## Noam Yerushalmi on Kiddushin Chapter 2

###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:2:1)

**מתני'** האיש מקדש בו ובשלוחו כו' ובגמ' בית שמאי אומרים אין השליח עולה משום עד ובה"א השליח עולה משום עד האיך עבידא שלח שנים (פי' מלבד השליח או שצ"ל שלח שלשה) על דעתין דב"ש שליח ושני עדים על דעתין דב"ה שלשתן שלוחין ושלשתן עדים ומה שפי' הפ"מ הוא דוחק והק"ע פירש דלב"ש צריך שיאמר שיהא הא' שליח ושנים עדים אבל אם אמר שיהיו כולן שלוחין אין א' מהם יכול להיות עד ולב"ה יכול לעשות שלשתן שלוחים והן הן עדיו כו' ולי נראה דאיפשר לומר דאומר האיך עבידא שלח שלשה על דעתין דב"ש שליח ושני עדים (פי' דמסתמא הי' הכונה שיהי' אחד שליח והשנים עדים דב"ש סברי דאין שליח נעשה עד) ועל דעתין דב"ה (פי' דאמרו דשליח נעשה עד שלשתן שלוחים ושלשתן עדים) והנ"מ הוא דאם היו שלשתן שלוחין א"כ אינו יכול לבטל רק בפני השלשה וכמו דאמרי' בגיטיןד' ל"ב) מילתא דמתעבדי בי עשרה צריכה בי עשרה למשלפה וכמו שביארתי בספרי נ"י (סימן י"ז) אהא דאיתא בירושלמי רפ"ד דגיטין) השולח גט כו' הדא פליגא על ר"י דאמר אדם מבטל שליחותו בדברים (וביארתי שם שהפי' הוא וע"כ צריך דוקא שיגיע בשליח דאל"ה לא הוי רק כמו ביטול בדברים ולא אתי דיבור שלא בפני השליח ומבטל מה שעשה שליח) וע"ז משני וא"כ קשי' על דר"י שאומר דאתי דיבור ומבטל השליחות אפי' שלא בפניו ומשני חומר הוא בעריות וכן לקמן בסוף קידושין (הל' ח') מי שנותן רשות לשליח לקדש את בתו והלך וקידשה כו' ולית הדא פליגא על ר"י דר"י אמר אדם מבטל שליחותו בדברים (פי' וא"כ למאי קאמר דווקא קידשה ומשני משום חומר הוא בעריות (ועיין בקידושין ד' נ"ט) וע"ז אומר דאם שלח שלשה לב"ש דאמרי אין שליח נעשה עד ח"כ הי' הכונה שיהי' א' שליח וב' עדים וא"כ כיון שיכול להיות א' מהם שליח ושנים עדים ע"כ אם רוצה לבטל יכול לבטל אפי' רק בפני השליח אבל לב"ה נעשו כלם שלוחים וכלם עדים וע"כ אינו יכול לבטל רק בפני כולם וא"כ בזה הוא קולא לב"ש וחומרא לב"ה וע' בסוף קידושין (ה"ח) ובמה שביארתי בנ"י (סי' י"ז) ובמ"א יתבאר ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:3:1)

**עוד** שם אמר ר' אבין בר חייא נראין דברים כשקידשה בשטר אבל אם קידשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו אמר ר' יוסי מכיון שהאמינתו התורה אפילו קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו (וכתב הפ"מ ומצאתי בחידושי הרשב"א שכתב עליה דהכא וטעם דברי ר' יוסי לא הבנתי ושמא להצריכה גט קאמר שהיא מקודשת דבר תורה אעפ"י שהוא נוגע בעדותו מן התקנה ומשמע מדבריו שם דאפי' במודה שקבלתן הוי ספק קידושין וכן הביא המ"מ (בפ"ג מה' אישות הט"ז) אבל הר"ן כתב בפשיטות דאפי' במודה אינה מקודשת דכיון שאין נאמנין מצד עצמן אלא מצד הודאתה ה"ל כמקדש שלא בעדים דאפילו שניהם מודים אינה מקודשת ומ"מ מדברי ר' יוסי דאיתא בירושלמי חוששת וצריכה גט:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:3:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:3:2)

**ונ"ל** שאין מהירושלמי ראיה דהירושלמי אזיל לשיטתי' כמו שביארתי בספרי נחלת יהושע (ס' יד) שביארתי שם דאזיל לשיטתי' דס"ל דאע"ג דאין בעדיות העדים אלא בצירוף הודאתה הוי עדות וכמו שהבאתי שם מהירושלמי (פ"ד דשבועות ה"ד) ריה"ג אומר כו' עיי"ש מה שביארתי שם:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:3:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:3:3)

**ועוד** איפשר לומר דהא דאמר ר' יוסי מכיון שהאמינתו התורה אפילו קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו הוא כמו שכתבו התוס' בקידושין (ד' מג) בד"ה והשתא דתקינו רבנן כו' וא"ת מ"מ למה לא יהיו העדים נאמנים לאחר שנשבעו כו' משום דרחמנא אמרה ע"פ שנים עדים יקום דבר דמשמע הנאמנים בדיבור בלבד אבל העדים הטעונים לישבע קודם שיאמינו דבריהם אין ממש בעדותן וע"כ איפשר לומר דאמר ר' יוסי מכיון שהאמינתו התורה אפי' קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו (פי' דכיון שהעד נשבע והאמינתו התורה א"כ אינו כנוגע בעדותו ואף שכתבו התוס' שלכך אין נאמנים לאחר שנשבע משום דרחמנא אמר יקום דבר דמשמע כו' היינו לשיטת הש"ס דילן דבעינן עדות ממש אבל לא בצירוף דבר אחר אבל לשיטת הירושלמי שהוכחתי בספרי נחלת יהושע (ס' יד) דנאמנים אפי' בצירוף הודאת הבע"ד וע"כ אמר ר' יוסי דמכיון שהאמינתו התורה אפי' קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:4:1)

**עוד** שם אית מתניתא אמרה ששלוחו של אדם כמותו ואית מתניתא אמרה שאין שלוחו של אדם כמותו וצריך לבאר דהא בכל הש"ס קייל"ן דשלוחו של אדם כמותו וא"כ איך קאמר דפליגי בזה אם שלוחו של אדם כמותו:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:4:2)

**ואפשר** לומר דלענין זה פליגי וכמו שהבאתי בספרי שפת הנחל (דרו' ט"ז) והבאתי שם מה שכתב הקצה"ח ח"מ (ס' קפ"ח) דלפי שיטת הרמב"ם אם נשתטה המשלח לא נתבטל השליחות מן התורה ואינו פסול אלא מדרבנן משום דכבר עמד השליח במקום המשלח ועיין שם שהארכתי בזה) והוא דשיטת הרמב"ם הא דאמרינן בגיטין (דף סט) דר' יוחנן אמר אין כותבין אלא לכשישתפה הוא רק מדרבנן ולפי שיטת הירושלמי בגיטין (פ"ז ה"א) ר' יעקב בר אחא אמר אתפלגון ר' יוחנן ור"ל. ר' יוחנן אמר עודהו קורדייקוס עליו כותבין ונותנין גט לאשתו כו' וא"כ לפי"ז סובר ר' יוחנן ג"כ דאע"ג דנשחטה המשלח אפ"ה כותבין ונותנים גטי לאשתו והוא משום דהשליח עומד במקום המשלח אך מהירושלמי משמע התם דלא תלוי בזה עיי"ש ודו"ק


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:4:3)

**אך** הירושלמי הזה איפשר לפרש דאם שלוחו של אדם כמותו ממש א"כ עומד במקום המשלח אבל אם אין שלוחו של אדם כמותו היינו שאינו עומד במקום המשלח. ועוד איפשר לומר לענין הא דפליגי ב"ש. וב"ה אם שליח נעשה עד דאם שלוחו של אדם הוא כמותו ע"כ אין שליח נעשה עד כב"ש אבל אם אין שלוחו של אדם כמותו ממש ע"כ שליח נעשה עד. ועיין בירושלמי (רפ"ד דגיטין) עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתן לה בפני שנים ואין השליח עולה משום שנים והרא"ש פי' בשם ר"ת דטעמא דאין דבר שבערוה פחות משנים ואין השליח עולה משום שנים שהרי עומד במקום הבעל (אך איפשר דהתם הוא משום חומרא דעריות ע"כ מצרכינן עדים חוץ מהשליח. ועוד איפשר לומר לענין הא דאמר בירושלמי (פ"ו דגיטין ה"ב) ר"א שאל חצירו של שליח מהו שתעשה כידו ועיי"ש שהבאתי מה שכתב הקצה"ח דהשאלה הוא אם השליח שלה קונה לו החצר והוא משום דחצר של אשה הוא משום ידה אתרבאי וחצר דגברא הוא משום שליח. וא"כ אם החצר משום שליחות א"כ מילי לא מימסרן לשליח וע"כ לא הוי גט אבל אי יהבינן לשליח כח המשלח דהיינו האשה ובאשה החצר משום יד אתרבאי א"כ לא הוי בכלל מילי לא מימסרן לשליח כיון דאתרבאי משום יד. וע"כ פליגי בזה אם שלוחו של אדם כמותו ויהבינן ליה הכח של המשלח ממש או דאעפ"י שאדם יכול לעשות שליח אעפ"כ אין לו הכח של המשלח איך שהוא אלא כחו של עצמו וא"כ החצר דגברא משום שליחות אתרבאי ומילי לא מימסרן לשליח:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:4:4)

**וע"ז** מביא ואם המר ימירנו (והפ"מ נדחק בזה) והפי' הוא דמדכתיב ואם המר ימירנו ושיטת הירושלמי דאין עושה שליח להפרה וכמו דאמרינן בב"מ (ד' צו) א"ל רבינא לרב אשי האומר לשלוחו צא והשאיל לי עם פרתו מהו בעליו ממש בעינן וליכא או דילמא שלוחו של אדם כמותו כו' א"ל רב אחא כו' לרב אשי בעל פלוגתא דר"י ור"ל שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה כו' דתני' האומר לאפוטרופוס כו' וכתבו התוס' בד"ה שליח כו' וא"ת היכי מדמי שאילה בבעלה לנדרים וכתבו משום דלשון בעליו ואשה משמע הוא דווקא ולא שלוחו וע"כ תלי אם שלוחו של אדם כמותו ממש. וע"ז אומר ואם המר ימירנו ואמרינן הוא ולא שלוחו אלמא דאין שלוחו של אדם כמותו ממש. וע"ז אומר הוינן סברין מימר ששלוחו של אדם כמותו אלא שמיעט הכתוב (פי' שבזה מיעט הכתוב ורצע אדוניו את אזנו במרצע כו' אדוניו ולא שלוחו וא"כ משמע שאין שלוחו של אדם כמותו ואדוניו היינו אדון גופא וכמו שכתבו התוס' בבעליו) וע"ז אומר הוינן סברין מימר ששלוחו של אדם כמותו אלא שמיעט הכתוב אית תנויי תני ורצע לרבות את השליח עד כדון כר"ע כר' ישמעאל (והפ"מ לא פירש בזה כלום דמה פריך לר' ישמעאל) אך הוא כמו דאמרינן ביבמות (ד' סח) כמאן כר"ע דדריש ווי"ן וכן ביארתי בכמה מקומות בירושלמי:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:5:1)

**עוד** שם תמן תנינן נערה המאורסה היא ואבי' מקבלין את גיטה ר"ל אמר כמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין אמר ר"י הכל מודין בקידושין שאבי' מקדשה לא היא כו' רב המנונא בשם רב אסי קטנה שקידשה עצמה בב' שערות אבי' ממאן לא היא לא אתי' לא כר"י ולא כרשב"ל אין כר' יוחנן אין כאן מיאון (פי' דהא ר"י סובר דהכל מודים בקידושין שאבי' מקדשה לא היא) אין כרשב"ל נישואי תורה הן (פי' אי כרשב"ל הא אומר דכמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין וא"כ היא מקודשת מן התורה לת"ק) לא אתי אלא כר' יוחנן אע"ג דר' יוחנן אמר הכל מודים בקידושין שאביה קידשה לא היא מודה בה אבי' ימאן על ידה והנה הק"ע הקשה דאמאי לא קאמר נערה ולמה האריך לומר קטנה שקידשה עצמה בשתי שערות וכתב דכיון דבעי למימר היא אינה יכולה למאן נקט כו' כדתנן במתני' עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערו' מיהו בבבלי (ד' מ"ו) משמע דבקטנה ממש איירי רב אסי עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:5:2)

**ולי** נראה דע"כ נקט קטנה שהביאה ב' שערות שהוא כמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ג ה"ח) קידשתי את בתי הקטנות בכלל הגדולות אינן בכלל נתקדשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל גירשתי את בתי הקטנו' בכלל והגדולו' אינן בכלל נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל וצריך לבאר הירושלמי הזה דקאמר קידשתי את בתי הקטנו' בכלל הגדולו' אינן בכלל (והאי הגדולות היינו הבוגרות דהא הנער' יכול האב לקדש וא"כ הא דקא' הגדולו' אינן בכלל היינו הבוגרות) נתקדשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל (פי' שהיא קידשה את עצמה אפי' אינן בכלל וכ' הפ"מ ובתוספתא לא גריס אפי' אל הקטנות אינן בכלל) וא"כ לר' יוחנן צריך לפרש הקטנות דהיינו הנערות ג"כ אינן בכלל דהא ר' יוחנן סובר דמחלוקת לגיטין אבל לקידושין ד"ה אבי' ולא היא וא"כ קשי' סיפא דהך ברייתא דקאמר גירשתי את בתי הקטנות בכלל והגדולות אינן בכלל (וא"כ הפי' הוא הגדולות דהיינו הבוגרות והקטנות היינו קטנות ונערות הוי בכלל הקטנות דהא האב יכול לקבל הגט של בתו הנערה) נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל וא"כ בזה הוא הפי' דאפי' קטנות אינן בכלל ורק קטנות אבל נערות הוי בכלל דהא היא יכולה לקבל את גיטה לרבנן דר"י והא דקאמר אפי' היינו משום שעל הבוגרת אינו נאמן מפני שהיא אינה ברשותו וא"כ קשה רישא אסיפא דברישא גבי קידושין הא דקאמר נתקדשה בתי הקטנות אינן בכלל קאי אקטנות ואנערות דהא נערה אינה יכולה לקבל הקידושין לר"י אליבא דרבנן ובסיפא גבי נתגרשה בתי דקאמר דהקטנות אינן בכלל היינו רק קטנות וכמו שפירש"י והביאו התוס' בגיטין (ד' ס"ד) דרק נערה יכולה לקבל אבל לא קטנה דבקטנה דווקא אבי' ולא היאוכן אמרינן בירושלמי (פ"ו דגיטין ה"ב) קטנה אבי' ולא היא ומה שהקשו התוס' על רש"י בגיטין (דף סד) מהא דפריך לר"נ דאמר אין נערה עושה שליח לקבל גיטה מיד בעלה מהא דתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה ה"ז גט ומשני כשאין לה אב אבל מעיקרא היה סבור דאיירי כשיש לה אב ואפ"ה קתני עד שיגיע גט לידה ש"מ דאפי' יש לה אב אם הגיע גט לידה ה"ז מגורשת כבר תירץ הרשב"א בחידושיו בשם הראב"ד והר"ן (הביאם הפ"מ) דלרבא דהוי ס"ל דהנערה עושה שליח היה סבור דיד יתירה הוא דזכי לה רחמנא ולטעמיה איפשר דאפי' קטנה נמי מקבלת גיטה בחיי אביה כו' אבל כיון דקייל"ן כר"נ דאין נערה עושה שליח והא דמקבלת גיטה בחיי אביה לפי שמסתמא דעתו של אב אין לו קפידא בגירושין שישנו בע"כ וכשליח דאב הוא ומעתה קטנה שאינה בתורת שליחות ואין לה יד בשל אחרים אבי' מקבל גיטה בלבד (וכן הוא לשיטת הירושלמי דקאמר על דעתי' דר' יוחנן אין לה דעת אצל אבי' ואינה עושה שליח ועל דעתיה דר"ל יש לה דעת אצל אביה והיא עושה שליח וע"כ קאמר מתניתא פליגא על ר' יוחנן האיש מקדש כו' והאשה מתקדשת בה ובשלוחה פתר לה בגדולה והא תנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה פתר ביתומה. והא תנן אם אמר לו אביה צא והתקבל לבתי גיטה אם רצה להחזיר לא יחזיר פתר לה לצדדין היא מתניתא כו' וא"כ היה סבור מתחילה דמיירי שיש לה אב ואפ"ה אם הגיע גט ליד הקטנה מגורשת היינו משום דהוא מקשה על ר"י ורוצה להוכיח כר"ל. ולר"ל שאומר דאפי' קידושין נמי מקבלת ואעפ"י שהוא בע"כ של אב וא"כ לדידיה אפי' קטנה נמי מקבלת גיטה אפי' בחיי האב]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:5:3)

**וא"כ** איך יתיישב הברייתא (דפ"ז דקידושין ה"ח) לר"י דקאמר נתקדשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל דא"כ נערה נמי בכלל קטנות וסיפא דקתני נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל דהאי קטנות היינו חוץ מנערה דהא נערה יכולה לקבל גיטה בשלמא לר"ל לא קשיא דאיהו מוקי לה כר' יהודה דהא פריך הכא בשמעתין בירושלמי דקאמר מתניתא פליגא על רשב"ל האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו (פי' בו ובשלוחו אבל בה ובשלוחה לא) וא"כ לר"י ניחא דאתי למעוטי דבה אינה מתקדשת בשלוחה אבל לר"ל קשיא ומשני פתר לה כר' יודה דר' יודה אמר אין שתי ידים זוכות כא' וא"כ כיון דמתניתין אתי כר' יודה ע"כ הברייתא נמי אתי כר"י דאין ב' ידים זוכות כא' וע"כ הא דתני נתקדשה אין הקטנו' בכלל ה"ה נמי נערות וכן בנתגרשה והוא משום שאין ב' ידים זוכות כא' אבל לר' יוחנן לא הוי רישא דומיא דסיפא דברישא בנתקדשה בתי דקתני אין הקטנות בכלל וא"כ הנערות נמי דהא אינה יכולה לקדש עצמה לר"י אפי' לרבנן נמי ובסיפא דגירשתי את בתי דתני אין הקטנות בכלל ובזה ודאי דרק קטנות ממש אבל נערות יכולות לגרש א"ע לרבנן דר"י:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:5:4)

**וע"ז** אומר רב המנונא בשם ר' אסי קטנה שקידשה את עצמה בשתי שערות אביה ממאן ולא היא ומסקינן דאליבא דר"י הוא אע"ג דר' יוחנן אמר הכל מודים בקידושין שאביה קידשה לא היא מודה בה אביה ימאן על ידה. והוא דאם אינו ממאן הוי קידושין ע"י בתו כשהיא נערה והשתא ניחא הברייתא דנתקדשה בתי דקטנות אינן בכלל אבל נערות הם בכלל דאע"ג דר' יוחנן אומר בקידושין אביה ולא היא אעפ"כ כיון דאמר אביה נתקדשה בתי א"כ אינו ממאן בקידושין ע"כ אין קטנות בכלל והיינו קטנות ממש. אבל קטנה שהביאה שתי שערות אביה ממאן על ידה. וע"כ כיון דאמר נתקדשה בתי א"כ לא מיאן בקידושי' וכן בנתגרשה בתי דאמר נמי אין הקטנות בכלל היינו קטנה ממש אבל קטנה שהביאה שתי שערות יכולה לקבל הגירושין וע"כ אמר קטנה שהביאה שתי שערות והוא משום דברישא דאמר קידשתי את בתי הקטנות בכלל והתם הפי' של הקטנות היינו לאפוקי בוגרות אבל קטנות היינו אפי' קטנות שהביאו ב' שערות קרי לה קטנות. אבל אח"כ כשאמר נתקדשה בתי אין הקטנות בכלל היינו קטנות ממש אבל קטנה שהביאה ב' שערות הוי מקודשת כיון שאין אביה ממאן על ידיה וכן בסיפא דסיפא דקאמר נתגרשה בתי אפי' קטנות אינן בכלל היינו דווקא קטנות ממש אבל קטנה שהביאה ב' שערות יכולה לקבל גירושין) אבל ברישא דרישא דקאמר קידשתי את בתי הקטנות בכלל התם קרי לקטנות אפי' הביאו ב' שערות ולאפוקי בוגרת וכמו שאומר אח"כ הגדולות אינן בכלל והיינו בוגרות והא דקאמר רב המנונא בשם ר' אסי דאם הביאה ב' שערות אביה ממאן על ידה הוא כמו דאמרינן בקידושין (ד' מ"ו) איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא בין אביה יכולין לעכב ורב אסי אמר אביה ולא היא וסובר כמו דאמרינן בקידושין (ד' מ"ו) דמיירי שפיתה לשם אישות וקמל"ן דאביה יכול למאן אבל דווקא בנערה שהביאה ב' שערות אבל לא בקטנה וע"כ תני בבריית' שהביאה הירושלמי (פ"ב דקידושין ה"ח) דנתקדשה בתי אין הקטנות בכלל אלמא דבקטנה אעפ"י שאומר שנתקדשה בתי אין הקטנות בכלל והש"ס דילן לא ס"ל כהך ברייתא וע"כ לא הביאה. וע"כ אומר דאף בקטנה שנתקדשה כו' צריך אביה למאן ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:9:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:9:1)

**עוד** שם התקדשי לי בתמרה זו וכל מתניתין בשאמרה אי איפשי בזו אלא בזו אי איפשי בזו אלא בזו כו' [פי' דלא כהש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ו) דמאן תנא התקדשי התקדשי אמר רבה ר"ש היא דאמר עד שיאמר כו' והירושלמי פליג ע"ז דהא אמר אח"כ מאן תנא ווי"ן כר' יהודה גבי התקדשי לי בזו ובזו ברם כר' מאיר או בזו או בזו (פי' לר"מ הוי ווי"ן פרטא אלא כר' יהודה דאמר ווין כללא וע"כ אינו רוצה לאוקמי כר"ש דלר"ש הוי ודאי ויו כללא אך למסקנא דלקמן על הא דתנן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן ש"פ ומקשה מזה לקמן על הא דאמר ר' יוחנן שאם אומר בכל מה שהפקדתי בידך אינה מקודשת עד שיהיו כולן קיימין וא"כ איך תנן עד שיהא באחת מהן שו"פ דאפי' נפרש עד שיהא באחרונה מ"מ הא אמר בכל שהפקדתי וע"ז אומר לקמן א"ר אבין לא כן סבר מימר מאן תנא ווין ר' יהודה אמר ר' יוחנן דברי ר' יודא נכללין בקרבן א' ונפרטין בג' קרבנות וע"כ אם יש בכולן שו"פ מקודשת משום דהוי כלל ופרט וכמו דנכללין בקרבן א' (דהיינו אם אין פרוטה רק בכולן ע"כ נכללין בקרבן א') ונפרטין בשלשה קרבנות דהיינו אם יש בכל א' שו"פ ע"כ חייבין שלשה קרבנות בשבועת הפקדון וע"כ אם היתה אוכלת ראשונה ראשונ' א"מ עד שיהיה בא' מהן שו"פ דהיינו באחרונה וזהו דווקא לר' יהודה אבל לר"ש הוי רק כלל ולא פרט וא"כ תקשה סיפא דמתניתין דמפני מה תנן היתה אוכלת ראשונה ראשונה עד שיהיה באחרונה שו"פ וע"ז אומר ר' אבין לא כן סבר מימר ר"י כו' (פי' דהא יכול לאוקמי כר"ש אלא משום דר"י אומר נכללין בקרבן א' ונפרטין בג' קרבנות וע"כ מוקי דווקא כר' יהודה ומאן תנא ווי"ן ר' יהודה וא"כ איך תנן התקדשי לי בתמרה כו' וע"ז משני כשאמרה לו אי איפשי אלא בזו כו' וע"ז אומר התקדשי לי בתמרה זו וכל מתניתין (פי' דכל מתניתין אי איפשר לאוקמי כר"ש וכמו שביארתי) ע"כ צריך לומר דמיירי באומרת אי איפשי בזו אלא בזו וע"כ צריך לומר עוד התקדשי (דכיון שאמרה אי איפשי א"כ בטלה הקידושין מה שאמר לה התקדשי ע"כ צריך לומר עוד התקדשי לי בתמרה זו ואינו מספיק מה שאמר תחילה התקדשי ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:1)

**עוד** שם אמר ר"א דר"ש ב"א היא דתני התקדשי לי בפיקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או אבד אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת במלוה שיש לי בידך והלכה ומצאתה שנגנבה או שנאבדה אפי' לא נשתייר שם שו"פ מקודשת רשב"א אומר משום ר"מ מלוה הרי היא כפקדון אם נשתייר שם שו"פ מקודשת וא"ל אינה מקודשת (פי' שר"א אומר דמתניתין דקתני בזו ובזו אם יש בכולן שו"פ מקודשת היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהיה בא' מהן שו"פ אתי כר"א דאמר דגבי מלוה בעינן שישתייר שו"פ). והנה שיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ז) דמייתי תחילה ראיה מזו הברייתא דהמקדש במלוה מקודשת אלא דפליגי אם בעינן שישתייר שו"פ ואח"כ אמר רבא כו' הא מתרצתא הוא ומסיק דבמלוה ברשות בעלים לחזרה איכא בינייהו ולשיטת הירושלמי לכ"ע המקדש במלוה מקודשת אלא דפליגי אם בעינן שישתייר שו"פ וע"כ אמר ר"א דמתניתין דתנן הית' אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהיה באחרונה שו"פ אתי כרשב"א שאומר דבמלוה בעינן דווקא שישתייר שו"פ:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:2)

**עוד** שם אמר ר"א אתיא דרשב"א כר"מ כמה דר"מ אמר כל המשנה מדעת בעלים נקרא גזלן כן רשב"א אומר הכא כל המשנה מדעת בעלים נקר' גזלן דהוא פתר לה במלוה שהמלוה אומר קח לי חטים ולקח שעורים וקשי' וכי מקדשים בגזילה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:3)

**והנה** כל מה שפי' הפ"מ בכאן שגה בזה ופי' בדחוקים (ומה שכתב שכיון ששינה מדעת בעלים נקרא גזלן לר"מ וע"כ הריוח לאמצע שגה בזה דהא אמרינן בב"ק (ד' ק"ב) דלר"מ דאמר שינוי קינה אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו וגם מה שפי' עוד שם הם דחוקים:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:4)

**וע"כ** צריך לבאר דאמר ר"א אתי דרשב"א כר"מ דכל המשנה מדעת בעלים נקרא גזלן דהיינו שהיא שינתה שנתן לה ליקח חטים ולקחה שעורים וכר"מ דאמר כל המשנה מדעת בעלים נקרא גזלן וא"כ היא גזלן על החטים והוא מקדשה באותם החטים וע"כ בעינן שישתייר' שו"פ דאי לאו הכי כיון דלא קידשה בתחילה ע"כ אינה מקודשת וע"ז מקשה וכי מקדשים בגזילה ולקמן מסיק לה דלא קשיא מהא דאין מקדשין בגזילה כמו שאבאר לקמן:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:5)

**עוד** שם ר' יוסי בעי ניחא אדם נותן שו"פ על דינר שמא נותן שו"פ על שו"פ והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:6
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:6)

**וע"כ** נראה לי דהנה ר"א קאמר דאין לתרץ דמתניתין אתי כרשב"א דבעינן שישתייר שו"פ וע"כ תנן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחרונה שו"פ דהא דרשב"א הוא אליבא דר"מ ומיירי בשנתן לה לקנות חטים ושינתה אבל בלאו"ה המקדש במלוה מקודשת וא"כ איך אתי מתניתין דתנן אם יש באחת מהן שו"פ דהיינו באחרונה דהא לשיטת הירו' מקדשין במלוה בין לת"ק בין לרשב"א אעפ"י דלא נשתייר מהן שו"פ והא דמקשה הכא ר"א אע"ג דקאמר תחילה אמר ר"א דר"ש ב"א היא וא"כ איך קאמר אח"כ אמר ר"א אתי דר"ש כר"מ ע"כ נראה לי דגרסינן תחילה אמר ר' אבין (והי' כתוב ר"א והיינו ר' אבין ונפל ט"ס בדפוס דהוא ר"א היינו ר' אבין) וכמו דאמרינן בפ"ק דקידושין (ה"ב) אמר ר' אבין אתי' דריב"י כרשב"א דתני בפיקדון שיש לי בידך והלכ' ומצאת שנגנב או שנאבד אם נשתייר שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת מלוה שיש לי בידך והלכה ומצאת שנגנבה או שנאבדה אפי' לא נשתייר שו"פ מקודשת רשב"א אומר משום ר"מ מלוה כפיקדון אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת כמה דר"ש ב"א עביד מלוה כפיקדון ר' יוסי בר' יהודה עביד יעודים כמלוה ולר' אבין ניחא שפיר שהוא סובר דבמלוה ממש בעי שישתייר שו"פ:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:7
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:7)

**וע"כ** אמר ר"א אתי דרשב"א כר"מ דכל המשנה מדעת בעלים אבל בלאו"ה לא בעי במלוה שישתייר שו"פ (ואיפשר לומר דקשי' ליה דאיך בעי רשב"א משום ר"מ שישתייר במלוה שו"פ דא"כ איך אמרינן בקידושין (דף מז) התקדשי לי בשט"ח או שהיה מלוה ביד אחרים והרשה עליהם ר"מ אומר מקודשת ואמרינן שם האי שט"ח ה"ד אלימא שט"ח דאחרים היינו מלוה ביד אחרים אלא לאו בשט"ח דידה ואפי' למאי דמסיק לעולם בשט"ח דאחרים הוי קשיא ליה קושי' התוס' דמ"ש הא אידי ואידי מלוה היא ותירצו דודאי מלוה דידה שקנאתו כבר ואינו נותן לה שום דבר חדש כו' אבל בשנותן לה מלוה דאחרים הרי הוא נותן לה דבר חדש שלא היה בידה מקודם. לר"א לא ס"ל חילוק זה וע"כ אמר דהא דאמר ראב"ש משום ר"מ היינו אם שינה מדעת בעלים אבל המקדש במלוה ר"מ נמי סובר דמקודשת וא"כ מתניתין דתנן אם נשתייר שו"פ מקודשת כמאן אתי וע"ז אומר ר' יוסי בעי ניחא אדם נותן שו"פ על דינר שמא נותן שו"פ על שו"פ (פי' שאומר דהא דהמקדש במלוה מקודשת אעפ"י שאינו נותן אך הוא בהנאת מחילת מלוה וזה הוא הנאה מחודשת) וא"כ ניחא דאם המלוה הוא גדולה ע"כ שוה הנאת מחילת מלוה פרוטה אבל הכא במתניתין דתנן אם יש בכולם שו"פ מקודשת הי' אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהיה באחרונה שו"פ וא"כ לפ"מ שאמר ר"א דראב"ש מיירי דווקא ע"י שינוי אבל בלאו"ה המקדש במלוה מקודשת היינו משום הנאת מחילת מלוה וא"כ כיון שאינם שוים פרוטה או שאפי' שו"פ התמרה א"כ אין הנאת המחילה שו"פ וע"כ תנן דאם יש באחת מהן דהיינו באחרונה שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת משום דהנאת מחילה אינה שו"פ וא"כ ניחא מתניתין וע"ז אמר ר' יוסי בעא ניחא (פי' דמאי מקשה ר"א דהא מתני' כמאן אתי דבעינן שישתייר שו"פ) וע"ז אומר אדם נותן שו"פ על דינר שמא אדם נותן שו"פ על שו"פ וא"כ התמרה אינה רק שוה פרוטה וא"כ אין במחילת מלוה שו"פ וע"כ בעינן שיהיה בא' מהן שו"פ דהיינו באחרונה]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:8
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:8)

**עוד** שם אית תניי תני מקדשין בגזילה ואית תניי תני אין מקדשין בגזילה אמר ר' מנא מ"ד מקדשין בגזילה בגזילה שהוא יכול להוציאה מידו ומאן דאמר אין מקדשין בגזילה בגזילה שאינו יכול להוציאה מידו ר' בון בשם ר"ש בר יצחק מאן דאמר מקדשין בגזילה בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה ומ"ד אין מקדשין בגזילה בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:9
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:9)

**[והנה** הפ"מ פירש דמיירי בגזל דידה כדמשמע כו' לפי הך קושיא שהקשה לעיל וכי מקדשין בגזילה וכבר ביארתי בנ"י ששגה בזה והא דקאמר מקדשין בגזילה היינו שהיא גזלה ממנו והוא כמו שכתב הא"מ באה"ע (ס' כח) במה שכתב הב"ש דלכאורה אפי' אמרה הן לא מהני כיון שאינו בידו אינו יכול לקדשה כשם שאינו יכול להקדיש דבר שאינו בידו והביא מה שכתב בתשובת שארית יוסף באשה שחטפה מעות ולא רצתה להחזיר לו וקדשה בו עיי"ש שהעלה כיון דאמר ר"י שניהם אינם יכולים להקדישו ומשמע אפי' מדרבנן אינו קדוש כו' וא"כ בנידון דידן נמי אע"ג דאיכא עדים שהמעות שלו ויכול להוציא בדיינים מ"מ אינו יכול להקדישו הואיל והיא לא רצתה לחזור לו. ובס' א"מ מסיק דלשיטת התוס' כל שרוצה הגזלן להחזיר ה"ל דין פקדון. וה"נ כיון שרוצת להתקדש ורוצת להחזיר ה"ל דין פקדון וכמו שמשמע מדברי התוס' בפ"ק (דף ו) דכל שהקדישו הבעלים ברצון הגנב ה"ל כמו פקדון ואע"ג דלא נתרצה הגנב אלא בשעת ההקדש ה"ל פקדון והקדש באים כא' דכיון שנתרצה הוי כמו שהוא ברשות הגזלן]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:10
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:10:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:10:10)

**וע"ז** אומר בירושלמי מ"ד מקדשין בגזילה שהוא יכול להוציא מידה כגון דאיכא עדים ומ"ד אין מקדשין בגזילה שאינו יכול להוציא מידה. וכן מ"ד בשנתייאש אבל בשאינו מתייאש לא הכל הוא כמו הטעם דכיון נתרצית להתקדש לו ה"ל כמו שהוא ברשותו כיון דכל עיקר הטעם משום שהוא אינו ברשותו ועדיף ממלוה דהתם להוצאה נתנה וע"ז אמר רשב"א גבי מלוה אם נשתייר שו"פ. וקשיא דמאי מהני דהא מ"מ להוצאה ניתנה וע"כ מוקי בכה"ג כר"מ דשינה מדעת הבעלים והוי כמו גזלן וצריכה להחזיר וע"כ כיון שנתרצית להחזיר ה"ל כמו פקדון דהוי כמו שהיא ברשותו והא דאר"י גזל ולא נתייאשו הבעלים היינו דווקא שלא ברצון הגזלן ודווקא קודם יאוש דאי לאחר יאוש הוי כמו שאינו שלו א"כ מאי מהני הרצון שלה. אבל קודם יאוש א"כ הוא שלו רק משום שאינו ברשותו וע"כ כיון שרוצת להחזיר הוי כמו שהוא ברשותו וע"כ מחלק בין קודם יאוש בין לאחר יאוש דאלו לא נתייאש עדיין, אע"ג דאינו יכול להוציא בדיינים אעפ"כ כיון שהיא יודעת שהגזל בידה ורוצת להחזיר ה"ל כמו פקדון משא"כ לאחר יאוש דהוי שלה ואין צריכה להחזיר:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:11:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:11:1)

**עוד** שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן מתניתא בשאמר בפקדון שיש לי בידך אבל אם אמר לה בכל מה שהפקדתי בידך אינ' מקודש' עד שיהיו כולן קיימין מה בינה למלוה מלוה ניתן להוצאה וזה לא ניתן להוציאו (פי' דאי לאו הכי הוה ניחא דבמלוה מקודשת היינו בהנא' מחיל' מלוה דהוי פרוט' שאמ' לה במלו' מ"מ יש בזה הנאת מחילת מלוה שהיא כמו בעין דהיינו הנאת מחילת מלוה אבל כיון שאומר דבפקדון אם אמר בכל מה שיש לי בידך ע"כ לא מהני מה שנשתייר שו"פ א"כ המקדש במלוה אמאי מקודשת דאעפ"י שיש בהנאת מחילה שו"פ אפ"ה הא אמר בכל המלוה וע"ז אומר מלוה להוצאה ניתנה (פי' וא"כ מקדש בכל המלוה) וע"ז פריך והא תנינן הי' אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שו"פ וא"כ אם הוא דומה למלוה לא בעינן שנשתיי' שו"פ לר"א אפי' לראב"ש ואם היא דומה לפיקדון הא אם אמר בכולה בעינן דווקא שיהא כולן וא"כ אמאי מקודשת אם אוכלת ראשונה ראשונה וע"ז אומר מעתה אפי' נשתייר שו"פ לא תהא מקודשת עד שיהיו כולן קיימין ומשני פתר לה על ראשה (פי' שאמר לכל א' התקדשי וע"כ סגי במה שיהי' באחרונה שו"פ) וע"ז פריך אין על ראשה בדא תנינן הי' אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שו"פ ואי קאי על רישא א"כ בעינן שיהי' באחרונה שו"פ אפי' אינה אוכלת ראשונה ראשונה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:11:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:11:2)

**וע"ז** אמר ר' אבין לא כן סברין מימר מאן תנא ווין ר' יהודה אמר ר' יוחנן נכללין בקרבן א' ונפרטין בשלשה קרבנות כמה דאת אמר תמן נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות כן הוא אמר הכא נכללין בקידוש א' ונפרטין בשלשה קידושין וכבר ביארתי דע"כ מוקי לה כר' יהודה הוא משום מתניתין דתנינן הית' אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהי' באחרונה שו"פ והוא דאם יש בכולן שו"פ מקודשת משום דנכללין בקרבן א' וע"כ מצטרפין כולם לשוה פרוטה אבל אם הית' אוכלת ראשונה ראשונה אם יש שו"פ באחרונה מקודשת משום דנפרטין בשלשה קרבנות וה"נ נפרטין בשלשה קידושין:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:11:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:11:3)

**והנה** כל זה הוא לשיטת הירושל' שאומר מאן תנא ווין ר' יהודה והא דקאמר תחילה התקדשי התקדשי היינו בשאמרה אי איפשי בזו אלא בזו כו' וע"כ משני דהא דתנן הית' אוכלת ראשונה ראשונה עד שיהא באחת שו"פ היינו משום דנכללין בקידוש א' ונפרטין בשלשה קידושין אבל שיטת הש"ס דילן דמתניתין אתי כר"ש דדווקא באומר התקדשי התקדשי הוי פרטא אבל בלא"ה הוי כללא והא דתנן עד שיהא באחרונה שו"פ ע"ז אמרינן שם רב אמי אמר לעולם אסיפא ומאי עד שיהא באחת מהן שו"פ עד שיהי' באחרונה שו"פ אמר רבא ש"מ מדר' אמי תלת ש"מ המקדש במלוה אינה מקודשת וש"מ המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוט' כו' וא"כ הא דתנן עד שיהא באחת מהן שו"פ והיינו עד שיהי' באחרונ' והטעם משום דמקדש במלוה ופרוט' דעתה אפרוטה ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:17:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:17:1)

**שם** חטף הסלע מידה ונתנו לה בשעת המתנה א ל הרי את מקודשת לי ה"ז מקודשת במה קידשה ר' חגי בשם ר' פדא רוצה היא שתהא מקודשת לו ויהא חייב לה סלע א"ר יוסי אלו אתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף. (והפ"מ פי' בדוחק מאוד והעיקר כמו שפי' הק"ע אלא שצריך לבאר יותר) והוא ע"פ מה שכתב הב"ש באה"ע (סי' כח סע"ב) דאם קדשה בגזל דידה ולא קדמה שידוכים ביניהם ונטלה ושתקה אינה מקודשת וכתב הב"ש באה"ע משום שיכולה לומר דידי שקלי מיהו מש"ס דילן משמע דאפי' במעות י"ל דידי שקלת דתני' בקידושין (דף יג) דיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי מיהו אם גזל מעות ועשאן כספים דקנה בשינוי וחזר ועשה דמים וקידש אותה בהם בדלא שדיך ובדלא אמרה הן יש לומר דמקודשת דאינו אלא חוב בעלמא:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:17:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:17:2)

**ועפ"ז** יש לבאר הירושלמי דאם חטף הסלע מידה ונתנו לה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת קאמר ר' חגי בשם ר' פדת רוצה היא שתהיה מקודשת לו ויהא חייב לה סלע א"ר יוסי אלו אתמר כלי יאות (פי' דשפיר איצטריך לטעמא דר' חגי דרוצה היא שתהיה מקודשת לו כו') אבל סלע דרכה להתחלף ולא אצטריך לטעמא דר' פדת משום דאינה יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי דכיון שיכול להתחלף ממילא הוי הסלע עצמו שלו ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' ז) שכתבתי שם דא"כ משמע מהירושלמי דלא כשיטת הש"ס דילן דגם במעות יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי וכתבתי שםדמהירושלמי (ספ"ו דדמאי) משמע כשיטת הש"ס דילן דאמרינן שם ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק כו' לוקח סתם פטור כו' ר' זירא אומר לא נתכוין המוכר לזכות אלא ללוקח ר' יוסא אומר לא נתכוין המוכר אלא לזכות לבעל המעות תני רשב"ג אם החליף את המעה צריך לעשר אמר ר' יוסי הד אמרה הנותן מעות לחבירו והחליפן חייב באחריותו עיי"ש מה שביארתי ע"ז. א"כ משמע דאם המעות בעין נתכוין לזכות לבעל המעות אלמא דלא אמרינן דסלע דרכו להחליף. אך איפשר לומר דהתם לא נתכוין לגזול וע"כ אם המעות בעין הוי המעות עצמן של המשלח. אבל הכא שחטף סלע מידה ונתנו לה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי וע"כ כיון שחטף הסלע מידה א"כ קנאו בגזילה אלא שצריך להשיב ובזה אמרינן דסלע דרכו להתחלף והוה הסלע הזה שלו אלא שצריך להשיב את הגזילה ויכול להשיב בסלע אחר וע"כ אינה יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:18:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:1:18:1)

**עוד** שם התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר אינה מקודשת כו' עיין בספרי נחלת יהושע (ס' כ') ושם ביארתי:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:5:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:5:2:1)

**שם** ר' שמואל בר רב יצחק שלח אמר לתמן הוון ידעין דהורי ר' חייא בשם ר' יוחנן קידושי מלוה לחומרין ובאיש לר' זירא כו' ופי' הש"מ נראה דהמקדש במלוה ובעל מיירי דחוששת לחומרא וצריכה גט מספק דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דאי בקידושי מלוה לחוד הא קאמר לעיל בפשיטות דאינה מקודשת כו' ולי נראה דאדרבא הא אמרינן בפרקין (ה"א) לשיטת הירושלמי דתני התקדשי לי בפיקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד כו' אם נשתייר שם שו"פ מקודשת במלוה שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד אפי' נא נשתייר שם שו"פ מקודשת ר"ש בשם ר"א אומר משום ר"מ מלוה הרי היא כפיקדון אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלמא דמלוה לת"ק אפי' לא נשתייר שו"פ מקודשת ולרשב"א בעינן דווקא שנשתייר שו"פ והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ח) דאמר רבא ותסברא הא מתרצתא הוא הא משבשתא הוא האי פיקדון היכי דמי כו' אבל לשיטת הירושלמי מלוה עדיפא מפיקדון אך אפשר לומר דמיירי בשלא נשתייר שו"פ וע"כ חושש לדברי רשב"א דאמר מלוה הרי היא כפיקדון דדווקא אם נשתייר שו"פ ועוד אפשר לומר שסובר דהטעם דהמקדש במלוה מקודשת משום דהוי כמו שאומר בהנאת מחילת מלוה דמקודש' והיינו דוקא אם מקדש במלוה מרובה שיש בהנאת מחילת מלוה שו"פ אבל אם מקדש במלוה מועטת שאין בהנאת מחילת מלוה שו"פ אינה מקודשת וכמו דאמרינן שם בירושל' ר' יוסי בעי ניחא אדם נותן שו"פ על דינר שמא נותן שו"פ על שו"פ וכמו שביארתי שם וע"כ המקדש במלוה מקודשת לחומרין שמא יש בהנאת מחילתו שו"פ אבל במכר לא קנה אך העיקר הוא כמו שביארתי דהספק אי הלכה כראב"ש דבעינן דווקא שנשתייר שו"פ לשיטת הירושלמי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:6:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:6:3:1)

**עוד** שם ר' זעירא בשם ר' יוחנן שחט את הראשון שלא לשמו כו' עיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ז דדמאי) ושם ביארתי:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:2:1)

**(ה"ז) מתניתין** המקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת כו' ובגמ' ר"א אמר דברי הכל ר"י אמר במחלוקת (פי' רישא דמתניתין המקדש בחלקו ד"ה היא דאף ר' יודא מודה בה) ר' יוחנן אמר במחלוקת (היא שנוי' וכר"מ אבל לר' יהודה מקודשת) תמן תנינן הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה ר' יהודה בן פזי בשם ריב"ל חי ולא שחוט ואמר ר"י בן פזי ר"מ יליף כל הקדשים מן מעשר בהמה מה מעשר בהמה אין מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בו את האשה. ר' יודה יליף כל הקדשים מן הבכור מה הבכור מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים מקדשין בו את האשה מחלפא שיטתי' דריב"פ תמן הוא אמר בין חי בין שחוט והכא הוא אמר חי ולא שחוט תמן בשם גרמי' הכא בשם ריב"ל ואפי' תימר כאן וכאן בשם גרמי' במקדש מחיים ובראוי ליפול לו אחר שחיטה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:2:2)

**[הנה** הפ"מ פי' מחלפא שיטתי' דריב"פ קשי' דידי' אדידי' דתמן הוא אומר כלומר דמפרש לטעם פלוגתיי' דר' יהודה דיליף מבכור וא"כ שמעת מינה דבכור מקדשין בו בין חי בין שחוט דהא במתניתין קתני המקדש בחלקו והיינו לאחר שחיטה לאחר שחלקו וקיליף לה מבכור אלמא בכור אפי' לאחר שחיטה מקדשין בו והכא הוא אומר דמפרש למתניתין דמעשר שני דווקא תמים חי קאמר ולא שחוט תמן בשם גרמי' משמיה דנפשיה קאמר והא דלעיל משמי' דרבי' אפי' תימר פי' דדחי לה הש"ס דאפי' תימר הא והא משמיה דנפשי' ולא קשי' דמתניתין דהכא דוקא במקדש מחיים איירי והא דקאמר בחלקו בחלק שראוי ליפול לו אחר שחיטה ושפיר יליף מבכור וכן פי' הק"ע והפ"מ הקשה ע"ז דא"כ מאי קא מתמה לקמן ואשה נכנסת היא לעזרה דילמא מחיים איירי ובחלקו הראוי ליפול לו מקדשה וכתב ונראה דלא קאמר הכי אלא לדיחוי' בעלמא כו' וכל דבריהם ופירושם הם דחוקים:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:2:3)

**ע"כ** נראה שהפי' הוא ר"א אומר דברי הכל (פי' דבזה כ"ע מודו דהמקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת (פי' דאע"ג דתנן הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי שחוט ומקדשין בו את האשה וא"כ תנן דמקדשין בו את האשה אך התם מיירי מחיים וע"כ מקדשין בו את האשה דמחיים לא אמרינן דמשולחן גבוה קא זכו והא דתנן הכא המקדש מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת מיירי לאחר שחיטה וע"כ אתי כדברי הכל דלאחר שחיטה אין מקדשין בו את האשה והתם דתנן דבבכור מקדשין את האשה מיירי מחיים (וכמו דאמרי' בקידושין (דף נ"ב) נימא מתני' דלא כריה"ג דתניא ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהם ממונו דברי ריה"ג ומשני אפי' תימא ריה"ג כי קאמר ריה"ג מחיים אבל לאחר שחיטה משולחן גבוה קא זכו):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:2:4)

**וע"ז** משני הירושלמי דמתני' דהכא אתי כדברי הכל ולא תקשה ממתני' דתנן הבכור מוכרין אותו תמים חי כו' ומקדשין בו האשה דהתם מיירי מחיים דלא אמרינן משולחן גבוה קא זכו והכא מיירי לאחר שחיטה (וזהו דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק (ד' י"ג) דאמרי' שם מתנות כהונה קא אמרת שאני מתנות כהונה דכי זכו משולחן גבוה קא זכו ובמתנות כהונה קא זכו משולחן גבוה אפי' מחיים ג"כ וא"כ בבכור דהוי ממתנות כהונה אפי' מחיים נמי משולחן גבוה קא זכו וע"כ אמרי' שם והתנן בכור מוכרין אותו תם חי כו' ומקדשין בו את האשה ואמר ר"נ אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בבכור בזה"ז דכיון דלא חזי להקרבה אית לי' לכהנים זכייה בגויה אבל בזמן שבהמ"ק קיים דחזי להקרבה לא וכן אמרי' בתמורה (ד' ז') עיין שם. אבל לשיטת הירו' מחלק בכל הקדשים קלים אפי' במתנות כהונה בין מחיים בין לאחר שחיטה וע"כ אמר ר"א דברי הכל ור' יוחנן אמר במחלוקת (פי' שתלוי במחלוקת דר"מ ור' יהודה ולא מחלק בין מחיים בין לאחר מיתה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:2:5)

**וע"ז** אומר תמן תנינן הבכור מוכרין אותו תם חי כו' ומקדשין בו את האשה ריב"ל אומ' חי ולא שחוט (פי' וע"כ ניחא מתני' דהכא דהמקדש בחלקו מיירי לאחר שחיטה]. וע"ז אומר ואמר ר"י בן פזי ר"מ יליף כל הקדשים ממעשר בהמה מה מעשר בהמה אין מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה ר' יודא יניף כל הקדשים מן הבכור מה הבכור מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים מקדשין בו את האשה מיחלפא שיטתיה דר"י ב"פ תמן הוא אומר בין חי בין שחוט והכא הוא אומר חי ולא שחוט (פי' דהיה סבור דהא דקאמר חי ולא שחוט היינו לתרוצי מתני' דתנן הכא דהמקדש בחלקו לא קידש ותנן במ"ש דבכור מקדשין בו את האשה וע"כ אמר דהא דמקדשין בו האשה היינו חי ולא שחוט) והא דתנן המקדש בחלקו לא קידש היינו שחוט וא"כ לא נצטרך לומר דהוא פלוגתא דר"י ור"מ וא"כ איך קאמר אח"כ דר"מ יניף כל הקדשים ממעשר בהמה כו' ר"י יליף כל הקדשים מבכור וא"כ משמע דפליגי לאחר שחיטה דאם מחיים איך יליף כל הקדשים מבכור הא מחיים בודאי אין לכהן כלום דבשלמא בבכור הוי מתנות כהונה מחיים אבל כל הקדשים הוא לאחר שחיטה וא"כ משמע דפליגי לאחר שחיטה ג"כ וא"כ אמאי אמר חי ולא שחוט הא כיון דיליף כל הקדשים מבכור וכל הקדשים אי אפשר מחיים דהא אכתי לא זכה בהן וא"כ פליגי בלאחר שחיטה ג"כ וא"כ אמאי קאמר בשם ריב"ל חי ולא שחוט הא אפשר לאוקמי בחי ושחוט ג"כ אתי כר' יהודה וע"ז אומר תמן בשם גרמי' הכא בשם ריב"ל אפילו תימר כאן וכאן בשם גרמי' במקדש בחיים ובראוי ליפול אחר שחיטה דבאמת לאחר שחיטה ממש כ"ע מודו דהמקדש בחלקו אינה מקודשת. והא דפליגי ר"י ור"מ בקדשים אי ילפינן מבכור או ממעשר בהמה והא זה הוא ודאי לאחר שחיטה דמחיים לית ליה זכיה. וע"ז משני במקדש מחיים ובראוי ליפול אחר שחיטה בכה"ג פליגי בקדשים אבל בלאחר שחיטה ממש לא פליגי ומתני' דתנן המקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת מיירי לאחר שחיטה ממש וכמו שאומר ר"א אמר דברי הכל הוא


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:4:1)

**עוד** שם תמן תנינן חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מעשר ושירי מנחות פטורין מן הדמאי תני וכולם שקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שני שלהם מה שעשה עשוי ר"א אמר חוץ משירי מנחות ר' ירמי' אמר השאר במחלוקת ר' יוסי בעי היידא מחלוקת מה אנן קיימין אין כר"מ הוא מעשר שני הוא שירי מנחות לא עשה ולא כלום אין כר' יודה מה שעשה עשוי אמר ר' מנא אזלת לקסרין ושמעית ר"ח יתיב ומתני המקדש בחלקו מקדשי קדשי' ומקדשים קלים אינה מקודשת ר"א אמר דברי הכל ר' יוחנן אמר במחלוקת ואמרית לי' מנן שמיעא לך הדא מילתא מר' ירמי' ואמרית יאות דהוא שמע הדא דר"א ר"א דברי הכל היא הוא דאמר במחלוקת (פי' דהשאר במחלוקת פי' אי מעשר ממין גבוה הוא או לא אבל בשירי מנחות מודו כ"ע) והוא כמו שביארתי דכיון דלאחר שחיטה לא פליגי דבלאחר שחיטה ודאי משולחן גבוה קא זכו וא"כ שירי מנחות דהיינו לאחר הקמיצה הוי כמו לאחר שחיטה דקרבנות וע"כ כולי עלמא מודו בזה דלאחר שחיטה משולחן גבוה קא זכו ר"י דלא שמיעא לי' צריכא לי' דו אמר היידא מחלוק' אין כר"מ הוא מעשר הוא שירי מנחות לא עשה ולא כלום (פי' דלר' יוחנן דאמר על מתניתין דהמקדש בחלקו לא קידם) וזהו ודאי לאחר שחיטה (וכמו דאמרינן בקידושין (ד' נ"ב) דיקא נמי דקתני המקדש בחלקומיירי לאחר שחיטה ואפ"ה קאמר ר' יוחנן במחלוקת א"כ פליגי ר"מ ור"י בשירי מנחות ג"כ דכיון דפליגי בלאחר שחיטה נמי וע"ז מקשה ר' יוסי היידא מחלוקת:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:1)

**שם** ר' יוסי בר' פדיי' הקדש מזיד יוצא לחולין בלא פדיון (פי' שהוא כמו דאמרינן בקידושין (ד' נ"ד) אמר עולא משמי' דבר פדא אומר הי' ר"מ הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל ולא אמרו בשוגג מתחלל אלא לענין קרבן בלבד כו' לא אמרו בשוגג מתחלל אלא לענין אכילה בלבד (פי' וע"כ אמר ר"מ ובהקדש מזיד קידש שוגג לא קידש) ר' חמא בר עוקבא בשם ריב"ח מיעוט שלמי' יוצאים לחולין בלי פדיון והתני מקדשי ולא כל קדשי הדא דאת אמר לחומש ולקרבן הא לצאת מוציא:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:2)

**והנה** הפ"מ פי' בדוחק ולי נראה שהוא כמו דאמרינן בקידושין (ד' נ"ה) אימור דשמעת לר"מ בקדשי קדשים קדשים קלים מי שמעת לי' א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמו ק"ו קדשי קדשים מתחללין קדשים קלים לא כש"כ איתמר נמי אמר ר' חגא בר עוקבא אמר ריב"ח אומר הי' ר"מ הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל א' קדשי קדשים וא' קדשים קלים ק"ו קדשי קדשים מתחללין קדשים קלים לא כש"כ. אבל תחילה אמר אימור דשמעת לר"מ בקדשי קדשים קדשים קלים מי שמעת לי' משום דהי' סבור דכמו דאמרינן דלר' יהודה קדשים קלים אין מתחללין בשוגג וכמו דאמרינן בפסחים (ד' כ"ז) אמר ר"פ הכא בעצי שלמים עסקינן ואליבא דר"י דאמר הקדש בשוגג מתחלל במזיד אין מתחלל במזיד מ"ט לא כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין שלמים נמי כיון דלאו בר מעילה לא נפיק לחולין וכן אמרינן בר"ה (ד' כ"ח) מ"ט עולה בת מעילה כיון דמעל נפקא לחולין שלמים דלאו בני מעילה נינהו לא נפקי לחולין וא"כ ה"ה לר"מ שאמר במזיד מתחלל ג"כ שלמים אינם מתחללין. וא"כ איך יתיישב בזה מתניתין דתנן התם בהמה שנמצאת בירושלים כו' זכרים עולות נקבות זבחי שלמים כו' ואמר ר' אושעי' הכא בבא לחוב בדמיהן עסקי' והכי קאמר חיישי' שמא עולות הן ור"מ היא דאמר הקדש במזיד מתחלל וא"כ כיון דשלמים לאו בני מעילה הן א"כ איך יתיישב הא דתנן זכרים עולות נקיבות זבחי שלמים וכמו שפירש"י בקדשים קלים מי שמעת ליה וההיא דבהמה נמי איכא לספוקי נמי בקדשים קלים והיכא שמעת לר"מ דמתחללין במזיד (ועיין תוס' בד"ה קדשים וע"ז משני דבמזיד שאני דבמזיד מתחלל לר"מ בקדשים קלים מק"ו:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:3)

**וע"ז** אומר בירושלמי ר' חמא בר עוקבא בשם ריב"ח מיעוט שלמים יוצאין לחולין בלא פדיון (ותיבת מיעוט נתחלף בדפוס וצ"ל אח"כ ובכאן צ"ל שלמים יוצאים לחולין בלא פדיון פי' לר"מ שלמים נמי מתחללין במזיד) וע"ז פריך והא תני מקדשי ולא כל קדשי (ובכאן צ"ל מקדשי מיעוט) ולא כל קדשי וא"כ מוכח דשלמים אינם מתחללים במזיד אפי' לר"מ וע"ז משני הדא דאת אמר לחומש ולקרבן הא לצאת מוציא אבל באמת מתחללין במזיד אפילו בשלמים ג"כ מק"ו לר"מ:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:4)

**ובזה** יתבאר הירושלמי שאח"כ תמן תנינן בהמה שנמצאת מירושלים כו' ר' הושעי' רבה אמר לבא בדמיהם שנו א"ל ר' יוחנן ואומרים לו לאדם צא ומעול בקדשים אלא באחת הילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות ואם רוב נקבות זבחי שלמים ואין השלמים באים מן הזכרים ומן הנקבות כיצד הוא עושה מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות וקשי' יש חטאת קריבה עולה א"ר חנינא תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות א"ר יוסי לר' יעקב בר אחא ואין זה מזיד א"ל מכיון שתנאי ב"ד הוא אין זה מזיד אמר ר' זעירא כמה דאת אמר תמן תנאי ב"ד הוא על האובדות שיקרבו עולות:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:5)

**והנה** בירושלמי הזה יש חילוף השורות וצריך להגיהו (וכמו שהגיה הגר"א בפ"ז דשקלים ה"ג) וכצ"ל ואין השלמים באי' מן הזכרים ומן הנקבות ר' הושעי' רבה אמר לבא בדמיהן שנו כיצד הוא עושה מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות אמר ר' יוסי לר' יעקב בר אחא ואין זה מזיד א"ל מכיון שתנאי ב"ד הוא אין זה מזיד וא"ל ר' יוחנן אומרים לאדם צא ומעול בקדשים אנא באח' הילכו בהם אחר הרוב אם רוב זכרים עולות רוב נקיבות זבחי שלמים אמר ר' זעיר' כמה דאת אמר תמן תנאי ב"ד על האובדות שיקרבו עולות את אמר אוף הכא תנאי ב"ד הוא על האובדות שיקרבו עולות:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:6
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:6)

**והנה** הפירוש של הירושלמי כפי מה שהגהתי הוא דפריך ואין השלמים באים מן הזכרים ומן הנקיבות (והוא כמו דמקשה בש"ס דילן בקידושין (ד' נ"ה) נקיבות זבחי שלמים אלא זכרים עילות הוא דהוי זבחי שלמים לא הוי (פי' ואמאי הוי זכרים עולות הא שלמים באים מן הזכרים ג"כ) וע"ז משני ר' הושעי' רבה אמר לבא בדמיהן שנו כיצד הוא עושה מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות (פי' שמוציאן לחולין אף שהן תמימין ועושה אותן עולות שצריך לחוש דילמא הם עולות וע"כ אומר זכרים עולות שצריך לחוש לעולות ג"כ) וע"ז אמר לו ר' יוסי לר' יעקב בר אחא ואין זה מזיד א"ל מכיון שתנאי ב"ד הוא אין זה מזיד והנה הפ"מ פי' ואין זה מזיד והוא משום דרוצה לאוקמי כר' יהודה שאומר דדוקא בשוגג מתחלל ולא במזיד וע"ז משני כיון שתנאי ב"ד הוא אין זה מזיד וע"כ הוי כשוגג ומתחלל וע"ז קאמר ר' יוחנן אומרי' לאדם צא ומעול בקדשים (פי' ואיך עושין ב"ד כן וכי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך אלא הולכין בהם אחר הרוב אם רוב זכרים עולות אם רוב נקיבות זבחי שלמים (ופי' הפ"מ והת"ח דזכר שהקדישו לעולות דלשלמים כשירות גם נקיבות ומסתמא הקדישו לעולות שאינם באים אלא מן הזכרים אך פירושם הוא דוחק דכיון דשלמים באים מן הזכרים ומן הנקיבות א"כ מהו שאומר דהולכין אחר הרוב דמניין מוכח שהרוב קרבנות שלמים רק מנקיבות דכיון דבאים מן הזכרים ג"כ וע"כ איפשר לפרש דהא דמשני ר' יוחנן דהלכו בהם אחר הרוב כר"מ דבמזיד מתחלל ולא בשוגג וא"כ לא קשי' הא דמקשה ואין זה מזיד וגם הא דמקשה אומרים לאדם צא ומעול בקדשים כיון דלאו מתנאי ב"ד הוא והא דקאמר הולכין בהם אחר הרוב הוא משום דקשי' תינח בעולה דבת מעילה ע"כ נפיק לחולין במזיד לר"מ כמו בשוגג לר' יהודה אבל שלמים לאו בני מעילה נינהו וא"כ איך נפיק לחולין דלא כמו דאמר תחילה ר' עקיבא בשם ריב"ח שלמים יוצאים לחולין בלא פדיון דהמיעוט מקדשי ולא כל קדשי היינו רק לחומש ולקרבן הא לצאת מוציא אך משלמים לא קשיא וכמו שהקשו התוס' בקידושין (ד' נ"ה) בד"ה קדשים קלים מי שמעת ליה וכתבו התוס' אם היא של קדשים מה תקנה נעשה לה אפיל מתכוין לגוזלה לא תצא לחולין כיון דליכא מעילה בהן בשלמא קדשי קדשים כגון בדק הבית וחטאת דין הוא שיצא ע"י מעילה שמועל בהם וא"ת מאי קשה ליה ולא יוציאנה לחולין אלא יביא בהמה אחרת ויאמר אם זו עולה הרי אני גוזלה וזו תהא עולה תחתי' ואם הוא קדשים קלים כגון שלמים היא עצמה תהא שלמים ולא יקריב אלא היא אחרת ואחרת לעולת נדבה וי"ל דאי איפשר הכי שהרי יש לספק בבהמה זו הנמצאת משום חששת בכור ומעשר דלא השוו מתנותיהם כו' וע"כ איפשר לומר דמשני דבמזיד מתחלל וא"כ אם היא עולה יכול לחלל במזיד ואם היא שלמים א"כ יכול הוא עצמו להקריב והא דלא חיישינן משום בכור ומעשר הוא משום דהולכין אחר הרוב ושלמים הוא רוב לגבי בכור ומעשר וכמו דאמרינן בזבחים (ד' צ"א) דבשלמים תדירי והוי מצוי וע"כ הלכו בהם אחר הרוב ואי משום דיכול להיות עולות ע"ז אמר ר' הושעי' בבא לחוב בדמיהן (ובזה יתיישב כל הקושיות שהקשה בש"ס דילן (ד' נ"ה) דילמא תודה היא כו' ודילמא אשם מצורע הוא כו' ודילמא בכור ומעשר הוא כו' והוא משום דהלכו בהם אחר הרוב ולא קשה רק אהא דזכרים עולות דילמא שלמים נינהו) וע"ז התירוץ בבא לחוב בדמיהן וא"כ אם הוא עולה יכול לחלל במזיד (ובזה היה מתיישב הא דקאמר הכא בירושלמי א"ל ר' יוחנן ואומרים לאדם צא ומעול בקדשים אלא באחת הולכין בהם אחר הרוב) אם רוב זכרים עולות (פי' דזכרים רובן עולות ולא תודה ולא אשם אך שלמים יכול להיות מן הזכרים) וע"ז אומר בבא לחוב בדמיהן (ובזה היה מתיישב מה דאמר הכא אלא באחת) הילכו בהן אחר הרוב (פי' דקאמר באחת היינו אהא דזכרים עולות דחיישינן דילמא שלמים נינהו ע"כ צריך לחוב בדמיהן ולהביא עולה אחרת שמא עולות הן אבל בהא דדילמא שלמים הוא יכול הוא להקריב אותו בעצמו לשלמים ולא חיישינן דילמא בכור מעשר ולשלמים אינו יכול לחלל דהא קדשים קלים הוא) וע"ז אמרינן דהולכין אחר הרוב והוי שלמים ולא בכור ומעשר וע"כ קאמר אלא באחת הלכו כו':


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:7
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:7)

**וע"ז** אמר ר' זירא כמה דאת אמר תמן תנאי ב"ד על האובדות שיקרבו עולו' כן את אמר אוף הכ' תנאי ב"ד הוא על האובדות שיקרבו עולות (כמו גירסת הגר"א). וא"כ כיון שתנאי ב"ד הוא לא קשה מידי (והאי תנאי ב"ד הוא דלא כמו דאמר תחילה שתנאי ב"ד הוא שיוציאו לחולין ע"י שיחלל והוי שוגג) וע"ז פריך ר' יוחנן וכי אומרים לאדם צא ומעול בקדשים אלא התנאי ב"ד הוא שמעצמם יהיו עולות:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:8
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:8)

**אך** כל זה ניחא שם בשקלים דליתא להקושיא דקאמר בירו' וקשיא וכי יש חטאת קריבה עולה אבל הכא בירו' דאמרי' וקשיא יש חטאת קריבה עולה אמר ר' חנינא תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות צריך לבאר מהו הקו' וכי יש חטאת קריבה עולה וכן הוא גירסת הרשב"א והפ"מ פירש דצריך לגרוס וכי יש שלמים קריבה עולה והפ"מ נדחק בזה


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:9
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:7:8:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:7:8:9)

**ע"כ** נראה לי דזה הקושיא צריך לגרוס בסוף הירושלמי אחר הא דאמר ר"ז כמה דאת אמר תמן תנאי ב"ד הוא על האובדות שיקריבו עולות ובכאן צריך לגרוס וקשיא יש חטאת קריבה עולה א"ר חנינא תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקריבו עולות והוא כמו שביארתי סוף פ"ק דנדרים (ה"ג) והבאתי שם הירו' (פ"ז דשקלים) וקשיא יש חטאת שקריבה עולה. א"ר יוסי שני' היא שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בשחיטה אמר ר"ח תנאי ב"ד הוא על המותר שיקריבו עולה וביארתי שם שהקו' הוא למ"ד ירעו ומקייצין בהן את המזבח ע"ז פריך ויש חטאת שיקריבה עולה דלא מהני בהן תנאי ב"ד משום דסובר שהתקדשו מתחילה ע"מ שאם יאבדו יהיו עולות וא"כ איך יכולים ב"ד להתנות דהא אם יאבדו יקריבו אחרת תחתי'. א"כ יהיה מחמש חטאות המתות וכמו דאמרי' בירו' (פ"ק דשבת ה"ד) נחמן בריה דרחב"א כו' חמש חטאות מתות אם רצו ב"ד לבטל מבטלין היינו שיכול ב"ד להתנות עליהן שלא ידחו למיתה ויפלו לנדבה דהיינו שתפקע קדושתה וירעו עד שיסתאבו ויפלו לנדבה אבל ליקרב ע"ג המזבח אינם יכולים דהא אין חטאת מתה קריבה. וע"כ פריך בשקלים (פ"ד ה"ב) וקשיא יש חטאת קריבה עולה וע"ז לא מהני תנאי דהא הם מה' חטאות המתות וע"ז משני שם שני' היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה וע"כ יכולים ב"ד להתנות וע"ז אמר ר"ח תנאי ב"ד הוא על המותר שיקרבו עולה (פי' שיכולים להתנות שתפקע מהם הקדושה לכתחילה ויכולים אף להקריב:וע"ז פריך הכא ג"כ וקשיא וכי יש חטאת קריבה עולה והכא הקושיא על הא דתנן נקבות זבחי שלמים וע"ז מקשה וכי יש חטאת קריבה עולה שסובר דבחטאת לא מהני תנאי באבודה דהא אם יתכפרו בעלים באחרת א"כ הוא מה' חטאות המתות והכא הו"ל להקשות וכי יש חטאת קריבה שלמים דהא החטאת. היא נקבה אלא דנקט כמו דמקשה (פ"ד דשקלים) וכי יש חטאת קריבה עולה וע"כ קאמר ה"נ וכי יש חטאת קריבה עולה וכן הוא בכמה מקומות בירו' (או דפריך על הא דזכרים עולות דילמא הוא חטאת נשיא) וע"ז אומר ויש חטאת קריבה עולה וכמו שפי' הפ"מ. אך יותר נכון הוא כמו שביארתי דאיידי דקאמר בשקלים ויש חטאת קריבה עולה פריך ה"נ ויש חטאת קריבה עולה (דהא לפי"ז אינו מתרץ כמו דמתרץ ר' יוחנן דהלכו בהם אחר הרוב). וע"ז משני תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות משום דהתנאי ב"ד היה שתצא לחולין א"כ לא הוי מחטאות המתות כלל (וכל זה הוא לשיטת הירו' דאפי' בקרבנות יחיד נמי אמרי' דהוי תנאי ב"ד אבל הש"ס דילן לא משני הכי והוא כמו שכתבו התוס' במעילה (ד' י"ד) דלא שייך לומר לב ב"ד מתנה עליהן בהקדש יחיד. וע"כ משני בקידושין דף נ"ה) אנא א"ר יוחנן ממתין לה עד שתומם ומייתי שתי בהמות ומתנה ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:8:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:8:2:1)

**שם** (ה"ח) המקדש בערלה כו' ופטר חמור כו אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן ה"ז מקודשת ובגמ' פטר חמור ר"ח אומר מקדשין בו את האשה ר' יוחנן אמר א"מ בו את האשה ר"ח אמר פטר חמור מקדשין בו האשה מק"ו מה אם הבכור שאינו מוצי' מידי איסורין בחייו את אומר מקדשין בו את האשה זה שמוצי' מידי איסורין בחייו לא כש"כ מה נפיק מביניהון עבר ופדאו שלא מדעת בעלים ר"א אמר אינו פדוי ר' יוחנן אמר פדוי וביארתי בספרי עמק יהושע (ס' ו') והוא דלר"א שאומר מקדשין בו את האשה אלמא דהוי של בעלים ע"כ אם עבר ופדאו שלא מדעת בעלים אינו פדוי ולר' יוחנן דאמר אין מקדשין בו את האשה אלמא דלא הוי של בעלים להכי אם פדאו שלא מדעת בעלים פדוי כו' מתניתא מסייע לר"א ופליגא עילוי מתניתא מסייע לר"א הגונב פטר חמור של חבירו משלם תשלומי כפל וסיפא פליגא עילוי שאף עפ"י שאין לו בו עכשיו יש לו בו לאחר זמן וביארתי שם דהטעם דהא דיכול לפדות שלא מדעת בעלים היינו משום דהוי איסור הנאה ולא הוי של בעלים כלל וכמו שכתבו התוס' בב"ק (ד' ס"ח) דאיסורי הנאה לא הוי של בעלים כלל שתירצו דלהכי יכול אחר לחלל בהקדש אע"ג דמדמינן שם הקדש לחילול דכמו שאין אחר יכול להקדיש ה"נ אינו יכול לחלל וכן תירצו דהא דאמרינן בבכורות (ד' י"א) דהפודה פטר חמור של חבירו פדיונו פדוי ומשמע אסי' שלא מדעת בעלים כיון דהוי איסורי הנאה לא הוי של בעלים כלל וע"כ אחר יכול לפדות ודלא כמו שכתבו התוס' בבכורות (ד' י"א ושם) דהטעם הוא משום דבתרומה כתיב גם אתם לרבות שלוחכם דבעינן מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם ובספרי נחלת יהושע (ס' כב) ביארתי שתלוי בזה דאי אחר יכול ג"כ לפדות ע"כ אין מקדשין בו את האשה דהפדיון הוי כקונה מחדש וכמו שבהקדש אינו יכול לקדש משום דאי בעי פריק לה ה"נ בפ"ח אינו יכול לקדש משום דיכול לפדות משא"כ אם אחר אינו יכול לפדות ורק הבעלים יכולים לפדות ע"כ מקדשין בו את האשה דהוי רק של הבעלים וע"ז אומר דלר"א דאמר מקדשין בו את האשה א"כ ודאי סובר דאם פדאו אחר אינו פדוי וע"כ הוי של בעלים אבל אם פדאו אחר הוי פדוי א"כ אם פודה הוא בעצמו הוי כקונה מחדש כמו שלא הוי קידושין בהקדש ור"י דס"ל דאין מקדשין בו את האשה ס"ל דהא דפדה אחר פדוי וע"כ הוי כמו הקדש דהא דיכול לפדות הוי כקונה מחדש ובזה הוא מחולק עם הש"ס דילן דלהש"ס דילן דכל מה שאינו דומה להקדש הוא מטעם דאפי' אחר הפודה שייך הפדיון לבעלים ולהירושלמי הטעם משום דאחר אינו יכול לפדות וע"כ מקשה מהברייתא דמחייב בתשלומי כפל ע"כ בודאי שאינו דומה להקדש דהא הגונב מהקדש אינו משלם תשלומי כפל דוגונב מבית האיש ולא מבית הקדש וכה"ג פשיט הש"ס בבכורות (ד' יא) דאינו דומה להקדש עיי"ש בספרי נחלת יהושע (ס' כב) ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:8:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 2:8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/2:8:4:1)

**עוד** שם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר' חגי בשם ר"ז בשאין דמיהן אמר ר' חנינא ז"א שמקדשין בגזילה כן הוא גירסת הרא"ש והרשב"א וכתב הרא"ש ירושלמי מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר"ח בשם ר"ז שאין תופסין דמיהן אמר ר' חנינא ז"ח שמקדשין בגזיל' (פי' לפיכך היא מקודש' שאין תופסין דמיהן לאיסור) ודייק מינה ר' חנינא שמקדשין בגזל דמאחר שאין דמיהן נכנסים תחתיהן לאיסור נשארו הן אסורין והמעות הן גזל בידו ואנן דקיי"ל קדשה בגזל לפני יאוש אינה מקודשת צריך לאוקמא כדפרישית (פי' כמו שמפרש תחילה דמיירי שמכרן לעובד כוכבים או לישראל והכיר בה דהוי מעות מתנה) ואי לאו הירושלמי כו' לא קשיא לך מידי דהני דמי לאו גזל הן בידו כי בתורת מקח באו לידו ואע"ג דמקח טעות הוא ישלם מביתו אבל הני זוזי להוצאה ניתנו אך לפי"ז תקשה לפ"מ שביארתי לעיל בירושלמי (ה"ו) שצ"ל זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה. ע"כ נראה לי לפרש הא דאמר ר' חגי בשם ר' זעירא בשאין דמיהם אין הפי' לפי שאין תופסין דמיהם שזהו פשוט בפי' המשנה דהטעם משום דאין תופסין דמיהם אלא דהפירוש הוא דאף על גב שאין תופסין דמיהן מ"מ המעות הם אינם של המוכר אלא של הקונה וצריך להחזיר המעות א"כ הוי המעות גזל ואין מקדשין בגזילה. ע"ז אומר בשאין דמיהם (פי' שאלו הדמים אינם של הלוקח אלא של המוכר משום דהני מעות לאו בתורת גזל באו לידו כי בתור מקח בא לידו ואע"ג דמקח טעות הוא ישלם מביתו אבל הני זוזי להוצאה ניתנה) (ועיין במה שביארתי לעיל (פ"ב ה"א) אלו איתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף (פי' שא"צ להחזיר הסלע בעצמו) וע"ז אמר ר' חנינא זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה כמו דאיתא בירושלמי דילן (פי' דקאי על הא דאמר ר' חגי בשם ר"ז בשאין דמיהן פי' שמתרץ דלמה לא הוי גזל) וע"ז אומר בשאין דמיהן וע"ז אמר ר' חנינא זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה (פי' וע"כ משני בשאין דמיהם) וכמו שביארתי ודו"ק: