## Noam Yerushalmi on Pesachim Chapter 8

###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:4:1)

**ר'** זעירא בשם ר"א אדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו אבל אינו מפרישו שו אלא מדעתו כו' מה אנן קיימין אם בממחין (פי' אם שהוא ממחה בפירוש נראה לי שצריך לגרוס אם בשאינם ממחין סתם האשה ממחה לומר אצל בעלי אני רוצה אלמא דזהו דווקא משום דסתם האשה ממחה לומר אצל בעלי אני רוצה אלמא דבעינן דעת דאל"ה צריכה לאכול מאיזה מהם שנשחט ראשון. ר' ירמיה בשם ר' יוחנן מתניתא בממחין (פי' שממחה בפירוש) וע"ז אומר לית הדא פליגא על דר' אלעזר דאמר אדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו אבל אינו מפרישו אלא מדעתו וע"ז אומ' שני' היא פסח שני' היא חטאת פסח לכשתגדיל ראוי הוא להתכפר בו. וכבר ביארתי בספרי עמק יהושע והגהתי פסח לכשיגדיל אינו ראוי להתכפר בו ופירוש וע"כ אין הראיה משה לבית אבות דמפרישין שלא מדעתו משו' דבפסח אינו מועיל לכשיגדיל משא"כ במחוסרי כפרה מועיל לכשיגדיל:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:4:2)

**וכעת** נראה לי דהא שמביא ראי' דמחוסרי כפרה מפרישין עליו שלא מדעתן דהא מפרישין על הקטנים עיקר הוכחה אינו מדמפרישין על הקטנים דילמא משום שזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו או כמו דאמרינן בכתובות (ד' י"א) דניחא לי' במאי דעביד אבוהון אלא דעיקר הראי' דהא יכולין הקטנים למחות כשיגדילו וכמו דאיתא בכתובות (ד' י"א) אמ' רב יוסף הגדילו יכולין למחות וא"כ דילמא ימחה אח"כ לכשיגדיל וא"כ הוי חולין בעזרה.


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:4:3
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:4:3)

**וע"ז** אומר שני' היא פסח שני' היא חטאת פסח לכשיגדיל (כצ"ל) ראוי הוא להתכפר בו (פי' אמי' יגדיל וימחה אעפ"כ ראוי הוא להתכפר בו דהא יש עליו עוד מנויים דהא האב נמנה עמהם. חטאת לכשיגדיל (פי' לכשיגדיל וימחה) אינו ראוי להתכפר בו וע"כ בחטאת דמחוסרי כפרה סובר ר' יוחנן דמפרישין עליהם שלא מדעתן מדלא חיישינן דילמא ימחה לכשיגדיל וא"כ אינו ראוי להתכפר בו משא"כ בפסק אפילו לכשיגדיל וימחה מ"מ ראוי הוא להתכפר בו כמו שבארתי ובזה יתיישב על מה שפסק הרמב"ם דאין עושין חבור' שכולה קטנים והכ"מ נדחק בזה עיי"ש אבל לפי מה שביארתי ניחא דחיישינן דילמא יגדילו וימחו וא"כ הוי הפסח חולין בעזרה ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:7:1)

**שם** תני האשה עושה פסח ראשון לעצמה כו' עיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דבכורים ה"ו) ושם ביארתי:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:9:1)

**שם** עבד של שני שותפים לא יאכל משל שניהם ר' יוסי אמר אין רשות לרבו לומר אי אפשי שתמנה על פסח אבל אומרים לו אי אפשי שתמנה ע"ז אלא ע"ז (איפשר לומר שמתרץ על הא דתנן במתניתין חציו עבד וחציו ב"ח לא יאכל משל רבו וא"כ משמע שאוכל משל עצמו ובעבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהם והיינו משום ששניהם מקפידין שכל א' אינו רוצה שיהנה חלקו משל אחר או שחלקו של אחר יהנה מחלקו ע"כ לא יאכל אבל חצי עבד וחצי בן חורין אוכל משל עצמו דודאי הוא רוצה שיהנה חלק של רבו כדי לצאת ורבו אינו יכול לומר לו אי אפשי שתמנה על פסח ע"כ אוכל משל עצמו). היך עבידא עבד של שני שותפין צריך להמנות על הפסח (פי' אם שניהם אין מקפידין שיאכל משל עצמו שיחרר א' מהן חלקו צריך להמנות על פסח אחר שיחררו שניהם צריך להימנות על פסח אחר) שמואל בר אבא בעי עבד מהו שאוכל משלשתן. אמר ר' יוסי אם אומר את עבד לא יאכל משלשתן מעתה לא ימנה על הפסח שמא ימלך רבו וישחררו נמצא הקדש פסול מעורב בעבודה:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:2
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:9:2)

**וצריך** לבאר דאיך ניחוש שמא ישחררו רבו הא המשחרר עבדו עובר בעשה ע"כ נראה לי לבאר דהא דאמר היך עבידא עבד של שני שותפין צריך להמנות על הפסח שיחרר א' מהן חלקו צריך להמנות על פסח אחר והוא דכיון דתחילה הי' עבד ושיחררו רבו א"כ הוי כמו גוף אחר וכמו דאמרינן בקידושין (ד' מ"ב) מעיקרא בהמה כו' וא"כ המנאתו שבתחילה לא הוי המנאה ע"כ צריך להמנות על פסח אחר שיחררו שניהם צריך להמנות על פסח אחר והוא משו' דתחילה הי' חצי עבד וחצי בן חורין ואח"כ כששיחררו השני בטלה המנאתו שמעיקרא וצריך המנאה אחרת:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:3
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:9:3)

**וע"ז** אומר שמואל בר אחא בעי עבד מהו שיאכל משלשתם דאיפש' דהמנאתו ראשונה נמי הוי המנאה ולא אמרי' דכיון ששיחררו בטלה המנאתו. וע"ז אומר אמר ר' יוסי אם אומר את עבד לא יאכל משלשתן מעתה לא ימנה על הפסח שמא ימלך רבו וישחררו (פי' דהא הוא חצי עבד וחצי בן חורין וא"כ איך תנן במתני' דחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו וא"כ מוכח דמשל עצמו אוכל וא"כ איך ימנה על הפסח כיון שהוא חצי עבד וחצי בן חורין וא"כ כופין את רבו לשחררו וא"כ כיון שהוא עומד לשיחרור א"כ אמאי לא חיישינן שמא ישחררו רבו וא"כ הקדש פסול מעורב בעבודה אלא ודאי אע"ג דשיחררו לא בטלה המנאתו. וע"כ נמנה על פסח של עצמו:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:4
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:9:4)

**ובזה** יתיישב מה שפסק הרמב"ם (פ"ב מה' ק"פ ה' י"ג) מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו עד שיעשה כולן בן חורין והשיב ע"ז הראב"ד דהא לפי משנה אחרונה יאכל משל עצמו והנה הכ"מ האריך בזה וגם מה שכתב הרמב"ם בפי' המשניות ואמר לא יאכל משל רבו וכמו כן לא יאכל משל עצמו לפי כי עוד יתבאר לך כי הוא לא יניח חציו בן חורין וחצי עבד ולפיכך לא יאכל ממנו בשום פנים עד שיעשה בן חורין והנה הרבה האריכו בפי' המשניות להרמב"ם מה כונתו במה שכתב כי הוא לא יניח חצי בן חורין וחצי עבד ע"כ לא יאכל עד שנעשה בן חורין (עיין בספרי ע"י שהארכתי שם לתרץ דברי הרמב"ם) ולפי מה שביא' הירושלמי ניחא דהרמב"ם מפרש דלמשנה ראשונה אוכל משל עצמו דלא חיישינן שמא ישחררנו רבו דהא המשחר' עבדו עובר בעש' וגם למאי ישחררנו. אבל במשנה אחרונה שעומד לשיחרור ע"כ חיישינן שמא ישחררנו רבו וע"כ בטלה המנאתו ונמצא הקדש פסול מעורב בעבודה ע"כ נא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו. וכן איפשר לפרש בראיה שפסק ג"כ הרמב"ם (פ"ב מה' חגיגה) מי שחציו עבד וחציו ב"ח פטור מפני צד עבדות שבו התם ג"כ הטעם דכל זמן שהוא חצי עבד וחצי עבד פטור מן הראי' וא"כ הא שמביא עולת ראי' הוא מצד חירות אבל צד עבדות אינו יכול להקדיש העולה כיון שאינו בראיה וא"כ כל עולת הראי' הוא מצד חירות שבו וא"כ אם שיחררו רבו אינו יוצא במה שהפריש מכבר עולת ראי' מצד חירות וא"כ חצי חירות יראה ריקם בלא קרבן עולת ראי' וכבר פסק הרמב"ם שאם אין לו עולת ראיה לא קיים העשה דראי' ועבר על ל"ת דלא יראו פני ריקם וכבר האריך בזה הט"א בפ"ק דחגיגה (דף ז') ואם כן אם ישחררנו רבו אם כן יעבור על צד חירות שבו בלאו דלא יראו פני ריקם דחיישינן שמא ישחררנו רבו כיון שעומד לשיחרור וע"כ פסק דלמשנה אחרונה פטור מחמת צד עבדות שבו ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:10:1)

**שם** ר' חייא בשם ר' יוחנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקדושין ודכוותי' גירש אשה אין חוששין לגירושין ושמואל אמר חוששין לגירושין אתי דשמואל כר' יהודה דתנינן תמן מי כגנב חציו עבד וחציו בן חורין ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרים.


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:10:2)

**והנה** בספרי עמק יהושע ביארתי דהא דאמר אין חוששין לגירושין והקשו המפרשים דכיון דקידש אשה אין חוששין לקידושין א"כ איך אמר ודכוותי' גירש אין חוששין לגירושין וביארתי שם דהירו' סובר דלמשנה אחרונה דביום של רבו לרבו ביום של עצמו לעצמו א"כ אם קידש ביום של עצמו חוששין לקידושין ודלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן בגיטין (ד' י"ב) אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה ויום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן וא"כ אם קידש ביום של רבו שתחול הקידושין על יום של עצמו אינו חל הקידושין לאח"כ כיון דהשתא לא מצי לקידושי לא חל לאח"כ נמי דהא קידושין תלי ברצונה ג"כ וכ"ת הא היא מתרצית ג"כ אך כיון שאינו בא רק מחמת רצונה א"כ הוי כמו שהיא מתקדשת לאיש וכמו שכתב הר"ן משא"כ בגירו' שתלוי רק ברצונו ע"כ סובר שמואל דחוששין לגירושין ור' יוחנן סובר דכמו שאינו יכול לקדש שתחול הקדושין אח"כ ביום של עצמו ה"נ בגירושין עיי"ש בספרי עמק יהושע (ס' י"א) שהארכתי בזה:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:10:3)

**וכעת** נרא' לי דהא דקאמ' ודכוותה אין חוששין לגירושין לא קאי על חציו עבד וחציו בן חורין אלא הא דקאמר ודכוותה היינו דכוותה שהיא חצי' שפחה וחצי' בת חורין סובר ר' יוחנן דאינו מועיל גירושין דכמו שחציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול לקדש כן חצי' שפחה וחצי' בת חורין אינה יכולה להתגרש דהא דחייב אשם שפחה חרופה הוא רק מצד שהם קידושי תורה אבל לא מצד שיכולה להתקדש וכמו דאמרינן בגיטין (ד' מג) כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת אמר רב חסדא מי דמי התם לא שייר בקנינו הכא שייר בקנינו כו' אע"פ שאמרו המקדש חצי אשה אינה מקודשת אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה קידושיה קידושין מ"ט התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו אמר רב ששת כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קידושי' קדושין ואם כו' איזה היא שפחה חרופה זו שחצי' שפח' וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי אלמא בת אתרוסי היא אמר לו כלך אצל ר' ישמעאל שהוא אומר בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי ושפחה כנענית בת אתרוסי היא אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת ה"נ מאי מאורסת מיוחדת וא"כ כיון שהוא לאו בתורת קידושין ע"כ לא מהני גבי דידה גירושין:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:10:4)

**[וכן** איתא בירושלמי (פ"ק דקידושין ה"א) ר' שמואל בר רב יצחק בעא שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא לי' מן האשם פשיטא שאינה יוצאה בגט דאמר ר' חייא בשם ר' יוחנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושין ודכוותה גירש אשה אין חוששין לגירושין פשיטא שהיא יוצאה במיתת בעלה מהא דאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן תרגמא כו' והיא שפחה נחרפת לאיש בכתושה לפני איש מהו שתקנה עצמה במיתת רבו ובהשלים שש מה צריכא לי' כר"ע בחצי שפחה וחצי בת חורין המאורסת לבן חורין פי' בתמי' דא"כ אין שייך בזה מיתת רבו והשלמת שש. ברם כר' ישמעאל צריכה לי' דר' ישמעאל אמר שפחה כנענית המאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר אם נשואי תורה היא (דהא שפחה כנענית לאו בת קידושין היא אלא דנשואי תורה היא אם אדוניו יתן לו אשה לא צורכה דלא מהו שתקנה עצמה במיתת רבו ובהשלים שש וכמ"ד אין עבד עברי עובד את היורש וא"כ מוכח מזה הירושלמי דהא דקאמר ודכוותי' אין חוששין לגירושין האי ודכוותה היינו אם היא חצי' שפחה וחצי' בת חורין וע"כ פשיט מזה על הא דבעא רב שמואל בר רב יצחק שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא עלי מן האשם ופשיט מר' יוחנן דאמר מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושין ודכוותה גירש אשה אין חוששין לגירושין (פי' אם היא אשה שחצי' שפחה וחצי' בת חורין והוא כמו האמוראי שסוברים בגיטין (דף מ"ג) דחצי' שפחה וחצי' בת חורין אין קידושיה קידושין וגם רש"י פי' בגיטין (שם) דהא דאמר רב חסדא חצי' שפחה וחצי' בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון ומתו שניהם מתייבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים מה נפשך אי קידושי דראובן קידושין קדושי דשמעון לאו קידושין ואי קידושי דשמעוןקידושין קדושי דראובן לאו קדושין ופירש"י דמספקא לי' אי הוי בת קידושין]:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:5
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:10:5)

**וע"כ** אמר ר' יוחנן דאם גירש חציה שפחה וחצי' בת חורין אין חוששין לגירושין (פי' דלא הוי גירושין שאינה לא בת קידושין ולא בת גירושין והא דלא קאמר לענין קידושין הוא משום דנשואי תורה היא דהא חייב הבא עלי' אשם והיא חייבת במלקות ע"כ אומר ודכוותה גירש אין חוששין לגירושין ושמואל אמר חוששין לגירושין (פי' דהא דחצי' שכחה וחצי' בת חורין חייב הבא עלי' אשם הוא משום דהיא בת קידושין מחמת שלא שייר בקנינו וע"כ אמר חוששין לגירושין (והא דקאמר חוששין אעפ"י שהוא לקולא עיין בחגיגה (דף ט"ו) חיישינן שמא באמבטי עיברה וכן בשבת (דף קנ"א) ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו ופירש"י דחיישינן אמרינן נמי לקולא והביא ראיה מחגיגה]:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:6
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:1:10:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:1:10:6)

**וע"ז** אומר אתי דשמואל כר' יהודה דתנינן תמן גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין ואמרי' בסנהדרין (ד' פ"ו) מ"ט דר' יהודה אמר קרא כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו מי שיש לו אחוה כו' וכתבו התוס' שאין יוצאי חלציו קרוים אחים כו' וא"כ אי אמרינן דמי שחציו עבד וחציו בן חורין יש לו קידושין א"כ יש להבנים אחוה וכמו דאמרינן בגיטין (ד' מ"ג) ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו ב"ח נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשי ואי אמרת קידושיו לאו קידושין יורשין מנא ליה וע"כ אומר אתי דשמואל כר' יודה וכמו דשמואל סובר בחצי' שפחה וחצי' בת חורין דהוי קידושין כן הוא בחצי עבד וחצי בן חורין והא דאמר שמואל גירש חוששין לגירושין הוא דהא דאמר דחציו עבד וחציו בן חורין יש לו קידושין הוא משום דסובר דבשפחה חרופה דהיינו חצי' שפחה וחצי' בת חורין הוא מחמת דהוי קידושין וע"כ יליף מינה לענין חצי עבד וחצי בן חורין ועיין בספרי נחלת יהושע (סימן כ"א) שהבאתי מה שהקשה הר"ן מ"ש חצי עבד דהוי ספק קידושין וחצי' שפחה וחצי' בת חורין הוי קידושי ודאי משום דלא שייר בקנינו עיי"ש מה שביארתי על הירושלמי דיבמות גבי אנדרוגינוס שקידש אין חוששין לקידושין נתקדש חוששין לקדושין ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:2:3:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:2:3:1)

**שם** (ה"ב) א"ר יודן כל הספיקות כר' נתן אינון חוץ מן הזורק דם חטאתו ודם אשמו ספק בלילה זרק ספק ביום זרק נעשה כספק כפרה וכיפר והנה בספרי נחלת יהושע (ח"ב דרוש ו) הגהתי שצ"ל חוץ מן הזורק ספק ביום וספק בליל נעשה כספק כפרה וספק כפרה כיפר והיינו משום שהספק בזריקה עצמה וא"כ אם היה הזריקה ביום א"כ היה ראוי לאכילה ע"כ רבנן נמי מודו דפטור מלעשות פסח שני:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:2:3:2
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:2:3:2)

**וכעת** נראה לי שהגירסא בירושלמי הוא וכמו דאיתא בירו' חוץ מן הזורק דם חטאתו ודם אשמו וא"צ להגיה) והוא כמו דאמרינן בפסחים (ד' צ"א) אמר רב יהודה אמר רב שוחטין וזורקין על טבול יום ומחוסר כיפורים והנה אם הביא המחוסר כיפורים כפרתו ספק מבעוד יום ספק בלילה זרק ספק ביום זרק. וא"כ הוי הספק אחר הזריקה ע"כ הוי כמו ספק כפרה וכיפר דהספק אולי נזרק ביום ואע"ג דאם נזרק בלילה לא יצא ידי פסח למפרע וכמו שכתבו התוס' בפסחים ודף נ"ט) אין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטורת ונרות ופסח ומחוסר כיפורים בערב הפסח שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב כו' בשלמא לת"ק יבוא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת וכתבו התוס' בד"ה אתי עשה דפסח דאית ביה כרת ודחי הקשה הריב"א הא בעידנא דמיעקר עשה דהשלמה לא מקיים עשה דאכילת פסח דאינו אלא בליל' ותירץ דמיירי שישחטו פסח עליו קודם שידחו עשה דהשלמה דשוחטין וזורקין על טבול יום ומחוסר כיפורים לכ"ע אפי' לא יאכל לבסוף הואיל ובידו תלוי נפטר מפסח שני אפי' לא אכל הילכך כשמקריב כפרתו מקיים עשה דפסח דאז הוי ראוי לאכול שאם לא היה יכול להקריבה לא יהיה ראוי לאכול לערב והפסח היה פסול עכ"ל וא"כ מוכח שאם זרק בלילה הוי הפסח פסול אך שאם זרק ביום הוי הפסח כשר א"כ אעפ"י שהספק הוי כמו קודם זריקה וא"כ לרבנן כיון דמ"מ הוי ספק וא"כ אינו ראוי לאכול וא"כ הוי כמו ספק שקודם זריקה ובספק שקודם זריקה לרבנן חייב לעשות פסח שני וכמו דאמר כל הספיקות דר' נתן אינון וכן אמרינן בירושלמי על הספיקות דתנן (ספ"ט דפסחים ה"ט) חבורה שאבד פסחה כו' אמר ר' יוחנן דר' נתן היא (פי' כל הספיקות דר' נתן אינון שסובר דאכילת פסחים לא מעכבא דלרבנן כיון שאינם ראוים לאכילה מחמת ספק א"כ צריך לעשות פסח שני וכן אמרינן בירושלמי (פ"ב דקידושין ה"ו) ובפסחים לא כיפר (פי' אם שחט שתיהן לשם פסח א' והוא מחמת שאינו ראוי לאכילה) דלא כר' נתן דר' נתן אמר יוצאין בזריקה בלא אכילה]:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:2:3:3
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:2:3:3)

**אעפ"כ** בזה דאם הביא כפרתו ס' בליל ס' ביום זרק נעשה כספק כפרה וספק כפרה כיפר. והוא משום דאם זרק ביום א"כ היה ראוי לאכילה וע"כ יש ספק אם יצא והספק נעשה אחר זריקה אעפ"י דאם זרק בלילה הוי הפסח פסול למפרע (כמו שכתבו התוס' בפסחים (ד' נ"ט) אעפ"כ יש ספק דילמא נזרק ביום ע"כ לא יוכל להביא פסח שני אפי' לרבנן נמי וע"כ אומר ר' יודן כל הספיקות דר' נתן אינו חוץ מן הזורק דם חטאתו ודם אשמו ספק בלילה זרק ספק ביום זרק נעשה כספק כפרה וספק כפרה כיפר וכמו שביארתי ודו"ק (ועיין בהוריות (פ"ז ה"ב) חברי' אמרין ספק כפרה כיפר (פי' דאינו יכול להביא עוד קרבן משום ספק חולין בעזר' וע"כ אמרינן ספק כפרה כיפר (פי' שאין צריך להביא עוד קרבן והוא משום ספק חולין בעזרה


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:3:3:1)

**שם** (ה"ג) תניא ב"ד הוא שיהא זה מפריש את פסחו וזה מפריש מעותיו ממנה אותו על שלו והמעות יוצאין לחולין כו' וחוזר וקידש. או לכך הקדישו משעה ראשונה (פי' דמיבעי' ליה איך המעות חולין וכמו דאמרינן בפסחים (דף פ"ט) איפשר ידעין חברין בבלאי טעמא דהאי מילתא זה הפריש טלה לפסחו וזה הפריש מעותיו לפסחו האיך הקדש חל על הקדש דקתני מעות שבידו חולין כו' אבל בפסח לא משייר כו' במעות ודאי משייר כו'


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:2
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:3:3:2)

**וע"ז** אומר בירושלמי מה יוצא לחולין וחוזר וקידש (פי' אם השיור הוא בפסח שיוצא לחולין והמעות מתחללין על הפסח בשעה שיוצא) או לכך הקדישו משעה ראשונה (פי' דמשייר במעות שאם ימנה על הפסח יהיה המעות חולין) והק"ע והפ"מ שגו בזה.


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:3
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:3:3:3)

**וע"ז** אומר מה נפק מביניהון הפריש ק' מנה לפסחו והמנה אותו על חמשים אין תימר יוצא לחולין וחוזר וקדש (פי' שהשיור הוא בפסח) שאר המעות חילין הן (והוא ט"ס וצ"ל) שאר המעו' קודש הן כיון שלא שייר במעות אין תימר לכך הקדישו משעה ראשונה וא"כ כיון שלא הקדיש רק לצורך הפסח שאר המעות חולין הם:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:4
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:3:3:4)

**שם** ר' יעקב בר אחא בעי הגע עצמך שהמנה אותו על חנם (פי' מה אית לך יוצא לחולין וחוזר וקדש כיון שהמנה אותו על חנם וא"כ ישאר המעות קודש אלא ודאי הוא שהשיור במעות וע"כ אם המנה אותו על חנם א"כ ממילא הם חולין כיון שלא הקדיש רק לצורך פסח (דבמעות משייר כו'):


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:5
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:3:3:5)

**עוד** שם תמן תנינן נתן לה כספים הרי אלו מותרים יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור נתן לה מוקדשים הרי אלו מותרים (כצ"ל) רשב"ל אמר בממנה אותו על פסחו וחגיגתו (דאל"ה איך יכול ליתן לה מקדשים הא קדשים אינו שלו (וכמו דפריך הש"ס דילן בפסחים (ד' צ') והא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ ודאי דמותר) רשב"ל אמר בממנה אותו על פסחו ועל חגיגתו וכמו דאמרינן בפסחים (שם) אמר ר' אושעי' בממנה זונה על פסחו ורבי היא כו' עיי"ש) הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש אין תימר שהוא יוצא לחולין וחוזר וקדש יהא אסור משום אתנן דהא בשעת המנאתו יוצא לחולין וחוזר וקדש אח"כ א"כ מאי טעמא אינו אסור משום אתנן ומשני פתר לה בשלא נכנס לתוך ידו כלום (פי' אע"ג דנתן לה האתנן אעפ"כ לא נהנה לתוך ידו כלום ע"כ אינו יוצא לחולין וע"כ אינו חל ע"ז אתנן) תדע לך דתנינן תמן מקריב עלי' קיני זבים קיני יולדות לא בשלא נכנס לתוך ידו כלום: אעפ"י שמהנה אותו במה שמקריב קיני זבים אעפ"כ שרי כיון שלא נתן לתוך ידו כלום ה"נ אעפ"י שנתן לה שכר אתננה אעפ"כ לא נתנה לתוך ידו כלום וע"כ אינו יוצא לחולין וע"כ אינו חל על זה איסור אתנן:


###### Noam Yerushalmi on Pesachim 8:6:3:1
[Noam Yerushalmi on Pesachim 8:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Pesachim/r/8:6:3:1)

**שם** (ה"ו) ר' יונה ור' יסא הוינן אמרין ישראל כו' מזין עליו כו' עיין בספרי נחלת יהושע (סי' ב') ושם ביארתי.