## Noam Yerushalmi on Berakhot Chapter 4

###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:1)

**ר'** חייא בשם ר' יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוספין תפילת המנחה קודמת הוון בעו מימר כשאין ביום כדי להתפלל שניהם. אבל אם יש ביום להתפלל שניהם מוסף קודמת. ר"מ בשם ר' יוחנן אפי' יש ביום כדי להתפלל שניהם תפילת המנחה קודמת. והתני הקדים תפילת המנחה לתפילת המוספין יצא לשעבר הא בתחילה לא פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה. כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון לאריסטון תהוין מצלין דמנחתא עד דלא תסקון כו':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:2)

**והנה** הרא"ש כתב (בפ"ד דברכות) משמע שכך אמר להם דבשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן המנחה יש להקדים תפילת המנחה קודם לתפילת המוסף. אבל מנח' גדולה דשבע שעות אין לחוש. ומיהו גמרא דידן לא סבר הכי דאפי' בשעה שביעית פוסקין שצריך להקדים תפילת המנחה כו'. [והא דקאמר בירושלמי פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון כו' כמו שמביא ראיה דבדיעבד יצא אם התפלל מנחה בזמן מנחה גדולה. והביא ראיה מדריב"ל שצוה לתלמידיו שיתפללו לאחר שש שעות קודם שיעלו לאכול באריסטון או שהביא ראיה על שאין זמן תפילת המנחה במנחה גדולה. והביא ראיה להא דריב"ל שבאריסטון צוה להם. וא"כ מוכח שאין עיקר זמנה. וכן כתב המעיו"ט וכתב שבין כך ובין כך סברת הירושלמי. שעיקר זמן תפילת המנחה בזמן מנחה קטנה לא בזמן מנחה גדולה. והביא סיוע להרמב"ם שכתב דדוקא בדיעבד יצא אם התפלל מנחה בזמן מנחה גדולה והפ"מ שגה בזה שהבין דהירושלמי מתרץ דמיירי אם רוצה ליכנס לסעודה דאז צריך להתפלל תחילה מנחה. ובאמת לא הביא הא דריב"ל רק להוכיח מזה שיוצא בדיעבד אם התפלל מנחה בזמן מנחה גדולה כמו שביארתי:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:3)

**ונראה** לי לבאר הא דפליגי הירושלמי והבבלי בזה דלשיטת הירושלמי הא דמתפלל מנחה קודם מוסף היינו דוקא בזמן מנחה קטנה. אבל לא בזמן מנחה גדולה. ולשיט' הש"ס דילן מוכח דס"ל דאפי' בזמן מנחה גדולה נמי צריך להתפלל תפילת המוסף קודם. וכמו שביארתי (בספ"ג דתרומות) רבי שמואל בר אבא בעי מעשר ראשון שהקדימו בשבלין עובר או אינו עובר אלא על הסדר. והגהתי שם שצ"ל אינו עובר אלא על הגורן. וכמו שביארתי. דמיבעי לי' במעשר ראשון שהקדימו בשבלין אם עובר או שאינו עובר אלא על הגורן היינו משום שכבר חל עליו חיוב התרומה. משא"כ שלא על הגורן דלא חלה עליו חובת התרומה ע"ש שהארכתי בזה דהש"ס דילן פשיטא לי' דעובר. וכמו דאמרינן בביצה (ד' י"ג) ולימא לי' כי היכי דיהבו לי הכי יהיבנא לך אמר רבא קנסא. ופירש"י על שהקדים וגרם להערים על ד"ת שהמשנה סדר המעשרות עובר בלאו מלאתך ודמעך לא תאחר. דהכי קאמר לא תאחר תרומ' להקדים לה מעשר:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:4)

**ונראה** לי דפליגי בזה דהירושלמי מיבעי לי' אם עובר או אינו עובר אלא על הגורן דכיון דלא חלה עליו חובת התרומה אינו עובר והש"ס דילן סובר דכיון דבדיעבד אם היה מפריש תרומה בשבלין תרומתו תרומה וכמו במעשר שהקדימו בשבלין דהוי מעשר וה"נ תרומה. וע"כ ס"ל להש"ס דילן דעובר דהוי כמו שחל עליו חובת התרומה. אע"פ דלכתחילה אינו יכול להפרי' תרומה. ולהירו' מיבעי לי' אי אמרי' דכיון דלכתחילה לא יפריש. הוי כמו שלא חל עליו חובת התרומה. ואע"ג דהתם מיבעי לי' אם אינו עובר רק על הגורן היינו משום מה שהקדים להפריש בשיבלין הוא נמי בדיעבד וע"כ מיבעי לי' אם עובר בבל תאחר משא"כ בתפילת מנחה כיון דלכתחילה צריך להתפלל אם לא מטא זמן מנחה על כן פשיטא ליה דתפילת המוספין קודם:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:5
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:5)

**וע"כ** איפשר לומר דה"נ אזלי הירושלמי והבבלי לשיטתי' דלהירושלמי אינו צריך להקדים תפילת המנחה לתפילת מוספין אלא בזמן מנחה קטנה דאז עיקר זמנה לכתחילה אבל בזמן מנחה גדולה צריך להקדים תפילת המוספין. אע"ג דמנחה הוא תדיר. אך כיון דלכתחילה לא יכול להתפלל מנחה הוי כמו שלא חלה עליו חובת המנחה. והש"ס דילן אזיל לשיטתי' דאמרינן בביצ' (דף י"ג) דמעשר ראשון שהקדימו בשבלין עובר. וכמו דאמרינן משום קנסא שגורם לעבור על ד"ת אע"ג דלכתחילה אינו יכול להפריש תרומה. אעפ"כ כיון דבדיעבד הוי הפרשה. ע"כ עובר על בל תאחר. וה"נ לענין תפילת המוספין דכיון דבדיעבד יצא בתפילת המנחה אפי' בזמן מנחה גדולה א"כ אינו יכול להתפלל תפילת המוספין פין משום דצריך להתפלל תפילת המנחה קודם. דהא בדיעבד יצא בזמן מנחה גדולה:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:6
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:6)

**ועוד** איפשר לומר דהש"ס דילן סובר דיכול להתפלל תפילת המנחה אפי' בזמן מנחה גדול'. וכמשמעות הפוסקים (בש"ע או"ח). אבל בהא מודה הש"ס דילן ג"כ. דאי זמן תפילת מנחה לכתחילה היא בזמן מנחה קטנה. ע"כ יכוללהקדים תפילת המוספין (ולא דמי להא שהבאתי מביצה (דף י"ג) שאם הפריש מעשרותי' בשבלין נמי עובר על בל תאחר דאיפשר לומר דהתם שאני כיון שמפריש מעשר בשבלין דהוי מעשר משום דבדיעבד הוי מעשר. ע"כ עובר על בל תאחר. אף שלא חלה חובת התרומה לכתחילה רק בדיעבד מ"מ מה שהוא מפריש המעשר נמי לא הוי רק בדיעבד. וע"כ עובר על בל תאחר. משא"כ הכא בתפילת המוספין אם לא מטא זמן מנחה לכתחילה הי' צריך להקדים תפילת המוספין. אלא ודאי דהש"ס דילן סובר דאפי' לכתחילה יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:7
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:7)

**ובזה** יתבאר הא דאמרינן בברכות (דף כ"ח) ר' זירא כי הוי חליש מגירסא הוי אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן ב"ר טובי' א"ל מאן אמרה הלכה בבי מדרשה א"ל הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה א"ל ר' יוחנן אמרה. תנא מיני' ארבעין זימנין. א"ל חדא היא לך אי חדתי היא לך א"ל חדתי היא לי משום דמספקא לי' בדרי"בל:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:8
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:8)

**[ולכאורה** יש לדקדק דלמאי אמר הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודא כו'. ה"ל להשיבו בקצרה דר' יוחנן היא (וכן דקדק בצל"ח) ע"כ נראה לי דלהכי אמר דאין הל' כר"י כו' דה"ל למימר הלכה דמתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף (ובפשיט' יש לומר דלהכי קאמר אין הלכה כר' יהודא בכדי להורות דלא אמרינן דמתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת דלת"ק בלא"ה לא הוי מצוה עוברת כיון דזמנה כל היום ע"כ אמר דאין הלכה כר"י (וכן תי' בצל"ח):


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:9
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:9)

**אבל** לפי מה שביארתי איפשר לומר דאי הוה אמר דמתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף הי' איפשר לומר דמיירי בזמן מנחה קטנה. ואז אין נ"מ בין אם אמר ר' יוחנן או ריב"ל. וכמו שבירושלמי לא הביא כלל רק פלוגתא דת"ק ור' יהודא לענין הי' לפניו שתי תפילות א' של מנחה וא' של מוסף כו' דכיון דלהירושלמי מיירי דוק' בזמן מנחה קטנה א"כ איך יחלוקו ר' יהודא ורבנן. דלר"י זמן תפילת המוסף אינה אלא עד שבע שעות. ואז בודאי צריך להקדים תפילת המוסף:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:10
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:10)

**וע"כ** אמר דהלכה דהכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה. וא"כ מיירי בזמן מנחה גדולה. וא"כ צריך לומר דר' יוחנן אמרה. דא"א לומר דריב"ל אמרה דהא אמרינן בירושלמי פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה פי' דצריך להתפלל של מוסף תחילה) כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוי לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד לא תסקון לאריסטון תהוין מצלין דמנחתא עד דלא תסקון כו' (וכמו שכתב המעדני יו"ט ברא"ש שמזה מוכת דדוקא בדיעבד יצא אם התפלל של מנחה בזמן מנחה גדולה, אבל לא לכתחילה. וא"כ כיון שאין זמנה רק בדיעבד. ע"כ צריך להקדים תפילת המוספין. וא"כ א"א לומר דריב"ל אמר דאין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל של מוסף. דא"כ מיירי בזמן מנחה גדולה. וא"כ מוכח דס"ל דזמנה לכתחילה במנחה גדולה. א"כ איך איפשר דריב"ל אמרה. רק ר' יוחנן. וע"כ א"ל דזה אמר ר' יוחנן אבל לא ריב"ל. דלפי"ז נצטרך לומר כיון דבדיעבד יצא. ע"כ אין להקדים תפילת המנחה. ובאמת לשיטת ריב"ל מותר להקדים תפילת המוספין. וע"כ אמר דר' יוחנן אמרה דהוי מפקד לתלמידיו כו' (אך דוחק לומר דסמך על הירושלמי) ועוד אפ"ל דזה תלוי בפלוגת' דריב"ח וריב"ל דאמרינן בברכות (דף כ"ו) איתמר א"ר יוסי בר חנינ' תפילות אבות תיקנוה. וריב"ל אמר תפילות כנגד תמידין תיקנום כו' וא"כ איפשר לומר דלריב"ח דאמר תפילות אבות תיקנום א"כ יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה לכתחילה. וכמו דאמרינן ביומא (דף כ"ח) צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי ואף דתפילת המנחה יצחק תיקן אך אברהם התפלל לאחר שתיקן יצחק כמו שכתבו התוס' בברכות (דף כ"ז) וא"כ יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה. אבל אי אמרינן דתפילות כנגד תמידין תיקנום א"כ צריך להתפלל בזמן התמיד. וכמו שפירש"י בברכות (דף כ"ו) מנחה קטנה זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ומעלה כדתנן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב תשע ומחצה וא"כ נא יכול להתפלל לכתחילה בזמן מנחה גדולה:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:11
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:11)

**וא"כ** לריב"ל דאמר תפילת המוספין כנגד תמידין תיקנום א"כ אינו יכול להתפלל לכתחילה מנחה בזמן מנחה גדולה וא"כ איך יאמר דאין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנח' כיון דלריב"ל אין זמן מנחה לכתחילה בזמן מנחה גדולה. וע"כ צריך לומר דר' יוחנן אמרה. וא"כ לפי שיטת הש"ס דילן ג"כ מוכח דריב"ל סובר דלכתחילה אין להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:12
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:16:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:16:12)

**אך** כל זה הוא לשיטת הש"ס דילן אבל לירושלמי דאמרינן בריש פרקין ריב"נ אמר תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו וישכם אברהם בבוקר. תפלת המנחה מיצחק אבינו כו' תפילת הערב מיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שה. ואין פגיעה אלא תפילה וא"כ ס"ל לריב"ל דתפילות אבות תיקנום. אך איפשר דהירושלמי אינו סובר דצלותא דאברהם מכי משחרי כותלי. אלא דצלותא דאברהם נמי מזמן מנחה קטנה:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:1)

**שם ד' יד** ר' יצחק בר נחמן בשם רי"בל יוה"כ שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עלה ר"ח שחל להיות בת"צ אע"פ שאין נעילה בר"ח מזכיר הוא של ר"ח בנעילה ר' סימון בשם רי"בל שבת שחל להיות בחנוכה אע"פ שאין מוסף בחנוכה מזכיר חנוכה במוסף אוספין עלה ר"ח שחל להיות בתוכה אעפ"י שאין מוסף בחנוכה מזכיר הוא של חנוכה במוסף ר"ח שחל להיות בתענית האיך הוא מזכיר של ר"ח. ר"ז אומר בהודיי'. ר' אבא בר ממל אמר בעבוד'. ור' אבינא אמר בברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:2)

**והנה** הרש"בא כתב בחידושיו פ' אין עומדין ונראה ודאי שיש בגירסא זו טעות כו' אלא איך הוא מזכיר של תענית. דאלו של ר"ח מאי קשיא לי' יזכירו בעבודה כשאר כל היום דמ"ש השתא. ועוד דאי בשל ר"ח קאמר מאי קאמר ר' בא מה מצינו בכל מקום אומרה ברכה רביעית. דהיכן מצינו שאומר ברכה ד' לשל ר"ח אלא במוספים בלבד הא שאר התפילות אינו אומרה אלא בעבודה אלא של תענית קאמר כו' ואומרה ברכה חמישית קאמר כו' ומיהו עדיין צ"ע בירושלמי שכך מצאתיו וגם בתענית פ' בג' פרקים עכ"ל הרשב"א. וכן כתב הרא"ש שיש ט"ס בירושלמי אך הרשב"א כתב ומיהו עדיין צ"ע בירושלמי כו' וגם המפרשים מהרא"פ והפ"מ נדחקו ליישב כפי הגירסא שלפנינו בירושלמי


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:3)

**והנה** הק"ע כתב דמיירי בתפילת נעילה שמתפללין שבע וע"ז אומר מה מצינו בכל מקום כשמתפלל שבע מזכיר של ר"ח ברביעית הוא הדין הכא נמי מזכיר ברביעית דאף בתפילת נעילה אינו מתפלל אלא שבע. ובש"ק כתב ואף שהטור כתב דתפילת נעילה בתענית הוא י"ח ברכות. בשאר פוסקים לא מצאתי הכרע כו' והנה הוא דוחק. דהא הטור כתב שתפילת נעילה הוא י"ח ברכות:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:4)

**ע"כ** נראה לי לבאר. הירושלמי. והוא דקאמר תחילה יום הכפורים שחל להיות בשבת אף על פי שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עלה ראש חודש שחל להיות בתענית אף על פי שאין נעילה בשל ר"ח מזכיר של ר"ח בנעילה. דמאי קאמר אוספין עלה ומהו הרבותא יותר בר"ח שחל להיות בתענית. והפ"מ נדחק בזה. ע"כ נראה לי לבאר ע"פ מאי דאמרינן בשבת (ד' כ"ד) איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה במוספין כיון דלית בי' מוסף בדידי' כו' או דילמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות כו' וא"כ כיון דכל עיקר החיוב הוא משום יום הוא שנתחייב בד' תפילות. (פי' אע"פ שאין החיוב הוא משום חנוכה רק משום שבת אעפ"כ כיון שמ"מ יום הוא שנתחייב בד' תפילות. ע"כ צריך לומר של חנוכה). וע"כ אומר בירו' נמי דיוה"כ שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שב' בנעילה. והטעם הוא משום דיום הוא שנתחייב בנעילה, וע"כ כיון שהיום הוא של שבת צריך לומר של שבת אבל בר"ח שחל להיות בתענית הא דמתענין באותו יום הוא רק מפני עצירת גשמים אבל הי' גשמים יורדים בשחרית קודם חצי היום לא היו משלימין וא"כ תענית צבור אינו שי כל כך להיום אלא דאם הוא תענית צבור צריך להתפלל ע"ז אומר דאפילו בתענית צבור אמרינן דכיון שצריך להתפלל נעילה באותו יום אמרינן ג"כ דיום הוא שנתחייב. וע"כ צריך לומר של שבת בנעילה. דאפי' בתענית ציבור נמי אמרי' דיום הוא שנתחייב בתפילת נעילה. וע"כ אומר בירושלמי אוספין עלה ר"ח שחל להיות בתענית צבור כו' דאמרינן דצרי' לומר של ר"ח.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:5
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:5)

**וכן** הא דקאמר ר' סימון בשם ריב"ל שבת שחל להיות בחנוכה אע"פ שאין מוסף בחנוכה מזכיר חנוכה במוסףאוספין עלה ר"ח שחל להיות בתוכה אף על פי שאין מוסף בחנוכה מזכיר כו' איפשר נמי דהרבותא הוא מחמת ששבת מיוחדת היא לאותו יום ע"כ אמרינן דיום הוא שנתחייב בד תפלות משא"כ ר"ח אינו מיוחד דווקא לאותו יום דהא איפשר שיארע בשנה אחרת ביום אחר אלא מחמת שאירע באותו יום אעפ"כ אמרי' דיום הוא שנתחייב בד' תפילות:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:6
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:6)

**ובזה** יתבאר הא שאומר ר"ח שחל להיות בתענית האיך הוא מזכיר של ר"ח פי' בתפילת נעילה. והכלל הוא דהירושלמי סובר דהא דאמרינן בביצה (דף י"ז) שבת שחל להיות בר"ח או בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה. לא אמר מחזירין אותו. ר"א אומר בהודאה כו' רשב"ג ור"י כו' כל מקום שהוזקק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע. אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:7
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:7)

**והנה** צריך לבאר הטעם דהא דערבית ושחרית ומנחה אומר מעין המאורע בעבודה לבד ממוסף אם מפני שמוסף הוא תפילת שבע הא זהו הטעם של ר"ג ור' ישמעאל בנו של ריב"ב דאמרו כל מקום שהוזקק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע ועוד דלשיטת הירושלמי אפילו במוסף של ר"ח נמי אומר י"ח ברכות כמו שכתבו התוספות בברכות (ד' כ"א) בד"ה עד כו' אלא הטעם הוא דכל תפילה שלא נתחדשה מחמת אותו היום דווקא כגון ערבית ושחרית ומנחה ע"כ אומרים בעבודה אבל תפילה שנתחדשה מחמת מוסף ויש בר"ח נמי מוספין ע"כ צריך לאומרה באמצע:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:8
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:8)

**וע"כ** מיבעי לי' להירושלמי ר"ח שחל להיות בתענית האיך הוא מזכיר של ר"ח (פי' דכיון דנעילה אינו מתפלל מחמת חובת כל יום אלא מחמת שנתחדשה באותו יום. וע"כ צריך לאומרה באמצע כמו במוספין או דלא דמי למוספין דמוספין שייך לר"ח ג"כ דהא ר"ח ישנו במוספין ג"כ. וע"כ אומרה באמצע. או כיון דמ"מ אותו תפילה שמתפלל אינה משום חובה של כל יום אלא משום דנתחדשה באותו יום אע"ג דכל מה שצריך להתפלל באותו יום אינו משום ר"ח רק משום תענית צבור. אעפ"כ כיון דלא הוי תפילה שהוא חובת כל יום רק משום חובת אותו יום וע"כ אמרינן דיום הוא שנתחייב בתפילת נעילה. והוי כתפילה שאינה שייכה רק לאותו יום ע"כ צריך להתפלל ברביעית. או כיון דמ"מ הא דנתחדשה אינו משום ר"ח ע"כ אינו שייך לר"ח ע"כ צריך להתפלל כמו בשאר הימים:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:9
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:9)

**וע"ז** אמרינן ר"ז אמר בהודאה (איפשר דס"ל לר' זירא כר"א וע"ז אמרינן ר"ז אמר בהודיי'. ור' אבא בר ממל אמר בעבודה. והוא דאמרינן בביצה (דף י"ז) ר"א אומר בהודאה ור"א ס"ל כת"ק דאומרה בעבודה. ואיפשר דס"ל כר' אליעזר פ"ק דנדה (ד' ח') דהלכה כר"א בד'. ועיין בס"פ אין עומדין מה שביארתי שם. אבל ר' זירא משמע דס"ל דלא אמרינן הלכה כר"א בד' דאמרינן בנדה (שם) וא"ר זירא חזי דמינך ומאבוך אמר הלכה כר"א בד' משמע קצת דר' זירא לא סבר הכי דהלכה כר' אליעזר רק בד':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:10
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:26:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:26:10)

**וע"ז** אומר אמר ר' אבינא אומרה ברכה רביעית (פי' כיון דהתפילה מחודשת רק לאותו יום ואותו היום הוא ר"ח ע"כ צריך לאומרה ברביעית משום דאותו יום נתחייבה בתפילה מחודשת אע"פ שאין התפילה באה מחמת ר"ח בעצמה אע"פכ כיון דנתחדשה התפילה לאותו יום. ע"כ צריך לאומרה באמצע). ואע"ג שכתב הטור דתפילת נעילה הוי י"ח ברכות בת"צ. אע"פכ הא הירושלמי ס"ל לפי מה שכתבו התוס' בברכות (דף כ"א) דתפילת מוספין של ר"ח נמי מתפלל י"ח. ואעפ"כ מתפלל באמצע. (וכמו דאיתא בירושלמי ס"פ תפילת השחר אפי' אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא). כיון שנתחדשה דווקא מחמת אותו יום. ע"כ צריך לאומרה באמצע. והא דבחנוכה אפי' במוספין של שבת ושל ר"ח אינו אומר רק בהודאה הוא דבחנוכה עצמה לא מצינו שיאמר של חנוכה ברכה רביעית. משא"כ בר"ח שאומרה במוספין של ר"ח בברכה רביעית. וע"ז אומר בירושלמי אמר ר' אבא מה מצינו בכל מקום חומרה ברכה רביעית. (פי' במוספין של ר"ח) אף כאן אומרה ברכה רביעית. דכיון שנתחדשה מחמת אותו יום אע"ג שאין התפילה מחמת חובת ר"ח אע"פכ צריך להתפלל באמצע כמו שנתחדשה מחמת ר"ח גופא. וכמו בר"ח בתפילה שנתחדשה מחמת ר"ח אומרה ברביעית. אף כאן אומרה ברכה רביעית וע"ז אומר מה מצינו בכל מקום אומרה ברכה רביעית אף כאן אומרה ברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא. משא"כ בחנוכה שלא מצינו לה ברכה רביעית. וע"כ אפי' במוספין של שבת אינו אומרה רק בהודאה. ודוק:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:28:1)

**שם** בירושלמי במה קורין ר' יוסי אומר קורא ברכות וקללות וא"ל ר' מנא בגין מודעין דהוא תעניתא אהא רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. א"ל הודיעך שקורין ברכות וקללות. ר' יודן קפודקי' אומר קומי ר' יוסי בשם ר' יודה בן פזי קורין בר"ח. קם ר' יוסי עם ר' יודה בן פזי א"ל את שמעית מאביך הדא מילתא א"ל אבא לא הוי אמר כן. אלא בעין טב ע"י דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בר"ח. הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:28:2)

**והנה** הפירוש של הירושלמי הוא כבר מבואר בהר"ן סוף פ"ב דתענית עיי"ש. אבל מ"מ הוא דחוק מאי דקאמר להודיעך שקורין ברכות וקללות. וגם לפי פי' הר"ן ונמשכו אחריו המפרשים דהא דאמרינן להודיעך שקורין ברכות וקללות היינו דקאי על נפילת אפים. ובאמת זהו דוחק כמו שהאריך בזה הפ"מ. וגם כתב הר"ן ומ"מ מה שאמרו בירושלמי שקורין ברכות וקללות. ואין קורין בר"ח. נראה שאינו מסכים עם התלמוד שלנו דבפ"ק דתענית (ד' י"ב) אמרי' דפלגא בתרא דיומא בריבעא קמא דידי' קורין ומפטירין. אלמא אין קורין בתענית אלא במנחה ואע"פ שלא נהגו כן אלא קורין בתענית בבוקר ובערב. דמ"מ כשמתענין בר"ח אינו בדין שתדחה פ' ר"ח ממקומה. עכ"ל.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:28:3)

**ואלולי** מסתפינא הייתי אומר דעיקרא דהאי מילתא הוא (ספ"ב דתענית) בירושלמי על מתניתין דתנן אין גוזרין תענית בר"ח ובחנוכה ובפורים ואם התחיל אין מפסיקין. וע"ז אומר במה קורין. פי' בתענית שחל להיות בר"ח. דאף על גב דבתענית דעלמא קורין במנחה. כמו דאמרינן בש"ס דילן בתענית (ד' י"ב) וכן בפ"ב דמגילה (דף ל') ובתענית ל"ל הפסקה ליקרי מצפרא בענינא דיומא ובמנח' בתעניתא מסיי' לר"ה דאמר מצפרא כנופיא כו' כל זה הוא דווקא בתענית שהוא בחול. ע"כ מצפרא עד פלגא דיומא מעיינין במילי דמתא. ואח"כ מפלגא דיומא קרי ומפטרי ובעי רחמי. וכמו דכתיב במנחת הערב קמתי מתעניתי. אבל בר"ח שמתענין ואין משלימין לפי מאי דתני במתני' ע"כ לא היו מאחרין הקריאה עד המנחה. ואח"כ ליבעי רחמי. דהא כיון דלא משלימין לא היה להם פנאי למיבעי רחמי אחר הקריאה של תענית. וע"כ היו מקדימים הקריאה של תענית. וע"ז אומר בתענית במה הי' קורין. פי' בתענית שחל בר"ח. דכיון שהקריאה בשחרית במה קורין.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:28:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:28:4)

**וע"ז** אומר ר' יוסי אומר קורין ברכות וקללות. וע"ז אמר ר' מנא בגין מודעין דהוא תעניתא. ואיפשר לומר דאע"פ שיודעים שהוא תעניתא אך מחמת שחל בר"ח ע"כ היו סוברים שא"צ להתענות מחמת ר"ח. ע"כ קורין ברכות וקללות ולא בר"ח. וע"ז פריך רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. דכיון שרואין שנופלים על פניהם. וא"כ רואים שהתענית דוחה את ר"ח. וע"ז אומר להודיעך שקורין ברכות וקללות. פי' בשחרית. ומזה יבינו שאינו כמנהג שאר התענית שקורין במנחה ומזה יבינו שאין משלימין לפי דינא דמתניתין דאל"ה הי' סוברים שצריך להשלים. וע"כ הי' קורין ברכות וקללות בשחרית. והוא משום תקנת ר"ח. וע"ז אומר ר' יודן קפודקי' אמר קומי ר' יוסי כו' קורין בר"ח. קם ר'יוסי עם ר' יודה בן פזי א"ל את שמעת מאביך הדא מילתא א"ל אבא לא הוי אמר כן אלא בעין טב ע"י דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בר"ח ושאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ופי' בעין טב ע"י שהם יודעים שהוא ר"ח בודאי וע"כ ממילא ידעו שא"צ להשלים. משא"כ בשאר כל המקומו' קורין ברכות וקללות שזהו סימן שאין משלימין וכל זה הוא דווקא לדינא דמתניתין. אבל לפי מאי דמסקינן בירושלמי שהלכה כר' יוסי שמתענה ומשלים. וכן בש"ס דילן בעירובין (ד' מ"א) וא"כ לפי זה איפשר לומר דקורין בצפרא בר"ח ובמנחה דתעניתא קורין ברכות וקללות


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:1)

**שם** בירושלמי רבי מפקד לאבדן אמורי' אכריז קומי ציבור' מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים וכו' אמר ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ב"ר יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי כאן נתפלל אבא של ליל שבת בע"ש. ואמר ר' אמי ר' יוחנן פליג ולא הוה צריך למפלגא על הדא למה שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקין חמרייא מן ערב לציפורין ואמרו כבר שבת רחב"ד בעירו ויידא אמרה דא דאמר ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ב"ר יוסי אצל פונדק א' אמר לי כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת ואפי' אף עלה לא הוי צריך מפלגא דרבי מפקד לאבדן אמורי' אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים וכו' דבי ר' ינאי אמרין עלה אדם על מטתו אין מטריחין אותו לירד. אמר ר' זעירא כל מאן דהוינא עביד כן הוינא מפחד בלילי' לית לך אלא כהדא דרבי מפקד לאמורי' אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים. ר' חייא בר ווא מפקד לאמורי' כו':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:2)

**ונראה** לי מלשון הירושלמי דר' יוחנן לא אמר בפירו' דפליג שלה אלא דר' אמי אמר דר' יוחנן פליג עלה ואיפשר לומר דר' יוחנן דאמר בברכות (דף ד') דאיזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית. וא"כ דצריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. א"כ איך התפלל של שבת בע"ש. וע"ז אומר דר' יוחנן שסובר דצריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. א"כ פליג ע"ז. וע"ז אומר ולא הוה צריך למפלגא על הדא למה שכן מוסיפין מחול על הקודש פי' דלא הוי צריך למיפלג כיון דהוי מצוה. ע"כ אע"פ שלא היה סומך גאולה לתפילה כיון שהוא מכוין למצוה להוסיף מחול על הקודש לא חייש לסמיכה. כמו שכתב הרא"ש בפ"ד דברכות. וע"ז אומר ועוד דסלקין חמריי' מערב לציפורין ואמרין כבר שבת רחב"ד בעירו. פי' דאיפשר לומר משום המצוה דמוסיפין מחול על הקודש. וע"ז אמר ויידא דא דאמר ר"ח משכני ריב"י אצל פונדק א'. א"ל כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת. ופי' ובזה ליכא מצוה. והרא"ש תירץ דמשום מצוה היה ג"כ. אך משמעות הירושלמי דלא סבר הכי. וכן הא דמביא שרבי מפקד לאמורי' אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים משמע לשיטת הרא"ש דלאו בכל יומא קאמר. וכן כתב המעדני יו"ט ברא"ש שם אך פשיטת הירושלמי לא משמע הכי:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:3)

**אך** לפי מה שביארתי לעיל בפ"ד דברכות דהירושלמי סובר דכיון דמצלי עד דיומא קאים והגיע זמן תפילת הערב ולא הגיע זמן ק"ש לא חיישינן לסמיכת גאולה לתפיל' ניחא. ולעיל הארכתי בזה דהירושלמי אזיל לשיטתי' ע"ש:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:4)

**ועוד** איפשר לומר דהא דקאמר ר' אמי דר' יוחנן פליג לא דשמיע לי' לר' יוחנן בהדי' אלא דקאמר דלשיטת ר' יוחנן פליג ע"ז. והוא שאע"פ שביארתי דהירושלמי סובר דכיון דעדיין לא מטא זמן ק"ש לית בה משום סמיכת גאולה לתפילה והבאתי לזה קצת סמיכות שם מהא דהירושלמי סובר גבי הקדים מעשר לתרומה דאינו עובר אם הקדימו בשבלין משום דאכתי לא חל חיובא דהפרשת תרומות ומעשרות אעפ"כ איפשר לומר דלא דמי דהתם בעידנא דהפריש מעשר לא חל עדיין חובת הפרשת תרומה. ותו ליכא לאפרושי מעשר. כיון דכבר הפריש מעשר. אבל הכא אע"ג דאם התפלל עם הציבור בעוד שלא הגיע זמן ק"ש. וא"כ לית בזה משום מסמך גאולה לתפילה. אעפ"כ אם קורא אח"כ ק"ש בזמנה צריך לסמוך גאולה לתפילה. דהא יכול להתפלל אח"כ ועיין ברא"ש ריש ברכות מה שהביא ממה ששאלו מרב האי גאון.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:5
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:5)

**אך** איפשר לומר דזה יהיה תלוי אם יכול להתפלל עוד. והוא דתלוי בהא דאמרינן בירושלמי ריש ברכות ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל. ודלא כר"י דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. למה שאין תפילה מפסדת. וכן אמרינן בירושלמי פ"א דברכות ר' יוחנן אמר על גרמי' אנו כו' ואפילו לתפילה אנו מפסיקין כו' ר' יוחנן כדעתי'. דר' יוחנן אמר ולואי שיתפלל כל היום כולו. וע"כ אמר דר' יוחנן פליג דאע"פ שכבר התפלל אעפ"כ יכול לחזור ולהתפלל בכדי לסמוך גאולה לתפילה. וע"כ אומר דר' יוחנן פליג מהא דהתפלל של שבת מע"ש. וע"ז דחי דהתם משום מצוה דמוסיף מחול על הקודש. וע"ז הביא ראי' מהא דהתפלל של מוצאי שבת בשבת:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:6
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:6)

**ולפי"ז** איפשר לפרש הא דבי ר' ינאי דאמר דעלה אדם על מטתו אין מטריחין אותו לירד והרא"ש פירש (ר"פ ת"ה) דהטעם משום דתפילת ערבית רשות. ולפי מה שביארתי הי' איפשר לומר דמיירי אם התפלל מקודם זמן ק"ש עם הציבור. וא"כ לבסוף כשקורא ק"ש אם צריך לחזור ולהתפלל כדי לסמוך גאולה לתפילה. דהא יכול להתפלל אח"כ לדברי ר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו שאין תפילה מפסדת. וע"ז אומר דאם עלה על מטתו אין מטריחין אותו לירד. ועיין בפ"מ שפירש ג"כ דמיירי אם התפלל שלא בזמנו. וע"ז אמר ר' זעירא כל מאן דהוינא עביד כן הוינא מפחד בלילי'. פי' שאם הי' סומך גאולה לתפילה אינו ניזק כל אותו היום. והכי נמי בלילה. ואע"פ שבעוד שהתפלל עדיין לא מטא זמן ק"ש. אך אח"כ הא יכול להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה שאין תפילה מפסדת. וע"כ אמר שבעוד על מטתו הי' מתפחד. וע"ז אומר לית לך אלא כהדא דר' מפקד לאבדן אמורי' אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים. דכיון דבעת שהתפלל תחילה לא מטא עדיין זמן ק"ש. ע"כ אע"ג דמטא אח"כ זמן ק"ש אעפ"כ כיון דתחילה כשהתפלל לא חל עליו חובת סמיכת גאולה לתפילה ע"כ לא צריך להתפלל אח"כ נמי:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:7
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:7)

**וע"כ** איפשר לומר דמביא בירושלמי אח"כ ר' יעקב בר"א תני תמן תפילת הערב מהו ר"ג אומר חובה. ר' יהושע אומר רשות. ואמרינן עלה אתי אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתפילת נעילה פוטרת של ערב וק"ק דהיה לו להביא לעיל בהא דקאמר ר' אבא ור"ה בשם רב תפילת נעילה פוטרת של ערב. ולכאורה צריך להבין מהו הטעם דכיון שהתפלל תחילה בעוד דלא מטא זמן ק"ש א"צ להתפלל אח"כ. דהא מ"מ כיון שקרא ק"ש יכול לסמוך גאולה לתפילה ולהתפלל אח"כ:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:8
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:8)

**ע"כ** נראה לי שזה תלוי בזה דאם מצות סמיכת גאולה לתפילה חל על האדם שחובה עליו לסמוך גאולה לתפילה. וע"כ אע"פ שתחילה לא הי' עליו החיוב. אעפ"כ אם קורא ק"ש אח"כ צריך לסמוך גאולה לתפילה אך בתפילת ערבית לא שייך זה כיון דעצם תפילת ערבית הוי רשות לר' יהושע. וא"כ איך איפשר לומר דחכמים חייבו לסמוך גאולה לתפילה כיון דלר' יהושע תפילת ערבית בעצמה היא רשות. אלא מסתמא החיוב הוא על התפילות דאם מתפלל של ערבית צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית ועיין תוספות ברכות (ד' ד') שכתבו דאע"פ שתפילת ערבית רשות אעפ"כ אמר ר' יוחנן איזהו בן עולם הבא זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית. וע"כ כיון שהחיוב הוא לא על האדם אלא על התפילות. ע"כ כיון שהתפלל בעוד דלא מטא זמן ק"ש. ע"כ אם קורא שמע אח"כ אין צריך להתפלל אבל אי אמרינן דתפילת ערבית הוי חובה. א"כ איפשר לומר שהחיוב הוא על האדם לסמוך גאולה לתפילה של ערבית כיון דתפילת ערבית בעצמה הוי חיוב. וע"כ אע"פשלא מטא תחילה זמן ק"ש. אעפ"כ כשקורא אח"כ צריך לסמוך גאולה לתפילה. ובפרט לפי מה שביארתי בספרי נחלת יהושע דבגברא אין דיחוי אצל מצות. וע"כ אומר אמר ר' יעקב בר אחא תני תמן תפילת הערב מהו. ר"ג אומר חובה ר' יהושע אומר רשות.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:9
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:9)

**ובזה** יש לבאר הא שאומר אח"כ אמר ר' חנינא אתי אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. מאן דאמר חובה אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות נעילה פוטרת של ערב. דלכאורה ממ"נ אם תפילת ערבית רשות ויכול לבטלה א"כ בלא"ה א"צ להתפלל. ובפרט שהוא צורך מצוה כמו שכתבו התוספות סוף יומא (ד' פ"ז) ובאמת קאמר הש"ס דילן והא אמר רב רשות לדברי האומר חובה קאמר ואם סובר דאינה צורך מצוה. א"כ אמאי נפטר בתפילת נעילה עיי"ש בתוספות שכתבו ואע"פ שחולק על הש"ס דילן. מ"מ במה שאנו יכולים להשוותם יש לנו להשוותם. אבל לפי מה שביארתי איפשר לומר דאיך פוטרת נעילה את של ערבית הא צריך לקרות ק"ש אח"כ ואינו מסמיך גאולה לתפילה. וא"כ צ"ל דכיון שבעת שהתפלל נעילה לא מטא עדיין זמן ק"ש. ע"כ א"צ לסמוך גאולה לתפילה. אך זהו דווקא אם תפילה של ערבית רשות. א"כ אין החיוב על האדם. וע"כ כיון דהתפלל בעוד דלא הוי זמן ק"ש. ע"כ פטור אח"כ נמי כיון דאין החיוב על גברא דהא תפילת ערבית בעצמה הוי רשות. וע"כ תפילת נעילה פוטרת של ערבית. אבל לר"ג דאמר חובה. וא"כ החיוב מוטל על גברא וע"כ אף על פי שהתפלל נעילה תחילה. אעפ"כ אם מטא זמן ק"ש צריך להתפלל אח"כ ולסמוך גאולה לתפילה של ערבית. אבל הש"ס דילן סוף יומא סובר דכיון דתפילת ערבית רשות. ע"כ במוצאי יוה"כ פטור לגמרי דמצוה לטרוח ולהכין צרכי סעודה.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:10
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:10)

**שם** בירושלמי מתני'. ראב"ע אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. וחכ"א בחבר עיר ושלא בחבר עיר ור' יהודא אומר משמו כ"מ שיש חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין. ואמרינן בגמ' רב ביבי בשם ר' חנא אמר הלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע מילתי' דשמואל אמר כן דשמואל אמר אנא מן יומי לא צלית דמוספין אלא חד זמן דמית ברי' דריש גלותא ולא צלי ציבורא וצלית. ובש"ס דילן בברכות (ד' ל') אמר רב הונא בר חיננא אמר רב חיי' בשם רב הלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע. א"ל רב חייא בר אבין שפיר קא אמרת דאמר שמואל מימי לא מצלינא צלותא דמוספין ביחיד בנהרדעא לבר מההוא יומא דאתא פולמוסא דמלכא למתא ואטרודו רבנן ולא צלי וצלי לי ביחיד. והואי יחיד שלא בחבר עיר]. מיליהון דרבנן פליגי דמר ר' יעקב בר אידי בשם ר"ש חסידא ברועים ובקייצים היא מתניתא. לא אמר אלא ברועים ובקייצים הא שאר כל אדם חייבים:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:11
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:11)

**ואמרינן** שם תמן תנינן ר"ג אומר ש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן. ר' הונא רובא בציפורין בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא. ר' זעירא ורב חסדא הוי יתבין תמן באילין תקיעתא מן דמצלין אתת צלותא כו' (ובסוף ר"ה גרסינן מן דמצלין את צלותא קם רב חסדא וצלי א"ל ר"ז ולא כבר צלינן א"ל מצלי אנא וחזר ומצלי דנחתין מערבאי לתמן ואמרינן בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא. ואנא הוא דלא כוונית. הא אלו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי. אמר ר' זעירא ויאות כל תנאי תני בשם ר"ג ור' הושעי' תני לה בשם חכמים. ר' אדא דקיסרין בשם ר' יוחנן והוא שיהא שם מראש התפילה א"ר תנחום ב"ר ירמי' מתניתין אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם עכ"ל.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:12
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:12)

**והנה** הר"ן (בסוף ר"ה) כתב ירושלמי אומר ר"ג כו' הלכה כר"ג באילין תקיעתא פי' דכי אמר הלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויוה"כ דווקא באילין תקיעתא. כלומר בברכות של מלכיות כו' שתוקעין בהם אבל חייבין הם להתפלל שאר הברכות. והיינו דגרסינן בירושלמי ר"ז ורב חסדא הוי יתבין תמן באילין תקיעתא מן דמצלין אתת צלותא קם ר"ח מצלי א"ל ר"ז ולא כבר צלינן א"ל מצלי אנא וחזר ומצלי דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא ואנא דלא כוונית הא אלו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי ויאות כל תנאי תני בשם ר"ג ור' הושעיא תני לה בשם חכמים ר' אדא דקיסרין בשם ר' יוחנן והוא שיהא שם מראש התפילה אמר ר' תנחום בר ירמיה מתני' אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם. פי' דר' זעירא הקשה על רב חסדא כיון דכבר צלי יוצר למה לי לצלויי תו דבשלמא יוצר היה צריך להתפלל דכיון שאינו אלא ז' ברכות אין ש"צ מוציא את הרבים ידי חובתן. אבל מוסף שהם ט' כיון דאושי בי' ברכות לא היה צריך להתפלל שהרי ש"צ מוציא את הרבים ידי חובתן. ואהדר לו דהלכה כר"ג באילין תקיעתא. פי' לברכות של מלכיות כו' קרי תקיעות לפי שתוקעין בהם ובהני קיי"ל כר"ג. אבל ז' ברכות של מוסף עצמו צריך כל יחיד להתפלל. ומש"ה אע"ג דכבר צלינן יוצר הדר מצלין למוספין ג' ברכות שבמלכיות כו' הוא ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. עכ"ל.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:13
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:13)

**והנה** כבר הקשו המפרשים דא"כ איך יתיישב הא דאמר בירושלמי ואנא הוא דלא כוונית. הא אלו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי. כיון דעיקר התשובה של ר"ח הי' דלא קיי"ל אלא כר"ג באילין תקיעתא. ומהו שאומר אנא הוא דלא כוונית כו':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:14
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:14)

**והנה** הרא"ש כת' בסוף ר"ה וכתב הרמ"בן באמת שטענותי' של הרב גדולות הם. אבל כיון שהגאונים מעידים ואומרים שהיחידים אומרים שבע ושליח ציבור אומר תשע. וכך מתנהגים מעולם כו'. וכן הוא הצעה של הלכה זו דודאי ר"ג ורבנן בכל השנה כולה פליגי. מדאמר ר' יוחנן הלכה כר"ג בר"ה ויו"כ בלבד. מכלל דפליגי אפילו בשאר ימות השנה ונפסקה הלכה כר"ג בר"ה וביו"הכ לבד ונמצאו פטורין בתשע ביחיד משום דאושי וחייבין בשבע כשאר ימים טובים שהרי חובת היום הן כו'. אבל התקיעות דאינן מלכיו' כו' כיון שתוקעין בהם הן הן ששליח ציבור פוטר כו'. וכתב הרא"ש ולא הבנתי כו' דכיון שתקנו תשע ברכות לאמר במוסף של ר"ה האיך יהי' הקהל חייבים שבע מהם וידלג שתים מהתשע של מוסף ר"ה שהן כמו שבע של שבתות ויו"ט וכמו שאי איפשר לדלג מהז' של שבתות ויו"ט כן א"א לדלג מן התשע דר"ה דברכות מעכבות זו את זו. והש"ץ מוציא את הציבור מכולם משום דאושי. אלא שהציבור מתפללין כדי שיסדר ש"ץ תפילתו. וצריכים להתפלל כולם דאם התפלל שבע היו כולן לבטלה כיון שנחסר מן הברכה ומנהג אבותינו תורה היא כו':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:15
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:15)

**ולי** נראה לבאר הירושלמי דהירושלמי ס"ל דהלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע כיון שיש חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין. וכמו דאמרינן בירושלמי רב ביבי כו' אמר הלכה כר' יהודא שאמר משו' ראב"ע מילתי' דשמואל אמר כן דשמואל אמר אנא מן יומי לא צלית דמוספין אלא חד זמן דמית ברי' כו':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:16
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:16)

**וכן** הא דאמרינן בירושלמי מילתי' דר' יוחנן אמרה כן דמר ר' יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף ואין חבר בצפורין. את ש"מ תלת. את ש"מ של ציפורין כציפורין. ואת ש"מ חלוקים על ר' יהודא שאמר משום ראב"ע. ואת ש"מ שאדם מתפלל ומהלך ד"א ומתפלל של מוסף


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:17
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:17](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:17)

**ולכאורה** משמע מזה דאין הלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע דהא ר' יוחנן אמר שראה את ר' ינאי דצלי והדר צלי. אך אעפ"כ נראה לי דסתמ' דהירו' ס"ל דהלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע. דלכאורה למאי הוא אומר דש"מ תלת דשל ציפורין כציפורין. כיון דאמר שרא'את ר' ינאי דצלי והדר צלי. א"כ למאי נ"מ דאפילו אם הוא כשל ציפורין אעפ"כ היחיד חייב בתפילת המוספין ג"כ. (והפ"מ נדחק בזה ע"ש) ע"כ נראה לי דהא דקאמר ש"מ תלת היינו אליבא דהלכתא ולפי שיטת הירושלמי דקיי"ל כר' יהוד' שאמר משום ראב"ע. וא"כ יהיה מוכח מדתמה ר' יוחנן ואין חבר עיר בציפורין. וא"כ למאי צלי והדר צלי. וא"כ אליבא דהלכת' לפי שיטת הירושלמי יהיה מוכח דשוק של ציפורין כציפורין. וע"ז אומר ואת ש"מ חלוקים על ר' יהודא שאמר משום ראב"ע פי' דלא אמרינן כמו דאמר ר' יעקב בר אידי בשם ר"ש חסידא ברועין ובקייצין היא מתניתא לא אומר אלא ברועין ובקייצין הא שאר כל אדם חייבין. וא"כ אין חלוקים על ר' יהודא שאמר משום ראב"ע דהוא לא אמר אלא ברועים ובקייצים שהם בשדות. אבל שאר כל אדם ראב"ע נמי מוד'. וא"כ למאי תמה ר' יוחנן שאמר שראה את ר' ינאי דצלי והדר צלי בשוק של ציפורין ואין חבר בציפורין וא"כ למאי התפלל של מוסף אי אמרינן דאין חלוקים על ר' יהודא שאמר משום ראב"ע. דראב"ע לא אמר אלא ברועי' ובקייצין אבל בשאר כל אדם מודה דחייב. וא"כ אין חידוש מר' ינאי דצלי והדר צלי. אלא ודאי דחלוקים על ר"י שאמר משום ראב"ע. דראב"ע אמר אפילו בשאר כל אדם נמי. (והמפר' שגה בזה) את ש"מ שאדם מתפלל ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:18
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:18](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:18)

**וא"כ** כיון דנתברר דסתמא דהירושלמי סובר כר"י שאמר משום ראב"ע. בזה יתבאר הירושלמי תמן תנינן ר"ג אומר ש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן. רב הונא רובא דציפורין בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא. פי' דהלכה כר"ג באילין תקיעתא דהש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן משום דאושי ברכות. אבל רק באילין תקיעת'. אבל בכל המוספים אין הש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן וכ"ת א"כ איך יתפללו בר"ה היחידים. כיון שאין ש"ץ מוציאן רק באילין תקיעתא. אבל לא בשאר ברכות. ומש"כ הרמב"ן שע"כ מתפללין היחידים שבע. כבר הקשה ע"ז הרא"ש דהא בר"ה תשע תיקון. וא"כ איך יתפללו היחידים שבע. אך זהו דווקא לשיטת הש"ס דילן בברכות (דף ל') דאין הלכה כר"י שאמר משום ראב"ע:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:19
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:19](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:19)

**אבל** לשיטת הירושלמי דהלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע. א"כ ניחא דהלכה כר"ג באילין תקיעתא דהש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן. ואי משום תפילת המוספים מלבד התקיעות דהיינו מלכיות כו' היחיד בלא"ה פטור במקום שיש חבר עיר וע"כ יכול הש"ץ להוציא בברכות של ר"ה ויוה"כ. דמצד חובת מוסף פטורין היחידים לגמרי ומצד אילין תקיעתא דהיינו מלכיו' בזה הלכה כר"ג דהש"ץ יכול להוציא. וע"כ אמרינן שם ר"ז ורב חסדא הוי יתבין תמן באילין תקיעתא ומן דמצלי את צלותא (כן הוא הגרסא בסוף ר"ה) קם רב חסדא ומצלי. א"ל ולא כבר צלינן [פי' ובברכות של ר"ה הלכה כר"ג דהש"ץ מוציאן. א"ל מצלי אנא וחזר ומצלי. דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם רבי יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא ואנא דלא כוונית הא אלו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי. [פי' משום דלא כיון לצאת בתפילה של הש"ץ. אבל אם הי' מכוין לצאת הי' יוצא ידי חובתו דבאילין תקיעתא הש"ץ מוציא. ובתפילת המוספין היחידים פטורין במקום שיש חבר עיר. וע"כ הי' יוצא בכל התפילה.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:20
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:20](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:20)

**וע"ז** אמר ר' זירא ויאות כל תנאי תני בשם ר"ג ור' הושעי' תני לה בשם חכמים. ופי' דכל התנאים סוברים דפליגי בברכות של ר"ה ויוה"כ ג"כ. וע"כ תני לה בשם ר"ג ור' הושעי' תני לה בשם חכמים. [פי' דחכמים נמי מודו בברכות של ר"ה ויוה"כ. וכמו דאמרינן בש"ס דילן בברכות (דף ל"ד) דלא נחלקו אלא בשאר ימות השנה]:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:21
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:21](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:21)

**וע"ז** אמר ר' אדא דקיסרין בשם ר' יוחנן. והוא שיהי' שם מראש התפילה. ופי' אע"ג דמצד חובת תפילת המוספין א"צ להיות שם דכל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין. וכמו שביארתי לעיל הא דאמר ש"מ תלת. ש"מ שוק של ציפורין כציפורין. דאפי' בשוק של ציפורין נמי פטור וא"כ אין צריך להיות רק בשעת אילין תקיעתא דהיינו מלכיות. פי' דבזה חייבים היחידים ג"כ אלא שהש"צ מוציאן. וא"כ צריך להיות שם ולשמוע מהש"ץ. וכמו דאמרין בר"ה (דף ל"ה) אמר ר' יעקב ב"ר אידי אמר ר"ש חסידא לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות מאי טעמי' משום דאניסי במלאכה. אבל בעיר לא וכמו שכתב הרי"ף דאין ש"ץ מוציאן עד דאתו לבי כנישתא ושמעו מש"ץ מתחילה ועד סוף. אע"פכ צריך להיות שם מראש התפילה. משום דבמלכיות כיון שצריך לצאת בתפילת הש"ץ. וא"כ אם לא ישמעו רק מלכיות. א"כ אינו שומע רק מלכיות ולא כל התפילה. וא"כ אינו יוצא בזה במלכיות ג"כ.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:22
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:22](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:22)

**וע"ז** אמר ר' תנחום ב"ר ירמיה מתני' אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם. וא"כ צריך להתפלל ג' ראשונות. וע"כ אע"פ שמצד המוספין בעצמן א"צ להיות שם. אבל מחמת המלכיות צריך להיות שם מראש התפילה. וע"כ אמר ר' יוחנן והוא שיהא שם מראש התפילה. וא"כ נתברר שכל זה הוא לשיטת הירושלמי דס"ל דהלכה כר' יהודא שאמר משום ראב"ע דהיחיד פטור במקום שיש חבר עיר וע"כ אמר הלכה כר"ג באילין תקיעתא דמחמת תפילת המוספין פטור בלא"ה משום דבמקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין. אבל לשיטת הש"ס דילן דאין הלכה כר' יהודא שאמר משום רא"בע. וע"כ קאמר בר"ה (דף ל"ה) א"ר יוחנן הלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויוה"כ. ולא קאמר כמו שאומר בירושלמי הלכה כר"ג באילין תקיעתא דא"כ יצא ידי חובת כל תפילת המוסף אם לא יצא בתפילת הש"ץ כל הט' ברכות דלהתפלל שבע אי איפשר דתשע תיקון שבע לא תיקון. וכמו שהשיג הרא"ש על הרמב"ן. וע"כ קאמר בש"ס דילן הלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויוה"כ. פי' בכל תפלות המוספין. והיינו משום דאושי ברכות:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:23
[Noam Yerushalmi on Berakhot 4:1:31:23](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/4:1:31:23)

**וע"כ** קאמר הש"ס דילן (שם) מאי שנא הני אילימא משום דנפישי קראי. ופירוש רש"י דקאי על מוספין דאיכא מוספי ר"ח ור"ה וע"ש בתוס'. וע"ז אומר והא אמר רב חיננא אמר רב כיון שאמר ובתורתך כתוב לומר שוב אינו צריך אלא משום דאושי ברכות דהיינו מלכיות כו'. וע"כ הש"ץ מוציאן בכל תפילות המוספין. אבל לשיטת הירושלמי קאמר הלכה כר"ג באילין תקיעתא משום דבתפילות המוספין סובר הירושלמי דהיחיד בלא"ה פטור. וכמו שביארתי לעיל שסובר דהלכה כר"י שאמר משום ראב"ע. וע"כ אמר בבבלי הלכה ר"ג בברכות של ר"ה כו' [פי' דבברכות של ר"ה יכול להוציאן בכל הברכות ולאו דווקא באילין תקיעתא]. וכבר כתב הר"ן שעכשיו נהגו הכל להתפלל תשע. ודוק: