## Noam Yerushalmi on Bava Kamma Chapter 6

###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:3:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:1:3:1)

) **הכונס** צאן לדיר ונעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה פטור לא נעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה חייב כו' ובגמ' עד כדון כשהי' גדורה מארבע רוחות הי' גדורה משלש רוחותיו ויצתה ממקום הפרצה מהו נשמעינה מהדא נפל כותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנה כצרכו פטור ואם לאו חייב כלום צריכא לי' כשנפלו שם ג' כתלים בריאים ממנה ונראה לי שצריך להגיה עד כדון כשהי' גדורה מארבע רוחות הי' גדורה משלש רוחותיו ויצתה ממקום הפרצה (והוא ט"ס וצ"ל) ממקום הגדורה) מהו (פי' כיון שלא יצתה ממקום הפרוצה אלא ממקום הגדורה א"כ הוי אנוס ופטור או דילמא דחייב משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וע"ז אומר נשמעינה מן הד נפל כותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנה כצרכו פטור ואם לאו חייב כלום צריכא לי' כשנפלו שלשה כתלים בריאים ממנה וא"כ אפי' אם הי' בונה כל צרכו נמי הי' נופל דהא הכתלים הבריאים נמי נפלו ואפ"ה חייב וא"כ מוכח דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב ונראה לי דשיטת הירושלמי הוא כאביי בב"מ (ד' ל"ו) דאמרינן שם איתמר פשע בה ויצתה להאגם ומתה כדרכה אביי משמי' דרבה אמר חייב כל דיינא דלא דאין כהאי דינא לאו דיינא הוא לא מיבעי' למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב דחייב אלא אפי' למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו כו' כתב הרא"ש דלאביי אפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה נמי חייב ומסיק שם הרא"ש דלשיטת הש"ס דילן קייל"ן כרבא דאם בא האונס שלא מחמת הפשיעה פטורי והירושלמי סובר כשיטת אביי דאפי' אם בא האונס שלא מחמת הפשיעה נמי פטור וכן כתבו התוס' בב"מ (ד' ל"ו) בתוס' ד"ה את כו' וסובר רבא שזהו טעמו של ר' יוחנן (פי' משום דאת מיהמנת לי' כו' ולא כאביי דאמר משום דאין רצונו כו' וכן הלכה כרבא ולא כר"ח דפסק כאביי) ולשיטת הירושלמי הטעם דתחילתו בפשיע' וסופו באונס אפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה: וע"כ אמר הכא דאפי' יצתה ממקום הגדורה וכן אם לא בנה הכותל כצרכי אעפ"י שנפלו שם כתלים בריאים ממנה אפ"ה חייב אעפ"י שלא בא האונס מחמת הפשיעה (ואיפשר שסובר דאם לא הי' מוליכה לשם לא הי' בא האונס) אך לקמן יתבאר דשיטת הירושלמי דאפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה אפ"ה חייב:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:1:5:1)

**שם** בירושלמי הוציאוה לסטים חייבין אמר ר"ה בשהוציאוה לגוזלה אבל אם הוציאוה לאבדה הלסטים פטורים נראה לי דהא דאמרינן בירושלמי (פ"ד דב"ק) אמר אבא בר הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב בנזקין וכבר נדחק שם הפ"מ משום דסבר דקאי אהא דקאמר שם כור האיצטדין אינו חייב ומשמע אבל המרגילו לנגוח חייב. וע"ז אומר אמר אבא בר רב הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב ותמה שם הפ"מ דהא אמרינן בב"ק (ד' כ"ד) איבעי' להו המשסה כלב של חבירו בחבירו מהו משסה ודאי פטור בעל כלב מאי כו' אלמא דמשסה פטור והתוס' כתבו לא דמי לשור האצטדין שהאדם נלחם עמו להורגו א"כ בעל השור מ"מ פטור הוא אף מנזקין עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:5:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:1:5:2)

**ע"כ** נראה לי דהא דאמר התם אמר רבה בר רב הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב בניזקין קאי אמתניתין דהכא דתנן הוציאוה לסטים הלסטים חייבין והוא כמו דאמרינן שם א"ל אביי לרב יוסף הכישה אמרת לן ולסטים נמי דהכישוהו וע"ז אמר הדא אמרה המכיש בהמת חבירו חייב ואח"כ צריך לומר הא דקאמר הכא כשהוציאוה לגוזלה אבל אם הוציאוה לאבדה הלסטין פטורין והוא דהירושלמי לשיטתי' שסובר דבגזילה נמי בעי קנין וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ח דשבועות ה"א) אמר ר' יוחנן ד' שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קנין ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר אף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין אמר ר"י בר בון מתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו וכו' וכתב הפ"מ ברייתא בתוספתא (פ"ט דב"מ) דקתני התם המקבל שדה מחבירו משזכה בו חבירו שמין אותה כמה היא ראוי' לעשות כו' אלמא דאינו מתחייב בעבודת השדה שקיבל עלי' עד שיזכה ויחזיקו הוא הדין בכל השומרים כו' והוא דוחק מאוד דמה ענין זה לשומרים. לשומרים מביא ראי' לקמן (שם) מתניתא אמרה כן הי' מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאוהו מרשות הבעלים ומת חייב ע"כ נראה לי להגיה (כצ"ל) מתניתא אמרה כן הגוזל שדה מחבירו והוא הברייתא דאמרינן בב"ק (ד' קי"ז) הגוזל את הפרה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו פרה דברי ר' אלעזר וחכ"א אומר לו הרי שלך לפניך התם במאי קא מיפלגי אמ' ר"פ התם במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו והי' פרה רבוצה בו ושטפה נהר דר' אלעזר לטעמי' ורבנן לטעמי' ופירש"י וגזלן לא משכה והוי כקרקעות ולר' אליעזר דאמר שדה נגזלת קונה פרה עמה וחייב לשלם דמטלטלין נקנין אגב קרקע ולרבנן לא קנה שדה ולא פרה שבה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:5:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:1:5:3)

**והירושלמי** מביא אותה הברייתא (כמו דתרצה ר"פ בש"ס דילן) וע"ז אומר אמר ר"י בר בון מתניתא אמרה כן הגוזל שדה מחבירו כו' וא"כ פליגי דלר"א דאמר שדה נגזלת קונה אגב שדה כמו המטלטלין שנקנין אגב קרקע ולרבנן דאמרי אין שדה נגזלת אינו קונה המטלטלין אלמא דאף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין וע"ז אמר הכא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו חייב וע"ז אמר ר' הושעי' כשהוציאוה לגוזלה ומתכוין לקנותה אבל הוציאוה לאבדה פטור (ובירושלמייש כמה מקומות בכה"ג ועי' במה שכתבו התו' בכתובות (ד' ל') בד"ה וברה"ר נמי קנה והא דאמר בהמוכר את הספינה (ד' פ"ד) אביי ורבא דאמרי תרווייהו דמשיכה לא קני אומר ר"י דלא פליגי אדרבינא דהכא דהא דקאמר דקני לענין להתחייב באונסין אבל אינו קונה שיהא שלו לגמרי ולשיטת הירושלמי איפשר דא"צ לחלק בזה דהא הירושלמי סובר דמשיכה קונה ברה"ר וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ח דגיטין ה"א וכן בפ"ק דקידושין ה"א) ר' שמואל כו' אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן ותנא ר' חייא ופליג אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם כו' ובב"ב (ד' ע"ו) אביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם משיכה קונה בסימטא ובחצר של שניהם ובמ"א יתבאר.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:2:2:1)

**שם** (ה"ב) הניחה בחמה או שמסרה לחש"ו ויצתה והזיקה חייב כו' תני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור רב ור"ל תריהון אמרין מכיון שמסרה לבן דעת פטור. עיין בירושלמי כתובות (ובפ"ק דקידושין ה"ז) רב יהודה שלח שאל לר' אלעזר שומר שמסר לשומר א"ל הראשון חייב ר' יוחנן אמר הראשון חייב רשב"ל אמר השני חייב ר' זעירא בעי האיך עבדין עובדא א"ל תרי קבל ארבעה כו' ופי' הפ"מ תרין דהיינו ר"ל דס"ל השני חייב וכן רב יהודה דמספקא ליה ושאל לר' אלעזר הן בטילין במיעוטן כנגד ר' אלעזר ור' יוחנן ור' ינאי ור' חייא דכולהו ס"ל אין השואל רשאי להשאיל והילכך שומר הראשון חייב א"ל תרין קבל תרין אינון ר' אלעזר תלמידי' דר' חייא רובא ר' יוחנן תלמידי' דר' ינאי וא"כ לא הוי אלא תרין כנגד תרין ומה שכתב הפ"מ דהואיל דרב יהודה מספקא לי' ע"כ אמרינן דהן תרין רב יהודה ור"ל הוא דוחק דכיון דמספקא לי' ובעי מיני' דר' אלעזר ור' אלעזר השיבו דהראשון חייב וא"כ לא אמר רב יהודה ע"ז. אך הא דקאמר תרין כנגד תרין היינו רב ור"ל וכמו דאמרינן הכא תני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור רב וריש לקיש תריהון אמרין מכיון שמסר לבן דעת פטור והוא כמו דאמרינן בב"מ (ד' ל"ו) איתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור כו' וזהו תרין כנגד ארבעה דהיינו רב ור"ל וארבעה הוא ר' ינאי ור' יוחנן ור' חייא ור' אלעזר:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:2:2:2)

**ונראה** לי דאין הטעם כמו שכתב הפ"מ מחמת דאנת מהימן לי אלא כמו שביארתי דהירושלמי סובר דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אפי' אם האונס הוא אינו מחמת הפשיעה וע"כ פריך בכתובות (ובפ"ד דקידושין) תמן תנינן השוכר פרה מחבירו והשאיל לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר ומקשה מזה על דר"י שאומ' דהראשון חייב וא"כ משמע דאע"ג שאין האונס מחמת הפשיעה דמלאך המות כו' וע"ז אמר רבא (בב"מ ד' ל"ו) לדידכו דמתניתו אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר איכא לאותבי' לדידי דאמינא את מהימנת לי כו' ליכא לאותובי כלל וא"כ כיון דאמרינן בירושלמי כתובות וכן בפ"ד דקידושין) תנינן השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר כו' ר' אילא בשם ר' ינאי והוא שנתן לו רשות להשאיל. א"כ מוכח דהטעם משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס דאי הטעם הוא משום דאת מהימנת לי א"כ הכא דהשוכר נשבע א"כ ליכא לאותובי כלל וכן כתבו התו' בב"מ (ד' ל"ו) ד"ה אנת מהימנת לי כו' ולכך היכא שהשומר הראשון יכול לישבע על האונס או שהיו עדים בדבר פטור וא"כ מוכח דהטעם של הירושלמי הוא משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס (ודלא כמו שכתב הפ"מ דשיטת הירושלמי הוא משום דאנת מהימנת לי אלא משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס ואפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה נמי חיי' ודו"ק) ועי' לעיל (פ"ב ה"ה) אית תניי תני שקפצו כו') והנה בבריית' דתני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור א"כ מיירי הא דקתני נכנס הרועה תחתיו היינו היכא שמסרו הבעלי' לרועה ונכנס הרועה תחתיו היינו תחתיו דבעל בהמה או דמסרו לברזילי' דאורחי' דרועה למימסר לברזילי' ולרב בכל שומר שמסר לשומר הראשון פטור והאחרון חיי':


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:4:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:2:4:1)

**עוד** שם אלא נפלה למקום שראוי' לירד ירדה למקום שראוי' ליפול אמר ר' יוסי בר חנינא היא מתניתא נפלה למקום שראוי' לירד דא צריכא לדא ודא צריכא לדא שמשלם מה שהזיקה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:4:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:2:4:2)

**והנה** הפ"מ נדחק בזה ע"כ נראה לי לבאר דקאמר אלא נפלה למקום שראוי' לירד. והוא כמו שכתב הרא"ש דהא דקתני ירדה כדרכה לאו דווקא אלא אם יכולה לירד כדרכה אפי' נפלה משלמת מה שהזיקה ומשום אורחי' דמילתא נקט ירדה והוא הדין נפלה כיון שיכולה לירד. והטעם הוא משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס והנה לפי מה שביארתי שיטת הירושלמי שסובר דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב (ואפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה) וע"ז אומר שראוי' לירד (כצ"ל) (פי' דהא חייב נמי אפי' נפלה למקו' שראוי' לירד (פי' וא"כ למה תנן ירדה) (ובכאן צ"ל אלא כו') וע"ז אומר אלא ירדה למקום שראוי' ליפול (פי' וא"כ צריך לומר דהא דתנן ירדה היינו אפי' במקום שראוי' ליפול) וע"ז אמר ר' יוסי בר' חנינא היא מתניתא אלא נפלה למקום שראוי' ליפול נפלה למקום שראוי' לירד (פי' דרישא וסיפא שניהם מיירי בנפלו אלא דרישא מיירי אם נפלה למקום שראוי' ליפול וסיפא מיירי דנפלה במקום שראוי' לירד) וע"ז אומר דא"כ קשה דהי' לה למתני' רק למימר נפלה במקום שראוי' לירד משלמת מה שהזיקה וא"כ ממילא מוכח דנפלה במקום שאינה ראוי' לירד דמשלמת מה שנהנית וע"ז אומר דרישא נמי צריכא דמשלמת מה שנהנית (פי' אפי' נחבטה) ולא אמרינן דאימתי משלם מה שנהנית היינו דווקא באכלה אבל אם נחבטה הוי מבריח ארי מנכסי חבירו ואפי' מה שנהנית נמי לא משלמת וע"כ צריכא רישא דנפלה במקום הראוי' ליפול ולא היה מוכח מהא דאם הי' תני במתניתין נפלה במקום הראוי' לירד דמשלם מה שהזיקה דאם נפל במקום שראוי' ליפול דמשלמת מה שנהנית דה"א דפטור לגמרי משום דהוי מבריח ארי' מנכסי חבירו וכן אם הי' תני ברישא דנפלה במקום הראוי' ליפול דמשלמת מה שנהנית לא הי' מוכח דאם ירדה משלמת מה שהזיקה דהוי אמינא דקמל"ן דנפלה ונחבטת דמשלם מה שנהנית ולא אמרינן מבריח ארי' מנכסי חבירו שהציל בהמת חבירו שלא נחבט בקרקעו ומצוה הוא דעביד ומידי לא שקיל אבל לעולם דאפי' נפלה במקום שראוי' לירד נמי אינה משלמת מה שהזיקה והא דקתני בנפלה היינו משום דבנפלה קא משמע לן דאפי' בנחבטת נמי משלם ולא הוי מבריח ארי' מנכסי חבירו אבל נפלה במקום הראוי' לירד נמי אינו משלם רק כמה שנהנית והא דתנן דווקא נפלה במקום שראוי' ליפול הוא משום דבזה קמל"ן דמשלם מה שנהנית אפילו בנחבטה. וע"כ צריך למיתני הסיפא דאם נפלה במקום הראוי' לירד צריך לשלם מה שהזיקה וע"ז אומר דא צריכא לדא ופי' הסיפא צריכה לרישא שמשלם מה שנהנית (פי' אפי' בנחבטה) ודא צריכא לדא שמשלם מה שהזיקה. דאי לאו הכי לא הי' מוכח מרישא דצריך לשלם מה שהזיקה וע"כ רישא צריכא לסיפא וסיפא צריכא לרישא אבל לעולם דאם נפלה במקום שראוי' לירד משלמת מה שהזיקה דהירושלמי סובר דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב והפ"מ נדחק בזה מאוד עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:4:2:1)

**שם** (ה"ד) חזקי' אמר כשמסר לו גחלת כו' עיין לעיל (פ"ק ה"ב):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:7:2:1)

**שם** (ה"ז) מיחלפי' שיטת ר' יהודה תמן הוא אומר פרט לטמון והכא הוא אומר לרבות את הטמון כו' לאיזה דבר נאמר גדיש שמשלם כל מה שבתוכו מיחלפי' שיטת רבנן תמן אמרין לרבות טמון וכא את אמר פרט לטמון ולא כן אמר ר"א בשם ר"י מודים חכמים לר' יודן בכלי גורן שדרכו לטמון וא"כ הא דפליגי רבנן הוא לא משום דסברי פרט לטמון אלא משום דאין הדרך להטמין שם כלים אחרים (וע"כ אמרינן לעיל בירושלמי (פ"ק ה"א) והאש מלמדת על כולן שחייב באונסים ולא קאמר כמו דאמרינן בש"ס דילן בב"ק (ד' ה') אש לפטור בו את הטמון משום דהא דפליגי הוא רק משום שאין דרכן להטמין:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:7:2:2)

**עוד** שם אמר ר' הושעי' בשאין עדים אבל אם יש עדים כל עמא מודו על הדא דר' יודא והוא משום דאם יש שם עדים עשו תקנת נגזל באשו וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ז דשבועות ה"ב) הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו ומשכנו שלא ברשות ואיתא שם א"ר יצחק ובלבד בעדים וא"כ כיון דתקנת נגזל הוא בעדים וע"כ אם יש שם עדים עשו תקנת נגזל באשו ושם (ה"ו) איתא בירושלמי מיחלפא שיטתי' דר' יהודה תמן אמר אפי' לא ידע והכא אמר עד שידע כו' והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד והנה יש (ט"ס בירושלמי וכצ"ל) מיחלפא שיטתי' דר' יהודה תמן אמר אפי'לא הודה והכא אמר עד שיודה (פי' דשם א"ר יהודה בכל הנשבעין ונוטלים עד שתהא שם הודאה במקצת והכא בתקנת נגזל באשו א"ר יהודה אפי' לא הודה (ודלא כהפ"מ ששגה בזה) (וכמו דאיתא הכא דתני כן הי' גדיש חיטים מחופות שעורין או גדיש שעורין מחופין בחיטין נותן לו גדיש שעורים כהדא חד בר נש אפקיד גבי חברי' שק צרור ואירעו אונס אהן אמר סיגין הוה מלא והדין אמר מטקסין הוה מלא הרי זה נשבע ונוטל) וע"ז מקשה דשם א"ר יהודה דבעינן דווקא הודאה במקצת והכא אמר דלא בעינן הודאה במקצת דהא אינו מודה בדבר שבמשקל ושבמנין ואפ"ה תני הכא דנשבע ונוטל: וע"ז משני תמן שהוא כעין שבועת התורה ע"כ בעינן הודאה במקצת והוא משום דהתם טוען הגזלן ברי וא"כ איכא כפירה וע"כ בעי ר' יהודה שיהי' שם הודאה במקצת כעין שבועת התורה אבל בפקדון הנפקד אין יודע כמה הי' וא"כ הי' מן הדין שיטול המפקיד בלא שבועה דברי ושמא ברי עדיף וכמו שאבאר לקמן דהירושלמי סובר דברי ושמא ברי עדיף וא"כ הוא רק חומרא מדרבנן שהטילו על המפקיד לישבע וע"כ לא בעי ר' יהודה הכא שיהא מודה במקצת:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:7:2:3)

**והנה** הרא"ש כתב רב אלפס הביא הירושלמי חד בר נש אפקיד גבי חברי' שק צרור ואירעו אונס הדין אמר סיגים הוה מלא והדין אמר מטקסין הוה מלא אתא עובדא קמי' רב ואמר הרי זה נשבע ונוטל בירושלמי מייתי הך עובדא אפלוגתא דטמון דר' יהודה ורבנן דגרס בירושלמי אמר ר' אושעי' הדא דתימא כשאין שם עדים אבל יש שם עדים כ"ע מודו להא דר' יהודה כהדא בר נש כו' דהירושלמי מוקי לה פלוגתא דר"י ורבנן כשאין שם עדים ופליגי אם עשו תקנת נגזל באשו להאמינו בכל דבר ומייתי עלה הך עובדא ואמר רב נשבע ונוטל ועשו תקנת נגזל באשו להאמינו בכל דבר ותימא למה יעשו תקנת נגזל במפקיד בשלמא בנגזל עשו תקנה שלא ישבע הגזלן וכן באש שפשע בשמירת אשו הטילה השבועה על הניזק וגם אין המבעיר יכול לידע מה הי' לניזק בבית כו' אבל במפקיד למה הטילו אי דטוען נפקד ברי סיגין הוה משתבע דהכי הוא כו' ואי דטעין שמא אמאי נשבע המפקיד. בלא שבועה יטול דה"ל נפקד מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע כמו טענו מנה ואמר לי' חמשין ידענא כו' עיי"ש. והנה כל מה שכתב הרא"ש הוא רק לשיטת הש"ס דילן אבל שיטת הירושלמי הוא דברי ושמא ברי עדיף ולשיטת הירושלמי דברי ושמא ברי עדיף לא סברי להא דמתוך כו' וכמו שכתבו התוס' בשבועות (ד' מ"ז) בד"ה ותימא למ"ד בב"מ (ד' צ"ז) מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב דברי עדיף היכי מוקי להאי קרא אי בחמשין ידענא כו' בהא ליכא חיוב שבועה כו' אלא חיובא דממון דברי עדיף.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:7:2:4)

**וכבר** הארכתי בזה בספרי נוע"י (בפ"ג דקדושין ה"י) על הירושל' (פ"ו דשבועות ה"ח) והלה אמר איני יודע רב הונא בשם רב לית את ידע אהן ידע דמה שכתבו שם הרמב"ן והרא"ש לבאר הירושלמי הוא כשיטת הש"ס דילן אבל לא כשיטת הירושלמי דלהרושלמי ברי ושמא ברי עדיף וכמו דאיתא בירושלמי (פ"י דב"ק ה"ז) הוצאתי לך מן הכיס ונתתי לך והלה אומר איני יודע ר"ה אמר אומרים לו לית את ידע אהן ידע והוא כמו דסובר רב הונא בש"ס דילן בב"מ (ד' צ"ז) איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב. עוד ביארתי במ"א דמוכח מהירו' (דפ"י דב"ק) מהא דר' יוחנן מפרש למתני' דהאומר לחבירו גזלתיך כו' בבא לצאת ידי שמים שהוא כמו דמתרץ הגמ' בב"ק (ד' קי"ח) אליבא דרב הונא ורב יהודה אלמא דאפי' לר' יוחנן סובר דברי ושמא ברי עדיף ובש"ס דילן (ד' קי"ח) הא דאמר ר' יוחנן האומר לחבירו מנה לי בידך כו' חייב לצאת י"ש הוא מימרא בפני עצמו: אבל בירושלמי דמפרש מתניתין אלמא דקסבר ברי ושמא ברי עדיף:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:7:2:5)

**[עוד** נראה לי כעת דהא דאיתא בירושלמי (ספ"ו דשבועות) סלע הלויתני כליו והלה אומר איני יודע ר' בא רב הונא בשם רב אמר לית אנת ידע אהן ידע ואמאי לא פשיט מהא דאיתא בב"ק (פ"י ה"ז) הוצאתי מן הכיס ונתתי לך והלה אומר איני יודע רב הונא אומר אומרים לי' לית אנת ידע אהן ידע. ואמאי בעי לה בשבועות אך התם קאי אשמא גרוע דהא הוי לי' למידע כיון דא"ל הוצאתי מן הכיס ונתתי לך א"כ ה"ל ללוה למידע. אבל הכא גבי משכון דהלוה אומר סלע הלויתני עליו ושתים הי' שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וסלע הי' שוה פטור וע"ז בעי לה והלה אומר איני יודע (פי' אם המלוה אומר איני יודע) דהא הכא השמא טוב והברי גרוע וכמו דאיתא בב"מ (ד' ל"ה) ונהימני' לוה למלוה נמי בהא כמה הי' שוה לא קים לי' בגוי' (ופירש"י לא קים לי' כו' מימר אמר לוה לא קים למלוה בגוי' דמשכון דלא כו' לדעת דמיו) ונהימני' מל וה ללוה דקים לי' בגוי' לא מהימן לי'. אלמא דהמלוה איפשר דלא קים לי' בגוי' דמשכון וא"כ הלוה שטוען ברי הוא ברי גרוע שאיפשר שהלוה אינו יודע והמלוה שאומר איני יודע הוא שמא טוב דאיפשר שלא השגיח כל כך על המשכון לידע כמה הוא שוה וע"ז אומר והלה אומר איני יודע (פי' בברי גרוע ושמא טוב) וע"כ בעי לה אסיפא אהא דסלע הלויתיך עליו) וע"ז אומר והלה אומר איני יודע ר' בא רב הונא בשם רב לית אנת ידע כו' (פי' דאפי' בכה"ג שהברי גרוע והשמא טוב ג"כ אמרינן ברי ושמא ברי עדיף] וכמו שכתבו התוס' בב"ב (ד' קל"ה) דאביי לא משוה חילוק בין ברי חשיב דמלוה לברי גרוע כו'. אך בספ"ו דשבועות ביארתי דברישא ודאי חיי' משו' דהוי ודאי בחיובא וספק בחזרה ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דקדושין) ושם הארכתי בזה (ובפ"ח דב"מ במתני' דהשואל את הפרה שאלה חצי יום יתבאר עוד בזה).


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 6:7:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/6:7:2:6)

**וא"כ** כיון שנתבאר דברי ושמא ברי עדיף א"כ כיון דהמפקיד טוען ברי והנפקד שמא א"כ יטול המלוה בלא שבועה אך דרבנן רמו שבועה על המפקיד. וכל זה הוא לשיטת הירושלמי אבל לשיטת הש"ס דילן דהלכה כר"נ ור' יוחנן דאמרי פטור א"כ אין להביא ראי' מהירושלמי ואין זה שייך להא דעשו תקנת נגזל שהם מהנשבעים ונוטלים מפני שהגזלן הוא חשוד אך כבר כתב הרא"ש ושמעתי שהגאונים פירשוהו בפקדון וכתבו דעשו תקנת נגזל בפקדון ואין לזוז מדבריהם ודו"ק.