## Noam Yerushalmi on Nedarim Chapter 1

###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:5:1)

**ר'** יעקב בר אחא אמר אתפלגון ר' יוחנן ור' אלעזר דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות ר' אלעזר אומר לוקין כו' והנה הק"ע פירש דהפלוגתא הוא אי עיקר הנדר באיסור או בהתפסה ועיין במ"ל ריש הלכות נדרים. והנה הק"ע גריס דר' יוחנן אמר לוקין על האיסרות ור' אלעזר אמר אין לוקין וגריס אח"כ אמר ר' יעקב בר אחא כך משיב ר' יוחנן את ר' אלעזר על דעתך דאת אמר אין לוקין על האיסרות גרוס כך השיב ר"א את בר"י על דעתך דאת אמר לוקין על האיסרות כו' ושגה בזה דהגירסא צריך להיות ר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות (משום דעיקר הנדר הוא בהתפסה) ור"א אמר לוקין על האיסרות (וזהו דעיקר הנדר הוא אפי' בלא התפסה אלא דאם מתפייס צריך שותפים בדבר הנדור) (וכן גריס הפ"מ וראיה לזה הוא מהירושלמי (פי"ג דיבמות ה"ב) דאיתא שם כהנא אמר אין חייבין על קדשים בחוץ (פי' דמופלא הסמוך לאיש). ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין חייבין על קדימה בחוץ כו' וקשיא דר' יוחנן על דר' יהושע נישואים דרבנן הפר נדרים דבר תורה ואת אמר הכין (פי' דמקשה כמו דמקשה בש"ס דינן בנדה (דף מ"ו) אי אמרת בשלמא מופלא הסמוך לאיש דרבנן אתו נישואין דרבנן ומבטלי נדרים דרבנן אלא אי אמרת דאורי תא אתי נישואין דרבנן ומבטלי נדרא דאורייתא כו' וע"כ מקשה בירושלמי דלר' יוחנן דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא א"כ קשיא מדר' יהושע שאומר דבעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה דאיך אתו נישואין דרבנן ומבטלי נדרים דאוריית' וא"ר זעירא לית כאן הפר נדרים מן הדא דר' יוחנן על דר' יהושע (פי' דסמי מכאן הפרת נדרים דר' יהושע) ר' ניסא שאל ויהיה כן באיסרות דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות (פי' דהא אפשר לתרץ דר' יהושע שאמר דזכאי בהפרת נדרים היינו באיסרות דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות וכיון שהוא מדרבנן ע"כ הבעל מיפר דאתי נישואין דרבנן ומבטלי נדרא דרבנן וא"כ מוכח דהגירסא הוא דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות ור"א סבר דלוקין על האיסרות (ולא כגירסת הק"ע):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:1)

**עוד** שם אמר ר' יודן והוא שהזכיר נדר ואח"כ הזכיר שבועה אבל הזכיר שבועה ואח"כ הזכיר נדר נדרים חלים על האיסרין ואין שבועות חלין על האיסרין:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:2)

**[והנה** בספרי עמק יהושע (סי' כ"ד) הבאתי שם מה שמחולקים התוס' ושאר הפוסקים והטור שהתוס' כתבו בשבועות (דף כ) דהא דנדרי' חלים על דבר מצוה מיירי בביטול מצוה כגון קונם שאיני מניח תפילין אבל אם נדר לקיים מצוה כגון קונם שלא אוכל נבלות וטריפות לא חייל. וע"כ הקשו התוס' בנדרים (דף צ) דתנן בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת נטולה אני מן היהודים כו' והקשו התוס' שם דאיך חל נדרה על אחרים בעודה אשת איש והא אין איסור חל על איסור ואם כן אמאי אמרי' דיפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה אני מן היהודים ותירצתי דחייל ע"י כולל מיגו דחל בתשמיש הבעל שהוא היתר חל נמי על אחרים אבל לשיטת הפוסקים והטור בי"ד (סי' רט"ו) דאם נדר מדברים האסורים כגון נבלות וטריפות חל הנדר וכתב הב"י דס"ל שהנדר חל לקיים את המצוה ג"כ וע"כ אפשר לומר דחל על אחרים בלאו טעמא דכולל ולא כמו שכתבו התוס' אלא מחמת דהנדר חל לקיים את המצוה (וע"ש מה שתירצתי מה שכת' הב"ח דע"כ כתב הטור ביו"ד (סי' ל"ד) שאם האשה אמרה קונם תשמישי על כל העולם יפר חלקו ותהא מותרת לו והקשה הב"י דאיפכא הו"ל להטור למימר באומרת תשמיש כל העולם עלי וע"כ חל אבל באומרת קונם תשמישי על כל העולם אמאי צריך הבעל להפר חלקו הא איתא בנדרים (דף י"ג) דאםאומרת הנאת תשמישי עליך כופין אותה ומשמשתו אבל באומרת הנאת תשמישך עלי אסור שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וא"כ הו"ל להטור למימר שאם אמרה קונם תשמישי כל עולם עלי יפר חלקו אבל באומרת קונם תשמישי על כל העולם הרי היא משועבדת לו ואיך יכולה להפקיע ותו' הב"ח דחייל בכולל והקשיתי שם דהא על האחרים לא חל רק בכולל מחמת שחל על הבעל וא"כ איך כתב דחל על הבעל משום כולל שחל על אחרים. אך הטור אזיל לשיטתו דנדרים חלים לקיים המצוה ג"כ וא"כ חל על אחרים אפי' בלא כולל. וע"כ כתב הב"ח שחל על הבעל בכולל שחל על אחרים ועיין שם שהארכתי בזה):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:3)

**והנה** כעת נראה לי כמו שכתבו התוס' דהש"ס דילן סובר דאין הנדר חל רק בביטול המצוה אבל לא בקיום המצוה וע"כ הא דתנן נטולה אני מן היהודים חל בכולל כמו שכתבו התוס' אבל לשיטת הירושלמי צריך לומר דחל מחמת דהנדר חל בקיום המצוה ג"כ ולא מחמת כולל וכמו שאבאר:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:4
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:4)

**דהנה** בירושלמי (פ"ג דשבועות ה"ג) איתא ר' יוחנן כו' ומה שנדפס קודם המשנה (הוא ט"ס וצ"ל) אחר המשנ') דשבועה שלא אוכל ואכל נבילות טריפות שקצים ורמשים חייב ור' שמעון פוטר ובכאן (צ"ל) ר' יוחנן אמר בכולל אבל בפורט אין שבועות חלות על האיסרות ר"ל אמר אפי' בכולל אין שבועות חלות על האיסרות בדא ר' שמעון פוטר ר' שמעון כדעתי' דתנינן תמן כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב ר"ש אומר כל שהוא וחכ"א כזית אמר להם ר' שמעון אין אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא חייב אמרו לו מפני שהוא כבריתו אמר לו אף חטה אחת כבריתה (פי' לר"ל הא דחל על נבילות וטריפות הוא במפרש חצי שיעור ור"ל לטעמי' שסובר דכל שהוא למכות) על דעתי' דר' יוחנן למה ר"ש פוטר (פי' לר"י דמוקי בכולל וס"ל דחל בכולל הבא ע"י עצמו וא"כ למה ר"ש פוטר) ואמר ר' זעירא ר"ש כדעתי' כו' (פי' שסובר דלא חל על ידי כולל דלית לי' כולל) ר' בא בר ממל בעי על דעת ר' יוחנן דאמר בכולל שבועות חלין על האיסורין ניתני שבועה שלא אוכל ואכל (פי' שהוא כמו שמקשה הש"ס דילן בשבועות (ד' כ"ד) מתיב רבא ברי' דרבה יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ארבע חטאות ואשם א' ואלו הן טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ כו' ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרי' וחלב) וכן מקש' בירו' ע"ד ר"י דאמ' בכולל שבועות חלות כו' ניתני שבועה שלא אוכל כו' א"ר זירא כל יומא דר' בא בר ממל כו'. (פי' כל יומ' דר' בא בר ממל לא מצאת תירו' לזה הקו') ומן דדמך כו' (פי' לאחר שמת ר' בא בר ממל מצאנו תירוץ לזה הקושי') מה אנן קיימין אם באומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה כו' כמיחל כו' ואמר ר' יוסי ותשמע מינה היו לפניו י' זיתים של שחוטה וא' של נבילה ואמר שבועה שאוכל עשרה זיתים אלו כיון שפטור על הנבילה פטור על השאר (והוא ט"ס וצ"ל) שבועה שלא אוכל עשרה זיתי' אלו כיון שפטור על הנבילה פטור על השאר (פי' אפי' לר' יוחנן שאומר דבכולל הבא ע"י עצמו חל זהו דווקא אם לא פרט אבל אם פרט שלא אוכל נבילות וטריפות ע"כ לא חל בכולל) (וכה"ג חילקו התוס' בשבועות (ד' כ"ד) בד"ה אלא הן כו' לענין אם נשבע לאכול בכולל סתם אבל אם אמר בפירוש נבילות לא חל. וה"נ לשיטת הירושלמי אפינו נשבע שלא יאכל נבילות אינו חל בכולל או כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב לא חל בכולל אפי' לר' יוחנן (ודלא כשיטת הש"ס דילן בשבועות (ד' כ"ד) דפריך ואם אית' משכחת לה חמש כגון שלא אוכל תמרים וחלב אלמא דחל בכולל אפי' אמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב נמי חל בכולל):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:5
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:5)

**וע"ז** אומר ר' בון בר חייא בעי ולמה לא אמר שבועה שאוכל (ט"ס וצ"ל) שלא אוכל משחיטת פלוני (פי' וא"כ יהי' חל בכולל על המוקדשין כיון דאסור בשאר שחיטות ג"כ). וע"ז משני אין בה חלב (פי' דבשחיטת פלוני א"כ בבהמה יש חלב וא"כ דמי לפורט כיון שיש בה חלב ואם כן לא הוי כולל לשיטת הירושלמי דבזה מודה ר' יוחנן בשוחט צביים וא"כ לא הוי כמפרש דהא בצביים אין בה חלב) וע"ז אומר אין בה גיד הנשה (פי' וא"כ דמי לפורט) בעופות (פי' א"כ חל בכולל) וע"ז אומר אין בה דם (פי' וא"כ דמי לפורט לשיטת הירושלמי) ולמה לא אמר שבועה שאוכל מפלוני סתם וא"כ חל בכולל דהא לא דמי לפורט וע"ז אומר בגין ר' שמעון (פי' דלית לי' כולל אפי' אם אינו בא ע"י עצמו) וע"ז אומר ואי כר' שמעון ניתני יוה"כ (פי' וא"כ איך תני יוה"כ דתני ר"ש תענו את נפשותיכם ממותר לו ולא מאסור לו (כצ"ל) פי' וא"כ איך חל יוה"כ אלא ודאי דהאי תנא אית לי' כולל וא"כ אמאי לא תני חמש בנשבע שלא אוכל מפלוני וא"כ הוי כולל) וע"ז משני אלא שזה בקבוע וזה בעולה ויורד (פי' וע"כ לא תני חמש דהיינו בכולל הבא ע"י עצמו) וע"ז אומר התיבון הרי טומאת מקדש וקדשיו שהוא בעולה ויורד ותני תנא לא אתינן מיתני אלא דברים שיש בהן חיוב כרת כו' הרי מעילה אין בה כרת לא אתינן מיתני אלא דברים שאין להם היתר אחר איסורן שבועה יש לה היתר אחר איסורן (והא דתני מוקדשים תירצו בש"ס דילן בשבועות (דף כ"ד) דמשני איבעית אימא כי קתני מידי דלית לי' שאלה מידי דאיתא בשאלה לא קתני הרי הקדש הא אוקמינן בבכור או כמו שכתבו התוס' בכריתות (דף י"ג) דלאחר שנשחט ונזרק דמן כהלכתן ליתא בשאלה):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:6
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:6)

**[ובזה** יתבאר הא דאיתא בירושלמי (פ"ק דנזיר ה' ב') ר' בון בר חיי' ר' אבינא כו' האומר הריני מיין של ערלה (כצ"ל) לא אמר כלום חברי' אמרין מחלוקת כר"ש דתנינן תמן שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור"ש פוטר א"ר זעירא בכולל נחלקו אבל בפורט כ"ע מודו שאין שבועות חלין על האיסורין וכאן בכולל אנן קיימין אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלים על האיסורין ואין שבועות חלין על האיסורין (פי' חברי אמרין מחלוקת כר"ש (פי' הא דתנן דהריני נזיר מיין של ערלה לא אמר כלום (פי' שאם אמר הריני נזיר מיין של ערלה לא אמר כלום הוא כר"ש דלרבנן דאמרי דחל בכולל א"כ חל אפי' אמר הריני נזיר מיין של ערלה מחמת כולל דהא אסור בכל יין ע"כ אתיא כר"ש (ואף דאיתא בנזיר (ד' ג') דר"ש אומר עד שיזיר מכולן אפשר דהירו' לא ס"ל כהך ברייתא (וע' מה שביארתי (פ"ב דנזיר) ועוד דאפשר דבכולל סובר כר"ש דלית לי' כולל


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:7
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:7)

**וע"ז** אמר ר' זעירא בכולל נחלקו אבל בפורט כ"ע מודו שאין שבועו' חלין על איסורין וכאן בכולל אנן קיימין (ועדיין אין הירושלמי מבואר דא"כ דהכא בכולל א"כ ניחא מה דאמר דר"ש היא ע"כ נראה דלא כהק"ע והפ"מ (והוא ט"ס וצ"ל) והכא בפורט אנן קיימין (פי' שהוא כמו שביארתי דשיטת הירושלמי הוא דאפי' לר' יוחנן שסובר דבכולל הבא ע"י עצמו חל היינו דווקא בכולל אבל בפורט כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב לא חל). וא"כ אתי אפי' כרבנן דאמרי דבכולל חל אך היינו דווקא לא בכולל הבא ע"י עצמו אבל בכולל הבא ע"י עצמו אינו חל בפורט כגון שלא אוכל תמרים וחלב וא"כ הכא דאמר הריני והוא יד לנזירות) מיין של ערלה דכיון דאמר מיין של ערלה לא חל בכולל וע"ז אומר והכא בפורט אנן קיימין וא"כ ודאי דלא חל אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלין על איסורין ושבועות אינם חלים על איסורין (פי' וא"כ נזירות דדמי לנדר בודאי חל על האיסורין) וא"כ לפי"ז אם אמר מיין של ערלה חל הנזירות


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:8
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:8)

**וע"כ** נראה לי דהא דאיתא בירושלמי (פ"ו דנזיר ה"ה) חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ותגלחת שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו ותגלחת וטומאה הותרו מכללן) הוין בעי מימר כו' אבל אם אמר שבועה שאשתה ונזיר אשתה אתא מימר לא ישתה (ופי' הפ"מ אתא מימר לא ישתה בתמי' ומסקנא דמילתא הוא כלומר שכבר נשבע שישתה יין ובא להדיר בנזיר שלא ישתה וקבלת נזירותי לאו כלום הוא והנה שגה בזה [והוא ט"ס וכצ"ל) הוי בעי מימר כו' אבל אם אמר שבועה שאשתה ונזיר אשתה (והוא ט"ס וצ"ל ישתה) (פי' דהוי בעי מימר שאם אמר שבועה שאשתה ונזיר ישתה פי' שלא חל הנזירות על השבועה וע"כ ישתה) אתא מימר לא ישתה (פי' דאתי מימר דאפי' אם נשבע שישתה ונזיר אעפ"כ חל הנזירות שלא ישתה) והכי איתא בש"ס דילן בנזיר אלא כי הא דאמר רבא שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר אתי נזירות חיילא על שבועה (רק דאיפשר לומר דלפי הש"ס דילן חל בכולל בשב ואל תעשה ולשיטת הירושלמי איפשר דדמי לפורט דהא נשבע תחילה שישתה אך שחל מחמת שהנדר חל לבטל את המצוה ונזירות דמי לנדר והנדר חל לבטל את המצוה ועיין בספרי עמק יהושע (ס' כ"ד) שהוכחתי דנזירות דמי לנדר]:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:9
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:7:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:7:9)

**וא"כ** לפי מה שביארתי דלשיט' הירושלמי אינו חל בכולל הבא ע"י עצמו בפורט כגון שלא אוכל תמרים וחלב וא"כ בנטולה אני מן היהודים דתנן בנדרים (ד' צ') שיפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים וא"כ לשיטת הירושלמי אינו חל בכולל דהא דמי לפורט כיון שאמרה מן היהודים ועל כל היהודים חוץ מבעלה היא אסורה משום אשת איש ואין לתרץ דמטעם כולל הוא כמו שכתבו התוס' דהא דמי לכולל בפרט וע"כ צ"ל לשיטת הירושלמי דנדר חל בקיום המצוה ג"כ וכמו דאמר ר' יודן כו' נדרים חלים על האיסורין ואין שבועות חלין על האיסורין וכן בהא דאיתא בכריתות (ד' י"ד) אקדשי' מיגו דאתוסף בי' איסורא דהנאה אתוסף ביה לגבי חלב ולשיטת הירושלמי דלא חל בכה"גבכלל וכמו דאמר (בפ"ג דשבועות) בהא דשלא אוכל משחיטת פלוני אין בה חלב דבכה"ג לא חל בכולל וע"כ צריך לומר דהטעם דחל ההקדש הוא משום דאתוסף איסור חפצא וע"כ הנדר חל על השבועה מה שאין כן לשיטת הש"ס דילן דלר' יוחנן חל בכולל אפי' בשלא אוכל תמרים וחלב ע"כ אמר אקדשי' מיגו דאתוסף איסורא דהנאה וכיון דהש"ס דילן לא קאמר משום דההקדש חל על החפץ ונדרים חלים על האיסרין משמע כמו שכתבו התוס' דהש"ס דילן חולק על הירושלמי דהא דנדר חל על המצוה היינו בביטול מצוה אבל לא בקיום מצוה וכמו שכתבו התוס' (ועי' לקמן פ"ב הל' ג') ושם יתבאר עוד בזה):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:12:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:1:12:1)

**שם** כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה שמואל אמר לצדדין היא מתניתא או בנזיר או בקרבן או בשבועה ר' זעירא אמר נדר בשלשתן אמר ר' אבין מאן דבעי מיפתר הדא דר' זעירא הי' לפניו אשכול א' ובא א' ואמר הריני נזיר ממנו ה"ז נזיר ובא א' ואמר הרי עלי קרבן הרי עליו קרבן ובא א' ואמר הרי עלי שבועה הרי עליו שבועה ובא א' ואמר מה שאמרו שלשתן עלי לא נמצא זה נדור בנזיר ובקרבן ובשבועה ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' א') שהארכתי בזה אי אמרינן דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו וא"כ איך חל דהא שבועה לא חל על הנדר עיי"ש שביארתי דהכלל דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו אלא דוקא במקום שהם סותרים זה לזה. אבל במקו' שאין שבועה חל על הנזירות מחמת שכבר מושבע ועומד זה אם דוקא הי' נזיר מתחילה אבל בב"א חל עיי"ש שהארכתי בזה ועי' לקמן פ"ב ה"ג]:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:2:1)

**שם** (ה"ב) מתניתין האומר כו' פד כדון עצמו מהו שיקדיש לשמים בלשון קונם (ופי' הפ"מ עד כדון עצמו עד כאן לא שמענו במתניתין דקונם הוא נדר אלא באוסר דבר על עצמו מהו שיקדיש לשמים דקונם אם יכול להקדיש נכסיו בקונם שיאסרו על כל העולם או שיאסר נכסי חבירו עליו והוא דחוק ובנדרים (ד' ל"ה) איתא דקונם כללי יש לו פדיון אך איפשר דהתם אמר קונם ככר זו הקדש ובירושלמי (פ"ד דנדרים ה"ב) אמר ככר זה הקדש אכלה בין הוא בין אחר מעל לפיכך יש לו פדיון אם אמר הרי הוא עלי אכלו מעל בטובת הנא' כו' אך אעפ"כ כיון דקונם הוא כינוי להקדש א"כ מאי נפקא מינה בין לעצמו בין לאחר וכן נדחק בזה הק"ע:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:2
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:2:2)

**ע"כ** נ"ל דהבעי' הוא כמו דאית' בנדרים (ד' ל"ד) בעא מיני' ר"ח מרבא ככרי עליך ונתנה לו במתנ' מהו ככרי א"ל כי איתי' ברשותי' הוא דאסור או דילמא עליך א"ל עילוי' שוותי' הקדש א"ל פשיטא אע"ג דיהביה לי' במתנה אסור אלא ככרי עליך לאפוקי מאי לאפוקי אי אזמני' עלי' (פי' דההיא שעתא נמי ככרי הוא אבל אם נתן לו במתנה מותר)


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:3
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:2:3)

**וכן** מיבעי' לי' בירושלמי עד כדון עצמו (פי' אמר קונם על עצמו בודאי אסור מהו שיקדיש לשמים בקונם כגון שאמר לחבירו קונם נכסי עליך אי שוותי' עלי' כהקדש ואסור אע"ג דיהביה ליה במתנה או דלא אסר עלי' אלא כל זמן שהוא ככרו אבל אם נתן לו מותר) וע"ז אומר נשמעינה מן הדא א"ל השאיליני קרדומך אמר קונם קורדום יש לי קונם נכסי עלי (ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל נכסי עליך) ועיין בנדרים (ד' ל"ה ושם) וכצ"ל קונם קורדום יש לי נכסי עליך ויש לו קורדום נכסיו אסורין בידוע שאין לזה קורדום. (פי' אבל אם לאו אסורין נכסיו על האחר) וא"כ כיון שאמר דאין לו היתר אלא א"כ ידוע שאין לו קורדום אבל אם לאו הכי חיישינן דילמא יש לו קורדום וא"כ ש"מ דהנכסים אסורין אפי' נהנה לו שאומר דאין לזה היתר אלא א"כ ידוע שאין לו קורדום משמע אפי' אם נותן לו נמי אסור (והוא הברייתא שמביא ג"כ בש"ס דילן לפשוט הבעי' דנכסי עליך רק דבש"ס דילן פשיט מדתנא בברייתא מת או שנתנה לו במתנה ה"ז מותר ובירושלמי לא הובא זה אלא דפשיט דודאי אסו' אלא א"כ ידוע שאין לזה קורדום) וע"ז אמר ר' תחליפא קסריי' שני' היא שבו בלשון שהתפיס את הקורדום בו בלשון התפיס את הנכסים מה נפשך קדש קורדום קדשו נכסים לא קידש קורדום לא קדש נכסים אלו אמר קונם קורדום יש לי וחזר ואמר קונם נכסי עליך ויש לו קורדום נכסיו אסורין (והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:4
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:2:4)

**ע"כ** נראה לי שאמר לו שמזה אין ראיה דכיון דאמר קונם קורדום יש לי ועל עצמו אסר כהקדש ע"כ מה שאמר לחבירו נכסי עליך קאי אהא דאמר בתחלה קונם קורדום יש לי וזה ודאי כונתו להקדש ע"כ מה שאמר לחבירו נכסי עליך דקאי אהא דאמר תחילה קונם קורדום כו' וא"כ כיון שלגבי עצמו כהקדש לגבי חבירו כונתו להקדש וע"כ אפי' נתנם לו נמי אסורין (וכמו שהגהתי תחילה קונם קורדום יש לי נכסי עליך א"כ הא דקאמר תחילה קונם קאי אקורדום שיש לו ואנכסיו לאסור על האחר) וע"ז אומר אילו אמר קונם קורדום יש לי וחזר ואמר קונם נכסי עליך ויש לו קורדום נכסיו אסורין יאות (פי' אילו אמר קונם קורדום יש לי וחזר ואמר פי' שאמר עוד קונם נכסי עליך ויש לו קורדום נכסיו אסורין שמזה מוכח דשוי' הקדש על האחר). אבל כיון דבריית' תני קונם קורדום יש לי נכסי עליך א"כ קאי האי קונם על חבירו ג"כ וא"כ כיון דלגבי עצמו הוא הקדש א"כ לגבי האחר נמי הוי הקדש אמר ר' יהושע צ"ל ר' יוסי בר חנינא (דר' יהושע בן חנני' תנא) אלו אמר נכסי מותרין (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל אסורין) וקם לי' יאות (פי' דא"כ ליכא למיפשט מינה דילמא נכסיו מותרין אם נתנה לו במתנה) לא אמר אלא שאין לזה קורדום (צ"ל) אלא בידוע שאין לזה קורדום הא אם יש לו קורדום נכסיו אסורין משמ' אפי' ע"י שיתנו לו במתנ' והא דא"ר תחליפא שני' שבו בלשון שהתפיס את הקורדום התפיס את הנכסים וא"כ כיון שקדש קורדום לעצמו הוא הקדש א"כ נמי לאחרים דהא בברייתא תני תחילה קונם קורדום יש לי נכסי עליך וא"כ קאי האי קונם אנכסי עליך ג"כ וא"כ ודאי שני' עלי' כהקדש זה לא סבר ריב"ח והוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ק ה"א) ריב"ח אמר שניהם אסורים זה בזה כמאן דאמר ואנא מינך אמר היא הרי אני לך הרי אני עליך כו' ופי' הפ"מ שאסור משום ידות נדרים וכן איתא ההם שאיני אוכל לך שאיני טועם לך ר' אלעזר בשם ר' הושעי' תופסין אותו משם יד לקרבן (ופי' הפ"מ אפי' לא אמר קונם אלא שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך הוי יד לקרבן וא"כ נכסי עליך הוי נמי יד כמו ידות נדרים וא"כ הא שאמר נכסי עליך אין האיסור משום שאמר תחילה קונם קורדום יש לי אלא דנכסיו עליך אסור משום יד לקרבן וא"כ כיון דהא דנכסי עליך אינו מחמת שאמר מתחילה קונם קורדום שלי א"כ מוכח שמקדיש לשמים בקונם (פי' אפי' נתנה לו במתנה):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:5
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:2:5)

**וע"ז** אומר הדא אמרה שקדש קורדום (פי' שקדיש לשמים אף שאמר קונם קורדום יש לי אעפ"כ שוי' עלי' הקדש אפי' אם בא ליד אחר והוא דלא כדברי ר' תחליפא שאמר שני' שבו בלשון שהתפיס את הקורדום התפיס את הנכסים (פי' דכיון שאמר קונם קורדום יש לי ע"כ הנכסין אסורין). א"כ מוכח שקידש קורדום לשמים אף שאמר קונם קורדום יש לי היינו שאם יש לו קורדום הקדישו לשמים הדא אמרה שקדשו נכסים (פי' מדברי ריב"ח שדחה דלא קאי קונם על נכסי עליך אלא שנכסי עליך אסורין משום יד) הדא אמרה שאדם מקדיש לשמים בלשון קונם (פי' כיון שדחה ריב"ח שקונם לא קאי אהא דנכסי עליך א"כ מוכח שמקדיש לשמים בקונם וע"כ אפי' נתנה לו נמי אסו') וכן מסיק בנדרים (ד' ל"ה):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:3:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:3:1)

**עוד** שם ר' ירמי' בעי דבר שהוא משמש לשם חולין ולשם קרבן מהו לוסר עצמו בו והא תנינ' קונס קונסא שמה כו' בס' נחלה יהושע (ס' ו') כתבתי שם שהוא תמוה דמאי בעי ר' ירמי' הא מתני' הוא סתם נדרים להחמיר וביארתי שם דהבעי' הוא אם הא דסתמן אסור היינו בתורת ספק אבל לא להיות בודאי או כיון שכונתו כמו שחכמים מפרשים וחכמים תופסים לחומרא א"כ ממילא חזר להיות כודאי וע"ז מביא והא תנינן קונם וא"כ כיון שמועלין בקונם ודאי אעפ"י שהוא ספק אעפ"כ חוזר להיות כודאי עיי"ש שהארכתי בזה:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:3:2
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:2:3:2)

**[וכעת** נראה לי דמיבעי' ליה על כינוין (וכמו דאיתא בנדרים (ד' ה') דידים שאין מוכיחות לא הוין ידים וכמו שהבאתי בספרי נחלת יהושע (ס' א') על שהוכיח המהרי"ט בחדושיו שכל שאינו מוכח מעצמו אף שיש הוכחה מדבר אחר לא מקרי ידים מוכיחות עיי"ש וע"כ בעי בכינוין ג"כ דבר שהוא משמש לשם חולין ולשם קרבן מהו לוסר עצמו בו וע"כ אף אם אמר שכונתו היה לשם קרבן אעפ"כ כיון שאינו מוכח מעצמו שהוא לשם קרבן ע"כ אינו אסור משום כינוי וע"כ פשיט מהא דתנן קונס וא"כ יש לפרשו לענין אחר אפ"ה הוי כינוי וע"ז משני קונסא שמי']:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:2:1)

**שם** (ה"ג) מתני' לא חולין לא אוכל לך לא חולין לא אוכל לך כו' פיגול לא שני' היא פיגול של עולה היא של שלמים (פי' דפיגולנותר של עולה לא הי' לו שפת הכושר) וע"כ הוי מתפיס בדבר הנדור אבל מותר של שלמים הי' לו שעת הכושר (פי' וא"כ הא דאסור אח"כ משום נותר הוי מתפיס בדבר האסור דהא דאסור מצד נדרו כבר הי' לו שעת הכושר או דילמא בעיקרו קא מתפיס ותחילה קודם זריקת הדם הי' אסו' מצד נדרו וע"כ הוי מתפיס בדבר הנדור) ודלא כמו שפי' הפ"מ נותר של שלמים הי' לו שעת הכושר קודם שנתותר ולפיכך בעי האומר הרי עלי כנותר של שלמים מהו אם בעיקרא קא מתפיס וכונתו כקודם שנעשה נותר ומותר או כדהשתא הוא מתפיס ואסור דאדרבא אם בעיקרו קא מתפיס הוה מתפיס בדבר הנדור אבל אם כדהשתא קא מתפיס ה"ל מתפיס בדבר האסור ומותר]:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:7:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:7:1)

**עוד** שם מהו כאימרא ר' יוחנן אמר כאומר תמידא תמן אמרין כולד חטאת ר' שמעון בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו תני ר' חייא מסייע לר"ש בן לקיש כאימרא דלא ינק מן יומוהי על דעתין דרבנן דתמן נתני כעזרה כו' והנה הא דקאמר כולד חטאת היינו אעפ"י שחמש חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין אפ"ה הוי התפסה (ואפשר דמזה נפשט הבעי' דבעי לה מתחילה על הא דאמר הרי עלי כנותר של שלמים מהו וביארתי דהבעי' הוא אם בעיקרו קא מתפיס והוי דבר הנדור או כדהשתא מתפיס. וע"ז פשיט מהא דכולד חטאת דאעפ"י שהוא מחמש חטאות המתות אעפ"כ בעיקרו קא מתפיס והוי דבר הנדור דהא הקדושה מחמת אמו וע"כ הוי דבר הנדור וה"נ לענין נותר של שלמים דבעיקרו קא מתפיס וע"כ אסור):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:7:2
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:7:2)

**וע"ז** אומר על דעתין דרבנן דתמן ניתני כעזרה והנה כבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ד דשקלים) שהק"ע והפ"מ נדחקו בזה וכתבתי שם שהוא (ט"ס) בירו' (וצ"ל) ניתני כשעירה והוא כמו שכתבו התוס' בתמורה (ד' י"א) השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי כו' וכתבו התוס' בד"ה השוחט את החטאת כגון שעירה דאלו כשבה אי אפשר לילד תוך שנתה כדאיתא בבכורות (ד' י"ט) וע"ז אומר על דעתין דרבנן דתמן (פי' דאמרי כולד חטאת ניתני כשעירה דהא החטאת הוא בת שנתה וכשבה אי אפשר לילד תוך שנתה כדאיתא בבכורות (שם) רחל בת שתים ודאי לכהן וע"ז פרי' דלרבנן דתמן דאמרו דאימרא הוא כולד חטאת ניתני כשעירה:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:1)

**עוד** שם אמר ר' אבין על דעתי' דרשב"ל ניתני כקרבנות המזבח והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה והק"ע הגיה בירושלמי ופי' בדוחק:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:2
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:2)

**[ולי** נראה דהא דאמר רשב"ל ניתני כקרבנות המזבח והוא דהא דאמר רשב"ל כאילו של אברהם אבינו היינו אף שהיה קדוש מתחילתו שנברא מימי בראשית וכמו דתני ר' חייא כאימרא שלא ינק מיומוהי וא"כ לא הוי מתפיס בנדר אך כיון שקידשו אח"כ אברהם שיהא לעולה תחת בנו ע"כ אם אמר כאימרא הוי מתפיס בנדר. וע"ז אומר ניתני קרבנות המזבח וקרבנות המזבח יש ג"כ בכור לאשמועינן דאם אמר כבכור הוי התפסה וכמו דאיתא בנדרים (ד' י"ב) לימא כתנאי הרי עלי כבכור ר' יעקב אוסר ור' יהודה מתיר כו' לא דכ"ע לפני זריקת דמים ומ"ט דמאן דשרי אמר קרא כי ידור כו' לאפוקי בכור דדבר האסור הוא כו' מרבה אני חטאת ואשם ומוציא אני את הבכור שהוא קדוש ממעי אמו ומאן דאסר בכור נמי מתפיסו בנדר הוא דתני' משום ר' אמרו מניין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר כו' וקדיש ומאן דשרי כי לא מקדיש ליה מי לא קדוש וא"כ אי הוה תני כקרבנות המזבח וא"כ הוי בכור בכלל וא"כ מוכח דאע"ג דמקדיש ממעי אמו ואעפ"כ כיון שמקדישו אח"כ הוי מתפיס בנדר]:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:3
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:3)

**עוד** שם על דעתי' דר' יוחנן ניתני כדישון מזבח הפנימי והמנורה גם בזה נדחקו המפרשים הק"ע והפ"מ (ונ"ל שהוא כמו דאיתא בשבועות (די"א) אמר עולא א"ר יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימין יתיב רבה וקאמר להא שמעתא א"ל רב חסדא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך וכי קדושה שבהן להיכן הלכה כו' מ"מ קשי' וכי קדושה שבהן להיכן הלכה אמר רבה לב ב"ד מתנה עליהן אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהי' לדמיהן א"ל אביי והא ער הוא דאמר הקדיש כו' לדמי' קדוש קדושת הגוף לא קשי' הא דאמר לעולה הא דאמר לדמי נכסים ובירושלמי (פ"ה דיומא ה"א) הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימים ר' יוחנן אמר נפדין כפסולי המקדשין הותירו שעירים על דעתי' דשמואל אם עולה נפדית לכש"כ חטאת על דעתיה דר' יוחנן ר' זעירא אמר ירעו. והנה הק"ע והפ"מ פירשו דהא דאמר ר' יוחנן נפדין כפסולי המוקדשין היינו שירעו עד שיסתאבו כדין שאר פסולי המוקדשין והוא דחוק דהא בש"ס דילן בשבועות (ד' י"א) איתא דנפדין תמימין וכן בירושלמי בשבועות (פ"א ה"ד) א"ר יוחנן דברי חכמים משנים ודברי ר"ש אין משנים גם מה שפירשו על הא דאמר אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת הוא דחוק:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:4
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:4)

**ע"כ** נראה לי דהא דקאמר שמואל נפדין תמימים היינו כמו דאיתא בש"ס דילן שהתנאי ב"ד הי' שאם לא יצטרכו יהי' לדמיהן פי' שיהי' קדוש מתחילה לדמי נסכין ור' יוחנן אמר שנפדין כפסולי המוקדשין (פי' שאם לא יצטרכו תפקע מהן הקדושה שהי' מתחילה וכמו בפסולי המוקדשין שהיה מתחילה קדוש ואח"כ נפקע מהם הקדוש'):


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:5
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:5)

**וע"ז** אומר בירושלמי הותירו שעירים על דעתי' דשמואל אם עולה נפדית לא כש"כ חטאת (פי' שלדברי שמואל ניחא שיכול לפדותן שאע"ג שהך חטאת אך אם עולה נפדית משום דהתנאי הי' מתחילה שאם לא יצטרכו יקדשו רק לדמיהן. וע"כ גבי שעירי חטאת נמי כיון שהתנאי הי' מתחילה שאם יותירו שלא יקדשו רק לדמיהן ניחא) על דעתי' דר' יוחנן (פי' שאומר דנפדין כפסולי המוקדשין דהיינו שמכאן ואילך תפקע הקדושה וא"כ בעולות ניחא אבל בחטאות אפי' למ"ד שאין חטאת ציבור מתה אבל מ"מ ירעו) וכמו שהקשו התוס' ביומא (ד' נ') דאמרינן שם ותיפוק לי' דחטאת שמתו בעלי' הוא וחטאת שמתו בעלי' למיתה אזיל וכתבו התוס' תימא אכתי תיקשי נהי דלא אזלי למיתה הא רועה הוא דהא ר"ש דאמר לקמן דאין חטאת ציבור מתה קאמר ירעו עד שיסתאבו. ונראה לי דיש לומר דההיא רעי' דרבנן הוא ולא גזור אלא כעין ההיא דלקמן דנתכפרו בעלי' באחר לגמרי כיון דכיוצא בה בחטאת יחיד מתה חבל הכא דלא מתו בעני' לגמרי שהרי אחיו הכהנים קיימין כו' וע"כ קאמר בירושלמי על דעתיה דר' יוחנן (פי' דלר' יוחנן דאמר יפדו) כפסולי המוקדשין (פי' דמכאן ולהבא תפקע הקדושה א"כ עד הנה הי' קדושין וא"כ הוי חטאת שנתכפרו בעליו באחר וא"כ אף דהוי חטאת ציבור וחטאת ציבור אינה מתה מ"מ ירעו] וע"ז אומר ר' זעירא אמר ירעו (פי' כדין חטאת הצבור שהדין הוא שירעו משא"כ בעולה לר' יוחנן נפדין כפסולי המוקדשין דהיינו שהתנאי היה מכאן ולהבא משא"כ בשעירי חטאת דאף שהן של ציבור מ"מ אף חטאות הציבור נמי הדין הוא שירעו] וכמו שכתבו התוס' ביומא (ד' נ') וכן (שם) בתוס' ד"ה תמורת חטאת ותמורת חטאת למיתה אזלא ולא מצי לשנויי ר' שמעון היא דלית ליה מיתה בחטאת שותפות דמ"מ רעי' אית ליה וכן בתמורה (ד' ט"ו) בתוספות ד"ה וקא קרבה וא"ת תקשה נמי למ"ד תרעה דלהקריב ליכא מ"ד וי"ל דודאי כיון דלא אזל למיתה אפי' לאקרובי נמי ראוי וכן מצינו ביומא (ד' נ') גבי הא דאמר בפר ואפי' בדמי' ופריך עלה והא חטאת שמתו בעלי הוא ומשני כיון דעל כפרת ציבור נמי אתו) או מתו בעלים היא אלמא היכא דלא אזל למיתה אפי' להקרבה נמי ראוי כו' וכן כתבו התוס' התם דכיון דלא מתו כל הבעלים קרבה ונראה לי דהטעם דאם לא מחו כל הבעלים ונשארו עדיין בעלים מחטא הראשון א"כ באה על חטא זה גופא וע"כ קרבה אבל אם נתכפרו הבעלים א"כ באה על חטא אחר וע"כ תרעה ולא קרבה


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:6
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:6)

**ובזה** יתבאר הירושלמי בפ"ק דשבועות (פ"א ה"ד) שעיר שלא קרב ברגל יקרב בר"ח לא קרב בר"ח יקרב להבא שמתחילה לא הוקדשו קרבנות ציבור אלא להקריב על מזבח החיצון ולא כבר כיפר יום הכפורים א"ר מנא מכאן דכתיב חג המצות כו' וחג הסוכות כמו שכולן מכפרים כפרה אחת אמר ר' בון מכיון שכולן מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו כמו שכולן מכפרין כפרה אחת:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:7
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:7)

**והנה** הפ"מ נדחק בזה מאוד דמאי פריך ולא כבר כיפר יום הכיפורים וע"כ נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל ולא כבר כיפר (פי' דפריך על ר' מאיר דאמ' שכולן באים לכפר על טומאת מקדש וקדשיו וע"כ אם לא קרב ברגל יקרב בר"ח לא קרב בר"ח יקרב להבא כו') וע"ז פריך ולא כבר כיפר דהא הוי חטאת שכיפרו בעלי' כיון שאבד וכיפרו באחר ואע"ג שסובר דחטאת ציבור לא מתה מ"מ הדין הוא שירעה וא"כ איך קרב אח"כ דהא הוי חטאת שכיפרו בעלי' וע"ז משני א"ר מנא מכיון דכתיב חג המצות וחג הסוכות כמו שכולן מכפרין כפרה אחת וא"ר בון מכיון שכולם מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו כמו שכולן מכפרין כפרה אחת וא"כ הוי כאלו הוי כפרה אחת ע"כ יקרב ולא ירעה וכמו שביארתי שאם מביאו על חטא אחר ע"כ אפי' חטאת ציבור נמי ירעה אבל כיון שמכפר על חטא זה גופא ע"כ יקרב


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:8
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:8)

**וע"ז** אומר דלדברי ר' יוחנן בשעירי חטאות ירעו כיון שהתנאי הוא רק שלאח"כ תפקע הקדושה וא"כ הוי חטאת ציבור והדין הוא שירעו וע"כ אומר שירעו ובזה יתבאר הירושלמי בשבת (פ"א ה"ד) נחמן בריה דר' שמואל בר נחמני כו' חמש חטאות מתות רצו ב"ד לבטל מבטלין א"ר חייא בר אדא הדא דאת אמר שלא ידחו למיתה ויפלו לנדבה אבל ליקרב על המזבח אין חטאת מתה קריבה והנה בספרי נועם ירושלמי (שם) ביארתי דהירושלמי לטעמיה דבחטאת יחיד נמי מהני תנאי וא"כ אם רצו ב"ד לבטל חמש חטאות מתות יכולין לבטל ע"י תנאי ב"ד שתפקע מהם הקדושה וכמו שאמר ר' יוחנן שתפדה כפסולי המוקדשין וע"ז א"ר חייא בר אבא שלא ידחו למיתה ויפלו לנדבה (פי' כיון שהתנאי הוא שתפקע הקדושה להבא כמו שאמר ר' יוחנן כפסולי המוקדשין שנפדו וע"כ הכא כיון שמתנה שאח"כ תפקע הקדושה ע"כ ירעו עד שיסתאבו אבל לא שיקריב כיון שאין התנאי שיהיה מעיקרא חולין וע"כ אין הפעולה רק שירעו אבל לא שיקרבו).


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:9
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:9)

**וא"כ** נתבאר שלר' יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימים והיינו שיפדו אח"כ כפסולי המוקדשים א"כ נפקע מהם הקדושה אחר כך. וע"כ היה אפשר לומר דאם אמר כאימרא אפשר לומר שכונתו כתמידא דהיינו לאחר שפקע מהם הקדושה וכפסולי המוקדשים שאין מועלים וא"כ לא הוי מתפיס בנדר וע"כ קמ"ל דכאימרא הוא קדוש והוא משום דבעיקרו קא מתפיס ולא בצננא]:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:10
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:3:8:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:3:8:10)

**וע"ז** אומר על דעתיה דר' יוחנן ניתני כדישון מזבח הפנימי והמנורה וכמו דתנן במעילה (ד' י"א) דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין וכן בירושלמי (פ"ה דיומא ה"ו)דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין לפיכך אם מכרן אינו תופס את דמיהן דמזה יהיה מוכח ג"כ דבעיקרו קא מתפיס דאי בדהשתא קא מתפיס א"כ לא הוי התפסה דכיון דלא נהנין ולא מועלין ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:4:2:1)

**שם** (ה"ד) האומר קרבן כו' ור' יהודה מתיר הקרבן כקרבן ובגמ' כל עמא מודו הקרבן מותר כקרבן אסור מה פליגין קרבן ר' יהודה אומר כו' ורבנן אמרו קרבן כקרבן והוא אסור כו' (פי' והא דתנן במתניתין אח"כ הקרבן קרבן כקרבן שאוכל לך אסור סתם לן תנא כר"מ וכמו דאיתא בנדרים (ד' י"ג) קתני קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור סתמא תני כר' מאיר דלא שני ליה בין אימרא לאימרא:


###### Noam Yerushalmi on Nedarim 1:4:3:1
[Noam Yerushalmi on Nedarim 1:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Nedarim/r/1:4:3:1)

**עוד** שם וחולין שאוכל לך אסור חולין שאוכל לך מותר (פי' דקאי אהא דתנן (ה"ג) לא חולין לא אוכל לך (וכמו דאיתא בירושלמי שם הא מה דנא אכיל מדידך לא יהא חולין אלא קרבן) וע"כ אסור (וצ"ל לא חולין) חולין שאוכל לך מותר (פי' כמו דתנן ברפ"ב ואלו נדרים מותרין חולין שאוכל לך מותר ולגופיה לא איצטריך אלא למידק הא לא חולין שאוכל לך אסור וכמו דאיתא בנדרים (ד' י"ג) טעמא דאמר חולין שאוכל לך הא לחולין שאוכל לך משמע לא לחולין להוי אלא לקרבן מני מתניתין אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן וזהו לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי אתי כר"מ וכמו שאומר ר' יסא בשם ר' יוחנן דברי ר"מ ממשמע לאו אתה שומע הן לאו קרבן מזה דלא אנא אכיל מדידך הא מה דלא אכיל מדידך (פי' הוי קרבן) לא חולין אלא הוא קרבן (פי' בהא נמי אתי כר"מ שאומר מכלל לאו אתה שומע הן ואע"ג דר"מ סובר דבעי תנאי כפול אך כבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דעירובין ה"ה) דאע"ג דר"מ בעי תנאי כפול היינו דוקא בתנאי דלהבא שבא לעקור המעשה אבל בתנאי שלעבר לא בעינן תנאי כפול כיון דלית ביה מעשה ובזה אית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וכן בנדר או בשבועה שאין בו מעשה אית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן עיי"ש שהארכתי בזה: