## Noam Yerushalmi on Sanhedrin Chapter 4

###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:1)

**שם** (ה"ג) דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה ובגמ' הרי שיצא מב"ד זכאי ומצאו לו חובה שומע אני שיחזירוהו ת"ל צדיק אל תהרוג הרי שיצא מב"ד חייב ומצאו לו זכות שומע אני שלא יחזירוהו ת"ל ונקי אל ההרוג כו' אמר ר' יצחק אמר לי ר' יוסי לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות מחזירין אותו ר' אמי בעא קומי ר' יוחנן אפי' נואף ונואפת א"ל אתקלף מרקוטך:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:2
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:2)

**והנה** הפ"מ כתב לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות מחזירין אותו וכתב הפ"מ היותר נראה לגרוס אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין אותו והיינו לא שנו דקאמר וכגון בדבר שאין צדוקין מודין בו וכתב שם אתקלף מרקוטך כעין זה גרסינן התם (ד' ל"ג) דבעא מיני' מר"י טעה בנואף ונואפת מהו וא"ל אדמוקדך יקיד זיל קוץ קרך וצלי וכפי' התוס' דהשאלה הי' אם יש בנואף ונואפת דבר שאין הצדוקין מודין בו כו':


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:3
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:3)

**ולי** נראה ששגה הפ"מ בפירושו וכן הוא הפי' בירושלמי שמביא תחילה הברייתא הרי שיצא מב"ד זכאי ומצאו לו חובה שומע אני שיחזירוהו ת"ל צדיק אל תהרוג וא"כ קשה דהא אפי' לא יצא מב"ד נמי תנן דמחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:4
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:4)

**וע"ז** אמר ר' יוסי לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין אותו כצ"ל (פי' אפי' נזדכה בטעות שהצדוקין מודין בו נמי כיון שיצא מב"ד זכאי אין מחזירין אותו משא"כ קודם שיצא מב"ד אף דתנן דדיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובהאך זהו דווקא בדבר שאין הצדוקין מודין בו אבל טעה בדבר שהצדוקין מודין בו מחזירין אך זהו דווקא קודם שיצא מב"ד זכאי אבל לאחר שיצא מב"ד זכאי שיטת הירו' דאפי' בדבר שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אותו וע"ז א"ר יוסי לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין אותו (פי' שאומר לא שני' דאלו כל זמן שלא יצא מב"ד זכאי רק שנגמר דינו דאין מחזירין לחובה היינו דווקא בדבר שאין הצדוקים מודין בו אבל לאחר שיצא מב"ד לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין אותו דאל"כ למה לי' למימר אם יצא מב"ד הא בלא"ה מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה אלא ודאי דאפי' בטעות נמי אין מחזירין אותו):


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:5
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:5)

**וע"כ** בעא מיני' אף בנואף ונואפת דלשיטת הירושלמי הוא דבר שהצדוקין מודין בו וכמו שפי' רש"י דבנואף ליכא טעות לזכות והא דאמר בנואף ונואפת הוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ק דכתובות ה"ג) ר' יוסי בעי העראה בזכור מהו העראה בבהמה מהו וא"כ אף דקייל"ן ביבמות (ד' נ"ד) בעא מיני' רבינא מרבא המערה בזכור מהו בזכור משכבי אשה כתיב אלא המערה בבהמה מהו ומסיק א"ל אם אין ענין להעראה כו' תנהו ענין להעראה דבהמה אעפ"כ הוי דבר שאין הצדוקין מודין בו ע"כ אמר בעא מיני' אף בנואף ונואפת וסובר הירושלמי שזהו דבר שהצדוקין מודין בו ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:6
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:6)

**וע"ז** אומר לי' אתקלף מרקועך (ופי' הפ"מ ניקלף החיבור של דמ"ש דגם בנואף ונואפת מצינו כן דאם טעו בבא על הערוה ממש טעו' המפורש בתורה הוא ומחזירין לחובה ואם טעו בהעראה ובשלא כדרכה אין מחזירין אותו כו' מרקיע הוא טלאי ונעלות בלות ומטולאות תרגומו בלץ ומרקעין וזה פי' לפי פירושו דטעה בדבר שהצדוקין מודין בו מחזירין אותו אבל לפי מה שביארתי דקאמר דלא שני' דאם יצא מב"ד אפי' טעה בדבר שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אותו וע"ז אומ' ר' אמי בעא קומי ר"י אפי' נואף ונואפת (פי' שזהו בודאי דבר שהצדוקין מודין בו וע"ז אמר לי' אתקלף מרקועך ורקוע הוא כמו רקועי פחים פי' מהטס שעשית אותו דק תוכל לקלוף ג"כ (פי' תוכל לידע שאלתך):


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:7
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:7)

**והוא** כמו שביארתי דקשה דלמה נקט הברייתא דיצא מב"ד אין מחזירין לחובה תיפוק לי' דאין מחזירין לחובה וע"ז אמר לי' לא שני' דבזה אפי' טעות שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אך דהא לא קשה מידי דהא אמרינן בסנהדרין (ד' ל"ד) אמר רב לא שנו ללא בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין המלמד זכות חוזר ומלמד חובה וא"כ לא קשה דע"ז תני דדווקא אם יצא מב"ד שזה לאחר גמר דין ולאחר גמר דין אין יכול לחזור וללמד חובה וע"ז אומר דאם יצא מב"ד זכאי אין מחזירין לחובה משום דכתיב וצדיק אל תהרוג:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:8
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:8)

**אך** לפי מאי דאמרינן אח"כ (ה"ד) דיני ממונות המלמד זכות מלמד חובה כו' ר' אמר (וחסר בכאן שם האמורא ונראה לי שצ"ל ר' אמי אמר) ובלבד שלא יהיו מחוסרין לומר איש פלוני אתה זכאי ואתה חייב אבל אם היו מחוסרין במשא ומתן לא בדא (פי' דאם הוא בשעה גמר דין אז המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה אבל קודם גמר דין יכול לחזור בו). וא"כ הא דתנן המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה היינו דווקא לאחר גמר דין אבל קודם גמר דין יכול לחזור. וא"כ לר' אמי (לפי הגהתי) כיון דהא דאינו חוזר היינו דווקא לאחר גמר דין א"כ קשה דאמאי תני בבריית' דאם יצא מב"ד זכאי אין מחזירין אותו א"כ צריך לומר אפי' טעה בנואף ונואפת שזהו דבר שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אותו אבל לר' יוסי בן חנינא דאמר אפי' במחוסרין במשא ומתן נמי. ואיפשר לומר דהאי אפי' לאו דווקא רק כיון דר' אמי אמר דדווקא לאחר גמ"ד אינו יכול לחזור בו ע"כ קאמר ר' יוסי בר' חנינא אפי' ובכה"ג יש בב"ק בירושלמי פ' הגוזל ע"ש (וכן פי' הפ"מ) וא"כ לר' יוסי ב"ר חנינא לא קשה דהא הוא סובר כרב דלאחר גמר דין יכול לחזור בו. וא"כ קא משמע לן הברייתא דאם יצא מב"ד אין מחזירין אותו. משא"כ בב"ד לאחר גמר דין יכול לחזור בו:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:9
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:3:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:3:2:9)

**אך** לר' אמי (לפי הגהתי) שסובר דדווקא לאחר גמ"ד אינו יכול לחזור אבל קודם גמ"ד יכול לחזור. וא"כ קשה על הברייתא דיצא מב"ד זכאי שאין מחזירין אותו תיפוק לי' דאפי' בב"ד נמי אין מחזירין אותו לחובה לאחר גמר דין לר' אמי. וע"כ אומר ר' אמי בעא קומי ר' יוחנן אפי' נואף ונואפת (פי' שזהו בדבר שהצדוקין מודין בו אם אפי' טעות כזה נמי אין מחזירין אותו אם יצא מב"ד זכאי) וע"ז אמר איתקלף מרקועך (פי' שהוא כמו טלאי פי' מטלאי שלך אתה יכול לקלוף ולהבין) פי' ממה שאמר דהא דאין מחזירין לחובה היינו לאחר גמר דין וא"כ קשה דאמאי תני בברייתא דאם יצא מב"ד זכאי דאין מחזירין אותו תיפוק לי' דאין מחזירין לחובה אלא ודאי דאפי' טעה בדבר שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אותו אבל לר"י בן חנינא אין ראי' דהא הוא סובר כרב דלאחר גמ"ד יכול לחזור וללמד חובה וע"כ תני' דאם יצא מב"ד אין מחזירין אותו ורק לר' אמי דאמר דדווקא לאחר גמר דין אינו יכול' לחזור וללמד חובה וא"כ קשה דאיך תני' דאם יצא מב"ד זכאי אין מחזירין אותו תיפוק לי' דלאחר גמ"ד אין מחזירין לחובה וא"כ צריך לומר דאפי' בנואף ונואפת דהוא דבר שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אותו משא"כ אם לא יצא דאז אם טעה בדבר שהצדוקין מודין מחזירין אותו אבל אם יצא אין מחזירין אפי' שהצדוקין מודו וע"כ אמ' לי' אתקלף מרקועך (פי' דמדינך גופא אתה יכול להבין שאפי' טעה בדבר שהצדוקין מודין בו נמי אין מחזירין אותו) ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:4:2:1)

**שם** (ה"ד) מתניתין דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה ודיני נפשות הכל מלמדים זכות ואין הכל מלמדים חובה. דיני ממונות המלמד זכות מלמד חובה והמלמד חובה מלמד זכות ודיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות. אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה רבי אמר (הגהתי לעיל ר' אמי אמר) ובלבד שלא יהו מחוסרין לומר איש פלוני אתה זכאי ואתה חייב אבל אם היו מחוסרין במשא ומתן לא בדא ר' יוסי בן חנינא אמר אפי' מחוסרין במשא ומתן. כבר ביארתי לעיל דר' אמי סובר דדווקא לאחר גמר דין אינו יכול לחזור וללמד חובה. אבל קודם גמר דין יכול לחזור וללמד חובה. והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בסנהדרין (ד' ל"ד) דאמר רב לא שנו אלא בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין מלמד זכות חוזר ומלמד חובה ולשיטת הירושלמי הוא בהיפוך דקודם גמר דין יכול לחזור וללמד חובה אבל לאחר גמר דין אינו יכול לחזור וללמד חובה ור"י בר חנינא אמר אפי' מחוסרין בשעת משא ומתן ואי נימא דהאי אפי' לאו דווקא רק מפני שתחילה אמר דלאחר גמ"ד עדיף טפי מקודם גמר דין דלאחר גמר דין אינו יכול לחזור וקודם גמ"ד יכול לחזור ע"כ אמר ר' יוסי ב"ר חנינא אפי' מחוסרין בשעת משא ומתן וא"כ אתי דר"י בן חנינא כרב. והוא כמו דאמרינן שם בסנהדרין (ד' ל"ד) דשלחו מתם לדברי ר' יוסי בן חנינ' מוצא מכלל רבינו ומסי' דאין מוצא איתמר (ולשיטת הש"ס דילן דלאחר גמ"ד יכול לחזו' איפשר לומר דהא דתני' הרי שיצא מב"ד זכאי ומצאו לו חובה שומע אני שיחזירוהו ת"ל צדיק אל תהרוג היינו דווקא בדבר שאין הצדוקין מודו והוא משום דלאחר גמר דין יכול לחזור) ע"ז אומר דאם יצא מב"ד זכאי אינו יכול לחזור וללמד חובה וכמו דאמרינן בסנהדרין (ד' ל"ג) תנו רבנן מניין ליוצא מב"ד חייב ואמר א' יש לי ללמד עליו זכות מנין שמחזירין אותו ת"ל נקי אל תהרוג ומניין ליוצא מב"ד זכאי ואמר א' יש לי ללמד עניו חובה מנין שאין מחזירין אותו ת"ל צדיק אל תהרוג. ומשמע דווקא שאמר א' יש לי ללמד עליו זכות אבל לא בדבר שהצדוקין מודים בו. והראי' דהא תני דאמר א' יש לי ללמד עליו זכות ותו לא כלום אבל בירושלמי תני' הרי שיצא מב"ד זכאי ומצאו לו חובה משמע שכולם מצאו לו חובה דהיינו שטעה בדבר שהצדוקין מודין בו אפ"ה אין מחזירין אותו דאי לאו הכי הא אפילו לאחר גמר דין אינו יכול לחזור וללמד עליו חובה. וע"כ אומר אמר ר' יצחק אמר לי ר' יוסי לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין אותו:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:4:2:2
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:4:2:2)

**ואיפשר** לומר דהאי אמר לי ר' יוסי לאו היינו ר' יוסי ב"ר חנינא דהא הוא סובר כרב אלא ר' יוסי אחר. ואיפש' לומר עוד דזהו ר' יוסי ב"ר בון דאמר לקמן (פ"ה דסנהדרין ה"ד) דלמה כותבין דברי המחייבין ודברי המזכין וקאמר שם ר' לא מפני המחייבין ור' יוסי ב"ר בון אמר מפני המזכה ופי' הפ"מ שלא יאמרו טעם א' משני מקראות והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' ל"ד) והוא דוחק דהא אומר סתם מפני המזכה ולא קאמר שלא יאמרו טעם א' מב' מקראות אלא הטעם דהא יכול לחזור ולומר שטעה בדבר דברי המזכין ואי משו' שלא יאמ' שטעה בדב' שהצדוקין מודין בו האבלאו הכי יכול לחזו' לאחר גמר דין ואי משו' שעת משא ומתן דלמחר להא לא צרי' לכתוב וכמו שכתבו התו' בסנהדרין (ד' ל"ד) בד"ה אלא כו' דהא יכול לחזור לאחר גמר דין עיי"ש. אבל לשיטת הירושלמי דלאח' גמ"ד אינו יכול לחזו' על זה אמר ר' יוסי ב"ר בון מפני המזכה וע"כ אמר ר' יצחק אמר לי ר' יוסי לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין דאל"ה קשי' והא אפי' לאחר גמ"ד יכול לחזור ע"כ אומר דאפי' טעה בדבר שהצדוקין מודים בו כמו שביארתי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:7:5:1
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:7:5:1)

**עוד** שם הכל כשירין לדון דיני ממונות ר' יהודה אומר אפילו ממזרין ר' יהודה אומר אין מדקדקין ביין נסך (ועיין בפ"מ שהוא במראה הפנים שהביא מה שכתב הסמ"ג במס' עבודת כוכבים (ד' ס') זיקא בין מלאה בין חסירה שרי דאין דרך ניסוך בכך כו' ונ"ל דהא דגרסינן בירושלמי פ' אחד דיני ממונו' א"ר יהוד' אין מדקדקין ביין נסך שעל כיוצא בענינים אלו אמר כן) והנה איפשר עוד לפרש שהוא כמו דאיתא במס' עבודת כוכבים (פ"ה ה"ו) ר' מאיר מחמיר בטהרות ומיקל ביין נסך כן רבנן מחמרין בטהרות ומקילין כו' או למאי דאיתא שם (ה"ז) כשם שנתנו פישוט ידים בטהרות כך נתנו פישוט ידים ביין נסך. או להא דאיתא במסכת עבודת כוכבים (ד' ע"ב) תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה כו' אמר רב הונא ניצוק וקטפרס ומשקה טופח חיבור לענין יין נסך א"ל רב נחמן לרב הונא מנא לך הא אילימא כו' לטומאה וטהרה הוא דהוי חיבור הא לענין יין נסך לא הוי חיבור ובגיטין (ד' ט"ז) הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור דילמא לענין מקואות ור' יהודה כו' וע"ז אמר דכה"ג אין מדקדקין ביין נסך:


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:7:5:2
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:7:5:2)

**אבל** נראה שהוא ט"ס בירושלמי דמה ענין הוא להא דאמר ר' יהודה בתחילה ובמס' עבודת כוכבים הוי לי' להביא הא דר' יהודה ומה שכתב הפ"מ דעוד אמר ר' יהודה לקולא ק הוא דוחק:.


###### Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:7:5:3
[Noam Yerushalmi on Sanhedrin 4:7:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sanhedrin/r/4:7:5:3)

**ע"כ** נראה לי שיש ט"ס בירושלמי והי' כתוב אין מדקדקין בי"ג ונפל טעות בדפוס והדפיסו בי"נ ואח"כ הדפיסו מבואר ביין נסך וקאי אהא דאמר לקמן כתיב לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור ר' אבהו בשם ר' יוחנן ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות ובזה יש שלשה עשר דברים כמו דמסיק ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה וע"ז אומר אח"כ לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור והוא ט"ס וצ"ל כמו דאיתא בסנהדרין (ד' לו) משפט אביונך אי אתה מטה אבל אתה מטה משפט של שור הנסקל ר' אבהו בשם ר' יוחנן ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כמה אינון אנן תנינן תשע תני ר' חייא חד עשר והי דינון תרתי אוחרנייתא הסריס וכל מי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות ולא בדיני נפשות ויושב בדינו של שור ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה והי דינון תרתי אוחרנייתא דנין שני דיני ממונות ביום א' ואין דנין שני דיני נפשות ביום א' אמר ר' אבין ואפי' נואף ונואפת ולי נראה שיש כאן ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) אנן תנינן תשע תני ר' חייא חד עשר הי דינון תרתי אחרנייתא הסריס וכל מי שלא הי' לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות ובכאן צ"ל והי דינון תרתי אחרנייתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונו' ולא בדיני נפשות ויושב בדינו של שור ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה דנים שני דיני ממונות ביום א' ואין דנין שני דיני נפשות ביום א' אמר ר' אבין ואפי' נואף ונואפת (פי' דקאמר תחילה והי דינון תרתין אחרנייתא והוא משו' דקאמר ר' יהודה אין מדקדקין בי"ג פי' שאין מדקדקין בשור הנסקל בי"ג דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות וע"כ פריך אהא דתני ר' חייא חד עשר ע"ז פריך להו והידינון תרתי אחרנייתא (לפי הגהתי) ע"ז אומר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים שלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות אבל לא לדיני נפשות (והוא דבדיני ממונות כשר מחמת חזקה דרבא שאם הגיע לכלל שנותיו חזקה שהביא סימני' כמו דאיתא בנדה (ד' מו) אבל לא לדיני נפשות ומסיק דהוי תלת עשר) וע"ז אמר ר' יהודה אין מדקדקין בי"ג (כצ"ל) דהיינו בי"ג דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות ואין מדקדקין בזה רק בזה דבעי כ"ג. אבל מלבד זה הוי כדיני ממונות וכמו דאמרינן בירושל' (פ"ק דסנהדרין ה"א) שור הנסקל כולו ממון הוא וגזירת הכתוב הוא שיסקל (פי' בעשרים ושלשה):