## Noam Yerushalmi on Eruvin Chapter 3

###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:1
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:4:1)

**נתגלגל** חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת כו' אם ספק ר' מאיר ור' יהודה אומר ה"ז חמר גמל. ר' יוסי ור"ש אומר ספק העירוב כשר כו' מהו ליתן לו אלפים אמה מעירובו לביתו, ר' בא בר ממל אמר נותנים לו ר' שמואל בר"י אמר אין נותנים לו ר' שמי אמר קומי ר' יוסה בשם ר' אחא מה פליגין כר' מאיר ברם כר' יודה כל עמא מודיי שנותנים לו ולא דמי חמר וגמל דר' מאיר לחמר וגמל דר' יודה. חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו והנה הירושלמי הזה אינו מובן וגם מה שנדחק הק"ע דאיירי בשבני עירו עירבו למקום אחר הוא תמוה עיי"ש ג


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:2
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:4:2)

**ע"כ** נ"ל שצריך להגיה (כמו שביארתי בספרי נ"י (ס' טו) חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו. כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו (וכמו דאיתא בירושלמי ופ"ג דקידושין ה"ג) חמר וגמל דר"י שלא נתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו עכ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:3
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:4:3)

**ונראה** לבאר הירושלמי עפ"י מה שהקשו התוס' בעירובין (דף מט) מאי לא אמר כלום, אמר רב לא אמר כלום כל עיקר דאפי' לתחתיו של אילן לא מצי אזיל. וכתבו התוס' דממקום רגליו עקר דעתו ותחת האילן נמי לא קנה לכך לא יזוז ממקומו וא"ת בפ' בכל מערבין (דף לה) גבי נתגלגל חוץ לתחום קאמר ספק ה"ז חמר גמל ויש לו מביתו עד עירובו אלפים אמה ולא אמר ולא יזוז ממקומו, ואומר ר"י דהתם בעומד בעירו לא עקר דעתי' מעירו ודעתו שאם לא יקנה שם שביתה שיהיה לו תחום ביתו. וא"כ איפשר לומר דתלי בפלוגתא דר"מ ור"י בעירובין (דף מה) מי שישב בדרך ועמד וראה הרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא הי' כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר ר"י אומר יכנס והטעם דר"י הוא כמו שכתב הרי"ף שאם היה יודע שהוא סמוך לעיר בודאי לא הי' קונה שביתה אלא עם בני העיר ואע"ג שלא קנה שביתה בפירוש עם בני העיר וע"כ לדברי ר"י לא הפסיד האלפים שמביתו לעירובו וכמו שכתבו התוס' דכיון שהוא עומד בעירו לא עקר דעתי' מעירו וע"כ לא הפסיד האלפים שמביתו לעירובו, משא"כ אליבא דר"מ לא אמרינן שמסתמא דעתו הי' להיות כבני עירו ע"כ הפסיד האלפים שמביתו לעירובו ג"כ:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:4
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:4:4)

**וע"כ** אמר בירושלמי דלא דמי חמר וגמל דר"מ לחמר וגמל דר' יודה, והא דפליגי אם נותנים לו האלפים שמביתו לעירובו זהו רק אליבא דר"מ, ואע"ג דר"מ אמר שאם שבת בתוך התחום לא אמרינן שאם הי' יודע שהוא בתוך התחום הי' רצונו להיות כבני העיר היינו דווקא משום דהתם בתוך התחום ולא ידע מהעיר אבל הכא לא הפסיד האלפים שמביתו לעירובו כיון שהוא בתוך העיר ממש, אבל לר' יהודה ודאי לא פליגי דמה התם אמרינן דאם הי' יודע שהוא בתוך התחום קונה שביתה מכש"כ הכא שאם הי' יודע שאם נטמא עירובו או נשרף בודאי רצונו להיות כבני עירו וע"כ כיון שהוא ספק נותנים לו האלפים אמה שמביתו לעירובו:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:5
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:4:5)

**[ועוד** איפשר לומר כמו דאמרינן בעירובין (דף נ"ב) ר"מ אומר כל שיכול לערב ולא עירב ה"ז חמר גמל ופריך והא תנינא חדא זימנא ספק ר"מ ור"י אומרים ה"ז חמר גמל אר"ש לא תימא טעמא דר"מ ספק עירב ספק לא עירב הוא דהוי חמר גמל אבל ודאי לא עירב לא הוי חמר גמל אלא אפי' ודאי לא עירב הוי חמר גמל ועיי"ש רש"י (דף נב) וזה לשונו ונראים הדברים דר"מ אכל מי שהוא עשיר פליג ובאומר שביתתי במקום פלוני מדקתני כל שיש בידו לערב כו' דאי ס"ד ר"מ עני משוי להאי, וטעמא משום דמספקא לן היכא ניחא ליה הואיל ולא אמר א"כ מאי כל כו' עיי"ש ברש"י ובעירובין (דף נב) כתב רש"י וללישנא בתרא דפרשינן דר"מ עשיר משוי ליה ואפ"ה הוי חמר גמל ולא כבני עירו, ש"מ דאפי' במקום שאין ספק כגון נתגלגל חוץ לתחום מבעוד יום דודאי לאו עירוב הוא אפ"ה לר' מאיר חמר גמל הוא דסילק עצמו בכונתו מאלפים של צד השני לביתו וההיא סתמא דקתני התם מבעוד יום אין עירובו עירוב דמשמע והרי הוא כבני עירו ר"י היא והא דלא עירב להו ותני בהדי סיפא דקתני ה"ז חמר גמל משום דר"י בסיפא מודה לר' מאיר אבל ברישא כבני עירו משוי לו ורישא ר"י היא עד כאן לשונו אלמא דלר"י הוא מחמת ספק אבל לר"מ אפילו ודאי לא עירב אפ"ה כיון דסילק עצמו בכוונתו מאלפים אמה של ביתו ע"כ הפסיד].


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:6
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:4:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:4:6)

**ובזה** יתבאר הירושלמי מהו ליתן לו אלפים אמה מעירובו לביתו ר' בא ב"מ אמר נותנים לו ר"ש בר"י אמר אין נותנים לו ר"ש אמר קומי ר"י בשם ר"א מה פליגין כר"מ ברם כרבי יהודה כל עמא מודיי שנותנים לו ולא דמי חמר וגמל דר"מ לחמר וגמל דר"י חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו (כצ"ל) פי' דחמר וגמל דר"מ אינו מצד ספק אלא מצד שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו וע"כ אין נותנים לו אפי' האלפים שמביתו לעירובו. דבזה ליכא ספק דהא ממ"נ יש. אעפ"כ אין נותנים לו אפי' האלפים שמביתו לעירובו ג"כאבל חמר וגמל דר"י אינו רק מצד ספק וע"כ האלפים אמה שמביתו לעירובו יש לו ממ"נ ולא פליגי אליבא דר"י:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:1
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:1)

**(שם) תמן** תנינן ספיקו טהור ר' יוסי מטמא ופי' דקאי על הא דתנן טמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל כו' וכן שני מקואות באחת יש בה ארבעים סאה ובאחת אין בה ארבעים סאה וטבל בא' מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל ספיקו טמא בד"א בטומאה חמורה אבל בטומאה קלה כגון שאכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין והבא ראשו ורובו במים שאובין כו' ספיקו טהור ר' יוסי מטמא (כן הוא בעירובין ד' ל"ה):


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:2
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:2)

**וע"ז** אומר א"ר יונה א לא ר' יוסי אלא משום הוכח. א"ר יונה ואפי' מקום אחר (פי' דהי' קשה לר' יונה כמו דמקשה לקמן מחלפא שיטתי' דר' יוסה דתנינן א"ר יוסה העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים שספק העירוב כשר. וע"ז אומר א"ר יונה לא טימא ר' יוסי אלא משום הוכח. והוא כמו דמתרץ רבא בעירובין (ד' ל"ו) קשי' דר' יוסי אדר' יוסי כו' רבא אמר התם היינו טעמא דר' יוסי העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל אדרבא העמד מקוה על חזקתה ואימא לא חסר במקוה שלא נמדד וע"כ כיון שהי' טמא מעיקרא ואיכא טומאה מוכחת ע"כ טימא ר' יוסי ולפי"ז לא קשה מדר' יוסי אדר' יוסי א"ר יונה ואפי' מקום אחר ר' יוסי מטמא ופירוש אע"ג דאין כאן הוכח דמיירי אפי' במקוה שנמדד וא"כ איכא חזקת מקוה). או דיש לומר דניקום טהרות אחזקתי' וכמו שהקשו התוס' עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:3
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:3)

**וע"ז** אומר מחלפא שיטתי' דר' יוסי דתנינן אמר ר' יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים שספק העירוב כשר וכא את אמר הכין ומשני תמן בשם גרמי' ברם הכא בשם חמשה זקנים (פי' התם הא דטימא ר' יוסי היינו משום עצמו והכא משום חמשה זקנים) ויותר נראה (דנתחלפו השיטות וכצ"ל) מחלפא שיטתי' דר' יוסי דר' יוסי אומר ספק העירוב כשר וע"ז משני תמן בשם גרמי' הכא בשם חמשה זקנים דתנינן אמר ר' יוסי העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים שספק העירוב כשר וא"כ מוכח שאמרה בשם חמשה זקנים וכן איתא בש"ס דילן בעירובין (ד' לו) ואיבעית אימא הא דידי' הא דרבי' דיקא נמי דקתני אמר ר' יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר ש"מ:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:4
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:4)

**שם** הוון בעי מימר מאן דמר תמן טהור אמר הכא מותר. מאן דמר תמן טמא אמר הכא אסור ואפילו כמ"ד דמר תמן טמא מודה הוא הכא שהוא מותר ונ"ל לגרוס בה בהיפוך ואפי' כמאן דמר תמן טהור (פי' היינו ר"מ דהא קשי' מדר' מאיר אדר"מ ג"כ דהתם סובר דטהור והכא סובר דה"ז חמר גמל וע"ז אומר ואפי' כמאן דמר תמן טהור מודה הכא שהוא אסור וע"ז מפרש א"ר חיננא כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן וספק דבריהם להקל ועירוב דבר תורה וספק דבר תורה להחמיר. (או שהגירסא הוא תחילה ואפי' כמאן דמר תמן טמא מודה הכא שהוא מותר דהתם יש לו עיקר ד"ת והכא עירובין מדרבנן וכן פי' הק"ע והכי משני בש"ס דילן בעירובין (ד' ל"ה):


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:5
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:5)

**וע"ז** מקשה ועירוב דבר תורה כו' לוקין על עירובי תחומין דבר תורה כו' אמר ר' שמואל בר סיסרטא עירוב עשה אותו כספק חרש. ר' ירמי' בעי עד כדון בקיים ואפי' נשרף. והנה בספרי נחלת יהושע (ס' ב') ביארתי דעשו אותו כחרש לענין טומאה דספיקו טהור וע"כ פריך עד כדון בקיים ואפי' נשרף נמי דהכא אין שייך לדמותו לספק חרש עיי"ש. ועוד הארכתי במק"א בביאור זה הירושל' והפ"מ נדחק בזה מאוד וגם הק"ע:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:6
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:6)

**[וכעת** נראה לי להגיה כספק קודש. והוא כמו דמקשה בש"ס דילן בעירובין (ד' ל"ה) נגע בא' בלילה ואינו יודע אם חי אם מת ולמחר השכים ומצאו מת ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאין שכל הטומאות כשעת מציאתן. והנה התוס' פירשו בנדה (ד' ד') דהא דאמרו חכמים כשעת מציאתן היינו דווקא לקודש ואיפשר דלשיטת הירושלמי ר"מ נמי מודה בקודש דטמא כשעת מציאתן וע"ז משני ר' שמואל בר סיסרטא דכיון דיש ב' חזקות סותרות דאי אזלינן בתר חזקת טהרות א"כ היה טהור בין השמשות ואי אזלינן בתר חזקת שלא עירב אם כן שב נטמאת תחילה וכמו דאיתא בירושלמי (ריש ה"ד) ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אחר חזקות הלכו מתיבין כו' וא"כ הם מחולקים אי אזלינן בתר חזקתו שלא עירב או בתר הטהרות שנטמאו אח"כ וע"כ אזלינן כשעת מציאתן כמו גבי קודש אם נטמא אמרינן דנטמא מעיקרא כמו דאזלינן בתר שעת מציאתן וע"ז אומר ר' ירמי' בעי עד כדון בקיים ואפי' בנשרף דבשלמא אם הוא קיים ואינם רואים אותו שנטמא ע"כ אזלינן בתר שעת מציאתן שנטמא מעיקרא אבל אם נאבד או נשרף א"כ ליתא בעולם א"כ לא שייך לילך אחר שעת מציאתן אלא דצריך להעמיד אחזקתו ונאבדו או נשרפו אח"כ]:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:7
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:7)

**עוד** שם א"ר יוסה קיימתי' כיי דמר ר' הושעי' הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה. רב מנא בעי ניחא לאלפים אמה אינו מחוור ארבעת אלפי' אמה מחוור הוא ר"ש בר כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:8
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:8)

**ונראה** לי שמתרץ הקושי' מדר' יוסי אדר' יוסי וכמו דאמרינן בעירובין (ד' ל"ו) קשי' דר' יוסי אדר' יוסי אמר רב הונא בר חיננא שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה שבת נמי דאורייתא הוא קסבר ר' יוסי תחומין דרבנן וכן משני בירושלמי א"ר יוסה קיימתי' כיי דמר ר' הושעיא הגיעוך סוף תחומי שבת שאין מחוורין דבר תורה (פי' שאין לה עיקר מה"ת אבל טומאה אע"ג שהוא מדרבנן אעפ"כ מטמא לה ר' יוסי משום דיש לה עיקר מה"ת) וע"ז אומר ר' מנא בעי ניחא לאלפי' אמה אינו מחוור ארבעת אלפים מחוור הוא. (פי' אם כן יש לה עיקר מן התורה). ר"ש בר כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל (פי' וא"כ יש לה עיקר מן התורה) ובזה ביארתי במ"א על הירושלמי דאמרינן (בפ"ג. ה"ב) השולח עירובו ביד חש"ו א"ר אלעזר וצריך לעמוד עמו תמן א"ר יוסי תמן באמר לו הריני מעשר על ידך שאין צריך לעמוד עמו ברם הכא באומר עירב על ידו הדא ילפא מההיא וההיא ילפא מהדא הדא ילפא מההיא שאם אמר לו אני מעשר על ידך שא"צ לעמוד עמו והרמב"ם (פ"ו מ"ה עירובין) פסק בעירובין כמו דאמרינן בעירובין (ד' ל"א) וליחוש דילמא לא ממטי לי' כדאמר רב חסדא בעומד ורואהו ה"נ בעומד ורואהו וליחוש דילמא לא שקיל מיני' כדאמר רב יחיאל חזקה שליח עושה שליחותו ובה' מעשר (פ"א ה"ח) פסק כמו הירושלמי שכתב האומר לחבירו הריני מעשר על ידך אינו צריך לעמוד עמו עד שיראה אם יעשר ואם לא יעשר ואם אמר הוא לחבירו עשר על ידו צריך לעמוד עמו כו'. והירושלמי מדמה להו אהדדי אבל לפי מה שביארתי ניחא שפיר דהירושלמי אזיל לטעמי' שסובר דתחומין נמי יש להם עיקר מה"ת וא"כ דמי למעשר ואע"ג דתרומה ומעשר בזה"ז דרבנן אעפ"כ יש לה עיקר מן התורה וכיון דיש לה עיקר מן התורה לא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו וכמו שכתבו התוס' בעירובין (ד' ל"ב) בד"ה תאנים מתאנתו אע"ג דמעשר פירות דרבנן ור"נ מודה דבשל סופרים חזקה שליח עושה שליחותו כיון דעיקר שם מעשר מן התורה חשיב לה כשל תורה עכ"ל וע"כ דין מעשר ועירובין שוים דמעשר יש לו עיקר מן התורה אע"ג דבזה"ז הוי דרבנן (אך בגיטין (ד' ס"ה) משמע דבזמן הזה הוי כמו דלית לה עיקר מן התורה עיי"ש ועיין ביש"ש בדיני ברירה ויש ליישב) אבל הרמב"ם אזיל בשיטת הש"ס דילן דעירובין אין לה עיקר מן התורה אפי' י"ב מיל נמי לא הוי דאורייתא וכמו שכתב הרא"ש (ספ"ק דעירובין) ומיהו גמ' דידן סברי דלרבנן ליכא שום תחום שבת דאורייתא ואפי' י"ב מיל מדקאמרינן פ' כלל גדול (ד' ס"ט) כו' וע"כ מחלק בין עירובין למעשר דבעירובין א"צ לעמוד עמו משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון דאין לה עיקר מה"ת משא"כ במעשר דהוי כמו שיש לה עיקר מן התורה וע"כ לא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו]:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:9
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:4:5:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:4:5:9)

**וע"כ** משני בש"ס דילן דלא קשה מדר' יוסי אדר' יוסי משום דטומאה יש לה עיקר מה"ת משא"כ בעירוב והירושלמי מדחה להאי תירוצא דקאמר הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה וע"ז מדחה דארבעת אלפים אמה מחוור או די"ב מיל הוי דאורייתא וא"כ הוי נמי יש לה עיקר מה"ת וע"כ צריך לומר התירוץ הראשון תמן בשם גרמי' הכא בשם חמשה זקנים דתנינן א"ר יוסי העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר וכמו דמשנין בש"ס דילן עירובין (ד' ל"ו) ואיבעית אימא הא דידי' והא דרבי' ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:1
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:1)

**(ה"ה) מתנה** אדם על עירובו ואומר אם באו כו' לא באו לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי כו' מאן תנא אם באו ואם לא באו רמ"י היידן ר' מאיר חברייא אמרו ר' מאיר דקדושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים ירדוגשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ר"מ אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו הכל מודין שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (ברם כרבנן בין שירדו גשמים בין שלא ירדו גשמים מקודשת לא גרסינן וכן בקידושין פ"ג ליתא) ר' יוסי אמר ר' מאיר דעירובין דתנינן אם ספק ר"מ ור"י אומרים ה"ז חמר גמל ר' יוסי ור' שמעון אומרים ספק העירוב כשר אמר ר' יוסה לא אמר ר"מ אלא לחומרין אמר ר' מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו את עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו כן הוא בפ"ג דקידושין] והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל הראשון את תנייו:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:2
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:2)

**והנה** לכאורה לא דמי כלל דהא התם הטעם הוא דלא ידעינן אם נטמא או נשרף מבעוד יום וע"כ הוי חמר גמל דמספקא לן באיזה מקום הוא שביתתו ומה שייך זה להא דהכא אם לא התנה בתנאי כפול ומה איצטריך לטעמא דר' מנא דאמר ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בעירובו תיפוק לי' משום דהוה ספק:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:3
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:3)

**ע"כ** נראה לי לבאר כמו שביארתי בספרי נ"י (ס' ט"ו) על מה שנסתפק המ"ל ברמב"ם ופ"ג מה' זכיה ומתנה) דלדעת הרמב"ם דבמעכשיו לא בעינן ת"כ לפי סברת הה"מ א"כ הוא הדין בתנאי דלעבר כגון אם אני כהן או אני עשיר אף שאמר בלשון אם דינו כמעכשיו דא"צ למשפטי התנאים כו' עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:4
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:4)

**ולפי"ז** קשה כיון דהמ"ל מדמה תנאי דלשעבר לתנאי דמעכשיו וא"כ כיון דהרמב"ם ס"ל דבתנאי דמעכשיו לא בעינן ת"כ א"כ הוא הדין בתנאי דלשעבר אך לפי מה שכתב הלח"מ דר"מ פליג אפילו בע"מ דהוי תנאי דמעכשיו ואפ"ה סובר ר"מ דבעי ת"כ ע"כ ס"ל דאפילו בתנאי דלשעבר נמי בעינן ת"כ ובזה יתיישב הירושלמי דאמרינן מאן תנא אם באו ואם לא באו ר"מ היא ואמרינן היידן ר' מאיר חברייא אמר ר"מ דקידושין דתני' האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים ואמאי לא הביאו מתני' דקידושין (דף ס"א) דתנן ר"מ אומר כל שאינו כתנאי בני גד וב"ר אינו תנאי כמו שהביא הש"ס דילן פ"ק דנדרים (ד' י"א) (ובירושלמי פ"ג דקדושין מביא הך עלה דמתניתין). אך לפי מה שביארתי איפשר לומר דע"כ הביא הירושלמי דקדושין דתניא האומר לאשה ע"מ שירדו גשמים כו' דמהמשנה אין ראי' דילמא זהו בתנאי דלהבא דבא לעקור המעשה אבל בתנאי דלשעבר דהתנאי חל מעכשיו אימא דאפי' ר"מ נמי מודה דלא בעינן ת"כ ע"כ מביא הא דר"מ דברייתא דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים דמיירי בע"מ ואפ"ה בעינן ת"כ וכמו שמדמה המ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:5
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:5)

**אבל** ר' יוסי חולק ע"ז וס"ל דהא דאמר ר' אלעזר מאן תנא אם באו ואם לא באו ר"מ היא הוא ר"מ דעירובין דתנינן תמן אם ספק ר"מ ור"י אומרים חמר גמל אמור ר' יוסי לא אמר ר"מ אלא לחומרין (והפי' הוא דלא כמו שכתבו הק"ע והפ"מ בפשיטות דאע"ג דהוי ספק נותנים לו האלפים שמביתו לעירובו דהא אילו האלפים אמה יש לו ממ"נ כמו שפי' רש"י בעירובין (דף ל"ה) אלא דלר"מ אין נותנים לו אפי' האלפים אמה שמביתו לעירובו וכמו שביארתי לעיל הירושלמי פ"ג דעירובין ה' ד') מהו ליתן לו אלפים אמה מעירובו לביתו כו' ר"ש בר"י אין נותנים לו (וכבר ביארתי לעיל בארוכה) וע"כ אמר ר' יוסי לא אמר ר"מ אלא לחומרין מחמת חומרא שהחמיר ולא מחמת ספק וכמו שביארתי דאפילו האלפים שמעירובו לביתו אין נותני' לו. (וכמו שפי' רש"י דאפי' נאכל עירובו מבעוד יום אע"פ שבוודאי לא עירב והטעם משום שסילק עצמו מבני עירו וע"כ אפי' לא עירב בודאי נמי הפסיד) וע"ז אמר רב מנא ויאות בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו כבני עירו שנותן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו (כן הוא בירושלמי פ"ג דקדושין) פי' שכבני עירו נמי לא שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו ולא מחמת ספק. וע"כ בעי הכא ת"כ שיאמר אם לא באו הריני כבני עירי אע"פ שבעירובו ודאי לא זכה אפי' אם לא התנה בת"כ כיון שאמר אם בא חכם מן המזרח והחכם לא בא כיון שהתנאי הוא לשעבר א"כ לא הותחל המעשה כלל וע"כ לא בעי ת"כ:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:6
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:6)

**והא** דבעי שיאמ' אם לאו הרי הוא כבני עירו הוא ר"מ ועירובין דאליבא דר"מ הוי חמר גמל לא מחמת ספק דהא אפילו אלפים אמה שמביתו לעירובו לית לי' וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ב) לא תימא טעמא דר"מ ספק עירב ספק לא עירב הוא דהוי חמר גמל אבל ודאי לא עירב לא הוי חמר גמל חלא אפי' ודאי לא עירב הוו חמר גמל דהא הכא ודאי לא עירב וקא הוי חמר גמל ולא כמו חמר גמל דר' יהודא שהוא רק מחמת ספק וכמו שביארתי לעיל אבל לר"מ הוא מחמת שסילק עצמו מבני עירו ואפילו לא עירבו וע"כ בעי הכא שיאמר אם לאו הריני כבני עירי. דאע"ג דלגבי עירוב למזרח ודאי לא הוה עירוב אפי' בלא ת"כ כיון שהוא לשעבר אעפ"כ צריך להתנות דאל"ה סילק עצמו מבני עירו אע"ג שודאי לא עירב אליבא דר"מ וע"ז אמר ר"מ דעירובין הוא מהא דחמר גמל ולא ר' יהודה אך שעדיין צריך לבאר הא שאמר ר' מנא ויאות בעירובו אינו שלא זכה לו כו' והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל תנאו:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:7
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:7)

**ע"כ** נראה לי דאפשר לומר לפי מה שביארתי דר"מ ס"ל דבלשעבר לא בעינן ת"כ וכן בע"מ כיון שהוא כאומר מעכשיו ובמעכשיו לא בעינן ת"כ. וא"כ אמאי אמר ר"מ בין אם ירדו בין אם לא ירדו מקודשת הא בע"מ לא בעינן ת"כ וע"כ אמר דהא דאמר ר' מאיר בין אם ירדו בין אם לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו לא שהיא מקודשת בודאי ותפסי בה קידושין של שני (ואיפשר לומר דע"ז אמר לא אמר ר"מ אלא לחומרין וקאי על הא דאמר ר"מ דאפי' לא ירדו מקודשת הא בלשעבר לא בעינן ת"כ אלא דהחמיר ר"מ דאפי' לא ירדו גשמים מקודשת דכיון דבלהבא סובר ר"מ דבעינן ת"כ כמו דתנן במתניתין (פ"ג דקידושין) ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד כו' אינו תנאי ע"כ אפי' בלעבר נמי ס"ל לר"מ לחומרא דמקודשת וע"כ כיון שהוא מצד חומרא ע"כ אם לא ירדו גשמים תפסי קידושי שני ג"כ:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:8
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:8)

**וע"כ** א"ר מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו. (וע"כ אם לא הי' כופל תנאי אעפ"י שהוא בלשעבר אעפ"כ בעירובו לא זכה דהא מדאורייתא הוי תנאי מעליא דהא בלשעבר לא בעינן ת"כ ואעפ"כ לא הוי כבני עירו מחמת שסילק עצמו מבני עירו וכמו שביארתי לעיל דחמר וגמל דר"מ אינו כחמר וגמל דר' יהודה) והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל תנאו והוא (ט"ס וצ"ל) והכא לראשון מקודשת שלא כפל תנאו (פי' וע"כ מקודשת לחומרא אעפ"י שהיא בלעבר) ולשני אינה מקודשת הוא (ט"ס וצ"ל) מקודשת שלא כפל תנאו הוא (ט"ס וצ"ל שלא ירדו גשמים] (וא"כ נתבטל תנאו) דהא מדאורייתא לא בעינן ת"כ בלעבר). ובזה יתבאר הירושלמי (שאח"כ) אמר ר' יוסי בר בון בכל אתר אית ליה לר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן והכא לית ליה אמר ר' מתניה חומר הוא בעריות.


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:9
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:9)

**[והנה** הרא"ש בב"ב (דף קל"ו) כתב ע"ז ואי אפשר לומר כן דבכמה דוכתי שמעינן לי' לר"מ דבעי ת"כ במילי דלאו עריות בסוף השוכר את הפועלים (דף צ"ד) ובנדרים (ד' י"ג) גבי לחולין לא אוכל לך ומפרש ר"ת דלאו משום חומרא דעריות דווקא ולאפוקי תנאי ממון. אלא חומר הוא בעריות מבשאר איסורין כגון שתויי יין ופרועי ראש דאמר בסוף שבועת העדות דאפי' ר"מ אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן ועל הירושלמי קשה דקולא היא בגיטין דבעי תנאי כפול דאי לא כפלי' לתנאו אפי' לא תתקיים הוי גט ובירושלמי הי' כתוב אית לי' בשניהם וע"כ האחד מהן הוא טעות והוגה באחרון לית ליה ונראה דגרסינן איפכא בכל אתר לית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן והכא אית לי' וקאמר חומר הוא בעריות דאי לא כפל נמי תנאי הקידושין והגירושין אינם בטלים לגמרי אלא חולץ מספק כו' עכ"ל הרא"ש שם:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:10
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:10)

**אך** אעפ"כ קשה דהא מצינו בכמה מקומות ובירושלמי דר"מ אית לי' מכלל לאו אתה שומע הן דאיתא בנדרים (ספ"ק ה"ד) לא קרבן לא אוכל לך ר"מ אוסר ואיתא שם בירושלמי ר' יסא בשם ר' יוחנן דברי ר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן לא קרבן מזה דלא אנא איכול מן דילך הא מה דאנא איכול מדידך לית הוא חולין אלא קרבן וא"כ מוכח בהדיא דלשיטת הירושלמי אית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן ובש"ס דילן בנדרים (דף י"ג) איתא והא לית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן אמר ר' אבאנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך אבל לשיטת הירושלמי ס"ל דבי דאית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:11
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:11)

[**וכן** בירושלמי (פ"ד דשבועות ה"י) אל יככה ויברכך וייטיב לך ר"מ מחייב ורבי יהודה פוטר כו' ואיתא התם ר' יסא בשם ר' יוחנן ר"מ הוא דאמר ממשמע לאו אתה שומע הן אל יככה אם תבואו ותעידוני. הא אם לא תבואו ותעידוני יככה. ובש"ס דילן בשבועות (דף ל"ו) פריך והא לית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן איפוך כו' אלא קשיא כי לית לי' בממונא אבל באיסורא אית לי' עיי"ש בתוס' ד"ה ה"ג אבל הירושלמי סובר דאית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וא"כ מסתמא ה"נ הגירסא בכל אתר אית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן]:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:12
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:12)

**ע"כ** נ"ל עפ"י מה שביארתי בספרי נ"י (ס' ט"ו) שיש חילוק אם גמרינן דבעי ת"כ מתנאי בני גד ובני ראובן. ע"כ בעי דווקא בלהבא כתנאי ב"ג וב"ר אבל אי אמרי' דלא אמרי' מכלל לאו אתה שומע הן א"כ אין נפקא מינה בין לשעבר בין להבא כיון דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן וע"כ ניחא דהש"ס דילן לשיטתו והירו' אזיל לשיטתו דהנה כתבתי בספרי (שם) שעיקר ההוכחה לשיטת הש"ס דילן דר"מ לית ליה כלל מכלל לאו אתה שומע הן אפי' בלשעבר נמי הוא כדאמרינן בגיטין (ד' מ"ו) דר"י חייש לקלקולא והא איפכא שמעי' להו דתנן המוציא את אשתו משום ש"ר לא יחזיר כו' אלא רבנן חיישי לקילקולא. אמר שמואל איפוך והא מדקתני סיפא נישאת לאחר והי' לו בנים והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבורך מכלל דר' יהודה חייש לקילקולא הא נמי איפוך כו' אלא אמר רבא דר"י אדר"י לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן ל"ק מאן חכמים ר"מ היא דאמר בעינן ת"כ והכא בדלא כפליה לתנאו וא"כ כיון דמוציא משום שם רע ומשום אילונית הוא תנאי דלשעבר ואעפ"כ בעי ר"מ ת"כ וע"כ אפי' באין בו מעשה נמי בעי ת"כ. והטעם לא משום דגמר מתנאי ב"ג וב"ר דהא התם איכא מעשה דהא הארץ היתה בידם וכמו דאיתא בירושלמי אלא משום דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. והשתא ניחא הא דפריך בשבועות (דף ל"ו) ובנדרים (דף י"ג) והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן אע"ג דנדרים ושבועות לית בו מעשה אך כיון דר"מ בעי ת"כ גבי המוציא את אשתו משום שם רע ומשום אילונית דהוי תנאי דלשעבר דלא התחילה המעשה כלל כיון דהתנאי הוא לשעבר וא"כ לא הותחל הגירושין אם אינה אילונית או שאין עלי' ש"ר ואפ"ה בעי ת"כ אלמא דס"ל לר"מ דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן אפי' באין בו מעשה וע"כ פריך בנדרים ושבועות אליבא דר' מאיר והא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:13
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:13)

**[והשתא** ניחא הא דאיתא פ"ק דנדרים (דף י"א) סברוה מאי לחולין לא לחולין ליהוי אלא קרבן מני מתניתין ר"מ היא דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן דתנן ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי אלא ר' יהודה היא אימא סיפא והאי ר' יהודה היינו פלוגתא דר"מ ור"י דגבי גיטין משום דפלוגתא דר"מ ורחב"ג אין שייך לזאת. דהא התם לענין מה דגמרינן מתנאי ב"ג וב"ר דווקא ביש בו מעשה וע"כ סמך אפלוגתא דר"מ ור"י דפליגי בגיטין (דף מ"ו) דהא התם בתנאי דלשעבר וא"כ הוי כמו דלית בי' מעשה ואפ"ה בעי ר"מ ת"כ דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן אף דבתנאי דלשעבר לא בעינן משפט התנאים והכא נמי לענין לא חולין אלא קרבן דבזה לית בי' מעשה כלל רק להבין שאם אמר לחולין הוי כמו שאמר לקרבן וע"כ לר"מ דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן אם אמר לא חולין אינו במשמע שיהא קרבן אלא ר' יהודה היא דר"י אפשר דס"ל דאם יש בו מעשה בעי ת"כ רק בתנאי דלשעבר לא בעי ת"כ משום דאית לי' מכלל לאו אתה שומע הן ע"כ תלי הש"ס הענין בפלוגתא דר"מ ור"י בגיטין (דף מ"ו)(:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:14
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:14)

**וכל** זה הוא לשיט' הש"ס דילן אבל לשיטת הירו' דאמרי' בגיטין (פ' ד' ה"ט) ר' יהודה אומר לא יחזיר ואת אמר כן. אמר ר' יוחנן לית כאן ר' יהודה אלא ר' מאיר ותני כן משום ר"מ אומר לה שתיקותיך יפה מדיבורך. והקושיא שמקשה הש"ס דילן לא הוי קשה ליה להירושלמי דאיפשר דס"ל דאע"ג דר"מ חייש לקילקולא בהמוציא משום שם רע ומשום נדר היינו משום שלא יאמר אילו הי' יודע שהדברים בדאים או שיכול להתיר לא הי' מגרשה היינו משום שלא הי' ש"ר מתחילה או שהנדר בטל מעיקרו לא הי' מגרשה אבל אילונית אין הרפואה רק מכאן ולהבא והשתא הוא דברית וזהו דוחק ע"כ נראה לי דהירושלמי אזיל לשיטתו דאמרי' בירושל' (פ"ד דגיטין ה"ט) תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום אילונית לא יחזיר שהרי המוציא את אשתו משום אילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת אילו הי' אדם נותן לי באשתי ק' מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה והיא אסור' לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה א"ר זעירה תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין אילונית וע"י שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן (פי' שזה תי' על הא דתנן המוציא את אשתו משו' אילונית ר"י אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר והאי חכמים היינו ר"מ ואמאי סובר דיחזיר (וכה"ג מקשה הש"ס דילן בגיטין (דף מ"ו) למימרא דר"י חייש לקילקולא ורבנן לא חיישי לקילקולא והא איפכא שמעינן להו דתנן המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר כו') וע"ז משני הירושלמי שר"מ סובר דבאילונית אינו יכול לומר שאילו היה יודע שאשתו יולדת לא הי' מגרשה וע"ז אומר תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין איילונית וע"י שיש להם נחת רוח מקיימין אותן וע"כ באיילונית לא חייש ר"מ לקילקולא:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:15
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:15)

**וא"כ** לפי שיטת הירושלמי לא מתרץ כמו דמתרץ רבא בש"ס דילן (דף מ"ו) כמו דאמרינן שם אלא אמר רבא כו' דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים ר"מ דאמר בעינן ת"כ והכא במאי עסקינן בדלא כפלי' לתנאו וא"כ מוכח מזה דפליגי ר"מ ור"י אפי' בתנאי דלעבר ור"מ ס"ל דלא בעינן ת"כ וא"כ מוכח דר"מ לית לי' מכלל לאו אתה שומע הן אבל לשיטת הירושל' דלא מוקים הפלוגתא דר"מ ור"י בדלא כפליה לתנאו אלא הטעם דר"מ דבאיילונית לא חיישינן לקלקולא שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין איילונית וע"י שיש להם נחת רוח מקיימין אותן וע"כ סבירא ליה דרבי מאיר ורחב"ג לא פליגי בקידושין (דף סא) אלא בתנאי דלהבא דבא לעקור את המעשה אבל בתנאי דלעבר לא בעי ת"כ ואדרבה ס"ל לר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן ובזה מחולק שיטת הירושלמי עם הש"ס דילן:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:16
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:16)

**וע"כ** כיון דלשיטת הירושלמי הא דפליגי בגיטין (דף מ"ו) דרבי יהודה אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר אינו בדלא כפלי' לתנאי' כמו שמפרש רבא בש"ם דילן בגיטין (דף מ"ו) ע"כ סובר הירושלמי דר"מ סובר דאמרינן מכלל לאו אתה שומע הן בהא שאינו בא לעקור את המעשה כגון בתנאי דלשעבר וכמו דאיתא (פ"ד בשבועות) אל יככה ויברכך וייטיב לך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין וא"כ מוכח דר"מ ס"ל דמכלל לאו אתה שומע הן וחכמים לית להו מכלל לאו אתה שומע הן ובשבועות (ד' ל"ו) פריך והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן ומשני איפוך כי אתא רב יצחק כו' אלא קשיא כי לית ליה בממונא אבל באיסורא אית ליה אבל הירושלמי סובר דאע"ג דר"מ סובר דבעי ת"כ אעפ"כ אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן וחכמים לית להו וכמו דאיתא בירושלמי (ספ"ד דשבועות) ר' יסא בשם ר' יוחנן ר"מ היא דאמר ממשמע לאו אתה שומע הן אל יככה אם תבואו והעידוני הא אם לא תבואו ותעידוני יככה והוא דאם לא יבואו ויעידו לית בו מעשה ובמילתא דלית בו מעשה סובר ר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וכמו דאיתא (רפ"ז דשבועות) ממשמע שנאמר שבועת כו' רבי חגי בעי קומי ר' יוסי כו' לא אמר ר' אסי בשם ר' יוחנן דברי ר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם כו' אלמא דר"מ סובר דמשמעות הכתוב דבאין בו מעשה מכלל לאו אתה שומע הן ושם בירושל' נתחלפו השיטות וכצ"ל אמר ר' אסי בשם ר' יוחנן דברי ר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם הא אם ישלם לא ישבע ר' חגי בעא קומי ר' יוסי ולמה לי כר' מאיר אפי' כרבנן דאמ' ר' חנינ' הכל מודים בל' תורה ממשמ' לאו אתה שומע הן (כצ"ל) דלא כהפ"מ והוא כמו שביארתי דבדבר שאין בו מעשה ס"ל לר"י מכלל לאו אתה שומע הן דהיינו ממשמעות הכתו' שנאמר ולקח בעליו כו' וזה אין בו מעשה רק משמעות הכתוב ר"י ס"ל במשמעות הכתוב אף רבנן מודו וזה הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' ס"ב) דפריך התם אליבא דר' מאיר ורחב"ג מקראי. ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:17
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:17](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:17)

**וא"כ** כיון דלשיטת הירושלמי דהא דבעי ר"מ תנאי כפול היינו בהא דצריך לעקור המעשה אבל בתנאי דלשעבר או בדבר דלית בו מעשה אית ליה לר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן וע"כ כיון דהירושלמי ס"ל דבכל אתר אית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וא"כ בתנאי דלעבר לא בעי ר"מ ת"כ א"כ אמאי קאמר גבי גירושין שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים שבין ירדוובין לא ירדו מקודשת עד שיכפיל תנאו הא ע"מ דומה לתנאי דלשעבר דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ובמעכשיו לא בעינן ת"כ וכמו שכתב המ"ל וע"ז אמר ר' מתני' על שם חומר הוא בעריות והא דקאמר מקודשת הוא רק לחומרא וכמו דאמר בירושלמי (כמו שהגהתי) לראשון מקודשת שלא כפל תנאו וע"כ לחומרא מקודשת ולשני מקודשת שלא ירדו גשמים ובע"מ דהוי כמו תנאי דלעבר ס"ל לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן וא"כ מדאורייתא תפסי קדושי שני.


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:18
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:18](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:18)

**וכן** בעירובין אם לא כפל לתנאו בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו כבני עירו [ואיפשר שצ"ל אינו] שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו ואף דאמרינן דרק חומר הוא בעריות אפ"ה כיון דר"מ ס"ל דאפי' לא עירב נמי הוי חמר גמל כמו דאמרינן בעירובין (דף נ"ב) וכמו שאמר הירושלמי דלא דמי חמר וגמל דר"ש לחמר וגמל דר' יהודה. ע"כ צריך לכפול תנאו אפי' בתנאי דלשעבר:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:19
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:19](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:19)

**[ובזה** הי' איפשר לבאר הא דקאמר שם בירושלמי ר"י ב"פ בשם ר' יוחנן ירדו לסימפון בשיטת ר"מ דקדושין (פי' מה שכופלין התנאי בסימפון הוא בשיטת ר' מאיר שסובר דצריך לכפול התנאי) ר"י ר"ח חברה דרבנן בעי ולמה כר"מ ואפי' כרבנן לית כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלוני בר פלוני מקדש אותך אנת פלונית בת פלוני ע"מ מיתין ליך מקמת פלוני ומיכנסיניך ביום פלוני אין אתא יום פלוני ולא כנסתיך לא יהוו לי עליך כלום ויימר ע"מ שלא יכפול תנאו אילו לא כפל תנאו מי עקר קידושיו (ופי' הק"ע שאומר דמ"ט מוקמת לי' כר"מ ולא גרסינן דלרבנן לא בעי כפילת התנאי וע"ז אומר דאי לא כפלי' לתנאו ה"א תנאו קיים אבל הקידושין אינם חוזרים אבל השתא דכפלי' לתנאו משמע מזה דאפי' הקדושין אינם חוזרים (ועיין בב"ב ד' קמ"ו אי קידושין לטבועין ניתנו):


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:20
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:20](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:20)

**אבל** לפי מה שביארתי אפשר לומר דמקשה למה לי כר"מ אפי' כרבנן פי' דהא אליבא דר"מ נמי לא אתיא דלא כן אמר ר' אבהו בשם ר"י כו' ואמר על מנת שלא יכפול תנאו דבהא מודה ר"מ נמי דאין צריך לכפול התנאי דהא ע"מ הוא כמעכשיו ובמעכשיו לא בעינן ת"כ אלא ודאי אף דלא צריך אפ"ה תיקנו בסמפון לטופסא דשטרא וכמו דאמרינן בב"ב (ד' ס"ט) אמר ר"י האי מאן דמזבין ני' ארעא צריך למיכתב לי' קני לך דיקלין כו' ואע"ג דאי לא כתב לי' הכי קני אפ"ה טופסא דשטרא היא וכן כתב הרא"ש בגיטין (דף פ"ו) כו' דהא דתיקון לכתוב מיומא דנן ולעלם הוא משום שופרא דשטרא וע"ז אומר אולי לא כפל תנאו ויעקר קידושיו פי' כמו שביארתי דאעפ"י דבלשעבר לא בעי ת"כ אעפ"כ אם מקדש ע"מ שלא ירדו גשמים אפ"ה מקודשת מס' לחומרא וע"ז אמר אילו לא כפל תנאו מי עקר קידושיו פי' דלקולא שיעקר הקידושין לא אמרינן דע"מ לא בעי ת"כ אעפ"כ לחומרא אמרי' דבעי ת"כ כמו כלהבא. אבל לרבנן דאמרי דאפי' בלהבא לא בעי ת"כ א"כ אפילו לקולא נמי א"כ למה הצריכו בו תנאי כפול בסמפון:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:21
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:21](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:21)

**וע"כ** אומר אח"כ אמר ר' יוסי בר בון בכל אתר אית לי' לר"מ ממשמע לאו אתה שומע הן (פי' בלשעבר או בדבר דלית בו מעשה כמו שביארתי) וא"כ כיון דסובר ר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן בלשעבר דלא הותחל המעשה או בדבר דלית בה מעשה וא"כ אמאי צריך ת"כ בסימפון בעל מנת דהוי כאומר מעכשיו וא"כ אמאי צריך כפילת התנאי וע"ז א"ר מתני' על שם חומר הוא בעריות פי' דבעריות אפי' במידי דלית בו מעשה אפ"ה בעינן ת"כ כמו שתיקנו גבי סימפון אפ"ה בעי כפילת התנאי לחומרא כמו בתנאי דלהבא ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:22
[Noam Yerushalmi on Eruvin 3:5:2:22](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Eruvin/r/3:5:2:22)

**ודע** הא דאמרי' שם בירושלמי ר' חגי בעי קומי דר' יוסי ההן אם לא חד הוא הנה המפרשים הק"ע והפ"מ שגו שניהם בפירוש הירושלמי הזה עיי"ש וכצ"ל ר' חגי בעא קומי ר' יוסי והאי אם לא כלאחר הוא פי' שאומר על מה דאמרינן שם הכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת (פי' כיון שאין המעשה חל אלא לאח"כ ע"כ לא בעינן ת"כ וע"כ פריך האי אם כלאחר הוא). וכמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ב) אלמא אם מתי כלאחר מיתה דמי והדר תני מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי אלמא אם מתי לאו כלאחר מיתה דמי אמר אביי אם מתי שתי לשונות משמע כו' לא אמר לה מהיום כמ"ד לאחר מיתה דמי וע"כ פריך ההן אם לא כלאחר הוא וא"כ למה בעי ת"כ הא אם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ואעפ"י דלא כפלי' לתנאו וע"ז א"ל שני' היא שהי' ארץ לפניהם והוא מבקש להוציא מידם וע"כ הוי כמו אם המעשה חל מיד וא"כ בעי ת"כ אע"ג שהוא בלשון אם דהא צריך להוציא מידם וע"כ בעי ת"כ ודו"ק]: