## Noam Yerushalmi on Shabbat Chapter 7

###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:2:1)

**מתניתין** כלל גדול אמרו בשבת כל כו' ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת כו' אנן תנינן כל כו' תניי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת כו' הא אם אינו יודע (נראה שצ"ל הא אילו יודע כו' חייב) (פי' דהוי כמו העלם זה וזה) והירושלמי לשיטתי' דאמר לקמן שגג בזה ובזה רב המנונא אומר אינו חייב אלא אחת א"ל ר' זעירא ולאו כש"כ הוא אילו הזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת ואחת (פי' בתמיה) דודאי חייב על כל אחת. מפני שנתוסף לו שגגת שבת אובד שגגת מלאכות אלמא דהעלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת וא"כ קשי' דלמה תנן במתניתין דאם אינו יודע כל עיקר אינו חייב אלא אחת הא הוי כמו העלם זה וזה בידו וא"כ צריך לומר דדווקא משום שאינו יודע עיקר שבת דזהו דווקא בתינוק הנשבה לבין כו' אבל אם אילו ידע עיקר שבת ושגג בזה ובזה חייב על כל אחת ואחת וכה"ג כתבו התוס' בשבת (ד' ע') בתוספות ד"ה העל זה וזה בידו מהו אור"י דאפילו לא ידע בשבת בשום מלאכה חשיב לי' העלם זה וזה בידו כו' וצריך לחלק לשוכח עיקר שבת דהכא אינו שכוח כל כך כו' אבל שכח עיקר שבת היינו כעין תינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים וע"כ קאמר בירושלמי הא אילו ידע פי' דהיינו העלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת כמו דאמר לקמן מן דמר שמואל בשם ר' יוסי ב"ר חנינא כל הדא הילכתא כר' אלעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת (פי' דזהו דווקא לר"א שסובר דשבתות כגופין דמי) וזהו דווקא בשגגת מלאכות כמו דאמרינן בכריתות (ד' ט"ז) דזהו דווקא בשגגת מלאכות ואמרינן לקמן בירושלמי ויש אדם מתחייב על הזדון (פי' דאף דבשגגת מלאכות הוא אעפ"כ הא עשה מלאכה אחת אלא דאמרינן דשבתות כגופין דמי וא"כ ההתחלקות הוא ע"י השבתות) וע"ז אמר יש אדם מתחייב על הזדון דהא בשבתהיה בזדון. וע"ז אומר את נותן שגגת מלאכות על זדון שבת וע"כ הוי כאילו שגג בשבת ע"כ כיון דאמרינן השבתות כגופן דמי ע"כ מתחייב על כל מלאכה ומלאכה וכמו דאמר לקמן וא"כ תפשוט מזה דשגג בזה ובזה חייב על כל מלאכה ומלאכה וכמו דאמר לקמן אילו הזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת וכו' מפני שנתוסף לו שגגת מלאכות שבת (צ"ל שגגת שבת) אובד שגגת מלאכות.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:2:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:2:2)

**וא"כ** לפי"ז צריך לומר דהא דתנן במתניתין כל השוכח עיקר שרת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת היינו דווקא בתינוק שנשבה לבין העו"ג אבל אם אינו יודע עיקר שבת א"כ היינו כמו ששגג בזה ובזה א"כ חייב על כל אחת ואחת וע"ז אומר מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ריב"ח כל הדא הלכתא כר' אליעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה היא הדא (פי' דאף ביודע עיקר שבת אלא ששכח אח"כ אעפ"כ אינו חייב אלא אחת. (פי' דלא אמרינן דשבתות כגופין דמי וגם אם שגג בזה ובזה אינו חייב אלא אחת וע"כ לא פליגי בין אי תני כל השוכח עיקר שבת ובין תנאי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת ששניהם סברי דאפי' תינוק שנשבה לבין העו"ג חייב חטאת ואפי' אם ידעו ושכחו נמי אינו חייב אלא חטאת אחת אם עשה: מלאכות הרבה בשבתות הרבה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:1)

**שם** ועשה אחת ועשה הנה ועשה מהנה ועשה אחת לחייב על כל אחת ואחת לשיטת הירושלמי נפקא לן מאחת לחייב על כל אחת ואחת ומהנה הוא לחייב אחת אפי' על הרבה ובשבת (דף ס"ט) משמע דאחת שהיא הנה שגגת שבת וזדון מלאכות כו' משמע דמאחת ילפינן שאינו חייב אלא אחת ומהנה ילפינן שחייב על כל אחת ואחת) מהנה לחייב על התולדות.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:2)

**וע"ז** פריך או נימר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר. תני רבי זכיי קומי ר' יוחנן זיבח קיטר וניסך בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. א"ל ר' יוחנן בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת אין כאן הנה. מן דתברה בידיה יש כאן הנה אין כאן אחת כו':


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:3)

**והנה** בהירושלמי הזה נדחק בזה הק"ע וגם הפ"מ האריך בדחוקים מאוד. ע"כ נראה לי שיש כאן (ט"ס) בירושלמי (וצ"ל) כמו דאיתא בש"ס דילן בסנהדרין ודף ס"ג) אמר ר' זכאי קומי ר' יוחנן זיבח קיטר וניסך והשתחוה בהעלם א' אינו חייב אלא אחת א"ל פוק תני לברא (פי' דחייב על כל אחת ואחת משום דהשתחואה לחלק יצאת) וכן צריך לגרוס בהירושלמי תני ר' זכיי קומי דר' יוחנן זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת אמר ליה ר' יוחנן בבלי' עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת והוא (ט"ס וצ"ל) חייב על כל אחת ואחת (והוא כמו דאיתא בש"ס דילן בסנהדרין שם):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:4)

**וע"ז** אומר על הא דפריך תחילה ויהא כן בעבודת כוכבים וע"ז אומר תני רבי זכיי קומי ר' יוחנן זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת (לפי מה שהגהתי) א"ל ר' יוחנן בבליי' עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת והוא (ט"ס וצ"ל) חייב על כל אחת ואחת). וע"ז פריך עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת (פי' שאינו חייב אלא אחת ולפי שיטת הירושלמי דאחת היינו אינו חייב אלא אחת וע"ז אומר עד לא יתברינה בידיה (פי' קודם שאמר לו ר' יוחנן עברת תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת וא"כ לית כאן הנה מן דתברה בידיה (פי' לאחר שאמר ר' יוחנן דעבר תלתא נהרין ואיתברת שחייב על כל אחת ואחת ואם כן יש כאן הנה וחייב על כל אחת ואחת ואם כן איך אמר אי נימא בעבודת כוכבים הכתוב מדבר) והפ"מ פי' בזה בדחוקים גדולים:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:5)

**וע"ז** אומר והיכן בעבודת כוכבים (פי' איך יכול לומר דאחת שהיא הנה מיירי בעבודת כוכבים) וע"ז אומר בעבודתה בעבודת הגבוה בהשתחויה בעבודתה לחייב על כל א' ואחת. ונראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) בעבודתה לחייב על כולהון אחת פי' דעבודתה הוי עבודה אחת אינו חייב רק אחת אפי' עשה כמה פעמים בהעלם א' בעבודת הגבוה לחייב על כולן א' (וצ"ל) לחייב על כל אחת ואחת דכיון שהעבודות חלוקות ע"כ חייב על כל אחת ואחת וכמו דאמרינן בסנהדרין (דף ס"ב) תני ר' זכאי קמיה דר' יוחנן זיבח וקיטר וניסך והשתחוה בהעלם א' אינו חייב אלא אחת א"ל פוק תני לברא וא"כ חייב על כל אחת ואחת בהשתחויה לחייב על מקצתה (פי' אע"פ שלא השתחוה בפישוט ידים). והא דלא קאמר דאחת שהיא הנה כו' שיש חילוק בין שגגת עבודת כוכבים לשגגת עבודות כמו דאמרינן בסנהדרין (דף ס"ב) אחת שהיא הנה זדון עבודת כוכבים ושגגת עבודות. הנה שהיא אחת שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות אך דפריך שם דבשגגת עבודת כוכבים ה"ד אי קסבר כו' אלא באומר מותר כו' והירושלמי סובר דהעלם זה וזה חייב על כל אחת ואחת [ועיין לקמן דאמרינן שם שגג בזה ובזה רב המנונא אמר אינו חייב אלא אחת אמר ליה ר' זעירא ולא כש"כ הוא אילו הזיד בשבת אינו חייב על כל אחת ואחת מפני שניתוסף לו שגגת מלאכות שבת אובד שגגת מלאכות וא"כ סובר דגבי שבת בהעלם זה וזה חייב על כל אחת ואחת (ועיין מה שביארתי בריש שבת] ואם כן ה"נ חייב על כל אחת ואחת. וע"כ אומר דהא שחייב אחת היינו בעבודת הגבוה ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:6)

**וע"ז** אומר ר' בון בר חייא בשם רב שמואל בר רב יצחק כתיב אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והביא פר מצוה שהמשיח מביא עליהן פר יצאת כו' שאינו מביא עלי' פר אלא שעירה בלבד והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן סנהדרין (דף ס"ב שם) ומי מצית לאוקמי הני קראי כו' דאלו הכא כתיב במשיח פר כו' ואלו כו' ושוין שבשעירה כיחיד ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:7
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:4:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:4:7)

**שם** חברייא אמרין שבת הוא לה' לחייב על כל שבת ושבת (פי' השבתות מחלקין) אמר ר' אילא כתיב כל העושה בו מלאכ' יומת לא העושה בו ובחבירו את אמר אין השבתות מצטרפות חולקות (פי' כיון דילפינן דאין השבתות מצטרפות וא"כ ודאי חולקות דכל שאינו מצטרף חולק וא"כ יש ראיה מזה שהשבתות מחלקות) א"ר יוסי ב"ר בון כשם שאינן מצטרפות כך אין חולקות (פי' שאין ראיה מזה דכשם שאין מצטרפות כך אין חולקות) (ובאמת הא דאמרינן דשבתות חולקות היינו מחמת שבאו לה ימי החול בינתים וכמו דאמרינן לקמן ניחא שבת שבאו לה ימי החול בינתים א"כ בשבת ויוה"כ סמוכין זה לזה א"כ אין שייך שבתות מחלקות ואם כן יהיה תלוי אם שבת ויום הכפורים הם מחולקים.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:7:1)

**שם** ר' זעירא בשם רב חסדא כו' בזדון שבת ובשגגות מלאכות שאלו בדה תנינן מלאכות הרבה לא על השבתות הוא מתחייב והנה הק"ע פי' בדוחק גדול והפי' הוא שמקשה דבדה תנינן מלאכות הרבה לא על השבתות הוא מתחייב וא"כ צריך להיות שעשה מלאכה אחת בשבתות הרבה אם כן למאי תני מלאכות הרבה רבא בשם רב חסדא אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו (פי' אם שבתות כגופין דמי) בדה תנינן שבתות הרבה לא על המלאכות הוא מתחייב. נראה לי שהוא (ט"ס) וצריך ג"כ לגרום בדה תנינן מלאכות הרבה לא על ידי שבתות הוא מתחייב וא"כ למאי תנן מלאכות הרבה הא יכול לשאול אם עשה מלאכה א' בשבתות הרבה וכן מקשה הש"ס דילן בכריתות (דף ט"ז) מאי קא בעי מיניה אי שבתות כגופין דמי או לא בעי מיני' ניבעי העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה ולקמן מסיק דתרתי קא בעי מיניה וכמו דאמרינן בכריתות (ד' טז) אמר רבא אמרי בי רב תרתי בעי מיניה שבתות כגופין דמי ואי לא בעא מיניה ולדי מלאכו' כמלאכות דמיין:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:7:2)

**שם** ר' זעירא בשם רב חסדא ר' אילא בשם רשב"ל תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגת מלאכות שאלו הודי ליה או לא הודי ליה (כצ"ל) מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ר' יוסי ב"ח כל הדא הילכתא כר' ליעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה דלא הודי ליה ונראה לי דמה שאמרו דלא הודי ליה הוא כמו דאמרינן בכריתות (דף ט"ז) דפשיט ליה דזדון שבת ושגגות מלאכות הוא דבעי' מיניה כגופין דמי ולא קביל מיניה כו' אמר רבה מנא אמינא לה דתנן כללגדול אמרו בשבת כו' היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל אב מלאכה ואילו חייב על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת לא קתני א"כ מוכח מזה דרבנן לא הודו ליה בזדון שבת ובשגגת מלאכות וע"ז פשיט דבזדון שבת ושגגת מלאכות לא הודו ליה מהא דאמרו כל הדא הילכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת (והראיה ממתניתין דכלל גדול כמו שביארתי):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:7:3)

**עוד** שם ר' בא בשם רב חסדא כו' תריהון אמרין בזדון שבת ושגגת מלאכות שאלו הודי ליה או לא הודי ליה אמר ר' זעירא קומי ר' יסא מתניתא אמרה דלא הודי ליה דתני יודע אני שהוא שבת ויודע אני שהיא מלאכה אבל איני יודע אם מלאכה זו מלאכה שחייבין עלי' כרת כו' מפני שהן העלמות הרבה אבל אם היה העלם א' אינו חייב אלא אחת מן מה דלא מותיב ליה נראה לי שהוא מיותר (ונשתבש מן מה דאמר לקמן מה דלא מותיב ליה) וצריך לומר הדא אמרה דלא הודי ליה (פי' דאפי' בזדון שבת ושגגת מלאכות נמי לא הודי ליה) והא דתנן במתניתין היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה לפי"ז לא אתי כר"א


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:1)

**עוד** שם רב חסדא אמר בשגגת שבת וזדון מלאכות שאלו ולא משום שגגת שבת את תופסו. והנה הק"ע נדחק בזה ולי נראה דקא מקשה כמו שהקשה בתחילה ולא משום שגגת שבת אתה תופסו (פי' כיון שעיקר השאלה אי ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק א"כ למאי תנן במתניתין מלאכות הרבה. וע"ז אומר ר' חזקיה בשם ר' בא אמר שתים שאלו מזיד בשבת ושוגג במלאכות שיהא חייב על כל אחת ואחת והוא דמיבעי' ליה אי שבתות כגופין דמי וכ"ת כיון דעיקר השאלה אלה היה משום דשבתות כגופין דמי א"כ למאי אומר מלאכות הרבה. ע"ז אומר דשתים שאלו והוא כמו דאמרינן בכריתות (ד' ט"ז) אמרי בי רב תרתי בעא מיניה שבתות כגופין דמי ואי לא בעא מיניה ולדי מלאכות כמלאכות דמיין וע"ז אומר בירושלמי ג"כ שתים שאלו מזיד בשבת ושוגג במלאכות מהו שיהא חייב על כל אחת ואחת והוא (ט"ס וצ"ל) שוגג בשבת ומזיד במלאכות מהו שיהא חייב על כל אחת ואחת (והוא משום דימים שבינתים הוויין ידיעה לחלק שוגג בשבת ומזיד במלאכות הוא (ט"ס וצ"ל) בהיפך מזיד בשבת ושוגג במלאכות מהו לעשות את התולדות כעיקר וא"כ ניחא הא דתנן העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה א' בהעלם א' משום דתרתי בעא מיניה כו' ועל זה אומר ותני דבית רבי כן ששני דברים שאל רבי עקיבא מרבי אלעזר:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:2)

**עוד** שם העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה א' בהעלם אחת מהו חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת מלאכות הרבה כו' הדא היא מזיד בשבת ושוגג במלאכות שבתות הרבה כו' הדא היא שוגג בשבת ומזיד במלאכות


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:3)

**והנה** הק"ע והפ"מ נדחקו מאוד בפי' הסוגיא הזו. ע"כ נראה לי לבאר דהירושלמי מקשה דלדברי ר' בא בשם רב חסד דבשגגת שבת ובזדון מלאכו' שאלו וגם צריך לומר דשתים שאלו (וע"כ ניחא הא דקאמר מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת). אעפ"כ קשה דא"כ יהי' מתניתין בתרי טעמי דמלאכות הרבה מעין מלאכה א' היינו ששאלו אם ולדי מלאכות כמלאכות דמי דהיינו אם לעשות התולדות כעיקר א"כ זה ודאי מיירי בזדון שבת ושגגת מלאכות דבשגגת שבת אפי' עשה מלאכות הרבה נמי אינו חייב אלא אחת אלא ודאי דמיירי בזדון שבת ושגגת מלאכות והשאלה הב' מה ששאל לו אם שבתות מחלקין מיירי אליבא דר' בא בשגגת שבת והשאלה הי' אם ימים שבינתים הוויין ידיעה לחלק אם כן מתניתין לא מיירי בחד גוונא.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:4)

**וע"ז** אומר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחת מהו חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת הדא היא שוגג בשבת ומזיד במלאכות והוא (ט"ס וצ"ל) הדא היא מזיד בשבת ושוגג במלאכות דאי שגג בשבת א"כ אפי' על אבות מלאכות הרבה נמי אינו חייב אלא אחת אלא ודאי דמיירי בזדון שבת ושגגת מלאכות והשאלה הב' אליבא דר' בא מיירי בשוגג בשבת ומזיד במלאכות וא"כ הוא דוחק לאוקמי מתניתין בתרי טעמי (ועי' ב"מ (ד' מ"א) ובסנהדרין (ד' ס"ב) ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:5)

**וע"ז** אומר הא ר' זעירא בשם רב חסדא ור' אילא בשם רשב"ל תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגת מלאכות שאלו והשאלה הי' אם שבתות כגופין דמי. וא"כ ניחא דשתים שאלו דשניהם מיירי בחד גוונא בזדון שבת ושגגת מלאכות וע"כ שאלו העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת. והשאלה הא' אם שבתות כגופין דמי א"כ אפי' בחדא מלאכה נמי חייב הרבה חטאות משום דשבתות כגופין דמי. והשאלה הב' היא דאפי' אם שבתות לאו כגופין דמי אעפ"כ אם עשו את התולדות כעיקר דהיינו לחייב על כל תולדה ותולדה שני חטאות כמו בעושה אבות מלאכות הרבה. וע"כ יהי' זה השאלה אי לא אמרינן דשבתות כגופין דמי:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:6)

**וע"ז** מקשה ויש אדם מתחייב על הזדון דהא ההתחלקות הוא ע"י השבתות שהם הוו כגופין מחולקים והא הוא עשה בזדון שבת וא"כ איך יהיו גופים מחולקים ע"י השבתות שהזיד בשבת וע"ז פריך ויש אדם מתחייב על הזדון:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:7
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:10:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:10:7)

**וע"ז** אומר את נותן שגגת מלאכות על זדון שבת וע"כ הוי כגופים מחולקים. ודכוותה שוגג בשבת ומזיד במלאכה את נותן שגגת שבת על זדון מלאכות לחייב על כל אחת ואחת. וע"ז אומר ולית לי' לר' אליעזר מאחת לחייב על כל אחת ואחת כו' והוא (ט"ס וצ"ל) ולית לי' לר"א מאחת מהנה (פי' דפעמים אינו חייב אלא אחת) ע"ז אומר אשכח תני בשם ר' אליעזר גדול שנשבה לבין העובדי כוכבים חייב על כל אחת ואחת וא"כ אינו חייב אלא אחת רק בקטן שנשבה וכמו דתנן ר"פ כלל גדול השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:12:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:12:1)

**עוד** שם שגג בזה ובזה רב המנונא אמר אינו חייב אלא אחת א"ל ר' זעירא ולאו כש"כ הוא אילו מזיד בשבת ושוגג במלאכות אינו חייב על כל אחת ואחת מפני שנתוסף שגגת שבת אובד שגגות מלאכות (כצ"ל) (ועי' לעיל בריש שבת ביארתי שהירו' סובר דשגג בזה ובזה חייב שתים):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:13:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:13:1)

**עוד** שם ר' ירמי' בעי קומי ר' זעירא קצר חצי גרוגרת בשבת זו בזדון שבת ושגגת מלאכו' וחצי גרוגרת שבת זו בשגג' שבת ובזדון מלאכות שגגו' שבו מהו שיצטרפו ע"ז אומר אפשר לומר שבתות מחלקות שבתות מצטרפות דכיון דשבתות כגופין דמי א"כ אע"ג דקצר חצי גרוגרת בשבת זו וחצי גרוגרת בשבת זו אעפ"כ הוי כמו שעושה ב' מלאכות חלוקות דהא שבתות כגופין דמי. וא"כ כיון שחולקות בודאי שאין מצטרפות. וע"ז אמר לו הרי תמחויין חולקין ותמחויין מצטרפין וכמו דאיתא בשבת (ד' ע"א) וכל היכא דחלוקין לחטאות לא מצטרפי והא תנן אכל כו' הכא במאי עסקינן כגון שאכלו בשני תמחויין כו' והא הכא דחלוקין לחטאות וקא מצטרפי] א"ל איני יודע טעם תמחוי והוא כמו דמשני (שם) והא קא משמע לן דאמר ר' יהושע בין לקולא בין לחומרא וע"ז פריך ולאו מתניתא היא כתב אות אחת בחיל ואות אחת בשבת והוא (ט"ס וצ"ל) כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר אלמא דר"א סובר דמצטרפי אע"ג דחולקין לחטאות. א"ר עזרי' קומי ר' מנא תיפתר בזדון (פי' שהוא בשגגת שבת וזדון מלאכות וסובר דאין ידיעה לחצי שיעור וע"כ מצטרפי) א"ל ולא כש"כ הוא מה אם הזדון שאינו חולק (פי' אם הי' בזדון שבת ושגגת מלאכות א"כ הזדון אינו חולק אעפ"כ אומר ר"א דאת נותן שגגת מלאכות על זדון שבת והוי גופים מחולקים). א"כ כשהוא בשגגת שבת וזדון מלאכות והשגגות מחולקות וא"כ אמאי לא אמר דשבתות כגופין דמי והשבתות מחלקות ואמר ר"א דאת נותן שגגת שבת על זדון מלאכות וא"כ הוי כמו שהמלאכות מחולקות וכמו דאמר תחלה בירושלמי דכוותה בשוגג בשבת ומזיד במלאכות את נותן שגגת שבת על זדון מלאכות וחייב על כל אחת ואחת, (והא דכתיב אחת שאינו חייב רק אחת היינו רק בקטן כו' וכמו שחילקו התוספות בשבת (דף ע') ואם כן בודאי לא מצטרפי: וכ"ת א"כ תקשה הברייתא דכתב אות א' בשבת זו ואות א' בשבת הבאה דאיך קאמר ר"א דחייב אך מהברייתא לא קשה וכמו דאיתא בירושלמי (רפי"ג דשבת) כתב אות אחת בחול ואות א' בשבת ר"א מחייבחטאת ור' יהושע פוטר ואח"כ מביא הברייתא כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר וע"ז פריך אתא חמי אילו כתב אות א' בחול ואות א' בשבת ר"א מחייב חטאת בין בשבת זו בין בשבת הבאה לא כ"ש ומשני מפני חכמים שהם פטורין וא"כ עיקר הרבותא הוא רק משום ר' יהושע. אבל ר"א מחייב אפילו אות א' בחול ואות אחת בשבת וא"כ מחייב רק על אות שכותב בשבת אצל האות הראשון ואם כן אין צריך לצירוף של שבת הראשון דהא אפי' בחול נמי חייב ואם כן לא קשה מידי.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:13:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:13:2)

**והנה** בש"ס דילן בכריתות ודף י"ז) דר"א סובר כר"ג דאין ידיעה לחצי שיעור ואיירי בשגגת שבת וזדון מלאכות אך זהו לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי דלר"א מתחייב בשגג בזו ובזו וגם שאומר הירושלמי דאת נותן שגגת שבת על זדון מלאכות לחייב על כל אחת ואחת וע"כ לא מתרץ כמו הש"ס דילן דמ"מ כיון דחולקין לחטאות לא מצטרפי. אך לשיטת הירושלמי לא קשה. דהא ר"א מחייב אפי' כתב אות א' בחול והא דתני אות אחת בשבת זו ואות א' בשבת הבאה הוא משום רבותא דר' יהושע]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:14:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:14:1)

**עוד** שם אמר ר' חנניא לא אמר כן אלא קצר חצי גרוגרת בזדון שבת ובשגגת מלאכות וחצי גרוגרת בין הערבים בשגגת שבת ובזדון מלאכות שגגות שבו ושגגות שבו מהו שיצטרפו: והאיבעי' הוא משום דחלוקין בשגגות א"ר מנא אע"ג דלא אמר ר' יוסי הדא מלתא אמר דכוותי' כו':


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:15:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:15:1)

**עוד** שם ניחא שבת שבאו לה ימי החול בינתים (פי' והוי ידיעה לחלק) גבי נדה מאי אית לך אמר ריש לקיש תיפתר בנדה קטנה שבאו לה ימי הפסק טהר' בינתים וא"כ הוי ידיעה לחלק. וכן משני בש"ס דילן בכריתות (דף י"ז) אמר רבא כגון שבא עלי' וטבלה וראתה וחזר ובא עלי' וטבלה ומה שהקשה הק"ע על הא דאמר בנדה קטנה היינו משום דאם בנדה גדולה ע"ב אי ימים שבינתים הוין ידיעה לחלק א"כ אמאי לא נודע לו שחטא. ובשלמא בשבת הי' שוגג אח"כ במלאכה שמלאכה זו מותרת אבל בנדה כיון שידע שהיא נדה א"כ נודע לו שחטא. וע"ז אומר בנדה קטנה והי' שוגג ששומרת יום מותר וכמו דאיתא (פ"ק דהוריות) שטעה בשומרת יום וע"כ אומר בנדה קטנה דהיינו שומרת יום:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:15:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:15:2)

**[עוד** שם ר"א בר"ש אומר כך שאלו בא על נדה אחת חמש בעילות כו' חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת (כצ"ל) א"ל חייב על כל אחת ואחת וקשי' אילו קצר וקצר כו' כלום הוא חייב על כולן אלא אחת ר' אחא כו' מקשה לה ולא כן אמר ר' שמואל כו' הדא הלכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת (פי' אפילו לתנא דמתניתין ששאלו לענין שבתות כגופין דמי אמר ר' שמואל הדא הלכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת). וא"כ ה"נ לר"א בר"ש לענין הבא על הנדה דחייב שתים ה"נ בקצר וקצר כיון דלא עבדינהו בבת אחת חייב שתים לר"א ורבנן לא סברי הכי דהא אפילו לתנא דמתניתין נמי אמר ריב"ח כל הדא הלכתא כר' אליעזר כו' אמר ר' יוסי קיימתי' כיי דמר ר' אחא בשם ר' חנינא לית כן (פי' שאינו כן אלא לתנא דמתניתין רבנן מודו לר"א. וע"כ מקשה על ר"א בר"ש דא"כ קצר וקצר כו' נמי יהא חייב על כל אחת ורבנן לא סברי הכי):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:15:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:1:15:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:1:15:3)

**כרבנן** הוא וט"ס וצ"ל) רבנן דקסרין בשם ר' חנינא כל הדא הלכתא דר"א הוא וכל דיפוק מינה הלכה כולה כר"א (פי' דר"א סובר דשבתות כגופין דמי וע"כ חייב על כל שבת בשגגת מלאכות). וע"כ צריך לומר לפי"ז דאת נותן שגגות מלאכות על זדון שבת. וע"כ צריך להיות בהיפוך דאת נותן שגגת מלאכות על זדון שבת ע"ז אומר וכל דיפוק מינה (פי' כל מה שיהי' מוכח מזה הוא רק לר"א אבל רבנן לא סברי הכי) ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:8:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:8:1)

**שם** (ה"ב) תני ר' זכאי קומי ר' יוחנן כו' (עיין מה שביארתי לעיל ה"א) ר' בא בר ממל בעא קומי ר' זעירא ויהא חייב על כל אחת ואחת כמה דתימר גבי שבת לא יעשה כל מלאכה כלל לא תבערו אש בכל מושבותיכם פרט והלא הבערה בכלל היתה ויצאת מן הכלל ללמד מה הבערה מיוחדת מעשה יחידי וחייבין עלי' בפני עצמה אף כל מעשה ומעשה שיש בו לחייב עליו בפני עצמו כו' א"ר מנא הבערה שלא לצורך יצאת השתחוי' לצורך יצאת ללמד על עצמה שאינה מעשה כו' אמר ר' שמואל בר אבדימא מכיון דתימר לצורך יצאת כמי שיצאת שלא לצורך ודבר שיצא שלא לצורך מלמד:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:8:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:8:2)

**והנה** הק"ע והפ"מ נדחקו בפירוש הירושלמי הזה. וכבר ביארתי לעיל (בפ"ב ה"ה) דאמרינן שם תמן תנינן כל המקלקלין פטורין חוץ מן המבעיר כו' בר קפרא אמר אפי' אינו צריך לדם אפי' אין צריך לאפר כו' וקשי' על דבר קפרא הבערה לימדה על כל מלאכות שבתורה כולהון לצורך והיא שלא לצורך (פי' דמקלקל בהבערה חייב וזה נקרא שלא לצורך). וכמו דאמרי' בירושלמי (פ"ז דשבת ה"ב) והסותר ובלבד לצורך (פי' דאל"ה הוי מקלקל) וע"ז אומר דעל הא דאמר דהבערה שלא לצורך יצתה וע"כ אמרינן דיצתה לחלק השתחוי' לצורך יצאת ללמד על עצמה שאינה מעשה. וע"ז אומר ר' שמואל בר אבדימי (צ"ל) מכיון דתימר שלא לצורך יצאתה כמי שיצתה לצורך ודבר שיצא לצורך אינו מלמד (פי' דכיון דהבערה שלא לצורך יצתה דהיינו ללמד דהמבעיר חייב אעפ"י שהוא שלא לצורך דהוי מקלקל) וא"כ יצתה לצורך זה החידוש דאעפ"י שעושה שלא לצורך נמי חייב וא"כ הוי כמו שיצתה לצורך וכל שיצא לצורך אינו מלמד (פירוש לחלק על המלאכות). [וכן הקשו התוס' בשבת (ד' ק"ו) בד"ה דאמר כו' דלר' שמעון דאיצטריך למיכתב הבערה לחייב מקלקל בהבערה מנא לי' דיצתה ללאו או לחלק. ועיין לקמן (פי"א ה"ג) א"ר זעירא ויאות אם לצורך כו' מה שביארתי שם ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:15:1)

**(שם)** בירושלמי ר' אבהו ר"א בשם ר' הושעי' שני לאוין כרת א' לאוין חולקין כריתות מ"ט על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמוהו וכתיב איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו הרי יש כאן שני לאוין וכרת א' לאוין חולקין כריתות (וכן הוא בכריתות (ד' ג') אמר ר' אלעזר כל מקום שאתה מוצא שני לאוין וכרת א' חלק חטאה ביניהן ומאי היא מפטם וסך) מה עביד לה ר' יוחנן (פי' דאמרינן התם ר' אבהו בשם ר' יוחנן כו' כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתה אחותו בכלל הי' ויצאה מן הכלל לחלק על הכלל פי' שיצתה אחותו לחלק ואמאי מיבעי' ליה לחלק כיון שהלאוין חלוקין א"כ ממילא מחולקים לכריתות ג"כ כמו דאמר ר"א במפטם וסך דשני לאוין וכרת א' דחלוקים לחטאת ג"כ) וכן פריך הש"ס דילן בכריתות (דף ג') וכי מאחר דלאוין מחולקים כרת דאחותו דכתב רחמנא למה לי כו'] באנשים הכתוב מדבר ובאת אחותו ללמד על כל הנשים ולית לי' לר"א כן אית לי' לא תקרבו א' האיש וא' האשה ומה עביד לה ר' יוחנן פתר לה ואינו מחוור ופי' הק"ע ר"י נמי מתרץ למאי איצטריך כרת באחותו ואינו מחוור ואין התירוץ ברור לכך לא פי' מהו התירוץ ועוד מן הדא פריך אי ס"ד דלאוין מחלקין ופירושו דחוק גם מה שנדחק לפרש דועוד מן הדא קאי אהא דלקמן הוא ג"כ דוחק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:15:2)

**[ע"כ** נראה לי דהאי ועוד מן הדא קאי אהא דקאמר תחילה דמקשה מאי עביד לה ר' יוחנן פי' למאי איצטריך כרת באחותו אם ללמד על כל הנשים הא מלא תקרבו נפקא לן וע"ז אמר מה עביד לה ר' יוחנן פתר ואינו מחוור ועוד מן הדא (פי' כמו דאמרינן בירושלמי (ר"פ בתרא דעירובין) דאמר ר' יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגין ופי' כל מילה דלא מחוורא שאינו מפורש בתורה סמכין לה מן אתרין סגין) (פי' שצריך מקראות הרבה על זה עיי"ש) וע"ז אומר פתר לה ואינו מחוור (פי' כיון שאינו מפורש בתורה) ועוד מן הדא ע"כ צריך ב' מקראות הא דלא תקרבו וכן כרת באחותו ואח"כ הוא ענין בפני עצמו שמואל בר אבא בעי קומי ר' זעירא ואף דבסנהדרין (פ"ג ה"ה) מתחיל שם ועוד מן הדא אך שם חסר בדפוס וקאי אהא שאומר חחילה וכמו שביארתי ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:15:3)

**(שם)** שמואל ב"ר אבא בעי קומי ר' זעירא ויצאו שלמים ויחלוקו לאוין על כל הקדשים בטומאה. א"ל לצורך יצאו למעט קדשי בדק הבית ומעילה שלא יהיו חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא כו' עיין שם בק"ע ושגה בפירושו וכמו שהארכתי בזה בספרי נחלת יהושע (ס' ט') וביארתי שם הירושלמי:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:15:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:15:4)

**[ובירושלמי** הזה יש טעות הדפוס ובירושלמי בסנהדרין (פ"ז ה"ה) שם הוא בלא טעות והוא כמו שביארתי בספרי נחלת יהושע והכי איתא שם שמואל ב"ר אבא בעי קומי ר' זעירא ויצאו שלמים ויחלוקו על כל הקדשים בטומאה (פי' כמו דאמר בירושלמי דיצתה הבערה לחלק כן אחותו יצתה לחלק א"כ יצאו שלמים נמי ויחלוקו על כל הקדשים בטומאה שאם אכל חייב על כל אחת) א"ל לצורך יצא למעט קדשי בדק הבית דאין חייבין עליהם משום פיגול ונותר וטמא (פי' האי דיצתה טומאה בשלמים לא יצתה לחלק רק לצורך להוציא קדשי בדק הבית שאין חייבים עליהם משום פיגול ונותר וטמא וכמו דאיתא בש"ס דילן בכריתות (דף ב') ולאו מתניתא היא קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה לחייב עליהן משום פיגול ונותר וטמא משא"כ בקדשי בדק הבית א"ל מכיון שהם מצטרפין כצ"ל) אין חולקין (פי' שמקשה לו דאיך רוצה לומר שיצתה שלמים לחלק על כל הקדשים בטומאה דכיון שהם מצטרפים איך חולקים דאם היו חולקים לחטאות לא היו מצטרפין) וא"כ איך בעי שמואל בר אבא קומי ר' זעירא שיצאו שלמים ויחלוקו על כל הקדשים לטומאה וע"ז אמר לי' לכן היא צריכה והכא בשבת הגירסא כיניויחלוקו ולא יצטרפו (פי' דמקשה על מתניתין נמי דיצאו שלמים ויחלוקו על כל הקדשים לטומאה וכיון שיתחלקו לחטאות ע"כ לא יצטרפו נמי [ועיין בכריתות (דף ב') והלא שלמים בכלל כל הקדשים פי' למה יצאו כו' שהן קדשי מזבח וחייבין עליהם אף כל שהם קדשים חייבין עליהם יצאו קדשי בדק הבית כו' עיי"ש]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:1)

**(שם)** ר' חייה בשם ר' יוחנן המבשל נבילה ביו"ט אינו לוקה שהותר מכלל בישול ביו"ט. ר"ש ב"ל אמר לוקה שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד התיב ר' בא בר ממל על דר' יוחנן מעתה החורש ביו"ט אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביו"ט (פי' לר' יוחנן דאמר דאינו לוקה על נבילה הואיל שהותר מכלל בישול ביו"ט ע"כ אף על נבילה נמי אינו לוקה א"כ לא ילקה על החרישה ביו"ט הואיל והותר לצורך כיסוי ביו"ט) (והוא כמו דאמרינן בפסחים (ד' מ"ז) שלח לי' רב חסדא לרבה כו' מי אמרינן הואיל והא תנן יש חורש תלם א' וחייב עלי' משום שמונה לאוין החורש בשור וחמור והן מוקדשין וכלאים בכרם ושביעית ביו"ט כהן ונזיר אבות הטומאה ואי אמרינן הואיל אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור) ר' יוסי בשם ר' אילא לא הותרה חרישה כדרכה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:2)

**והנה** הק"ע פירש לא הותרה חרישה כדרכה לא התירו לו רק על ידי שינוי ואינו אלא שבות בעלמא משא"כ בישול כדרכו מותר הלכך אמרינן מתוך וכן כתב הפ"מ דחפירה בדקר שלא כדרכה הוא ובספרי שפת הנחל ביארתי דשלא כדרכה הפי' שהוא רק מצד דעשה דוחה ל"ת אבל לא שהותרה והא דאמר ר' יוחנן שאינו לוקה על נבילה שבישלה ביו"ט והוא שהותר מכלל בישול א"כ הוי בתורת היתר וכן ביארתי בזה בפ"ק דביצה אבל לכל הפירושים לא יתיישב הא דאמר לקמן מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון כו' עד סוף הענין


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:3)

**ע"כ** נראה לי לפרש לא הותרה חרישה כדרכה (פי' שאומר דהאי חרישה לצורך כיסוי לא הוי חרישה ואפי' לר' יהודה שסובר דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב אעפ"כ זה לא הוי חורש כלל שעיקר חורש הוא ליפות את הקרקע בכדי שתהא ראוי' לזריעה. אבל זה שכונתו לצורך כיסוי לא הוי חורש כלל אעפ"י שר' יהודה סובר דמלאכה שא"צ לגופה חייב וא"כ נעשית מלאכה דחרישה ממילא מ"מ לא הוי חורש כלל והוא כמו שכתבו התוס' בשבת (ד' ע"ג) אמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע וכתבו התוס' בד"ה וצריך לעצים נראה דאפי' לר' יהודה דמחייב מלאכה שאינה צריכה לגופה בעינן צריך לעצים דלא מיקרי בעצים קוצר אלא בענין זה מידי דהוי אקורע ע"מ לתפור ומוחק ע"מ לכתוב וכדאמר ר' יוחנן לקמן בשבת (ד' קמ"ה) א' כבשים וא' שלקות שסחטן לגופן מותר למימיהן חייב חטאת ואמאי שרי לגופן ליהוי כמלאכה שאצ"ל אלא טעמא לפי שאין דרך דישה בכך:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:4)

**וע"ז** משני ר' יוסי בשם ר' אילא לא הותרה חרישה כדרכה והא דחורש לעשות דם ציפור לא הוי בכלל חורש אפי' לר' יהודה שסובר דמלאכה שא"צ לגופה חייב אפ"ה זה לא הוי בכלל חורש (וכמו שכתבו התוס' לענין זומר וצריך לעצים דאפי' לר' יהודה בעינן צריך לעצים). וכן בחורש נמי לא מיקרי חורש בענין זה וע"כ אמרינן דיש חורש תלם א' כו' ביו"ט ולוקה ולא אמרינן כיון דהותרה חרישה לצורך כיסוי וע"כ אינו לוקה דלא הותרה חרישה כדרכה ולצורך כיסוי לא הוי חורש כלל:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:5)

**וע"ז** אומר ר' שמי אמר קומי ר' יסה ר' אחא בשם ר' אילא דר' שמעון היא דר' שמעון אמר עד שיהא לו צורך בגופו של דבר (פי' דר' אחא חולק על ר' יוסי דאמר בשם ר' אילא לא הותרה חרישה כדרכה. וא"כ אפי' לר' יהודה נמי לא תקשי חורש וא"כ לא הותרה חרישה). וע"ז אומר ר' אחא דר' שמעון היא פי' דלר' יהודה דסובר דמלאכה שאצ"ל חייב הוי חורש אך הוא סובר דאינו מותר לחפור בדקר ולכסות דם ציפור ביו"ט. והא דתנן שיחפור בדקר ויכסה הוא ר"ש. וא"כ לא קשה מהא דתנן יש חורש תלם א' וחייב עליו משום שמונה לאוין ואמאי לוקה על יו"ט ואמאי לא אמרינן דכיון דהותרה לצורך כיסוי ע"כ אינו לוקה. דזה אינו דהא דהותרה לצורך כיסוי הוא רק לר"ש דאינו חייב משום חורש דהוי מלאכה שאצ"ל וא"כ לא הותרה חרישה ולר' יהודה דסובר דמלאכה שא"צ לגופה חייב לדידיה לא הותר לחפור בדקר ויכסה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:6)

**וע"ז** אומר קם ר' יוסי עם ר' אחא (כצ"ל וכן הוא בפ"ק דביצה) א"ל את אמרת דא מילתא (פי' דלר' יהודה לא הותר לחפור בדקר דהא הוא סובר דמלאכה שאצ"ל חייב) ולא כן אמר ר' יוחנן דברי ר' מאיר עשרים וארבע דברים מקולי ב"ש ומחומרי בית הלל וזה חד מהם (פי' הא פלוגתא דכיסוי) נימר כ"ג (פי' דהא לר' יהודה שסובר דמלאכה שא"צ לגופה חייב סובר דלא אמרינן שיחפור בדקר ויכסה אלא ר"מ ור"ש שניהם אמרו דבר אחד (פי' וא"כ צריך לומר דר"מ שאומר בעשרים וארבעה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה וזה חד מהם סובר נמי כר"ש דאמר דמלאכה שאצ"ל פטור ע"ז אומר ולא כן (כצ"ל) סברין מימר ר' יוסי ור' שמעון שניהן אמרו דבר אחד (פי' דאמרינן בפ"ב דשבת (ה"ה) אמר ר' יוחנן ר' יוסי ור"ש אמרו דבר א' כמה דר' יוסי אומר עד שיהא לו צורך בגופו של פתילה כן ר"ש אומר עד שיהא לו לצורך בגופו של דבר) נימר ר' מאיר ור' יוסי ור' שמעון שלשתן אמרו דבר א':


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:7
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:7)

**וע"ז** אומר אלא מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון פשיטין לרבנן (פי' דאם אינו מתכוין לחרישה אם הוי חורש לר' יהודה שסובר דמלאכה שאין צריך לגופה חייב והוא חופר לצורך כיסוי אם חייב משום חורש או לא):.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:8
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:8)

**וע"ז** אומר קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר ואינו חייב משום מייפה את הקרקע (פי' דבודאי אינו מחייב משום מייפה את הקרקע אא"כ מתכוין ליפות את הקרקע והוא משום דסתם קצירה היא לצורך האוכל או העצים ולא ליפות את הקרקע ע"כ בודאי אינו מתכוין משום מייפה את הקרקע אלא א"כ מתכוין ליפות) לא צורכה דלא קצר ליפות את הקרקע מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה את הקרקע דכיון דסתם קצירה היא לצורך העצים או האוכל ע"כ אפילו אם מתכוין ליפות הקרקע אעפ"כ מתחייב משום קוצר ג"כ או לא. וע"ז קמיבעי' לרבנן וע"ז אומר מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון והוא דלר' יוסי פשיטא לי' דלר' יהודה נמי אינו חייב משום חורש אע"ג שסובר דמלאכה שאצ"ל חייב ור' אחא קאמר דר' שמעון היא אבל לר' יהודה בודאי דחייב משום חורש והוא מילין דצריכין לרבנן דהא בעו לה בכה"ג אם קצר לייפות את הקרקע אם חייב משום קוצר או לא


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:9
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:9)

**וע"ז** אומר ואפי' תימר דר' שמעון הוא, ברם כרבנן מ"מ הרי חרש מ"מ הרי קצר. (פי' דהא בעי' שלהם הוא אליבא דר"ש דאע"ג דסובר דמלאכה שאצ"ל פטור איפשר כיון דנעשה המלאכה ממילא אע"ג שמתכוין לצורך מלאכה אחרת אעפ"כ חייב) אבל לר' יהודה שסובר דמלאכה שאצ"ל חייב ודאי חייב דהרי חרש מ"מ קצר מכל מקום (פי' דר' אחא משני דהא דמספקא להו הוא בדר' שמעון אבל בדרבנן ודאי חייב וע"כ אמר דר"ש הוא:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:10
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:10)

**וע"ז** אומר א"ר מנא מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוסי (והק"ע גריס לר' שמי) ושגה בזה דהגירסא הוא כמו דאיתא בירושלמי מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוסי (פי' שסובר דאפי' לר' יהודה מ"מ לא הותרה חרישה כדרכה שאפי' לר' יהודה שסובר דמלאכה שאצ"ל חייב אעפ"כ זה לא מיקרי חורש וא"כ לא הותרה חרישה) וע"ז אומר מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוסי דמר ר' חייא בשם ר' יוחנן דג שסחטו אם לגופו ה"ז פטור אם להוציא ציר חייב ור' מנא סובר דר' יוחנן אליבא דר' יהודה אמר והוא משום דר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה: וא"כ מוכח דאפי' לר"י נמי אם סחט לגופו ה"ז פטור אע"ג דממילא יוצא המשקה אעפ"כ לא מקרי סחיטה וא"כ מסייע לר' יוסי דאמר דלא הותרה חרישה כדרכה ופי' אם חפר לצורך כיסוי לא אמרינן דהוי חרישה אפי' לר' יהודה וע"כ לא קשה אמתניתין דמכות דיש חורש תלם א' כו' דאמאי לקינימא מתוך שהותרה חרישה לצורך כיסוי הותרה נמי שלא לצורך משום דזה לא מקרי חרישה אפי' לר' יהודה וע"כ א"ר מנא מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוסי דמר ר' חייא בשם ר' יוחנן דג שסחטו אם לגופו הרי זה מותר אלמא דאפי' לר' יהודה נמי לא אמרינן דהרי סחט מ"מ [וכן הביאו התוס' שהבאתי תחילה בשבת (ד' ע"ג) בד"ה וצריך לעצים נראה דאפי' לר' יהודה דמחייב במלאכה שא"צ לגופה בעינן צריך לעצים דלא מיקרי בעצים קוצר אלא בענין זה כו' וכדאמר ר' יוחנן לקמן בשבת (ד' קמ"ה) א' כבשים וא' שלקות שסחטן לגופן מותר למימיהן חייב חטאת ואמאי שרי לגופן ליהוי כמלאכה שאצ"ל אלא טעמא לפי שאין דרך דישה בכך וכן אומר בירושל' א"ר מנא מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוסי (פי' דאפילו לר' יהודה לא הותרה חרישה כדרכה דמר ר' חייא בשם ר' יוחנן דג שסחטו אם לגופו ה"ז פטור אם להוציא ציר חייב אלמא דאפי' לר' יהודה נמי אינו חייב משום סחיטה אם סחט לצורך גופן וכמו שהביאו התוס' ראי' מזה וכמו שביארתי]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:11
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:11)

**וע"ז** אומר ואפי' תימא דר"ש היא דמר (פי' שאמר כר"ש) ברם כרבנן מ"מ הרי סחט מכל מקום הרי הוצא ציר (פי' דר' אחא דאמר דר' שמעון היא אבל לר' יהודה הוי חורש). יתרץ דהא דאמר ר' יוחנן דג שסחטו אם לגופו ה"ז פטור אם להוציא ציר חייב זהו רק אליבא דר"ש ברם כרבנן (פי' לר' יהודה שסובר דמלאכה שא"צ לגופה חייב הרי סחט מ"מ הרי הוציא ציר מ"מ) [וע' בתוס' פסחים (דף מ"ז) בד"ה כתישה ביו"ט מישרי שרי כו' ומפרש רשב"ם הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור לא משום דחי' קאמר אלא דאז לא צריך לחרישה אלא לעפרה ופטור דהחופר גומא ואין צריך אלא לעפרה פטור משום דהוי מלאכה שאצ"ל והשתא פריך שפיר כתישה ביו"ט דכתישה הוי כטחינה וצריכה לגופה היא שמתכוין לעשות עפר כו' וקשה לר' יהודה הא דחופר גומא פטור היינו דוקא בבית דמקלקל הוא כו'] ולפי מה שביארתי הירושלמי חלוקים בזה ר' יוסי ור' אחא אם לר' יהודה הוי חרישה כדרכה משום דסובר דמלאכה שאצ"ל חייב או דאפי' לר' יהודה נמי פטור וכמו שבארתי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:12
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:12)

**והא** שכתבו התוס' (שם) דהא דפריך שם ואי אמרת אמרינן הואיל אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור ומפרש הרשב"ם שהוא משום דהוי מלאכה שאצ"ל ומקשה מזה על מתניתין דיש חורש הלם א' וחייבין עליו משום שני לאוין. והירושלמי אומר דלא תקשי מחמת שלא הותרה חרישה כדרכה ולפי מה שביארתי הוא מחמת מלאכה שאצ"ל אפי' לר' יהודה ולמאי דאמר ר' שמי הוא אליבא דר"ש א"כ מוכח דאם הוא פטור מחמת שאצ"ל לא קשה מידי אך הטעם הוא משום דהש"ס דילן מקשה דנימא הואיל ע"כ פי' הרשב"ם דהקושי' הוא דנימא הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור ואי לא צריך לחרישה אלא לעפרה פטור עלי' אבל הירושלמי מקשה דנימא מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כמו דאמר ר' יוחנן גבי המבשל נבילה ביו"ט שאינו לוקה שהותר מכלל בישול ביו"ט וע"ז הקשה מעתה החורש ביו"ט אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביו"ט וע"ז משני דלא דמי דמבשל הותר לצורך אכילה משא"כ הכא שלא הותר החרישה כדרכה וא"כ לא הותרה חרישה אבל הש"ס דילן מקשה דנימא הואיל וע"כ מקשה כיון דמ"מ מותרת חרישה לצורך כיסוי א"כ נימא הואיל ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:13
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:20:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:20:13)

**[והנה** ובפ"ק דביצה ה"ג) אומר שם בירושלמי חברי' אמרין שמצות עשה דוחה למצוה בל"ת ואפשר לומר שזהו תירוץ על מה שמקשה תחילה על דר' יוחנן דאמר המבשל נבילה אינו לוקה שהותר מכלל בישול ביו"ט. מעתה החורש אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביו"ט וע"ז אומר חברי' אמרין שמ"ע דוחה לל"ת וא"כ כיון דהוי בדרך דחי' ע"כ לא אמרי' מתוך כיון שלא הותר רק בתורת דחי' אבל הש"ס דילן מקשה דנימא הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור אפי' לפי' המפרשים דמטעם דחי' היא דאתי עשה ודחי ל"ת מ"מ לא לילקי דנימא הואיל משא"כ לשיטת הירושלמי דמקשה מחמת מתוך כמו דאמר ר' יוחנן גבי המבשל נבילה שאינו לוקה לר' יוחנן. ע"כ אומר חברי' אמרין שמ"ע דוחה לל"ת וע"כ כיון שהוא רק בדרך דחי' ולא בתורת היתר ע"כ לא אמרינן מתוך ודו"ק ועיין בספרי נחלת יהושע (ס"ד) ובפ"ק דביצה (ה"ג) מה שביארתי ע"ז ודו"ק: ועיין לקמן (פי"ב ה"ב) ושם יתבאר עוד בזה]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:51:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:51:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:51:1)

**(שם)** הצד חלזון ופוצעו אית תניי תני חייב שתים אית תניי תני אינו חייב אלא אחת מאן דאמר שתים א' משום צד ואחת משום נטילת נשמה ומאן דאמר אחת היידא משום נטילת נשמה ולית ליה צידה (פי' ולית ליה צידה כיון דסובר דבחלזון לית ביה צידה א"כ לית ליה צידה (פי' בתמיה) והא צידה הוא מאבות מלאכות). והיכן מצינו במשכן שהיה בו צידה דהא בעורות אלים מאדמים לא שייך צידה דבבהמות לא שייך צידה וע"ז אומר ואתי כהיא דאמר ר' אלעזר בר' יוסי ר' אבהו ור"ש בן לקיש בשם ר' מאיר מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה. ר' אבין אמר קרש היה שמה תני ר' הושעיא דחדא קרן ותיטב לה' משור פר מקרין מפרים מקרן כתיב:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:52:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:52:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:52:1)

**עוד** (שם) השוחטו רשב"ל אמר לית כאן שחיטה שחיטה תולדת חבורה היא ולמה לא תנינתה עמהון אלא בגין דתנינן סדר סעודה תנינתה עמהון. והוא כמו דאמרינן (פ"ב דשבת ה"ה) דאמרינן התם ניחא הבערה (פי' דחייב אעפ"י שהוא מקלקל) חבורה אב שלה לצורך (פי' חבורה אב שלה דהיינו שחיטה היא לצורך) והיא שלא לצורך. וא"כ איך אמר דמקלקל בחבורה חייב. ר' יוסי בר' בון אמר אתפלגין ר' אלעזר ור' יוחנן חד אמר שחיטה עיקר וחבורה תולדה וחורנא מחליף (פי' שהחבורה הוא האב וע"כ חייב אפילו במקלקל בחבורה. ושחיטה תולדה) וע"כ אומר רשב"ל לית כאן שחיטה שחיטה תולדת חבורה וחבורה היא האב (דלא כהפ"מ שם):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:1)

**עוד** שם והמעבדו מה עיבוד היה במשכן שהיו מסרטטין בעורות מה מסרטטין לון מסרגלין לון ואתי כהיא דא"ר שמואל בשם רבי אבהו מותר לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:2)

**והנה** המפרשים הק"ע והפ"מ והגליון פירשו בדחוקים גדולים הא דמותר לעשות אוהלים והק"ע כתב דלא נימא דאסור לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה משום דכתיב וטמאים יהיו לכם והפ"מ פירש דאוהלים מעור בהמה טהורה נקרא אוהלים דממשכן למדו ובמשכן היה מעור בהמה טהורה דתחש מין טהורה היה ועל כן מותר לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה וכלומר שאינה מטמאה טומאת אוהלים והפירושים הם דחוקים מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:3)

**ע"כ** נראה לי שנתחלפו השיטות בירושלמי וצריך להגיהו (וכצ"ל) על הא דאמר תחילה ולית ליה צידה וכמו שביארתי דכיון דבחלזון לא היה בה צידה א"כ היכן היה צידה. וע"ז אומר ואתי כהיא דאמר ר"א בי ר' יוסי ב"ר אבהו ורשב"ל בשם ר' מאיר מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כו' וא"כ היה צידה:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:4)

**ואח"כ** צריך לומר ואתי כהיא דאמר ר' שמואל בשם ר' אבהו מותר לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה פי' שהוא כמו דאמרינן בירושלמי (פ"ב דשבת ה"ג) ר' אלעזר שאל מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמאה (פי' אם מטמא טומאת אוהלים כמו עור בהמה טהורה. וא"כ אינו יכול לעשות אוהל מעור בהמה טמאה דהיינו לחברו ולעשות אוהל דכיון דמטמא טומאה אוהלים א"כ אינו חוצץ וכמו שכתבו התוס' בשבת (ד' כז) בד"ה ואין מטמא טומאת אוהלים אלא פשתן והא דאמר בפ"ק דף י"ז) ועל עצמן בכל שהן משמע דכל הכלים נעשים אוהל לקבל טומאה מחמת אוהל הכא מיירי בדבר הקבוע שחיברו לקרקע אע"ג שמתחילה היה בגד כיון שחברו לאוהל בטל מתורת בגד ואין מיטמא אלא פשתן אע"ג שהוא מחובר כדכתיב והזה על האוהל וכו' וקשה לר"י דתנן באהלות (פ"ח) אלו מביאין וחוצצין השידה והתיבה כו' והסדינים שהם עשוים אוהלים ואיך חוצצין סדינים של פשתן בפני הטומאה וכל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה. וי"ל דמיירי בסדינים של משי וקבועים שאינם מטמאים):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:5)

**וע"ז** אומר ר' אלעזר שאל מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמאה (פי' אם יכול לשום אוהל על הטומאה מעור בהמה טמאה והוא שאם הוא עצמו מטמא טומאת אוהלים א"כ אינו יכול לעשות אוהל על הטומאה מעור בהמה טמאה דכל דבר שהוא מקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה וכן אמרינן בש"ס דילן בשבת (ד' כח) בעי ר' אלעזר עור בהמה טמאה מהו שיטמא טומאת אוהלים מאי קא מיבעי' ליה אמר רבאדא בר אהבה תחש שהיה בימי משה קא מיבעי' ליה טמא היה או טהור היה אמר רב יוסף מאי תיבעי' ליה תנינא לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד כו' וכה"ג בעי ר' אלעזר בירושלמי אלא דבש"ס דילן מיבעי' ליה אם מטמא טומאת אוהלי' (פי' אם הם בעצמם מיטמא טומאת אוהלי'). ובירושלמי בעי לה ר' אלעזר מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמאה (פי' אם יכול לעשות אוהל על הטומאה לחוץ בפני הטומאה) ותלי בזה דאיבעי' ליה לפי שיטת הש"ס דילן דאם הם בעצמם טמאים טומאה אוהלים א"כ אינו חוצץ בפני הטומאה ואינו יכול לעשותם אוהל על הטומאה לחוץ דכל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:6)

**וע"ז** אומר בירושלמי והא כתיב עורות תחשים והיה סבור שהוא מין חיה טמאה ע"ז אומר ר' יהודה ר' נחמיה ורבנן ר' יהודה אומר טיינין לשם צובעו נקרא (פי' דמה שאומר עורות תחשים הוא מחמת שעורות אלים צבועים היו עורות תחשים וקרא תחשים על שם צבע שדומין לתחשים כו') ורבנן אומרים מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כו':


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:7
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:2:53:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:2:53:7)

**וע"ז** אומר בירושל' ר' אבהו בשם ר"ש בן לקיש בשם ר' מאיר מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה וע"ז אומר כהא דאמר כו' ר' אבהו כו' בשם ר' מאיר מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה כו' וע"כ ניחא שהיה צידה וכאן (צ"ל) ואתי כהיא דאמר ר' שמואל בשם ר' אבהו מותר לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה (פי' דר' אבהו לטעמיה דאמר דמין חיה טהורה היה. וא"כ עור בהמה טמאה אינו מטמא טומאת אוהלים דהיא לא היה במשכן וא"כ כיון שאינו מטמא טומאת אוהלים ע"כ אמר ר' שמואל בשם ר' אבהו מותר לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה דכיון שהעורות אינם טמאים טומאת אוהלים דהא תחש שהיה בימי משה חיה טהורה היה א"כ אינו מטמא טומאת אוהלים) וכמו דאמרינן בשבת (דף כח) בעי ר' אליעזר עור בהמה טמאה מהו שיטמא טומאת אוהלים כו' תחש שהיה בימי משה קא מיבעי' ליה] וע"ז אומר ואתי כו' בכם רבי אבהו מותר לעשות אוהלים מעור בהמה טמאה שיכול לעשות אוהלים לחוץ על הטומאה מעור בהמה טמאה (פי' דמעור בהמה טהורה אינו יכול לעשות כיון שהעור עצמו מטמא טומאת אוהלים וכל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה אבל מעור בהמה טמאה מותר לעשות אוהלים כיון שהעור עצמו אינו מקבל טומאה ע"כ יכול לעשותו אוהל לחוץ בפני הטומאה ואחר זה מתחיל השוחטו רשב"ל אמר לית כאן שחיטה כו' ואח"כ המעבדו מה עיבוד היה במשכן שהיו משרטטין בעורות מהו משרטטין מסרגלין לון ואח"כ מתחיל המוחקו כו' ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:3:2:1)

**שם** (ה"ג) ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב חטאת עליו כו' ר' חונה בשם ר"א כו' רבי יוחנן אמר לאיסורי הניי' איתאמרת. רב חסדא אמר לשיעורי איתאמרת (פי' והאי כשר להצניע שיש בו שיעור שראוי להצניעו כו') ואיפשר לומר משום דסובר דבאיסורי הנאה חייב אפי' בכל שהוא וכמו דאיתא לקמן בירושלמי (פ"ט דשבת ה"ו) תני אף ריח רע כל שהוא א"ר אילא אף רבי שמעון מודה בה מודי ר' שמעון באיסורי הניי' וא"כ אדרבא מודה ר"ש באיסורי הניי' ומשמע דאף בכל שהוא ועיין לקמן בירושלמי (פ"י ה"ה) ושם יתבאר ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:1)

**שם** (ה"ד) המוציא תבן כמלא פי פרה עצה כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה עשבים כמלא פי גדי ואין מצטרפין זה ע"ז מפני שלא שוו בשיעוריהן כו' ובגמ' ר' יונה כו' בשם ריב"ח חמור משלים לקל אין הקל משלים לחמור עשבים משלים לתבן (פי' להשלים שיעור פי פרה) אין התבן משלים להעשבים (פי' להיות כמלא פי גדי משום דתבן הוא קל שהשיעור הוא כמלא פי פרה. ע"כ אין משלים לעשבים לשיעור מלא פי גדי) תמן תנינן הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה רש"א מפני שראויה לטמא מושב ר' ירמי' בעי ניחא יצטרפו למושב שכן שוו למושב בטפח (פי' וע"כ כיון שהן שוין במושב בטפח ע"כ מצטרפין בהיסק מרין (צ"ל בהני מנין) פי' מנין שמצטרפין הכא אע"ג דלית ליה שיעור שוה וא"כ אין מצטרפין. א"ר זעירא קומי ר' מנא שכן שוו בהיסק שהמוציא עשבים ותבן להיסק הם שוין בשיעורן כדי לבשל כגרוגרת מביצה קלה וכמו דתנן לקמן (פ"ח ה"ה) וא"כ כיון שיש בהם השיעור שוה ע"כ להחמיר מצטרף לקל. א"ל אנן בעי הוצאה ואת אמר היסק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:2)

**וצריך** לבאר דמאי קאמר אנן בעי הוצאה ואת אמר היסק. דהא בשיעור היסק מחייב אף בהוצאה ואם כן יש להם שיעור א'. אך הענין הוא דאע"ג דאם מתכוין להיסק יש בהם שיעור שוה דהיינו לבשל כגרוגרת מביצה קלה ואפ"ה אין השיעורים בהוצאה שוות בתבן ובעשבים ובעמיר. דיש לכל א' שיעור אחר להיסק מביצה קלה דיש מהם שהגרוגרת מביצה קלה מתבשלת במועט ויש מהם במרובה אלא שהדין א' הוא דהיינו כדי לבשל כגרוגרת מביצה קלה אבל מ"מ אינן שוות בשיעור וע"ז אומר אמר ר' אלעזר קומי ר' יוסי שכן שוו בהיסק (פי' כיון דמ"מ הם שוות בדין דבעי כדי לבשל גרוגרת מביצה קלה ע"כ מצטרפות א"ל ניתני בהוצאת כוס קטן.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:3)

**והנה** הק"ע גריס תחילה אמר ר' זעירא קומי ר' יוסי שכן שוו בדוגמא והוא כמו דאמרינן בשבת (ד' עו) אמר ר"י בר' חיננא אין מצטרפין לחומר שבהן אבל מצטרפין לקל שבהם וכל דלא שוו בשיעורי' מי מצטרפי' והתנן הבגד ג' ג' כו' ואמר ר' שמעון מה טעם מפני שראוין לטמא מושב כו' אמר רבא הכא נמי חזי לדוגמא וע"כ גריס הק"ע ה"נ חזי לדוגמא ועל זה אמר לו ניתני בהוצאת כוס קטן ופי' הק"ע שדרך לתת הדוגמא בכוס קטן והוא דוחק וגם הפ"מ פירש בדוחק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:4)

**ע"כ** נראה לי דמשני שכן שוו בהיסק וכמו שביארתי דאע"פ שאין השיעור שוה אפ"ה הם שוו בדין דהיינו כדי לבשל גרוגרת מביצה קלה וע"ז אומר ניתני בהוצאת כוס קטן (פי' אם הוציא עשבים או התבן או העמיר כדי לעשות מהם כוס קטן חייב). דכל הני שיעורו היינו בסתם. ע"כ השיעור בכל א' שיעור מיוחד דהיינו בתבן כמלא פי פרה ובעשבים כמלא פי הגדי. אבל אם הוציא לעשות מהם כוס קטן ודאי חייב כיון שהוציא לעשות כוס קטן מתבן או מעשבים. וא"כ בזה הם שוו בשיעור [ולא רצה הירושלמי לתרץ דחזי לדוגמא כמו שאומר לקמן (רפ"ו דשבת ה"א) ר"י פן פזי בשם ר' יוסי בר' חנינא דר' יהודה היא אמר ר' יוסי בר' חנינא לא אתי אלא לדוגמא שכבר נתפייס הלוקח ואם כן אומר דאתי כרבי יהודה והכא משני אליבא דר' שמעון דאמר מה טעם מפני שראוין לטמא מושב ע"כ מתרץ שכן שוו בהיסק או כהוצאת כוס קטן אבל הש"ס דילן אזיל לטעמיה דלא מוקים ליה הא דהמוציא לדוגמא כר"י ע"כ משני דחזי לדוגמא ולקמן (רפ"י ה"א) יתבאר בזה] ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:5)

**ועוד** יש לפרש שא"ל אנן בעי הוצאה ואת אמרת היסק אע"ג שבהיסק הן שוין. שאם הוציאם להיסק השיעור הוא כדי לבשל ביצה קלה אך יתבאר במה שכתבו התוס' בשבת (דף ק"ג) המלקט עשבים אם לבהמה כמלא פי הגדי אם להיסק כדי לבשל ביצה קלה וכתבו התוס' בד"ה לבהמה כמלא פי הגדי ואם להיסק פי' שאינם ראוים לאכילה דאי לאו הכי מיחייב אשיעורא זוטא כדאמר בשבת (ד' ע"ו) המוציא הבן כמלא פי פרה לגמל חייב וא"כ אם ראוי לאכילה מיחייב אשיעורא זוטא דהיינו כמלא פי הגדי וא"כ אינם שוין וע"ז אומר אנא בעי הוצאה פי' בהא דמתניתין דהמוצא תבן כמלא פי פרה א"כ הם עומדים לאכילה וא"כ כיון שהם עומדין לאכילה א"כ אפי' הוציאם להיסק נמי מתחייב בשיעור זוטא דהיינו כמלא פי הגדי וא"כ אינם שוים דהא מחייב בעשבים כמלא פי הגדי ובתבן אם השיעור דמלא פי פרה פחות מתחייב כמלא פי פרה ואם השיעור להיסק הוא קטן יתחייב כדי לבשל ביצה קלה א"כ מ"מ אינם שוים:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:6)

**וע"ז** אמר ר' יוסי שכן שוו להיסק (כצ"ל) (פי' לא ששוו בהיסק וא"כ הם ראוים לאכילה אלא שהם שוים להיסק דהיינואם אינם ראוים רק להיסק וא"כ שוים הם). (אך זהו דוחק דא"כ אם הם ראוים לאכילה אינם שוים בשיעור רק אם אינם ראוים לאכילה וא"כ אם ראוים לאכילה אינם שוים) וע"ז א"ל ניתני כהוצאת כוס קטן (פי' אם הוציאם כדי לעשות כוס קטן א"כ הם שוים בשיעור אע"פ שעומדים לאכילה) וע"כ אומר ניתני כהוצאת כוס קטן פי' אם הוציאם לעשות כוס קטן פחות מכשיעור פי הגדי דאז מתחייב אכולה כהוצאת כוס קטן. אבל אם הוציא לעשות כלי גדול שהוא יותר מכשיעור פי הגדי אם כן מתחייב בעשבים בפחות דהיינו כמלא פי הגדי דהיינו שיעורא זוטא וכמו שכתבו התוס' בשבת (דף ק"ג) וע"כ אומר ניתני כהוצאת כוס קטן (פי' אם נתכוין להוציא לעשות מהם כוס קטן פחות משיעור של פי הגדי אז מתחייב על כולם בשוה). וע"כ מביא אח"כ הא דתני ר' הושעיא כו' והוא שאפי' נתכוין לשיעור הגדול אעפ"כ מתחייב אשיעורא זוטא וכמו דאמר לקמן מודה ר' הושעיא שאם הוציא עשבים (כצ"ל לפי הגהתי) לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב (כצ"ל לפי הגהתי) שאבאר לקמן והוא כמו שביארתי שאפי' נתכוין להוציא עשבים לפרה אעפ"כ מתחייב על שיעורא זוטא ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:7
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:7)

**שם** תני ר' הושעיא הוציא תבן לפרה כמלא פי פרה (וגריס הק"ע הוציא עצה לפרה כמלא פי פרה (פי' כיון שהוציא עצה לפרה אע"ג דשיעור עצה היא כמלא פי גמל אעפ"כ כיון שהוציא עצה לפרה חייב (ועיין בשבת (דף ע"ו) כי פליגי במוציא עצה לפרה כמלא פי פרה כו') הוציא הבן לגדי כמלא פי גדי (פי' אע"ג דשיעורא דתבן הוא כמלא פי פרה אעפ"כ אם הוציא תבן לגדי כמלא פי גדי חייב) ר' אילא אמר ר' יוחנן בעי מעתה הוציא אוכלין לחולה כמלא פי חולה יהא חייב (פי' כיון דתלי בהוצאתו אם כן אם הוציא אוכלין לחולה כמלא פי חולה יהא נמי חייב(י וע"ז אומר מודה ר' הושעיא שאם הוציא תבן לפרה כמלא פי גדי שהוא פטור והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה וגריס הק"ע מודה רבי הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא פטור והנה פירושו דחוק במה דקאמר אחר כך דלא תיסבור כמה דאית ליה לחומרא אית ליה לקולא:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:8
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:8)

**ע"כ** נראה לי להגיה מודה ר' הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב (פי' אף ע"ג דאזלינן בתר הוצאתו לחומרא דהיינו לחייב חטאת וע"כ אם הוציא תבן לגדי כמלא פי גדי חייב אע"ג דאכילת גדי הוא עשבים אעפ"כ כיון שהוציא תבן לגדי חייב) ע"ז אומר מודה רבי הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי חייב אע"פ שהוציא עשבים לפרה ואינו כמלא פי פרה א"כ יש לומר דאזלינן בתר הוצאתם. וע"כ כיון שאין בעשבים כמלא פי פרה ע"כ יהא פטור ע"ז אומר מודה ר' הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב. דאף על גב דהוציא לפרה מכל מקום כיון שיש בו כדי חיוב לעשבים דהיינו כמלא פי גדי ע"כ חייב:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:9
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:9)

**וע"ז** אומר דלא תסבור כמה דאית ליה לחומרא אית ליה לקולא וא"כ צריך לילך אחר כוונתו והוא הוציא לפרה ע"כ יהא פטור ע"ז אומר דאעפ"כ חייב דכיון שיש בו כדי חיוב דהיינו עשבים שהוא כמלא פי גדי ע"כ אף שהוא הוציא לפרה חייב ולא כמו דאית ליה לחומרא על ידי הוצאתו אית ליה לקולא דמכל מקום כיון שיש בו כשיעור מלא פי גדי חייב.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:10
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:10)

**שם** בירושלמי ר' בון בר חיי' בעי הגע עצמך שאין בתבשיל כגרוגרת וכגרוגרת מבטל כגרוגרת ופי' הק"ע הגע עצמך שאין במאכל עצמו כגרוגרת וכגרוגרת פסולה ויצטרפו בתמיה ולרבי יהודה דמתניתין פריך וכן הפ"מ פירש בדוחק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:11
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:11)

**ולי** נראה דקאי אהא דאמר תחילה דלא תיסבור כמה דאית ליה לקולא וע"ז אומר ר' בון בר חייא בעי הגע עצמך שאין בתבשיל כגרוגרת (פי' אם הוציא עצים שהשיעור הוא לבשל כגרוגרת מביצה קלה כמו דאמרינן בשבת (ד' פ') הכי אמר רב נחמן כגרוגרת מביצה קלה וכן בירושלמי לקמן (פ"ח ה"ה) אמר ר' יוסי כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש הכא כגרוגרת מכביצה. וא"כ אם אין בתבשיל כביצה והוא הוציא עצים לבשל פחות מכביצה א"כ ודאי חייב כיון שהתבשיל פחות מכגרוגרת אין צריך עצים כמו כגרוגרת א"כ בודאי חייב וכגרוגרת מבטל גרוגרת (פי' אם הוציא עצים לבשל מאכל אחר ולא ביצה קלה א"כ צרי' עצים יותר וא"כ אם הוציא לבשל כגרוגרת ממאכל שצריך עצים יותר. מבטל גרוגרת א"כ אינו חייב אף שיש בו לבשל גרוגרת מביצה קלה אלא ודאי דחייב ואם כן ראיה דהא דאזלינן בתר הוצאתו היינו לחומרא (פי' לחייב) אבל לא לקולא:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:12
[Noam Yerushalmi on Shabbat 7:4:2:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/7:4:2:12)

**[ועוד** יש לפרש דר' בון בר חייא בעי הגע בעצמך שאין בתבשיל כגרוגרת קאי על תבלין דתנן (פ"ט ה"ה) המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה תבלין כדי לחבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה ואם הוציא תבלין כדי לתבל כגרוגרת מביצה קלה והוא הוציא כדי לתבל ב' גרוגרות וא"כ לא יתחייב ע"ז וע"ז אומר וכגרוגרת מבטל כגרוגר' דודאי כיון שיש בו לתבל כגרוגרת מביצ' קלה חייב וזו ראי' דהא דאזלינן בתר הוצאתו היינו לחומר' אבל לא לקולא: