## Noam Yerushalmi on Bava Kamma Chapter 7

###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:3:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:3:1)

**מרובה** מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת כו' ר' אבהו שאל למה לא שנינו שמדת תשלומי כפל נוהגת בטוען טענת גנב בשותפין משא"כ בתשלומי ארבעה וחמשה ובש"ס דילן בב"ק (ד' ס"ב) אמרינן ואלו שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינו נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני מסייע ליה לר' חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב בפיקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה כו' ולשיטת הירושלמי פטור על תשלומי ד' וה' בטוען טענת גנב והוא כמו דאיתא (בפ"ח דשבועות ה"ג) אמר ר' יוחנן הטוען את חבירו טענת גנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' ונראה לי (שהוא ט"ס וצ"ל) אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה תמן אמרין משלם תשלומי ארבעה וחמשה ר' פדת בשם ר' הושעי' תני תמן ומסייעין איכן שורי א"ל אבד (והוא ט"ס וצ"ל) נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין שאכלו משלם תשלומי כפל ויש אכילה בלא טביחה (פי' וא"כ מוכח דאינו משלם תשלומי ד' וה' בטוען טענת גנב) והוא כמו דמקשה הש"ס דילן בב"ק (ד' ק"ו) והא דקאמר תניי המן ומסייע לר' יוחנן איפשר לומר משום דבמשנה יש גורסין גנבו וכמו שכתבו התוס' בשבועות (ד' מ"ט) והעדים מעידים שאכלו לא גרסינן וגנבו ולא גרסינן נמי טבח ומכר משלם תשלומי ד' וחמשה ובב"ק (ד' ק"ח) שם הגירסא בהמשנה היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל א"כ איכא למימר דהגירסא במתניתין תנן נמי הכי והעדים מעידים שגנבו וא"כ ליכא ראיה. וע"ז אומר ותני תמן ואכלו (פי' דהגירסא היא ואכלו) וע"ז אומר ויש אכילה בלא טביחה. וא"כ מוכח דפטור בתשלומי ד' וה' אמר ר' חגי תיפתר כששחטו אחר ושם יתבאר כל הסוגי' דירושלמי עי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:4:1)

**שם** תני וגונב מבית האיש ולא מבית האשה כל עצמו אין כתיב רעהו אלא בשואל ותימר הכין אין הגונב אחר הגנב משלם כו' והנה הירושלמי הזה הוא תמוה מאוד והפ"מ נדחק בזה מאוד וכתב שהוא בדרך תמיה וגונב מבית האיש ולא מבית האשה. וגם בגליון נדחק בזה מאוד ומה שכתב דכל עצמו אין כתיב רעהו אלא בשואל וגונב מבית השואל חייב כפל דיד שומר כיד הבעלים קרינן בי' וגונב מבית האיש ואשתו דהיא כשואל דיד האשה כיד בעלה וע"כ מקשה דאם אשתו גנבה מיד הבעל ואחר גנב ממנה צריך להיות חייב והם דחוקים מאוד גם מה שכתב דלשיטת הירושלמי הגונב מיד השואל שחייב באונסין שלם כפל אין שיטת הירושלמי כן וכמו דאיתא בירושלמי (פרק ח' דשבועות הלכה א') תני וגונב מבית האיש ולא מבית השואל ומר וגונב מבית האיש ולא מבית נושא שכר והשוכר מכיון ששמירתו עליו כמו שהוא עליו (פי' דיד השומר כיד הבעלים) רק בשואל שחייב באונסין א"כ לא הוי כבית בעלים והענין הוא כמו שכתב בים של שלמה בב"ק (פ"ה סי' לג) והאדיכול להקדיש היינו בית הממושכן כו' ובס' (ל"ד) כתב ואם המשאיל מקדיש בית השואל אף בימי השאילה נראה פשיטא דהקדש מפקיע אף שלא היה יכול לחזור המשאיל מימי שאילתו מכל מקום שיעבוד ממש פקע לגמרי אבל מטלטלין השאולין בתוך ימי השאילה נראה פשיטא שאינו דומה לפיקדון ולא חל עליהם שם הקדש כדמוכח מפ"ק דב"מ והי' קשה לי ע"ז מהא דב"ב (ד' פ"ז) מהתוס' והרא"ש שם ואח"כ ראיתי להקצה"ח שכתב ג"כ להשיג מדברי התוס' (שם) ד"ה הלוקח כלי מבית האומן וכתבו דחייב לשלם דחשיב כשואל מיהו רש"י פי' בב"מ דנאנסו חייב בהליכה משום דחשיב כלוקח וכן נראה לר"י דחשיב לוקח ומייתי ראיה מההיא דלקמן דאייתי קרי אתו כולי עלמא שקילו קרי קרי אמר הרי הן מוקדשין לשמים אתי לקמי' דרב כהנא א"ל אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואי שאול הוי אמאי לא יוכל להקדיש מה שהושאל ביד אחרים כמו שהמשכיר יכול להקדיש וא"כ כתבו בפשיטו' דמטלטלין השכורין והשאולין יכול להקדיש גם בנימוקי יוסף כתב שם דברי התוס' וכן מוכח בב"ק (ד' ע') לא כתבינן אורכתא אמטלטלי אבל מטלטלין דפקדון כתבינן כו' ועוד דלעיל אמר אין הגונב אחר הגנב משלם כפל לבעלים ועיקר קרא בגונב מבית השומר כתיב וראי' זו מוכרח נמי לשואל ושוכר דמשלם כפל לבעלים כמבואר ר"פ המפקיד (ד' ל"ד) ועיי"ש דבעי לה בשותפין ששאלו ושילם א' מהם (וגם אמרינן שם שואל שאומר הריני משלם לא מקני ליה כפילא איכא דאמרי אמר ר"פ שואל נמי כיון שאמר הריני משלם מקני לי' כפילא כו') ואם אינו יכול להקדיש מטלטלין השאולין א"כ לית לי' לבעלים כלום בכפל כיון דלאו ברשותיה הוא להקדישו וא"כ על כרחך שואל ושוכר דלא כפרי' הוי ברשות בעלים:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:4:2)

**וכל** זה הוא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי העיקר הוא דכל שחייב באונסין הוי כמו גנב וגזלן (ואין הבעלים יכולים להקדישו) וכמו שכתב מהרש"ל לשיטת הש"ס דילן ואף שמהש"ס דילן מוכח דלא כמו שכתב אבל שיטת הירושלמי כן הוא דכיון דחייב באונסין לא הוי ברשות בעלים ואין יכולים להקדיש. וע"כ לענין כפל לא קרינן בי' וגונב מבית האיש וכמו דאמרינן בב"ק (ד' ס"ט) ר' יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמאי בשלמא לגנב ראשון לא משלם וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב אלא לבעלים נשלם אלא לאו ש"מ זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו וא"כ כיון שאינו יכול להקדיש לא קרינן בי' וגונב מבית האיש וע"כ בירושלמי (רפ"ג ה"א) קאמר לא סוף דבר שילם אלא מכיון שקיבל עליו לשלם כמו ששילם ולא מחלק בין שואל לשומרין כמו שמחלק בש"ס דילן והוא משום דאזיל לטעמי' שהגונב מבית השואל אינו משלם כפל (ועיין לעיל (פ"ק דב"ק ה"א) מה שביארתי במה שאמר שם רב חסדא נעשה עיקר טפלה דשומרין אינו יכול לומר הרי שלך לפניך בכחשא דהדרא משא"כ בגזילה וכמו שכתבו התוס' בב"ק (ד' נ"ו):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:4:3)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ח דשבועות ה"א ושם) תני וגונב מבית האיש ולא מראש גגו אמר ר' אלעזר הדא דתימר בגג שאינו מבוצר אבל בגג מבוצר כבית הוא והירושלמי הזה הוא תמוה והקצה"ח בחוה"מ (ס' שמ"ט) כתב ע"ז הירושלמי דאינו נראה כן מדברי הפוסקי' כו' ומשוה דלא ממעט בגמ' דילן אלא מבית הגנב ומהכא יליף ר' יוחנן ן דאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו אבל בגג שאינו מבוצר ואפי' גנבו מרה"ר כיון דיכול להקדישו ודאי חייב בגניבתו וכן מוכח מהא דאמרינן ר"פ המפקיד (ד' ל"ד) בהאי לישנא דסמוך לגניבה קני' או משעת משיכה מאי בינייהו א"ב דקיימא באגם וא"כ כיון דחייב הגנב בגגב מאגם מכש"כ בגג שאינו מבוצר ולי נראה דלפי שיטת הירו' דהגונב מבית השואל פטור והוא דאינו יכול להקדישו ע"כ לא הוי גונב מבית האיש והטעם משום דחייב באונסין (ועיין סנהדרין (ד' ע"ב) ולא היא כי אוקמי רחמנא ברשותי' לענין אונסים אבל לענין מקני ברשותא דמארייהו קיימי מידי דהוי אשואל אבל לשיטת הירושלמי כיון דאם נאנסו חייב באונסין) ע"כ לא קיימא ברשותי' דמארי' בשואל נמו רק בשאר שומרין שאינם חייבין באונסין וכמו שאומר בירושלמי מכיון ששמירתו עציו כמו שהוא עליו. וא"כ אם השומרים העלוהו לגג שאינו מבוצר א"כ חייב באונסין לפי מה שביארתי לעיל שיטת הירו' דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב ואפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה וע"כ כיון שחייב באונסין ה"ל כשואל וע"כ לא קרינן בי' מבית האיש משא"כ לשיטת הש"ס דילן שאינו רק בגזלן ובגנב אבל לא בשואל (ואיפשר דתלי בזה בהא דאמרינן בכתובות (ד' ל"ד) א"ל ר"פ שאולה אתי לאשמועינן נן ס"ד אמינא הואיל ואמר ר"פ משעת משיכה הוא דאתחייב לי' במזונותי' ה"נ משעת שאילה אתחייב באונסי' קמל"ן כו' איכא דמתני לה ארישא ואיכ' דמתני לה אסיפ' מאן דמתני לה ארישא ישא כש"כ אסיפא ופליגא דר"פ. וא"כ איפשר לומר דהש"ס דילן סובר דאינו מתחייב משעת משיכה אלא משעת האונס אבל שיטת הירושלמי איפשר שסובר דמשעת משיכה מתחייב על אונסי' ע"כ הוי כגזלן:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:4:4)

**ובזה** יתבאר הירושלמי דהכא תני וגונב מבית האיש ולא מבית האשה משמע דהבית הוא שייך להאשה וע"ז אומר כל עצמו אין כתיב רעהו אלא בשואל (פי' דמקשה דוגונב מבית האיש לא כתיב רק בשומרין וא"כ שומרין ודאי אין הבית של בעל הפיקדון ואעפ"כ מרבינן. וא"כ אם הוא ת"י האשה של השומר חייב בכפל א"כ הוא תחת יד של האשה הוי כמו ברשותו דהא לא בעינן ביתו ממש וע"ז אומר כל עצמו אין כתיב רעהו אלא בשואל (והוא ט"ס וצ"ל) כל עצמו אין כתיב מבית האיש אלא בשומר (ועיין בירושלמי ר"פ המפקיד דיליף מקרא דאם ימצא הגנב צ"ל שם אם אינו ענין לו תנהו ענין לשלפניו וא"כ כל עצמו אין כתי' אלא בשומר וא"כ איך ממעט אשה משום שאינו בביתו) והא שהקשה הפ"מ דבכל מקום דכתיב איש אשה נמי בכלל שגה בזה דהא אמרינן בב"ק (ד' מ"ד) ת"ר שור שור שבע' להביא שור האשה וכתבו התוס' איצטריך לאתויי משום דאמר לעיל כי יגח נגיחה למיתה נגיחה לנזקין ובנזקין כתיב איש דווקא לכך איצטריך ריבוי):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:4:5)

**וע"ז** אומר אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל (פי' והאי מבי' האיש היינו לאפוקי אם האשה גנבה מהבעל והגנב גנב מן האשה אינו משלם כפל. והא דקאמר ולא מבית האשה היינו משום דהירושלמי לשיטתי' דיאוש לחוד קונה וסתם גניבה יאוש בעלים וא"כ הגונב מן הגנב חייב וכמו דאמרינן בב"ק (ד' סז) אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמר רב לא שנו אלא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנאו גנב ראשון וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון והירושלמי סובר דיאוש לחודי' קנאו וכמו שביארתי בספרי נחלת יהושע מהא דאיתא בירושלמי (פ"ט דב"ק) חילפיי אמר נשבע לו קודם הפסח אחר הפסח משלם לו חמץ יפה וביארתי שם דהטעם משום יאוש ע"כ לא יכול לומר לו הרי שלך לפניך והבאתי שם ראי' מהירוש' (פ"ב דקידושין) מאן דאמר מקדשין בגזילה שנתיאשו הבעלים ממנה ומ"ד אין מקדשין בגזילה שלא נתיאשו הבעלים ממנה וכן הבאתי ראי' בספרי נועם ירוש' (בפ"ג דסוכה) מהא דאיתא בירושלמי (פ"ט דב"ק ה"א) דתני זה הכלל שהי' ר' יעקב אומר כל גזילה שהיא קיימת בעיני' ולא נשתנית מבריית' אומר לו הרי שלך לפניך והגנב לעולם משלם כשעת הגניבה והפ"מ נדחק בזה מאוד דלמה בגזילה אומר הרי שלך לפניך ובגניבה אמרינן לעולם משלם כשע' הגניבה וביארתי שם דהטעם הוא משום דסתם גניבה יאוש בעלים הוא וע"כ אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך וא"כ מוכח דהירושלמי סובר ובר דיאוש לחודי' קני' וכן הבאתי שם מהירושלמי (רפ"א דביכורים) מהא דאמר שם הא תני הגנב והגזלן והאנס בזמן שהבעלים מרדפין אחריהם אין תרומתן תרומה ואין מעשרותן מעשר ולא הקדישן הקדש אם אין הבעלים מרדפין אחריהם תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש א"כ משמע דיאוש לחודי' קני (ולקמן יתבאר דאיפשר משום שינוי השם וכמו דאמרינן בב"ק (ד' ס"ז)] וא"כ כיון דסתם גניבה הוי יאוש בעלים ויאוש לחודי' קני א"כ הגונב מן הגנב חייב לשלם כפל להגנב וע"כ ממעט בירושלמי שואל דבשואל ליכא יאוש בעלים ועוד ממעט אשה אם גנבה ואחר גנב ממנה אינו משלם כפל משום דבאשה אם גנבה ליכא יאוש בעלים שסובר שבודאי תחזור לו או שימצ' דהא אמרי' בב"ב (ד' נא) ובירושלמי לקמן (פ"ט ה"ז) תני אין מקבלין פקדון מנשים כו' ואם מתה יחזיר לבעלה כו' (ועוד לפי מה שפירש"י בב"ק (ד' קיד) דבגניב' הוי יאוש בעלי' משו' שאינו יודע למי יתבע כאן שהיא בבית תובעה) וע"ז משני בירושלמי אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל (פי' דמיירי בהגונב אחר הגנב) דאז אין משלם תשלומי כפל דהיינו בגונב מהאשה שגנבה מבעלה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:1:4:6)

**עוד** שם בירושלמי גנב ונגנבה ממנו ותפשו בעלים את השני ונשבע להן אין תימר מוציאין מן השני מביא קרבן על השבועה ואין תימר אין מוציאין מן השני אינו מביא קרבן שבועה. והנה בספרי נועם ירושלמי ביארתי במס' תרומות (פ"ז) שהפ"מ שגה בזה הרבה שכתב דוגמא לזה מצינו בבבלי בהגוזל (ד' ק"ח) בענין נגנבה באונס והוכר הגנב דפליגי אמוראי בזה אבל התם טעמא אחרינא כמבואר התם ובדין דהכא דהגונב מן הגנב נראה דפשיטא לי' לתלמודא דילן דהבעלים עושין דין עם הגנב הראשון והוא גובה מן השני שהרי הגנב הראשון משלם כפל והשני אינו משלם אלא הקרן וכדאמר בגיטין (ד' מ"ח) בעל בנכסי אשתו אין צריך הרשאה מיגו דנחית לפירא נחית לגופא והנה הפ"מ שגה בזה והפי' של הירושלמי היינו אם הבעלים יכולים להוציא מן השני והיינו פלוגתא דפליגי הכא בירושלמי (פ"י דב"ק ה"א) גזל טלית ונתנה לאחר ר"ח בשם ר"א אמר מוציאין מן הראשון ולא מן השני ר"י בשם ר"י אמר מוציאין מן השני וע"ז אומר בירושלמ' אין תימר מוציאין מן השני מביא קרבן על השבועה ואין תימר אין מוציאין מן השני אינו מביא קרבן על השבועה (פי' דאם הבעלים יכולים לתבוע מן השני א"כ הוי כפירת ממון וע"כ מביא קרבן על השבועה אבל אם הבעלים אינם יכולים לתבוע מן השני ע"כ אין השני מביא קרבן על השבועה ולקמן (פ"י דב"ק ה"א) יתבאר זה בארוכה]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:1)

**שם** (ה"ג) גנב עפ"י שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל גנב עפ"י שנים וטבח ומכר עפ"י שנים אחרים אילו ואילו נמצאו זוממין הראשונים משלמין תשלומי כפל והאחרונים משלמין תשלומי ג' כו' ובגמ' אמר ר' זעירא הדא אמרת עד זומם אין נפסל בב"ד אלא מעצמו נפסל:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:2)

**והנה** הפ"מ נדחק בזה מאוד ולי נראה דעיקרא דהאי מימרא דר' זעירא הוא (בפ"ג דב"ב ה"ו) על הא דתנן שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל שנים בראשונה ושנים בשני' ושנים בשלישית כו' הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת להזמה ואיתא בתוספתא כמו דאיתא הכא לקמן הן היו הראשונים והן היו האחרונים הוזמו בראשונה אין בכך כלום (פי' שבטלה כל העדות שהעידו על השאר שנים שאכלו דכיון דהוזמו נפסלו למפרע בשני' הרי אלו עדות א' (אם הוזמו על שנה שני') הרי אלו עדות א' (פי' העדות של שנה ראשונה דהא לא הוזמו אלא משנה השני') שלישית הרי אלו שתי עדיות (פי' שתי עדיות של שני שנים שהעידו מתחילה שאכל דהא לא הוזמו אלא משנה השלישית). וע"ז אמר בב"ב (שם) וקאי על התוספתא שעל המשנה וע"ז אמר ר' זעירא הדא אמרה עד זומם אינו נפסל אלא בב"ד (פי' דאי מכאן ולהבא הוא נפסל אפי' הוזמו על הראשונה אעפ"כ לא בטל שאר העדות שהעידו על שאכל הב' שנים שאח"כ כיון דאינם נפסלים אלא מכאן ולהבא) ואיפשר שיש כאן חילוף השורות ובכאן צ"ל הא דאיתא אח"כ) היו עומדים ומעידים עליו בעשרה בניסן שגנב שור בא' בניסן טבחו ומכרו בעשרה בניסן והוזמו בחמשה עשר בניסן כל העדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפרע הרי אלו פסולות ובכאן קיצר הירושלמי (והפי' שמביא הא דר' זירא להקשות עליו ממתניתין והוא דתנן גנב עפ"י שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל וא"כ הקשה קושי' הש"ס בב"ק (ד' ע"ג) דאמרי' שם ואי אמרת למפרע הוא נפסל הני כיון דאיתזמו להו איגלאי מילתא דכי מסהדי אטביחה פסולין הוי אמאי משלמי אטביחה אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהוזמו על הטביחה תחילה אמרי סוף סוף כי הדרי מיתזמי אגניבה איגלאי מילתא דכי אסהידו על הטביחה פסולין הוי אמאי משלמין אטביחה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:3)

**וכן** מקשה הירושלמי על ר' זירא דאמר הדא אמרת עד זומם אין נפסל בב"ד אלא מעצמו נפסל וע"ז משני פתר לה בהתרי' (פי' בהתרי' א' דהיינו תוך כדי דיבור וזה נקרא בירושלמי התרי' דהתראה בעינן תוך כדי דיבור) והוא כמו דמשני בש"ס דילן ב"ק (ד' ע"ג) והלכתא שהעידו בבת אחת והוזמו (והוא כמו שכתבו התוס' בב"ק (ד' ע"ג) ושם בד"ה והוזמו כו' דכיון שהעידו בבת אחת כשירים הוי כשהעידו על הטביחה כיון שהיו יכולים לחזור בהן על העדות של גניבה דתוך כדי דיבור הוה)


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:4)

**וע"ז** אמר ותני כן אמר ר' יוסי בד"א בשתי עדיות ובב' התראות אבל בעדות אחת ובהתריי' אחת כל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (והיא הברייתא שמביא בש"ס דילן בב"ק (שם) כתנאי היו שנים מעידין אותו שגנב והן מעידין אותו שטבח והוזמו על הגניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוזמו על הטביחה הוא שלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה אמר ר' יוסי במה דברים אמורין בשתי עדיות אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (פי' וא"כ מוכח מזה דעד זומם למפרע הוא נפסל ע"כ כיון דאיתזמו למפרע ע"כ אמר ר' יוסי דאפי' הוזמו על הטביח' תחילה נמי אמרי' עדות שבטלה מקצתה כו' (וכמו דאמרי' בש"ס דילן (שם) מאי בשתי עדיות מאי בעדות אחת אילימא בשתי עדיות כו' אלא לאו בשתי עדיות בעדות אחת כעין שתי עדיות ומאי נינהו כת אחת בזה אחר זה אבל בעדות אחת בבת אחת לא וסברוה דכולי עלמא תוך כדי דיבור כדיבור דמי מאי לאו בהא קא מיפלגי דרבנן סברי מכאן ולהבא הוא נפסל וכיון דמההיא שעתא קא מיתזמי אטביחה דקא מיתזמי איתזום אגניבה דלא מיתזמי לא איתזמו. ר' יוסי סבר למפרע הוא נפסל וכיון דמיד כי אסהידו הוא דמפסלי כי איתזמו להו אטביחה איתזמו להו נמי אגניבה דהא תוך כדי דיבור כדיבור דמי:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:5)

**וע"כ** מוכח מזה הירושלמי שהוא כדר' זירא דאמר הדא אמרה עד זומם אין נפסל בב"ד (פי' מכאן ולהבא) אלא מעצמו נפסל (והוא כמו שכתבו התוס' (שם) בד"ה רבא אמר כו' דזהו לאביי דאמר דלמפרע הוא נפסל דלרבא דאמר מכאן ולהבא הוא נפסל אע"ג דתוך כדי דיבור כדיבור דמי כיון דמההיא שעתא דקא מתזמי הוא דפסלי אטביח' מיתזמי איתזם אגניבה דלא איתזום לא איתזום וע"כ מוכיח הירושלמי מר' יוסי דעד זומם למפרע הוא נפסל (ואע"ג דת"ק פליג על ר' יוסי סובר הירושלמי דזהו משום דפליגי אי תוך כדי דיבור כדיבור דמי רבנן סברי דתוך כדי דיבור לאו כדיבור דמי ור' יוסי סובר דתוך כדי דיבור כדיבור דמי וכמו דאמרינן בש"ס דילן בב"ק (שם) אמרי אי תוך כדי דיבור כדיבור דמי דכ"ע למפרע הוא נפסל אלא הכא בתוך כדי דיבור כדיבור דמי קא מיפלגי כו'):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:6)

**וע"ז** אומר היו עומדין כו' וכבר כתבתי שצ"ל תחילה או שבכאן הוא מבאר מהו שאומר ר' זירא הדה אמרת עד זומם אינו נפסל בב"ד אלא מעצמו נפסל שהפי' הוא דלמפרע הוא נפסל וע"ז אומר מהו עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה היינו אי אמרינן דלמפרע הוא נפסל ע"ז אומר היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור בא' בניסן וטבח ומכר בעשרה בניסן כל עדות שהעידו בעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפרע הרי אלו פסולות):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:7
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:7)

**וע"ז** אומר אמר ר' אבא בר ממל תיפתר במעידין עליו בכרך א' ולית שמעת מינה כלום והפי' הוא כמו שביארתי בספרי אבי הנחל דהש"ס דילן סובר דלא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא דווקא אם נפסל מחמת קרוב או פסול אבל לא בנתבטל מחמת דבר אחר וע"כ תלוי בזה דאם מכאן ולהבא הוא נפסל א"כ לא הי' פסול מתחלה. ע"כ אע"ג שנתבטל העדות דהא הוזמו אעפ"כ כיון דלמפרע לאו פסול הוי כמו שנתבטל העדות מחמת דבר אחר ע"כ לא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דלא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא רק דווקא אם למפרע הוא נפסל וא"כ היה באותה שעה פסול וע"כ כיון דהוי תוכ"ד א"כ נתבטל העדות תכ"ד מחמת פסול וע"כ אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אבל אם מכאן ולהבא הוא נפסל א"כ אע"ג שנתבטל העדות תוך כדי דיבור אעפ"כ הוי כמו שנתבטל ע"י דבר אחר וע"כ לא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וכמו שהבאתי בספרי א"ה (דרוש כ"ו) ממה דאיתא בשו"ע בחו"ה (ס' נ"ב) ברמ"א וכן אם היו כתובים בשטר ב' או ג' דברים ונתבטל השטר לדבר א' השאר לא נתבטל וכתב הסמ"ע שנתבטל מכח גוף הענין ולא מכח פסול העדים מש"ה מתקיים עדותן לשאר ענינים שבשטר:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:8
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:8)

**והנה** האחרונים הקשו ע"ז מהירושלמי (פי"א דכתובות ה"ה) דאמרי' שם הי' כתובתה ד' מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים וקאמר שם עד כדון כשמכרה להם בארבע שטרות מכרה להם בשטר א' תפלוגתא דר"י ור"ל דאתפלגון כתב לשני בני אדם כאחת והיו העדים כשרים לזה כו' וא"כ מוכח מהירושלמי דאפי' נתבטל מכח גוף הענין ולא מכח פסול העדים כגון יפה מנה ודינר במנה דמי לעדות שבטלה מחמת קרוב או פסול דכיון שנתבטל מקצתו נתבטל כולו:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:9
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:9)

**וע"כ** לשיטת הירושלמי אפי' נתבטל לא מחמת קרוב או פסול אעפ"כ נתבטל כולו וע"ז אומר אמר ר' בא בר ממל תיפתר במעידין עליו בכרך א' ולית שמעת מינה כלום (פי' דאפי' מכאן ולהבא הוא נפסל אעפ"כ אמרינן דכיון שבטלה מקצתה בטלה כולה דאפי' נתבטל מכח גוף הענין נמי אמרינן דכיון שנתבטל מקצתו בטל כולו:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:10
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:10)

**וע"ז** אומר ותני כן הן היו הראשונים והן היו האחרונים הוזמו בראשונה אין בכך כלום בשני' הרי אלו עדות א' (פי' השנה הראשונה) שלישית הרי אלו שתי עדיות (פי' הב' שנים הראשונים) והיכי דמי אם במעידין עליו בכרך א' ולית שמעת מינה ולא כלום (פי' שאומר דהכא לא מצי למדחי שמעידין עליו בכרך א' ולית ש"מ כלום (ואגב דאמר תחילה תיפתר במעידין עליו בכרך א' ולית ש"מ כלום קאמר הכא נמי והיכי דמי אם במעידין עניו בכרך א' ולית ש"מ כלום (פי' דלא מצי מדחה כמו שמדחה תחילה דהא הכא אם היו מעידין עליו בכרך א' א"כ אפי' הוזמו בשני' או בשלישית נמינתבטל כל העדות) לא אתי דא אלא ע"י עדות סגיא (פי' עדות סגין דהיינו שלא העידו בכרך א' אלא שהעידו תחילה על שנה ראשונה ואח"כ על שנה שני' ואח"כ על שנה שלישית) ואעפ"כ אומר דהוזמו בראשונה אין בכך כלום וא"כ מוכח דלמפרע הוא נפסל דא"כ אמאי בטלה העדות במה שהעידו על השני' ועל השלישית אלא ש"מ דלמפרע הוא נפסל:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:11
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:11)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ד דשבועות ה"ג) הי' עשרה אית תניי תני הראשון חייב וכן לן פטורין אית תניי תני האחרון פטור וכולם חייבים מאן דמר ראשון חייב וכולם פטורים כמ"ד תתקיים העדות בשאר (והוא ט"ס וצ"ל) כמ"ד כיון שנתבטל מקצתו בטל כולו וע"כ כיון שאמרו שאינם יודעים מהעדות נתבטל כל העדות, דהירושלמי לשיטתי' שסובר דאפי' נתבטל מחמת דבר אחר אעפ"כ נתבטל כולו. מאן דמר אחרון פטור וכולם חייבין כמאן דמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (והוא ט"ס וצ"ל) כמאן דמר תתקיים העדות בשאר א"ר יוסי מתניתא אמרה כן היו שתי כיתי עדים לא מר אלא שתים הא אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנה בש"ס דילן איתא בשבועות (ד' ל"ג) אמר רבינא הכא במאי עסקינן כגון שהי' שני' בשעת כפירת הראשונה קרובין בנשותיהן ונשותיהן גוססות כו' והקשו בתוס' (שם) דכיון דקיי"ל דהכופר במלוה שיש עלי' עדים חייב א"כ למאי אומר רבינא כגון שהיו קרובין בנשותיהן ונשותיהן גוססות ותירצו דכיון דקיימי עדיין קמן סובר הש"ס דהוי כמו כפירת דברים:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:12
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:12)

**ובירושלמי** לא מתרץ כרבינא וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ה דשבועות ה"א) איכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן ועדים מעידים שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם (פי' וא"כ יש ראי' מזה דהכופר בממון שיש עליו עדים חייב) מתניתא בשאינו יודע אתא מימר לך ואפי' ביודע בעדיו (פי' אפי' ביודע בעדיו נמי הכופר בממון שש עליו עדים חייב) א"ר יוסי מתניתא אמרה כן היו שתי כיתי עדים כפרה ראשונה ואח"כ כפרה שני' שתיהן חייבות ניחא שני' ראשונה למה כצ"ל (פ' וא"כ ש"מ דכופר בממון שיש עלי' עדים חייב ולא מחלק בין אי קי קיימי עדים קמן או לא:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:13
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:13)

**וע"כ** נ"ל דהירושלמי לשיטתי' אזיל דע"כ חנן היו ב' כיתי עדים ואמאי לא תנן דהיו שם ארבעה עדים ביחד וכפרו ב' עדים הראשונים ואח"כ כפרו ב' עדים השנים שניהם חייבין מפני שהעדות יכולין להתקיים בשניהם אך לשיטת הירושלמי ניחא דכיון שאמרו שאינם יודעים א"כ נתבטל כל העדות א"כ שניהם אחרונים אינם חייבין בין דכיון דנתבטל העדות אף שהביטול הי' מחמת שכפר אעפ"כ נתבטל בכולו וכמו שאומר א"ר יוסי מתניתא אמרה כן היו שתי כיתי עדים דע"כ לא נתבטל בכולו שה דאם היו כולם בכת א' הי' נתבטל כל העדות וע"כ תני ב' כיתי עדים) אבל לשיטת הש"ס דילן קשה דלמאי קתני ב' כיתי עדים הא אם נתבטל מחמת דבר אחר לא נתבטל כולו וע"ז משני כשהיו קרובים בנשותיהם ונשיהם גוססות והוא משום דכיון שהם עומדים לפניו ע"כ צריך שיהיו קרובים בנשותיהם ונשותיהם גוססות וע"כ בשעה שהעידו הראשונים לא היו יכולים להעיד מפני שהיו קרובים בנשותיהם. וע"כ ניחא דתני בב' כיתי עדים דאי בעדות א' של ארבעה א"כ כיון דנתבטל מקצתו נתבטל כולו דכיון שהם קרובים א"כ נתבטל ע"י קרוב או פסול ונתבטל כולו ע"כ קתני ב' כיתי עדים ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:14
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:14)

