## Noam Yerushalmi on Berakhot Chapter 8

###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:2:1)

**אלו** דברים שבין ב"ש ובין ב"ה בסעודה. ב"ש אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היו' מה טעמיהון דב"ש שקדושת היום גורמת ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. מה טעמיהון דב"ה שהיין גורם לקדושת היום שתאמר ד"א היין תדיר וקדושת היום אינה תדירה. א"ר יוסה מדברי שניהם יין ואבדלה יין קודם. כלום טעמיהון דב"ש אלא שקדושת היום גורמת ליין שיבוא. וכאן הואיל ולא אבדלה גורמת ליין שיבוא היין קודם כו':


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:2:2)

**והנה** הירושלמי הזה יש בו שיבושים וט"ס. (וכצ"ל) כלום טעמיהון דב"ש אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וכאן הואיל ולא נתחייב באבדלה עד שלא בא היין יין קודם. כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין תדיר וקדושת היום אינה תדירה. וכאן הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה היין קודם. א"ר מנא מדברי שניהם נלמד יין ואבדלה אבדלה קודמת. כלום טעמיהון דב"ש אלא דקידוש היום גורם ליין שיבוא. וכאן הואיל ואבדלה גורמת ליין שיבוא אבדלה קודמת. כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר וכאן הואיל ואין היין גורם להבדלה שתאמר הבדלה קודמת. (כצ"ל ונתחלפו השורות בדפוס) א"ר זירא מדברי שניהם נלמד מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. וע"כ אמרינן דאין היין גורם להבדלה שתאמר דהא מבדילין בלא יין:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:2:3)

**[והנה** בספרי נ"י (סי' כ"ה) הבאתי הירושלמי (פ"ז דיומא) אתי' דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש קודם. כן ר"א אומר תדיר ומקודש מקודש קודם. האיך עבידא עבודת היום מקודשת. ומוספי היום תדירי עבודת היום קודמת למוספי היום. וכן בירושלמי (פ"ז דנזיר) אתי' דר"א כב"ש. דב"ש אומרים תדיר ומקודש תדיר קודם. (והוא ט"ס וצ"ל מקודש קודם):


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:2:4)

**והנה** מהירושלמי הזה מוכח דס"ל דלא כשיטת הש"ס דילן בזבחים (דף צ"א) אטו שבת למוספין אהני לתמידין לא אהני. דלפי"ז ברכת היין הוי נמי מקודש. אך הירושלמי סובר דמקודש לא אהני רק לברכת היום. וע"כ אומר דאתי' דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש קודם. כן ר"א אומר תדיר ומקודש מקודש קודם האיך עבידא עבודת היום מקודש ומוספי היום תדירי ועבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירי עבודת היום קודמת]:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:1)

**עוד** שם בירושלמי וקשי' על דב"ש בלילי שבת האיך עבידא הי' יושב ואוכל בע"ש וחשכה לילי שבת ואין שם אלא הכוס את אמר מניחן לאחר המזון ומשלשלן עליו כולם. מה נפשך יברך על היום המזון קודם. (פי' וכמו דתנן לקמן בש"א נר ומזון בשמים והבדלה כו') יברך על המזון היין קודם (פי' לב"ש דס"ל במתניתין דמברך על היין ואח"כ מברך על המזון) יברך על היין היום קודם (פי' לב"ש דס"ל דמברך על היום ואח"כ מברך על היין) אמר ר' בא ע"י שהוא ברכה קטנה כו'. וקשיא על דברי ב"ה במ"ש האיך עבידא כו'.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:2)

**והנה** הירושלמי הזה צריך ביאור. וע"כ צריך להגיה ולבארו. והוא שנראה לי דהירושלמי קאי על הפלוגתא דר' יוסי ור' מנא. ומקשה על דר' יוסי דאמר מדברי שניהם יין ואבדלה יין קודם כלום טעמיהון דב"ש אלא שכבר נתחייב בקידוש היום עד שלא בא היין. וכאן הואיל ולא נתחייב בהבדלה עד שלא בא היין יין קודם (כצ"ל לפי הגהתי) וא"כ לר' יוסי עיקר הטעם של ב"ש הוא משום דכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. ולפי"ז קשיא על דב"ש בלילי שבת האיך עבידא הי' אוכל בע"ש וחשכה לי' דלב"ש צריך לברך על המזון תחילה. וגם צריך לברך על היין תחילה קודם מזון ובקידוש היום צריך לברך על היום תחילה לב"ש א"כ איך יעשה בברכת היין:
**וכל** זה לדברי ר' יוסי. אבל לר' מנא שאומר דמדברי שניהם יין ואבדלה אבדלה קודמת כלום טעמיהון דב"ש אלא שקדושת היום גורמת ליין שיבוא וכאן הואיל ואבדלה גורמת ליין שיבוא ע"כ אבדלה קודמת. וא"כ לפי טעם זה דעיקר טעמא של ב"ש הוא מפני שקדושת היום גורמת ליין שיבוא (פי' ואלולי קדושת היום לא בא היין ע"כ קדושת היום עדיפא. וא"כ איפשר שאם אוכל בלילי שבת וצריך יין לברכת המזון. א"כ בזה אין קדושת היום גורמת ליין שיבוא דהא צריך ליין מחמת ברכת המזון. וע"כ בזה איפשר לומר דאפי' לב"ש יין קודם. וע"כ יברך על היין תחילה ואח"כ על המזון (כמו דס"ל לב"ש) ואח"כ יקדש על היום ובהא מודו ב"ש דיין קודם. אבל לר' יוסי דס"ל דמדברי שניהם יין ואבדלה יין קודמת דכלום טעמא דב"ש שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין וכאן הואיל ולא נתחייב באבדלה תחילה. ע"כ יין קודמת. וא"כ עיקר הטעם של ב"ש הוא משום דכבר נתחייב בקדושת היום תחילה. וא"כ אם הי' יושב ואוכל בע"ש וחשכה לילי שבת. א"כ הכא ג"כ נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וא"כ הכא נמי צריך לברך על היום תחילה לב"ש. וע"כ אומר שקשי' על דב"ש האיך עבידא דאם יברך על היום המזון קודם. ואם מברך על המזון היין קודם. ואם יברך על היין היום קודם. וע"ז אומר נשמעינה מהדא בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. [פי' דתני' דמניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עלי']. וע"ז משני ר' בא ע"י שהוא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא מכיון שהוא משלשה ע"י הכוס אינו שוכח. ופי' דבהא מודו ב"ש דמברך על המזון ואח"כ על היין]. וע"ז אומר כיצד יעשה על דברי ב"ש יברך על המזון תחילה (דבהא מודו ב"ש) ואח"כ יברך על היום ואח"כ יברך על היין:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:3)

**וע"ז** אומר אח"כ וקשי' על דברי ב"ה במ"ש האיך עבידא הי' יושב ואוכל בשבת וחשכה מ"ש ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולם עליו מה נפשך יברך על היין המזון קודם. פי' לב"ה דס"ל במתניתין דיברך על המזון ואח"כ מברך על היין. יברך על המזון הנר קודם פי' כמו דתנן במתניתין דב"ה אומרים נר ומזון בשמים והבדלה יברך על הנר הבדלה קודמת (והוא ט"ס דמוכח דהא ב"ה אומרים נר ובשמים מזון והבדלה. (וכצ"ל יברך על הנר היין קודם). פי' דהא היין קודם לנר בהבדלה) פי' וא"כ איך יעשה לדברי ב"ה (ויותר הי' טוב למחוק תחילה) הא שאומר את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחרי'. דהא אכתי לא הביא הא דר' יהודה. ומקשה אליבא דמתניתין ובמתניתין תנן לב"ה נר ובשמים מזון והבדלה וכצ"ל וקשיא על דברי ב"ה האיך עבידא הי' יושב ואוכל בשבת וחשכה מ"ש ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון. פי' כמו דס"ל לב"ה דצריך לברך על היין אחר המזון. וא"כ איך יעשה דהיין תחילה לנר והנר קודם לברכת המזון. ובברכת המזון צריך להיות ברכת היין אחר המזון [ועיין בהגהת הגר"א] ונראה לי דזה הקושיא היינו נמי דווקא לר' יוסי דס"ל דמדברי שניהם יין והבדלה יין קודם וכמו שאומר כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין תדיר וקדושת היום אינה תדירה כו' א"כ כיון שעיקר הטעם לנר הוא משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וא"כ בודאי היין קודם לנר וע"כ פריך דאיך יעשה לב"ה שאומרים דנר ומזון בשמים והבדל' והיין קודם לנר ובמזון צריך לברך על המזון תחילה ואח"כ על היין. אבל לר' מנא דס"ל דיין והבדלה הבדלה קודמת כו' כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין גורם לקידוש שתאמר וכאן הואיל ואין היין גור להבדלה שתאמר ע"כ הבדלה קודמת וא"כ כיון שאין הטעם דתדיר עיקר א"כ איפשר דס"ל דנר ומזין ואח"כ יין ואח"כ הבדלה ודוק] ועיין בהרא"ש (רפ"ח דברכות) שפי' דברי הירושלמי וקשה לב"ה היכי עביד. פי' האיך עושה כו'. ואסור לטעום קודם שיבדיל ומשני הי' יושב ואוכל וחשכה מ"ש כו'. אך אין פשט הירושלמי מודה על זה אלא שמקשה דאיך יעשה במ"ש עם ההבדלה וברכת המזון. וגם בהגהות הגר"א השמיט כל זה. עיי"ש ודוק]:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:4)

**אך** עדיין צריך לבאר דמקשה רק לב"ה דס"ל דברכת המזון קודם ליין. אבל לב"ש דס"ל דהיין קודם למזון א"כ יכול לברך על היין ואח"כ על המזון ובשמים והבדלה כמו דס"ל במתניתין. ולכאורה יש להקשות דהא כבר תירץ תחילה הירושלמי דלא אמרי ב"ש דמברך על היין ואח"כ מברך על המזון אלא דווקא בברכה קטנה משום שמא כו' אבל אם משלשלן על הכוס מודו ב"ש דמברך תחילה על המזון ואח"כ על הכוס. וא"כ לב"ש נמי איך יעשה דהא ב"ש סברי דנר ומזון בשמים והבדלה וא"כ איך יעשה דאם יברך על היין המזון קודם (דהא בזה מודו ב"ש דהמזון קודם) יברך על המזון הנר קודם. יברך על הנר היין קודם ועוד דמסיק בירושלמי נשמעינה מן הדא. א"ר יהודא לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהוא בתחילה. ועל ההבדלה שהוא לבסוף כו' כיצד יעשה על דברי ב"ה יברך על המזון תחילה ואח"כ יברך על היין ואח"כ יברך על הנר וא"כ כיון דקאמר דבהא דמשלשלן אחר הכוס. מודו ב"ש דברכת המזון קודם ליין. וא"כ לב"ש נמי צריך לומר כר' יהודא:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:5
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:5)

**ע"כ** נראה לי דהא דאמרינן דב"ש מודו דאם צריך משלשלן אחר הכוס דברכת המזון קודם. זהו דווקא במקום שאי איפשר באופן אחר. וכמו שאומר וקשיא על דב"ש בלילי שבת האיך עבידא הי' יושב ואוכל בע"ש וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון משלשלן כולן עליו ממ"נ יברך על היום המזון קודם. יברך על המזון היין קודם. יברך על היין היום קודם. וע"ז משני דאם משלשלן על הכוס. ע"כ יכול לברך אחר המזון דכיון דא"א באופן אחר אבל במוצאי שבת איפשר לב"ש לברך על היין קודם. ואח"כ על המזון ואח"כ הבדלה. לר' יוסי שאומר מדברי שניהם יין והבדלה יין קודם. פי' דב"ש נמי מודו דיין והבדלה היין קודם. וע"כ אע"ג דב"ש מודו דאם משלשלן אחר ברכת המזון ברכת המזון קודם. אך דהכא אי איפשר כיון דס"ל דהנר קודם כמו דתנן במתניתין ב"ש אומרים נר ומזון בשמים ואבדלה ע"כ אמרינן דיברך על היין ועל הנר. ואח"כ על המזון ואח"כ אבדלה. דהא ב"ש ס"ל דיין קודם למזון בכל מקום וע"כ הכא נמי אע"ג דמשלשלן אפ"ה היין קודם. וע"כ מסיק בירושלמי כיצד יעשה על דברי ב"ה יברך על המזון תחילה, ואח"כ יברך על היין ואח"כ על הנר. אבל לב"ש יין תחילה קודם מזון כמו דס"ל בכל מקום [אע"ג דמשלשלן על הכוס] ועוד איפשר לומר דלב"ש ניחא דס"ל דמברך על היום ואח"כ מברך על היין. אע"ג דהיין תדיר משום דכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וא"כ ה"נ איפשר דסובר דנר קודם ליין משום דבנר נהנה מיד וכמו שכתב ר"י דע"כ הנר קודם ולא מקשה אלא לב"ה דס"ל דיין קודם דתדיר עדיף טפי. וע"כ מקשה דוקא לב"ה ודוק. והנה לפי מה שביארתי דהקושי' הוא רק על ר' יוסי ולא על ר' מנא:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:6
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:6)

**ולכאורה** לר' מנא קשה אליבא דב"ש דס"ל לר' מנא דמדברי שניהם יין והבדלה הבדלה קודמת. וא"כ איך יעשה לדברי ב"ש. דהא יין קוד' לברכת המזון ובהמ"ז קודם להבדלה. והבדלה קודמת ליין. אך איפשר לומר לר' מנא כמו שתירץ תחילה על ר' יוסי דאם משלשלן כולן על הכוס ברכת המזון קודם. א"כ ניחא דיברך על הנר ועל המזון ועל הבדלה והבדלה קודמת ליין לב"ש דבזה מודו ב"ש דכיון דמשלשלן כולם. ע"כ ברכת המזון קודם. וכיון דלא איפשר בענין אחר ב"ש מודו דהא דמשלשלן כולם כמו שביארתי. וע"כ ניחא שפיר. ודוק:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:7
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:1:6:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:1:6:7)

**וע"ז** מסיק נשמעינה מן הדא אמר ר' יהודא לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהוא בתחילה ועל אבדלה שהוא לבסוף. וע"ז אומר כיצד יעשה על דברי ב"ה יברך על המזון תחילה ואח"כ יברך על היין ואח"כ על הנר. אך כלזה ניחא לדברי ר' יהודא. אבל לתנא דמתניתין דב"ה אומרי' נר ומזון בשמים והבדלה. א"כ איך יעשה. ואיפשר לומר שר"מ יסבור כר' מנא דיין והבדלה הבדלה קודמת אפי' לב"ה. דהואיל ואין היין גורם להבדלה שתאמר. משום דמבדילין בלא יין וא"כ יברך על הנר ועל המזון והבדלה ויין לבסוף. (ועיין בברכות (ד' נ"ב) קא סברי ב"ש שאני עיולי יומא מאפוקי יומא כו'] וא"כ ב"ש נמי מודו דהבדלה הוא לבסוף. והוא כמו שסובר ר' יוסי מדברי שניהם יין והבדלה יין קודם. [אך מטעם אחר משום דשאני עיולי יומא מאפוקי יומא. דבאפוקי יומא מודו ב"ש דיין ואח"כ הבדלה ודוק):


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:1)

**שם** בירושלמי ב"ש אומרים כו' מה טעמיהון דב"ש שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס מידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס. מה טעמא דב"ה לעולם אחורי הכוס טמאים. ד"א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. ור' ביבי בשם ר' יוחנן אתי' דב"ש כר' יוסי ודב"ה כר"מ דתנינן תמן ר"מ אומר לידים טמאות וטהורות א"ר יוסי לא אמרו אלא לידים טהורות בלבד:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:2
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:2)

**ונראה** לי לבאר דלשיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בברכות (ד' נ"ב) דטעמא דב"ה שאומרים מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים. שאם אתה אומר נוטלין לידים תחילה גזירה שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אלא דב"ה לא ס"ל טעמא דב"ש דגזירה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מידיו ויחזרו ויטמאו את הידים והוא כמו דאמרינן בירושלמי ר' ביבי בשם ר' יוחנן אתי' דב"ש כר' יוסי ודב"ה כר"מ דתנינן תמן ר' מאיר אומר לידים טמאות וטהורות. והוא כמו דתנינן כל הכלים יש להם בית הצביטה כו' לענין זה אם אחוריו של כלי טמא והידים טהורות או איפכא לא גזרינן הא מפני הא שלא יטלנו בזה שמא יגע בזה. ואמר ר"מ לידים טהורות וטמאות נאמר דלעולם לא חיישינן ור' יוסי פליג דלא אמרו אלא לידים טהורות בלבד כיצד היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס. הי' שותה בכוס שאחוריו טמאים אינו חושש שמא נטמא המשקה שבפי' באחורי הכוס וחזר וטימא הכוס. וא"כ כיון דס"ל לב"ה דמוזגין את הכוס תחילה ואח"כ נוטלין לידים דלעולם אחורי הכוס טמאים. ואין אנו חוששין שלא יטמא הכוס מחמת הידים הטמאות. וא"כ מכש"כ שאין צריך לחוש שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים דבזה אפי' ר' יוסי מודה דלא אמרו אלא לידים טהורות בלבד. וע"כ אמר דב"ש כר' יוסי וחושש שמא יטמא הכוס מחמת הידים. וע"כ ס"ל דנוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס. וב"ה דסברי דמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים ואין אנו חוששין שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת הידים ויטמאו את הכוס. וא"כ מכש"כ דא"צ לחוש שמא יטמאו הידים מחמת הכוס דבידים טהורות אפי' ר' יוסי מודה שאין חוששין. וא"כ לטעם זה צריך להיות לדברי ב"ה שמותר אפי' למזוג את הכוס תחילה. ואח"כ ליטול ידים. וא"כ אמאי קאמר ב"ה דמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים בדווקא. וע"ז אומר ד"א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. וע"כ כיון דאין נ"מ ע"כ סברי ב"ה דמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים בכדי שיהי' נטילת ידים תיכף לסעודה וא"כ לפי שיטת הירושלמי צריכה טעם השני לטעם הראשון. [ועיין תוס' ברכות (ד' נ"ב) בד"ה דבר]:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:3
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:3)

**אבל** לשיטת הש"ס דילן הא דפליגי ר' מאיר ור' יוסי דלר' יוסי בידים טהורות לא חיישינן שמא יטמאו הידים מחמת נצוצות שאחורי הכוס דזה לא חיישינן. זהו דווקא אם הידים לא יטמאו רק מחמת נצוצות בהא לא חיישינן. אע"ג דבידים טמאות חיישינן אבל בידים טהורות לא חיישינן לנצוצות. אבל בידים שאינן נגובות ודאי חיישינן לשניהם כיון דהם אינם נגובות ואיכא עליהם משקה וע"כ סברי ב"ה שמותר להשתמש בכלים שנטמאו אחוריהם במשקין דלנצוצות לא שכיחי. אבל לידים שאינם נגובות חיישינן דילמא יטמאו מחמת המשקין שע"ג ונמצא אוכל בידים מסואבות (ולא דמי להא דר"מ ור' יוסי דהתם מיירי משום נצוצות. ועל כן בידים טמאות חיישינן דילמא יטמאו את המשקה משום נצוצות. אבל בידים טהורות לא חיישינן דילמא יטמאו מחמת הנצוצות מאחורי הכוס וכמו דאמרינן ב"ה סברי שמותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין. דנצוצות לא שכיחי]. וע"כ סברי ב"ה שמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים. דאם יטלו לידים תחילה הוי ידים שאינן נגובות. וא"כ יטמאו מחמת הכוס שנטמאו אחוריו. ונמצא אוכל בידים מסואבות. ובאמת בתוך הסעוד' לא חיישינן להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין. כיון דבתוך הסעודה אדם מנגב ידיו יפה קודם אכילה. כמו דאמרינן האוכל בלא נגוב ידים. אבל בשתי' אין אדם מדקדק כל כך. כמו שכתבו התוס'. אבל לשיטת הירושלמי היינו פלוגתא דר"מ ור' יוסי אי חיישינן לנצוצות. וא"כ כיון דס"ל לב"ה שמוזגין את הכוס תחילה ואח"כ נוטלין לידים. וא"כ לא חששו לידים טמאות דילמא יטמאו את הכוס. כש"כ שמותר ליטול ידים תחילה ואין לחוש דילמא יטמאו הידים הטהורות מחמת הכוס דבזה כ"ע מודו ר"מ ור"י ואינו מחלק משום דבנטילת ידים אין הידים נגובות אם נוטל תחילה כמו שיטת הש"ס דילן. ואיפשר דמשום מיאוס הוא דילמא יתלכלכו האוכלים כמו שכתב הרשב"ם בב"ב (דף נ"ג) ע"ש] וא"כ לשיטת הירושלמי הא דסברי ב"ה שמוזגין תחילה ואח"כ נוטלין לידים דווקא צריך לטעמי' דד"א אין נ"י אלא סמוך לסעודה. ודוק:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:4
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:4)

**ובמ"א** ביארתי שהפלוגתא דר"מ ור' יוסי דהא דאמר ר"מ דכל הכלים יש להם בית הצביטה לענין ידים טמאות וטהורות הוא משום דס"ל דעיקר טומאת משקין לטמא אחרים הוא דרבנן אפי' באוכלין ג"כ. וע"כ סובר דנאמרה בית הצביטה אפי' בידים טמאות ג"כ. ור' יוסי סובר דמשקין חמירי טומאתן דמטמאין אחרים. וע"כ כיון דעלולין לקבל טומאה גזרו עליהם בידים טמאות. וכמו דאמרי' בפסחים (דף י"ז) א"ר ירמי' הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ ואזדא ר"מ לטעמי' דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא. דתני ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור דברי ר"מ. וכן היה ר"א אומר כדבריו. ר' יהודא אומר לכל טמא ר' יוסי ור"ש לאוכלין טמאים לכלים טהורין. וע"כ סובר ר"מ דלענין בית הצביטה לא חמור מספק אוכלין דטהור. ור' יוסי כיון דס"ל דספק משקין ליטמא טמא באוכלין. ע"כ גזור אפי' בכלים נמי. (ואף שהוא מדרבנן גזירה משום משקה זב וזבה) ובזה יתיישב מה שפסק הרמב"ם דאין משקה הבאה מחמת ידים מטמא את הכלים והכי אמרינן בברכות (דף נ"ב) ב"ש אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחילה גזירה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת הידים ויחזרו ויטמאו את הכוס. אך לפי מה שביארתי איפשר לומר משום דהרמב"ם סובר דטומאת משקין לטמא אחרים דרבנן כמו שכתב (פ"ז מהל' אבות הטומאה ה' א') ע"כ לא גזרו אפי' בכלים.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:5
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:5)

**ובזה** יתבאר הירושלמי בפ"ק דפסחים (הלכ' ו') בר קפרא אומר אב הטומאה ד"ת ולד הטומאה מדבריהם. רבי יוחנן אמר בין זה ובין זה דבר תורה כו'. תני בית שמאי אומרים אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא. ופי' כגון פיגול ונותר כמו דאיתא בפסחים (ד' ט"ו) הפיגול והנותר והטמא ב"ש אומרים אין שורפין כאחת וב"ה אומרים נשרפין כאחת] וב"ה מתירין על דעתי' דבר קפרא ניחא. שורפין פסול תורה עם פסול טומאת תורה. וצריכין משמע טומאת דבריהם עם טומאת תורה. על דעתי' דר' יוחנן אם פסול תורה עם טומאת תורה שורפין. כש"כ טומאת תורה עם טומאת תורה. (פי' דלדברי ר' יוחנןשאומר דולד הטומאה מד"ת. א"כ מה הוצרך ר' חנינא סגן הכהנים להשמיענו ששורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. אע"פ שמוסיפין טומאה על טומאתו הא זה ידעינן מהא דב"ש וב"ה דהשתא פסול תורה עם טומאת תורה שורפין מכש"כ דשורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. ומשני ר' חנינא סגן הכהנים שני' משום ב"ה וב"ש. [וכתב הק"ע פי' ששניהם מודים בזה אפי' ב"ש וב"ה ג"כ. וקשה וכי טעמא דב"ש אתי לאשמעינן גם מה שפי' דלא נחלקו ב"ש וב"ה בזה הוא ג"כ דחוק. דהא קאמר ר' חנינא סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה]


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:6
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:6)

**ע"כ** נראה לי כמו שביארתי דהא דאמר ר' יוחנן בין זה ובין זה דבר תורה היינו בולד ולד הטומאה וכמו דאמרי' בפסחים (דף ט"ו) וכמו דאמרי' בירושלמי (שם) על דעתי' דר' יוחנן אב הטומאה עושה ראשון ולד הטומא' עושה שני שני שנגע בראשון הרי הוא במקומו שני. ומשני שהשלישי שנגע בראשון כו' (פי' דמיירי בשלישי שהוא ולד ולד הטומאה וא"כ איך יטמא ד"ת הא אין טומאה עושה כיוצא בה מדאורייתא וא"כ צ"ל דמיירי שהכלי נטמא באב הטומאה ואח"כ נטמאו משקין ע"י הכלי ואח"כ נטמא האוכל. וא"כ הוי שלישי דאורייתא וא"כ מוכח דר' יוחנן סובר דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וכמו דאמרי' בפסחים (דף ט"ו) דלר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ ואזדא ר"מ לטעמי' ור"י לטעמי' ופירש"י שם ונרא' בעיני דר"י אולד ולד קא סמיך כו' ולעולם בבשר שנטמא במשקין שנטמאו בכלי שנטמא בשרץ. וע"כ ניחא הא דאמר ר"ח סגן הכהנים מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה דב"ה אומרים ששורפין פסול תורה עם טומאת תורה. א"כ כש"כ ששורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. וע"ז משני בירושלמי ר"ח סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה וכמו שביארתי דב"ש וב"ה דפליגי במוזגין את הכוס לפי שיטת הירושלמי בברכות (פ"ח) דאמר ר' יוחנן אתי' דב"ש כר' יוסי ודב"ה כר"מ. א"כ כיון דס"ל לב"ה כר"מ שטומאת משקין לטמא אחרים מדרבנן. וא"כ לפ"ז קמ"ל דשורפין טומאת דבריהם עם טומאת תורה. דהא אי אמרינן ולד הטומאה ובולד ולד מיירי כמו דאיתא בפסחים א י"ד) ובירושלמי (שם) א"כ אי איפשר רק ע"י משקין. וע"כ ב"ה קמ"ל דשורפין טומאת דבריהם עם טומאת תורה. ולב"ש דס"ל כר' יוסי דס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ טובא קמ"ל דשורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. דהא ב"ש ס"ל דאין שורפין פסול תורה עם טומאת תורה. וע"כ קאמר דר"ח סגן הכהנים שני' משום ב"ש ומשום ב"ה פי' ולשניהם ניחא:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:7
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:7)

**ובזה** יתבאר הירושלמי שם (ה"ז) הוסיף ר"ע מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת כו' על דעתי' דר"י תמן שורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. ובא להוסיף פסול תורה עם טומאת תורה. על דעתי' דבר קפרא תמן שורפין טומאת דבריהם עם טומאת תורה. והכא פסול תורה עם טומאת תורה לא בא אלא לפחות (פי' דכיון דשורפין טומאת דבריהם עם טומאת תורה מכש"כ דשורפין פסול תורה עם טומאת תורה. והכא שמן שנפסל בטבול יום הוי פסול תורה עם טומאת תורה ואם כן לא בא ר' עקיבא אלא לפחות. וע"ז משני תיפתר בטבול יום מבית הפרס שהוא מדבריהם.


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:8
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:8)

**ואמרינן** שם ר' חנינא סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה. אמר ר' מנא קומי ר' יוסי ר' עקיבא כדעתי' דר' עקיבא אמר יטמא ד"ת. והירושלמי הזה אינו מובן והק"ע נדחק בזה. ולפי מה שביארתי איפשר לומר דמקשה על הא דאמר דלר' יוחנן ניחא דאמר בולד הטומאה דאורייתא א"כ ניחא מה שבא להוסיף דאפילו פסול תורה שורפין עם טומאת תורה. וע"ז מקשה דהא כבר אמר בירושלמי דר"ח סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה. דאל"ה מה בא להעיד ר"ח סגן הכהנים דהשתא פסול תורה שורפין עם טומאת תורה כמו דאמרי ב"ה דהפיגול והנותר והטמא נשרפין כאחת. מכש"כ טומאת תורה עם טומאת תורה. וע"ז אמר דשני' משום ב"ש וב"ה וכמו שביארתי דלב"ה דסבירי להו דטומאת משקין דרבנן. א"כ אם נטמא בולד הטומאה ע"י משקין א"כ נטמא בטומאה דרבנן ולב"ש דהוי טומאת תורה דס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא הא ס"ל דהפיגול והנותר והטמא אין שורפין כאחת וא"כ אפילו לר' יוחנן דאמר ד"ת מ"מ לב"ה הוי דרבנן ואם כן אפי' לר' יוחנן קשה דלא בא אלא לפחות:


###### Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:9
[Noam Yerushalmi on Berakhot 8:2:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Berakhot/r/8:2:2:9)

**וע"ז** משני ר' עקיבא כדעתי' דר' עקיבא אמר יטמא ד"ת פי' דמשני דר"ע וודאי סובר דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא דכיון דס"ל דטומאת משקין לטמא עצמן מן התורה וא"כ לא מוקי לה בהכשר. וא"כ בודאי מטמא אחרים דאורייתא דהוא ס"ל דיטמא יטמא. וכה"ג הקשו התוספות בפסחים (ד' ט"ז) בד"ה ר' יוסי כו' ועוד קשה דבמה הם חולקין כיון דר' יוסי אליבא דר' עקיבא אומר וכי אינו מודה ר"מ. דלר"ע טומאת משקין לטמא אחרים מדאורי' הא ר"ע דריש בהדיא יטמא יטמא כו'] וע"ז משני דר"ע לטעמי' דס"ל דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא. א"כ לר' יוחנן דאמר בולד הטומאה ד"ת ניחא דבא להוסיף אפי' פסול תורה עם טומאת תורה. דאע"ג דאמרינן דר"ח סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה ולב"ה הוי דרבנן דס"ל דטומאת משקין לטמא אחרים דרבנן. אעפ"כ ר"ע לטעמי' דס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא. וא"כ הוי ולד הטומאה ד"ת וע"כ בא להוסיף אפילו פסול תורה עם טומאת תורה וא"כ מוכח מזה הירושלמי דב"ש וב"ה פליגי אם טומאת משקין לטמא אחרים הוי דאורייתא אי לא. דב"ש סברי טומאת משקין מטמא אחרים דאורייתא וב"ה סברי דהוא דרבנן. וכמו שביארתי. ודוק: