## Noam Yerushalmi on Beitzah Chapter 2

###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:1:3:1
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:1:3:1)

**מתניתין** דר"ש בן אלעזר (כצ"ל) דהני אין עושין מיו"ט למוצאי יו"ט והתני ממלאה היא אשה קדירה בשר כו' רשב"א אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת תאפה יפה בשעה שהתנור מלא. והנה הק"ע נדחק בזה אך דלא קאי אמתניתין דביצה רק דקאי על מתניתין (פ"ק דחלה) דתנן עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה ומערבין בה כו' ונעשית ביו"ט כו' וע"ז נאמר מתניתין דרשב"א היא כו' דתני רשב"א אומר ממלא היא אשה את התנור פת מפני שהפת נאפה יפה בשעה שהתנור מלא (פי' דלא תקשה כמו דמקשה הש"ס דילן בביצה (דף כא) אמר רב חסדא בהמה חצי' של כו' וחציו של ישראל מותר לשוחט לשוחטה ביו"ט עיסה חציו של כו' וחציו של ישראל אסור לאפותה ביו"ט דהא איפשר למפלגה בלישה. מתיב רב חנא בר חנילאי עיסת כלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה כו' ונאפת ביו"ט כו' ואמאי הא איפשר למפלגה בלישה. ומשני שאני עיסת כלבים הואיל ואיפשר לפייסן בנבילה כו' לא תימא הואיל ואיפשר אלא כגון דאית ליה נבילה דודאי איפשר לפייסן בנבילה). והירושלמי אמר דמתניתין רשב"א היא וא"כ ליכא לאקשויי דהא איפשר למיפלגה בלישה דאפי' אי פלגינהו בלישה נמי מותר לאפות לרשב"א וכמו שהקשו התוס' (שם) בד"ה עיסה חציו כו' ואם תאמר והאמר בביצה (דף ט"ז) רשב"א אומר ממלאת אשה תנור פת ואע"פ שאינה צריכה אלא לפת אחת כו' ויש לומר דשאני התם דכל הפת של ישראל כו' אבל הכא דחצי של כו' אסור לאפות ביום טוב וע"כ אומר הירושלמי דמתניתין רשב"א היא ואם כן אפי' אם יפלגה בעיסה נמי שרי לאפות ואם כן אם הוא פת גדול נמי נאפה. וע"כ שרי לאפות:


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:2:2:1)

**שם** (ה"ב) תרין אמוראין חד אמר בכלים שנטמאו באב הטומאה כו' עיין במה שביארתי ע"ז (ספ"ב דשבת):


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:2:4:1
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:2:4:1)

**שם** ואדם בשבת שכן אדם טובל לקירויו בשבת (פי' הק"ע משום דנראה כמיקר) ועיין מה שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דברכות) שהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דהטעם הוא משום דנראה כמיקר דא"כ תקשה מ"ט אמרינן דחייבי טבילות טובלין ביוה"כ ואי משום דהואיל ובשבת שרי ביוה"כ נמי שרי הא הירושלמי ס"ל דלא אמרינן הואיל וקודם טיבול שרי לאחר טיבול נמי שרי (ובש"ס דילן בביצה (דף יח) מדמה להו להדדי) וכמו שהבאתי שם הירושלמי (פי"ד דשבת) תני לא יהא מגמע חומץ ופולט אבל מגמע הוא חומץ ובולע מתני' אמרה שאסור לגמוע ולבלוע דתנינן החושש בשיניו לא יגמע בהם את החומץ מאי הוא כדון או כרבי או כדברי הכל במגמע חומץ של תרומה אחר טיבולו (והוא ט"ס צ"ל) במגמע חומץ קודם טבילה דאז שרי אבל לאחר טיבולו אסור והא דאיתא בירושלמי אח"כ מודים חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה צ"ל אחר טיבולו שהוא משלם קרן וחומש כדי להשוו' הירוש' להבבלי דקוד' טיבול שרי דלא כהק"ע וא"כ סובר הירושלמי דלא אמרינן הואיל וקודם טיבול שרי לאחר טיבול נמי שרי.


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:2:4:2
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:2:4:2)

**וא"כ** תקשה דמ"ט אמרינן דכל חייבי טבילות טובלין ביוה"כ. וע"כ אומר בירושלמי הטעם שכן אדם טובל לקירוי' בשבת והיינו שכן אדם טובל לטבילת קרי בשבת וכמו דאמרינן ביבמות (ד' מ"ה) ההוא דהוי קרי ליה בר כו' אמר ריב"ל מי לא טבל לקירוי'. וכן בירושלמי (פ"ג דקידושין) כו' שמל ולא טבל ה"ז כשר שאין כו' שלא טבל לקירויו וא"כ בכל הני הפי' הוא שטובל לטבילת קרי וה"נ הפי' שכן אדם טובל לקירויו בשבת היינו שכן אדם טובל לטבילת קרי (פי' דתולין דטבל לטבילת קרי ולקרי לא הוי מתקן דאינו אלא משום סרך טבילה כמו דאמרי' (פ"ג דיומא) וקיל יותר מולד הטומאה דאמרינן בירושל' חד אמר בכלים שנטמאו באב הטומא' וחורנא אמר בכלים שנטמאו בולד הטומאה וא"כ למ"ד בולד הטומאה לא הוי מתקן א"כ בודאי ניחא ואפי' למ"ד בולד הטומאה מ"מ טבילת בעל קרי לא הוי מתקן משום דקיל יותר והוא כמו דתנן בביצה (דף יז) שמטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה ועיין במה שהארכתי בזה (ספ"ג דשבת ובסוף חגיגה) ואף דיש בו טבילה שצריך לטבול וא"כ הוי מתקן לגבי האי טומאה שצריך לטבול עיין במה שביארתי ע"ז (בפ"ק דשבת ה"ב) שיטת הירושלמי דאם נתכוין ללקט עשבים אע"פ שמייפה ומתקן את הקרקע אינו חייב משום מתקן ודלא כשיטת הש"ס דילן בשבת (ד' קג) עיי"ש ובשבת (פ' כלל גדול) וע"כ אמר שכן אדם טובל לקירויו הוא לתרץ ג"כ על הא דאמר תחילה כל מחייבי טבילות טובלין כדרכן בתשעה באב וביוה"כ. וע"כ אמר שכן אדם טובל לקירויו]:


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:3:2:1)

**שם** (ה"ג) ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא מטבילין כו' ובגמ' מתניתא דלא כרבי דתני אין מטבילין כלי ע"ג מימיו ביו"ט ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרה וצ"ל לטהרו בשבת לא אמר אלא בשל אבן הא בשל עץ לא וכתבו הק"ע והפ"מ דמתני' משמע דמיירי בשבת וא"כ אתי דלא כר' דקשי' השקה דבמתני' תנן דמשיקין אפי' בשבת ור' סובר דאין משיקין בשבת וע"כ אומר דמתני' אתי דלא כר':


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:2
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:3:2:2)

**והנה** בש"ס דילן (ד' יח) אמרי' אימא רישא דברייתא בי"ט וסיפא בשבת וכולה מתני' ביו"ט כו' וא"כ אמאי אמר בירושלמי מתני' דלא כרבי ואמאי לא מוקים לה דמתני' מיירי ביו"ט וביו"ט הטבלה אסור הא השקה שרי' אפי' לרבי:


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:3
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:3:2:3)

**ע"כ** נראה לי דע"כ קאמר בירושלמי ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת לא אמר אלא בשל אבן הא בשל עץ לא והוא דבתוס' הקשו בביצה (ד' יח) בד"ה ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא בכלי עץ לפי שהוא מקבל טומאה מן המשקין ונמצא שהוא מטביל כלי וא"ת אמאי אין מטבילין אותו הא איכא תרתי לטיבותא חדא דנטמא ביו"ט ועוד דלא נטמא כי אם בולד הטומאה וכ"ע מודים דמטבילין כו' ולמאן דמוקי מתניתין בשבת כרבנן ניחא אבל למאן דמוקי לה ביו"ט וכו' קשיא וי"ל דמ"מ אין לגרום הטומאה לכלי בידים כדי שיטבלו דדוקא כשנטמא כבר כו' וא"כ אי מיירי בשבת ניחא דהא דאמרינן דאם נטמא ביום טוב מטבילין ביו"ט היינו דווקא ביו"ט אבל לא בשבת (ועוד דלפי מה שכתב הש"א דהא דנטמא ביום טוב מטבילין אותו ביום טוב היינו דקיי"ל כרבי יהודה במכשירי אוכל נפש שאי איפשר לעשותן מעיו"ט דמותר וא"כ אם נטמא ביו"ט מותר להטבילו דאפי' הוי כמתקן הא מתקן גופא שרי במכשירי אוכל נפש לר"י וזהו דווקא ביום טוב אבל לא בשבת):


###### Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:4
[Noam Yerushalmi on Beitzah 2:3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Beitzah/r/2:3:2:4)

**וע"כ** אמר מתניתא דלא כרבי דתני אין מטבילין כלי ע"ג מימיו ביו"ט ואין משיקין אה המים בכלי אבן לטהרן בשבת דברי ר' וחכ"א מטבילין כלי ע"ג מימיו ביו"ט ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרה בשבת לא אמר אלא בשל אבן הא בשל עץ לא וא"כ ודאי דמתניתין מיירי בשבת וא"כ כיון דמתני' מיירי בשבת אם כן אהי דלא כרבי דלרבי אין משיקין את המים בכלי אבן לטהר' אפי' בשבת (והא דגבי טבילה אמרינן בירושלמי דע"כ מותר משום דאדם טובל לקירויו וכמו שביארתי שיתלו משום טבילת בעל קרי וע"כ לא הוי כמתקן ואם כן אם מותר לטבול כלי שנטמא ביו"ט לפי מה שביארתי שהירושלמי סובר כשיטת הש"ס דילן דנטמא ביו"ט מותר וא"כ יהא מותר להטביל כלי מעיו"ט שיאמרו שנטמא ביו"ט ואיפשר לומר דלא יתלו בדבר שאינו מצוי כמו דאיתא בביצה (דף יח) טומאה ביו"ט כו'. ופירשו שהרי הכל מטהרין ברגל וכש"כ שנזהרין מלהטמא והכא נמי צריך לומר למ"ד דבולד הטומאה שרי אם כן יטבלו אף שנטמא באב הטומאה שיתלו שנטמא בולד הטומאה אך בולד הטומאה נמי אינו מצוי וכמו דאמרינן בביצה (דף יח) ולד הטומאה כו' כהנים זריזים הם ודו"ק: