## Noam Yerushalmi on Gittin Chapter 2

###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:2:2:1)

**שם (ה"ב)** מתניתין נכתב ביום כו' ביום ונחתם בלילה פסול ר' שמעון מכשיר שהיה ר' שמעון אומר וכו' ובגמרא אמר ר' יוחנן פסול מפני אכילת פירות א"ל ר"ל מעתה תחוש לגיטין הבאים ממדינת הים כו' א"ל זהו זיופו מפני דבר אחר עיין (פ"א ה"א) מה שביארתי שם על קושי' הק"ע והפ"מ מפני מה הוי זיופו מדבר אחר:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:6:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:3:6:1)

**שם** (ה"ג) על העלה של זית ולא כמקורע הוא אמר ר' זעירא תני בוני בר סילא אפי' כותב אני פלוני מגרש אשתו כשר ואתי' כיי דמר ר' אילא אם פירש פסול ואם לא פירש כשר ופי' הק"ע אם פירש פסול אם שינה בו ואם לא פירש כשר ודלא כהפ"מ ולקמן (פ"ג ה"ב) יתבאר בזה:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:7:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:3:7:1)

**ר'** זעירא בעי קומי ר' מנא מסר לה במסירה מהו מדת הדין את אמר נקנה המקח והכא את אמר הכין או שני' היא דכתיב ונתן בידה עד שיהא כולו בידה ע' בס' נחלת יהושע (סי' כ"ג):


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:8:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:3:8:1)

**עוד** שם מ"ט דריה"ג ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר שאינו אוכל אף כל דבר שאינו אוכל מ"ט דרבנן מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש על דעתי' דר' יוסי הגלילי ידות האוכלין כאוכלין נשמעינה מן הדא כתבו על קרן הצבי גרדו וחתמו ונתנו לה כשר הנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"א דעירובין ה"ז) מה שביארתי שם:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:8:2
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:3:8:2)

**שם** ר' יונה בפי אף לענין הכשר זרעים כן עיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ק דעירובין ה"ז):


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:4:2:1)

**שם** (ה"ד) מתניתין אין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר ור' יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש כו' ובגמ' לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר ר"ל אמר אם כתב תורפו בטופס פסול (פי' משום דיש להקשות על ר' יוחנן שאומר דכתב תורפו בטופס כשר ואמאי במחובר גזרינן כתיבה אטו חתימה ובכתיבה לשמה אמר ר' יוחנן דכתב תורפו בטופס כשר ואמאי לא גזר אטו שם האיש והאשה דשם האיש והאשה פסיל לר' יוחנן נמי כמו דאמרינן לקמן (רפ"ג ה"ב) ר' ירמי' שאל לר' זעירא הגע עצמך שזיווג א"ל ר' זעירא רבי דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' וא"כ לא הוי לשמה ואפי' סתמא לשמה נמי לא הוי ואמאי לא גזר אטו שם האיש והאשה). אך הוא כמו שכתבו התוס' בגיטין (דף ד') בד"ה וחתמו כו' וא"ת ומאי שנא דבעי לר"מ לכתחילה כתיבה בתלוש למאן דמוקי מתניתין דמחובר כר' מאיר ושלא לשמה שרי אפי' לכתחילה ואומר ר"ת דגבי לשמה לא חיישינן אי מייתי גט לעדי' שאם כתב לשמה שיחתמו גם הם שלא לשמה דכיון שהעדים יודעים דצריך לשמה לא אתי למטעי אבל במחובר אי כתב לה במחובר זימנין דמישתלי ואין נזכרין כו' ויחתמו ובזה יתבאר הירו' (שם) וקשי' על דר' יוחנן אם בשכתב תורפו בטופס בדא חכמים מכשירין ר' ירמי' בשם ר' זעירא מפסולו אתה למד הכשירו אין כתב כולו לשמה ושם האיש ושה האשה שלא לשמה שמא אינו פסול דכותה כת' כולו שלא לשמה ושם האיש והאשה לשמה כשר פי' דמקשה לר' יוחנן דאמר כתב תורפו בטופס כשר (וכמו שביארתי דתורפו דהיינו הרי את מותרת לכל אדם דכשר ג"כ משום דסתמא לת"ק (לר' יוחנן) אבל מ"מ אמאי כשר דהא במחובר פסול אפי' התורף דגזיר' שמא יחתמו במחובר ואמאי הכא לא גזיר ת"ק תורף אטו שם האיש והאשה דבזה ודאי דצריך לשמה ממש דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ אמאי לא גזר ת"ק טופס אטו תורף וע"ז אמר ר' ירמי' בשם ר' זעירא מפסולו אתה למד הכשירו אילו כתב כולו לשמה ושם האיש והאשה שלא לשמה שמא אינו פסול (פי' דאפי' אי הוה גזיר ת"ק דלכתוב תורף לשמה אטו שם האיש והאשה אעפ"כ אפשר דכותבין תחילה לשמה ושם האיש והאשה יכתבו אח"כ שלא לשמה וא"כ אין תועלת בזה שיהי' הדין דטופס יהא צריך לשמה דאעפ"כ אילו יכתוב שם האיש ושם האשה שלא לשמה וע"כ כיון שאין תועלת בזה ע"כ מפסולו אתהלמד הכשירו דע"כ כתב אפי' לטופס שלא לשמה נמי כשר רק שם האיש והאשה צריך שיהא לשמה אבל במחובר תנן אין כותבין טופס גזירה שמא יכתוב תורף דהתם אם יכתוב לטופס בתלוש יהי' תועלת מזה דא"כ כיון שלא יכתבו רק בתלוש א"כ יהי' התורף והחתימה בודאי בתלוש ואפי' אם נטעו אח"כ מיבעי' לי' לקמן אי הוה מחובר עוד ולמאי יטענו אח"כ וע"כ כיון שיש תועלת ע"כ גזרו אפי' בטופס ג"כ או בתורף אטו חתימת העדים (כמו דפליגי בש"ס דילן בגיטין ד' כ"א) אבל בלשמה אין תועלת דאילו כתבו כולו לשמה ושם האיש והאשה שלא לשמה פסול וע"כ כיון שאין תועלת בזה ע"כ מפסולו את למד הכשירו דאפילו כתבו לתורפו בטופס ג"כ כשר ולא דמי למחובר וע"ז אומר בירושלמי לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר ר"ל אמר אם כתב תורפו בטופס פסול ולא מפרש הטעם דלא דמי והוא כמו שיתבאר לקמן מפסולו את למד הכשירו (וגם הא דאמר ר"ל דאם כתב תורפו בטופס פסול הוא לא מחמת הגזירה אלא משום דסתמא פסול) ועוד דלפי מאי דמסיק שם דמשום תקנת הלבלר ניחא שפיר דהתם מפני תיקון העולם רק דלמ"ד משום קטטה ע"כ צריך לחלק בין שלא לשמה ובין מחובר ולקמן מסיק בירושלמי דהטעם משו' תקנת לבלר א"כ ניחא דבמחוב' לא שייך תקנת לבלר ולקמן יתבאר בזה:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:2
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:4:2:2)

**שם** שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה ר' יהודה ר' אליעזר אמר ר' אבין בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו וחתמו ונתנו לה מה אמרין בה רבנן והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה. [ולי נראה שיש כאן חילוף השורות (וט"ס וכצ"ל) שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חברו ותלשו ונתנו לה מה אמרין בה רבנן (פי' דאם חיברו אחר שכתבו וחתמו וא"כ הוי תלוש ולבסוף חברו ולא הוי מחובר) (ואף דצריך לתלוש א"כ מחוסר קציצה ונתינה אפשר דהירו' סובר דלא כשיטת הש"ס דילן דמחובר פסול מחמת דילפי רבנן מספר וכמו דאמר שם (הלכה ג') מ"ט דרבנן מה ספר שהוא בתלוש אף כל שהוא בתלוש והא דתנן כתבו על קרן של פרה ונתן לה את הפרה. (פי' דאם לא אמר השאר לכתובתה ונתן לה הפרה אין זה פרעון לכתובתה) וכמו דאמרי' בירושלמי על הקרן של פרה מתניתא כשאמר לה הרי גיטך אבל אם אמר הרי גיטך והשאר לכתובתך נתקבלה גיטה וכתובתה כאחת וא"כ משמע דקאי אהא דקאמר ונותן לה את הפרה הא משום שהפרה נקנית לה בהגט. ואפשר דאם אין נתנה לה הפרה הוי כמו שיור בגט (וע' בפני יהושע מה שהאריך בזה ועוד האריך במה דאיתא בגיטין (דף ה') מוחזקים בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו והרי הוא יוצא כו' אם האשה זוכה בגוף העבד ע"י מסירת הגט וע"כ אמר נותן לה את הפרה. וע"כ אמר בירושלמי על הא דתנן ונותן נה את הפרה הא אם לא קצץ צריך ליתן הפרה ופסול מחובר הוא משום דכתיב בספר:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:3
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:4:2:3)

**וע"כ** בעי לה אליבא דרבנן כתבו וחתמו בתלוש וחברו ותלשו ונתנו לה אי פסול או לא דזה פשיטא ליה דצריך ליתן לה בתלוש לרבנן דהא תנן תלשו וחתמו ונתנו לה כשר וא"כ צריך שיהא הנתינה בתלוש וגם אם שתלוש ולבסוף חברו נמי הוי מחובר דהא כיון דתנן תלשו וחתמו ונתנו לה כשר א"כ משמע שאף תלוש ולבסוף חברו דהא כיון שהיה החתימה בתלוש א"כ למאי תנן תלשו וחתמו ונתנו לה א"כ משמע דצריך שיהא הנתינה בתלוש שלא יהיה אף תלוש ולבסוף חברו וע"כ מיבעי' ליה אליבא דרבנן אם כתבו וחתמו בתלוש חברו ותלשו ונתנו לה (פי' אם חברו אחר החתימה ואח"כ תלשו ונתנו לה אם פסול מחמת שמחוסר קציצה ואף דהירו' יליף מהא דכתיב בספר מה ספר שהוא בתלוש פסול אף כל שהוא בתלוש פסול הוא משום דאם אינו פסול במחובר מחמת דכתיב ספר לא היה פסול משום מחוסר קציצה וכמו שהקשה הפני יהושע דכיון שאין הכרת לקציצה הקלוף א"כ מאי טעמא פסול משום מחוסר מעשה דבכל דוכתי דמייתי הש"ס כהאי גוונא בכל דוכתא איירי כשהוא צריך דוקא לאותו מעשה מקרי מחוסר מעשה חבל אם אין צריך לאותו מעשה לא מיקרי מחוסר מעשה וע"כ יליף הירו' מספר שצריך שיהא בתלוש וע"כ פסול אח"כ משום מחוסר קציצה


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:4
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:4:2:4)

וע"כ בעי לה אליבא דרבנן אם כתבו וחתמו בתלוש וחברו ותלשו ונתנו לה שזהו בודאי דלרבנן צריך שיהיה הנתינה ג"כ בתלוש ואפי תלש ולבסוף חברו נמי לא דהא תנן עד שיהיה כתיבתו וחתימתו ונתינתו בתלוש וח"כ זה אי אפשר רק ע"י תלוש ולבסוף חברו אלא דמיבעי' ליה אם חברו אח"כ ותלשו ונתנו לה דכיון שהיה חתימתו בעת שהיה תלוש א"כ לא היה מחוסר קציצה. וע"כ אפי' חברו אח"כ ותלשו ונתנו לה כשר או דילמא כיון שחיברו אח"כ א"כ לאחר שחיברו היה מחוסר קציצה ע"כ פסול:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:5
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:4:2:5)

**וע"ז** אומר ר' אלעזר אמר ר' אבין בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ואתר כך נתנו לה מה אמר בה ר' יהודא (כצ"ל) (פי' דר' יהודה אמר עד שיהא כתיבתה וחתימתה בתלוש ולא אמר שיהא נתינתו בתלוש וע"כ מיבעי' ליה דזהו בודאי דחתימה פסול אפי' בתלוש ולבסוף חיברו דהא אמר עד שיהא כתיבתו וחתימתו בתלוש וא"כ הוא בודאי ע"י תלוש ולבסוף חיברו וכן הוכיחו התו' בגיטין (ד' ד') בתוס' ד"ה עד כו' שהקשו דל"ל למינקט וחתימתו כיון שהיה כתיבה בתלוש אי איפשר לחתימתו שתהא במחובר וי"ל דמשכחת לה שכתבו על אילן תלוש ואח"כ נטעו והשריש וחתמו וא"כ פוסל ר' יהודה החתימה אף ע"י חלוש ולבסוף חיברו אבל כיון שר' יהודה לא אמר רק עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש א"כ יכול להיות הנתינה במחובר אך שתולש בכדי שיתן לה א"כ מהני כיון שתלש אח"כ כיון שמן הדין אין צריך שיהיה הנתינה בתלוש (ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' כ"ג) שהבאתי על מה שהקשה האבני מילואים דלשיטת רש"י דהגט נקנה באגב א"כ אמאי אין כותבין על המחובר והטעם הוא משום דמחוסר קציצה הא האשה יכולה לקנות הגט כשהוא מחובר ע"י חזקה דאלים טפי מקנין אגב ולשיטת הירושלמי ניחא דפסול מחובר הוא מחמת דכתיב בספר מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש) דהא אומר עד שתהא כתיבתו וחתימתו משמע דנתינה אינו צריך או דלא פליג את"ק בנתינה אלא דהוסיף כתיבה נמי והא דקאמר חתימתו היינו שאפי' נטעו ולבסוף תלשו נמי פסול ולא פליג בנתינה את"ק (וע' מה שכתב בחידושי הרשב"א על זה עיין שם)


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:3:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:4:3:1)

**עוד** (שם) א"ר אלעזר מה פליגין בגיטין אבל בשטרות אף ר' יהודה מודה דו פתר לה שטר על החלק ועדי' על המחק כו' וכמו שפירש הפ"מ שם. (וא"כ בשטרות ליכא למיחש לזיוף דהא יכולים לכתוב אנחנו עדים חתומים על מחקא ושטרא על ניירא והפסול בגט הוא משום דלא הוי כתב דכיון שיכולין למחוק א"כ הוי כמו על דבר שאינו מתקיים וע"כ לא הוי גט משום דליכא וכתב משא"כ בשטר שאינו רק משום זיוף והכח ליכא זיוף) ר"ל אמר לא שני' היא בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת דו פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק (וצ"ל) שטר על המחק ועדים על החלק וא"כ יוכל לזייף וא"כ ליכא נ"מ בין גט לשטר כיון דהטעם משום זיוף וע"ז אומר וקשי' לי' על דרבי אלעזר (והפ"מ נדחק בזה). ולי נראה שצ"ל א"ל ר' אלעזר וקשי' אם בעדים על המחק (והוא ט"ס וצ"ל) אם בגט על המחק בדא חכמים מכשירין כיון דאיכא חשש זיוף בשלמא לר' אלעזר ליכא משום זיוף אלא דר"י בן בתירא סובר דבגט כיון דיוכל למחוק לא הוי כתב שהוא כמו על דבר שאינו מתקיים וחכמים אומרים אף שיוכל למחוק כיון שיכולים לכתוב אנחנו חתמנו על מחקא ושטרא על ניירא הוי כתיבה בגט אבל לריש לקיש שאומר דמיירי בשטר על הנייר ועדים על המחק (א"כ יוכלו למחוק השטר וכיון דעדים על הנייר לא ניכר בין נמחק פעם א' לנמחק ב' פעמים וא"כ מאי טעמא דחכמי' דמכשירין) וע"ז אמר ר' מנא חכמים שהן בשיטת ר' אלעזר (פי' דסברי עדי מסירה כרתי) וא"כ ליכא למיחש לזיוף לא בגיטין ולא בשטרות שמואל אמר זה וזה על המחק יאות אמר ר' יהודא ומ"ט דרבנן א"ר אבא ניכר הוא אם נמחק פעם אחת לנמחק ב' פעמי (ופליגי בחשש זיוף וא"כ פליגי בין בגטין בין בשטרו') (ובש"ס דילן (ד' כ"ב) פליגי ר' אלעזר ור' יוחנן בפלוגתא אחרת דלר' אלעזר לא הכשיר אלא בגיטין כו' עיין שם) והירושלמי אומר דפליגי בענין אחר ואפי' לר"א הגט חמיר משטר:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:5:2:1)

**שם** (ה"ה) הכל כשירין לכתוב את הגט אפי' כו' רב הונא אמר והוא שיהא פקח עומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב וכתב לה לשמה שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול הנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה דבמאי פליגי בהא דכתבו טופס בתורפו ע"כ נראה לי לבאר והוא דתנן לקמן (פ"ג ה"ב) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האשה ומקום האיש כו' ר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר ר"ל אמר כתב תורפו בטופס פסול מתניתא פליגא על ר' יוחנן (והוא ט"ס וצ"ל) ר"ל (דלא כהפ"מ) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן פתר לה ותורפו עמו כו' ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג א"ל כן אמר רבי זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:2
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:5:2:2)

**[והנה** המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ע"כ ונראה לי לבאר שר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר והתורף היינו הרי את מותרת לכל אדם ור"ל אמר דכתב תורפו בטופס פסול ויתבאר זה במאי דאמרינן בזבחים (דף ב) א"ל רבינא לר"פ לא הוית גבן כו' תנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו' טעמא דשלא לשמן הא סתמא עלו נמי לבעלים לשם חובה ורמינהו כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול וסתמא נמי פסול גו' ופריך וגבי גט דסתמא פסול מנלן אלימא מהא דתנן הי' עובר בשוק ושמע קיל סופרים מקרין איש פלוני גירש פלונית כו' דילמא כדרב פפא דאמר ר"פ הכא בסופרים העשוים להתלמד עסקינן כו' ולא איכתוב לשם כריתות כלל: אלא מהא יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמלך כו' שאני התם דאינתיק ליה לשם גירושין דההיא כו' אלא מהא יתר על כן אמר ללבלר כתוב ולאיזה שארצה אגרש פסול לגרש בו דילמא שאני התם דאין ברירה אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה כו' ואמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם. ומוכח מזה דסתמא פסול וכתבו התוס' דאיצטריך לאתויי דרב יהודה משוםדמינה דייקינן בגיטין דאתי' כר' אליעזר דאמר עידי מסירה כרתי דקיימא לן כוותיה ואיכא דמוקי לה התם כר"מ ומפרש מפני התקנה משום קטטא (פי' ובדין הוא דאפי' תורף נמי לכתוב וזימנין דהוי לי' קטטה בהדא ורתח עלה) ולדידיה ליכא למידק דסתמא פסול:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:3
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:5:2:3)

**[וע"כ** פליגי בזה ר' יוחנן ור"ל דר"י סובר דהא דהכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה הוא משום שסובר דודאי בעינן לשמה דהירושלמי לא תלי הא בפלוגתא דר"מ ור"א אם עדי מסירה כרתי או אם עידי חתימה כרתי והא דקאמר הכותב טופסי גיטין הוא משום דאפי' אי בעינן לשמה ואפי' אי אין ברירה כמו דתנן ר"פ כל הגט (ד' כד) אפ"ה יכול להיות דסתמא נמי כשר (דהא בזבחים דחי דממתניתין דהכותב לסופר ליכא ראי' דלא איכתיב לשם כריתות כלל וממתניתין דיתר מכאן כתב לגרש את אשתו ונמלך אין ראיה דילמא שאני התם דאינתיק לשם גירושין דההיא אלא מהך דתנן דצריך שיניח כו' וא"כ לר' יוחנן דאמר דכתב תורפו בטופס נמי כשר א"כ אין ראי' דסתמא פסול ור"ל סובר כשמואל דצריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם סובר דסתמא פסול וע"כ אמרינן הכא בירושלמי שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול וע"כ אמרינן לקמן בירושלמי ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג א"ל כן אמר ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' ששאל ר' ירמיה מר' זעירא דכיון דר' יוחנן סובר דסתמא כשר אלא דצריך להניח שם האיש והאשה הוא משום דאז אינו יכול לכתוב עדיין שם האיש והאשה וע"ז שאל הגע עצמך שזיווג (פי' דאם כתב שם האיש והאשה ואח"כ נזדמן לו גט כשם האיש וכשם האשה הנכתב בגט אם כשר) וע"ז א"ל כן אמר ר' זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' דכיון שאינו מצוי לזווג ע"כ אפי' אם זווג (פי' שאירע שהשמות שוין להמגרש והמתגרשת) אעפ"כ הוי כמו שלא זיווג דגרע מסתמא דסתמא לא הוי אלא בכל תופס הגט ואפי' בתורף הגט שהם שווים בכל הגיטין וע"כ הוי כמו סתמא וכשר אבל בשמות דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג. וע"כ גרע מסתמא ותלוי בברירה ובברירה אין ברירה בדאורייתא [וע"כ יש לומר דע"כ מביא בזבחים (דף ב) אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם משום דאם אין צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם אין ראיה ממה שצריך להניח מקום האיש ומקום האשה משום דבשם האיש והאשה כיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ תלי בברירה אבל מדרב יהודה אמר שמואל דאמר צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם מזה ראיה דסתמא פסול דהא זה הוי סתמא דהא הרי את מותרת שוה בכל הגיטין]:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:4
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:5:2:4)

**ובזה** יתבאר הירושלמי רב הונא אמר והוא שיהא פיקח העומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב לה לשמה (פי' דזהו לשמה) או שצ"ל ר' יוחנן אמר והכתיב לה לשמה ורב הונא אמר והוא שיהיה פיקח עומד על גביו וסובר הירושלמי דהא דכשר בעומד על גביו אינו רק דווקא אם סתמא כשר. וע"כ הוי עומד ע"ג כשר אבל אם סתמא פסול ע"כ לא מהני גדול ועומד על גביו וכן חילקו התוס' בגיטין (ד' כ"ג) בד"ה עובד כוכבי' כו' לענין אם מהני במילה בעובד כוכבים בגדול עומד ע"ג אבל לא בגט משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת וע"כ לא מהני בעובד כוכבים גדול עומד ע"ג והירושלמי סובר דבגיטין ג"כ אם סתמא כשר מהני עומד על גביו אבל אם סתמא פסול לא מהני (ועיין תוס' שהקשו אהא דקאמר בחולין (ד' י"ב) מאן תנא דלא בעי כונה לשמה אע"ג שאחרים רואין אותו וחילקו התוס' שם וכן הקשו מחליצה עיין שם) אבל לשיטת הירושלמי אם סתמא פסול לא מהני גדול עומד ע"ג אך לר' יוחנן דסתמא כשר ע"כ מהני גדול עומד ע"ג:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:5
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:5:2:5)

**וע"ז** אומר שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו (ומשום דשמואל לטעמיה שסובר דצריך שיניח תורפו של גט עמו שמזה מוכח בזבחים (ד' ג') דסתמא פסול כמו שביארתי) ע"כ אומר צריך שיניח טורפו של גט עמו וע"ז אומר ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול והוא משום דסתמא פסול וע"כ לא מהני גדול עומד ע"ג לענין התורף וע"ז אומר צריך שיניח תורפו של גט ולקמן (פ"ג ה"ב) יתבאר עוד בזה:


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:6:2:1)

**שם** (ה"ו) מתניתין קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח כו' פסול ובגמ' אתא עובדא קומי ר' אימי בעבד שהביא את הגט כשר כו' נשמעינה מן הדא דאמר ר' זעירא ר' חייא ר' יוחנן נראין הדברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט אשה כו' והנה בגיטין (ד' כ"ג) אמרינן בעי מיניה מר' אמי עבד מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה אמר להו מדקא פסיל ליה לעובד כוכבים מכלל דעבד כשר (ופירש"י דקא מיבעי' ליה לענין הולכה ג"כ והראיה דפשיט ליה מהולכה) אך הירושלמי דבעי' לי' לענין הולכה וא"כ איך פשיט מקבלה דהא יש שכתבו שלא פסלוהו אלא לשליח לקבלה אבל לא לשליח להולכה. אך איפשר לומר דהירושלמי לטעמיה דאמרינן (פ"ד דפיאה) ר' רדיפא אמר אתפלגון ר' יונה ור' יוסי חד אמר הראוי ליטול זכה וחרנא אמר הראוי ליתן זכה (פי' אעפ"י שאינו ראוי ליטול) מתניתא פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה כו' ושטר שיחרור זה לעבדי שכן ראוי לקבל גט שיחרורו כו' והעבד ראוי להוליך את הגט פתר לה לצדדים היא מתניתא אלמא דלשיטת הירושלמי העבד ראוי לקבל גט שיחרור משום דראוי לקבל גט שיחרורו משא"כ להוליך וע"כ פשיט ליה הכא מקבלה דכיון שאינו ראוי לקבל גט אעפ"י שיכול לקבל גט שיחרורו אעפ"כ אינו בתורת גיטין וקידושין מכש"כ דלהוליך את הגט איפשר לומר דחינו ראוי להוליך גט אשה דהא אינו ראוי להוליך אפי' גט שיחרור דהא אינו יכול ליתן גט שיחרור


###### Noam Yerushalmi on Gittin 2:7:2:1
[Noam Yerushalmi on Gittin 2:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Gittin/r/2:7:2:1)

**שם** (ה"ז) מתניתין אף הנשים שאין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה כו' האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם כו' ובגמ' הגע עצמך שעשת פשר שנים ברומי ונישאת (פי' הגע עצמך שלא נישאת עד לאחר זמן נמי צריכא לומר בפני נכתב ובפני נחתם) אמר כר' יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני [פי' שהוא כמו דאמרינן בגיטין (ד' כז) אשה מכי מטא גיטה לידה איגרשה נה אמר רב הונא באומר לח תתגרשי בו אלא בפני ב"ד פלוני סוף סוף כי מטא התם מיגרשה בה חנא כו' אלא דקאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי את שליח לקבלה וקבלי את גיטיך והא לא חזרה שליחות אצל הבעל (וכן צריך לפרש הירושלמי כשאמר לה אל תתגרשי בו אלא במקום פלוני (פי' ועד דמטית התם תהוי שליח להולכה וע"כ צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם) ואף דהש"ס דילן פריך ע"ז אך הירו' סובר דלא בעינן שיהא חזרה שליחות אצל הבעל וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ו דגיטין ה"א) חד בר נש שלח גט לאיתתי' אמרה לי' יהא לי בידך אתא עובדא קומי רב אמר אם בא להחזיר לא יחזיר מה ופליג שני' היא יהא בידך שני' היא יהא לי בידך (פי' דכיון שאמרה יהא לי בידך ושויה שליח לקבלה ובש"ס דילן בגיטין (דף סג) ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו אזיל שליחא כו' אמר לה הילך גיטך אמרה ליה ליהוי בידך אמר רב נחמן אם חיתא לדר' חנינא עבדי בה עובדא אמר ליה רבא ואם איתא לדר' חנינא עבדת בה עובדא הא לא חזרה שליחות אצל הבעל שלחוה לקמיה דר' אמי שלח להו לא חזרה שליחות אצל הבעל כו' וא"כ כיון שהירושלמי סובר דהוי גיטא אם אמרה יהא לי בידך אלמא דלא בעינן שיהא חזרה שליחות אצל הבעל (אך איפשר דר' חזקיה פליג התם דאמר אנא כו') וע"כ אמר הכא אמר ר' יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תיגרשי בו אלא במקום פלוני (היינו שתהא שליח להולכה דזהו דוחק דאם אמר לה לא תתגרשי אלא במקום פלוני צריכה לומר בפני נכתב אלא ודאי שהפי' הוא דתהוי שליח להולכה עד דמטי התם ואחר כך תקבל את גיטה: