## Noam Yerushalmi on Kiddushin Chapter 3

###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:4:1)

(ה"א) מתני' האומר לחבירו צא וקדש לי כו' והלך וקידשה לעצמו מקודשת לשני וכן כו' ובא אחר וקידשה בתוך שלשי' יום מקודש' לשני ובגמ' לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה חלו עליה קידושי ראשון לאחר שלשים יום מת לאחר שלשים יום ולא גירש לא חלו עליה קידושי ראשון הדא דתני ר"ח כל תנאי שנתקיים אעפ"י שבטל לאחר מיכן ה"ז מקודשת וכל תנאי שבטל בשעת קידושין אעפ"י שמתקיים לאחר מכאן אינה מקודשת ר"א בשם ר' יוחנן ה"ז עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום ה"ז מכורה והקדישה הקדש חזר ולקחה בתוך שלשים יום חל עלה הקדש עולה לאחר שלשים יום לא חל עלה הקדש עולה לא דמי' עולה לאש' מה דמי' אשה לעולה אמר ר' חייא בר אדא תיפתר שמת השני וה"ל אח מכיון שהוא זקוקה ליבום לא חלו עליה קידושי ראשון מה דמי' עולה לאש' אמר ר' מתני' תיפתר שהקדישה לבעלת מום קבוע:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:4:2)

**והנה** בספרי נחלת יהושע (ס' י"ז) הארכתי הרבה בפי' הירושלמי מה דאמר לא דמי עולה לאשה וביארתי שם על הירושלמי ב' פירושים עיי"ש וכעת נ"ל לבאר בפשיטות הירושלמי על הא דאמ' לא דמי עולה לאשה דהיינו דבאשה אם אמר הרי את מקודש' לי לאחר ל' יום ואח"כ בא אחר וקידשה ואם מת השני או גירשה חלו עליה קידושי ראשון ומדמי זה לעולה ג"כ דאם אמר ה"ז עולה לאחר שלשים ומכרה וחזר ולקחה בתוך שלשים דחל עלה הקדש עולה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:4:3)

**וע"ז** אומר דלא דמי עולה לאשה (והפ"מ נדחק בזה) והוא כמו דאיתא (בפ"ג דנדרים ד' כ"ט) אמר ר"פ אמר לך בר פדא הכי קאמר אם לא אמר מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום עולה הוי מידי דהוה האומר לאשה התקדשי לי לאחר שלשים יום דמקודשת ואע"פ שנתעכלו המעות ופריך פשיטא ומשני לא צריכא דהדר ביה ופריך הניחא למ"ד אינה חוזרת אלא למ"ד חוזרת מאי איכא למימר ומשני אפי' למ"ד התם חוזרת הכא שאני דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכתב הר"ן וא"ת מאי קא מקשה פשיטא אדרבה צריכה רבה דמי דמי התם אעפ"י שנתעכלו המעות מ"מ הא איכא גבה שיעבודא דכסף וכדאמרינן התם פ' האומר הני זוזי לא למלוה דמי ולא לפיקדון דמי ומשום הכי מקודשת דהא המקדש בשטר ונתקרע השטר קודם ל' יום אינה מקודשת משום דכי חיילי קידושי ליכא שטרא וה"נ כיון דבדיבורא בעלמא אקדשה כי חייל הקדש ליתיה לדיבורי' וי"ל דאמסקנא סמיך דאמר דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט הילכך פשיטא ליה כו':


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:4:4)

**וע"כ** יש חילוק בין קידושין שהוא בכסף אם מקדש לאחר שלשים יום וע"כ אם בא אחר וקידשה בתוך שלשים ומת או גירשה חוזרים וחלים הקידושים הראשונים דאע"פ שנתאכלו המעות מ"מ הא איכא גבה שיעבודא דכסף וכן אם מקדש בשטר א"כ כיון שהשטר קיים ע"כ חוזרין וחלין הקידושין משא"כ בעולה אם אמר ה"ז עולה לאחר שלשים ומכרה וא"כ נתבטל ההקדש וע"כ אעפ"י שחזר ולקחה אעפ"כ אינו חוזר ההקדש דהא ליהא לדיבורא דמכיון שמכרה נתבטל ההקדש ואיפשר דשיטת הירושלמי דהוי חזרה משא"כבקדושי אשה בכסף דכיון שיש עדיין שיעבודא דכסף ע"כ אפי' קידש אחר מ"מ לא הוי חזרה כיון שיש עדיין השיעבוד של כסף. וע"כ אם מת או גירשה חוזרין הקידושין הראשונים משא"כ לענין אם אמר ה"ז עולה לאחר שלשים יום דליתיה לדיבורי' דהא הר"ן כתב דהגמ' סמיך אמסקנא דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט מעכשיו וכמו שמפרש הר"ן אח"כ עיי"ש ובירושלמי אמרינן אח"ז ר' בון בר חיי' בעי קומי ר' זעירא תמן את אמר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט והכ' את אמר הכין א"ל תמן באומר מכבר והכא באומ' לאחר שלשי' יום וא"כ סובר הירושלמי דלא הוי אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט מעכשיו וע"כ לא דמי עולה לאשה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:4:5)

**וע"ז** אומר מה דמי אשה לעולה דהיינו שאפי' אם מת השני לא חל קידושי ראשון אמר ר' חייא בר אדא תיפתר שמת השני וה"ל אח מכיון שהיא זקוקה ליבום לא חל עלה קידושי ראשון (פי' אי אמרינן אין קידושין תופסין ביבמה וע"כ דמי אשה לעולה וכמו דבעולה אימר הירושלמי דלא דמי לאשה אלא דאם מכרה וחזר ולקח' לא חל ההקדש עולה וה"נ לא חל קידושי ראשון כיון שמזוקקת ואין קידושין תופסין ביבמה) מה דמי עולה לאשה אמר ר' מתני' תיפתר שהקדיש לבעלת מום קבוע ואמר שיהא דמיה עליה וא"כ כיון שאמר הרי היא לדמיה א"כ נתחייב למוכרה לדמיה ע"כ אם חזר ולקחה מחוייב לקיים ולמוכרה לדמיה ולקמן יתבאר עוד בזה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:7:1)

**עוד** שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן ה"ז עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום אינה מכורה הקדישה לא קדשה ליידא מילה א"ל לאחר שלשים לשייר לו גיזה ועבודה תלוש מן הקרקע הזה שאקנה לך לאחר שלשי' יום מכרו בתוך שלשי' יום אינו מכור הקדישו לא קדוש ליידא מילה אמר לו לאחר שלשים יום לשייר לו אכילת פירות הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום ומכרה אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה ה"ז מכורה: [והנה הפ"מ פירש הילך סלע זה כו' אינה מכורה ופריך הש"ס מה בינה לאשה שאם קידשה בכסף לאחר שלשים יום יכולה היא שתחזור בה בתוך שלשים ותתקדש לשני ומאי שנא בשדה בשלמא בחלוקה הראשונה לא קשה מידי דהתם כבר החזיק בגוף הקרקע והילכך אין המוכר יכול לחזור בו ולמכרה לאחר אבל הכא שנתן לו כסף ואומר שלא יקנה עד לאחר שלשים וכיון שקיבל זה כסף מיד אחר בתוך שלשים נתבטל מכר הראשון כמו בקידושי אשה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:7:2)

**והנה** פירושו דחוק מאוד ע"כ נ"ל לבאר כמו שביארתי תחילה וכמו דאיתא בפ"ג דנדרים ודף כט) מידי דהוה האומר לאשה התקדשי לי לאחר שלשים יום דמקודשת ואעפ"י שנתאכלו המעות ופריך פשיטא וכתב הר"ן כלומר פשיטא דמהני כי התם ולמה לי' לתנא לאשמועינן וא"כ מאי קא מקשה פשיטא אדרבה צריכה רבה דמי דמי התם אעפ"י שנתאכלו המעות מ"מ הא איכא גבה שיעבודא דכסף וכדאמרינן התם פ' האומר הני זוזי לאו למלוה דמי ולא לפיקדון דמי ומשים הכי מקודשת דהא המקדש בשטר ונתקרע השטר קודם שלשים אינה מקודשת משום דכי חיילי קידושי ליכא שטרא וה"נ כיון דבדיבורא בעלמא אקדשה כי חייל הקדש ליתיה לדיבוריה וי"ל דאמסקנא סמיך דאמר דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט הילכך פשיטא דלא גרע אמירה לגבוה מכסף קידושי אשה משום הכי מקשה פשיטא:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:7:3)

**ובזה** יתבאר הירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן ה"ז עולה לאחר שלשים יום מכרה בתוך ל' אינה מכירה הקדישה לא קדשה כו' תלוש מן הקרק' הזה שתקנה לך לאחר ל' כו' ליידא מילה א"ל אחר ל' יום לשייר לו אכילת פירות והוא משו' דאם כונתו הי' שלא תחול המכירה אלא לאחר ל' א"כ לא הוי מכירה כלל כיון דהמכירה היה ע"י שיתלוש מן הקרקע והוי חזקה וקני לה בחזקה וא"כ בשעת חלות המכירה דהיינו לאחר שלשים יום תו ליכא לחזקה וא"כ לא הוי קנין כלל וא"כ תתבטל המכירה לגמרי וא"כ בודאי היה הכונה שתקנה לו השדה לאחר שלשים יום מעכשיו וע"כ כיון דקני מעכשיו ע"כ אעפ"י דליתא לחזקה לאחר שלשים אפ"ה קני וכמו שתירץ הר"ן דסמיך אמסקנא דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דהיינו מעכשיו וכמו דמסיק הר"ן אבל אי לאו הכי לא קנה וכמו דאמרינן בכתובות ודף פב) האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר שלשים לא קנה ועיין רש"י בב"מ (דף לד) על הא דקאמר אי נמי דקיימה באגם כו' וא"ת תקני ליה משיכה ראשונה שמשכה לו ע"מ לקנותה שעה הסמוכה לגניבתה הא אמרינן בכתובות (דף פד) האומר לחבירו משוך לי פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר שלשים לא קנה. וע"כ ודאי כונתו שיהיה הקנין מעכשיו וליידא מילה אמר ליה לאחר ל' יום לשייר אכילת פירות וע"כ אם מכרו אינו מכור:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:7:4)

**וע"ז** אומר הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום מכרה בתוך שלשים אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה ה"ז מכורה (פי' שבתחילה היה סבור דאף בכסף נמי ודאי כונתו שיקנה מעכשיו דאל"ה דילמא יתאכלו המעו' וא"כ לא יהי' קנין וא"כ כונתו שיקנה מעכשיו) וע"ז אומר מה בינה לאשה (פי' דכמו דבאשה אם בא א' וקידשה בתוך שלשים מקודשת לשני). דהכונה היה שתתקדש לאחר שלשים ומקודשת ואעפ"י שנתאכלו המעות וכמו דאמרינן בקידושין (דף נט) רב ושמואל דאמרי תרוייהו מקודשת ואפי' נתאכלו המעות מ"ט רני זוזי לא למלוה דמי ולא לפיקדון דמי כו' וה"נ גבי קנין קרקע אם קנה בכסף ודאי הכונה שיהיה חלות הקנין לאחר שלשים ואפי' נתאכלו המעות נמי הוי קנין וע"כ אם מכרה בתוך שלשים לאחר ה"ז מכורה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:10:1)

**עוד** שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אפילו קידושי מאה תופסין בה אמר ר"א לכן צריכה אפי' קידשה שני קידושין גמורין (פי' דאפ"ה תופסין קידושין אח"כ) ר' יצחק בר טבלי בעא קומי ר"א מה נפשך מה שקנה בה הראשון קנה והשאר השני בא וגומר א"ל וכי יש מ"נ בעריות מהו כדון כל אשה שאינה קנוי' לאדם אחד אפי' קידושי מאה תופסין בה חד תלמיד בעי קומי ר' זעירא נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים חד דוד סבר מימר כל שהוא קונה אמר ר"ז לאחר שלשים קונה קנין גמור. והנה הק"ע כירש נתן לה השני תוך שלשים יום דהראשון קידושין בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים ואח"כ נשאת לאיש ומת או גירשה מהו שתהא אסורה לזה שקידשה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים דקרינן בי' לא יוכל בעלה הראשון כו' ע"ש והנה פירושו דחוק מאד גם הפ"מ פירש נתן לה בשחרית הראשון שקידשה מעכשיו ולאחר שלשים יום נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים ובא אחר וקידשה מהו מי אמרינן דעכשיו קונה השני קנין גמור שהרי גירשה זה או דלמא דגירושיו לאו כלום הן דהרי עדיין לא חלו הקידושין שלו עד לאחר שלשים יום ואכתי קנוי' ומשויירת היא ואין השני קונה בה קנין גמור חד דוד חכם אחד ששמו דוד סבר מימר כל שהוא קונה כלומר דעכשיו קונה השני בכל זמן ואפי' בתוך שלשים כיון שהראשון גירשה קודם שקידשה זה אמר ר"ז דלא היא אלא לאחר שלשים הוא דקונה השני קנין גמור דהא אכתי לא גמרו קידושי הראשון בכל השלשים יום כו' אבל אם הוסיף בה השני קנין גמור כו' עיין בפ"מ וכל דבריו דחוקים


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:10:2)

**וע"כ** נ"ל לפרש חד תלמיד בעי קומי ר"ז נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים (פי' אם קידשה מעכשיו ולאחר שלשים יום ונתן לה גט בתוך שלשים בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים אם הוי גט או לא) והוא דזה ודאי דאם נתן לה גט בתוך שלשים לא חלו הקידושין אח"כ כיון שגירשה בתוך ל' א"כ גירש מקצת האישות שיש לו עלי' וא"כ איך תחול אח"כ הקידושין וכמו שהארכתי בזה במ"א דלשיטת הירושלמי אם מקדש על תנאי איפשר שיגרש קודם וכמו שהארכתי בזה בס' עמק יהושע (ס' י"ד) במה שנסתפק המ"ל ברמב"ם (פ"ו מה' גירושין) אם יכול לגרש קודם חלות התנאי והבאתי שם הירושלמי (פ"ז דכתובות) אית תניי תני מותרת להנשא בלא גט ואית תניי תני אסורה להנשא בלא גט כו' שמא תלך אצל חכם ויתיר נדריה ונמצא קידושין חלים למפרע אך דאינו דומה דהתם בתנאי הוי מקודשת למפרע והכא מתחלי הקידושין מעיקרא ונגמרין לאחר שלשים יום:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:10:3)

**אך** הבעי' של הירושלמי דחד תלמיד בעי קומי ר"ז נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים הוא משום דהי' סבור דכיון שהקדושין מתחילין מתחילת שלשים ונגמרים לאחר שלשים א"כ בכל השלשים יום גדלי הקידושין וכל מה שסמוך יותר להשלמת שלשי' גדלי הקידושין ביותר וע"כ מיבעי' לי' אם נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים אי מהני או לא דהא לאחר הנתינה של שחרית עד זמן החלות של גט בין הערבים נתגדלי הקידושין יותר א"כ איך מהני הנתינה של הגט להקידושין שניתוסף אח"כ קודם החלות דהא בשעה שנתן לא הוי הקידושין באופן זה כמו בשעת חלות הגירושין (ולא דמי לשאר גט שאם נותן לה שתחול לאח"כ חל דהא תחלה הי' אשת איש ע"כ מהני אפי' באומר שתחול אח"כ אבל הכא נתגדלו הקידושין לאחר הנתינ' וא"כ אין מועיל הנתינ' שתחול בין הערבים):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:10:4)

**וע"ז** אמר חד דוד סבר מימר כל שהוא קונה (פי' שאותו תלמיד נקרא דוד וכיון שהי' תלמיד ולא נסמך עדיין ע"כ אומר חד דוד) סבר מימר (פ' דקאי על אותו תלמיד דבעי קומי ר"ז נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים ע"ז אומר חד דוד סבר מימר) כל שהוא קונה (פי' דהתחלת הקידושין הי' בשעת הקידושין ועד השלמת לשים יום שאז מגמר הקידושין מתגדלין הקידושין) וכל שהוא קונה (פי' שמתגדלין הקידושין בכל שעה ושעה ולאחר השלמת השלשים יגמרו הקידושין) וע"כ בעי חד תלמיד קומי ר' זעירא נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים דלא מהני הנתינה של שחרית לחלותהגט שהוא בין הערבים שסובר דכל שהוא קונה (פי' דבכל רגע מתגדלי הקידושין וע"כ מיבעי' לי' אם נתן בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים) וע"ז אמר ר' זעירא לאחר שלשים קונה קנין גמור וגירסת הרשב"א הביאו הק"ע כל שלשים קונה ואינו קונה לאחר שלשים קונה קנין גמור (פי' דעיקר גמר הקידושין הוא לאחר שלשים וכל שלשים הוא בשוה דקונה ואינו קונה ולא דכל שהוא קונה ובכל רגע מתגדלין הקידושין וע"כ ודאי מהני הגט דכיון דגירשה מקצת הקידושין א"כ אין לו מה לגמור הקידושין אפי' אי נתן לה בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים) (ומה שהקשה הרשב"א דא"כ דאינן נגמרים עד לאחר שלשים יום אם מת תוך שלשים לא תהא זקוקה ליבום אינה קושיא דלא קאמר אלא דאינם מתגדלים בכל רגע אלא בכל השלשים הוי קנין במקצת ולאחר שלשים נגמר וע"כ בעי יבום להך קנין דהוי במקצת):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:10:5)

**וע"ז** אומר אבל אם הוסיף בה השני קנין גמור קורא אני לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה (פי' שאומר דאם נתן לה גט בשחרית ע"מ לגרשה בין הערבים ודאי דהוי גט וע"כ אם בא אחר וקידשה הוי קנין גמור וקורא אני לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה) והוא דהא דאמרינן דקידושי כולם תופסין בה וע"כ אפי' גירשה ואח"כ גירשה השני יכול הראשון לכונסה דאעפ"י שגירש והשני גירשה ג"כ אפ"ה מותרת לראשון דהא מה שגירש השני הוא לאותו צד הקידושין שהוא קידשה אבל לצד שקידש הראשון אינו יכול לקדשה וא"כ יכול הראשון לכונסה דלא הוי בזה מחזיר גרושתו לאחר שנישאת דהא הצד קידושין שלו לא נתקדש לאחר וע"ז אומר אבל אם הוסיף בה השני קנין גמור דהיינו לאחר שגירש זה קורא אני לא יוכל בעל' הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה דהא כיון שגירש הראשון א"כ קנה השני קנין גמור א"כ בודאי דאסורה לראשון מחמת הא דלא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה ואעפ"י שלראשון לא הי' קנוי רק במקצת אך כיון שקידש השני לאחר הגירושין א"כ הוסיף השני קנין גמור ע"כ קורא אני לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה (ואף שהקידושין שלו הי' רק קידושי שיור):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:12:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:1:12:1)

**עוד** שם היו שניהם כהנים שניהם אחין שניהם אסורין (פי' אם היו שניהם שקידשו קידושי שיור כהני' או שניהם אחין שניהם אסורין דאעפ"י שקידושי השני הי' רק למה ששייר הראשון אפ"ה מ"מ הוי מגורשת וע"כ אסורה וכן בשניהם אחין משא"כ משום לאו דמחזי' גרושתו אינה אסור' רק אם הוסיף בה השני קנין גמור):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:2:2:1)

**שם** (ה"ב) האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז כו' תמן תנינן ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז כו' עיין בפ"ז דגיטין (ה"ה) מה שביארתי ע"ז:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:2:3:1)

**עוד** שם ר' אבהו בשם ר יוחנן סדר סמפון כך הוא עיין בפ"ז דגיטין (ה"ו) מה שביארתי ע"ז:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:2:4:1)

**עוד** שם כנסו עצמן בתוך סימפון אתא עובדא קומי ר' אבהו ואמר ליה זיל הב לה עיין בספרי עמק יהושע (ס' י"א) מה שביארתי על זה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:7:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:2:7:1)

**שם** קידש בתוך סימפון הרי אלו קידושין גמורים כו' עיין בספרי נחלת יהושע (סי' ט"ז) ושם ביארתי:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:3:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:3:3:1)

**שם** (ה"ג) תמן תנינן מתנה אדם על עירובו אמר ר"א מאן תנא אם באו ואם לא באו כו' עיין בספרי נועם ירושלמי על מס' מועד מה שביארתי בירושלמי (פ"ג דעירובין ה"ה):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:4:2:1)

**שם** (ה"ד) מתניתין המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוי' כו' ה"ז מקודשת מפני שלא הטעתו. ובגמ' ר"א אומר מקודשת אפי' בעדים ר"ש בשם ר"ז מקודשת לחומרין וכת' הפ"מ היותר נראה דגרסינן להא קודם (ה"ד) ואהלכה דלעיל קאי מקודשת ויש לו וקאמר אפי' בעדים דאמרי שיש לו ולדיוקא איצטריך דאם אין עדים שיש לו אינה מקודשת לגמרי ולא חיישינן שמא יש לו כדפרישית במתני' דלעיל ר' שמואל פליג אם אין עדים שיש לו וס"ל מקודשת לחומרין:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:4:2:2)

**ול"נ** דקאי אדהכא כמו דאיתא ויתבאר במאי דאמרינן בקידושין (ד' מ"ט) ההוא גברא דזבין נכסי כו' למיסק לא"י ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי אמר רבא הוי דברים שבלב ודברים שבלב אינם דברים מנא לי' לרבא הא כו' אנא אמר רב יוסף מהכא המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוי' כו' עני' והרי היא עשירה כו' מקודשת מפני שלא הטעתו ואמאי הא אמר כסבור הייתי אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינם דברים א"ל אביי ודילמא שאני התם משום דלחומרא אלא אמר אביי מהכא בכולם אעפ"י שאמרה בלבי הי' להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת ודילמא שאני התם כיון דאתני' לאו כל כמינה דעקרא לתנאי':


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:4:2:3)

**וע"ז** פליגי בזה בירושלמי אהא דתנן המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוי' כו' עשירה והרי היא עני' ה"ז מקודשת מפני שלא הטעתו. וע"ז פליגי בה ר"א אומר מקודשת אפי' בעדים (פי' שהיא מקודשת ודאי כמו בעדים (והוא משום דדברים שבלב אינם דברים) ר"ז אמר מקודשת לחומרין (פי' כמו דאמרינן בקידושין (שם) א"ל אביי ודילמא שאני התם משום דלחומרא ופירש"י כלומר איכא למימר דהא דתני מקודשת לחומרא קאמר שאינה מותרת לאחר בלי גט אבל קידושין גמורים לא הוי לבטל קידושין אחרים שלא יתפסו בה שאם בא אחר וקידשה צריכה גט אף משני) וע"ז מייתי להא דר' יעקב בר אחא בשם ר' אימי ראובן חייב לשמעון סמכי' גבי' לוי אפירסן לוי לית ראובן חייב לשמעון אלמא דדברים שבלב אינם דברים אפי' לענין דיני ממונות ואע"ג דהוי ודאי בחיובא וספק בחזרה והשתא אם איתא דדברים שבלב הוי דברים רק דמקודשת לחומרא א"כ אמאי קאמר דלית ראובן חייב לשמעון ע"ז אומר הדא דאת אמר בשלא עשו בהערמה (פי' שנעשה עני אח"כ) אבל אם עשו בהערמה חייב והוא משום דדברים שבלב הוי דברים אלא דמקודשת לחומרין) והק"ע שגה בזה שכתב ומן התימא על הפוסקים שלא ביארו דבר זה וכתבו סתמא ה"ז מקודשת משמע דבכל ענין מקודשת ואם קידשה אחר אין צריכ' הימנו גט. ושגה בזה דהא לפי מה שביארתי מוכח דהש"ס דילן לא סבר הכי דהא זהו כאביי דאמר בקידושין (ד' נ') א"ל אביי דילמא שאני התם משום דלחומרא אבל לבסוף מסיק אלא אמר ר' חייא בר אבין כו' ופשטוה מהא האומר לשלוחו הבא לי כו' וא"כ המסקנא כרבא דדברים שבלב אינם דברים וא"כ היא מקודשת ודאי וע"כ לא הביאוהו הפוסקים דלפי הש"ס דילן הלכה כר"א דאמר מקודשת אפי' בעדים ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:4:2:4)

**[ועיין** בב"מ (דף קיב) בתוס' ד"ה חוזר שהביאו מה שהביא הרי"ף הירושלמי דשבועות גבי חנוני על פינקסו דנשבעין ונוטלין מבע"ה קאמר דדווקא כשלא העמיד לפועלים אצל חנוני אבל אם העמידם אצלו אין בע"ה חייב לפועלים כלום ומפרש הירושלמי דהירושלמי אתי אליבא דר"ש וסבר כמותו אבל לדידן קייל"ן כרבה. ולפי זה הא דאמרינן הכא סמכי' גבי לוי היינו אף שלא היה לוי חייב כלום נמי אינו חוזר וכרב ששת ואנן קייל"ן כרבה ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:5:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:5:3:1)

**שם** (ה"ה) מתניתין האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר כו' לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת כו' ובגמ' דילמא ר' הושעי' רבה ור' יודן נשי' הוון יתבין אמרין נימא חדא מילתא בקידושין האומר לאשה הא ליך פרוטה זו שתקדשי לי לאחר שאגרשיך כו' עיין מה שביארתי ע"ז (פ"ג דנדרים ה"ה):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:5:7:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:5:7:1)

**עוד** שם אמר ר' יוסי בר' בון מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך ה"ז מקודשת עיין מה שביארתי על זה בספרי עמק יהושע (ס' כ"ג) דהטעם משום דשיטת הירושלמי הוא דאימתי הוי זיקה אם בא לבסוף לידי חליצה או יבום ע"כ הוי זיקה אבל אם לא בא לבסוף לידי חליצה או יבום ע"כ לא הוי זיקה וכמו דאמרי' בגמ' מפני שחלץ לה הא אם לא חלץ לה ומתה מותר באמה הדא היא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר"א שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה הי' לו בה כיון שמתה בטלה זיקתה (פי' שסובר דכיון שמתה בטלה זיקתה למפרע וע"כ מותר באמה משום דפקעה זיקתה למפרע דכיון שלא באה לבסוף לידי חליצה או יבום פקע זיקתה) אבל לשיטה הש"ס דילן ביבמות (ד' י"ז) דזיקה בכדי לא פקע ועיי"ש שהארכתי בזה ועיין פ"ק דיבמות בספרי נועם ירושלמי מה שהארכתי שם וע"כ קאמר ר' יוסי בר' בון דדווקא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אבל לאחר שימות יבמיך א"כ לא באה לבסוף לידי חליצה או יבום א"כ לא הוי מזוקקת למפרע וא"כ תפסי קידושין למפרע וע"כ אמר לאחר שתמות אחותך או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך ואפשר דמביא מזה ראי' דהטעם שאין קידושין תופסין ביבמ' הוא משום זיקה וע"כ אומר לאחר שימות יבמיך ה"ז מקודשת דאי הטעם הוא כדר"ע משום שאין קידושין תופסין בחייבי לאוין א"כ אפי'לא בא לבסוף לידי חליצה או יבום נמי לא תפסי קידושין א"כ אמאי לא קאמר לאחר שימות יבמיך אלא ודאי דהטעם הוא משום דאין קידושין תופסין ביבמ' מחמ' זיקה וע"כ אם לא בא לבסוף לידי חליצ' או יבום פקע הזיקה ובפ"ק דיבמות הארכתי בזה עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:6:2:1)

**שם** (ה"ו) מתניתין האומר לאשה התקדשי לי ע"מ שאדבר עליך לשלטון ואעש' עמך כפועל דיבר עלי' לשלטון ועש' עמה כפועל מקודש' ואם לאו אינה מקודש' ובגמ' רב אמר והוא שנתן לה שו"פ אנן קיימין ר' אימי בעי קומי רבי וכל הדברים לא והוא שנתן לה שו"פ אנן קיימין (פי' דהי' סבור דהא דאמר ע"מ הוא רק בתורת תנאי וע"כ בעינן שיתן לה שו"פ וע"כ אומר דהא זה ודאי דבכל הקידושים של ע"מ בעינן שיתן לה שו"פ) אלא כיני במה שאדבר עליך לשלטון ודבר עלי' לשלטון בשו"פ מקודשת כו' במה שאעש' עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (פי' שצרי' שיהא שכר הפעולה ש"פ ובזה הוא מקדשה) (והוא כמו דאמרי' בש"ס דילן (ד' ס"ג) אמר ר"ל והוא שנתן לה שו"פ ובשכר לא והתניא בשכר שהרכבתיך כו' אינה מקודשת בשכר שארכיבך על החמור שאושיבך בקרון או בספינה מקודשת וכי תימא ה"נ בדיהיב לה שו"פ והא בשכר קאמ' כו' אמר לך ר"ל האי תנא ברא סבר אינה לשכירות אלא לבסוף ותנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכן הוא שיטת הירושלמי דבשכר נמי מקודשת) ואפשר לומר דאין זה מטעם דאינה לשכירות אלא לבסוף אלא דהירו' לטעמי' דהמקדש במלוה מקודשת וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ק דקידושין ה"ב) וכן בירושלמי (פ"ב דקידושין ה"א) דתני התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב כו' אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת במלוה שיש לי בידך והלכה ומצאתה שנגנבה כו' אפי' לא נשתייר שם שו"פ מקודשת ורשב"א אומר משום ר"מ מלוה הרי היא כפקדון אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (ולא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ז) שאומר דהאי ברייתא משבשתא היא ומתרץ להברייתא ובמלוה אעפ"י שנשתייר הימנה שו"פ אינה מקודשת) וע"כ סובר דבמה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת והוא אפי' אי אמרינן דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והוא משום דהמקדש במלוה מקודשת לפי שיטת הירו' ואף דאמרינן בירושל' (פ"ב דקידושין ה"ה) ר"ח בשם ר"י בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע אפשר דסובר דהלכה כרשב"א דבעינן שישתייר שו"פ אבל מתניתין אפשר לומר דאתי כת"ק) ולקמן יתבאר עוד בזה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:6:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:6:2:2)

**עוד** שם ר' בא בשם רב והוא שיחדה לו סלע במגדל במה קידשה כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו [ונראה לי שנתחלפו השורות וצ"ל במה קידשה וע"ז אומר ר' בא בשם ר' חייא בר רב והוא שיחדה לו סלע במגדל כהדא דתנינן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וצריך לבאר דמאי מקשה במה קידשה כיון שביארתי דהירושלמי סובר דלת"ק במלוה אפי' לא נשתייר שו"פ נמי מקודשת א"כ מה פריך במה קידשה ואיפשר לומר שסובר כרשב"א דאפי' במלוה נמי בעינן שנשתייר שו"פ וע"כ פריך במה קידשה וע"ז אומר והוא שיחדה לו סלע במגדל. ועוד איפשר לומר דפריך על הא שאומר דבמה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת וע"ז פריך במה קידשה ואע"ג שסובר דלת"ק המקדש במלוה מקודשת אך איפשר לומר שסובר דהטעם הוא משום דהוי כמקדש בהנאת מחילת מלוה וע"כ מקודשת אבל הכא אי איפשר לתרץ דמקודשת בהנאת מחילת מלוה דהא אומר דבשכר שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת וא"כ א"א לומר בהנאת מחילת מלוה וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ב דקידושין ה"א) ר' יוסי בעא אדם נותן שו"פ על דינר שמא נותן שו"פ על שו"פ וכמו שביארתי שם דלא כהפ"מ שפי' בדוחק אלא שהפי' שסובר דהטעם דהמקדש במלוה מקודשת הוא דהוי כמקדש בהנאת מחילת מלוה וע"ז אומר אדם נותן שו"פ על דינר ע"כ הוי כמו המקדש בהנאת מחילת מלוה שזהו הנאה הבאה מחדש והוה כאלו נותן לה שו"פ וזהו דווקא בדינר אבל שמא אדם נותן שו"פ על שו"פ. וא"כ אם מקדש במלוה של פרוטה אינה מקודשת דהא אין אדם נותן שו"פ על שו"פ וא"כ איך אמר הכא דאם עשה עמה כפועל שו"פ מקודשת וא"כ קשה דהא המקדש במלוה אינה מקודשת. ואפי' לפי שיטת הירושלמי דלת"ק המקדש במלוה מקודשת ה א משום שמקדש בהנחת מחילת מלוה אבל הכא שאומר שאם עשה בשו"פ מקודשת וא"כ כל השכר הוא אינו רק שו"פ וא"כ תקשה וכי אדם נותן שו"פ על שו"פ וא"כ ליכא בהנאת המחילה שו"פ וע"כ אמר ר' בא בשם רב והוא שיחדה לה סלע במגדל כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וכמו שכתב הרשב"א דרב סובר דמטבע נעשה חליפין ולשיטת הש"ס דילן מפרש למתניתין דהיינו על מנת בתורת תנאי ותנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף דלשיטת הש"ס דילן המקדש במלוה אינה מקודשת כמו שביארתי ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:8:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:8:2:1)

**שם** (ה"ח) מתניתין קידשתי את בתי הקטנה קדשתי' וגרשתי' כשהיא קטנ' כו נאמן קדשתי' כשהיא קטנ' והרי היא גדולה אינו נאמן מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן המקדש את בתו סתם אין הבוגרת בכלל ובגמ' קדשתי את בתי הקטנות בכלל כו' עיין מה שביארתי (רפ"ב דקידושין ה"א):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:8:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:8:3:1)

**שם** חד פרסאה מי דמך אמר לון הבו לאיתתי' דההוא גברא גיט' אמרון לי' ולמה בגין אחוך עליבא כד דמך אתא עובדא קומי ר' שמואל אמר מאחר שיש בידו לגרש נאמן ונראה לי דצ"ל אמרו לי' הבו לאיתתי' דההוא גברא גיטא (פי' שהם אמרו לו שיתן גט) אמר לון ולמה בגין אחוך עליבא כד דמך אתא עובדא קומי ר' שמואל אמר מאחר שיש בידו לגר' נאמן פי' אפי' במקו' חזקה דאי' לי' אחי' ר"י אמר אינו נאמן (פי' דאינו נאמן במיגו להכחיש החזקה לגמרי) נחת עולא לתמן ואמר בשם ר' יוחנן וחברון עלוי הגע עצמך שהי' כהן (ופי' הק"ע והפ"מ הגע עצמך שהי' המגרש כהן ולא רצה לגרש שמא יעמוד מחליו ויהא אסור בה והקשה הק"ע דהא תנן בגיטין (ד' פ"א) דסברי ב"ה המגרש על תנאי ולא נתקיים התנאי לא פסלה מן הכהונה א"כ ה"ל לגרשה על תנאי וכבר ביארתי בס' נ"י (ס' י"ד) דהקושי' הוא הגע עצמך שהיה כהן (פי' דאם הי' כהן מי שרוצה לישא אותה היא אסורה להנשא לו וא"כ הוי מיגו לחצי טענ') וכמו שהקשו התוס' בב"ב (ד' קל"ו) דאמרינן התם אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמר זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה וכתבו התוס' אע"ג דהאי מיגו לא חשיבא שאם הי' מגרשה הי' פוסלה מן הכהונה והשתא שאמר זה בני לא פסיל לה מ"מ חשיב מיגו לפוטרה מן היבם ועי' במ"ל ברמב"ם (פ"ג מה' יבום) שכתב שיש להסתפק אי שרי לכהן או לא דכיון דנאמנותו הוא משום דאי בעי מגרש לה אם כן לכהן אסירא עיין שם ועיין בספרי נ"י (שם) ואם כן הפי' הוא דהגע עצמך שהי' כהן היינו מי שרוצה לישא אותה הי' כהן וא"כ אסורה להנשא ואם כן הוא מיגו לחצי טענה וכן איתא בירושלמי (פט"ו דיבמות ה"ב) וחש לומר שמא שילח לה גיטא ממדינת הים (פי' וא"כ לא מקלקלה נפשה על שאומרת שמת בעלה וא"כ אמאי צרתה מותרת) הגע עצמך שהיה כהן (פי' אם ניסת לכהן דאז הוא ודאי משום שמת בעלה ולא משום דשלח לה גיטא וא"כ הפי' הגע עצמך שהיה כהן קאי על הנושאה) וע"ש מה שהארכתי בזה ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:9:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:9:3:1)

**שם** (ה"ט) מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קידשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות כו' כולן אסורות דברי ר"מ חוץ מן הקטנה שבקטנות ר' יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות כו' ובגמ' ר' ירמי' בעא קומי ר"ז מחלפא שיטתי' דר"מ מחלפא שיטתי' דר' יוסי כו' עיין בספרי נ"י (ס' ו') מה שביארתי בזה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:10:2:1)

**שם** (ה"י) האומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותי' והוא מותרת בקרוביו כו' קידשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי הוא אסור בקרובות הגדולה והגדולה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו ובגמ' אר"י מסתברא דלא יהוי ר"מ פליג הכא א"ר מנא כל גרמי' אמרה דהו' פליג מה אין תמן שבכלום קטנות וגדולות את אמר ר"מ פליג כאן שבכלום גדולות אצל קטנות וכלום קטנות אצל גדולות לא כש"כ שיהא ר"מ פליג:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:10:2:2)

**והנה** הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נראה לפרש הא דאמר ר' יוסי מסתברא דלא יהוי ר"מ פליג הכא (פי' אם היא אומרת לא קדשת אלא בתי ולא הי' הכחשה בזה לא הי' ר"מ פליג אם הי' לה בנות הרבה שאין כולם אסורות) והטעם כשהיא אמרה שנתקדשה בתי מסתמא היא הגדולה וכמו שכתבו התוס' בקידושין (ד' נ"ב) בד"ה והלכתא כו' ועוד אפי' לא פירש נמי כו' יש לנו לומר דקידש הגדולה משו' דלא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה ואע"ג דר"מ פליג במתניתין גבי גדולה שר"מ אוסר התם קאי אמתניתין דתנן המקדש את בתו אין הבוגרת בכלל וע"כ כיון שאין הבוגרת בכלל ע"כ לא שייך הא דלא יעשה כן במקומינו דהא אין הבוגרת בכלל דהא הבוגרת אין יכול האב לקדש (ואפי' אםשוויתי' שליח אפ"ה אמרינן בקידושין (ד' נ"א) דלא שביק אינש מצוה דרמי' עלי' ועביד מצוה דלא רמי' עלי' וא"כ כיון שאין הבוגרת בכלל א"כ לא שייך לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה כו' אבל במתניתין דמיירי שאמרה לא קדשת אלא בתי היינו שעשתה לאמה שליח וכמו שכתב התוי"ט דמיירי שאמה קבלה בשליחות' וא"כ הבוגרת נמי בכלל דהא בין נערה בין בוגרת אין המצוה מוטלת עלי' רק על האב שנאמר את בנותיכם תנו לאנשים וא"כ כיון שהבוגרת בכלל א"כ ודאי דלא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה כו' ומסתמא כשקיבלה בתורת שליחות אף שכל הבנות עשאוה שליח אעפ"כ ודאי מקבלת בשביל הגדולה. וע"כ ר"מ נמי מודה בזה (ועיין בס' המקנה שכתב לתרץ קושי' הב"ח על הטור וכ' דמתניתין קאי ארישא דאין הבוגרת בכלל וא"כ אין שייך לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה כו'):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:10:2:3)

**וע"ז** א"ר מנא כל גרמי' אמרה דהוא פליג מה אין תמן שבכלום גדולות וקטנות (פי' שיש שם גדולות וקטנו') וא"כ יש לומר דלא מחית אינש נפשי' לספיקא אפ"ה ר"מ פליג ואמר דמחית אינש נפשי' לספיקא) כאן שבכלום גדולות אצל קטנות וקטנות אצל גדולות (פי' שאמרה סתם בודאי דכולם אסורו') וסובר ר' מנא דהא דאמרי' קדשתי את בתי הגדולה לא מיירי שיש בוגרת דלא נתקדש' דא"כ למה ר' יוסי מתיר הא איפשר דהכונה על כת השני' שהיא גדולה לגמרי מן הקטנות אבל בכת הראשונה יש בוגרת שלא נתקדשה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:10:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:10:2:4)

**[ועיין** בס' המקנה שכתב שאיפשר לומר דלא קאי ארישא דלא נתקדשה הבוגרת דא"כ אפשר דהאי הגדולה על גדולה שבכת השני' וא"כ מוכח דלא סמכינן אהא דלא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה אפי' אם אמר קדשתי את בתי הגדול' מכש"כ אם אמרה האם נתקדשה בתי בודאי שכולם בספק והא דאמר דר"מ פליג משמע דלר' יוסי מותרות היינו אם אמרה בפירוש קדשתי את בתי הגדולה והא דקאמר כאן שבכלום קטנות אצל גדולות היינו שלא אמרה בתי הגדולה היינו משום דר' יוסי סובר דאפי' בנתקדשה בתי סתם לא פליג ר"מ וסמכינן אהא דלא יעשה כן במקומינו וע"ז אומר דר"מ פליג הכא דהא בנתקדשה בתי סתם ודאי דסובר ר"מ דלא סמכינן אהא דלא יעשה כן במקומינו כו' דהא פליג אפי' אם אמרה קדשתי את בתי הגדולה כו' אלא ודאי דלא סמכינן ע"ז וכמו שהקשו התוס' שם וע"כ אם אמרה נתקדשה בתי הגדולה פליג ר"מ עם ר' יוסי כמו ברישא דלא סמכינן על הא דלא יעשה כו' כמו שדחו התוס' בקידושין (דף נב) מה שכתב ר"ת דהגדולה מקודשת משום דלא יעשה כן כו' עיי"ש ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:1)

**שם** (ה' י"א) מתניתין קידשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו ובגמ' ר"ה אמר מפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס הגע עצמך שהי' חבר והי' יודע שחייב גט וקנס והלך ונשא את אחותה מוציאין את הודאי מפני הספק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:2)

**והנה** הק"ע והפ"מ פירשו מפתים אותו ליתן גט (אהיא אומרת לא קדשת אלא אותי קאי וכן בקדשתני דלעיל אבל אין לכופו ליתן גט דלא ניחא לי' ליתסר בקרובותי' משום אחות גרושתו וכופין אותו ליתן קנס כלומר ואם מעצמו נתן גט כופין אותו ליתן כתובה מקנסא ולא מדינא) הגע עצמך שהי' חבר והי' יודע שחייב ליתן גט וקנס וקדם ונשא את אחותה מוציאין הודאי מפני הספק (וכתב ע"ז הרשב"א וכופין אותו ליתן קנס שכבר הודה שקידשה וה"נ כתובה קאמר וקרי לה קנס שאינה נגבית ממנו אלא מחמת שנתן גט וכהוד' דמי) (וכמו דאמרינן בש"ס דילן בקידושין (ד' ס"ה) אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה איתמר נמי כו' כופין ומבקשין תרתי ה"ק מבקשין ממנו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה) וכתב עוד הרשב"א ומסתברא דאם הוא חכם ויודע שהיא אסור' לעלמא ונתן גט מעצמו ופירש שעל דעת כן הוא כותב שלא תתעגן אין כופין אותו ליתן כתוב' אבל אם לא פירש נראין הדברים שכופין אותו ליתן כתובה דסתם אמרו ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה ולא חילקו בין חכם יודע שהוא ראוי ליתן גט לשאינו יודע כו' וכתב הפ"מ ומדבריו נראה לפרש האי דהכא כן ותרי בעיות הן הגע עצמך שהי' חבר והי' יודע כלומר שהי' יודע שראוי ליתן גט אם חייב קנס וקאמר שחייב גט וקנס כלומר שאפי' הכי חייב בשניהם דלא חילקו והלך ונשא אחותה בעי' אחריתא היא אם הלך ונשא אחותה מקודם מהו ופשיט לי' מוציאין את הודאי מפני הספ' (בלשון תמי') כלומר מאי תיבעי' לך דהשתא ודאי אין מפתים אותו ליתן גט בשבילה ולאסור עליו נישואי אחותה שהן ודאי:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:3)

**ולי** נראה שזהו דוחק לפרש הירושלמי הא דרב הונא אמר מפתים אותו ליתן גט וקנס כמו דאמרינן בש"ס דילן בקידושין (ד' ס"ה) דמפתים אותו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה דמשמע מהירושלמי דמפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס דעבדינן תרוייהו:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:4)

**ע"כ** נ"ל לבאר דהירושלמי אזיל לטעמי' וכמו שאבאר שכבר ביארתי בספרי נ"י (ס' כ"ב) אהא דירוש' דיבמות (ס"פ י"ג) הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי פשיטא דהוא מעלה לה מזונות פשיטא שאינה יורשה כו' היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי פשיטא שאינה מעלה לה מזונות וא"כ משמע ששיטה הירוש' הוא דאזלינן בתר ההודאה לחיובא ולא אחר ההוד אה לפטור ועיי"ש בק"ע שכתב שם והנה זה כמה נסתפקתי תובע ונתבע שכפי טענת התובע נפטר הנתבע וכפי טענת הנתבע יצא חייב הדין עם מי ורצה לפשוט ספיקותו מהכא דלפי דברי האשה אין לה מזונות אפ"ה שמעינן לדברי הבעל ויש לה מזונות עיי"ש. והוא תמוה דהא לפי שיטת הש"ס דילן ודאי דאזלינן אחר ההודאה של הפטור מהא דגיטין (דף מ) כתבתי ונתתי לו והוא אמר לא כתב ולא נתן לי הודאת בע"ד כמאה עדים דמי אלמא דאזלינן בתר הודאת המקבל לפטור. אך התוס' כתבו התם בנותן לא אמרינן הכי דפעמים סבר שמקבל מידו וזכה בה והוא לא קיבל כו' וכן מוכח מהא דאמרינן בב"ב (דף קלה) זה אחי אינו נאמן ואידך מאי קאמרי אי קאמרי אחונא הוא אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא דקאמרי לאו אחינו הוא אימא סיפא נפלו לו נכסים ממקום אחר ירשו אחיה עמו הא אמרו ליה לאו אחונא הוא אלמא דאזלינן בתר המקבל שמודה לפטור ולא אזלינן אחר המחייב א"ע. וכן משמע בב"ק (דף לה) הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק לימא תהוי תיובתא דרבה בר נתן דאמר טענו חטים והודה לו בשעורים פטור כו' והוא משום דאזלינן בתר הודאת המקבל לפטור]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:5)

**אבל** שיטת הירושלמי דאדרבא דאזלינן בתר הודאת הנותן לחיוב וכמו שהבאתי בספרי נחלת יהושע (שם) הירושלמי דפ"ק דב"מ (ה"ב) אמר ר"ה תני תמן אשה שהי' רכוב' ע"ג בהמה ושנים מנהיגים אותה ואומרת אילו עבדי והחמור והמשוי שלי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והחמור והמשוי שלי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והחמור והמשוי שלי צריכה גט משניהם וצריכה לשחרר את שניהם ושניהם משחררין זא"ז בחמור ובמשוי שלשתן שוין (ועיין בקידושין (ד' ס"ה) שנים שבאו ממד"ה ואשה עמהם וחבילה עמהם כו' וכתב הרשב"א בחידושיו לקידושין ותמי' לי אחרון למה אינו מפסיד דאע"פ שהראשון שקבל גיטו מיד חבירו ומיד האשה הי' לו להפסיד חלקו שבחבילה דמה שקנה עבד קנה רבו ואחר שקיבל השני גיטו ממנו וזה כתב ונתן לו ה"ל ראשון כאומר מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום דהודאת בע"ד כו' ואולי נאמר דאפי' בעבד נאמר בדין שאמרו באשה למעלה דלא הכחישו טענותיה' אלא במה שאומר שזה עבדי אבל בחבילה לא הכחיש טענתו ודילמא אחר נתנו לו ע"מ שיצא לחירו' אלא שאין לרבו רשו' בו עכ"ל אבל לפי מה שביארתי שי' הירוש' משמע דס"ל דאזלינן בתר הודאת הנותן אתי שפיר ולא קשה [ואיפשר דתלי בזה במה שהאריך בזה הקצה"ח (ס"ה) דמהו טעמא דהודאת בע"ד כמאה עדים דלפי מה שכתב מוהר"י בן לב הוא מתורת חיוב ומתנה והקצה"ח כתב דהטעם הוא דהודאה הוי משום נאמנות ומשום דהתורה האמינתו על עצמו לכל אדם בין באיסור בין בממון עיי"ש וא"כ אם הטעם הוא כמו שכ' מהריב"ל דהטעם הוא משום חיוב ומתנה ע"כ סובר הירו' דאזלינן בתר הודאת הנותן אף שהמקבל מכחישו אעפ"כ מתחייב הנותן בתורת מתנה דהא הנותן רוצה ליתן מתנה משא"כ לפי מה שכתב הקצה"ח דהתורה האמינתו וא"כ כיון שהתורה האמינתו להמקבל ג"כ ע"כ אוקי ממונא בחזקתו כיון ששני ההודאות של הנותן והמקבל מכחישות זו את זו ע"כ לא מפקינן ממונא מן המתחייב כיון דאיכא הודאת הנותן שכנגדו וזהו שיטת הש"ס דילן אבל שיטת הירושלמי דהטעם דהודאה הוא משום מתנה וע"כ מיבעי' ליה בירושלמי (ספי"ג דיבמות) היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי כו' מהו שיירשנה כיון שהוא בתורת מתנה וע"כ כיון שהמתנה הוא לאחר מיתה ע"כ לא מהני ההודאה משום מתנה כיון שמתה וא"כ ליתא למקנה בעולם ועיין בקצה"ח (ס' קצד) שכתב לתרץ אהא דאמרינן בב"ב (דף קמח) למימרא דסבר ר"נ מילתא דאיתא בברי איתא בשכ"מ כו' ומקשה לה מהא דשכ"מ דאחר הלואתי לפלוני הלואתי לפלוני ומשני איתא בברי במעמד שלשתן והקש' ולישני לי' דבברי אית' בהודאה אלא ש"מ דלא מקני חוב בהודאה וכתב שם דטעמא דמילתא דנהי דאודיתא הוי קנין אבל חוב ע"פ שאינו ברשותו לא מצי להקנותו בשום ענין כיון שהוא דבר שאינו ברשותו אינו נתפס בו קנין אלא במעמד שלשתן והוא נמי הלכתא בלא טעמא אבל דבר שברשותו שנתפס בו קנין גם אודיתא הוי קנין כו' עיין שם ודו"ק]משא"כ שיטת הבבלי כמו שהוכחתי מהא דב"ב (ד' קל"ה) ועיין בתוס' כתובות (ד' פ"ט):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:6
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:6)

**ונראה** לי עוד לבאר דהירושלמי שסובר דאזלינן בתר הודאת הנותן אזיל לטעמי' וכמו שהבאתי מהא דב"ב (ד' קל"ה) דתנן זה אחי אינו נאמן ואידך מאי קאמרי אי קאמרי אחונא הוא אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא דקאמרי לאו אחינו הוא אימא סיפא נפלו לו נכסים ממקום אחר ירשו אחיו עמו הא אמרי לאו אחינו הוא לא צריכא דקאמרי אין אנו יודעין אמר רבה זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור אביי אמר לעולם אימא לך חייב ושאני הכא דכמנה לאחר בידך דמי אבל לרבה צריך לומר דהלה אומר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור והירושלמי סובר דאם אומר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב וכמו דאיתא בירושלמי שסובר רב הונא דמנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב כמו דאמרינן בירושלמי (פ"י דב"ק ה"ז) הוצאתי לך מן הכיס ונתתי לך והוא אומר איני יודע רב הונא אמר אומרין לו את לית ידע אהן ידע וכן אית' בירושלמי (פ"ו דשבועות ה"ח) והלה אומר איני יודע ר"ה בשם רב אנת לית ידע אהן ידע ר' יהושע דיומא בעי קומי ר' יונה תמן את אמר לית את ידע אהן ידע וכא את אמר הכין תמן יש חילול שבועה הכא לית חילול שבועה (פי' דאמר לית את ידע אהן ידע דהירושלמי סובר דברי ושמא ברי עדיף) וכמו דאמרינן בב"מ (ד' צ"ז) שמעת מינה מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב לימא תיהוי תיובתא דרב נחמן דאיתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ר"ה ורב יהודה אמרי חייב ר"נ ור"י אמרי, פטור וע"ז אומ' המן את אמר לית את ידע אהן ידע (והוא ר"ה ור' יהודה דמן בבל אמרי חיי') וע"ז אומר ר' יהושע דרישא בעי קומי ר' יונה תמן את אמר לית את ידע וכא את אמר הכין תמן יש חילול שבועה והכא לית חילול שבועה ופי' הפ"מ כמו שפי' הרמב"ן הביאו הרא"ש גבי משכון השבועה חלה עליו לפי שהוא מחוייב שבועה וכיון שאינו יכול לשבע משלם אבל הכא גבי מנה יש לי בידך והלה אומר איני יודע לית חילול שבועה ומש"ה פטור:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:7
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:7)

**והנה** מה שפי' הרמב"ן והביאו הרא"ש הוא קשה דלפי מה שביארתי דהירושלמי סובר כשיטתי' דרב הונא דברי ושמא ברי עדיף א"כ לית לי' האי כללא דשבועת כו' ולא בין היורשים דמיירי כמו דאמר בשבועות (ד' מ"ז) אלא לאו דאמר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דבאבי' כה"ג מחייב אבל ביורשים פטור דלשיטת הירו' דסוב' דברי ושמא ברי עדיף א"כ אם אמר איני יודע ברי ושמא ברי עדיף וא"כ חיי' לשלם וכמו שהקשו התו' בשבועו' (מ"ז) בד"ה אי אמרת בשלמא חבי' כה"ג מיחייב תימא למ"ד בב"מ (ד' צ"ז) מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חיי' דברי ושמא ברי עדיף היכי מוקי לה אי בנ' ידענא ובנ' לא ידענא בהא ליכא חיוב שבוע' אלא חיוב ממון דברי עדיף ויש לומר דמוקי לה כרב ושמואל דבסמוך כו':


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:8
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:8)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ו דשבועות ה"ה) שבועת ה' תהיה בין שניהם להוציא היורש ר' אילא בשם ר' יסא ביורשין היא מתנית' (ופי' הפ"מ כלומר דהבריית' למעוטי יורשי' של המוטל עליו לישבע כו' והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד) וע"כ נ"ל לפרש דהירושלמי הוה קשה לו קושי' התוס' דאי ביורשיו מיירי משום דלא ידעי וכמו דאמרינן בשיטת הש"ס דילן דבאביו כה"ג מיחייב וא"כ קשה לשיטת הירושלמי וכמו שהקשו התוס' דהא באביו מיחייב לשלם דברי ושמא ברי עדיף וע"כ אומר ביורשיו היא מתניתא (פי' דקאי על יורש המלוה ובבא בטענת אביו דפטור מן השבועה וכמו דאיתא בגיטין ובשבועות (מ"ב) ראב"י סבר ל"ש בו ול"ש בבנו אינו מעיז והילכך לאו משיב אבידה הוא ורבנן סברי בפניו הוא דאין מעיז אבל בפני בנו מעיז ומדלא מעיז משיב אבידה הוא וע"ז אומ' ביורשיו היא מתניתא (פי' ביורשי המלוה אבל לא ביורשי הלוה לשיטת הירושלמי דברי עדיף):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:9
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:9)

**והא** דא"ר יהושע דיומא בעי קומי ר' יונה תמן את אמר לית את ידע אהן ידע וכא את אמר הכין (הפי' הוא כך ששאלו דתמן את אמר לית את ידע אהן ידע וא"כ ברי עדיף אפי' להוציא ומכש"כ להחזיק וא"כ אמאי איתא בירו' דסוף שבועות מהו שיאמ' לו בא והשבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה (פי' אם משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו) מ"מ אינו משלם מהו דיימר ליה אפי' את יהיב לי כמה דידי אנא בעי גבך (פי' אפי' יתן לי כמה אעפ"כ רוצה אני בהחפץ שלי) ונ"ל דהא דאיתא שם תני לא להקל ולא להחמיר חייב צ"ל פטור) והא דאמר אמר רבי מתניתא (צ"ל א"ר יונה) מתניתא אמרה כן אמר לשואל אמר לשומר חנם אמר כו' היכן שורי אמר לו מת כו' ונ"ל שיש ט"ס וחילוף השורות וצ"ל אח"כ אמר ר' יונה מתניתא אמרה כן היכן שורי א"ל מת כו' משביעך אני כו' פטור ומדייק מזה דלמה קאמר לו משביעך אני כו' אלא שאומר שמשביעך אני דאעפ"י שמשלם לו אעפ"כ דילמא הוא ברשותו וע"ז אמר לו משביעך אני וע"ז אמר ר' יונה (כצ"ל) מתניתא אמרה כן (פי' שצריך לישבע שאינה ברשותו) (וכן איתא בירושלמי (רפ"ג דב"מ) אמר משלם אני חוששין שמא שלח בו יד) וע"ז אומ' בירושלמי (ספ"ו דשבועות) ר' יהושע דיומא בעי קומי ר' יונה תמן את אמר לית אהן ידע וכא את אמר הכין (פי' דתמן את אמר לית אהן ידע אהן ידע פי' דברי ושמא ברי עדיף אפי' להוציא וא"כ בודאי ברי עדיף להחזיק) וא"כ אמאי אמר ר' יונה (בסוף שבועו') לפי גירסתי דמשביעין אותו שבועה שאינה ברשותו ואמאי הא זה טוען ברי שאינו ברשותו וזה טוען איני יודע וא"כ איך משביעין אותו והתוס' בב"מ (ד' צ"ז) בד"ה השוכר אומר שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור ואע"ג דבכל שבועות שומרים המפקיד משביעו מספק שמא אינו יודע אם נאנסה הכא שאינו ידוע אם מתה השאולה אין להשביעו מספק דהוי כאלו אומר המשאיל ספק לי אם השאלתיך או לא שעל אותה טענה אין השואל חייב לישבע כו' וע"ז פריך דאמאי חייב לישבע שאינה ברשותו הא הוי זה ודאי וזה ספק וע"ז אומר תמן יש חילול שבועה (פי' דהתם חלה השבוע' מתחיל' שצריך לישבע שאינה ברשותו) וכמו דאיתא בב"מ (ד' ו') שלש שבועות משביעין אותו שבועה כו' שבועה שאינה ברשותו וע"כ כיון דכבר חלה עליו השבועה שאינה ברשותו ע"כ צריך לישבע שבועה שאינה ברשותו הכא ליכא חילול שבועה וע"כ ברי ושמא ברי עדיף:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:10
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:10)

**[ומה** שכתב הפ"מ (ספ"ו דשבועות) והביא ראיה דהירושלמי סובר דברי עדיף ממה דאמרינן בירו' (רפ"י דב"מ ה"א) היה הא' מכיר מקצת אבניו נוטלין ועולות לו מן החשבון אמר ר' הושעיה ז"א ששולטת היד מצד א' ופי' הפ"מ שם מדקתני היה א' מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן דמשמע אפי' אין הלה מודה לו כיון דהוא מכירן נוטלן וכגון שזה אומר איני יודע דכיון דצד א' יודע הוא ידו שולטת ונאמן (והוא כמו דאמרינן בב"מ (דף קטו) והלה מה טעין אי דקאמר אין פשיטא ואי לא אמר אין למה נוטל אלא דא"ל איני יודע לימא תהוי תיובתא דר"נ דאיתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ר"ה ורב יהודה אמרי חייב ר"נ ור"י אמרי פטור כדאמר ר"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהם ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהן) וע"כ מפרש הפ"מ דאמר ר' הושעיה ז"א ששולטת היד מצד א' היינו דברי ושמא ברי עדיף אך שזה דחוק מאוד בפי' הירושלמי]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:11
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:11)

**ע"כ** נראה לי שחסר כאן וצ"ל בכאן הברייתא שהביא הירושלמי בב"ק (פ"ד ה"א) תני ג' שהטילו לכיס ונגנבו כך הן חולקין (פי' לפי ערך המעות) והתני באלו אבני' ונגנבו מחצה לזה (ופי הפ"מ באילו אבני' ונגנבו כגון הבית והעליה של שנים שנפלו ששניהם חולקין באבנים ובאלו אבנים אם נגנבו הפסד מחצה לזה ומחצה לזה) א"ר שימי סלעים גסות הן והפ"מ שגה בזה בפירושו וכצ"ל אבנים גסות הן ולית ידע או מן הדין נסב או מן הדין נסב מספק מחצה לזה ומחצה לזה (פי' שבאבנים מחמות שהן גסות ע"כ אמרי' דאין בילה ואיפשר שנטל הגנב או כולו מזה או כולו מזה ע"כ אמרי' דמחצה לזה ומחצה לזה) אבל אבנים (צ"ל סלעים) דקות הן ואיפשר לבלול לצאת ידי כולן כל א' וא' נוטל לפי כיסו דאמרינן דיש בילה וע"כ צריך להגיה בכאן הברייתא באלו אבנים ונגנבו מחצה לזה ומחצה לזה (וכן הביא הנ"י הירושלמי בסוף ב"מ) וע"ז אמר ר' הושעי' ז"א ששולטת היד מצד א' וא"כ איפשר לומר שנטל הגנב או כולו מזה או כולו מזה וע"כ אמרי' דאין בילה ומחצה לזה ומחצה לזה וע"ז הביא אח"כ תמן תנינן ק' טבל וק' חולין נוטל ק' וא' ק' טבל וק' מעשר נוטל מאה וא' אמר ר' יוסי אם אומר את נוטל מאה אני אומר כל חולין עלו בידי ונמצאו אלו בטיבלן ללמוד מזה דאפי' בדברים הדקין אמרינן אין בילה ושולטת היד מצד א' ועיין בר"ה (ד' י"ג) לכל אין בילה חוץ מיין ושמן כן הוא פירוש הירושלמי ודלא כהפ"מ ויש להביא ראי' עוד שהירושלמי סובר דברי ושמא ברי עדיףואפי' לר' יוחנן גמי דלא כשיטת הש"ס דילן אליבא דר' יוחנן שסובר כר"נ וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ח דב"ק ה"ו) תני ר' אבהו קומי דר' יוחנן הרגת שורי קצצת נטיעותי והלה אומר איני יודע חייב א"ל הן תניתה אילין למקבילות למקבילות (פי' שהוא בהיפוך הדין) א"ל אנא הוא דטעית ואינון דמרין כן מעידין אנו את איש פלוני שהרג שור פלוני והלה אמר איני יודע חייב (והפ"מ נדחק בזה מאוד דכיון דאמרי עדים שהרג א"כ אפי' הוא מכחישן בבירור נמי חייב ונדחק שם הפ"מ) ול"נ שנתחלפו השורות (כצ"ל) תני ר' אבהו קומי ר' יוחנן מעידין אנו את איש פלוני שהרג שור של פלוני והלה אומר איני יודע חייב אמר ליה הן תנתה למקרילות למקבילות (פי' דבר שהוא כנגד הדין) דהא בעדים אפילו הוא מכחישן נמי חייב) ע"ז אומר אנא הוא דטעית ואינון הוא דמרין כן הרגת שורי קצצת נטיעותי והלה אומר איני יודע חייב (כצ"ל) והוא משום דברי עדיף ולפי"ז אפי' ר' יוחנן נמי סובר דברי עדיף וע"כ לא שקיל וטרי בירושלמי על הא דתנן ב"מ (ד' צ"ז) המשאיל אומר שאולה מתה כו' והלה אומר איני יודע חייב והש"ס דילן מוקי לה בב"מ (ד' צ"ז) אליבא דר"נ כגון שיש עסק שבוע' ביניהן ע"ש ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:12
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:12)

**וע"כ** כיון שנתבאר שהירושלמי סובר דברי ושמא ברי עדיף וא"כ קשה הא דתנן בב"ב (ד' קל"ה) זה אחי אינו נאמן ואידך מאי קאמרי אי קאמרי אחונא הוא אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא דקאמרי לאו אחונ' הוא אימא סיפא נפלו לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו הא אמרי לאו אחינו הוא לא צריכא דקא אמרי אין אנו יודעין אמר רבה ז"א מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור וא"כ לשיטת הירושלמי שסובר דמנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב וא"כ קשה דאמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא ודאי דקאמרי לאו אחינו הוא ואפ"ה תנן דנפלו לו נכסים ממקום אחר ירשו אחיו עמו אע"ג דקאמרי לאו אחינו הוא אפ"ה ירשו אחיו עמו וע"כ סובר הירושלמי שאזלינן בתר הודאתו אלמא דאזלינן בתר הודאת הנותן וע"כ אע"ג דקאמרי לאו אחינו הוא אפ"ה ירשו אחיו עמו וע"כ סובר הירושלמי דאזלינן בתר הודאת הנותן וחייב לשלם דלא כשיטת הש"ס דילן וע"כ הא דאמרינן בב"ק (ד' ל"ה) בהא דתנן היה א' גדול וא' קטן ניזק אומר גדול הזיק ומזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק א' תם וא' מועד ניזק אומר מועד הזיק והמזיק אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה ופריך הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק נימא תהוי תיובתא דרבה בר נתן דאמר טענו חטים והודה לו בשעורים פטור והירושלמי לא שקיל וטרי בזה והוא משום דלשיטת הירושלמי ניחא דלשיטת הירו' אזלינן בתר הודאת הנותן לחיוב ולא אזלינן בתר הודאת המקבל לפטור וע"כ ניחא דאי לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ולא כשיטה הש"ס דילן דאזלינן בתר הודאת המקבל לפטור וע"כ פריך הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק נימא תהוי תיובתא דרבה בר נתן דאמר טענו בחטים והודה לו בשעורים פטור אבל לשיטת הירושלמי ניחא דאזלינן בתר הודאת הנותן:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:13
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:13)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ו דשבועות ה"ד) דתנן הטוען לחבירו כדי שמן והודה לו בקנקנין. מה אנן קיימין אם בשטענו קנקנים ושמן כ"ע מודו שיש הודאה מהטענה אם בשטענו קנקנים ולא הודה בשמן כ"ע מודו שאין הודיי' מהטענה ר"ז ור"א בשטענו קנקנים שמן אהן אמר קנקנים כו' ובכתובות (פי"ג ה"ד) ההן מלאין וההן אמר ריקנין כו' ר"א בשם ר"א מפיק לישנא מחצין דמשח (פ' מדות שמן) וכמו דאמרינן בכתובות (דף קח) כי פליגי היכא דאמר לי' עשרה כדי שמן יש לי אצלך אדמון אומר יש בלשון הזה לשון קנקנים ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון קנקנים) ופריך וישאלוני' (ופי' הפ"מ אמאי פליגי במשמעות לשונו וכי אין אנו יכולין לשאול מה היה כונתו לתובעו אם על המדות שמן או על הכלים עם השמן ומשני בהוא דאשתתק והנה בגליון הש"ס שם הביא קושיא א' דלכל הפירושים בטענו חטים והודה לו בשעורים אם מחמת מחילה או הודאה או משטה מה מועיל מה דנשאלים לבסוף כוונתו הא כבר הודה או מחל כו' ובפשיטות אינה קושיא דכיון דנאמן לומר שתבעו שניהם א"כ לא מחל לו על הקנקנים דכיון שאומר שכונתו הי' לטעון אף קנקנים אך לפ"מ שביארתי לשיטת הירושלמי הוא דהא דטענו חסים והודה לו בשעורים פטור היינו דפטור מן השבועה משום דלא הודה ממין הטענה אבל ודאי דחייב בשעורים דהא אזלינן בתר הודאת הנותן ולשיטת הירושלמי הא דפליגי ר"ג ורבנן בפ"ו דשבועות (דף לח) היינו לענין חיוב שבועה אבל בדמי שעורים בודאי חייב והוא דלא כשיטת הש"ס דילן שכתבו התוס' בב"ק (דף לה) דלשיטת הש"ס דילן פטור מדמי שעורין לכ"ע כמו דאמר רבה בר נתן טענו חטים והודה לו בשעורים פטור אלא דפליגי לענין חיוב שבועה ולשיטת הירושלמי חייב בדמי שעורים לכ"ע אלא דפליגי לענין שבועה]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:14
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:14)

**ומעתה** לפי מה שביארתי שיטת הירושלמי דאזלינן אחר הודאת הנותן בזה יתבאר הירושלמי דהכא רב הונא אמר מפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס ואין הפי' כמו שפירשו הק"ע והפ"מ שהוא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' ס"ה) דמבקשין ליתן גט ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה אלא דהפי' הוא דמפתין אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס (פי' שצריך ליתן כתובה דכיון שהודה ואמר קידשתי את בתך והיא אומרת לא קדשה אלא אותי וע"כ אעפ"י שהבת מכחשת שלא עשתה שליח וכמו שכתב המקנה בקידושין (שם) דאם הוחזקה השליח בעדים הבת אסורה אפי' אם האם אומרת שקיבלה בשביל עצמה ועיין שם שפי' שהבת אומרת שלא עשתה שליח (לפי פי' התוי"ט דמיירי בשהבת גדולה ועשתה שליח לאמה) וא"כ אעפ"י שהבת מכחשת אפ"ה אזלינן בתר הודאת המתחייב וכיון שאומר שקידש את בתה צריך ליתן לה גט ואף שלא נתן כתובה לגבות מחיים אך שאם לא יתן גט אז מחוייב לכונסה) וע"ז אומר מפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס דצריך ליתן הכתובה לבת דאזלינן בתר הודאת המתחייב (משא"כ לשיטת הש"ס דילן דאזלינן בתר הודאת המקבל כמו שביארתי תחילה) וע"ז אומר מפתים אותו ליתן גט וא"כ אסור לישא בתה דהא נתן גט להאם ואעפ"כ מתחייב ליתן קנס להבת (פי' כתובה וקרי לה קנס מחמת שהוא רק מחמת הודאתו) וגם שאם לא היה נותן גט היה יכול לכונסה אך כיון שמפתים אותו ליתן גט א"כ אסור לישא הבת ואעפ"כ כופין אותו ליתן קנס אעפ"י שזה היה מחמת שנתן גט אבל בלאו"ה לא היה צריך ליתן כתובה שהיה יכול לכונסה כמו שאמר שקידש את בתה אך כיון שנתרצה ליתן גט ע"כ כופין אותו ליתן קנס


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:15
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:11:2:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:11:2:15)

**וע"ז** אומר הגע עצמך שהיה חבר והיה יודע שחייב גט וקנס (פי' שיפתו אותו ליתן גט ויצטרך ליתן גט להאם שא"כ יהיה אסור באשתו שהיא אחותה) וא"כ כיון שלא יצטרך ליתן גט א"כ לא יתחייב קנס ג"כ שאם תתבע הכתובה יכול לומר שיכניסה דהא אינה אסורה לו כיון שלא נתן גט וא"כ יוכל לכונסה ולא יצטרך ליתן כתובה שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים וע"ז אומר אין מוציאין את הודאי מפני הספק (פי' כיון שכבר נשא לאחותה ע"כ אינו צריך ליתן גט דא"כ יצטרך להוציא אשתו ואין מוציאין את הודאי מפני הספק וע"כ אין צריך ליתן גט וגם קנס אינו צריך דכיון שאינו נותן גט א"כ יוכל לכונסה ולא ניתנה כתובה לגבות מחיים וע"כ פטור מגט וקנס) ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:12:4:1)

**שם** (הי"ב) חד גיור אתא לגבי ר' יוסי אמר ליה מהו מנסיב ממזרתא אמר ליה שרי חזר ואתא לגבי ר' יודה א"ל שרי אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזרין קומי שמיא חזר ואתי קומי ר' יוסי א"ל הוית ידע דהוא כן ולמה שרית לי מן קדמיתא א"ל מה דשאלת לי אגיבונך:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:4:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:12:4:2)

**והנה** קשה דאיך אמר לו ר' יהודה דשרי הא ר"י סובר דקהל גרים (בימים קדמונים) איקרי קהל וא"כ איך שרי למינסב ממזרתא כיון דר' יהודה סובר דקהל גרים (בימים קדמונים) איקרי קהל וכמו דאמרי' בקידושין (ד' ע"ב) ת"ר גר (בימים קדמוני') נושא ממזרת דברי ר' יוסי ר"י אומר גר לא ישא ממזרת כו' אייתר לי' לקהל כו' וכן לקמן בירו' וכן ביבמות (פ"ח ה"ב) מתניתא דלא כר' יודה דר"י אמר ארבע קהילות אינון (פי' מתניתא דתנן פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררות (בימים קדמונים) ואינן אסורין אלא לבוא בקהל דלא כר' יודא (פי' שסובר דק"ג איקרי קהל וא"כ איך קאמר הכא להאי גיורא (בימים קדמונים) דשרי למינסב ממזרתא ואיפשר לומר כמו שכתב הרא"ש בעבודת כוכבים (ד' ז') ומיהו בירושלמי אמר חכם שטיהר אין חבירו רשאי לטמא אסר אין חבירו רשאי לאסור וצריך לאוקמי שכבר חלה הודאת הראשון כו' וא"כ איפשר לומר דכיון דבא לפני ר' יוסי ואמר נו דשרי וע"כ לא רצה ר' יהודה לאסור ואמר לו דשרי אלא דידע דבנוי דההוא גברא ממזירין. וע"ז אומר ניחא בת ישראל לממזר ולנתין דכתיב לא יבוא ממזר בקהל ה' מה ת"ל לא יבוא לו לפסול (פי' דניחא דאם הזכר הוא ממזר וע"כ ניחא דהולד הולך אחר הזכר אבל הכא הנקבה ממזרת ועוד שהוא בהיתר וא"כ צריך הולד לילך אחר הזכר וכמו דתנן כל מקום שיש קידושין ואין עבירההולד הולך אחר הזכר ע"ז אומ' דלא יבוא כו' לו לפסול (פי' דאזלינן בזה בתר הפגום אעפ"י שהוא בהיתר) וע"ז אומר ופליגא על ההיא דאמר ר"י בן פזי דאמר ר"י בן פזי כו' מושיב יחידים ביתה אפי' ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה (והפ"מ נדחק בזה) ולי נראה דקאמר ופליגא על הא דריב"פ (פי' שלפי שהשיב ר"י לו דשרי) אלא דידע דבנוי דההוא גברא ממזירין קמי שמיא (פי' וזה אסור להרבות ממזירין) וכמו דאמרינן לקמן (ה"ג) דברי ר' יהודה ממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזירין מן העולם וא"כ אם ינסוב ממזרתא אע"ג דשרי אי אמרי' דק"ג לא איקרי קהל אעפ"כ כיון דבנוי דההוא גברא ממזירין ע"כ נא ישא אותה וע"ז אומר ופליגא על ההיא דריב"פ דמושיב יחידים ביתה דאפי' ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה וא"כ לית לי' הא דממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזירין מן העולם:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:7:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:12:7:1)

**עוד** שם עובד כוכבים ועבד שבאו על בת ישראל הולד ממזר ר' יעקב בר אחא כו' בשם ר' ינאי ברבי (ט"ס וצ"ל ר"ג ברבי) הולד אינו כשר ולא פסול אלא מזוהם ר' יונתן סליק עם ר' יודן כו' הורי תמן הולד כשר אמר ר' זעירא ההן ולד כל מה דאזיל הוא מתעלה רבי עבד ממזר (כצ"ל) ברי' מזוהם בר ברי' עבד כשר כו' והנה המפרשים הק"ע והפ"מ פירשו דהיינו לפסול לכהונה וכמו שאומר לקמן שאם הי' נקיבה שפסלה מן הכהונה וכמו דאמרינן ביבמות (ד' מ"ה) דכולי אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה כו' ואיפשר לומר דהולד מזוהם הוא כמו שכתבו רש"י ותוס' בקידושין (ד' ס"ח) דלמ"ד הולד כשר היינו אחר גירות דהטעם דהולד כשר היינו משום דשדי לי' בתר העובד כוכבים דעובדי כוכבים מזוהמין הם כמו דאמרינן בשבת (ד' קמו) בשע' שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא כו' ולא פסקה זוהמתן ועיין מה שהאריך בזה בספר ח"ש חלק אה"ע (ס' ב') במה שצריך גירות וע"ז אומר דהולד מזוהם (פי' שצריך גירות בימים הקדמוני') ובמ"א יתבאר:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:9:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:12:9:1)

**עוד** שם אמר ר' יעקב בר אחא תני תמן הפוסל פוסל בפנוי' והמכשיר מכשיר אפי' באשת איש עיין בריש יבמות מה שביארתי בזה.


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:13:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:13:3:1)

**שם** (הי"ג) תני משם ר"א יש איש ואשה שמולידין חמש אומות כיצד מי שיש לו עבד ושפח' והולידו בנים הרי עובדי כוכבי' ומזלות נתגייר א' מהן אחד גר וא' עובד כוכבים נתגייר רבו וגיירו לשני עבדים והולידו בנים הרי אלו עבדים אמר ר"ז הדא אמרה עובד כוכבים שבא על שפחה והולד בן הולד עבד והנה הפ"מ נדחק בזה והק"ע כתב לא ידענא מניין לו דהא הברייתא איירי כשעבד בא על השפחה וכדפירשתי בקונטרס:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:13:3:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:13:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:13:3:2)

**ולי** נראה שנתחלפו התיבו' (וכצ"ל) אמר ר"ז הדא אמרה עבד שבא על השפחה והוליד בן הולד עובד כוכבים (פי' דהא קשה דלמאי אומר נתגייר רבו (בימים קדמונים) וגיירו לשני עבדים והולידו בנים הרי אלו עבדים דלמאי אומר שנתגיירו העבדים דהיינו שגיירום לשם עבד ושפחה כמו שכתב הפ"מ כיון שתחילה היו עבדים כמו שאומר כיצד מי שיש לו עבד ושפחה וא"כ כי נתגייר אח"כ רבם ה"ל עבד ושפחה של ישראל וא"כ ממילא הולד עבד דהא היא שפחה של ישראל אלא ודאי דעבד שבא על השפחה (פי' שלא גיירום אלא הם עבד ושפחה מחמת שהי' תחילה עבד ושפחה בהיותו עובד כוכבים והולידו בן לא הוי עבד אלא הוה כסתם עובד כוכבים) וכמו דאמרינן בגיטין (ד' ל"ח) מניין לעובדי כוכבים כו' למעשה ידי' וביבמות (ד' מ"ו) מ"ט עובד כוכבים גופי' כו' וא"כ הי' קנוי רק למעשה ידי' וא"כ לא הוי הולד עבד רק אם טבלום לשם עבדות אז יקנה הגוף והוי קנוי קנין הגוף אבל לא מה שהיה קנוי מתחילה בהיותו עובד כוכבים (בימים קדמונים) וע"ז אומר ר"ז הדא אמרה עבד שבא על השפחה והוליד בן הולד עובד כוכבים וע"כ אמר דוקא גיירום כימים קדמונים ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:13:3:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 3:13:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/3:13:3:3)

**עוד** שם יש מוכר לאביו לתת לאמו כתובתה כו' וכתב הק"ע וקשה אהא דאמרינן לעיל (פ"ק) אין גובין מן העבדים כקרקעות א"כ אין העבד משועבד לכתובת אשה כו' והוא תמוה דהא אמרינן ביבמות (ד' צ"ט) מאי קמ"ל כולה ר"מ הוא ועבדא מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתובה וע"כ אינו מביא ראיה מזה דאיפשר לומר דכולה ר"מ היא ודו"ק: