## Noam Yerushalmi on Kiddushin Chapter 4

###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:1)

**רבי** בא בשם רב חסדא שלשה הן שהן נאמנין על אתר חיה ושיירה והמטהרת חברותי' כו' כההיא דתנינן המן שלש נשים שהיו ישינות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה היא טמאה ושתים טהורות אמר רבי בא ובלבד מעת לעת ובש"ס דילן בקידושין (ד' ע"ג) אמר ר"ח ג' נאמנים לאלתר כו' פוטרת חברותי' כו' אמר ר"ח שבדקה עצמה כשיעור ווסת:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:2)

**והנה** בפירושי על הירושלמי (בפ"ק דנדה הלכה א') ביארתי על הא דאיתא (שם) מגעה ברה"ר מהו נשמעינה מן הדא מעוברת ומניקה טהורות לבעליהן וכן אשה שיש לה ווסת ושאר כל הנשים טהורות בביאה ומטמאות במגע הדא אמרה ודאי מגעה ברה"ר טמא ונדחק בזה הפ"מ שההוכחה הוא מדתני מטמאות במגע סתמא משמע אפי' ברה"ר והוא דוחק.


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:3)

**[ועוד** קשה הא דאמר מעוברת ומניקה טהורות לבעליהן ופי' הפ"מ בלא בדיקה הא לפי' הפ"מ בהא דטהורות בביאה היינו משום שכל לבעלה לא בעי בדיקה א"כ כל הנשים טהורות בלא בדיקה וכמו דאיתא בנדה (ד' י"ב) כל לבעלה לא בעי בדיקה ועיין בהרא"ש שם]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:4)

**ע"כ** נראה לי דלא כהפ"מ והוא דהברייתא קאי על מתניתין דנדה (ד' ס') שלש נשים שהיו ישינות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות כו' ותולות זו בזו ואמרינן שם ת"ר כיצד תולות זו בזו עוברה ושאינה עוברה כו' מניקה ושאינה מניקה תולה בשאינה מניקה כו וע' בתוספתא (פ"ג) ובמ"א יתבאר


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:5)

**וע"ז** אומר מגעה ברה"ר מהו נשמעינה מן הדא מעוברת ומניקה טהורות לבעליהן (פי' דקאי על מתניתין דאם יש בהם מעוברת ומניקה טהורות לבעליהן) והוא דתלינן דהדם שנמצא הוא משאינה מעוברת מניקה כו' דתנן ותולות זו בזו וכן אשה שיש לה וסת (פי' דנמי תולה באשה שאין לה וסת) (והוא דלא כמו שכתבו התוס' בנדה (ד' ס') דדווקא בהך ענינא קאמ' הש"ס תולין אבל יש לה ווסת דמסולקת בדמים דהא אמרינן בה דיה שעתה אינה תולה באין לה ווסת כו') אבל הירושלמי סובר דתולה בשאין לה ווסת) ושאר כל הנשים (פי' שנמצא דם תחת אחת מהן) טהורו' בביאה (פי' אם בא עליה בעלה תחילה אינו מטמא כמו בועל נדה וכמו דאיתא בנדה (ד' י"ד) ואינה מטמאה את בועלה וע"ז אומר טהורות בביאה) ומטמאות במגע (פי' שהבעל טמא משום מגע ולא משום בועל נדה (ודלא כמו שפי' הפ"מ) וא"כ כיון דקאי אמתניתין א"כ מיירי בג' נשים וא"כ הוי רה"ר ואפ"ה תני דמטמ' משום מגע אלמא דמעל"ע שבנדה מטמא אפי' ברה"ר (וזהו דלא כמו שכתב המ"ל שהביא הרשב"א (פ' ט"ז מה' אבות הטומאה) שכתב הרשב"א דנשים אפי' מאה כחד דמי' דא"כ אין ראיה מהא דשלש נשים):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:6
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:6)

**ובזה** יתבאר הא דאמרינן אח"כ בירושלמי ר' יודן בעי בדקה חלוקה בשחרית ומצאתה טהור ובמנחה מצאה עליו כתם פשיטא חלוקה אינו טמא אלא עד שעת בדיקה גופה מהו שיהא טמא מעל"ע כלום אתה מטמא גופה אלא מחמת חלוקה חלוקה אינו טמא אלא עד שעת בדיקה וגופה טמא מעל"ע ואפשר לומר דדחו האי פשיטותא דפשיט מהברייתא דמעל"ע הוא אפי' בר"ה מדקאמר שאר כל הנשים טהורות בביאה ומטמאות במגע וכמו שביארתי דקאי על המתניתין דג' נשים וא"כ מוכח דטומאת מעל"ע הוא אפי' בר"ה וע"ז דחי דהך דשלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהם ואינו ידוע ממי הוא מטמא בתורת כתם וא"כ כיון שהי' בדוק לה בתחלה אינו מטמא מעל"ע וא"כ הא דתני דמטמא במגע היינו עד שעת כיבוס ולא משום טומאת מעל"ע וא"כ אין ראיה להא דטומאת מעל"ע דמטמא אפי' בר"ה (ובזה מיושב מה שכ' הפ"מ שהרמב"ם סתם דבריו בזה והוא משום דר' יודן דחי האי פשיטות' מהבריי) ועי' בתוס' נדה (ד' ב):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:7
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:7)

**והנה** מה שכתבתי דמעוברת ומניקה טהורות לבעליהן קאי אמתניתין דשלש נשים וע"ז קאמר וכן באשה שיש לה ווסת וא"כ מוכח מזה דלא כהתוס' דיש לה ווסת ולא הגיע שעת ווסתה דאינו תולה בהגיע שעת ווסתה ואפשר לומר דזה תלי אם וסתות דאוריי' דאנן קיי"ל כר יהושע לגבי ר"א בנדה (ד' ט"ו) דווסתות הוא דרבנן וכמו שכתבו התוס' והנה מהירושלמי דקאמר וכן באשה שיש לה ווסת דתולה בהגיע שעת ווסתה איפשר לומר דהירושלמי לטעמי' דהא דתנן בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה כולן טהורות אמרינן בקדושין (פ"ד ה"ב) ובב"ב (פ"ג ה"א) דתולה עד מעל"ע וכמו דאמרינן שם ר' בא בשם רב חסדאג' הן שהן נאמנים לאלתר החיה והשיירה והמטהרת חברותי' כו' ג' נשים שהיו ישינות במטה אחת ונמצא דם תחת א' מהן כולן טמאות בדקה אחת ומצאת טמא היא טמאה וכולן טהורות אמר ר' בא ובלבד מעל"ע וחולק על הש"ס דילן דאמרינן בנדה (ד' ס') אמר רב יהודה אמר רב והוא שבדקה עצמה כשיעור ווסת וא"כ לשיטת הירושלמי תלינן במעל"ע אע"ג דמעל"ע הוי דרבנן וא"כ הכא נמי לענין אשה שיש לה ווסת דתלינן בהאשה שהגיע זמן ווסתה ואע"ג דווסתות הוי דרבנן:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:8
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:8)

**ואיפשר** לומר דהטעם הוא כמו דאמרינן בנדה(ד' נ"ג) ת"ר ראתה כתם ואח"כ ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעל"ע דברי רבי וע"כ כיון דתלינן כתמה בראייתה מעל"ע הכי נמי לענין מטהרת חברותי' אין השאר נשים טמאות משום כתם דתלינן כתמה בראייתה מעל"ע ולשיטת הש"ס דילן איפשר לחלק דהתם ידעינן שהכתם והראי' הוא מאשה אחת ע"כ תלינן כתמה בראייתה מעל"ע אבל לענין לטהר שאר הנשים לתלות זה הדם באשה זו שראתה אח"כ בהא לא תלינן:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:9
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:9)

**ועוד** איפשר לומר דהא דקאמר הירושלמי דתלינן במעל"ע לענין לטהר חברותי' הוא כמו דאמרינן בנדה (ד' ס"ו) ת"ר תולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה ר' אומר אינו תולה כו' והענין הוא משום שמפסדת יום א' (ועיין במ"ל שהאריך בזה) וע"כ סובר הירושלמי דכיון דנמצאת טמאה א"כ היא מקולקלת ע"כ תלינן מה שנמצא דם על המטה בזו האשה כיון שהיא בלאו"ה טמאה ע"כ תלינן בה לטהר האחרת אך היינו דווקא עד מעל"ע דבלא"ה היא טמאה מעל"ע אבל יותר ממעל"ע לא דהא מקלקלת לה טפי שמחמת הראי' אינה טמאה למפרע רק עד מעל"ע אבל אי תלינן הכתם בה א"כ מקלקלת לה טפי שהיא טמאה מעת מציאות הדם וע"כ כיון דמקלקלת לה טפי ע"כ לא תלינן בה (ורב חסדא לטעמי' בש"ס דילן דאמר רב חסדא טמא וטהור שהלכו בשני שבילין כו' עיין שם) דלרב חסדא תלי הטעם בקלקול ועיין בנדה (ד' ס' ושם) רב אשי אמר הא והא רשב"ג ולא קשי' כאן למפרע כאן להבא ופירש"י לענין טומאת למפרע תולין דלא מקלקלה לה בהכי אך הש"ס דילן לא סבר הכי דאיך נתלה עד מעל"ע במה שראתה אח"כ כיון דבשעה שנמצא הדם לא הית' מקולקלת וא"כ איך נתלה במה שראתה אח"כ ועיין במ"ל (שם) ולפ"ז הי' אפשר להשוות הירו' להבבלי וכמו שפירשו התוס' שם דכאן למפרע כאן להבא (פי' אם בעלת הכתם הכירה כתמה ואח"כ לבשה היא וחבירתה חלוק ומצאת כתם אז תולה בה אבל אם לא הכירה כתמה עד לאח"כ לא תלינן) וע' בתוס' שם.


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:10
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:2:4:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:2:4:10)

**וע"כ** איפשר לומר דהא דאמרינן בש"ס דילן דדווקא כדי שיעור ווסתה היינו אם הי' הספק של מציאות הדם מיד ואח"כ ראתה ע"כ כיון שנולד הספק תחילה ע"כ אף שראתה אח"כ במעל"ע אעפ"כ לא תלינן כיון שהי' הספק תחילה אבל אם לא נמצא הדם עד אחר שראתה ע"כ תולין עד מעל"ע למפרע כיון שלא נולד הספק תחילה רק לאחר שראתה וע"ז אומר הירושלמי דהמטהרת חברותי' הוא עד מעל"ע היינו באם לא נולד הספק רק עד אחר שראתה ע"כ תלינן למפרע עד מעל"ע ובמ"א יתבאר


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:3:2:1)

**שם** (ה"ג) ר' ירמיה אמר כללא פצוע דכא כו' עיין ביבמות (פ"ח ה"ב) מה שביארתי בזה


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:3:3:1)

**עוד** שם אין יסבור ר' יהודה גרים פסולים בקהל ה' אינון לישא עמונית אינו יכול שהיא קהל ה' אצלו לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל ה' אצלה אמר ר' מתני' משחררין שפחה ומשיאין לו. והנה הפ"מ פירש (בפ"ח דיבמות ה"ב) דאין יסבור ר' יהודה גרים פסולים קהל ה' אינון ופי' הפ"מ גרים פסולים כמו גרים גרידי דקהל ה' נמי הן איקרו וא"כ גר עמוני אין לו תקנה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:3:3:2)

**והנה** הפ"מ שגה בזה דהא דקאמר אין יסבור ר יהודה גרים פסולים בקהל ה' אינון (פי' דאי אמרינן דאע"ג דסובר ר יהודה דקהל גרים קהל ה' אינון אפ"ה בגרים פסולים מודה דלאו קהל ה' אינון וכמו דאמרינן בקידושין (ד' ע"ה) אלא אמר רבא גר עמוני ומואבי איכא בינייהו והכי קאמר כל האסורין לבוא בקהל ומאי ניהו גר עמוני ומואבי מותרין לבוא זה בזה א"ה מאי ר' יהודה אוסר הכי קאמר אעפ"י שר' יהודה אוסר גל בממזרת הני מילי גר דראוי לבוא בקהל אבל גר עמוני ומואבי דאין ראוי לבוא בקהל לא ולפי"ז אע"ג דר"י סובר דקהל גרים איקרי קהל היינו דווקא בגרים כשרים אבל לא בפסולין וא"כ לפי"ז לא תקשה דאיך כתיב עד דור עשירי כו' דאיך איפשר דהא עמוני אינו יכול לישא עמונית דהא היא קהל ה' אצלו לר' יהודה דסובר דקהל גרים איקרי קהל דהא איפשר לו לישא מצרית דהיא מגרים פסולים ור' יהודה מודה בזה דק"ג לא איקרי קהל:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:3:3:3)

**ובזה** יתיישב מה שהקשיתי בספרי נ"י דמאי מקשה ביבמות (ד' ע"ח) אמר ר' יוחנן אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה כו' מצרי שני במאי יטהר כו' דאמאי לא פריך אהא דקייל"ן עמוני ולא עמונית דאיך יכול העמוני לישא עמונית א"כ צריך לומר דלא מקשה משום דמיירי דאי עבר ונסיב דאי לאיסורא הוא כמו דמסיק אח"כ אבל הכא דאי להתיר ע"כ פריך מצרי שני במאי יטהר וכעת נ"ל דאיפשר לומר דישא מצרית דאפי' לר"י שסובר דק"ג איקרי קהל היינו דווקא בכשירים אבל לא בפסולים וע"כ מקשה דאי אמרינן דמצרי ולא מצרית א"כ מצרי שני במאי יטהר לר' יהודה דסובר דק"ג איקרי קהל וכיון דמצרית מותרת א"כ היא מן הכשרים לבוא בקהל וא"כ ק"ג איקרי קהל:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:3:3:4)

**וע"ז** אומר בירושלמי דאין יסבור ר' יהודה גרים פסולים בקהל ה' אינון דגרים פסולי' נמי הוי קהל ה' (פי' דר"י סובר דק"ג אפי' גרי' פסולי' נמי הוי קהל ה') וע"ז מקש' לישא עמונית אינו יכול שהי' קהל ה' אצלו לישא מצרי' א"י שהו' קהל ה' אצלה (פי' ששניהם הוי קהל ה') וע"ז אמ' ר' מתני' משחררין לו שפחה ומשיאין לו. והנה הק"ע הקשה כאן וביבמות (פ"ח) תימא מי איכא למ"ד שפחה משוחררת לאו גיורת מעלייתא היא וכיון דס"ל לר"י ק"ג איקרי קהל א"כ גר עמוני אסור אף במשוחררת וגריס משיאין לו שפחה ומשחררין לו זרעו אך לפי"ז תקשה דא"כ לא הוי הולד עמוני וכמו דאמרינן בקידושין (ד' ס"ט) ר' טרפון אומר יכולים ממזירים ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה הולד עבד כו' ואיפשר לומר כמו שכתב המקנה (שם) דדוקא נקט מתניתין ממזר שנשא שפחה יכולין לטהר אבל גר עמוני ומואבי אינם יכולים לטהר אפי' ישא שפחה מיתורא דקרא דלהם אחר פסולן (פי' דאלו"ה אמאי בעי דלהם אחר פסולן דליכא למימר להורות אם היא עמונית דהא עמונית כשירה ואם הוא עמוני בודאי דהולד הוא עמוני אלא להורות דאם בא על השפחה הוי הולד עמוני אלא דזהו דוחק בהירושלמי (ועיין במקנה שרוצה אח"כ לומר דאפי' בעמוני שנשא שפחה הולד אזיל בתרה) אלא ודאי דמשוחררת גריעא טפי להירושלמי ואיפשר לומר דהירושלמי לטעמיה כמו שביארתי ביבמות (פי"א ה"ב) ר"פ אמר קומי ר' יוסי בשם ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת שנאמר ואמרת אליהם לרבות העבדים אי נאמר לחלבים אתאמרת מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה אף שפחה נעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה ועיי"ש שכתבתי שפירוש הק"ע והפ"מ הם דחוקים והגהתי מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה אף שפחה נעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה (פי' דכמו אם ילד' השפחה בנים ואח"כ נשתחררו לגמרי אעפ"כ לא הוי כקטן שנולד וכמו דחנן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה והוי אחים דכיון דהוי עבדים ונתחייבו תחילה במצות ע"כ לא אמרינן בהם דכקטן שנולד דמי וה"נ לא עשו צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה (פי' דצד שנתגיירו היינו להיותם עבדים לא אמרינן דהוי קטן שנולד דהא לא הוי עדיין ישראלים גמורים ע"כ לא אמרינן בהו דהוי כקטן כו') והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בסנהדרין (ד' נ"ח) דאמר רב חסדא עבד מותר באמו ומותר בבתו יצא מכלל כו' ולכלל ישראל לא בא אלמא דהוי כקטן כו', והוא כמו דאמר ר"ח בירושלמי שם ר' אידי אמר קומי ר' יוסי בשם ר' חסדא עבד מותר באחותו א"ל שמעת אפי' מאם והא תנינן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה לחליצה וליבום אבל למאי דמסיק לא אמרינן בעבד דהוי כקטן כו' לא בשנעשה עבד ולא בשנעשה אח"כ ב"ח וע"כ איפשר לומר דלא הוי קהל דהטעם דק"ג איקרי קהל היינו משום דהוי כקטן משא"כ בשפחה שנשתחררה וע"כ אומר בירושלמי אמר ר' מתני' משחררין שפחה ומשיאין לו]:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:3:3:5)

**וע"ז** פריך אח"כ ודכוותה מצרי לא ישא מצרית (פי' אי אמרינן דלר"י ק"ג איקרי קהל אפי' גרים פסולים (בימים קדמונים) נמי א"כ מצרי לא ישא מצרית דכל א' אקרי קהל) וכ"ת א"כ מצרי שני במאי יטהר אפשר ע"י שפחה דשפחה משוחררת לא הוי בכלל ק"ג וכמו דמשני לענין עמוני וע"ז אומר דכה"ג דכיון דשניהם הוי מצרים ושניהם פסולים בזה ודאי ר"י מודה דמותרים וע"ז אומר נשמעינה מן הדא תני ר' אבהו קומי ר' יוחנן אמר ר' יהודה בנימין גר מצרי הי' מתלמידי ר"ע אמר אני גר מצרי נשוי גיורת מצרית בני בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרית ונמצא בן בני כשר לבוא בקהל כו' וא"כ מוכח דמצרי מותר לישא מצרית דכיון דשניהם מצריםלא דמי להא דקהל גרים פסולים איקרי קהל לר"י (והפ"מ שגה בזה) ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:6:2:1)

**שם** (ה"ו) מתני' בת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה כו ובגמ' רב המנונא בשם רב בת בת בת לעולם (ופי' הפ"מ הא דקתני בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לאו דבעינן שתהא מזכר בן זכר עד סוף העולם אלא כיון דבת ראשונה נולדה מחלל זכר פסולה היא ובתה ובת בתה לעולם והיינו דקאמר בת זו שנולדה מן החלל בת בת שנולדה ממנה ואפי' הי' בעלה ישראל פסולה עד סוף כל הדורות ר"י בשם ר' ישמעאל בעמיו מה בעמיו שנאמר להלן זכרי' אסורין ונקיבות מותרות אף בעמיו שנאמ' כאן זכרים אסורין ונקיבות מותרות כו' מתניתא פליגא על רב ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה פתר לה חללה מכהונה (וכן גריס הפ"מ כלומר דבחללה עצמה שנתחללה בביאתה מן הכהונה מיירי כגון כהן שבא על הגרושה ואם נולדה אח"כ בת מישראל כשירה לכהונה אבל בת חלל בתה פסולה לעולם וטעמא דהתם החללה עצמה מטיפה כשירה נולדה אלא שנתחללה בביאתה והילכך בתה מישראל כשירה דבני ישראל מקוה טהורה לחללות אבל זו שנולדה מטיפה פסולה אפי' בתה מישראל פסולה לעולם מתניתא פליגא על ר' יוחנן ר' יהודה אמר בת גר זכר כבת חלל זכר ופי' הפ"מ דקסבר דכמו בגר זכר פסולה מן הכהונה לעולם ה"נ בחלל כו' ושגה בזה דודאי בגר אם היה אביה מישראל כשירה לכהונה לר' יהודה אעפ"י שהיא בת גר זכר וכמו דאמרינן בירושלמי כי אם בתולות מזרע בית ישראל ר' יהודה אומר עד שיהיה אביה מישראל ומשמע דאפי' הבת שנולדה מן הגר אפ"ה אם נשאת לישראל כשורה לכהונה. והק"ע פירש דהיה סבור דבהא פליגי ת"ק ור' יהודה דת"ק סובר דאפי' בת בן נמי פסול ור"י אומר בת גר זכר כבת חלל זכר וא"כ בת בן כשר):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:6:2:2)

**ולי** נראה לגרוס מתני' פליגא על רב ר"י אומר בת גר כבת חלל זכר וא"כ כיון דבבת גר זכר כשר הולד לכהונה אם נישאת לישראל וה"נ בחלל. ע"ז אמר לא בא ר' יהודה אלא להוסיף דבן גר זכר נמי פסול אבל לא לגמרי כבת חלל זכר דהתם פסולה אפי' בת הבן. אילו אמר בת חלל כבת גר יאות (פי' וח"כ הי' מוכח דבת בן כשר כמו גבי גר אבל השתא שאומר דבת חלל כבה גר זכר לא בא אלא להוסיף אדברי ראב"י דאמר אפי' אמה מישראל) וע"ז בא להוסיף דבת גר זכר פסולה מן הכהונה אבל לא שיהא דמי לגמרי לבת חלל זכר דבת חלל זכר פסולה אפי' בת הבת אבל בת גר זכר בת הבת כשירה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:3:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:6:3:1)

**עוד** שם דלמא ר' הושעי' רבה ור' יודן נשי' הוון יתבין רהיט ר' יוחנן ולחש לי' באודני' פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים א"ל מה אמר לך א"ל אמר לי מילא דנגר בר נגרין לא מפריק לה לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו ולא בת ישראל שהיא מחללה (דהא אסורה בפצוע דכא) לא אמר לי אלא בת גרים ובת גרים לא כישראלית הוא פתר לה כר' יודא דאמר בת גר זכר כבת חלל זכר. והנה הק"ע כתב ביבמות ותימא הא ר"י סבר קהל גרים אקרי קהל א"כ ודאי דלא אכלה דאסורה לו משום פצוע דכא כו' ודוחק לומר דמיבעי' לי' לר"י דאמר בת גר זכר כבת חלל זכר אי ס"ל כר' יוסי דק"ג לא איקרי קהל ונ"ל דע"ז אמר ר' הושעי' דאמר לי מילה דנגר בר נגר לא מפריק לי' שאמר לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו ולא בת ישראל שהיא מחללה לא אמר לי אלא בת גרים ובת גרים לא כישראלית היא (פי' לר' יוסי דאמר דאף גר שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה) פתר לה כר' יודא דר' יודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר (פי' זהו הי' השאלה ששאל ר' יוחנן מר' הושעי' רבה) וע"ז אמר ר' הושעי' מילא דנגר בר נגרין לא מפריק לי' (פי' כיון דהאיבעי' שלו הוא כר' יודא ור' יודא סובר דק"ג איקרי קהל א"כ אסור הוא עלי' משום איסור פצוע דכא והא דאמרינן ביבמו' (ד' נ"ז) למאן אי לר' יהוד' בין בקדושתי' בין לאו בקדושתי' קאי לא אכלה פי' רש"י דהש"ס הוא דקא בעי לה ומפרש ואזיל עד סיפא ופשטה אבל ר' אושעי' לא פשט בה מידי כו' ובירו' ר' הושעי' גופא קאמר דאמר לי מילה דנגר בר נגרין לא מפריק לה לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו ולא בת ישראל שהיא מחללה לא אמר לי אלא בת גרים ובת גרים לא כישראלית היא (פי' לר' יוסי דק"ג לא איקרי קהל) פתר לה כר' יודא דר"י אמר בת גר זכר (בימים קדמונים) כבת חלל זכר (פי' דכל זה קאמר לה ר' הושעי' דמיבעי' לי' לר' יהודה דאמר בת גר כבת חלל זכר ובת גר אינה רק מדברי קבלה וע"כ אפשר דמחמת שהוא פצוע דכא ע"כ מותר בה דאע"ג דאמרינן לעיל (ה"ב) דאמר ריב"ל לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא כמה דאת אמר כהן ברור אסור לו לישא גיורת (פי' אע"פ שהוא פצוע דכא אעפ"כ בקידושתי' קאי) אך זהו דווקא בגיורת דווקא ובימים קדמונים) אבל בבת גיורת דזהו רק מדברי קבלה וזהו הבעי' דר' יוחנן הוא אליבא דר' יהודה וע"ז אמר ר' אושעי' דאמר לי מילה דנגר בר נגרין לא מפריק לה והוא דלר"י קשה דהא אמר ק"ג איקרו קהל וא"כ אסור לישאנה מפני שהוא פצוע דכא דהא לר"י ק"ג איקרי קהל וע"ז אמר ר' הושעי' דאמר לי מילה דנגר בר נגרין כו' והש"ס דילן פשיט דהאיבעי' הי' לראב"י וכמו דאמרינן ביבמות (ד' נ"ז) ולר' יוסי דאמר ק"ג לא איקרו קהל וכמו שכתב המהרש"א שם דהאיבעי' הוא לר"י דק"ג לא איקרי קהל ולראב"י ע"ש ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:4:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:6:4:1)

**עוד** שם כהן שבא על הגרושה והוליד בת בת בת מה היא ר' חנני' ור"מ חד אמר כשירה וחד אמר פסולה מתיב מ"ד כשירה למ"ד פסולה בת חלל זכר אינה פסולה וחללה מבנה (או מכהונה) אינה פסולה משום מה היא פסולה וביבמות (פ"ח ה"ב) (פי' הפ"מ בת חלל זכר אינה חללה מכהונה הא אינה נולדה מחלל כהן אינה מישראל בתמי' הרי מישראל נולדה וכשירה היא כדקתני התם ומפני מה את פוסלה) והוא דוחק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:4:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:6:4:2)

**ע"כ** נ"ל שיש (ט"ס וכצ"ל) מתיב מ"ד כשירה למ"ד פסולה בת חלל זכר אינה (פי' שהיא לא נולדה מחלל זכר אלא שיצירתה בעבירה מחמת שהוא כהן ובא על הגרושה וא"כ אינה בת חלל זכר) וע"ז אומר בת חלל זכר אינה ואח"כ אומר חללה מכהונה אינה (פי' דהא ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה וא"כ אעפ"י שנתחללה נמי בת הבת כשירה (דהבת עצמה ודאי דהוי חללה שנולדה מפסולי כהונה דהיינו מכהן שבא על הגרושה מישראל) מה את פוסלה תיבת מישראל הוא ט"ס ודלא כהפ"מ) וצ"ל משם מה היא פסולה כמו דאיתא הכא בקידושין וע"ז אומר דא"כ משם מה היא פסולה ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:6:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:6:6:1)

**שם** חד כהן נסב בת גרים כו' עיין בספרי נועם ירושלמי בביכורים (פ"ק ה"ה) מה שביארתי שם:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:7:2:1)

**שם** (ה"ז) מתני' האומר בני זה ממזר אינו נאמן כו' ר' יהוד' אומ' כו' ובגמ' תמן תנינן האומר בני זה נאמן ר' אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו א"ר יוסי ולא מתניתא היא אפי' שניהם אומרין על עוברה שבמעי' ממזר הוא אינם נאמנים: דילמא על דר"י איתאמרת דר"י אומר נאמנין עלי' אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:7:2:2)

**והנה** הפ"מ נדחק בזה ע"כ נ"ל לבאר דר' אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו (פי' דאינו נאמן רק לומר עליו שהוא בנו ולתת לו) אבל לא ליקח ממנו (פי' לומר עליו שאינו בנו אם מוחזקין שהוא בנו) א"ר יוסי ולאו מתניתא היא אפי' שניהם אומרים על העובר שבמעי' ממזר הוא אינם נאמנים וא"כ בודאי דאינו נאמן לומר עליו שאינו בנו) וע"ז אומר דילמא על דר' יהודה איתאמרת דר' יהודה אומר נאמנים עליו אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו (פי' דהא שאומר ר' יהודה דממזר הוא היינו באופן שהוא בנו רק שנולד לו מחייבי כריתות אבל אם אמר עליו שהוא ממזר ואינו בנו אינו נאמן אפי' לר' יהודה ג"כ):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:7:2:3)

**וע"ז** אמר ר' חזק' עוד היא מתניתא כי את הבכור בן השנואה יכיר (פי' שעוד היא מתניתא דאפי' לר' יהודה אינו נאמן לומר רק על בנו שהוא ממזר מחייבי כריתות אבל לא לומר שאינו בנו דתני' כי את הבכור בן השנואה יכיר) היו מחזיקין בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר אינו בנו אינו נאמן שאינו בנו ובשעת מיתתו אמר בני הוא נאמן וזהו אליבא דר' יהודה דהא תני' את הבכור בן השנואה יכיר וזהו כדר"י ואפ"ה אמר שאינו נאמן לומר עליו שאינו בנו:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:7:2:4)

**וע"ז** אומר אית תניי תני על קדמייתא נאמן ר' זריקא בשם הונא היו מחזיקין אותו שהוא משפחתו נאמן ופי' הפ"מ ר' חזקי' מפרש הא דאית תני אפי' בכה"ג נאמן כגון שהיו מחזיקין אותו שהוא משפחתו והיו מחזיקין אותה במשוחררת ובנו הוא והוא אימר שלא שיחררה ואין זה בנו בהא הוא דנאמן משום דלא מפיק לי' מחזקתו לגמרי אלא שטעו וקסברי שהוא שיחררה ואין זה אלאגילוי מילתא בעלמא ועוד דלא משוי לי' לממזר אלא לעבד ואפי' לרבנן הוא נאמן:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:5
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:7:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:7:2:5)

**ולי** נראה כמו שביארתי דאפי' לר' יהודה אינו נאמן אלא לומר עליו שהוא בנו אבל לא לומר עליו שאינו בנו דאפי' לר' יהודה לא הימני' רחמנא אלא בבנו לומר שהוא ממזר אבל לא לומר שאינו בנו וע"ז אומר אית תניי תני על קדמייתא אינו נאמן (פי' אפי' לומר דאינו בנו) וע"ז אומר ר' חזקי' ר"ז כו' היו מחזיקין אותו שהוא משפחתו נאמן (פי' שנאמן לומר שאינו בנו דהא כיון שהוא משפחתו א"כ הוא בנו אלא שמן הדין שאינו בנו שהולד אזיל בתרה ובכה"ג נאמן לומר שלא שיחררה וא"כ אין זה בנו אבל אעפ"כ אביו הוא וע"כ מהימן לומר שלא שיחררה והולד אזיל בתרה אבל לומר שאינו בנו כלל בזה לא הימני' רחמנא):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:1
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:8:2:1)

**שם** (ה"ח) מי שנותן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה אם שלו קדמו קידושיו קידושין ואם של שלוחו קדמו קידושיו קידושין ואם אין ידוע שניהם נותנים גט ואם רצו א' נותן גט וא' כונס וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין ואם של שלוחה קדמו קידושיו קידושין ואם ק ידוע שניהם נותנים גט ואם רצו א' נותן גט וא' כונס ובגמ' ולית הדא פליגא על רבי יוחנן דר' יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משום חומרא דעריות ר' יוסי ב"ר בון שמע לה מן דבתרה וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משום חומרא הוא בעריות והפ"מ נדחק בזה דמאי קאמר ר' יוסי ב"ר בון שמע לה מן דבתרה ומאי מוכח מסיפ' יותר מברישא עיי"ש שנדחק בזה:


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:2
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:8:2:2)

**ולי** נראה דמרישא דהיינו מי שנותן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלכה וקידשה כו' לא מוכח דאין אדם מבטל שליחותו בדברים מהא דתנן וקידשה דאיפשר לומר דהוא הדין אם ביטלה שליחות השליח בדברים ה"נ דאדם מבטל שליחותו בדברים והא דתנן והלך הוא וקידשה היינו משום דקאמר ואם אין ידוע שניהם נותנים גט דהדין הוא דצריכים שניהם ליתן גט משום דהיא לא פשעה כלל אלא אבי' פשע בזה שקידשה אחר שעשאה שליח וע"כ אעפ"י שהתורה נתנה רשות לאב לקדש את בתו מ"מ היא לא פשעה בזה וע"כ כופין ליתן גט שבזה לא הי' מוכח אם לא הי' אומר שהלך הוא וקידשה כו' אבל לעולם אדם מבטל שליחותו בדברים אבל בסיפא שהיא עשתה שליח ואח"כ קידשה לעצמה וא"כ פשעה בזה במה שקידשה לעצמה אחר שעשתה שליח וא"כ בזה לא כופין רק מבקשין וכמו דאיתא ביבמות (ד' קי"א) הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשים הימנו שיחלוץ לה ואם נתכוונה לכך אפי' בחיי בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה ואיתא שם (ד' קיב) איבעי' להו נטולה אני מן היהודים ליבם מהו מי מסקה אדעתה דמיית בעלה ונפלה קמי יבם או לא וא"כ הנודרת הנאה מחיי בעלה שלא פשעה בזה כופין אבל לאחר מיתת בעלה שפשעה בזה ע"כ מבקשין (ועיין בס' נועם ירושלמי על עירובין בירושלמי (פ"א ה"א) על הא דאמר ר' אחא כף ר"ל לר' יוחנן כו' עיי"ש מה שביארתי) וא"כ בסיפא דאין כופין א"כ ליכא חידוש בהא דתני שניהם נותנים גט דהיינו שאין כופין רק מבקשין (ועיין בקידושין (ד' ס"ה) רב אמר כופין ושמואל אמר מבקשין):


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:3
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:8:2:3)

**וע"כ** קאמר ר' יוסי ב"ר בון ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים דאל"כ למאי תנן וקידש הא אפי' אם ביטלה שליחותו בדברים נמי בטל וע"ז אומר פתר לה משום חומרא דעריות


###### Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:4
[Noam Yerushalmi on Kiddushin 4:8:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Kiddushin/r/4:8:2:4)

**ומה** שכ' הק"ע והדבר תימא שלא ראיתי לא' מן הפוסקי' שהביא דין זה דבקידושין אין אדם מבטל שליחותו בדברים הוא תמוה דהא לשיטת הש"ס דילן עיקר הפלוגתא דר"י ור"ל הוא בקידושין (ד' נ"ט) ואם כן אפילו בקידושין שהוא עריות נמי אמרינן דאתי דיבור ומבטל דיבור וכמו דאמרינן שם לא בא אחר וקידשה וחזרה בה מהו ר' יוחנן חוזרת אתי דיבור ומבטל דיבור ר"ל אמר אינה חוזרת לא אתי דיבור ומבטל דיבור כו' ר"ז מתני להא שמעתתא אהא וכן היא שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין ואם שלוחה קדמו אין קידושיה קידושין לא קידשה את עצמה וחזרה בה מהו ר' יוחנן אמר חוזרת ור"ל אמר אינה חוזרת ר' יוחנן אמר חוזרת אתי דיבור ומבטל דיבור ור"ל אמר אינה חוזרת לא אתי דיבור כו' וכתבו התוס' ונראה לפרש וחזרה בה בלא אמירתה לשליח דאי אמרה לשליח אין רצוני שתקדשני פשיטא דאינה מקודשת דאטו משום דאמרה לו תיהוי לי שליח לקדשני לא מצית חוזרת וא"כ מוכח דלשיטת הש"ס דילן אמרינן אתי דיבור ומבטל דיבור אפי' בעריות נמי ולהירושלמי עיקר הפלוגתא הוא לענין תרומה כמו דאמרינן בירושלמי א דתרומות) ולית הדא פליגא על ר"ל דר"ל אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים תיפתר כגון שאמר לו לך וקבע בצפון וקבע בדרום ע"כ אומר דבעריות ר' יוחנן מודה משום חומרא דעריות ועיין מה שביארתי ע"ז בספרי נחלת יהושע (ס' י"ז) ושם הארכתי בזה וע' לעיל רפ"ד דגיטין (ה"א) ודו"ק: