## Noam Yerushalmi on Shabbat Chapter 11

###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:1:2:1)

**הזורק** מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד חייב מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר"ע מחייב וחכמים פוטרין ובגמ' זריקה תולדת הוצאה היא ולא שנייא בין על דעתיה דרבי (כצ"ל) בין על דעתהון דרבנן והוא שנחה מרה"ר לרה"י על דעתיה דרבי אפי' לא נחה על דעתהון דרבנן והוא שנחה (ופי' הק"ע סתמא דש"ס קאמר לא שנא רבי ול"ש לרבנן לעולם לא מחייב ר"ע עד שתנוח ברה"י אבל אם לא נח כגון שקלטה אחר או שבא לרה"ר אחר קודם שתנוח פטור עכ"ל). ושגה בזה דהפי' הוא על דעתיה דרבי בין על דעתהון דרבנן והוא שנחה פי שאומר דרישא לא דמי לסיפא דרישא הזורק מרה"י לר"ה אין נ"מ בין לרבי בין לרבנן) והוא שנחה מר"ה לרה"י (פי' אבלי סיפא מרה"ר לרה"י נ"מ בין רבי לרבנן) על דעתיה דרבי אפי' לא נחה (פי' דרבי סובר דברה"י קלוטה כמו שהונחה דמי וכמו דאמרינן בשבת (ד' ה') על דעתהון דרבנן והוא שנחה וע"ז אומר דאמר וצ"ל) (אמר) רב הונא בשם רב לא חייב רבי אלא ע"י רה"י מקורה (פי' משום דביתא כמאן דמלי' דמי) אבל אם אינו מקורה אפי' רבי מודה דלא אמרינן קלוטה כמו שהונחה דמיין. וא"כ אפי' מר"ה לרה"י נמי בין לרבי בין לרבנן בעינן דווקא שנחה. וע"ז אומר מילתיה דר' יוחנן אמר אפי' אינה מקורה דאמר ר' אימי בשם ר' יוחנן והוא שתרד לאויר מחיצות פי' הא דתנן בגיטין (דף ע"ט) היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג ה"ז מגורשת אמר רבי אימי בשם ר' יוחנן והוא שתרד לאויר מחיצות ר' אימי בעא קומי ר' יוחנן מתניתא דרבי דרבי עביד אויר מחיצות כממשן אמר ליה ד"ה היא הכא בגיטין ויתיבינה רבי אומר מקורה ואת אמרת אינו מקורה (פי' דמזה מוכח דרבי יוחנן סובר דרבי אמר אפי' בשאינו מקורה דא"כ אינו אתי כרבי הא רבי אמר דווקא במקורה ובגיטין מיירי בלא מקורה אלא ודאי דרבי אומר אפי' באינו מקורה מה בין גיטין מה בין שבת אמר ר' אילא בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה ונעשית היא מאיליה ברם הכא התורה אמרה ונתן בידה ברשותה ועיין מה שביארתי לעיל (רפ"ו ה"ב):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:1:5:1)

**שם** ר"י בי ר' אלעזר שאל זרק מרה"י לרה"ר כו' על דעתיה דר' עקיבא יעשה כמו שהונחה ברה"ר ויהא חייב שתים אמר ר' חונה לא חייב ר"ע אלא ע"י רה"י השני' (פי' אע"ג שסובר ר"ע דקלוטה כמו שהונחה אעפ"כ בעינן שתהא נחה אח"כ) וע"ז אומר לא חייב ר"ע אלא ע"י רה"י השני' [ועי' תוס' שבת (ד ה') בד"ה בשלמא כו' וכן קלוטה לר"ע אם אמר כמו שהונחה דמי חוץ לארבע אמות אפי' קלטה אחר או כלב ונשרפה]. והנה איפשר לומר הא דאמרינן בשבת (ד' ה') רב ושמואל דאמרי תרווייהו לא מחייב רבי אלא ברה"י מקורה וכתבו התוס' נראה לרשב"א דמשמע ליה מדלא נקט מרה"י לרה"י ור"ה באמצע כמו בפלוגתא דר"ע ורבנן אבל לפי הירושלמי איפשר לומר דס"ל דזה אי איפשר לומר שתהא קלוטה כמו שהונחה בלא הנחה דלבסוף והא דמחייב ר"ע אינו רק דווקא אלא ע"י רה"י השני' אבל לרבי דאמרינן שם אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי שתים א' משום הוצאה וא' משום הכנסה וא"כ לא בעי רבי הנחה לבסוף דא"כ לא היה מחייב שתים. וע"ז אמרינן שם רב ושמואל דאמרי תרווייהו לא חייב רבי אלא ברה"י מקורה משום דביתאכמאן דמליא דמי: ובזה מתיישב לכאורה קושי' התוס' בגיטין (דף ע"ט) בד"ה כמאן כרבי דאמר קלוטה כמו שהונחה דמי וכתבו התוס' תימא דנקט רבי דלא איירי אלא ברה"י מקורה משום דביתא כמאן דמליא דמי כדאמרינן בשבת (ד' ה') ודר"ע הוי לי' למינקט דאית ליה קלוטה כמו שהונחה דמי אפ"ה ברה"ר כו' עיי"ש אבל לפי שיטת הירושלמי לא רצה לומר ר' עקיבא היא דלא חייב ר' עקיבא אלא ע"י הנחה דלבסוף והכא לא בא לידי הנחה דלבסוף דהא נמחק או נשרף וא"כ איך מגורשת וע"כ אמר רבי היא דמחייב אפי' לא נחה לבסוף דהא רבי מחייב שתים אבל לר"ע בעינן הנאה לבסוף. רק התוס' אזלי לטעמייהו שנסתפקו בשבת (ד' ה') דקלוטה לר"ע אם אמר כמו שהונחה דמי חוץ לד' אמות אפי' קלטה אחר או קלטה כלב ועוד דשיטת הש"ס דילן משמע דלא כהירושלמי דהא אמרינן בשבת (ד' ד') דפריך והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא אמר רבה הא מני ר' עקיבא היא דלא בעי מקום ד' על ד' דתנן הזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר"ע מחייב וחכמים פוטרים ר"ע סבר אמרינן קלוטה כמו שהונחה דמי וא"כ מוכח דסובר הש"ש דילן דמחייב ר"ע אפי' בלא הנחה דלבסוף דאלו"ה לא מוכח דר"ע לא בעי ד' על ד' וא"כ מוכח דהש"ס דילן אינו סובר כשיטת הירושלמי ועיין בב"ק (ד' ע') הא מני ר"ע היא כו' ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:5:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:1:5:2)

**שם** בירושלמי שמואל אמר לא שנו אלא למטה הא למעלה מעשרה אסור מילתיה דרבי אלעזר אפי' למעלה מעשרה מותר דאמר ר' אילא בשם ר' אלעזר מעגלות למד ר"ע ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון וכתב הק"ע הכי גרסינן אבל למעלה מעשרה מותר ושגה בזה וא"צ להגיה והפי' הוא דשמואל אמר למטה מעשרה פליגי והוא משום דפליגי בפלוגתא דקלוטה כמו שהונחה דמי אבל למעלה מעשרה אסור (פי' ואינו חייב דלמעלה מעשרה לא שייך קלוטה כמו שהונחה כיון דלמעלה מי' הוי מקום פטור ולא ילפינן זורק ממושיט וע"כ אסור ואינו חייב אפי' לר' עקיבא ג"כ). וע"ז אומר מילתיה דר' אלעזר אמרה אפי' למעלה מעשרה מותר והוא (ט"ס וצ"ל) אפי' למעלה מעשרה חייב (פי' לר' עקיבא) והוא משום דילפינן זורק ממושיט והוא כמו דאמרינן בשבת (ד' צ"ז) בעי רבה למטה מעשרה פליגי ובהא פליגי דמר סבר אמרינן קלוטה כמו שהונח' ומר סבר לא אמרינן קלוטה כו' אבל למעלה מעשרה דברי הכל פטור ולא ילפינן זורק ממושיט או דילמא למעלה מעשרה פליגי ובהא פליגי דמר סבר ילפינן זורק ממושיט ומר סבר לא ילפינן זורק ממושיט אבל למטה מעשרה ד"ה חייב מ"ט קלוטה כמו שהונחה דמי כו' ואמרינן שם ופליגי דר"א דאמר ר' אליעזר מחייב היה ר"ע אפי' למעלה מעשרה והוא כמו דאיתא בירושלמי מילתא דר' אליעזר אמר אפי' למעלה מעשרה חייב דאמר ר' אילא בשם ר' אלעזר מעגלות למד ר"ע ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון אית תניי תני כיצד ואית דלא תני כיצד (פי' דלר"א שאומר דפליגי בלמעלה מעשרה אי ילפינן זורק ממושיט או לא ילפינן זורק ממושיט וע"ז תני כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו בר"ה המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שניהם בדיוטא אחת המושיט חייב והזורק פטור וזהו כדברי רבנן (דבזה פליגי ר"ע ורבנן) אבל לשמואל דאמר למעלה מעשרה אסור לכ"ע אפי' לר"ע ליכא כאן חיוב חטאת וע"כ לא תני כיצד משום דבזה לא פליגי ר"ע ורבנן כלל ואתי ככ"ע:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:1:7:1)

**שם** תני בשם ר' יהודה זרק ד' אמות בר"ה חייב (צ"ל שתים) ר' יהודה עביד ד' אמות בר"ה מלאכה בפני עצמה (פי' דע"כ חייב משום מוציא מרה"י לרה"ר וגם משום מעביר ד' אמות ברה"ר) וכמו דאמרינן בשבת (דף צ"ז) מרה"י לרה"י ועבר ד' אמות ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין כו' ובהא קא מיפלגי דר' יהודה סובר אמרינן קלוטה כמו שהונחה כו' ורבנן סברי קלוטה לאו כמו שהונחה כו' אבל אתולדה במקום אב לא מחייב ר' יהודה כו' וע"כ כיון דהירושלמי סובר דר' יהודה מחייב שתים משום דסובר דקלוטה כמו שהונחה א"כ איך מתחייב אח"כ אזריקה של ד' אמות בר"ה דזריקה תולדה דהוצאה היא:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:1:7:2)

**וע"ז** אומר על דעתיה דר' יהודה מ' מלאכות אינון וניתנין (פי' אמאי לא תנן במתניתין דלר' יהודה מ' מלאכות אינון) ומשני לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודי בהון (פי' אבל בזה פליגי חכמים דזריקה תולדה דהוצאה היא ומזה משמע דהירושלמי סובר דלא כשיטת הש"ס דילן (ד' צ"ז) שם אהא דתני ר' יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק דר' יהודה מוסיף עוד אבות כדמסיק שם דא"כ מוכח דלר' יהודה הוי יותר ממ' אבות מלאכות. אלא שסובר דשובט ומדקדק מחייב משום תולדות וכן משמע בירושלמי לקמן (פי"ב דשבת ה"א) רשב"ג אומר אף המכה בקורנס על הסדן כו' אמר ר' אדא אתי דרשב"ג כר' יהודה דתני השובט והמקטקט על האריג ה"ז חייב מפני שהוא כמיישב בידו וכן לקמן (ה"ג) מחלפא שיטתיה דר' יהודה דתני יכול עד שיכתוב כל כו' עד שיארוג את כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה ת"ל מאחת אי מאחת יכול אפי' כתב אות אחת אפילו ארג חוט א' כו' ת"ל ועשה אחת עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת והכא הוא אומר השובט והמקטקט על האריג ה"ז חייב מפני שהוא מיישב בידו וא"כ משמע דהירושלמי סובר דלא הוי אב מלאכה בפני עצמה ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:2:1)

**שם** (ה"ב) כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה"ר המושיט והזורק מזו לזו פטור בדיוטא אחת המושיט חייב והזורק פטור שכך היה עבודת הלוים ובגמ' רב אמר לית כאן פטור אלא מותר על דעתיה דרב למעלה מעשרה מותר ועל דעתי' דשמואל למעלה מעשרה אסור:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:2:2)

**והנה** הק"ע נדחק בזה בפירושו ע"כ צריך לבאר והוא דרב סובר דלמעלה מעשרה מותר לגמרי אבל שמואל סובר דלמעלה מי' נמי אסור וכמו דאמרינן (ה"א) שמואל אמר לא שנו אלא למטה מעשרה אבל למעלה מעשרה אסור ובש"ס דילן (דף צ"ז) אמרינן ופליגא דר' חלקיה בר טוביה דאמר ר' חלקיה בר טוביה תוך שלשה ד"ה חייב למעלה מעשרה ד"ה פטור מג' ועד י' באנו למחלוקת ר' עקיבא ורבנן תניא נמי הכי בתוך ג' ד"ה חייב למעלה מעשרה אינו אלא משום שבות ואם היו רשויות שלו מותר לימא תיהוי תיובתא דרב דאיתמר שני בתים בשני צידי רה"ר רבה בר רב הונא אמר רב אסור לזרוק מזה לזה ושמואל אמר מותר לזרוק מזה לזה ולאו מי אוקימנא לההוא כגון דמידלי חד ומתתי חד דזימנין נפל ואתי לאתויי וא"כ לפי זה הא דאמרינן למעלה מעשרה שבות הוא משום חילוק רשויות דהיינו שזורק מרשותו לרשות חבירו וכן איתא בש"ע או"ח (סי' תש"ג) שני בתים בשני צידי רה"ר והם של אדם א' או של שנים ועירבו אם שניהם שוים מותר לזרוק מזה לזה וזהו כמו שסובר שמואל דלמעלה מעשרה הוי שבות משום חילוק רשויות אבל רב סובר שמותר לגמרי (ועיין שם במ"א):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:2:3)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי עירובין (פ"ו ה"ז) עיקר דירה איכן היא ר' יונה אמר אתפלגין רב ושמואל חד אמר מקום פיתן וחד אמר במקום שינה ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוי אומר במקום פיתן הוא והנה הק"ע נדחק בפירושו ופירש דקאי אהא דתנן פ' בכל מערבין (ד' ל"ב) נתנו באיל למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב כו' והוא תמוה דהא אמרינן בירושלמי (פ"י דעירובין ה"ז) היה מופלג רב ושמואל חד אמר נותן נסר וחד אמר נועץ קנה כו' מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוא דין אמר נותן נסר כו' וא"כ מוכח דלא כהק"ע:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:2:4)

**ע"כ** נראה לי דכיון דשמואל סובר דלמעלה מעשרה שבות והוא משום חילוק רשויות א"כ מוכח שסובר דמקום פיתא גרים והוא דצריך לבאר אם מקום לינה גורם ולא מקום פיתא א"כ איך תיקנו עירובי חצירות ע"י פת וא"כ צריך לומר שסובר דעירוב הוא משום קני' וכמו דאמרינן בעירובין (ד' מ"ט) אמר שמואל עירוב משום קנין וא"ת מפני מה אין קונין במעה מפני שאינה מצויה בערבי שבתות כו' וא"כ כיון דעירוב משום קנין ע"כ אעפ"י דמקום לינה גורם כמו שסובר הש"ס דילן בעירובין (ד' ע"ג) דשמואל סובר דמקום לינה גורם אפ"ה הוי עירוב ע"י פת כיון דעירוב משום קנין שמקנים הרשויות שלהם. והא דאין קונין במעה משום דאינה מצויה בערבי שבתות ואפי' היכא דעירב במעה נמי לא מהני דגזירה שמא יאמרו מעה עיקר אבל למ"ד דמקום פיתא גורם א"כ העירוב כיון שהוא ע"י פת א"כ הוי כאילו כולהו הכא דיירי:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:2:5)

**והנה** אם העירוב הוא משום דירה א"כ כיון דכולהו הכא דיירי א"כ האויר ג"כ נמשך למקום הדירה והוי כאילו אינם מחולקים אפי' באויר שהוא למעלה מעשרה אבל אם העירוב משום קנין א"כ באויר לא שוים קנין. וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ו דדמאי) המוכר אויר חורבתו לחבירו לא עשה ולא כלום אלמא דאין אויר נתפס בקנין ועיין בב"ב (ד' קמ"ז) שכיב מרע כו' וא"כ איך מהני העירוב אם עירב משום קנין אלא ודאי דעירוב הוא משום דירה וע"כ ממילא נמשך האויר אחר הדירה ואם כן איך מהני העירוב כיון דמקום לינה עיקר אלא וודאי דמקום פיתא עיקר:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:2:6)

**וע"ז** אומר בירושלמי שם דרב ושמואל חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום לינה כו' מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות. (פי' שרשויות חלוקות למעלה מעשרה ואין לטלטל מזו לזו רק על ידי עירוב והוי דו אמר במקום פיתן היא מתניתא וסובר הירושלמי דתלי בזה דאם מקום פיתן עיקר א"כ העירוב הוא משום דירה אבל אם מקום לינה עיקר א"כ העירוב משוםקנין וקנין לא מהני לאויר כמו שביארתי ולשיטת הש"ס דילן דאמר שמואל בעירובין (דף מ"ט) דעירוב משום קנין לא קשה דהא לפי שיטת הש"ס דילן סובר שמואל דמקום לינה גורם ולשיטת הירושלמי סובר שמואל דמקום פיתא גרים וסובר דלשיטת שמואל עירוב משום דירה. ועוד דלשיטת הש"ס דילן לא תלי בהכי דאפי' לשמואל שסובר דמקום לינה גרים ועירוב משום קנין ואפ"ה סובר שמואל דאדם אוסר על חבירו דרך אויר בעירובין (ד' פ"ה) אמר רב יהודה אמר שמואל בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה זה מוציא זיז כל שהוא וממלא כו' ורב יהודה דידיה אמר אפילו קניא א"ל אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דאי דרב הא אמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ואפ"ה סובר דמשום קנין ושיטת הש"ס דילן דכיון דמקנין המקומות ממילא אין חלוקים באויר ולא תלי בזה אם עירוב משום קנין או משום דירה ועי' בעירובין (ד' מ"ט) מאי בינייהו כו' ובש"ס דילן (ד' פ"ה) א"ל רבינא לרבא מי אמר רב הכי והא איתמר כו' ועי' תוס' בד"ה ומי אמר רב כו' ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:4:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:4:1)

**שם** חוליות הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה כו' מה אנן קיימין אם בגבוהין עשרה ורחבין ארבעה רשות בפני עצמה היא גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה הדא היא דאמר רב חסדא בשם איסי קנה נעוץ בר"ה גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף. אלא כן אנן קיימין בשאינן לא רחבין ד' ולא גבוהין עשרה ולא כן אמר חייה בריה דרב כל המערב דריסה בר"ה נקרא כרמלית אמר ר' יודן מה דאמר חיי' בריה דרב באמצע אבל מן הצד רה"ר מבטלתה אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:4:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:4:2)

**(והנה** הירושלמי הזה פירשו בו המפרשים בדוחק ולי נראה שיש (ט"ס) בכאן ונתחלפו השיטות וכצ"ל תחילה אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר וע"ז אומר מה אנן קיימין [פי' דמפרש למה א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר משום דמשמע ליה דמיירי כשאינה רחבה ד' וא"כ הוא מקום פטור ואמאי לא מפרש דמתניתין מיירי דרחבה ד' ואינו גבוה עשרה דהוי כרמלית וע"ז אומר מה אנן קיימין כו' והירושלמי הזה הובא (בפ"ק דשבת ה"א) דאמר שם על ד' רשויות בשבת דכולהון תנינא על הא דתני' ובקעה ואסטוו' ואיסקופה וכרמלית כו' אסקופה דתנינן המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת ואמרינן שם א"ר יוסה אסקופה שאמרו רחבה ארבעה ואינו גבוה עשרה (פי' והיינו כרמלית דתנן במתניתין וע"ז אומר אין תימר גבוה עשרה ורחבה ארבעה רשות בפני עצמה היא (פי' וא"כ חייב חטאת אם חזר והוציאן). אין תימר גבוה עשרה ואינה רחבה ד' הדא הא דמר רב חסדא בשם איסי קנה נעוצה בר"ה גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף אלא כן אנן קיימין שאינן לא רחבין ד' ולא גבוה עשרה ושם נשתבש (וצ"ל) כן אנן קיימין כשרחב ד' ואינו גבוה עשרה


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:4:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:4:3)

**וע"כ** אומר א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר (פי' דזה מיירי שאינה גבוה עשרה ואם כן הוי מקום פטור ואינו רוצה לפרש דמיירי ברחבה ד' ואינה גבוה עשרה דא"כ היינו האסקופה וכבר תנן דאיסקופה הוי כרמלית וע"ז אומר מה אנן קיימין (פי' דקאי על אסקופה דאיך מיירי בגבוהין עשרה ורחבין ארבעה רשות בפני עצמה היא וכל הירושלמי הוא כמו דאמר בפ"ק על האסקופה וע"כ מסיים אלא כן אנן קיימין בשאינם לא רחבים ד' ולא גבוה עשרה ואיפשר שצריך לומר אלא כן אנן קיימין כשרחבה ד' ואינה גבוה עשרה וא"כ הא כבר תנא ליה במתניתין דקופה הוי כרמלית אלא ודאי דהכא מיירי שהוא מקום פטור וע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר וע" פריך ולא כן אמר חיי' ברי' דרב כל המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית דהירושלמי סובר דכל המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית אע"פ שאינה רחבה ד' ולא כשיטת הש"ס דילן דזהו רק לענין פחות מג' דאם הוא מעכב דריסה נקרא מקום פטור כמו דאמרינן בשבת (ד' ז') אבל היזמי והיגי אע"ג דלא גבוה ג' והירושלמי אומר דאם מעכב דריסה בר"ה הוי כרמלית. ה"נ מעכב דריסה דכיון שהחוליה היא בשפת הבור א"כ הוא מעכב דריסה דלא יוכל לפסוע על שפתו השני' כמו בשאר כרמלית וע"כ אם מעכב דריסה הוי כרמלית א"כ קשה על ר' יוחנן דאמר לית כאן פטור אלא מותר וע"ז אומר אמר רבי יודן מה דאמר חיי' בריה דרב באמצע אבל מן הצד רה"ר מבטלתה (פי' דאם מעכב דריסה באמצע הוי כרמלית אבל אם הוא מונח בשפת רה"ר אע"פ שהוא מעכב דריסה אעפ"כ כיון דכל העיכוב הוא רק מחמת שהוא בצדי רה"ר אבל אם היה באמצע אינו מעכב ע"כ רה"ר מבטלתה ודינו כר"ה) והכא דמי למן הצד שהוא מעכב דריסה מחמת שהוא בשפת הבור כיון שהחולי' פחותה מד' ע"כ לא הוי כרמלית והוי רק במקום פטור וע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר משום דהוי כמקום פטור ומותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:5:1)

**שם** תמן תנינן המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב אם להוציא ממנה הליחה פטור א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר תמן תנינן הצד נחש בשבת אם במתעסק שלא ישכנו פטור אם לרפואה חייב א"ר יוחנן ליה כאן פטור אלא מותר תמן תנינן ועל לפסים ארוניות שהן טהורות (פי' ואגב דתנן במסכת עדיות מייתי לה הכא א"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב הוי לית כאן פטור אלא מותר.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:5:2)

**והנה** המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה הירושלמי וע"כ נראה לי לבאר דהא דא"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב והוא דהירושלמי אזיל לשיטתיה דאמרינן בירושלמי (פ"ט דשבת ה"ו) תני אף ריח רע כל שהוא א"ר אילא אף ר' שמעון מודה בה מודה ר' שמעון באיסורי הניי' וביארתי שם שיטת הירושלמי דאפי' רבי שמעון שסובר דמלאכה שא"צ לגופה פטור אעפ"כ זהו דווקא בדבר שיש בו צורך אחר אבל באיסורי הניי' כיון דאין להם צורך אחר שיהא לגופה דהא הוי איסורי הנאה ע"כ מודה בה ר"ש דשלא לצורך הוי לצורך שלו דהא אין לו צורך אחר וע"ז אומר אף ר"ש מודה באיסורי הנאה וכן ביארתי בהירושלמי (פ"ו דשבת ה"ה) את המת במטה חייב דברי הכל לא כן תני אף ריח רע כל שהוא ואמר ר' אילא אף ר"ש מודה בה ומודה ר"ש באיסורי הניי' פי' כיון שאין לו צורך אחר ע"כ אם מוציא מביתו שלא יהנה מאיסורי הנאה זה לצורך שלו אע"פ שאינה צריכה לגופה וכמו שביארתי שם:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:2:5:3)

**וע"ז** אמר רבי זעירא ויאות אם לצורך (פי' דבנחש דהוי כמו איסורי הנאה דהא אין לו צורך אחר דהא מים ששתה מהן אמרינן בפ"ב דע"ג (דף ל) מים שנתגלו ה"ז לא ישפכם ברשות הרבים ולא ירבץ בהן את הבית ולא יגבל בהן את הטיט ולא ישקה מהן נא בהמתו ולא בהמת חבירו ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו א"כ גרע מאיסורי הנאה ואם כן אף ר"ש מודה בה. וא"כ ניחא דתני פטור דהא דאמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר היינו משום דהוי מלאכה שא"צ לגופה וע"כ אם מתעסק בו שלא ישכנו ודאי מותר לכתחילה ועיין בתוספות שבת (דף קכ"א) דאתי כר"ש דאמר מלאכה שא"צ לגופה וע"כ מותר לכתחילה]. וע"ז אומר ר' יוסי ויאות אם לצורך (פי' דאילו הוי כמו מלאכה שהיא לצורך דאפי' ר"ש מודה בה (ועיין בשבת פ"ב ה"ה) כולהון לצורך והיא שלא לצורך (פי' בחבורה דמקלקל בחבורה חייב) וע"ז אמר אם לצורך (פי' כיון דאין לו צורך מלאכה אחרת א"כ הוי לצורך ואפי' ר"ש מודה בה הדא דתנינן אם לרפואה חייב (פי' וכיון דתנן אם לרפואה חייב אם כן יש בה צורך אחרת ואם כן אם מתעסק שלא ישכנו הוי שלא לצורך ואם כן כיון דהוי מלאכה שא"צ לגופה אם כן מותר לכתחילה על זה אומר הוי לית כאן פטור אלא מותר (פי' דמותר לכתחילה כיון דהוי מלאכה שא"צ לגופה ע"כ אם מתעסק בו שלא ישכנו מותר לכתחילה ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:3:2:1)

**שם** (ה"ג) הזורק ד' אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ כו' רב חסדא אמר במודד לוכסן ואין סופה לירד ר' חייה בשם ר' יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיה ניטוחה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:3:2:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:3:2:2)

**ונראה** לי שהוא (ט"ס) בירושלמי ונתחלפו השיטות (וכצ"ל) ואין סופה לירד (פי' שהוא כמו דמקשה בש"ס דילן (דף ק) והא לא נח) וע"ז פריך בירושלמי ג"כ ואין סופה לירד (פי' וא"כ לא הוי הנחה) ובכאן צריך לומר ר' חייה בשם ר יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה (פי' שהוא כמו דמשני בש"ס דילן (כם) א"ר יוחנן בדבילה שמינה שנינו) ואח"כ צריך לומר רב חסדא אמר במודד לוכסן. ר' חגי בעא קומי ר' יוסה לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן (ופירש הק"ע וכי לא שמעינן מהכא דשיפוע מדריגה כלמטן דאל"כ אפי' בדבילה שמינה יהא פטור כו' ושגה בזה (וכצ"ל כמו שהגהתי) והקושיא היא לרב חסדא דמשני במודד לוכסן. וע"ז בעי ר' חייה קומי ר' יוסי לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן וקאי אמתניתין (פ"ו דכלאים) דאמר ההם דשיפוע מדריגה כלמעלן והכא אמר כלמטן. דאל"ה לא הוי ר"ה (ועיין בתוס' שבת (דף ה) ד"ה בכותל משופע אומר ר"י דאיירי כגון שרבים מכתפים עליו הוי ר"ה) וע"ז פריך לית כאן הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטה וע"כ הוי כמונח בארץ ובכלאים תנן דשיפועמדריגה כלמעלן. א"ל תמן זרעים נהנים מן המדריגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנים מן הערוגה יאות (פי' וע"כ כיון שבני אדם שפין בה והיא נופלת ע"כ הוי כלמטן וע"כ חייב):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:3:3:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:3:3:1)

**שם** ר' יוסה ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב אתא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה. והנה המפרשים נדחקו בזה. ולי נראה דר' אבהו בשם רבי יוחנן משני כשהיה המקום מונדרן (פי' וא"כ ממילא היה הכותל משופע וע"כ אומר כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה והירושלמי סובר דתוך שלשה לא בעינן הנחה על גבי משהו וכמו דאמרינן בשבת (דף ק) אמר רבא תוך ג' לרבנן צריך הנחה ע"ג משהו יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתתא א"ל רבינא למרימר לאו היינו מתניתין וא"ר יוחנן והוא שנח ע"ג משהו א"ל מתגלגל קאמרת מתגלגל אין סופו לנוח אבל האי כיון דסופו לנוח אע"ג דלא נח כמאן דנח דמי. והנה לשיטת הש"ס דילן הא דכיון דמתגלגל ע"כ אין סופו לנוח ע"כ בעינן הנחה ע"ג משהו והירושלמי אומר דע"כ אמר ר' יוחנן דבעינן הנחה ע"ג משהו אע"ג דהירושלמי סובר דתוך ג' לא בעינן הנחה על גבי משהו וע"כ אומר דשם בעי ר"י והוא שנח על גבי משהו והוא משום דהוי מקום מדרון ע"כ אין סופו לנוח דבודאי יתגלגל וע"ז אומר דמשום דשני ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן וע"כ אומר כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל תוך ד' אמות חייב אהא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה. וע"כ מוקי בשנחה הוא משום דמפרש רישא כשהיה המקום מונדרן וא"כ בסיפא בודאי יתגלגל כיון שהמקום הוא משופע וע"כ אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה ועיין במה שביארתי פ"ו דשבת (ה"ב) דבתוך ג' בעינן הנחה ע"ג משהו והוא מהירושלמי דגיטין. אבל לפי מה שביארתי דהירושלמי סובר דאפי' בזורק לא בעינן הנחה על גבי משהו ע"כ אמר הדין שאם הגיע לפחות מג' וראש החבילה היה למעלה מעשרה פטור ואף על גב דליכא מחיצות נמי פטור ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:4:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:4:1)

**שם** (ה"ה) הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור. ובגמ' אמרינן ספינה שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. ר' יהודה אומר אם היה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוה מן הארץ עשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה. ר' אבהו אמר ר' יוחנן בעי ולמה מתוכה לים מותר מפני שאינה גבוה שרה אין כיני אפי' מן הים לתוכה ולמה מן הים לתוכה אסור מפני שהיא עמוקה עשרה אין כיני אפילו מתוכה לים א"ר אבין ולמה מתוכה לים מותר מפני הסכנה (פי' הק"ע פעמים שנכנסין המים לתוך הספינה כו' ואי לא שרית לי' לטלטל מתוכה לים יבואו לידי סכנת נפשות כו):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:4:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:4:2)

**והנה** הא דאמר ת"ק דספינה שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה הוא משום דסובר דאפי' מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אסור ור' יהודה סובר דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור מותר (וכמו שכתבו התוס' בשבת (ד' ק') בד"ה רבי כו'. וע"כ אומר דאם היה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוה מן המים עשרה טפחים דמטלטלין מן הים לתוכה והוא מפני הסכנה וכדמסיק (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בשבת (ד' ק"א) דכחו בכרמלית לא גזור] אבל לא מן הים לתוכה אבל אם הוא גבוה עשרה טפחים מותר לטלטל אף מתוכה לים והוא משום דמטלטל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:5:1)

**שם** סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה פחות מיכן מותר מה בין סלע מה בין ספינה ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא ולאו כרמלית היא כלום מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות אמר ר' אילא על רישה סלע שבים גבוה פשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא ארבע אמות פחות מיכן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה ומטלטלין בה עד בית סאתים והנה המפרשים הק"ע והפ"מ פירשו בדוחק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:5:2)

**ע"כ** נראה לי להגיה (וכצ"ל) סלע שבים גבוה י' טפחים אין מטלטלין מתוכה ולא מן הים לתוכה פחות מכאן מטלטלין ובכאן (צ"ל) הא דאיתא לקמן ומטלטלין בה עד ביה סאתים וכן הוא בש"ס דילן בעירובין (דף ס"ז) והא דקאמר מה בין סלע מה בין ספינה נתחלפו השיטות (וצ"ל אח"כ). וע"ז פריך ולאו כרמלית היא כלום מותר לטלטל בכרמלית אלא ארבע אמות (והוא שהירושלמי מפרש דהאי ומטלטלין בה עד בית סאתים היינו לטלטל בתוכה כיון שהיה סבור דאסיפא קאי) וע"כ פריך איך מותר לטלטל עד בית סאתים הא הוי כרמלית ואיך מותר לטלטל בכרמלית יותר מד' אמות וע"ז משני אמר ר' אילא על רישה (פי' רישא דברייתא דהיינו אם הסלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. וע"ז אומר עד כמה מטלטלין עד בית סאתים אבל יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות פחות מכאן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה (והא דקאמר ומטלטלין בה עד בית סאתים כבר כתבתי שהוא וט"ס) וצריך לגרוס תחילה):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:5:3)

**וע"ז** אומר ר' בון בר חייא בעי מעתה שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו (פי' דאם הוא פחות מעשרה מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה וא"כ שתי כרמלית סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו) אמר ר' חנניה בריה דר' הלל מכיון שהים מקיפה מכל צד כמו שכולה כרמלית אחת (ובכאן צריך להגיה) מה בין סלע מה בין ספינה (פ'' דמקשה דאמאי בסלע אמרינן דאם הוא יותר מבית סאתים אין מטלטלין בתוכה יותר מד' אמות משום שכיון שהוא בתוך המים והמים מקיפין אותה נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא ארבע אמות ואמאי בספינה מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ') איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' וכתבו התוס' ביתירה מבית סאתים איירי כדפירש בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה או לא אבל בפחות מבית סאתים לכ"ע הוי מחיצה ומטלטל בה וע"ז מקשה מה בין סלע מה בין ספינה דסובר הירושלמי כמו רב דמטלטל בה אפי' יותר מבית סאתים וע"ז משני ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא (פי' דספינה מחמת שהיא עולה ויורדת א"כ אין המים מקיפין אותה וע"כ אמרינן דמחיצותי' הוי כמחיצות הנעשות לדירה). משא"כ סלע שבים שקבוע בים ע"כ כיון שהמים מקיפין אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:5:4)

**[עוד** נראה לי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן ויתבאר במה דאמרינן בירושלמי (ספ"ה דעירובין) ר' יוסי בשם ר' יעקב בר אחא כו' ר' אחא מטי בה בשם שמואל אחורי הגגים מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כורים ר' מאיר אומר מטלטלין בהן עד בית סאתים. א"ר יוסי בר בון מילתא דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כורים היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:5:5:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:5:5:5)

**וביארתי** שם דהא דקאמר ר"מ אומר מטלטלין עד בית סאתים הוא משום דשמואל סובר דכיון שסובר ר"מ דכל גגות העיר רשות אחת א"כ אין הדיורין עולין למעלה דאל"כ היה כל גג וגג רשות בפני עצמו כמו בבתים וע"כ כיון דאין הדיורין עולין למעלה לר"מ. א"כ הוי אחורי הגגין דהיינו המחיצות של הגגין כמו שלא הוקפה לדירה אבל לרבנן שאומרים דכל א' וא' רשות בפני עצמו וא"כ הדיורים עולים למעלה ע"כ הוי כמחיצה שהוקפה לדירה ע"כ ודאי מטלטלין בה יותר מבית סאתים. וע"ז אומר מילתיה דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים (פי' לר"מ אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים דהוי כמחיצות שלא הוקפה לדירה) רב אמר מטלטלין בה אפי' כור ואפי' כורים (פי' דפליג על שמואל ואומר דאפי' לר"מ שסובר דכל גגות העיר רשות אחת אפ"ה מטלטלין בה אפי' כור אפילו כורים והא דאין דיורים חלוקים למעלה היינו כמו שפירש"י בעירובין (ד' פ"ט) דמפני שאין תשמישן תדיר ע"כ אין בהם חילוק רשות אבל באמת אפי' לר"מ מטלטלין בה אפי' כור אפי' כורים) וע"ז אומר מילתיה דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים (פי' לר"מ) ורב אמר מטלטלין בה אפי' כור אפי' כורים ופי' אפילו לר"מ) דלא כהק"ע והפ"מ שנדחקו בזה) וע"ז אומר היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה (פי' דפליגי באחורי הספינה ג"כ וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ'] איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטלבכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' רב אמר מותר לטלטל בכולה דהא איכא מחיצתא ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות מחיצות להבריח מים עשויות כו' ומודה רב שאם כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות כפאה למאי כו' אלא שכפאה לזופתה כו' ולשיטת הירושלמי לא פליגי אלא באחורי הספינה לר"מ. דלשמואל אין הדיורין עולה למעלה לר"מ ולרב אפי' לר"מ הדיורין עולין למעלה וע"ז אומר היא אחורי הגגין היא אחורי הספינה) וא"כ לשיטת הירושלמי לא פליגי רב ושמואל אלא באחורי הספינה ולר"מ אבל בספינה ודאי מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים. וע"ז מקשה הכא מה בין סלע מה בין ספינה דסלע שבים אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים כדתני ועד כמה מטלטלין בה עד בית סאתים כמו שאמר דנעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. ומה בין ספינה דבספינה מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים (לשיטת הירושלמי) ע"ז משני סלע במקומה היא וע"כ נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים וע"כ אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים וספינה עולה ויורדת. ע"כ לא הוי כמחיצה שהוקפה זרעים. וע"כ מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 11:6:3:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 11:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/11:6:3:1)

**שם** (ה"ו) ר"י בר"ח אמר בשוגג בל"ת ומזיד בל"ת ריב"ל אמר בשוגג בהכרת ומזיד בהכרת (פי' ואפי' הזיד בלאו נמי הוי שוגג כיון ששגג בכרת) תני רשב"י מסייע לריב"ל את כו' מגדף ונכרתה הגע עצמך אפי' מזיד בהכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן והוא (ט"ס וצ"ל) הגע עצמך אפי' שוגג בכרת (פי' והוי שגגה) יתרו בו ולוקה ויביא קרבן (כצ"ל) (פי' א"כ יוכל להתרות בו על הלאו וילקה ויביא קרבן על השגגה) ע"ז אומר ר' אבהו השוגג בחלב והוא (ט"ס וצ"ל) המזיד בחלב ושוגג בחטאת מתרין בו ולוקה מביא קרבן (פי' שלוקה על הלאו ומביא קרבן על שגגת כרת ועי' בספרי נועם ירושלמי (פ"ו דתרומות) שכתבתי שם שהוא דלא כשיטת הש"ס דילן עיין שם ודו"ק: