## Noam Yerushalmi on Nazir Chapter 6

###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:3:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:3:1)

**תני** ר' זכאי קומי ר' יוחנן זיבח וקיטר כו' עיין בספרי נועם ירושל' (רפ"ז דשבת) מה שהגהתי וביארתי שם:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:7:1)

**שם** ר' יוסי (כן הגיה הק"ע) אמר לחברי' הוו ידעין דאתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל אבר מן החי שחלקו ואכלו דברי הכל פטור מה פליגין כשחלקו בפיו כו' ר' מיישא שאל לר' זעירא ענבה שחלקה בפיו ואכלה תפלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל אמר לו תמן דבר שיש בו איסור וטומאה מקום שבטלה טומאתו בטלה איסורו ברם הכא יש כאן איסור ואין כאן טומאה עיין בספרי נועם ירושלמי (רפ"ו דברכות) דהא דר' יוחנן נסב זיתא ובירך לפניה ולאחריה והוה ר' חייא בר בא מסתכל ביה א"ל ר' יוחנן בבלי' מה את מסתכל בי לית לך כל שהוא ממין שבעה טעון לפניה ולאחריה אית ליה מה צריכא לי' מפני שגרעינתו ממעטת מה עביד לה ר' יוחנן משום בריה מילתא דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה ועיין שם שביארתי ששיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דהירושלמי סובר דענבה בנזיר וכן רימון של ערלה הוי בריה ולפי שיטת הש"ס דילן לפי מה שכתבו התוס' בחולין (ד' צ"ו) דבריה לח הוי אלא אם הוא מפורש בתורה כגון גיד ואבר מן החי וע"כ הוי כאילו פירשה התורה שלא תאכלו בין קטן בין גדול אבל נבילה אפי' חתיכה מקרי נבילה דכל דבר שנתנבל קרוי נבילה ואינו שם העצם וכן שור הנסקל לא מקרי בריה כדמוכח בזבחים (ד' ע"ב) משום דכתיב לא יאכל בשרו דמשמע אפי' חתיכה אחת ממנו אבל באבר מן החי וגיד קאמר דלא תאכל אותם בין גדול בין קטן ולשיטת רש"י היינו דווקא במה שאסור מתחילת בריתו וכמו שפירש"י בחולין (ד' ק') אבל לשיטת הירושלמי קאמר דבנזיר שחלק ענבי' בפיו ואכלה פלוגתא דר"י ורשב"ל אלמא דמחייב על ענבה שלימה בנזיר וכן איתא לקמן בירושלמי אין כיני אכל נמלה שיש בו כזית חייב שתים ואף בצירופי נזיר כן אכל מן הצורפין ויש בו כזית חייב כו' אין כיני אכל ענבה שיש בה כזי' חייב שתים וא"כ מוכח דאפי' דבר שאין אסור מתחילת בריתו הוי בריה וכן מדקאמר ר' ניסא שאל פרידים של רימון של ערלה שחלקו בפיו ואכלו תפלוגתא דר"י ור"ל (פי לענין אם חלקו בפיו) וא"כ מוכח דאפי' בערלה הוי נמי ברי' אע"ג דאפי מקצת נמי קרוי ערלה כמו נבילה וא"כ מוכח דהוי ברי' אע"ג שאין מפורש אפ"ה הוי ברי' וע"כ אומר הירושלמי דכל שהוא ענבה שלימה הוי ברי' וכמו דאמר (שם בברכו') מילתיה דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחרי' וע"כ אמר דבירך עניה ברכה אחרונה משום ברי' אבל לשיטת הש"ס דילן לא אמרינן הכי דלשיטת הש"ס דילן לא בכל מקום הוי ברי' ואינו רק בנמלה ובגיד דהוי כמו שפירשה התורה שלא תאכלם בין גדולים בין קטנים]:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:8:1)

**שם** טריפה שעשאה נבילה ר' יוסי בר ברתי' דר' יסא בשם ר' ירמי' איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר חייב שתים ורשב"ל אמר אינו חייב אלא אחת אמר ר' אליעזר ב"ר יוסי קומי ר' יוסי ודא מסייע לר' יוחנן וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה כו' מה ת"ל וטריפה אם טריפה חיי' והלא כבר נאמר כל נבילה (פי' דטריפה חי' אינה מטמאה) אם טריפה מתה הרי הוא בכלל נבילה ויימר (צ"ל) לומר נבילה היא (פי' דאתי איסור נבילה וחל על איסור טריפה וע"ז כתיב נבילה וטריפה דאתי איסור נבילה וחל על איסור טריפה) ר' אבהו בשם ריב"ח טעמא דר' יוסי (פי' טעמא דר' יוסי דמרבה מקרא דכתיב גבי טומאה ונבילה וטריפה דאתי איסור נבילה וחל על איסור טריפה מהכא):


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:2
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:8:2)

**והנה** הק"ע והפ"מ נדחקו בזה הירושלמי כולה וע"כ צריך לבאר והוא במה שביארתי בספרי אבי הנחל (דרוש ז') שהבאתי שם מה שכתב הטעה"מ והנה ראיתי למרן נודע ביהודה חלק או"ח (ס' ל"ה וס' ל"ו) עומד בספק אם החלות הטומאה נקרא' מוסיף לענין איסור ועיין שם מה שהשגתי על הטעה"מ מהשהשיג שם על הנודע ביהודה והנה ביארתי שם שיש לומר שנבילה הוי איסור מוסיף מחמת הטומאה וע"ז אמר ריב"ח טעמא דר' יוסי (פי' דיליף מקרא דוכל נבילה וטריפה שחל נבילה על טריפה מחמת הטומאה דהא יש לומר דטומאה אינו שייך לענין איסור אכילה וא"כ איך הוי איסור מוסיף) ע"ז אומר טעמא דר' יוסי לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף והלא אין לך מטמא אלא שמונה שרצים בלבד אלא כשיעור טומאותיהן כך שיעור אכילתן והוא כמו דאיתא במעילה (ד' ט"ו) והתני ר' יוסי בר חנניא קומי דר"י והבדלתם בין הבהמ' הטהור' לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה (פי' וא"כ כיון דהוי שיעור אכילתן כשיעור טומאתן וא"כ יש שייכות טומאה לענין אכילה ע"כ הוי טומאת נבילה איסור מוסיף וחל על טריפה):


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:3
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:8:3)

**וע"ז** אומר התיב ר' אלעזר הרי איברי בהמה טהורה מטמאין בכל שהן ואכילתן בכזית (פי' וא"כ אף שמטמאין בכל שהן ואעפ"כ אכילתן בכזית ואמאי לא תיהוי שיעור אכילתן כשיעור טומאתן אמר וקבלה מהו וקבלה כאינש דאמר בעל דינא קבלי' (פי' שיש לסתור אה הקו') וע"ז אומר חייא בר בא אמר לא כל נבילה (והוא ט"ס וצ"ל לא תאכל נבילה) התורה השווה כל האכילות שבתורה כאחת (פי' דכתיב לא תאכל נבילה וההיא אכילה היינו בכזית וע"כ כל אכילות שבתורה הוא בכזית) והוא כמו דאיתא בחולין (ד' ק"ב) אמר רב אבר מן החי צריך כזית מאי טעמא אכיל' כתיבא כו' וע"ז אומר דע"כ האוכל אבר מן החי צריך שיהא בו כזית אעפ"י דמטמא בכל שהוא אעפ"כ צריך שיהי' בו כזית משום דהתור' השווה כל האכילות שבתורה כאחת דהיינו בכזית:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:4
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:8:4)

**וע"ז** אמר התיב ר' חנינא הרי שמונה שרצים מטמאין בכעדשה ואכילתן כזית בין לדם בין לבשר (פי' דמקשה דא"כ איך אומר ריב"ב בשרצים בכשיעור טומאתן כך שיעור אכילתן הא בשרצי' נמי כתיב לא יאכל והתורה השווה כל האכילות כאחת וא"כ אכילתן בכזית) וע"ז אומר הרי שמונה שרצים מטמאין בכעדשה ואכילתן בכזית בין לדם בין לבשר (פי' דאם דם שרצים לא היה מטמא הי איפשר לומר דהא דכתיב אכילה בשרצים אפי' בשמונה שרצים ג"כ הוא לענין דם משום שהדם לא מטמא וע"כ כתיב אכילה שיהי' בכזית אבל כיון דדם שרצים מטמא כמו דאיתא במעילה (ד' י"ז) מנין לדם שרצים שהוא מטמא וא"כ אמאי נאמר אכילה אלא ודאי דבעינן כזית וכמו דאמר רב במעילה (ד' ט"ז) אמר רב יהודה אמר רב אכילת שרצים לוקין עליה בכזית מאי טעמא אכילה כתיב ביה ומשני התם לא קשי' כאן בחייהן כאן במיתתן (וא"כ אפש' לומר דהאי אכילה היינו נמי בחייהן שאז אינם מטמאין ואיפשר דע"כ לא תירץ הקושי' דהא איפשר לתרץ כאן בחייהן כאן במיתתם או דאיפשר דאכילה קאי דווקא אשאר שרצים ולא על שמונה שרצים) ועיין שם במעילה ודף ט"ו) אמר רבא במובדלין דיבר הכתוב ועיין בתוס' שם בד"ה אמר רבא כו' ולקמן יתרץ זה הקושי' וע"ז אומר מעתה האוכל אבר מן החי מן הטהורין יהא חייב שתים (פי' שמקשה על מה שתירץ דע"כ אתי איסור נבילה וחל על איסור טריפה משום דמטמא וטומאה שייך לאכילה נ"כ וא"כ אבר מן החי דמטמא יהיה חל על טהורין משום לא תאכלו כל נבילה ונראה לי דהקושיא הוא מטריפה שאם תלש אבר מן החי מן הטרפה יהא חייב שתים משים טריפה ומשום אבר מן החי וכמו דאיתא בחולין (ד' ק"ז) אכל אבר מן החי מן הטריפה ר' יוחנן אמר חייב שתים כו' בבהמה אחת במאי פליגי אמר אביי כגון שנטרפה עם יציאת רובה מר סבר בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור טריפה ואיסור אבר בהדדי קא אתי ומר סבר בהמה בחייה לאו לאברים עומדת כו':


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:5
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:8:5)

**וע"ז** אומר בירושלמי ר' שמואל בר סיסרטי בעי מעתה האוכל אבר מן החי מן הטהורין (פי' מן הטריפה מן הטהורין יהא חייב שתים משום לא תאכלו כל נבילה וטריפה נתרבתה מהא דכתיב וכל נבילה כמו דאיתא בירושלמי שם א"ר יוחנן נבילה וכל נבילה לרבות טריפה) וע"ז אומר וכי משיבין טהורין על הטמאים ע"ז אומר וכי ר' אליעזר לא השיב מטהורין על הטמאים דקאמר תחילה התיב ר' אלעזר הרי איברי בהמה טהורין מטמאין בכל שהן ואכילתן בכזית (פי' ואמאי אינו מוזהר בכל שהוא כמו שמטמא בכל שהוא) וא"כ הכי נמי קשיא דטעמא דר' יוסי דע"י טומאה הוי מוסיף בטריפה שעשאה נבילה מחמת דמטמא הכי נמי באבר מן החי וע"ז אומר מעתה האוכל אבר מן החי מן הטמאים יהא חייב שלש הא' משום טמאה והב' משום נבילה דמטמא והג' משום אבר מן החי דמוסיף משום דנאסר לבני נח וע"ז אומר ר' אבהו בשם ריב"ח אכל ה' נמלים כאחת חייב על כל אחת ואחת (כצ"ל) משום בריה רססן ואכלן אינו חייב אלא אחת והוא שיהא בהן כזית אכל מן הריסוסין ויש בהן כזית חייב אכל מן הריסוסין פחות מכזית והשלים נמלה חייב שתים אין כיני אכל נמלה שיש בה כזית חייב שתים והוא כמו דאיתא במכות (ד' ט"ז) אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא א' חי והשלימן לכזית לוקה ו' ה' משום ברי' וא' משום כזית נבילה רבא א"ר יוחנן אפי' שנים והוא רב יוסף אמר אפי' א' והוא כו' וכתבו התוס' דלימא בחד לבד לוקה שש משום ברי' ומשום כזית נבילה וכתבו דמשום דאינו מצוי דבחד איכא כזית וא"כ לפי"ז איפשר לתרץ בזה מה דקאמר תחילה התיב ריב"ח הרי שמונה שרצים מטמאין בכעדשה ואכילתן בכזית והוא משום דכתיב אכילה והתורה השווה כל אכילות שבתורה כאחת דאיפשר לומר דהא דכתיב אכילה היינו אם צירף מן השרצים שמטמאין דהיינו מן המובדלים לשרצים שאינם מטמאין חייב בכזית כמו על שאר שרצים ואעפ"כ אם יש בהם כעדשה מן השרצים המטמאים חייב על כעדשה ג"כ משום שרצים שמטמאין אבל באבר מן החי אינו שייך לענין צירוף דאם צירף אבר מן החי להיות כזית שיהיה חייב דבאבר מן החי כיון שיש בו עצמות אינו חייב רק על השלימות אבל לא שיצורף לענין כזית:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:6
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:8:6)

**וע"ז** אומר אף בצירופי נזיר כן אכל מן הצירופין כזית וענבה חייב שתים על הענבה חייב משום ברי' ועל הכזית חייב מחמת הצירוף וע"ז אומר אין כיני אכל ענבה שיש בה כזית חייב שתים משום ברי' ומשום כזית (ועיין בספרי נועם ירושלמי רפ"ו דברכות מה שביארתי שם) עוד שם בירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל האיסורין מצטרפין ללקות עליהם כזית ונמלה חייב שתים אין כיני אכל מן האיסורין פחות מכזית והשלים להם נמלה חייב שתים (פי' משום ברי' ומשום דמצטרף לכזית) אין כיני אכל נמלה שיש בה כזית חייב שתים וכמו שביארתי דאפי' על ענבה אחת חייב משום ברי' וחייב משום כזית ובמסכת ערלה בהאי תלמודא איתא א"ר אבהו בשם ר' יוחנן דברי ר' מאיר כל האיסורין מצטרפין ללקות עליהם בכזית והוא כמו דאיתא בע"ג (ד' ס"ו) ר' יהודה אומר משום ר"מ מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה שנאמר לא תאכל כל תועבה כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל וע"כ כל האיסורין מצטרפין זה עם זה):


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:10:1)

**עוד** שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן ולאיסור משערין אותו כאילו בבצל כאילו בקפלוט ואתי כיי דמר ר' אבהו בשם ריב"ח נבילה שביטלה בשחוטה בטל מגעה דבר תורה והנה הק"ע הקשה דמאי ראי' מייתי מדר' אבהו לר' יוסי ואם הא דמייתי ראי' הוא דדווקא דבטל לאיסור אבל לא לטומאה דילמא גם לטומאה בטל נמי:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:10:2)

**[ע"כ** נ"ל לבאר במה שהאריך בזה בס' אבני מילואים בשאלות ותשובות (סי' ד) מה שכתב התבואת שור ליישב דברי הב"ח והוא שסובר הב"ח במה שכתב על הטור שיש מפרשין החילוק שבין נבילה וטריפה לענין איסורין מבטלין זה את זה דכל שהן שני שמות מבטלין זה את זה כמו חלב ודם אבל כל שהוא מאיסור א' אין בו ביטול ומה שהקשו דהא אין איסורין מבטלין זה את זה רק אלא כהאי דסי' צ"ח) שחלוקין בטעמן כגון כבד ובשר ותירץ דנ"מ בחלוקין בטעמן רק משום דהוי משום שם א' ע"כ אין מבטלין זה את זה דדוקא איסורין חלוקין כגון זה משום נבילה וזה משום טריפה אי נמי דם וחלב קייל"ן דמבטלין זה לזה אבל איסור א' החלוק בטעמו אין מבטלין זה את זה וא"כ איכא נפקא מינה עיין שם שהאריך בזה:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:10:3)

**ובזה** יחבאר הירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן דברי ר"מ (כמו דאיתא בזרעים במסכת ערלה) כל האיסורין מצטרפין ללקות עליהם בכזית משום לא תאכל כל תועבה וא"כ כיון דכל האיסורין מצטרפין א"כ הוי כמו משם א' וע"כ אין מבטלין זה את זה אך אעפ"כ קשה דכיון דהטעמים חלוקין והם מבטלים זה את זה בטעמן א"כ אמאי מצטרפי ע"ז אומר ר' אבהו בשם ר' יוחנן ולאיסור משערין אותו כאילו בבצל וכאילו בקפלוט (פי' דאי איפשר לשער ע"י קפילא ארמאה דכיון דחלוקין בטעמן א"כ מבטלין זה את זה וא"כ אין מרגישין הטעם א"כ איך מצטרפין) ע"ז אימר דמשערין אותו בבצל וקפלוט וכמו דאיתא בחולין ד צ"ז) א"ר יוחנן כל האיסורין כו' משערין כאלו הן בצל כאילו הן קפלוט וכתבו התוס' בד"ה כל כו' ולפי"ז פליג ר' יוחנן אדרבא דאמר כל איסורין שבתורה בששים וכדרבא קייל"ן דהוא בתרא וא"כ לשיטת הירושלמי דהיינו לר' יוחנן השיעור הוא כאילו הן בצל וקפלוט וע"ז אומר ואתי כיי דמר ר' אבהו בשם ר' יוסי ב"ח נבילה שביטלה בשחוטה בטל מגעה דבר תורה (פי' אבל במשא מטמא והוא כמו דאית' בבכורות (כ"ג) איתיביה אפר כשר שנתערב באפר מקל' הולכין אחר הרוב לטמ' ואי רובא אפר מקל' הוא לא מטמא ואי אמרת טומא' כמאן דאיתי' דמי נהי דבמגע לא מטמא ליטמא במשא וכתבו התוס' שם בד"ה נבילה בטילה בשחוטה כו' וא"ת מאי שנא דלענין טומאת מאת משא לא מהני ביטול ברוב משום דסוף סוף הרי נושא כזית נבילה ולענין איסור מהני דאפי איסורין מבטלין זה את זה כדאמר ר"ל בזבחים (ד ע"ח) דפיגול ונותר וטמא שבללן זה בזה ואוכלן פטור לכולי עלמא דאי איפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו ודייק מינה ש"מ איסורין מבטלין זה את זה משמע דבהיתר פשיטא לכולי עלמא דמבטל את האיסור כו' ויש לומר דלענין אכילה כל משהו ומשהו כשנכנס בבית הבליעה קמא קמא בטיל ברוב היתר ודמי למגע כשנגע וחזר ונגע וחזר ונגע דטהור ואע"ג דטומאת משא גופי' ליתא אלא מדרבנן דהא נתבטל ברוב מ"מ נהי דגזור רבנן לענין משא לא גזור לענין איסור דלא דמי כו':


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:10:4)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי שאומר ואתי כיי דמר ר' אבהו בשם ריב"ח נבילה שביטלה בשחוטה בטל מגעה דבר תורה (פי' אבל במשא מטמא) וע"כ כיון דסובר ר"מ דכל האיסורין מצטרפין זה עם זה משום לא תאכל כל תועבה ע"כ אע"ג דהטעמים חלוקין א"כ אין נרגש האיסור אעפ"כ לא גרע ממין במינו דמטמא במשא דכמאן דאיתי' דמי וע"כ אם יתבטל בששים הוי כאילו אינו כלל וכמו שכתב האבני מילואים בתשובה (שם) דמין במינו לא בטל אע"ג דליכא טעמא צריך ששים והביא שם מה שכתב בתורת הבית דצריך ששים לפי שבפחות משיעור זה האיסור נרגש במין בשאינו מינו ואפי' במין במינו שאין האיסור נרגש בו מ"מ כיון דבמין בשאינו מינו נרגש החמירו מדבריהם ואסרוהו ומדברי האחרונים כולם מבואר דהא דמין במינו בששים משום גזירה דמין בשאינו מינו אך מדברי הרשב"א אלו מבואר דלאו משום גזירה אתי עלה אלא משום חומרא משום דפחות משיעור זה האיסור נרגש וכיון דיש בו שיעור הרגשה אע"ג דהכא במינו אינו נרגש כיון דיש בו שיעור הרגש בשאינו מינו החמירו עליה כו']:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:5
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:1:10:5)

**וע"כ** אומר הירושלמי דהטעם דמין במינו בס' הוא משום דאי ליכא ס' אע"ג דאינו נרגש כיון דהוא מין במינו מ"מ לא בטיל משום חומרא דהא מין במינו לא בטל רק במגע אבל במשא מטמא משום דכמאן דאיתא דמי וא"כ כיון שכל האיסורין מצטרפין זה עם זה ע"כ אעפ"י שהם ב' מינים וכל א' מבטל את חבירו וא"כ אינו נרגש אעפ"כ כיון שהן מצטרפין זה עם זה וא"כ הוי כמו שהם משם א' וע"כ אעפ"י דליכא הרגשה מן האיסור משום דכל אח' מבטל חבירו אעפ"כ לא גרע ממין במינו דצריך ששים והכא נמי צריך ששים ואינם מבטלים זה את זה וזהו דווקא מחמת דבמשא לא בטל אבל אם הי' בטל במשא ג"כ א"כ כמאן דליתא דמי וא"כ כיון שמבטלין זה את זה הוי כמו שאינו נרגש וא"כ אינו נרגש אבל כיון דכמאן דאיתא דמי וע"כ אם יש בו ששים שאינו נרגש אפי' בשאינו מינו ע"כ מותר אבל בפחות מששים כיון שנרגש באינו מינו על כן אסור והכא נמי במין בשאינו מינו רק דהאיסורים חלוקים אעפ"כ כיון דמצטרפין זה עם זה ע"כ אע"ג שכל א' מבטל חבירו אעפ"כ כיון דליכא ששים א"כ לא גרע ממין במינו פחות מששים דאע"ג דאינו נרגש אפ"ה לא בטל וכל זה הוא מחמת דבמשא לא בטל והק"ע והפ"מ נדחקו בזה מאוד (ע"ש):


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:3:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:2:3:1)

**שם** (ה"ב) וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמו ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן ראב"ע אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין כו' ובגמ' יש אוכל אשכול וחייב עלי' משום ענבים לחים ויבשים וחרצנים וזגין שרי' לשם משרה סחטן לשם יין והתרו בו משום מכל אשר יצא מגפן היין (פי' שהוא כמו דאיתא בנזיר (ד' ל"ח) אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגין וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש אי הכי לילקו שש על אחת מכל אשר יעשה תנא ושייר כו' והק"ע הקשה שם אהא שאומר שם (ה"א) כוס מזוג משום משרה לוקין עלי' (צ"ל) כוס מזוג אין לוקין עלי' הדא דאת אמר בשלא התרו בו משום משרה אבל אם התרו בו משום משרה לא בדא (פי' שלוקין עלי' משום משרה והכא נמי קאמר דחייב משום משרה נמי). ובש"ס דילן בנזיר קאמר דלוקה חמש ואין משרה בכלל ולי נראה דלשיטת הש"ס דילן הא דחייב על משרה הוא על הלאו דיין והא דכתיב משרה היינו דהתורה חייבה עלי' אע"ג דלית בי' כשיעור יין אעפ"כ חייב משום דהיתר מצטרף לאיסור אבל לא שזהו לאו בפני עצמו ואינו חייב רק על הלאו דיין. אבל שיטת הירושלמי דכיון דכתיב משרה לרבות שהיתר מצטרף לאיסור א"כ הוא לאו בפני עצמו וע"כ איתא בירושלמי סוף (ה"א) אכל כזית יין וכזית משרה אינו חייב אלא אחת זה בפני עצמו וזה בפני עצמו חייב שתים וא"כ היתר מצטרף לאיסור היינו לאו בפני עצמו:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:4:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:2:4:1)

**עוד** שם אמר ר' בא בר אחא טעמי' דראב"ע משום ברי' (פי דהא דאמר ראב"ע אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין לא קאי אם אכל כזית דודאי אם אכל כזית כולם מצטרפין לכזית לחייב עלי' אפי' לא אכל שני חרצנים וזגין אלא דהא דאמר ראב"ע אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין ה א לחיוב משום ברי' דהירו' לטעמי' דאכל ענבה שלימה חייב משום ברי' כמו שביארתי (בה"א) ואם אכל ענבה שיש בו כזית חייב שתים) וע"ז אמר ראב"ע דמשום ברי' אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. וע"כ כתיב מחרצנים ועד זג ולקמן יתבאר בזה עוד (ויש לדחות) וע' בתוי"ט (פ"ו דנזיר משנה ב') ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:2:5:1)

**עוד** שם מ"ט דר' יוסי (פי' דקאי אמתניתין דתנן ראב"ע אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין אלו הן החרצנים ואלו הם הזגין החרצנים אלו החיצונים והזגין אלו הפנימין דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל) וע"ז אומר מאי טעמא דר' יוסי אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת על דעתי' דראב"ע חייב על דעתין דרבנן פטו'. והנה הק"ע והפ"מ פירשו דאכל חצי זית חרצנין וזגין מענבה אחת היינו שהי' הענבה שלימה וע"ז אומר על דעתי' דראב"ע חייב דרבנן פטור וכבר ביארתי שלשיטת הירושלמי הכא וברפ"ו דברכות דרבנן נמי אית להו דחייב על ענבה שלימה. ע"כ נראה לי לפרש דלר' יוסי הא דאמר ראב"ע אינו חייב אלא על שני חרצנים וזג א' משום ברי' היינו אפי' אינה שלימה דזה הוי כמו שפירש הכתוב: וע"ז אומר מאי טעמא דר' יוסי אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת דאלו הוה כזית א"כ חיי' אפי' לרבנן ג"כ משו' כזית וכן לראב"ע משום דכזית מצטרף מכולם וכן אלו הוה ענבה שלימה הוי חייב משום ברי' לכולי עלמא כמו על כזית אלא שאם אכל שני חרצנים וזגין מענבה אחת ע"כ חייב לראב"ע משום ברי' ולרבנן פטור כיון דלא הוי כזית ולא הוי ענבה שלימה. ולר' יוסי דווקא אם אכל מענבה אחת שני חרצנים וזג א' שמשתי ענבים לא הוי כברי' ואף שפירש הכתו' היינו דווקא אם הם גדילים מתחילת ברייתן ביחד וע"כ אע"ג דלא הוי ענבה שלימה אעפ"כ כיון שפירש הכתוב מחרצני' ועד זג הוי כמו ברי' אבל לא ע"י צירוף שתי ענבות. וע"כ מפרש ר' יוסי דחרצנים היינו הפנימים א"כ אפשר שתהי' ב' חרצנים וזג א' מענבה אחת אבל בשתי ענבות ע"י צירוף לא הוי ברי'.


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:2
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:2:5:2)

**וע"ז** אומ' מ"ט דר' יודא אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות ע"ד דראב"ע אינו חייב אלא א' על דעתין דרבנן חייב שתים והנה הק"ע נדחק בזה מאוד וכן הפ"מ ולי נראה דהאי אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות שלימות היינו כזית א' וסובר ר' יהודה דלראב"ע כיון דאינו חייב עד שיאכל חרצנים וזג א' והחרצנים אלו החיצונים והזגין אלו הפנימים וא"כ אי אפשר רק ע"י ב' ענבות א"כ לא הוי ברי' לראב"ע דברי' לא הוי אלא אם החיוב הוא מצד עצמה לחודי' אבל הכא שצריך לצרף הענבה השני' וע"כ אינו חייב רק אם אכל כזית וחייב משום כזית דכזית יכול להיות ע"י צירוף נמי.


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:3
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:2:5:3)

**וע"ז** אומ' מ"ט דר"י אכל כזי' וחרצנין וזגין משתי ענבות על דעתי' דראב"ע אינו חיי' אלא אחת (פי' רק מחמת כזית ולשיעור כזית בעינן שיהי' ע"י ב' חרצנים וזג א') על דעתין דרבנן חייב שתים משום כל ענב בפני עצמו וגם משום כזית וכמו שביארתי תחילה דלשיטת הירושלמי אם אכל ברי' והוא כזית חייב שתים וכמו דאיתא שם (ה"א) אין כיני אכל ענבה שיש בו כזית חייב שתים וא"כ לר' יודא אליבא דראב"ע אינו חייב משום ברי' שברי' אינו רק אם הוא מענבה אחת אבל לא על ידי צירוף ב' ענבות. ולרבנן יתחייב שתים משום ברי' ג"כ אבל לר' יוסי שאומר כזוג של בהמה דהחיצון זוג והפנימי עינבול ואם כן איפשר שיתחייב על ענבה א' משום ברי' אף על גב דלא הוי ענבה שלימה ולרבנן פטור כיון דלא הוי ענבה שלימה.


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:4
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:2:5:4)

**וע"ז** או' א' ר"א אתי דראב"ע כר' יוסי אין תימר כר' יודא אכל כזית שני זגין וחרצנים הנה המפרשים נדחקו בזה ונ"ל שצ"ל עד שיאכל כזית ב' חרצנים וזג א' (פי' שאומר דאתי דראב"ע כר' יוסי וא"כ אינו חולק בהא דמחייבי רבנן משום ברי' אלא דראב"ע חייב משום ברי' אע"ג דלא הוי ענבה שלימה ואע"ג דלא הוי כזית וע"כ אומר עד שיהי' שני חרצנים וזג א' וחייב משום ברי' משו' שפירש הכתוב אבל אינו צריך כזית אבל לר' יהודה שאומר דחיצון הוי חרצן וא"כ אי איפשר רק ע"י ב' ענבות ובב' ענבות לא הוי ברי' ע"י צירוף וא"כ צריך שיהי' כזית וא"כ חולק בב' דברים על רבנן הא' שצרי' שיהי' שני חרצנים וזג א' והב' שלרבנן חייב משו' ברי' ולראב"ע אינו חייב משו' דע"י צירוף לא שייך ברי' רק כזית וע"כ מדקאמ' עד שיאכל שני חרצנים וזג א' היינו מענבה אחת וע"כ חייב אף שלא אכל ענבה שלימה דהוי כמו שפירש הכתוב וע"כ חייב אף פחות מכזית וא"כ אתי כר' יוסי אבל לר' יהודה אינו חייב רק על כזי' וא"כ הי' לו לראב"ע לומר שאינו חייב עד שיאכל כזית שני חרצני' וזג א'


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:6:2:1)

**שם** (ה"ו) מתני' תגלחת הטומאה כיצד הי' מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני כו' ובגמ' כתיב והזיר לה' את ימי נזרו ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי ריב"י אומר משעת תגלחתו ר' זעירא בשם ר' הושעי' מה פליגין בשגילח בשביעי והביא קרבנותיו בשמיני אבל אם גילח בשמיני והביא קרבנותיו בו ביום כל עמא מודו ביום הבאת קרבנותיו אמר ר' יוסי והוא שטבל בשביעי אבל אם טבל בשמיני נעשה שביעי שמיני ושמיני שביעי ואינו מונה אלא מן השביעי בלבד והנה הפ"מ נדחק בזה והוא (ט"ס וצ"ל) אבל אם טבל בשמיני נעשה שמיני שביעי ותשיעי שמיני אינו מונה אלא מן התשיעי בלבד דאם טבל בשמיני א"כ הוי עדיין טבול יום ואינו יכול להביא קרבנותיו עד למחר ביום התשיעי א"כ אינו מונה לרבי אלא מיום התשיעי בלבד וכן הגיה הק"ע:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:6:2:2
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:6:2:2)

**עוד** שם נטמא וחזר ונטמא מביא קרבן על כל א' וא' אמר ר' זעירא כריב"י ברם כרבי היידא הוא עומד בנזירו' בטומאה (פי' שמביא ראי' מהברייתא דתני נטמא וחזר ונטמא מביא קרבן על כל א' וא' דאי מיירי שנטמא אח"כ בשמיני נזירות אחריתא הוא ובודאי דמביא קרבן טומאה אחרת אלא ודאי דמיירי בשביעי וא"כ לרבי חדא נזירות אריכתא היא אלא ודאי דאתי כר' בר יהודה) ומתניתין דתנן נזיר שנטמא טומאות הרבה אינו מביא אלא קרבן א' אתי כרבי ואינו מדייק כמו דמדייק הש"ס דילן בנזיר (ד' י"ח) דאתי כריב"י דאי כרבי אי נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי כולהו טומאה אריכתא הוא דהא גופא קמל"ן דלא כריב"י דמונה מיום השביעי נזירות טהרה וא"כ צריך להביא קרבן לכל א' וא' אלא כרבי) אמר ר' אילא מה פליגין למנות לנזירות בטהרה והזיר לה' את ימי נזרו והביא אמר רבי עד שיביא ממש ריב"י אומר אפי' נראה להביא קרבן טומאה (דהיינו מיום תגלחתו) כל עמא מודו שמביא קרבן טומאה (ופי' הפ"מ אם חזר ונטמא בשביעי כולי עלמא מודו שמביא קרבן טומאה) ולי נראה דזהו דווקא ביום השמיני שנראה להביא ואיפשר דצריך לגרוס אמר רבי עד שיביא ממש ריב"י אומר משעת תגלחת להביא קרבן טומאה אפי' נראה להביא כל עמא מודו שמביא קרבן טומאה אבל דווקא ביום השמיני משעה שנראה להביא:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:6:2:3
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:6:2:3)

**וע"ז** אומר ותני כן נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשמיני מביא קרבן לכל א' וא' ונראה לי שמגיה הברייתא שמביא תחילה נטמא וחזר ונטמא מביא קרבן על כל א' וא' וע"ז אומר ותני כן נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשמיני מביא קרבן לכל א' וא' וניחא לי' טפי דא"כ מתניתין דתנן בכריתות שמביא קרבן א' על טומאות הרבה אתי כריב"י וכדמדייק הש"ס דילן דאי כרבי כולהו נזירות אריכתא היא אלא דאתי כריב"י ומיירי כגון שנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשמיני ואע"ג דמונה לנזירות טהרה משביעי אעפ"כ מביא קרבן א' על נזירות הרבה אבל לר' זעירא דתלי הא דתני' דמביא קרבן א' על כל א' וא' כרבי דלריב"י כיון דמונה נזירות טהרה בשביעי מביא קרבן לכל א' וא' וא"כ מתניתין דכריתות כמאן אתי דלריב"י מביא קרבן על כל א' וא' ולרבי כולהו נזירות אריכתא היא אבל לפי מה שאומר ר' אילא שניהם מודים רבי וריב"י דלענין קרבן תלוי משעה שראוי להביא קרבן וא"כ מתניתין אתי כריב"י ונטמא בשביעי וחזר ונטמא בשמיני דבזה אף ריב"י מודה דאינו מביא קרבנותיו עד יום השמיני שראוי להביא קרבן אבל ר' זעירא שאומר דהברייתא דנטמא וחזר ונטמא מביא קרבן על כל א' וא' ומיירי אפי' נטמא ביום השביעי וכיון דמתחיל למנות נזירות ע"כ מביא קרבן על כל א' וא' וא"כ מתניתין דתנן נזיר שנטמא טומאות הרבה אינו מביא אלא קרבן א' כמאן אתי דלריב"י צריך להביא על כל א' וא' ולרבי לא הוי טומאות הרבה דטומאה אריכתא היא וע"ז אומר על דעתי' דר' זעירא כרבי נדחה קרבן ראשון ומביא קרבן שני (פי' אם נטמא והפריש בשביעי ונטמא בשמיני נדחה הקרבן הראשון דהא צריך להביא קרבן האחר ויביא על שניהם דהא הראשון לא יוכל להביא על הטומאה השני' דהא הפריש קודם) על דעתי' דריב"י לא נדחה (דהא לר' זעירא שאומר דלריב"י דמי קרבן לנזירות וכי היכי דמתחיל למנות נזירות בטהרה מיום השביעי א"כ הוא הדין לענין קרבן וצריך להביא קרבן על כל א' וא' וא"כ לא נדחה ומביא ב' הקרבנות) על דעתי' דר' הילא דברי הכל לא נדחה ומביא אחר דלר' הילא שאומר דהבאת קרבן לא תלוי בפלוגתא דלמנות נזירות ואפי' לריב"י נמי אינו מביא קרבן אחר רק עד אחר שנראה להביא קרבן ביום השמיני ולרבי אע"ג שאומר דאינו מונה אלא מהבאת קרבנותיו ממש אעפ"כ סובר דמשעה שראוי להביא קרבן הוי טומאה אחריתא היא וצריך להביא קרבן אחר דברי הכל לא נדחה ומביא אחר (פי' אם הפריש בשביעי ונטמא בשמיני דברי הכל לא נדחה ומביא אחר) אבל על דעתי' דר' זעיר כרבי א"כ כיון דלרבי תלוי בהבאת קרבנותיו ממש א"כ כל זמן שלא הביא קרבן אם נטמא מביא אחר ונדחה הקרבן הראשון וע"כ אומר תחילה ר' זעירא כריב"י ברם כרבי היידא הוא עומד בנזירות בטומאה והוא משום דלרבי תלוי בהבאת קרבנותיו ממש וכל זמן שלא הביא קרבן אינו מונה לנזירות בטהרה וכן לענין קרבן וא"כ איך תני' דמביא קרבן לכל א' וא' דכיון שלא הביא עדיין קרבנותיו א"כ הוא הכל חדא נזירות וע"כ בודאי אתי כריב"י וע"כ אומר דעל דעתיה דר' זעירא כרבי נדחה קרבן ראשון ומביא קרבן שני דכיון דלא הביא עדיין הקרבן הוי הכל חדא נזירות כמו שאינו מונה עד שיביא ממש ולר' הילא אע"ג דלענין למנות אומר רבי דבעינן שיביא ממש אבל לענין קרבן מכיון שנראה להביא צריך להביא קרבן אחר וע"כ אומר על דעתיה דר' הילא דברי הכל לא נדחה ומביא קרבן שני:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:7:2:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:7:2:1)

**שם** (ה"ז) ר' זעירא בעי קומי ר' מנא מאן תנא כל החטאות שבתורה כו' עיין בספרי נועם ירושלמי (פ"א דר"ה ה"א) מה שביארתי שם:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:9:5:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:9:5:1)

**שם** (ה"ט) חילפיי שאל לר' יוחנן ולרשב"ל טבל מהו שיוסר ביותר ממאתים א"ל אין טבל ביותר ממאתים כו' ר' חייא כו' כל נותני טעמים אחד מששים א"ר שמוחל בר יצחק לר' חיי' בר אבא הא ר' יסא פליג עלך והא מתניתא פליג על תריהן כל המחמץ מטבל מדמע אין תימר למאה ולמאתים אפי' לא חימץ אפי' לא טיבל אלא ביותר אנן קיימין א"ר ירמיה תיפתר בשר בבשר (פי' במין במינו) דאי איפשר לטעום ע"כ אמר בששים (א"ר יוסי הוא בשר בבשר הוא שאר כל האיסורין) ר' אבהו בשם ר' יוחנן ולאיסור משערין אותו כולו בצל כולו קפלוט (פי' דמייתי ראיה מר' יוחנן שאמר דלאיסור משערין אותו כאילו הוא בצל כאילו הוא קפלוט והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה: ולי נראה כמו שביארתי בפרקין (ה"א) דהא דאמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן ולאיסור משערין אותו כאילו בבצל כאילו בקפלוט (פי' אם נתערבו שני איסורין שאינם דומים א"כ כל א' מבטל חבירו אעפ"כ כיון שאם היו מרגישים לא היה בטל ע"כ לא בטל עתה ע"י שני איסורים שמבטלין זה את זה. וכמו שכתבתי שם מה שכתב התורת הבית דהטעם דמין במינו בששים אינה משום גזירה כמו שכתבו הפוסקים אלא דכל שאם היה מין בשאינו מינו היו מרגישים ע"כ אפי' במין במינו ג"כ וא"כ בשני איסורין שמבטלין זה את זה אעפ"כ לא גרע ממין במינו ע"כ משערין אותו כאלו בבצל וכאלו בקפלוט וע"ז א"ר שמואל בר רב יצחק הא ר' יוסי פליג עלך דר' יוסי קאמר השיעור כאלו הוא בצל כאלו הוא קפלוט וע"ז אמר הוא כל שאר איסורין (פי' לענין אם נתערב כמה איסורין שמבטלין זה את זה אפ"ה משערין כאלו בצל כאלו קפלוט והאי שיעורא הוא מין במינו א"כ אין זה שיעור ששים וכמו שכתבו התוס' בחולין (ד' צ"ט) דבשר בלפת הוי שיעורא כמו ששים אבל בצל בקפלוט הוא יותר משיעור ששים וכתבו שם דר' יוחנן דאמר דכל האיסורין משערין אותה כאלו הן בצל וקפלוט פליג אדרבא דאמר כל האיסורין בששים וע"ז אמר רב שמואל בר יצחק לר' חיי' בר אבא הא ר' יוסי פליג עלך (פי' שאמר דהשיעור הוא כאילו הוא בצל כאלו הוא קפלוט כו' תני ר' חזקיה כל מה שאסרתי לך במקום אחר התרתי לך כאן איפשר לומר דמקשה דאיך יניף מהא דזרוע בשלה לענין ס' ומאה הא תני ר' חזקיה כל שאסרתי לך במקום אחר התרתי לך כאן וע"ז מתרץ לפי שבכל מקום מאה אסור מאה ועוד מותר וכא אפי' מאה מותר אבל אעפ"כ ילפינן לענין ס' ומאה דאטו לקולא גמרינן לחומרא גמרינן דמדאורייתא ברובא בטל (פי' דהא הוא מין במינו) וכמו דאיתא בחולין (ד' צ"ח):


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:9:9:1
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:9:9:1)

**(שם)** רב אמר תנופה מעכבת בנזיר והתני' תורת הנזיר בין שיש לו כנפים ובין שאין לו כנפים (צ"ל בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים דאמר רב בנזיר שיש לו ותני כן הראוי לתנופה תנופה מעכבת בו שאינו ראוי לתנופה אין תנופה מעכבת בו ואף דאיתא ביבמות (ד' ק"ד) כדר' זירא דאמר ר' זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בינה מעכבת בו (וכן הקשה הק"ע) וכן איתא בירושלמי (פי"ב דיבמות ה"ד) א"ר שמואל בר רב יצחק הראוי לקריי' אין קריי' מעכבת בו ושאינו ראוי לקריי' קריי' מעכבת בו אך אעפ"כ כיון דרב אמר לענין תנופה שמעכבת שאסור לשתות יין עד אחר התנופה וכמו דאיתא בנזיר (ד מ"ו) אמר רב תנופה בנזיר מעכבת כו' אלא אליבא דר"א הא אמר אחר כל המעשים כולן וע"כ אם ראוי לתנופה תנופה מעכבת בו אע"ג שאם אין לו כפים אינו מעכב וכמו דאיתא ביבמות (ד' ק"ד) מידי דהוי אאימורים דכי ליתנהו לא מעכבי (כגון שנטמאו או שנאבדו) ואפ"ה אי איתנהו מעכבי בשר באכילה וכן בפסחים (ד' ע"ז) ק"ו ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתנהו מעכב כי איתא לא כש"כ דמעכב וע"כ אמר רב דתנופה מעכבת אם יכול לקיים שלא ישתה יין עד לאחר התנופה]:


###### Noam Yerushalmi on Nazir 6:9:9:2
[Noam Yerushalmi on Nazir 6:9:9:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nazir/r/6:9:9:2)

**שם** שמואל אמר שער מעכבת בנזיר כתנופות וכבהונות של מצורע והתני' תורת המצורע בין שיש לו בהונות בין שאין לו בהונות פתר לה כר' אליעזר דאמר נותן על מקומן ויצא הא דקאמר שמואל שער מעכבת בנזיר היינו אם אין לו שער מעכב לגמרי וע"כ אמר כתנופות וכבהונות של מצורע (פי' אפילו אם אין לו דמעכב לגמרי וכל היכא דמעכב לגמרי א"כ אם אינו ראוי בודאי דמעכב). ופריך והתני' תורת המצורע בין שיש לו בהונות כו' פתר לה כר"א דאמר נותן על מקומן אבל שמואל סובר דבעינן קרא כדכתיב ואיפשר דשמואל לטעמיה דאמר בסנהדרין (ד' מ"ה) דנקטעה יד העדים דפטור מ"ט בעינן יד העדים והוא משום דבעינן קרא כדכתיב אך קשה דאמאי לא הביא פלוגתא דב"ש וב"ה בנזיר ממורט כמו דאיתא בש"ס דילן בנזיר (ד' מ"ו) דנזיר ממורט בש"א אינו צריך להעביר תער על ראשו וב"ה אומרים צריך להעביר תער על ראשו ולקמן בירושלמי (הי"א) מייתי לה להך פלוגתא ועוד דלפי הש"ס דילן דמדמי הך דאין לו בהן כו' להא דנזיר ממורט ובירושלמי איתא דר"א שמותי הוא דתני' נזיר ומורט ב"ש אומרים צריך להעביר תער על ראשו וא"כ אמאי אמר דאם אין לו בהן יד נותן על מקומו ויצא ואיפשר לומר דהירושלמי סובר דזה לא תלי בהא אי בעינן קרא כדכתיב וכמו דאיתא לקמן (פ"ט דנזיר ה"ב) אמר ר' יוחנן מאן תנא אם גילח ואם לא גילח ר' אליעזר ברם כרבנן עד שלא נזרק הדם עליה עולא בר ישמעאל בשם ר' אליעזר טעמא דר"א וגילח הנזיר את שער ראש נזרו התורה תלתה לנזירותו בשערו. (ועיין מה שכתבתי פ"ט דסוטה ה"ב וה"ה):