלומין כאחת וע"ז אמר ר"א ליידא פשטה על שיטתהון דרבנן וע"כ ביארתי שם בן סורר ומורה מהו שיהא חייב בתשלומי כפל בגניבה ראשונה או מאחר שהוא בהתריי' מיתה יהא פטור נשמעינה מן הדא הגונב כיס חבירו והוציאו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה עד שלא קידש עליו השבת ולא בהתריי' מיתה הוא ותימר חייב וכא אעפ"י שהוא בהתריי' מיתה יהא חייב (והוא משום דהוי התחלת חיוב מיתה וה"נ הוי התחלת חיוב מיתה) וע"ז אמר ר' ינאי בר ישמעאל ר' הושעי' תניתא כדעתי' דתני המוציא אעפ"י שלא הניח חיי' שאין התריית מיתה אלא בשעת הוצאתו (פי' דאתי כבן עזאי וכמו דאמרי' בכתובות (ד' ל') דמהלך כעומד דמי ואיפשר דר' הושעי' סובר דבמהלך כ"ע לא פליגי וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ק דשבת ה"א) רב יהודה בשם רב הכל מודין במוציא שהוא פטור דבני הכל הוא שמהלך כמניח ומה פליגין בזורק):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:2:6)

**והנה** בספרי נועם ירושלמי (פ"א דשבת) ביארתי שם דהא דאמר אמר ר' אחא ליידא פשטה על שיטתהון דרבנן דקאי על חזקי' דאמר המטלטלין נקנין בהפיכה ויתבאר עפ"י מה שכתבו התוס' בכתובות (ד' ל"א) בד"ה נימא הגבהה צורך הוצאה היא וכתבו התוס' תימא לפר"ח דהגבהה קונה פחות מג' טפחים מאי פריך והא כיון דקנאה קודם התחלת עקירה דעקירה לא הוי עד שיגביה שלשה דלמטה משלשה הוי כלבוד כדאמר נן בהמוציא (ד' פ'] העביר חצי גרוגרת דרך עלי' חייב וא"כ דין הוא שיתחייב כמו לבן עזאי דאמר מהלך כעומד דמי דחייב לפי שקנאה קודם שהתחיל העקירה כו' וע"ז אומר דליידא פשטה על שיטתהון דרבנן והוא דלחזקי' דאמר המטלטלים נקנים בהפיכה (פי' אפי' פחות מג') א"כ איך פשטי רבנן מהא דתנן הגונב כיס חבירו והוציאו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבת כיס עד שלא קידש עליו השבת ולא בהתריית מיתה הוא ותימר חייב וכא אעפ"י שהוא בהתריית מיתה יהא חייב (פי' בגניבה ראשונה) דאיך מוכח הא בגניבה קנאו מכיון שהפכה אתי' בפחות מג' ובשבת לא מתחייב עד שיגביה שלשה א"כ קנאו מקודם שהתחיל החיוב מיתה וכמו שכתבו התוס' וא"כ מוכח מזה דרבנן פליגי על חזקי' וס"ל דבהפיכה אינו קונה רק דווקא בשלשה וע"כ ניחא הפשיטות מה שפשטו דהא מכיון שהגביה שלשה הוי התחלת מיתה וחייב וכא נמי חייב וע"ז אומר ר' הושעי' תניתי' כדעתי' כו' ואיפשר דר' הושעי' פליג אחזקי' דס"ל דאינו חייב עד שיגביה שלשה וא"כ מוכח מזה דאעפ"י שהוא בהתחלת חיוב מיתה אפ"ה אינו פטור מן התשלומין וע"ז אומר ר' הושעי' תניתא כדעתי' דתני המוציא אעפ"י שלא הניח חייב (פי' דמהלך כעומד דמי ודכוותה המוציא אעפ"י שלא נטל לה להוציא חייב שאין התרייתו אלא בשעת הוצאתו והוא כמו דמשני בש"ס דילן בכתובות (ד' ל"א) הא מני בן עזאי דאמר מהלך כעומד דמי וכמו שפירש"י הילכך קני משעת הגבהה וחיוב מיתה בפסיעה בתרייתא קא אתי לי'):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:1)

**עוד** (שם בירושלמי) מתיבין הא מתניתא זימנין דמותבין לה ומסייעין לר' יוחנן זימנין דמותבין ומסייעין לריש לקיש יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אח' טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ ר' מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו בפיו אמרו לו אינו השם אימת דמתיבין ומסייעין לר' יוחנן הוציאו בשבת אין כאן הנחה ולמה אמרו אינו השם אימת דמתיבין ומסייעין לר"ל הוציאו ביוה"כ יהא פטור א"ר יוסי בי ר' בון אתייא דר' מאיר כר' עקיבא דתני מנין ליוה"כ שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה מניין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו ת"ל שבת היא יוה"כ הוא דברי ר' עקיבא ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא אחת:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:2)

**והנה** הפ"מ פי' על הא דאמרינן בירושלמי מיתיבי הא מתניתא זימנין דמותבין ומסייעין לר' יוחנן וזימנין דמותבין ומסיימין לר"ל יש אוכל אכילה אחת כו' אית דמותבין ומסייעין לר' יוחנן אין כאן הנחה ולמה אמרו אינו השם (ופי' הפ"מ השתא מפרש הש"ס דמתיבין הכא למען דפליג אר' יוחנן התם ומסייעין לר' יוחנן משום דקתני הוציאו בשבת ולא הודו לו חכמים לר"מ למיחשבי' ג"כ חיובא דשבת אין הנחה כלומר ואי אמרת דאין כאן הנחה דלא צריך להנחה אלא דאמרינן דמהלך כמניח לענין שבת וכר' הושעי' וא"כ קשי' למה אמרו חכמים לר"מ אינו מן השם מן השם הוא דחיובא דכולהו במהלך היא אלא ש"מ כר"י ותיובתא לר' הושעי' עכ"ל) ולכאורה קשה דאמאי לא תירצו כמו דאמרינן בירו' (פ"ק דשבת) דלא מיירי במהלך אלא שהי' מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה והרי לא הילך וכן אמרינן (שם) בירושלמי והא תנינן ר"מ אומר אם הי' שבת והוציאו בפיו חייב אמרו לו אינו השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח על דעתי' דרב הונא דלא כבן עזאי (פי' דס"ל דפליגי בזורק אבל במעביר חייב לכ"ע במהלך) וא"כ איך אמרו לו שאינו מן השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח הא שניהם חייבין משום מניח א"ר חנינא מנו אמרו לו חכמים שהם שיטת בן עזאי וכתב הק"ע כלומר ואפי' כבן עזאי ומיירי כשהי' מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה שאין כאן הילוך וכדשני לעיל כו' ועוד יש בזה כמה דקדוקים לפי' הפ"מ:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:3)

**ע"כ** נ"ל לבאר והוא כמו דאמרינן בכתובות (ד' ל"א) הבא על אחותו ורמינהו אלו הן הלוקין הבא על אחותו כו' וקיי"ל דאינו לוקה ומשלם כו' ר' יוחנן אמר אפי' תימא אחותו נערה כאן שהתרו בו כאן שלא התרו בו כו' ואמרינן שם (ד' ל"ג) ר"ל אמר הא מני ר"מ היא דאמר לוקה ומשלם כו' ואמרינן שם (ד' ל"ד) בשלמא ר' יוחנן לא אמר כר"ל דקא מוקים לה כרבנן אלא ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן אמר לך כיון דאתרו בו פטור כי לא אתרו בו נמי פטור ואזדו לטעמייהו דכי אתא רב דימי אמר חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקות שוגגין ודבר אחר ר' יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב דהא לא אתרו בי' ר"ל אמר פטור כיון דאלו אתרו בי' פטור כי לא אתרו בו נמי פטור ואמרינן שם (ד' לה) אלא כי אתא רבין אמר חייבי מיתות שוגגין כ"ע לא פליגי דפטורין כי פליגי בחייבי מלקות שוגגין ודבר אחר:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:4)

**והנה** אמרינן בירושלמי (פ"ג דכתובות ה"א) תמן תנינן האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ותנינן אלו הן הלוקין הכא את אמר לוקה וכא את אמר משלם ור' יוחנן לצדדים הוא מתניתא אם התרו בו לוקה לא התרו בו משלם כו' ר"ש בן לקיש אמר ואפי' לא התרו אינו משלם מאחר שאלו מתרין בו היה לוקה מתניתא פליגא על ר"ש בן לקיש האוכל תרומה שוגג משלם את הקרן וחומש ואלו התרו בו אינו לוקה פתר לה כר"מ דר"מ אמר לוקה ומשלם אמר ר' חנינא קומי ר' מנא ואפי' יסבור דמתניתא ר"מ קריי' דר"מ והכתיב ואיש כי יאכל קודם בשגגה אלא מיסבר סבר רשב"ל חומש קרבן כו':


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:5)

**והנה** האחרונים הקשו מהא דתנן יש אוכל כילה אחת וחיים עלי' ארבע חטאות ואדם א' ר"מ אומר אף אם היה שבת והוציאו בפיו חייב והקשו שא דאם היה בשבת והוציאו בפיו חייב דא"כ הוי חייבי מיתות שוגגין ואמרי' בכתובות (ד' לה) אלא כי אתא רבין אמר חייבי מיתות שוגגין כ"ע לא פליגי דפטורין כי פליגי בחייבי מלקות שוגגין כו' וא"כ כיון דבחייבי מיתות שוגגין כ"ע לא פליגי דפטור א"כ לדברי ר"מ לא יתחייב אשם לפי מה שכתבו התוס' בפסחים (ד' כ"ט) דאע"ג דלענין קרבן לא אמרינן קלב"מ אעפ"כ אמרי' שם האוכל חמץ של הקדשבמועד כו' יש אומרים לא מעל ואמרינן התם א"ר יוחנן ר' נחוניא בן הקנה היא דתני' ר' נחוניא בן הקנה היה עושה את יוה"כ כשבת לתשלומין מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מתשלומין אף יוה"כ מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין והטעם הוא כיון דפטור מקרן וחומש פטור נמי מקרבן שאין אשם מעילות בא אלא כשיש קרבן וחומש עכ"ל וא"כ ה"נ כיון דחייבי מיתות שוגגין פטורין א"כ איך מתחייב אשם מעילה דכיון דפטור מקרן וחומש פטור נמי מקרבן ועיין שם שהבאתי מה שתירצו האחרונים והארכתי שם דלשיטת הירושלמי אין לתרץ כמו שתירצו האחרונים גם הארכתי שם דאיפשר דלשיטת הירושלמי דלר' יוחנן אפי' בחייבי מיתות שוגגין נמי לא אמרינן קלב"מ לר' יוחנן:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:6)

**וע"כ** מתיבין ומסייעין לר' יוחנן דס"ל דבשוגגין אין חייבי מיתות פטורין אך עכ"ז הא דמתיבין ומסייעין לר' יוחנן זה אינו רק אי אמרינן בגניבה הראשונה דבן סורר ומורה שפטור מתשלומי כפל דמאחר שהוא בהתריי' מיתה הוא פטור אע"ג דהחיוב מיתה לא נגמר עד לאח"כ אפ"ה פטור וכמו דאמרינן בכתובות (ד' לא) גופא אמר ר' אבהו הזורק חץ מתחילת ארבע לסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שעקירה צורך הנחה היא וא"כ קשי' הכא לר"ל דסובר דאפי' חייבי מיתות שוגגין נמי פטור דאם כן הוציא בשבת פטור מאשם מעילות אבל אי אמרינן דכיון דלא נגמר חיוב מיתה עדיין ע"כ אינו פטור א"כ ניחא שפיר אפי' לר"ל דהא החיוב מיתה לא נגמר עד שנחה בתוך מעיו וכמו דאמרינן בירושלמי הכא א"ר יודן תיפתר שהי' מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה וא"כ לא נגמר ההנחה עד שנחה בתוך מעיו וע"כ אינו פטור ממעילה משום דהתם החיוב נגמר בשעת אכילה אבל אי אמרינן דכיון דההתחלה הוא בחיוב מיתה ע"כ פטור א"כ קשה דהא אם הוציא בשבת פטור ממעילה וא"כ מוכח מזה כר' יוחנן דחייבי מיתות שוגגין אינו פוטר א"כ מוכח מזה המשנה כר"י וע"כ אומר אייתי (צ"ל אית) דמתיבין לר"ל ומסייעין לר' יוחנן שמזה הוא סיוע לר' יוחנן כמו שביארתי ע"כ אומר אית דמותבין ומסייעין לר' יוחנן הוא משום דזהו דווקא אי אמרינן דכיון שהי' ההתחלה של חיוב מיתה פוטר אבל אי אמרינן דאינו פוטר א"כ לא מותבין לר"ל ולא מסייעין לר' יוחנן וכמו שביארתי וע"כ אומר אית דמתיבין ומסייעין לר' יוחנן הוציאו בשבת אין כאן הנחה (פי' שלא נגמרה ההנחה עד שנחה בתוך מעיו) ולמה אמרו אינו השם תיפוק ליה דיפטור מאשם מעילה) ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:7
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:7)

**ועוד** לפי מה שביארתי לעיל (פ"א ה"א) אהא דאמרינן בירושלמי (פ"ה דגיטין ה"ה) ור' יוחנן אמר בדין הי' שאפי' במזיד יהא פטור ולמה אמרו חייב משום קנס חיילי' דר' יוחנן מן הדא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב ואמר ר' יוחנן משום קנס (ולכאורה מה מייתי לר' יוחנן מר' יוחנן גופיה אך הא דאמר ר' יוחנן משום קנס היינו משום דקשי' לר' יוחנן דאיך המנסך חייב הא קלב"מ וכמו דאמרינן בגיטין (ד' נ"ג) איתמר מנסך רב אמר מנסך ממש ושמואל אמר מערב מ"ד מערב מ"ט לא אמר מנסך אמר לך מנסך קלב"מ וע"כ אמר ר' יוחנן דהחיוב הוא רק משום קנס וע"כ לא שייך קלב"מ והוא דלא כשיטת הש"ס דילן שכתבו התוס' מטעם שלא יהא כל א' וא' הולך ומטמא טהרותיו של חבירו דמהאי טעמא לא מחייבינן לי' טפי אלא כאילו הוא היזק ניכר אבל הירושלמי סובר דכיון דהוא משום קנס ע"כ לא אמרינן קלב"מ) (ועי' בספרי נועם ירושלמי (פ"ה דפסחים) ושם ביארתי באופן אחר) וא"כ מוכח מזה דר' יוחנן סובר דהגבהה צורך ניסוך הוא ואי לאו שהוא קנס הוי פטור מחמת קלב"מ ועיין בב"ק (ד' קי"ד) מעיקרא סברי כר' אבין ולבסוף סברי כר' ירמי' מעיקרא סברי כר' אבין דאמר ר' אבין זרק חץ מתחילת ארבע ולבסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שהרי עקירה צורך הנחה היא ולבסוף סברי כר' ירמי' דאמר ר' ירמי' משעת הגבהה קני' מתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך וע"ז אומר דמתיבין לר"ל ומסייעין לר"י דחייבי מיתות שוגגין חייבין וע"כ מתחייב אשם דאל"כ הוי פטור מאשם אע"ג דלא נגמרה ההנחה עד אח"כ:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:8
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:8)

**עוד** קאמר שם בירושלמי אימת (צ"ל) אית דמותבין לר"י ומסייעין לר"ל והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד עיי"ש [וע"כ נ"ל דהפי' הוא כמו דאיתא בשבועות (ד' כ"א) רב ושמואל ור' יוחנן דאמרי תרוייהו בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים ור"ל אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן כו' בשלמא ר' יוחנן לא אמר כר"ל דמוקים למתניתין כדברי הכל אלא ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן אמר לך כי אמרינן איסור כולל באיסור הבא מאליו באיסור הבא ע"י עצמו לא אמרינן כו' מתיב רבא ברי' דרבה יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ארבע חטאות ואשם א' טמא שאכל את החלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ ר"מ אומר אף אם הי' שבת והוציאו בפיו חייב אמרו לו אינו השם ואם כו' כגון שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחל אתמרים חל נמי אחלב וכן איתא בירושלמי (פ"ג דשבועות ה"ג) ר' בא בר ממל בעי על דעתי' דר' יוחנן דאמר בכולל שבועות חלות על האיסורין ניתני שבועה שלא אוכל ואכל א"ר זירא כל יומא דר' בא כו' ומן דדמך כו' מה אנן קיימין אם באומר כו':


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:9
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:9)

**וע"ז** אומר בירושלמי אית דמותבין לר"י ומסייעין לר"ל (פי' שמקשים על ר"י דאמר דבכולל חל אפי' באיסור הבא ע"י עצמו וא"כ ניתני התם כגון שנשבע שלא אוכל תמרים וחלב וע"כ אומר אית דמתיבין (פי' לר' יוחנן) ומסייעין לר"ל והוא משום דבירושלמי (פ"ג דשבועות) קמתרץ התם לא אתון מתני דברים שאין להם היתר אחר איסורן יצא זה שיש לו היתר לאחר איסורו (והוא כמו דמתרץ בשבועות (ד' כ"ד) כי קתני מידי דלית לי' שאלה שבועה דאית לי' שאלה לא קתני]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:10
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:10)

**והנה** הא דאמרינן בירושלמי הוציאו ביוה"כ פטור א"ר יוסי בר בון אתי דר"מ כר"ע דתני מניין ליוה"כ שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה מניין שחייב ע"ז בעצמו ועל זה בעצמו ת"ל שבת היא יוה"כ הוא דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אין חייבין אלא אחת: ואיפשר לומר דקאי אדסמיך לי' לפי מה שביארתי דהקושי' היא לר"ל דאם הוציאה בשבת כיון דקלב"מ א"כ אינו חייב אשם וא"כ מהו מוסיף שאם הי' שבת חייב אך זהו דווקא אי אמרינן דאינו חייב רק חטאת א' משום שבת וכמו דאמרינן בכריתות (ד' י"ד) וניתני אם הוציאו חייב מ"מ קתני אם הי' שבת אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליוה"כ אבל אי אמרינן כמו דמשני התם ממאי דילמא יש עירוב והוצאה ליוה"כ והכי קתני אם הי' שבת והוציאו חייב אף משום שבת א"כ איפשר לומר דאף דלר"ל פטור מחייבי מיתות שוגגין וא"כ אינו חייב אשם ועכ"ז הי' נוסף עוד חטאת אחד דהא אם הי' שבת והוציאו חייב שני חטאות:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:11
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:11)

**וע"ז** אמר הוציאו ביוה"כ הוא פטור וא"כ אינו חייב רק על שבת. וא"כ מה מוסיף ר"מ והם אמרו לו אינו השם כיון דאם הוציאו בשבת לא יתחייב באשם וע"ז אומר אמר ר' יוסי ב"ר בון אתי ד"ה כר"ע דתני מניין ליוה"כ שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה מניין שחייב ע"ז בעצמו כו' ת"ל שבת היא יוה"כ הוא דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא אחת:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:12
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:12)

**וכ"ז** הוא לתרוצי אליבא דר"ל דחייבי מיתות פוטר אפי' בשוגג וא"כ חסר לי' אשם א' ע"כ צריך לתרץ אליבא דר"ל דמחייב תרתי משום שבת ויוה"כ אבל לר' יוחנן דס"ל דחייבי מיתות אינו פוטר בשוגג א"כ אפי' ס"ל כר' ישמעאל דאינו חייב אלא אחת (או דס"ל דאין עירוב והוצאה ליוה"כ) נמי ניחא דהא מ"מ מוסיף חטאת א':


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:13
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:13)

**[וכעת** נראה לי לבאר יותר והוא כמו דאמרינן בחולין (ד' ק"ג) אכל אבר מן החי מן הטריפה ר"י אמר חייב שתים ור"ש בן לקיש אומר אינו חייב אלא אחת כו' ואמרינן שם רבא אמר כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו מר סבר בהמה בחיי' לאברים אינה עומדת איסור אבר ואיסור טריפה בהדי הדדי קא אתו ומ"ס בהמה בחיי' לאברים עומדת ולא אתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר כו' עיין שם. והנה הא דקאמר רבא דר"ל סובר דבהמה בחיי' לאברים עומדת וע"כ לא אתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר היינו משום דהש"ס דילן אזיל לטעמי' ביבמות (ד' ל"ג) דאיסור בת אחת חמיר יותר מאיסור מוסיף וכמו שהוכיחו התוס' ביבמות (שם) מהא דאמרינן השתא ר' יוסי באיסור כולל מיחייב שתים באיסור בת אחת לא כש"כ ומאן דמחייב באיסור כולל היינו משום דדמי לאיסור מוסיף וא"כ עדיף נמי מאיסור מוסיף וא"כ ר"ל שאומר בשבועות (ד' כ"ד) דלא אמרינן כולל הבא על עצמו משמע דאם אינו בא ע"י עצמו חל בכולל ע"כ אמרינן בחולין (ד' ק"ג) דר"ל סובר דבהמה בחיי' לאברים עומדת ולא אתי איסור טריפה וחל אאיסור אבר אבל לשיטת הירושלמי בת אחת קיל טפי וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ט דסנהדרין ה"ו) חמותו וכלתו כאחת מה אמר בה ר"י כו' אלמא אע"ג דר' יוסי אית לי' איסור מוסיף וכמו דאמרינן ביבמות (ד' ל"ג) מודה ר' יוסי באיסור מוסיף ואעפ"כ מיבעי' לי' בבת אחת וכן אמרינן שם נתארמלה ונתגרשה זינתה (כצ"ל) כו' חייב על כל א' וא' ומיבעי' לי' נתארמלה ונתגרשה כאחת מה אמר בה ר' ישמעאל (ושם יתבאר זה) אלמא אע"ג דר' ישמעאל אית לי' איסור מוסיף אעפ"כ מיבעי' לי' בבת אחת משום דלשיטת הירושלמי קיל בבת אחת יותר כמו שיתבאר שם וא"כ הא דפליגי ר' יוחנן ור"ל אפ"ל באיסור בת אחת דר' יוחנן אית לי' איסור בת אחת ור"ל סובר דאם תלש ממנה וטרפה דאינו חייב אלא אחת הוא דלא כשיטתהש"ס דילן דהטעם הוא משום דסובר דבהמה בחיי' לאברים עומדת ולא אתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר אלא משום דלית לי' בת אחת (ועיין בירושלמי (פ"ו דנזיר ה"א) טריפה שעשאה נבילה אתפלגון כו' אתפלגון ר' יוחנן ור"ש בן לקיש ר' יוחנן אמר חייב שתים ורשב"ל אומר אינו חייב אלא אחת עיי"ש.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:14
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:14)

**וא"כ** לרשב"ל שסובר דלא חל בבת אחת וא"כ תקשי אהא דאמר ר"מ דאם הוציאו בשבת חיי' (פי' עוד חטאת א') דא"כ לא יתחיי' אשם כיון דסובר דחייבי מיתות שוגגין פטורין וכ"ת דא"כ יהי' חייב שני חטאות משום יוה"כ ומשו' שבת א"כ יתחיי' ששה חטאות משו' הוצאות שבת ויוה"כ הא ר"ל סובר דבבת אחת לא חל (ועיין ביבמות (ד' ל"ד) מאן תנא דאית לי' איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת אמר רב יהודא אמר רב ר"מ היא וכתבו התוס' בד"ה והוציאו כו' דאומר ר"מ דאיסור בת אחת היינו איסור הוצאה דשבת ואיסור הוצאה דיוה"כ) וזהו דוקא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי דקיל בת אחת ור"ל לית לי' בת אחת וא"כ אינו חייב אלא חטאת א' וא"כ מהו מוסיף דהא לא יתחייב אשם מחמת קלב"מ וע"כ אומר אית דמתיבין ומסייעין לר' יוחנן (פי' דסובר דחל בבת אחת) ולפי"ז אפי' אם נאמר דשיטת הירושלמי כמו שיטת הש"ס דילן בכתובות (ד' ל"ה) דאמרי' שם אלא כי אתא רבין אמר חייבי מיתות שוגגין כ"ע לא פליגי דפטורין כי פליגי חייבי מלקות שוגגין ודבר אחר אעפ"כ הא אתי בבת אחת וא"כ ניתוסף עוד חטאת דהא חייב על שבת ועל יוה"כ]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:15
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:15)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ג דשבועות ה"ד) הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביוה"כ אילו מי שעשה כולם בהעלם א' כלו' חייב אלא אחת על כולן אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כל או"א (פי' הפ"מ הדא אמרה אסיפא דמתניתין דכריתות קאי דקתני התם ר"מ אומר אף אם הי' שבת והוציאו חייב כלומר אין מנין האבות מלאכות כולם אמורים כי אם בשבת אבל ביוה"כ לא מיחייב אלא על שאר מלאכות אבל לא משום הוצאה ופירש אילו מי שעשה כולם פי' דבשבת יש חילוק מלאכות אבל ביוה"כ ליכא חילוק מלאכות וכל דבריו דחוקים למאוד):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:16
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:16)

**וע"כ** נראה לי (שיש ט"ס בירושלמי וכצ"ל) אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כאו"א אילו מי שעשה בהעלם א' כלום חייב אלא אחת על כולן (פי' דמשני לעולם יש אבות מלאכות ביוה"כ (פי' דמתחייב על כל האבות מלאכות של שבת) ויש עירוב והוצאה ליוה"כ והא דקאמר ר"מ אם הוציאו בשבת חייב היינו לחייב תרתי משום דבאיסור בת אחת חל כמו בכולל ומוסיף (אף דלשיטת הירושלמי כולל או מוסיף חמיר טפי אעפ"כ חל בבת אחת) וע"ז אומר אילו עשה כל א' בפני עצמה בודאי דהוי חייב על כל א' וא' דהיינו אילו עשאה בשבת בפני עצמה וביוה"כ בפני עצמה הוי חייב על כל א' וא' וע"ז אומר אילו עשאה בהעלם א' כלום חייב אלא אחת על כולן וע"כ כיון דבבת אחת חל ע"כ אמר ר"מ אם הי' שבת חייב והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בכריתות (ד' י"ד) אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליוה"כ ממאי דילמא יש עירוב והוצאה ליוה"כ והכי קתני אם הי' שבת והוציאו חייב אף משום שבת ויוה"כ וע"ז משני בירושלמי נמי כיון דאילו עשה כל א' בפני עצמו חייב על כל א' וא' ע"כ אם עשאה בבת אחת חייב שתים והא דבירושלמי מאריך יותר מבש"ס דילן הוא משום דלשיטת הש"ס דילן חמיר בת אחת יותר מבכולל או מוסיף וע"כ משני בקיצור דאף משום שבת אבל לשיטת הירושלמי בבת אחת קיל יותר וע"ז אומר דאעפ"כ חל משום דכיון שאלו עשאה כל א' בפני עצמה חייב ה"נ אם עשאה בב"א נמי חייב:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:17
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:17](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:17)

**וע"ז** אומר הכא בירושלמי אית דמותבין לר"ל ומסייעין לר"י דסובר דבבת אחת חל (או משום דחייבי מיתות שוגגין חייבין) אבל לר"ל קשה דהא איהו סובר דחייבי מיתות שוגגין פטורין וגם סובר דבבת אחת לא חל:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:18
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:18](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:18)

**וע"ז** אמר ר"י בר בון אתי דר"מ כר' עקיבא דתני' מניין ליוה"כ שחל להיות בשבת שגג ועשה מלאכה מניין שחייב ע"ז בעצמו וע"ז בעצמו ת"ל שבת היא יוה"כ הוא וע"כ אפי' לר"ל שסובר דלא חל בבת אחת אעפ"כ גבי שבת ויוה"כ חייב שתים מחמת דסובר כר"ע ומרבה מדכתיב שבת היא יוה"כ הוא ובש"ס דילן בחולין (ד' ק"א) איתא שבת ויוה"כ שגג ועשה מלאכה מניין שחייב על זה בפני עצמו וע"ז בפני עצמו כו' ר"ע אומר אינו חייב אלא אחת ואמרינן שם כך הצעה של משנה ואיפוך ועיין שם בתוס' ד"ה ת"ל כו' וא"ת ומאי פריך שאני הכא דגלי קרא כו':


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:19
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:4:5:19](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:4:5:19)

**וע"כ** משני לר"ל אף שסובר דבבת אחת לא חל אעפ"כ הכא חל משום דכתיב שבת היא יוה"כ הוא ע"כ אפי' דליכא אשם משום דלר"ל אף בשוגג נמי אמרינן קלב"מ אעפ"כ כיון דחייב ב' חטאות לר"מ א"כ ניתוסף חטאת א' דביוה"כ ושבת סובר כר ע דחייב שתים וא"כ לא קשי' לר"ל דאף דליכא אשם משום קלב"מ אעפ"כ ניתוסף חטאת א' משום שבת ויוה"כ וע"כ ניחא אף לר"ל ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:9:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:9:2:1)

**שם** (ה"ט) שוורין תמין שחבלו זה בזה כו' שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים השביח והרי הוא יפה ארבע מאות שאלמלא לא נגחו היה יפה שמונה מאות זוז אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת עמידתו בב"ד א"ר לא כיני מתניתין השביח המזיק אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת עמידתו בב"ד (פי' הפ"מ לר' אילא קשי' הא דתני ברישא אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו כו' דלא שייכא האי לישנא על השביח הניזק ונותן לו כשעת נזקו מיבעי' לי' לכך קאמר דכן צריך למיתני בברייתא דעל השביח המזיק קאי) וע"ז קאמר אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת העמדה בדין וכתב הפ"מ בבבלי (ד' ל"ד) מוקי לה כר"ע דס"ל שותפי נינהו וא"כ הי' מגיע לניזק גם חלק בשבח ומוקי לה כשפיטמו המזיק והאי תלמודא לא נחית להא אלא לפרש הפשיטא בברייתא ואיפשר לומר כשיטת הירושלמי דאע"ג דר"ע סובר שהוחלט השור אעפ"כ לא הוחלט השור אלא משעת העמדה בדין דהא קודם העמדה בדין יכול להודות ולפטור ועי' בקצה"ח (ס' ת"ז) שכתב לשיטת הרמב"ם דמכרו קודם העמדה בדין מכור לרדי' והא דאמרינן הקדישו ניזק איכא בינייהו היינו לאחר העמדה בדין דקודם העמדה בדין אינו מוקדש משום דיכול להודות ולפטור ולר' ישמעאל אפי' לאחר העמדה אינו יכול להקדישו דהא יכול לסלקי בזוזי וא"כ איפשר לומ' דע"כ סובר הירושלמי דאם השביח המזיק אין לו לניזק בשבח דהא המזיק יוכל להודות ולפטור א"כ אכתי לאו שלו הוא ואם כיחש המזיק אין לו אלא כשעת העמדה בדין דלאחר שעמד בדין א"כ גובה למפרע וע"כ אין לו אלא כשעת הנזק אבל לא לגבי הניזק לענין שבח שיטול דהא המזיק יכול להודות ובש"ס דילן אמרינן אי הוחלט השור כשעת הנזק (אך הרמב"ם (פ"ז מה' נזקי ממון) כתב ג"כ ואם מחמת עצמו השביח משתלם חצי נזק ממנו כולו כשעת העמדה בדין אך שסובר דהא דאמר ר"ע הוחלט השור היינו לאחר העמדה בדין): ואיפשר דשיטת הירושלמי הוא משום דחס רחמנא עליה דמזיק ע"כ אם השביח אין לו אלא כשעת נזקו ואם כחש כשעת העמדה בדין וכמו שהביא התוי"ט שם הנ"י (פ"ג מ"ט) בד"ה ולא קיימת כו' ר' מאיר מקיימו פחת שפחתו מיתה מחצין בחי שאם פחתה משעת מיתה ועד שעת העמדה בדין פחת דניזק לר' יהודה אי למחצין בחי לחוד קא אתי א"כ לכתוב והמת יחצון מאי וגם ש"מ תרתי דשתפי' רחמנא בשבחי' והא דלא דריש איפכא ששיתף בהפסד ולא בשבח כתב הנ"י דסברא היא דחס רחמנא עליה דמזיק למשקל פלגא דשבחיה כו' וא"כ ה"נ חס רחמנא עלי' דמזיק דהוי שותף בהדי' בפחת אם פיחתו המזיק. אבל השבח הוא כולו של מזיק כן נראה לי לשיטת הירושלמי ויתבאר בסמוך עוד בזה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:1)

**שם** (הי"א) שור שהי' רודף אחר שור אחר והוזק זה אומר שורך הזיק והלה אומר כו' ר' יודן בעי הדין עמדת ב"ד מהו (פי' הפ"מ הדין עמדת ב"ד זה העמידה בדין שלהם שזה אומר גדול הזיק וזה אומר לא כי אלא קטן הזיק מהו מי אמרינן דעכ"פ הקטן שהודה לו צריך לשלם או דילמא כמו שטענו חיטין והודה לו בשעורין דמה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ופטור אף מדמי שעורין וה"נ אפילו תם או קטן שהודה לו אין לו) וע"ז אומר נשמעינה מהדא שנים שזרקו שתי צרורות ושברו שתי כדין אחת של יין וא' של שמן זה אומר של יין שברתי וזה אומר של יין שברתי שניהם משלמין של יין אחת ריקנית וא' מלאה זה אומר ריקנית שברתי וזה אומר ריקנית שברתי שניהם משלמין ריקנית כו' (ופי' הפ"מ שמעינן מזה דאם הודו משלמין עכ"פ הפחות שבשניהם והכי נמי במתניתין כן):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:2)

**ועיין** בספרי נועם ירושלמי בפ"ג דקידושין (הי"א) ושם ביארתי בארוכה שיטה הירושלמי דאזלינן בתר ההודאה לחיוב ולא בתר ההודאה לפטור וע"ש שהבאתי מהירושלמי דיבמות (ספ"ג) הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי פשיטא דהוא מעלה לה מזונות פשיטא שאינה יורשה כו' היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי פשיטא שאינו מעלה לה מזונות כו' לא צריכא דלא מהושיירשנה א"כ מוכח מזה דאזלינן בתר חיוב הנותן וע"ש מה שהשגתי על הק"ע מהא דגיטין (ד' מ') כתבתי ונתתי לו כו' ועיי"ש שהארכתי בזה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:3)

**אך** שצריך לבאר הא שאומר הדין עמדת ב"ד מהו דמהו הלשון עמדת ב"ד ע"כ נראה לי והוא שצריך לבאר דמ"ט לא דייק ממתניתין כמו שמדייק בש"ס דילן בב"ק (ד' ל"ה) אימא סיפא היה אחד גדול וא' קטן ניזק אומר גדול הזיק ומזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק א' תם וא' מועד ניזק אומר מועד הזיק והמזיק אומר תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק נימא תיהוי תיובתא דרבה בר נתן דאמר טענו בו חיטים והודה לו בשעורין פטור [ובפרט לפי שיטת הירושלמי דכיון שאומר לא כי ברי הוא וכמו דמדייק בש"ס דילן דקאמר וממאי דמתניתין ברי וברי הוא דקתני זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי וכיון דהמזיק אומר לא כי הוא ברי א"כ ודאי הניזק כשהוא תובע בודאי ג"כ ברי הוא דליכא למימר דהניזק תובע בשמא והמזיק אומר ברי א"כ תקשה לשיטת הירושלמי שסובר דברי ושמא ברי עדיף וכמו שביארתי בס' נועם ירושלמי (פ"ג דקידושין הי"א) דהירושלמי סובר כרב הונא ורב יהודה דברי ושמא ברי עדיף (בכתו' ד' י"ב) ולקמן (בב"ק ד' קי"ח) וכמו דאיתא בירושלמי (פ"י דב"ק ה"ג) הוצאתי מן הכיס ונתתי לך והלה אומר איני יודע רב הונא אמר את לית ידע אהן ידע וכן מוכח התם דאפי' לר' יוחנן דלשיטת הש"ס דילן (שם) סובר דאוקי ממונא בחזקת מרי' ולשיטת הירושלמי סובר ר' יוחנן דברי ושמא ברי עדיף דאמרינן בירושלמי (פ"י דב"ק ה"ז) על הא דתנן האומר לחבירו גזלתיך והלויתני והפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך חייב לשלם אבל א"ל איני יודע אם גזלתיך ואם הלויתני כו' פטור מלשלם ואמרינן ע"ז ר' יוחנן אמר בבא לצאת ידי שמים ולמה מוקי לה בבא לצאת ידי שמים אלא ודאי שהוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' קי"ח) איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ור"י אמרי חייב ור"נ ור"י אמרי פטור כו' תנן אבל אמר לו איני יודע אם הלויתני פטור היכי דמי אי לימא דלא קא תבע לי' רישא נמי דלא קא תבע לי' אמאי חיי' אלא דקא תבע לי' וקתני סיפא פטו' מלשלם לעולם דלא קא תבע לי' ורישא בבא לצאת ידי שמים וא"כ מוכח דלר"נ ור"י דאמרי פטור מתפרש המשנה בדתבע לי' ואם טוען איני יודע אם הלויתני פטור ואם טוען איני יודע אם החזרתי לך חיי' דהוי ודאי בחיובא וספק בחזרה ואף דאמרינן שם איתמר נמי א"ר יוחנן האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב בבא לצאת ידי שמים היינו דקאמר דהדין הוא דחייב לצאת ידי שמים אבל לא שמפרש המשנה וא"כ כיון דאמרינן בירושלמי (שם) ר' יוחנן אמר בבא לצאת ידי שמים א"כ מוכח דלשיטת הירושלמי ר' יוחנן נמי סובר דברי ושמא ברי עדיף וע"כ צריך לפרש המשנה בבא לצאת ידי שמים והלה אינו תובעו].


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:4)

**וא"כ** כיון דלשיטת הירושלמי ברי ושמא ברי עדיף וכמו שבארתי וכמו דאיתא בירושלמי (ספ"ו דשבועות) סלע הלויתני עליו כו' והלה אומר איני יודע ר' בא רב הונא בשם רב אמר אנת לית ידע אהן ידע ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דקידושין) מה שהקשיתי שם על הרמב"ן והרא"ש דלפי מה שמפרשים שם א"כ סובר הירושלמי מי כהש"ס דילן דאוקי ממונא בחזקת מרי' ע"ש וא"כ בודאי מיירי שהניזק נמי טוען ברי וגם אין לתרץ כמו שכתבו התוס' בב"ק (ד' לה) שהקשו התוס' דנימא ברי ושמא ברי עדיף ותירצו דהתם הוי הברי טוב והשמא גרע משום דצריך לידע אבל הכא הוי הברי טוב והשמא גרע כבר ביארתי במ"א שהירושלמי אינו סובר זה החילוק ובכל מקום ברי ושמא ברי עדיף וכמו שכתבו התוס' בב"ק ושם) דאביי אינו סובר החילוק בין ברי טוב לברי גרוע ויתבאר במ"א וא"כ מוכח מזה דאזלינן בתר הודאת הנותן וכמו דאמרינן בב"ק (שם) המוציא מחבירו עליו הראי' הא לא מייתי ראי' שקיל כדאמר מזיק: וא"כ מה בעי ר"י הדין עמדת ב"ד מהו:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:5)

**ע"כ** נראה לי לבאר והוא דהא אי אמרינן דפלגא נזקא קנסא הוי א"כ לשיטת הירושלמי ליכא הוכחה ממתניתין דלשיטת הפוסקים שאומרים דהטעם הא דר' נתן שאומר טענו חיטים והודה לו בשעורים פטור הוא מחמת מחילה שמחל לו על תביעת שעורין וא"כ במתניתין דתבעו מן המועד או מן הגדול לא מהני מחילה וכמו דאמרינן בירושלמי בכתובות (פ"ג ה"ז) לענין המפתה ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו (פי' כיון דבקנס לא הוי החיוב אלא משעת העמדה בדין א"כ לא יכול למחול) וכמו שביארתי לעיל על הירוש' (פ"ג ה"ד) על הא דאמר בן סורר ומורה מהו שיהא חייב בתשלומי כפל בגניבה ראשונה עיי"ש וא"כ לא מהני מחילה בזה וע"כ חייב וא"כ ליכא למיפשט ממתניתין לענין טענו בחיטים והודה בשעורין דהתם מהני מחילה וא"כ איפשר לומר דמחל:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:6)

**אך** הקצה"ח (סי' פ"ח) הקשה דלפי זה מאי פריך הא לא מייתי ראי' שקיל כדאמר מזיק מבבא דגדול וקטן הא בירושלמי אמרו דקנס אינו יכול למחול קודם העמדה בדין ואפילו להש"ס דילן דקנס יכול למחול וכמו שכתבו התוס' (ר"פ אלו נערות) כבר כתב הרמב"ן לפי שבשעת ביאה היא מתחייב וכיון דמרצונה נעשה הוי כאומר קרע שיראין שלי והפטר ועיין בר"ן (פ' אלו נערות) אבל הכא לא שייך טעם זה כיון דהנזק כבר נעשה ונראה דאע"ג דשאר קנס ליתא במחילה הכא שפיר מצי מחיל דבב"ק (ד' לג) אמרינן בין ר"ע בין ר' ישמעאל איכא בינייהו הקדישו ניזק והקשו תוס' לר"ע האיך יוכל להקדישו הא קנס לא זכה עד שעת העמדה בדין וי"ל דהיינו טעמא דזוכה משעת נגיחה משום דגלי לן קרא דמשמע לר' עקיבא דמכרו את השור החי אמזיק וניזק קאי עיי"ש הרי דלר"ע דקיי"ל כוותיה גלי לן קרא דיכול למוכרו קודם העמדה בדין א"כ הוא הדין שיכול למוכרו או למוחלו למזיק. אמנם לפי מה שמבואר אצלינו (ס' ת"ז) שיטת הרמב"ם דקודם העמדה בדין גם לר"ע אינו יכול למוכרו ולהקדישו והא דאמרי הקדישו ניזק איכא בינייהו היינו לאחר העמדה בדין וא"כ הדרא קושי' לדוכתא מיהו הר"ן כתב בר"פ א"נ עוד טעם אחר בהא דס"ל לש"ס דילן ביתומה ומפותה הוא משום דדומה לכותב לארוסתו דין ודברים אין לי בנכסיך דאם מתה אינה יורשה דנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עלי' שלא יירשנה עיי"ש וא"כ ה"נ כיון דלא תבעו סילק נפשו וסילוק מהני בקנס קודם העמדה בדין ע"כ:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:7
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:7)

**אך** כל זה הוא לשיטת הש"ס אבל לשיטת הירושלמי סילוק נמי אינו מועיל בקנס (וכמו דפריך שם שכתובות (פ"ג ה"ז) ויש אדם מוחל על דברים שאינן ברשותו (ועיין בספרי נועם ירושלמי בכתובות מה שהארכתי שם) וא"כ לשיטת הירושלמי דאין אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו א"כ אין ראי' ממתניתין דהא במתניתין כיון דהוי קנס לא מהני מחילה (אך מסיפא דאחד תם וא' מועד הניזק אומר מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן כו' יש להביא ראי' דהא במועד מהני מחילה ואיפשר לתרץ בדתפס אבל ארישא ליכא לשנויי בדתפס כיון דאין לו תביעה על שניהם וכמו שכתבו התוס' וליכא לשנויי דניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא דא"כ ברי ושמא ברי עדיף וכמו שביארתי דלשיטת הירושלמי אין חילוק בין ברי גרוע לברי טוב וכמו שס בר אביי בב"ב ד' קל"ה] אך אי אמרינן דאחר העמדה בדין הוחלט השור לכתחילה א"כ איכא למיפשט ממתניתין וע"ז אומר בעי ר' יודן הדין עמדת ב"ד מהו (פי' אם העמדת ב"ד הוא שהוחלט השור מעיקרא וא"כ איכא למיפשט דטענו חיטין והודה לו בשעורין פטור דהא מהני מחילה אבל אי לא הוחלט השור אלא לאחר העמדה בדין א"כ לא מהני מחילה וא"כ אין ראי' ממתניתן): וע"ז אומר ר' א בעי הדין עמדת ב"ד מהו (פי' דממתניתין ליכא למיפשט דילמא לא הוחלט השור אלא לאחר העמדת ב"ד וא"כ אין יכול למחול וא"כ ליכא למיפשט) וע"ז אומר נשמעינה מהדא שנים שזרקו שתי צרורות והתם ממונו הוא ומהני מחילה ואפ"ה חייב לשלם לכל הפחות כמו שאמר הוא וא"כ ש"מ דבתר הודאת הנותן לחיובא אזלינן.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:8
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:8)

**[ועוד** איפשר לבאר לפי מה שהביא הקצה"ח (שה) מה שכתב הה"מ (פ"ט) מנזקי ממון) שאם יש עדים שא' מהן הזיק קטן או גדול צריך לשלם הקטן וסוגי' דפ' המניח מיירי בלא עדים וכמ"ד פלגא נזקא ממונא והביא מה שכתב הש"ך דלחנם דחקו הה"מ והנ"י אצא שיש לומ' דאזלי כמ"ד פלגא נזקא קנסא וכשעמד בדין וזה טוען העמדתיך בדין ונתחייבת לי על הגדול וזה משיב הקטן הזיק והעמדתני בדין ונתחייבתי על הקטן כו' ומשום דסיפא דומי' דרישא דתני זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה דע"כ מיירי בלא עדים דאל"כ ניחזי עדים מאי קאמרי:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:9
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 3:11:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/3:11:2:9)

**וא"כ** אי פלגא נזקא קנסא בודאי מיירי שהטענה הוא העמדתיך בדין וא"כ ליכא למיפשט נמי ממתני' האי דינא דרבה ב"נ דטענו חיטין והודה לו בשעורין והוא כמו שכתב הקצה"ח (שם) שלא לחנם העלו הה"מ והנ"י הסוגיא אליבא דהרמ"ה דלא כהלכתא אלא כמ"ד פלגא נזקא ממונא ולא מפרשי לה בעמד בדין וכמה שכתב הש"ך מדפריך מהיו המזיקין שנים והוי כמו דמי עבד גדול ודמי עבד קטן (דזה לא הוי כמו בטענו חיטים והודה לו בשעירים אלא משום דאזלינן בתר עיקר הדבר דאתי מחמתי' ובעיקר הדבר הם מחולקים דהיינו גדול וקטן וא"כ אי הוי מיירי בשעמדו בדין א"כ כבר עשהו דמים כיון דנתחייב כבר בב"ד וא"כ ודאי הוי כמו דמי עבד גדול ודמי עבד קטן. וע"כ מיבעי' לי' לר' יודן הדין עמדת ב"ד מהו פי' אי פלגא נזקא קנסא וא"כ ע"כ מיירי בשהטענה הי' על שהעמידהו בדין א"כ איפשר דלא הוי כטענו חיטין והודה לו בשעורין וע"ז אימר נשמעינה מהדא שנים שזרקו שתי צרורות ושברו שתי כדין כו' שניהם משלמין של יין וא"כ הכא מיירי בלא העמדה בדין אלא שמחולקים בעיקר ההיזק אם יין או שמן, וע"כ אעפ"י שתבעו דמים אעפ"כ אזלינן בתר העיקר במהשנעשה ההיזק ואפ"ה שניהם משלמין של יין אלמא דבתר הנותן אזלינן ולא בתר המקבל והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק (שם) דטענו חיטין והודה לו בשעורין פטור וכמו שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דקידושין) עיי"ש].