**שם** עד כדון כשבאו עידי גניבה ועידי טביחה כאחת באו עידי גניבה ולא קבלום כו' ועל ידיכם אנו מקבלין אותן נמצאו די טביחה זוממין משלמין ע"י עידי גניבה ר' חזקי לא אמר כן **אלא** עד כדון כשבאו עידי גניבה ועידי טביחה כאחת באו עידי טביחה ולא קיבלו אותן ואח"כ באו עידי גניבה אמר להם הוו יודעין שכב באו עידי טביחה ולא קיבלנום ועל ידיכם אנו מקבלין אותן ונמצאו זוממין עדי גניבה משלמין ע"י עדי טביחה והנה בספרו נחלת יהושע (ס' י"ד) ביארתי שם דתחילה אמר באו עידי גניבה ולא קיבלו אותן (פי' הפ"מ כגון שבאו עידי גניבה ולא קיבלום הב"ד שלא היו בעדותן כדי לחייבו וכגון שהעידו שגנב השור אבל לא היו יודעין של מי הוא וכתבתי שם דאיפשר לפרש כגון שטען שהחזיר לבעלים הגניבה ונמצאו דאין מתחייב כפל וכמו שכתב הקצה"ח (ס' ש"נ) עיי"ש וע"כ לא הי' בעדות כדי לחייבן אלא ע"י טביחה וע"כ אם נמצאו זוממין משלמין הכל:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:15
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:15)

**והא** דאמר חזקי' לא מר כן אלא עד כדון כשבאו עידי גניבה ועידי טביחה כאחת באו עידי טביחה ולא קבלום כו' ועל ידיכם אנו מקבלין אותן ונמצאו זוממין עידי גגיב' משלמין ע"י עידי טביחה ביארתי שם דמפני מה לא אמר חזקי' כמו שאמר תחילה (ואיפשר לומר דסובר דאינו נאמן לומר החזרתי) וביארתי שם שהוא עפ"י מאי דאמרינן בב"ק (ד' ע') גנב עפ"י שנים וטבח ומכר על פיהם כו' דאפי' ר"ע שסובר דבר ולא חצי דבר אפ"ה מודה ר"ע בשנים אומרים קידש ושנים אומרים בעל אע"ג דעידי ביאה צריכין לעידי קדושין כיון דעידי קדושין לא צריכין לעידי ביאה דבר קרינא בי' ה"נ אע"ג דעידי טביחה צריכין לעידי גניבה כיון דעידי גניבה לא צריכין לעידי טביחה דבר קרינן בי' וע"כ ניחא הא דר' חזקי' לא אמר כמו שאמר תחילה שבאו עידי גניבה ולא קיבלום שטען החזרתי וקבלום ע"י עידי טביחה דא"כ לא מהני עדותן דכל עיקר דמהני עדות טביחה הוא משום דעידי גניבה לא צריכין לעידי טביחה אבל הכא כיון שאין עידי גניבה מספיקין שטוען החזרתי (או כמו שכתב הפ"מ כגון שלא היו יודעין של מי הם) ומקבלים אותם ע"י עידי טביחה שראו אח"כ ועידי טביחה בלא עידי גניבה בודאי אין מועיל כלל דילמא דידי' טבח וא"כ הוי חצי דבר וע"כ לא אמר כן אלא כשבאו עידי טביחה ולא קיבלום ועל ידיכם אנו מקבלין אותם נמצאו עידי גניבה משלמין דהשתא ניחא דעדות גניבה עדותן מספקת לענין כפל בלא עידי טביחה וע"כ לא הוי חצי דבר אבל אי אמרינן דבאו עידי גניבה ולא קיבלום (משום טענת החזרתי או משום שאינם יודעים של מי הוא) ולא קיבלום רק ע"י עידי טביחה וא"כ האי חצי דבר בשני העדות (ור' חזקי' אם זהו חזקי' דבש"ס דילך אזיל לטעמי' שסובר בסנהדרין (ד' פו) איתמר עידי גניבה ועידי מכירה בנפש שהוזמו חזקי' אמר אין נהרגין ור' יוחנן אמר נהרגין חזקי' כר"ע דאמר דב ולא חצי דבר ור"י אמר כרבנן דאמרי דבר ואפי חצי דבר):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:16
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:16)

**אך** שבספרי נועם ירושלמי ביארתי שם באופן אחר והוא דבירושלמי לא הובא הפלוגת' דר"ע ורבנן ואמרינן בירושלמי (פ"ק דסוטה) ולקמן בסנהדרין (פ"ג ה"ט) שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו ושני' אומרי' שערה אחת בכריסו ר' יוסי ורב הושעי' בר רב שמי חד אמר פסול וחד אמר כשר מאן דאמר פסול כמעיד על חצי סימן ומאן דאמר כשר אני אומר שמא נשרו אלמא דסברי דלרבנן אפי' בשנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסו נמי כשר ובש"ס דילן אמרינן בב"ק (ד' ע') רבנן האי י אדבר ולא חצי דבר למעוטי מאי כו' אלא למעוטי שנים אומרים א' בגבה ושנים אומרים א' בכריסה הני אמרי קטנה היא והני אמרי קטנה היא וא"כ אין הירושלמי סובר הא דולא חצי דבר וע"כ ביארתי שם בספרי נועם ירושלמי (בפ"ק דסוטה) באופן אחר:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:17
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:17](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:17)

**אך** כעת נ"ל שאין מירושל' דסנהדרין ראי' שאין הירושל' סובר להא דדבר ולא חצי דבר ואדרבא מוכח שסובר להא דדבר ולא חצי דבר והוא דאיתא שם שנים אומרי' ראינו שערה אחת בגבו ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסו ר' יוסי ורב הושעי' בר שמי חד אמר פסיל וחד אמר כשר מאן דמר פסול כמעיד על חצי סימן (פי' דכל כת מעיד על חצי דבר) ומ"ד כשר אני אומר שמא נשרו. וצריך לבאר מהו הטעם שאומר דחיישינן שמא נשרו דאם אומר אני שמא נשרו א"כ אין צרי' לעדות השניים ואם צרי' מהו הטעם שאני אומר שמא נשרו ע"כ נ"ל עפ"י מה שכתבו התו' בב"ק (ד' ע') בד"ה למעוטי שנים אומרי' א' בגבה כו' ולא דמי לשנה ראשונה בפני שנים דהתם ראו כל מה שהיו יכולין לראות ורב אלפס פירש משום דהתם מהני סהדותא לענין פירות שאכל בשנה ראשונה שחייב לשלם אם לא ימצא יותר עדים כו' וא"כ אם מהני העדות לענין שחייב לשלם אם לא ימצא יותר עדים ע"כ מהני אף לענין חזקה וע"ז אומר שנים אומר א' בגבה כו' חד אמר פסול וחד אמר כשר מאן דאמר פסול נעשה כמעיד על חצי סימן. מאן דאמר כשר אני אומר שמא נשרו (פי' דאם שנים מעידים על שערה א' וא"כ הגיע לפרק של שערות ע"כ סובר דמדרבנן חיישינן שמא נשרו והוי ספק ואזלינן לחומרא וע"כ אעפ"י שהוא מדרבנן אעפ"כ כיון דהועיל עדותן להחמיר וליחוש שמא נשרו ע"כ לא הוי חצי דבר ואע"ג דזהו מדרבנן ובש"ס דילן אמרינן דלרבנן נמי למעוטי שנים אומרים א' בגבה הוא משום דאמרינן בנדה (ד' מ"ו) דלמ"ד חוששין שמא נשרו משהגיע לכלל שנותיו חיישינן שמא נשרו ואם לא הגיע לכלל שנותיו הוי שומא ומשהגיע לכלל שנותיו בלא"ה חיישינן שמא של ועוד דהא דאמרינן בב"ק (ד' ע') למעוטי שנים אומרים א' בגבה ושנים אומרים א' בכריסה היינו דאתי קרא למעוטי ומדאורייתא אין שום תועלת בעדותן דהא דחוששין הוא רק מדרבנן אבל לבתר דאחמירו רבנן (לשיטת הירושלמי] דבשערה אחת חוששין שמא נשרו א"כ הוי תועלת בעדותן אפי' להקל לענין שתהא ודאי גדולה כיון דיש תועלת בעדות אף שהוא מדרבן אעפ"כ לא הוי חצי דבר:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:18
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:18](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:18)

**וא"כ** הי' איפשר לומר ר דר' יוסי אזיל לטעמי' (דמשמע הכא דר' יוסי הוא דאמר פסול דהא הקדים תחילה ר' יוסי לר' הושעי') והוא משום דסובר דאע"ג דמדרבנן חוששין להחמיר אעפ"כ אי איפשר לומר שמחמת זה יועיל בדאורייתא ואיפשר לומר דלטעמי' אזיל דאיתא בירושלמי (פ"ב דקידושין לענין דב' עדים דהן שלוחיו והן עדיו ואמרינן שם אמר ר' בון בר חייא נראין דבריה כשקידשה בששר אבל אם קידשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו אמר ר' יוסי מכיון שהאמינתו התורה אפי' קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו והוא שכתבו התוס' בקידושין (ד' מ"ג) דהא דאמר דאם קידשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו היינו דבתר דתיקנו רבנן שבועת היסת ע"כ לא הוי עדות ור' יוסי אומר מכיון שהאמינתו התירה אפי קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו והרשב"א הקשה בזה דמהו הטעם של ר' יוסי וכתב שמא להצריכה גט קאמר שהיא מקודשת דבר תורה אעפ"י שנוגע בעדותו מפני תקנה וע"כ כיון דהתם אינו רוצה לומר שמחמת הא דרבנן לא יהי' בעדותן ממש דלא אלים האדרבנן למיעקר סהדותא אע"ג דמכל מקום נוגע בעדות הוא וע"כ אמר הכא דכיון דהאי חומרא דרואין שערה אחת חוששין שמא נושר שערה השני' מדרבנן ע"כ לא אלים למיהוי דאורייתא עדות מעלי' ורב הושעי' דאמר כשר סובר כר' אבין בר חיי' דאם קידשה בכסף אע"ג שהוא מדרבנן אעפ"כ לא הוי נוגע בעדות כלל ולא הוי עדות כלל אפי' לחומרא וה"נ כיון שמדרבנן יש תועלת בעדותן להחמיר ע"כ אפילו מדאורייתא לא הוי חצי דבר וע"כ מצטרפים העדות. אך עיין בספרי נועם ירושלמי (רפ"ב דקידושין) ביארתי באופן אחר. ועוד יתבאר במקום אחר באופן אחר הירושלמי דרפ"ב דקידושין]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:19
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:3:2:19](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:3:2:19)

**וא"כ** לפי מה שביארתי סובר הירושלמי נמי הטעם דדבר ולא חצי דבר וא"כ איפשר לפרש הא דחזקי' כמו שביארתי דהטעם דלא אמר כמו שאמר בתחילה והוא משום דאם אין עידי גניבה מספיקין א"כ אין עדותן מועלת כלל משום דהוי לכל עדות דבר ולא חצי דבר ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:2:1)

**שם** (ה"ד) גנב עפ"י שנים וטבח ומכר כו' גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ד' וה' ר' שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן משלם תשלומי ד' וה' ושאינו חייב באחריותן פטור ובגמ' לא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן והנה הפ"מ נדחק בזה וכן איתא בירושלמי (ה"ב) גנב עפ"י שנים וטבח ומכר כו' גנב וטבח ומכר ביוה"כ וע"ז אמר (שם) לא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן (פי' שבתחילה סבר דהטעם של ר' יוחנן הוא משום שסובר כר"מ דלוקה ומשלם וע"כ אמר מזיד בחלב ושוגג בכרת (כצ"ל) מתרין בו ולוקה ומביא קרבן והוא שסובר כר"מ דלוקה ומשלם והטעם הוא משום שאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה וסתמא דמתניתין סוברת דלוקה ומשלם דהא ביוה"כ איכא מלקות אף על פי כן טבח ומכר ביוה"כ משלם) ועל זה אומר לא כן אמר ר' יוחנן (פי' שמזה יהי' ראי' לר' יוחנן שאמר דלוקה ומשלם) וע"ז אומר ר' בון בר חייא בשם ר' שמואל בר רב יצחק כדי רשעתו שני דברים מסורין לב"ד התופס א' מהן יצא דבר שמסור לשמים (פי' דהא דאמר ר' יוחנן דמזיד בחלב ושוגג בכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן הוא אליבא דכולי עלמא והוא משום דקרבן הוא מסור לשמים ולענין קרבן לא אמרינן קם לי' בדרבה מיני' וכמו שכתבו התוס' בפסחים (ד' כ"ט):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:2:2)

**וע"ז** אמר ה"נ לא כן א"ר אבהו בשם ר' יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן וא"כ ה"נ אם שחט קדשים בחוץ עבר על לאו וא"כ אינו לוקה ומשלם והנה הפ"מ כתב שסמך התירוץ דלעיל (וכמו שביארתי דהא דאמר ר' יוחנן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן הוא אליבא דכ"ע (וכמו שפירשתי) והא דקאמר אח"כ מאן תניתא ר' שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן חייב (פי' הפ"מ שזהו כמו דאמרינן בב"ק (ד' ע"ו) אמרי בשלמא אטביחה לא מיחייב דכי קא טבח דהקדש קא טבח ולא דמרי' קא טבח אלא אהקדש ליחייב מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים ומשני הא מני ר"ש היא דאמר קדשים שחייב באחריותן ברשותי' דמרי' קיימא ופריך הא מדסיפא ר"ש רישא לאי ר"ש):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:2:3)

**וע"ז** אומר מאן תניתא ר"ש (פי' דאל"כ קשה דמה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים (וכן פי' הפ"מ) אך אעפ"כ קשה דהא בגמ' מקשה ע"ז מדסיפא ר"ש רישא לאו ר"ש ועוד דלפי זה פליג הירושלמי אהא דר"ל דאמר אח"כ ר' יוסטא בר מתון שאל הפודה כלכלה מיד הגזבר מהו שתיטבל למעשרות מתיב ר"ל והא תנינן גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר כמה דאת אמר תמן המקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח אלמא דאומר ר"ל דלא אמרינן מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים וא"כ איך קאמר הכא מאן תניתה ר' שמעון אומר כו'.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:2:4)

**ע"כ** נראה לי דאיפשר לומר שזהו קאי אהא דאמר תחילה לא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן (פי' וא"כ ה"נ הא יש מלקות משום שחוטי חוץ) וע"ז אומר מאן תניתה ר' שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן וע"כ לא משני כמו דמשני בתחילה ר' אבין כו' שני דברים מסורים לב"ד כו' והוא למו שביארתי דהא דר' יוחנן אינו שייך לזה דהתם הוא משום דבקרבן ליכא קם לי' בדרבה מינה והוא משום דמקשה עלי' על הא דאמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן (פי' וא"כ סובר דבמתניתין יש מלקות דשחוטי חוץ וע"ז אומר מאן תניתה ר' שמעון (פי' דעל ת"ק לא קשי' כל כך דהא הוא אומר דהקדיש ואח"כ שחט פטור אלא דקשי' דלת"ק הא דפטור הוא משום דלאו דמרי' קא טבח עכ"פ לר"ש איכא להקשות יותר דאיך קאמר ר"ש דקדשים שחייב באחריותן חייב וא"כ צריך לומר דר"ש אית לי' דלוקה ומשלם כר"מ וא"כ תקשה לדידי' דהא אמרינן בירושלמי (פ"ג דכתובות ה"א) דתני ר' שמעון בן יוחאי ר' טרפון אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביוה"כ מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביוה"כ אין מכות אצל כרת וא"כ לר"ש תקשה דהא הכרת פוטר. אלא דודאי מיירי בקדשים בעלי מומין וכמו שאבאר לקמן שהוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' ע"ו) מכדי שמעינן לר"ש דאמר שחיטה שאינה ראוי' לא שמה שחיטה קדשים נמי שחיטה שאינה ראוי' כו' וריש לקיש אמר בשוחט בעלי מומין בחוץ וא"כ לא קשה כלל מהא דשחוטי חוץ דהא ליכא לא כרת ולא לאו (וכמו שיתבאר לקמן בזה).


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:2:5)

**וע"ז** אומר מאן תניתה ר"ש ולר"ש לא שייך בלאו"ה להא דר' יוחנן דאמר שוגג כו' דאי הוי מיירי בתמימים א"כ קשה דהא ר"ש סובר דכרת פוטר אלא ודאי דמיירי בבעלי מומין וא"כ לא שייך להא דאמר ר' יוחנן:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:2:6)

**ובזה** יתיישב הא דאמרינן בב"ק (ד' ע"א) אמר רב כהנא אמריתא לשמעתי' קמי' דרב זביד מנהרדעא מי מצית מוקמת מתניתין כר"מ ולא כר"ש והא קתני סיפא ר"ש פוטר בשני אלו מכלל דבכולה מתניתין מודה א"ל לא מכלל דמודה בטבח ומכר לרפואה ולכלבים וכתבו התוס' קצת קשה דמה דיוק הוא זה ופשטות התוס' הוא דמקשה דמנא לן דר"ש לא יסבור כר' מאיר (ועיין מהרש"א) אך לפי מה שביארתי ניחא דמקשה על הא דמוקי מתניתין כר"מ ור"מ סובר דלוקה ומשלם הא כיון דר"ש פוטר בשני אלו מכלל דבשאר מודה דחייב וא"כ קשה דהא לר"ש בטבח ומכר ביוה"כ נמי פטור דהא ר"ש סובר דכרת פוטר מתשלומין כמו מיתה וכמו דאיתא בירושלמי וע"ז משני דמודה בטבח ומכר לרפואה ולכלבים אבל בהשאר פליג משום דסובר דחייבי כריתות פוטר ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:1)

**עוד** שם ר' יוסטא בר מתון שאל הפודה כלכלה מיד הגזבר מהו שתטבל למעשרות מתיב ר"ל והתנן גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר כמה דאת אמר תמן המקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח והנה בספרי ע"י (ס' י"ז) כתבתי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דאמרי' בב"ק (ד' ע"ו) אלא לעולם ל"ש קדשי קדשים ל"ש קדשים קלים ודקשי' לך מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים מכרו להדיוט מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דשמעון מכרו לשמים מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן וכתבו התוס' והא דאמר לקמן גנב והקדיש חייב ד' וה' דהוי כמוכרו להדיוט היינו בקדשי בדק הבית דלא מיקרו על שם בעלים ומהירושלמי הזה מוכח שסובר דאין חילוק דהא ר' יוסטא בר מתון שאל הפודה כלכלה מיד הגזבר מהו שתיטבל למעשרות וא"כ שאל בקדשי בדק הבית וא"כ אמאי אומר מתיב ר"ל והתנינן גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר כמה דאת אמר תמן המקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח הא במתניתין מיירי בקדשי מזבח וע"כ לא הוי מכירה דמעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן אבל הפודה כלכלה דהוי בקדשי בדק הבית ע"כ הוי הפדיון כלוקח. וא"כ משמע שסובר דאין חילוק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:2
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:2)

**אך** לפי מה שביארתי לעיל ניחא שפיר והוא כמו דאמרי' בב"ק (ד' ע"ו) מכדי שמעינן לר"ש דשחיטה שאינה ראוי' לא שמה שחיטה קדשים נמי שחיטה שאינה ראוי' היא כי אתא רבין אמר ר"י בשוחט תמימים מבפנים שלא לשם בעלים כו' ור"ל אמר בשוחט בעלי מומין בחוץ וכתבו התוס' פי' בקונטרס דבבעלי מומין מעיקרא עסקינן דאי בשקדם הקדישן למומן תו לא חזו לפדיון משנשחטו דשמעינן ליה לר"ל אליבא דר' שמעינן בתמורה (ד' ל"ב) דקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה ומשנשחטה אינה יכולה לעמוד ובבעל מום מעיקרו מודה. וא"כ לר"ל בודאי מיירי בבעלי מומין מעיקרא כמו שכתבו התו' וא"כ בעלי מומין מעיקרא הוי קדשי בדק הבית וע"כ פשיט מזה ר"ל דכמו דהמקדיש אינו כמוכר אע"ג דהוי קדשי בדק הבית אעפ"כ אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח לענין הפודה כלכלה מיד הגזבר דאינו טובל למעשרות דהא מתניתין נמי איירי בקדשי בדק הבית:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:3
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:3)

**עוד** שם מילתי' דר"ל אמרה מכירה כפדיון אמר ראוי הוא לפדותו ולאוכלו. הנה בהירושלמי הזה נדחק הפ"מ וגם בגליון נדחק בזה מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:4
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:4)

**ע"כ** נראה לי לבאר דהא דפשיט ר"ל לענין הפודה כלכלה מיד הגזבר דכמו דהמקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח דע"כ מוקי ר"ל בבעלי מומין מעיקרו והוי קדשי בדק הבית ואמאי לא מתרץ כר' יוחנן בשוחט תמימים מבפנים שלא לשם בעלים ואמרינן בב"ק (ד' ע"ז) בשלמא ר' יוחנן לא אמר רשב"ל דקא בעי לאוקמי מתניתין אפי' בתמימין אלא ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן אמר לך וטבחו או מכרו כל היכא דאיתא במכירה איתא בטביחה וכל היכא דליתא במכירה ליתא בטביחה. והני קדשים הואיל דכי מזבין קדשים לא הוי מכירה ליתנייהו בטביחה ואזדו לטעמייהו דאיתמר המוכר טריפה לדברי ר"ש ר' יוחנן אמר חייב ר"ל אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב אע"ג דלית י'בטביחה איתא במכירה וריש לקיש אמר פטור כיון דליתא בטביחה ליתא במכירה וע"כ מוקי ר"ל דמיירי בקדשים בעלי מומין מעיקרא והוי קדשי בדק הבית וע"כ איתא במכירה:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:5
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:5)

**וע"ז** אומר מילתי' דר"ל אמרה מכירה כפדיון דהא אכתי קשה דאיך יכול למוכרן כיון דקודם פדיון הוי איסורי הנאה וא"כ ליתא במכירה וא"כ מוכח מר"ל דמכירה גופא הוי כפדיון וע"כ איתא במכירה (וכמו שכתב רש"י בפ"ק דבכורות (ד' י') לענין פטר חמור דאסור בהנאה דאמרי' התם רישא בהנאת דמיו וסיפא בהנאת גופו ופירש"י בהנאת דמיו אם השכירה לאחרים ואמאי לא פירש אם מכרה לאחרים אך אם מכרה הוי מכירה כפדיון דהא פודה בשוי' אפי' בכל הדברים וכמו דאמרינן שם בבכורות (ד' י"א) וע"ז פירש"י אם השכירה לאחרים) וע"ז אומר מילתיה דר"ל אמרה מכירה כפדיון. ע"ז אומר אמרו ראוי הוא לפדותו ולאוכלו (פי' דהוי ממון בעלים שיוכל למוכרו דהא ראוי הוא לפדותו ולאכלו) וכמו דתנן בב"מ (ד' נ"ו) ר"ש אמר קדשים שחייב באחריותן יש להם אונאה ופירש"י אמר כו' והפרישה והוממה ומכרה אלמא דקדשים בעלי מומין איתא במכירה (ועיין ברמב"ם (פי"ב מה"ב) והשגות הראב"ד שם ובנו"ב ביו"ד ספ"ה ודו"ק):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:6
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:6)

**ובזה** יתבאר מה דאמר רב הונא (פ"ו דשבועות ה"ו) על הא דאמר התם ר"ש אומר א' קדשי קדשים וא' קדשי' קלים שחייב באחריותן קורא אני בהן וכיחש רב הונא אמר א' קדשים כשירים וא' קדשים פסולים שחייב באחריותן קורא אני בהן וכיחש בעמיתו כו' ולא קאמר על ר' שמעון דהכא דאמר קדשים שחייב באחריותן חייב וכן על ר' שמעון דתנן בב"מ (ד' נ"ו) ר"ש אומר קדשים שחייב באחריותן חייב דזה ודאי מיירי בקדשים פסולין דהיינו בקדשים בעלי מומין דאלו בקדשים תמימים אעפ"י שהקדיש הגנב אפ"ה פטור על הטביחה וכמו דאמרינן בב"ק (ד' עו) ר' שמעון אומר אמרי נהי דסובר ר"ש כו' ופירש"י משום טביחה לא מיחייב כו' ונעשה זה שומר להקדש כו' אלמא דאם הקדיש גנב לא מיחייב אפי' בקדשים שחייב באחריותן וע"כ מוקי לה שם שהקדישו הבעלים וא"כ לר"ל הכא בירושלמי דפשיט דמקדיש אינו כמוכר וא"כ צריך לומר דמיירי שהקדישהו הגנב דאל"ה מאי מביא ראי' דהמקדיש אינו כמוכר כיון דמיירי שהבעלים הקדישו אלא ודאי דשיטת הירושלמי אינו כשיטת הבבלי בב"ק (ד' סח) דלר"ל מוקי לה בהקדישו הבעלים ביד הגנב ולשיטת הירושלמי הוא דר"ל סובר דהקדישהו הגנב ומוקי לה בבעלי מומין מעיקרא וע"כ חייב. ואפ"ה דווקא בקדשים שחייב באחריותן אבל בלאו"ה הוי דהקדש כל זמן שלא פדאו ואי משום דאמרינן ראוי הוא לפדותו ולאוכלו אעפ"כ לא הוי כדידי' וכמו שכתבו התוס' בפסחים (ד' מו) דהואיל ואי בעי פריק לא אמרינן ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:7
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:7)

**והנה** צריך לבאר דלפי מה שביארתי לעיל (ה"א) שיטת הירושלמי דיאוש קונה ומשמע דקני מדאורייתא וכמו שהבאתי ראיו' הרבה על זה עיי"ש וא"כ איך יתיישב מתני' דהאיך מיירי אי קודם יאוש א"כ איך יכול הגנב להקדיש ואי לאחר יאוש א"כ בלאו הקדש דידי' הא טבח וכמו דאמרינן בב"ק (ד' סח) ור"ל אמר פטור חייבי' לפני יאוש הוא אבל לאחר יאוש קני ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואמרינן שם אותיבי' ר' יוחנן לר"ל גנב והקדיש ואח"כ טבח משלם תשלומי כפל ואינו משלם ד' וה' אימת אילימא לפני יאוש מי קדוש איש כי יקדיש את ביתו קודש אמר רחמנא מה ביתו שלו אף כל שלו אלא פשיטא לאחר יאוש וטעמא דהקדיש הוא דאינו משלם שלומי ד' וה' דכי קא טבח דהקדש קא טבח אבל לא הקדיש טבח משלם תשלומי ד' וה' ואי ס"ד יאוש קונה אמאי משלם שלו הוא טובח שלו הוא מוכר א"ל הב"ע כגון שהקדישו בעלים ביד גנב כו':


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:8
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:8)

**וא"כ** קשה לשיטת הירושלמי שסובר דיאוש קונה כמו שהבאתי ראיות לעיל מהירושלמי ועוד דאמרינן בירושלמי (פ"ה דגיטין ה"ו) עולא בר ישמעאל בדין הי' אפי' לא נודעה לכהנים לא תכפר למה אמרו תכפר שלא יהא המזבח שמם ר"ל אומר בדין הי' דאפי' נודעה לרבים תכפר ולמה אמרו לא תכפר שלא יהא מזבח מקבל גזילות, וא"כ סובר ר"ל לשיטת הירושלמי ג"כ דיאוש לחודי' קונה וא"כ איך יתיישב מתניתין דהקדיש ואח"כ טבח ומכר לר"ל דהא ר"ל מפרש למתניתין דהקדיש היינו שהגנב הקדיש והראי' דהא פשיט מזה מדמקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח (דאי הוי מקדיש כמוכר א"כ הי' מתחייב הגנב על ההקדש גופא וא"כ מפרש למתניתין דמיירי דהקדיש הגנב וא"כ קשה על ר"ל כיון שסובר דיאוש לחודי' קני (ואף דיש לדחות דהתם בגיטין הוא מטעם יאוש עם שינוי השם ועיין בגיטין (ד' נה) אך כיון שהוכחתי דהירושלמי סובר דיאוש לחודי' קונה א"כ איך יתיישב מתניתין הא דתנן הקדישו ואח"כ טבח ומכר:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:9
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:9)

**והנה** איפשר לומר עפ"י מה שכתב הים של שלמה (פ"ז דב"ק) שפסק דיאוש קונה מדרבנן וכתב שם דאפ"ה לענין ארבעה וחמשה אינו פטור דרבנן לא תקנו להיות שלו אלא שיכול לסלק בדמים אבל לאפטורי מד' וה' דחייבי' רחמנא אפי' לאחר יאוש לא וא"כ איפשר לומר דהירושלמי סובר ג"כ דיאוש קונה מדרבנן אך א"כ מאי מקשה בש"ס דילן (שם) לר"ל אי ס"ל דיאוש קונה מדרבנן א"כ מוכח דסובר ר"ל לפי שיטת הש"ס דילן דיאוש קונה מדאורייתא וא"כ מסתמא הירושלמי דגיטין (פ"ח ה"ו) דקאמר ר"ל בדין הי' אפי' נודעה לרבים תכפר א"כ הוא נמי מדאורייתא אפי' בלא שינוי השם ועוד דאי הוא מחמת יאוש ושינוי השם א"כ הוי מצוה הבאה בעבירה ואמאי מכפר אלא ודאי דיאוש לחודי' קונה וע"כ לא הוי מצוה הבאה בעבירה וכמו שכתבו התוס' בגיטין (ד' נ"ה) בד"ה מאי טעמא כו' אך איפשר לומר דלא חייש לטעם דמצוה הבאה בעבירה וכמו שכתבו התוס' בגיטין (ד' נ"ה)


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:10
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:10)

**ע"כ** נראה לי לבאר עפ"י מה שכתב הקצה"ח (ס' רס"ב) שהביא שם מה שכתב הרמב"ן בס' המלחמות פ' מרובה דהא דאמרינן הגנב והגזלן והאנס תרומתן תרומה והקדישן הקדש משום יאוש ושינוי השם וכתב עלה דאין הטעם משום הצטרפות יאוש ושינוי השם דכל היכא דהאי לחודי' לא מהני גם ע"י צירוף לא מהני אלא דעיקר הקנין הוא בשינוי השם לחודי' דהוי קנין כמו בגנב טלה ונעשה איל אלא הא דבעינן יאוש היינו כדי שיהי' מקום שיהי' חל עלי' שינוי השם דאי ליכא יאוש ליכא שינוי השם כלל כיון דהבעלים מרדפין אחריו והוי שינוי החוזר וכל שנתייאשו הבעלים מצא מקום לחול שינוי שמו ובטלה ונעשה איל דאם חל ממילא לא בעי יאוש ועיין בתו' (ד' ס"ז) בד"ה הא לאו הכי וא"כ נראה דגבי תרומה והקדש סגי נמי ביאוש שלא מדעת כיון דעיקר הקנין הוא שינוי השם אלא שלא יהיו הבעלים מרדפין אחריו דכל זמן שמרדפין אין מקום לשמו שקרא לו וכיון דלכי מתיידע לי' ודאי מייאש ולא ירדוף אחריו וניחא לו בשינוי שמו א"כ ממילא קני לה בשינוי השם כו' עיי"ש וא"כ איפשר לומר דמיירי קודם יאוש ואעפ"כ קני בשינוי השם ע"י הקדש משום דלזה מהני היאוש שאח"כ כמו שכתב הקצה"ח:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:11
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:11)

**אך** שאעפ"כ קשה דא"כ אמאי לא מתרץ לה ר"ל בב"ק (ד' ס"ח) דמיירי קודם יאוש אך דמהני יאוש שאח"כ. ע"כ הי' נראה לי דלר"ל לא מהני דר"ל סובר ביבמות (ד' נ"ה) דלר"ל לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע א"כ לא אמרינן בהא נמי איגלאי מילתא למפרע אבל לשיטת הירושלמי (ר"פ החולץ) דהטעם הא דלא הוי חלוצה הוא את שאומרים לו ייבם אומרים לא חלוץ ועוד יש טעמים אחרים דבעינן שתדע אם בחליצה היא נפטרת אם בהולד היא נפטרת ולא פליגי בזה ר' יוחנן ור"ל. וכמו שהבאתי בספרי ע"י (סי' י"ד) על מה נסתפק המ"ל ברמב"ם (פ"ו מה' גירושין) בענין אם קידש על תנאי אם יכול לגרש קודם חלות התנאי והאריך בזה בהא דקייל"ן כר"ל לגבי ר יוחנן בהא דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע והבאתי ראי' מהירושלמי (פ"ז דכתובות) אית תניי תני מותרת להנשא בלא גט ואית תניי תני אסורה להנשא בלא גט כו' שמא תלך אצל חכם ויתיר נדריה ונמצא קדושין חלין עליו למפרע אלמא שיכול לגרש אעפ"י שעדיין לא חלו עלי' הקדושין דאם תתיר אח"כ חל הגט למפרע ולפי מה שביארתי כעת הוא משום דלשיטת הבבלי פליגי בה ר"י ור"ל וקייל"ן כר"ל בהני תלת וע"כ מוכח דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע אבל לשיטת הירושלמי דלא פליגי בה ר"י ור"ל וע"כ סובר דאמרינן אגלאי מילתא למפרע וע"כ אע"ג דלענין יאוש גופי' אמרינן דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש אפ"ה לענין שיהי' שינוי השם מחמת שאין הבעלים מרדפין אחריו ולא יהיה שינוי השם החוזר אמרינן איגלאי מילתא למפרע לשיטת הירושלמי לר"ל אע"ג דלענין יאוש גופא לא אמרינן וכמו דאיתא בב"מ (ד' כ"ב) איסורא דומי' דהתירא מה התירא בין דאית בה סימן בין דלית בה סימן שרא אף איסורא בין דאית בה סימן ובין דלית בה סימן אסורה וע"כ נענין קנין לא קני בלא הקדש וטבח ומכר חייב משום דלאו דידי' הוא דהוי קודם יאוש ואפ"ה אם הקדיש הוי הקדש משום דהוי יאוש ושינוי השם (והא דאמרינן בירושלמי (פ"א דתרומות) בא אבי' ואימן על ידו למפרע נעשה תרומה או מכאן ולהבא אמר רב שימי נשמעינה מן הדא הרי שבא בעה"ב ומצאו עומד בתוך שלו א"ל לקוט לי מן היפים האלו כי' אית לך מימר למפרע נעשית תרומה לא מכאן ולבא א"ל ה"נ מכאן ולבא היינו משום דבתרומה בעינן שליחות וכמו דאמרינן בב"מ (ד'כ"ב) ת"ש כו' הוסיפו הבעלים עליהם בין כך ובין כך תרומתן תרומה וכי נמצאו יפות מהן תרומתן תרומה אמאי בעידנא דתרם הא לא הוי ידע תרגמא רבא אליבי' דאביי דשוי' שליח הכי נמי מסתברא דאי ס"ד דלא שווי' שליח ולא הוי תרומתו תרומה והא גם אתם אמר רחמנא מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם ומסיק בגמ' דשווי' שליח ולשיטת הירושלמי הוי תרומה מכאן ולהבא:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:12
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:12)

**ואיפשר** לומר עוד דהש"ס דילן נמי סובר הכי וכמו שכתב הקצה"ח והא דלא תירץ ר"ל דמיירי קודם יאוש והא דמקדיש היינו משום שינוי השם דזה נתחדש בימי רב יוסף וכמו דאמרינן בב"ק (ד' ס"ו) אלא אמר רבא האי מילתא קשי בה רבא לרב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרקה עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקא שינוי השם כשינוי מעשה דמי כו' ובזה יתיישב הא דאמרינן בב"ק (ד' ס"ז) מיתבי הגנב והגזלן והאנס הקדישן הקדש ותרומתן תרומה ומעשרותן מעשר אמרי התם איכא שינוי השם מעיקרא טיבלא והשתא תרומה הקדש מעיקרא חולין והשתא תרומה והקשו התו' דבקדשים שאין חייב באחריותן לא הי' צריך ליתן טעם זה דיש כאן יאוש ושינוי רשות אלא בעי לאוקמי אפי' בחטאת ואשם ואע"ג דמעיקרא חורא דראובן והשתא תורא דראובן וכבר האריך בזה הקצה"ח מפני מה אומר יאוש ושינוי השם ולפי מה שביארתי איפשר לומר דשינוי השם הוא אפי' קודם יאוש נמי מהני דכל היאוש הוא שיהי' שינוי השם שאינו חוזר וע"כ כיון דאייאש אח"כ איגלאי מילתא למפרע דהוי שינוי השם ושינוי השם קונה אפי' בלא יאוש כמו שינוי המעשה אלא דכל היאוש להיות שינוי השם שאינו חוזר וכמו שכתב הרמב"ן וכן התוס' בב"ק (ד' ס"ז) בד"ה הא כו' ועוד יש לומר דבכל מקום הוי שינוי השם גרידא קני לרב יוסף בלא יאוש ולכך יש להועיל לו במריש בלא יאוש דמה שצריך יאוש בעורות לאו משום קנין דקנין הוי שינוי השם לחודי' והיאוש אין צריך אלא כדי שיועיל כו' דאי לאו היאוש אין כאן שינוי השם וכן בהקדש בעי עמו יאוש שאם אין יאוש אין שם הקדש חל עליו ואין כאן שינוי השם וכן שינוי רשות אם אין יאוש אין שינוי רשות.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:13
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:13)

**וע"כ** נראה לי שיש נ"מ בין שינוי השם לשינוי רשות דבשינוי השם קני ביאוש השם כמו בשינוי מעשה לחודי'. והיאוש הוא שיהיה שינוי השם דאל"ה הוי שינוי השם החוזר וע"כ אם נתייאש אח"כ נמי אגלאי מילתא למפרע דהוי שינוי השם משא"כ ביאוש ושינוי רשות דמה דמהני שינוי הרשות הוא משום דאתי לידי' בהתירא לאחר יאוש ע"כ קני וע"כ בעינן יאוש קודם ואח"כ שינוי רשות וכמו דאמרינן בב"ק (ד' קט"ו) בהא פליגי מר סבר יאוש ואח"כ שינוי רשות קני כו' וא"כ אם אתי לידי יאוש א"כ לא הוי יאוש ושינוי רשות דהא יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש וכמו שהקשו התוס' בב"ק (ד' ס"ח) בד"ה מה טביחה כו' וא"ת והא ממש לאלתר קודם ידיעת בעלים אי איפשר להיות דומי' דטביחה דה"ל יאוש שלא מדעת וקייל"ן כאביי דלא הוי יאוש אלמא דלא מהני קודם וכן בב"מ (ד' כ"ב) ת"ש הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה כו' בשלמא גזלן וירדן דקא חזי להו ומייאש אלא גנב מי קא חזי לי' דמייאש תרגמא ר"פ בליסטים מזויין אלמא דאי אמרינן דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש לא אמרינן דמהני יאוש שאח"כ כיון דהטעם משום דבהתירא אתא לידי' א"כ בעינן דווקא שמתייאש קודם אבל ביאוש ושינוי השם מהני אפילו אם נתייאש אח"כ וע"כ אומר הטעם על הגנב והגזלן והאנס הקדישן הקדש ותרומתן תרומה משום שרוצה לאוקמי אפי' תרמו אח"כ מיד לאחר הגניבה קודם שידעו הבעלים וא"כ לא הוי יאוש אבל מתורת שינוי השם קני אפי' אם מתייאש אח"כ כמו שכתב הקצה"ח. וע"כ אומר הטעם משום שינוי השם ודו"ק):


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:14
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:14)

**ובזה** יתבאר מה דאמרינן שם אח"ז בירושלמי אמר ר' אלעזר ראו אותו שוחט שור שחור ביער חזקה גנוב הוא וחש כו' שמא רבוץ הוא תיפתר כשראהו מושך ומשמעות הירושלמי דכיון דנטמן ביער. ודאי גנבו והוא קשה דאעפ"כ איפשר שיהי' שלו וע"כ נראה שהפשט הוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' ע"ט) אמר ר' אלעזר ראוהו שהטמין בחורשין וטבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' אמאי הא לא משך אמר ר' חסדא שהכיש' במקל אמרי כיון דראוהו גזלן הוא כיון דקא מיטמרי מינייהו גנב הוא כו' ור' יוחנן הא דמטמרי דלא נחזינהו אינשי ונערקו מינייהו וא"כ הא דקאמר ר' אלעזר בירושלמי הוא נמי דאע"ג דגזלו מיד בעלי' אעפ"כ כיון דמטמרי מאינשי גנב הוא וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ח דסנהד' ה"ג) אמר ר' הילא גנב בפני עדים גנב גנב בפני הבעלים גזלן. ר' זעירא בעי מעתה אפי' נתכוין לגוזלה ולבעליו אין זה גזלן והוי דינו גזלן כו' עד שיגזלו בפני עשרה בני אדם וא"כ לא הוי גזלן אפי' גזלו בפני בעלי' עד שיגזלו בפני עשרה בני אדם:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:15
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:15)

**והא** דאמר ר' אלעזר הכא והוא לפי מה שביארתי דלשי' הירושלמי דיאוש קונה א"כ איך תנן בהקדישו ואח"כ טבח ומכר אי קודם יאוש אינו יכול להקדישו ואם אחר יאוש א"כ כי טבח ומכר דידי' הוא וע"כ ביארתי דלשיטת הירושלמי הא דחל ההקדש הוא ע"י שינוי השם ואע"ג דלא ידע אך דלכי מתוודע לו יתייאש ע"כ הוי שינוי השם דשינוי השם לחודי' קני גם ביארתי שתלוי בזה אי אמרינן איגלאי מילתא למפרע ותירצתי בזה שיטת הירושלמי והבבלי אך אעפ"כ איפשר לומר דלא דמי להא דאיגלאי מילתא למפרע דהתם בחולץ למעוברת הטעם דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע כתב הנ"י דילמא תחילה הי' באופן שתלד בן קיימא אך לאח"כ נתהוה שהפילה ע"כ אמרינן איגלאי מילתא למפרע וא"כ הכא בגנב דסתם גניבה הוי יאוש בעלים וא"כ מעיקרא הי' עומד שנתייאש אח"כ הוי שינוי השם למפרע וא"כ כ"ע מודו בזה דקני עפ"י יאוש השם למפרע.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:16
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:16)

**אך** זהו דווקא אליבא דרבנן דסברי דסתם גניבה הוי יאוש בעלים ע"כ איפשר לומר דכיון שזה ודאי שלאחר שיתוודע למהוי יאוש ע"כ הוי שינוי השם למפרע אבל לר"ש שסובר דגזילה הוי יאוש בעלים וגניבה לא הוי יאוש בעלים כמו דאמרינן בב"ק (ד' ס"ו) ר"ש אומר חילוף הדברים של גזלן כו' מטמאתן ושל גנב כו' וא"כ איך יתיישב הא דתנן בב"ק (ד' ע"ד) ר"ש אומר קדשים שחייב באחריותן משלם תשלומי ד' וה' (פי' דאיך מיירי אם קודם יאוש אינו יכול להקדיש אי לאחר יאוש דידי' קא טבח וא"כ צריך לומר דחל ההקדש ע"י שינוי השם למפרע הא ר' שמעין סובר דסתם גניבה לא הוי יאוש בעלים א"כ אינו עומד לכך שיתייאש ואף שמתייאש אחר כך כמו דאמרינן בב"ק (ד' קי"ד) אמר עולא מחלוקת בסתם אבל בידוע דברי הכל קני וקייל"ן כעולא וכמו שכתב הרא"ש אעפ"כ הא אינו עומד לכך שיתייאש אך לשיטת הש"ס דילן ניחא דהא אמרינן בב"ק (ד' ע"ו) אמרי נהי דסבר ר"ש מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים או הכא מיבעי' לי' ומוקמינן התם דר"ש קאי על הא דהקדישו הבעלים וא"כ ניחא כיון דהבעלים הקדישו:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:17
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:17](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:17)

**אבל** לשיטת הירושלמי דר"ש קאי אמתניתין ובמתניתין לא משני דהקדישו הבעלים דהא אמרינן הכא בירושלמי מתיב ר"ל והתנינן גנב ואח"כ הקדיש ואח"כ טבח ומכר כמה דאת אמר תמן המקדיש אינו כמוכר ודכוותה הפודה אינו כלוקח א"כ מוכח דמפרש למתניתין שהקדיש הגנב וע"כ מביא ראי' מהא דהקדיש ואח"כ טבח ומכר דבהקדש לחוד לא מתחייב א"כ המקדיש אינו כמוכר וכמו שביארתי דשיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דלשיטת הירושלמי מיירי מתניתין לר"ל הקדיש הגנב ולשיטת הש"ס דילן בב"ק (ד' ס"ח) אמרינן אמר לי' כגון שהקדישו הבעלים ביד גנב וא"כ מפרש ר"ל דהקדישו הבעלים ביד הגנב וא"כ כיון דר"ש סובר דסתם גניבה לא הוי יאוש בעלים וא"כ אינו עומד לכך וא"כ איך אמרינן דאיגלאי מילתא למפרע כיון דר"ש סובר דסתם גניבה לא הוי יאוש בעלים.


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:18
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:3:18](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:3:18)

**וע"כ** אומר ר' אלעזר ראוהו איתו שוחט שור שחור ביער חזקה גנוב הוא. וע"ז פריך הא לא משך ומשני בשמשך והוא דאע"ג דגזלו מאתו אך כיון דמיטמיר גנב הוא וא"כ כיון דלא מסתפי מכולי עלמא (וכמו שפירש"י שם) מסתמא מתייאש וכמו שפירש"י בב"ק (ד' קי"ד) ר"ש אומר חילוף הדברים של גזלן כו' ופירש"י כיון דשקלי' מיני' בהדי' ולא מצי קאים באפי' מייאש וא"כ בגזלן דלא מסתפי מכולי עלמא סובר ר"ש דמייאש ואפ"ה הוי' גנב לענין כפל כיון דמיטמר מבני אדם. וע"כ ניחא דהקדישו הוי הקדש ע"י שינוי השם ובלא נתוודע עדיין לבעלים וא"כ לא קני בלאו ההקדש. אך ההקדש הוי ע"י שינוי השם וע"כ חל ההקדש וע"כ מביא הכא בירושלמי הא דר' אלעזר ראו אותו שוחט שור שחור ביער כו' ועיין בב"ק (ד' נ"ז) שאני אומר ליסטים מזויין גנב הוא ופירש"י ומשלם כפל כו' ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:5:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:4:5:1)

**עוד** שם יש בטובח מה שאין במוכר ויש במוכר כו' שהטובח בשבת חייב והמוכר פטור והנה לפי הגי' זו כמו שפי' הפ"מ הוא שיש בטובח מה שאין במוכר שהטובח בשבת חייב מיתה וע"כ פטור אם טבח בשבת לענין תשלומי מי ד' וה' והמוכר בשבת פטור ממיתה וע"כ אם מכר בשבת חייב אך הוא קשה. דזה פשוט הוא שהטובח בשבת חייב מיתה והמוכר פטור ממיתה. ע"כ הי' נראה לי דקאמר יש בטובח מה שאין במוכר ויש במוכר מה שאין בטובח הכל לענין חיוב גניבה והוא יש בטובח מה שאין במוכר הוא ענין בפני עצמו והוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' ס"ח) אלא לעולם כולה לפני יאוש ואיפוך מציעתא לסיפא כו' ואימא הכי גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ד' וה' והשני אינו משלם אלא קרן דשינוי רשות בלא יאוש לא קני גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם תשלומי ד' וה' והשני משלם כפל דקני' בשינוי מעשה וא"כ יש בטובח מה שאין במוכר שאם מכרו קידם יאוש ובא אחר וגנבו השני אינו משלם אלא קרן אבל טבחו ובא אחר וגנבו חייב כפל דשינוי מעשה קני אפי' בלא יאוש ג"כ. ויש במוכר מה שאין בטובח שהטובח בשבת חייב (וצ"ל פטור) והמוכר בשבת פטור (צ"ל חייב)]:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:5:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:5:2:1)

**שם** (ה"ה) מכרו חוץ מא' ממאה שבו כו' ובגמ' ר' זעירא בעי מכרו חצי מהו מכר חצי לזה וחצי לזה מהו נשמעינה מן הדא מכרו חוץ מידה חוץ מרגלה חוץ מגיזותי' משלם תשלומי ד' וה' רבי אומר חוץ מדבר שהנשמה תלוי' בו משלם שלומי ד' וה' חוץ מדבר שאין הנשמה תלוי' בו פטור והפשוטות הוא דאליבא דרבי דאמר דבר שהנשמה הלוי' בו משלם תשלומי ד' וה' וכמו דאמרינן בב"ק (ד' ע"ח) ורבי סבר וטבחו מידי דהוי בטביחה לאפוקי מידי דלא הוי בטביחה ומכרו דומי' דטביחה וע"כ כיון דטביחה ליתא לחצאין ה"נ במכירה ואיפשר דהא דבעי ר' זעירא איפשר דבעי לה דאע"ג שביארתי דמידי דליתי במכירה ליתא בטביחה כגון קדשים כמו שביארתי לעיל לר"ל וא"כ מקשין מכירה לטביחה וטביחה למכירה אך זהו דווקא במידי דליתי' בטביחה כלל או ליתא במכירה כלל וע"כ אמרי' יש במוכר מה שאין בטובח אע"ג דהטובח בשבת פטור אעפ"כ המוכרבשבת חייב וכמו שכתבו התוס' בב"ק (ד' ע"ז) כל היכא דאיתא במכירה איתא בטביחה ומוכר בשבת דחייב אע"ג דאם טבח פטור ההיא בהמה איתא בטביחה בחול (וכן יש לפרש הא דאמר לעיל מילתי' דר"ל אמרה מכירה כפדיון דאל"ה היכי חייב בקדשים על הטביחה הא ליתנהו במכירה) ע"ז אומר אמרי ראוי הוא לפדותו ולאוכלו) (פי' וא"כ ראוי הוא למכירה לאחר הפדיון ע"כ חייב על הטביחה נמי) וע"ז מיבעי' לי' אם מכרו חצין או מכרו לזה ולזה אע"ג דטביחה לחצאין לא מהני אעפ"כ במכירה מהני דהא ישנו בטביחה. וע"ז אומר נשמעינה מהדא והוא דפליגי תנאי בזה אי בעינן מכירה דומי' דטביחה ולרבי בעינן שיהי' מכירה דומי' דטביחה דהא אמר דבר המעכב בשחיטה משלם תשלומי ד' וה' כו' וא"כ בעינן נמי שיהא המכירה דומי' לטביחה ומכרו חציו או חצי לזה וחצי לזה לא מהני ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Bava Kamma 7:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Bava%20Kamma/r/7:6:2:1)

**שם** (ה"ו) הי' מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חיי' נתנו לבכורות בנו ולבע"ח ולש"ח ולשואל ולשומר שכר היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאוהו חוץ ומת חייב ובגמ' א"ר מנא מאן דמר לי הדא מילתא אנא נסיב בנרייתי' מהו פטור נפטר מחובו נפטר מגניבה (פי' משום שאפשר לפרש המשנה דקאי אגנב והגנב נתנו לבכורות בנו או דקאי אבעה"ב ודין משיכה דתיקנו בשומרין אשמועינן וכמו שכתב הראב"ד הביאו התוי"ט) ובב"ק (ד' ע"ט) אמרינן בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין או לא אמר רב יימר ת"ש נתנו לבכורות בנו או לבע"ח או לשומר כו' היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור מאי לאו שומר וש"מ תיקנו משיכה בשומרין א"ל לא גנב הא תנא לי' רישא תני גנב שגנב מבית הבעלים ותני גנב שגנב מבית שומר א"ל רב אשי לא תדחי' מה לי גנב שגנב מבית שומר מה לי גנב שגנב מבית הבעלים אלא לאו שומר וש"מ תיקנו משיכה בשומרין ובירושלמי לא קא מיבעי' לי' אי מיירי בגנב שגנב מבית השומר כמו שאומר בהש"ס דילן משום דהירושלמי אזיל לטעמיה כמו שביארתי בריש פירקין (ה' א') דהירושלמי סובר דאם גנב מבית השואל פטור מכפל כמו הגונב מן הגנב וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ח דשבועות ה"א) תני וגונב מבית האיש ולא מבית השואל וא"כ הגונב מבית השואל אינו חייב כפל לשיטת הירושלמי ובמתניתין תנן נתנו לבכורות בנו כו' לשומר חנם לשואל דחייב וא"כ משמע דחייב כדין גנב בכפל ג"כ וא"כ אי איפשר לפרושי שגנב מבית השואל אלא דהאיבעי' הוא אם קאי על הבעלים שמסרו לשומר וכמו שפי' רש"י בלשון ראשון או כמו שפירשו התוס' כלשון אחרון דקאי אגנב ובמ"א יתבאר: